לימודים ומקצוע
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני לא מבינה מה קרה וקורה איתי! לפני כ- 8 שנים סיימתי את התואר הראשון והשתלבתי במקומות עבודה. במשך הארבע שנים האחרונות אני נעה הלוך ושוב, מתלבטת אם להמשיך לתואר שני ובמה. היתה שנה שאפילו נרשמתי וכעבור שבועיים עזבתי. השנה נרשמתי שוב לתואר שני ואני אמורה להתחיל בשבוע הבא...ושוב, אני מקבלת פיק בירכיים, מתמלא בפחדים וחששות ולא בגלל הלימודים עצמם, אלא בגלל שאני לא סגורה על התחום מבחינת יכולתי להצליח בו בהמשך... ומבחינת ביקוש לתחום שאינו בין הבולטים ביותר וההיצע ושוק מבקשי העבודה בתחום רווי. לפני כ- 8 שנים לא הרגשתי נקיפות מצפון לקחת מהורי כסף ללימודים ואילו השנה אני טובעת ברגשות אשם על כך ואולי בגלל העובדה שהלימודים יקרים פי 2 מהתואר הראשון, והורי יצאו לפנסיה. אני פוחדת ודואגת שאני לא מכלה את כספם לשווא ואולי יכולתי ללכת ללמוד משהו שיותר אהיה שלמה איתו אף על פי, שאני לא שלמה עם כלום. אני לא יודעת ומסוגלת לקבל החלטה ואמצא שלילה בכל תחום מקצועי. אני חשה כאילו שעד היום יכולתי להתמרח בזמן, לא להתחייב ואילו עכשיו שכבר אני די באיחור מבחינת שכבת הגיל שלי לתארים שניים, אני נאלצת בעל כורחי 'לחתוך' ולהסגר על משהו, העיקר שהסגר ולא חשוב כ"כ על מה. אשמח לשמוע הארות ותובנות, מדוע אני מתנהלת באופן הזה. אני רוצה לציין כי בשנים האחרונות איבדתי את הבטחון עצמי שלי. שתהא שנת לימודים פוריה
שלום גלי, אני מזמינה אותך לקרוא את תשובתי ל-ME קומה אחת מתחתייך, בהתייחס לקבלת החלטות ולשיקולי רווח והפסד. מעבר לכך, כמו שהדברים נשמעים בפיך, ההחלטה ללמוד נעשית במידה של שרירו?ת, לא מתוך סקרנות ועניין אמיתיים, אלא מתוך תחושת בהילות או השוואה חברתית. בעיני, זו אינה נקודת פתיחה טובה, הגם שהיא יכולה (ככל החלטה אחרת בחיינו) להביא איתה בשורות טובות והפתעות. אני ממליצה לך בחום לפנות לשירותי הייעוץ באוניברסיטה, ולהתעניין על טיפול פסיכולוגי, אשר בו תוכלי - במקביל ללימודייך - לבחון לעומק סוגיות של ערך עצמי ודימוי עצמי, כמו גם סוגיות של תלות/עצמאות מול הורייך. אני מאחלת לך מכל לבי שנת לימודים מהנה ומרתקת. בהצלחה ליאת