אני כבר לא יודעת מה לעשות...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/10/2007 | 06:19 | מאת: על הקצה

כתבתי פה לפני שבוע בערך... החלפתי כדורים מוונלה לפרוזק... לא קריטי... הבנתי שלוקח לכדורים האלה זמן לפעול... אבל... אני די בטוחה שאני עומדת להשתגע... ואני לא יודעת כבר מה לעשות.. הקירות מתמוטטים עלי... הכל נשבר אני מרגישה שאני עומדת להשבר סופי.. אני כמעט מוכנה להרים ידיים... לאף אחד לא אכפת אין מישהו שמבין אני לחלוטין לבד במקום לחלוטין זר (חול)... זה סיוט בעבודה פשוט סיוט... אני לוקחת דברים יותר מדי קרוב ללב, קשה לי כל כך עם אנשים שמנסים להוכיח לי שהם יותר טובים ממני... אני לא יודעת איך להסביר את זה... זה לא עניין של גאוה או משהו כזה... אני כל כך רוצה להסביר ולא מצליחה לשים את זה במשפטים... אלוהים מה קורה לי.... אני לא יכולה יותר אני לא יכולה... אני לא יודעת מה לעשות... הכל כל כך כואב כל כך נוראי... אין שום נקודות אור אני צריכה לדבר עם מישהו ולא יכולה... אני לא יודעת מה לעשות אני לא רוצה ככה יותר... זה כואב לי מדי... אני לא מסוגלת להמשיך ככה ואני לא יודעת מה לעשות כדי לשנות אין לי את הכוחות לשנות משהו אני רוצה רק לישון... לא רוצה לחזור לעבודה שלי לא רוצה להרגיש שונה... לא רוצה.... לא רוצה כלוםםםםם למה שום דבר לא עוזר.... אני לא מסוגלת.......

לקריאה נוספת והעמקה
18/10/2007 | 12:56 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום לך, פרוזק היא תרופה טובה, ואין לך ברירה אלא להמתין בסבלנות להשפעתה הטובה שתגיע בקרוב. לרוע המזל, התרופה לא ממש יכולה להפיג תחושות של ניכור ובדידות, בעיקר כשאלה נובעות משהות בארץ זרה. לא ציינת כמה זמן את שוהה בחו"ל, וכמה זמן עוד תישארי שם, אך חשוב שתדעי שגם בחו"ל יש אפשרות להיעזר - גם זמנית - בטיפול פסיכולוגי, אפילו ע"י מטפל ישראלי. אם תרצי, תוכלי לכתוב אלי למייל האישי, לציין באיזו מדינה מדובר, ואעזור לך למצוא מטפל ישראלי. בינתיים נסי להחזיק מעמד, להימצא ככל האפשר בחברת חברים, ולהאמין במשאבי ההתמודדות הקיימים בכולנו. חזקי ואמצי ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית