לליאת ( טריגר)

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/10/2007 | 00:54 | מאת: חן

ליאת, מה שלומך ?אני מקווה שבסדר.. אני כמה ימים עם חום ושיעולים,כאבי בטן,בכללי מרגישה נורא,אין כוח נפשית ופיזית לקום להתחיבויות(עבודה וכו')מרגישה גועל נפש עצמי,שונאת את עצמי,מרגישה מזוהמת,שכמה שאתקלח לא הוריד ממני את הגועל נפש,יש סיוט שתמיד חוזר על עצמו בזמן האחרון,כל פעם בוריאציה אחרת.אני תמיד רואה שם את עצמי,ואותו מעליי,והידיים שלו תמיד מאוד גדולות,אני מנסה להדוף אותן.לא מצליחה.מתיישבת מקופלת בפינת החדר,ואני תמיד צועקת,והצעקה יוצאת לי בלי קול... לאחר מכן קמה בבכי, ונזכרת במה היה שם..כשהייתי קטנה,הלוואי ולא הייתי זוכרת... למה זה צריך להיות חלק מהחיים?ולא משנה כמה אברח מזה זה יחזור אליי...לא מצליחה להשתחרר מכבלי העבר,וכל מה שהוא השאיר בי. מרגישה שכלום לא משתנה,הכל עדיין כואב. השבוע היה טיפול. לא הרגשתי טוב אצלה.עוד כשהייתי בדרך מהעבודה אליה הרגשתי רע, ממש כאבה לי הבטן.התיישבתי אצלה ולא יכולתי לדבר איתה כי כל כמה דקות התקפלתי מכאבים.חוץ מזה שלא ממש יכולתי לדבר בגלל הכאבים גם לא רציתי..רציתי לברוח משם,אז ברחתי רחוק במחשבות, אבל כנראה שלא מספיק רחוק כי אני שוב במקום הזה,שהמערבולת נעשית רק יותר גרועה... לאחר שנפרדנו-שעה אחרי-היא התקשרה לשאול מה שלומי והאם כאבי הבטן נרגעו. הייתי ממוטטת כשדיברתי איתה .היא רצתה שניפגש שוב השבוע ,אבל לא יכולתי כי אני ממש חולה הרופאה אומרת שזה ויראלי...אני חושבת שהגוף שלי מגיב ללחץ שאני נמצאת בו. מחר בבוקר יש לי טיפול רפואי(לא משהו שקשור לוירוס שקיבלתי-זה עוד היה לפני..) ולמרות שאני יודעת שזה לא משהו רציני,זה פשוט מחליץ אותי ומפחיד אותי. ועכשיו לא מצליחה להשקיט את הלחץ.. מחכה כבר להיות אחרי הטיפול מחר,מנסה לא לחשוב על זה,אבל לא מצליחה. אני רק מקווה שהכל יעבור בשלום.. מקווה מאד לשמוע את תגובתך, המון זמן שלא רשמתי לך כאן,ועכשיו כשרושמת עצם הכתיבה של הדברים,והידיעה שזה אלייך, עוזרת לי מעט להירגע... ליאת תודה וכל כך הרבה מעבר. חן

לקריאה נוספת והעמקה
18/10/2007 | 12:49 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום חן, ראשית, אני מאחלת לך שתשובי לאיתנך מבחינה בריאותית. החלק הפחות נעים של הסתו הן המחלות המעצבנות שתוקפות פתאום את כולם. למזלנו זה עובר. בעניין הקושי בטיפול, נראה שאת סובלת מהעצמה זמנית של סימפטומים פוסט-טראומטיים עקב העיסוק בתכנים שעוררו אותם מלכתחילה. כמו שהצעתי לא מזמן לש', אני מציעה מאד גם לך, לבחון אפשרות של טיפול (גם) בשיטת EMDR שיכולה לעזור מאד בהפחתת עוצמת העוררות שמעורר זכר הטראומה. ההישג העיקרי בשיטה זו היא היכולת לדבר על הטראומה ממקום יותר אסוף ונינוח, מבלי להיות מוכרעת ע"י התחושות הפיזיולוגיות הקשות. נסי לבדוק עם המטפלת שלך את האפשרות הזו. בהצלחה ליאת

18/10/2007 | 17:17 | מאת: חן

היי שוב ליאת, אני מכירה את השיטה הטיפולית עליה דיברת וכן ,היא יכולה להתאים לי. מקווה שהמטפלת שלי אכן מטפלת בשיטה הזאת(נדמה לי שכן...) עוד אדבר איתה . את יודעת, מה שלפעמים(רק לפעמים..) מחזיק אותי זו האמונה שבסוף יהיה בסדר . כי חייב להיות... אגב,הטיפול שאתמול כל כך דאגתי בגללו עבר טוב וקל. עוד דאגה נוספת ירדה מליבי. תודה לך ליאת יקרה :)) סופשבוע שקט, חן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית