תלות

ערב טוב, אני בטיפול שנה ושבעה חודישם. עם כמה הפסקות באמצע. הטיפול בעיקר סביב אובדן, בדידות (החלטה אישית כתגובה לאובדן), התעללות בילדות ותקיעות בחיים. התלות שפיתחתי כלפיה מפחידה אותי נורא, ואני כל הזמן מראה לה את הצד האחר כלומר שלא איכפת לי ממנה, שאני לא מאמינה לה שאיכפת לה ממני, קרירות, ריחוק, ביטולים לפני הפגישות הכי חשובות. ניתוק לכמה חודשים בלי שום סיבה, העיקר שלא תרגיש עד כמה אני צריכה אותה. אני מנסה לפעמים סתם להתקשר אליה בכדי לשמוע את קולה, כי זה מרגיע אותי, לפעמים הודעת סמס נותנת לי הרגשת בטחון שהיא כן חושבת עלי. אבל עוד פעם, זה נורא מפחיד ומרחיק אותי ואני לא יודעת איך אני אפטר מזה. היא מרגישה את זה, וכל הזמן מדברת על כמה אני חשובה לה, ואיך למטפלים יש רגשות אפילו אם הם לא מראים את זה ושהיא רוצה לעזור לי, רק שאני ארשה לה, שאקח את ידה. אבל אני מבוהלת. מה אעשה?

שלום גלית, מערכת יחסים בינאישית בריאה היא כזו המאפשרת נפרדות ומרחב מבלי שאיש מן המעורבים בקשר יחוש נטוש או נעזב. אנשים עם צרכי תלות חזקים אינם יכולים לשאת את המרחק מהדמות החשובה להם, ולכן הם נצמדים בכל הכוח או נשמרים כמו מאש... טיפול פסיכולוגי טוב יכול להעניק הזדמנות נפלאה ללמוד להתקיים בתוך קשר מיטיב, מבלי לחוות נטישה ופגיעה. גם אם כרגע את חשה תלות נואשת ופחד להתמסר, ההתגברות והנכונות להסתכן עשויה להניב פירות חשובים עבורך. זכרי שאובדן אינו גזירת שמים, ולקשר יכולות להיות גם תוצאות מרגשות ומספקות. לא חבל לבחור בבדידות? ליאת