לליאת

שלום, אני בחורה בסוף שנות העשרים, בקשר עם אישה מזה מספר שנים, לפני הקשר הנוכחי הייתי בקשר ארוך שנים עם גבר, כיום הזוגיות הנוכחית נמצאת במשבר, על סף פרידה, בת הזוג נמצאת במקום אחר משלי, אני בתוך הארון, לא מקבלת את עצמי בתוך קשר כזה (אחרי מספר שנים ביחד), יודעת בתוך תוכי כי קשר עם גבר מבחינתי הוא רק מיני, נמשכת מאוד לגברים (אולי לא ניסיתי מספיק), בת הזוג רוצה לקחת קדימה, אני לא מרגישה שאני יכולה לספק זאת, למרות הידיעה שהקשר טוב, מכיל, אוהב. האם זו תופעה מוכרת? האם יש מה לעשות בנדון? יש לציין שהייתי בטיפול פסיכולוגי ממושך, אך לא הגעתי לתובנה האמיתי של מי אני.

שלום למתלבטת, את מתארת כאן מצב מורכב של "לא כאן ולא כאן", היוצר תחושת תקיעות (ביותר מארון אחד). ראשית אשיב לשאלתך הראשונה ואומר שכן, זו תופעה מוכרת. אשר לשאלתך השניה, "האם יש מה לעשות בנידון?" אני לא בטוחה לאיזה 'נידון' את מתכוונת. מה היית רוצה שיקרה? האם את רוצה להיות מסוגלת לצאת מהארון? האם את רוצה לוותר על הבחירה שלך בבת זוג אישה? האם את רוצה ללמוד למזג את המיניות שלך עם תחושות של קרבה, חמימות ואינטימיות (שכרגע מפוצלות בין גברים ונשים)? את אומרת שהיית בטיפול פסיכולוגי ממושך, ועדיין אינך יודעת מי את. ככל הנראה יש שאלות שאינן נפתרות בקלות, אך אין פירוש הדבר שאם לא מצאת צריך להפסיק את החיפוש. סוגיות של זהות (עצמית, מגדרית ומינית) הן חומר לטיפול דינמי ממושך, ולחקירה עצמית אמיצה. גם אחרי טיפול, לא נגמרת העבודה העצמית שלנו, וייתכנו שאלות שיילכו איתנו הלאה. מאחלת לך מכל לבי שתמצאי לבסוף את ההשלמה עם מה שנכון לך. ליאת