שתיקה

אני בטיפול כבר שנה פלוס , אני לא ממש מצליחה לדבר שם יותר מיידי רוב הזמן אני שותקת (למרות שתמיד לפני הפגישה אני מרגישה שיש לי מיליון דברים להגיד ) , אני לא מצליחה לסמוך עליה (קשה לי הרעיון שהיא נמצאת שם כי היא חייבת ) ואני לא חושבת שאני אצליח , ניהיה לי ממש רע , היום הרבה הרבה הרבה יותר רע לי מאשר לפני שנה , הכול ניהיה ריקני ואני נמצאת באי שקט כל הזמן , אני ממש מרגישה שאני צריכה עזרה נפשית (והאבסורד הוא שאני מקבלת עזרה כזאת )אני לא מצליחה להפסיק ללכת לשם פיתחתי תלות , ואני כבר לא יודעת מה אפשר לעשות .. אין לי כוח ..

שלום 'אחת' אם תעשי חיפוש קצר בפורום (מילות מפתח "אמון במטפל" או "שתיקה בטיפול") תוכלי לקרוא הרבה דיונים קודמים בנושא. כנראה שאין ברירה אלא להתעקש, ולצמצם בהדרגה את טווח הביטחון. הקושי לקחת את העזרה שמוצעת לנו, יכול להיות קשור לחוויות מוקדמות יותר בחיינו, וזהו נושא טיפולי ממדרגה ראשונה. נסי לדבר לפחות על הקושי. אני מאמינה שהשאר יגיע בהמשך. סבלנות ואומץ... ליאת