מרגישה ...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מרגישה כאב חד ואיום בכל הגוף, מנסה להחזיק את עצמי מנסה לשמור על עצמי מלא להכנס עוד יותר לתוכי ..לבד למקומות החשוכים האלה, אבל זה לא בשליטה ואני ככ מפחדת, מפחדת..ממה שעולה שם.. (ליאת, ..כל הדברים החדשים האלה שעלו לי בימים האחרונים ..החלום על אבא שלי ..שחלקים מהחלום שביררתי נכונים ..וכל הזכרונות המודחקים , שעלו פתאום ..זכרונות של כמעט עשרים שנה של הדחקה .שבאו בזמן הכי לא טוב בהתמודדות שלי ,ההתמודדות האישית על האונס שעוד לא עובדה ..ועכשיו לחשוב שאולי אבא שלי ..האדם הכי מקסים מבחינתי פגע בי מינית בילדות ?! איך עוברים את זה ?....).. ו..הפחד להתמודד עם זה לבד.. מביא אליי מחשבות הרסניות שמשתלטות עליי ואני ..מנסה לשמור שהצעיף לא יוסר מעל עיניי יותר מידיי.. שלא אראה את האמת הכואבת, כדי שלא אתפרק לחלוטין .. חלק אחד בי מנסה להסיר מעט את העיורון , לפקוח את עיניי, לנסות לכאוב את הכאב לקבל, להבין , .. אבל...אי אפשר ..בכלל!!!! והחלק האחר שבי פוחד נורא, מצליח להסית אותי להרס עצמי כדי להסיח את דעתי מהרגשות האלה , מהכאב העצום שמשתלט בתוכי וגורם לי.. להתפרק לגמרי.
שלום ש', כשסיפרת על הדברים הקשים שנופלים עליך "בזמן הכי לא טוב", חייכתי חיוך מריר. מתי זה זמן טוב? צרות יודעות למצוא את הרגעים הכי לא נכונים, כדי לנחות עלינו ללא אזהרה. זו הרי ההתמחות שלהן ! אני מתארת לי שאת עוברת תקופה קשה ביותר, ומתמודדת עם סימני שאלה כבדים ומעיקים. המתח הבלתי נסבל שבין המשאלה לדעת למשאלה שלא-לדעת, הוא אחד המוקדים המרכזיים בכל טיפול טוב. מקווה שתוכלי לידיעה, תהיה אשר תהיה, ושתנצחי את הפחד. שולחת לך הרבה כוח ליאת
הרגע חזרתי מהפסיכולוג ..:-( ההודעה שפירסמתי כאן הקודמת , שלחתי לו בסמס .. והוא קיבל אותי.. כן.. יום שישי בשעה 6 ..כפגישת חירום .. אוף עם הפגישות חירום האלה .. מצד אחד ..הוא באמת לא חייב ,והוא עושה את זה .. ו.. הרי אם לא היה רוצה להיות שם לא היה מקבל אותי בשעה כזו..ביום שישי נכון ?!... אבל עדיין , מרגיש לי שהוא מתוסכל , הוא עובר איתי דרך קשה , לא תמיד מוצא מה לומר ..שותק.. מנסה להראות לי עד כמה אני חזקה אבל ...עדיין .. ואפשר להבין אותו ..הוא לא קוסם ...למרות שהייתי רוצה שיפזר איזה אבקת קסמים ושלא יכאב לי יותר.. ורגע ..נראה שכאילו הכל מובן לי .. אבל התחושות ככ קשות.. אז איך יוצאים מטיפול ..וחוזרים לשגרה כאילו כלום לא קרה ..? איך עושים ריסט כזה ..כאילו כלום לא קרה ?..אפשר ?..כי אני לא מצליחה .. ואיך עושה את זה ..פסיכולוג , עו"ד ..איך אנשים מצליחים להתנתק ..לעשות מעברים חדים בכדי לתפקד ולא לקרוס ..?! ואולי יש לו סף..ואולי הוא מרגיש מיואש ולא נעים לו ממני ..אולי הוא לא יכול לראות את זה ..שכל פעם צץ משהו חדש..שצריך להתמודד איתו .. ואם הוא יעזוב אותי ..בתקופה הזו שהכי קשה לי .. אני אתמוטט ..ככ מפחדת מזה ..הוא התקווה היחידה שלי לשרוד ..אבסורד אה .. אבל הוא הקרן אור הקטנה שמנצנת ונותנת לי תקווה למשוך עוד קצת.. והתלות הזו..כן תלות דפוקה ...אבל מה אני יעשה ..אני אומרת לעצמי .. עדיף להראות חלשה , ותלותית כזו ..מאשר לעשות צעד מסוכן לא?... ואולי חבל על הזמן ..?ואולי אין למה לשאוף?...ואולי בכלל לא אצליח להיות מאושרת?.. יותר מידיי דברים מסובכים עוברים עלי .. וכן ..הפסיכולוג .. מצליח ..לתת לי פינה קטנה ומוגנת לחמישים דקות .. אבל מה אחכ ..? אז הוא שם בשבילי .. (בטח ..הוא גם מקבל על זה כסף..והרבה ) אבל.. האבל נשאר עם שלוש נקודות .. אוי ליאתי , איך עוברים את זה ?.. כן גם אותך שיגעתי ..אני יודעת .. אני מצטערת .. אני מצטערת בהצפות האלה ..הרגשיות .. מצטערת ומצטערת ומצטערת את נותנת לי כח .במילים .. וכל דבר שנותן לי עוד קצת כח ..נותן לי תקווה להתמודד .. הפסיכולוג נותן לי כח .. ו..אני ממש לבד ..בתקופות הקשות האלה .. לא משתפת כמעט אף אחד .. אין לי בעצם ואת מי .. כל הביטחון שלי מעורער .. ולכן אני מוצאת את שוב כותבת אלייך, שוב מנגבת את הדמעות .. שוב מנסה לשים על עצמי מסכה ..כדי להמשיך לתפקד מחדש .. ועכשיו , רק מחבקת אותך המון ..אפשר ?.. שרית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
