האם אני צריכה לחשוש?

שלום רב לפסיכולוגית הפורום יש לנו ילדה בת 2.9 שנים ותינוקת בת 6 חודשים. השבוע באחד הלילות ב 12 בלילה, הגדולה התעוררה בבכי ובצרחות והייתה ממש היסטרית. היא לא נרגעה וככל שניסינו לגשת רק נתקפה ביותר היסטריה והייתה ממש אגרסיבית כלפינו. מיותר לציין שבעקבות הצרחות גם הקטנה התעוררה והייתה חגיגה שלמה. לקח לנו שעה וחצי להרגיע את הגדולה ובמהלך הזמן הזה היא 3 פעמים השתינה על עצמה. בסופו של דבר היא נרגעה קצת וכששאלנו אותה מה קרה, אם משהו הפחיד אותה היא אמרה: "האיש הגדול רץ בחוץ ועשה רעש". בהמשך היא גם ישנה איתנו במיטה כל הלילה (היא תמיד ישנה במיטה שלה). אני מבקשת לציין שלאחרונה אני מרגישה שהיא יותר נדבקת אלי (למשל כשאני מרדימה את הקטנה ואנחנו יושבות בסלון היא רוצה לבוא איתי לחדר בזמן שאני שמה אותה במיטה). עניין ההרטבה במכנסיים קיים אצלה כבר כמה זמן. היא נגמלה בגיל 2.5 מרצונה ויוזמתה. בהתחלה הכל היה בסדר והיא ביקשה לשירותים. בחודשים האחרונים היא מחזיקה עד שבורח לה והיינו בטוחים שזה עניין של שליטה ותשומת ולכן לא עשינו מזה עניין. באותו ערב, כאשר הפשטתי אותה למקלחת היא פתאום השתינה על עצמה וראיתי שזה לא רצוני (וזה למרות שעדיין לא פתחתי את הברז - מה שלפעמים גורם ליציאת פיפי). לשאלתי: 1. האם נושא ההרטבה במינון הזה מצביע על בעיה ומצריך טיפול? אם כן, איזה והיכן? אני חייבת להדגיש שבכל יום בורח לה כמה וכמה פעמים בגן ובבית ולרוב זה נובע מזה שהיא מתעקשת לא ללכת לשירותים או פשוט לא אומרת שיש לה פיפי. אחה"צ כשישבתי לידה בשירותים שאלתי אותה למה היא לא הולכת לשירותים כשהיא צריכה והיא אמרה לי שכל הזמן יוצא לה. מבדיקה שעשינו לפני כחודש עולה שאין לה דלקת ואני כבר לא יודעת אם יש לה שליטה על זה או אין לה . חשוב לי לדעת אם זו תופעה ידועה ואיך מתמודדים עם זה והאם זה יעבור, כי אני לא רוצה לעשות מזה עניין ולגרום לה נזק בטווח הרחוק. 2. לאור מה ששומעים היום בחדשות וההתנהגות שלה באותו ערב: היסטריה, פחד, ריגרסיה, תוקפנות התחלתי לחשוב שאולי יש כאן סימפטומים של חלילה תקיפה מינית של מישהו. לא יכול להיות שזה קרה בבית כי היא לא נמצאת לבד עם אף בן/בת משפחה שלא בנוכחותי וכן לא עם חברים/מכרים. התקשרתי בבוקר למנהלת הגן ולגננת ודיווחתי להן העניין ושאלתי אם מישהו שלא צריך להסתובב היה שם. נאמר לי שלא ובכל מקרה אין מצב שנכנס מישהו לגן שאינו שייך לצוות שלא בנוכחותם. כמו כן, הן אמרו שהיא מתנהגת כרגיל ואין שום שינוי התנהגותי או בעיות התנהגותיות.הן סברו שאולי היא התעוררה מחלום רע או מסיוט, אבל מהיכרות שלי עם ביתי - כאשר היא מתעוררת בוכיה מחלום רע זה מתבטא בבכי שנמשך 5-10 דקות ולא יותר מזה. אני רוצה לציין שבאותו ערב וגם במהלך הימים הקודמים צפינו יחד בקלטת של המחזה: "עוץ לי גוץ לי" יש שם דמות קצת מפחידה לטעמי של האישון וחשבתי שאולי זה קשור, אבל זו לא פעם ראשונה או שנייה שהיא צופה בקלטת. מה נראה לך גרם להתנהגות הזו? כיצד צריך להתמודד עם זה אם זה חוזר על עצמו?האם זה אכן סימן למה שאני חוששת ממנו או שאני פשוט הסטרית? תודה

שלום רב, הגמילה מהשתנה היא תוצאה של שליטה טובה בשרירי הסוגרים. גם ילד גמול עלול לסבול מ'תקלות' נוכח גירוי מבהיל ופתאומי, כמו רעש חזק, בהלה פתאומית או היסח דעת בעירות או בשינה, ועל אחת כמה וכמה ילד שהשליטה שלו בסוגרים עדיין חלקית. בדר"כ רופאי הילדים הם הכתובת לבירור סוגיות אלה, והם יידעו להמליץ במידת הצורך גם על מומחים מטעם הקופה שיוכלו לסייע בעזרי הגמילה הרלוונטיים. התקרית החד פעמית שאת מתארת נשמעת לי, על פניו, כתגובה אופייינית לחלום רע, שיכול באמת להיות קשור לסרט, או לעולם המפלצות הרגיל של בני 2-4. התנהגות המעוררת חשד לפגיעה מינית היא כזו המופיעה לאורך זמן, ובטווח רחב של מצבים. לא הייתי ממהרת לקפוץ למסקנות קטסטרופליות מעין אלה, בעיקר אם בגן היא מתפקדת כרגיל. בהיעדר תגובות מעוררות דאגה, ובמקרים נוספים של ביעותי לילה, השתדלי להישאר רגועה ככל האפשר, להימנע מלקחת אותה למיטתך, ולסייע לה להירגע בנוכחותך במיטתה. אם תרגישי שההתנהגויות החריגות נמשכות, פני להתייעצות עם פסיכולוג ילדים. בברכה ליאת

תודה על התגובה המהירה. אני לא אמא היסטרית אבל ככל אמא אני מנסה להגן על הילדה הקטנה שלי והיום עם כל המודעות והפרסומים את לא יכולה שלא לחשוש מהסנריו הגרוע ביותר ולכן אני עירנית. ובכל מקרה בלי קשר אני מקפידה לשים לב למה שקורה איתה.תודה בכל אופן.