תחושה מוזרה

הי אורנה חזרתי לעבודה אחרי העדרות של חודשיים,יש מישהו בעבודה שלי ממחלקה אחרת שהכרנוו לפני חצי שנה ,לפני ההעדרות ניהלנו קצת שיחות נפש(היה ממש נעים לשוחח עימו,הוא יודע להקשיב). בתקופת ההעדרות לא חשבתי עליו והוא לא היה חסר לי,כשחזרתי לעבודה ונפגשנו שמחנו כ"כ לראות אחד את השני התחבקנו בספונטניות חיבוק חברי(יותר מחיבוק אחד) והיתה הרגשה באויר שזה היה נעים לשנינו בלשון המעטה.היות ולא היינו לבד הוא אמר לי שאנחנו צריכים לדבר.(אני מניחה לאן השיחה תוביל). אני נשואה באושר ואני מאוד אוהבת את בעלי וגם הוא נשוי. איך מתמודדים עם התחושה הנעימה הזאת שהחיבוק הותיר אצלי ומה עושים עם זה? שנינו מאיישים תפקידים בכירים בעבודה. כותבת קבועה שהיום בחרה להיות אנונימית והסיבה ברורה לא?!?

היום אנונימית יקרה, תיארת מפגש מחודש מלא חמימות. לפני העדרותך התפתחה בינכם אינטימיות רגשית, ועם החזרה לעבודה נוספה קרבה גופנית שעוררה אצלך מחשבות. אני חושבת שזה בסדר גמור לחוות את הרגשות שהתעוררו בתוכך. אין טעם להתכחש לכך שהעולם הפנימי הוא מורכב ויצירתי, גם אצל נשואים באושר... לצד זאת, הצעה: את יכולה להיות אנונימית איתנו, אבל נסי לא להיות אנונימית-לעצמך... אני מתכוונת לכך שנכון לחשוב על האינטימיות המתפתחת בינך לבין אותו חבר לעבודה, ולנסות להכיר את תפקידה בחייך. למשל, יתכן שמשהו בתחושת הקרבה והאינטימיות שאת חווה עם בעלך השתנה בתקופה האחרונה, והתגובה הרגשית שלך לאותו גבר מסמנת את השינוי. אולי התגנבה לה תחושה של חוסר, חסך, כאב - תחשות שקיימות בנישואים הקרובים ביותר. אם משהו בדבריי מהדהד תחושה מוכרת, אני חושבת שכדאי לטפל בנישואים עצמם... לילה טוב, אורנה