לא מבינה..

בדומה לכותבות הקודמות כאן אני גם מנסה להבין איך בדיוק טיפול פסיכולוגי עוזר, אני נמצאת בטיפול כבר שנה , ורק יותר רע לי וריקני לי אני לא חושבת שזאת רגרסיה טובה שתשפר את המצב , אני חושבת שפשוט ממש קשה לי לסמוך על המטפלת שלי , לא משהו אישי נגדה פשוט קשה לי להיות על תקן "המטופלת " , ולדעת שהיא נמצאת שם כי אני העבודה שלה.. (איך אפשר מצד אחד להתקרב מאוד למישהו מצד שני לדעת שהוא "יגרש" אותך אחרי 50 ?!) האמת יש טעם להמשיך ?! כי מצד אחד אני ממש מרגישה שאני זקוקה לעזרה נפשית , מצד שני אני לא באמת מצליחה להיעזר בה...

יעל שלום, בטיפול יש לעיתים מספר שלבים. את מציינת נכון שקשה לך לסמוך עליה באמת, להאמין שאכפת לה ממך למרות שהטיפול מסתיים אחרי חמישים דקות. בעיני, כרגע המוקד של הטיפול צריך להיות הקושי הזה. את מן הסתם תבדקי עד כמה היא בשבילך למרות שזו העבודה שלה, ולמרות עוד כל מיני דברים. אבל רק כשתוכלי להרגיש שהיא באמת שם בשבילך, שזו לא רק העבודה שלה, תוכלי להתחיל להיעזר בה. עצם ההישג הזה יהיה הישג טיפולי חשוב עבורך גם מחוץ לחדר הטיפול. בינתיים, למרות הקושי, ותחושת הריקנות וחוסר הטעם, המטרה היא לשרוד. זו המטרה של שתיכן, לשרוד את השלב הזה. דרור