בהמשך לשאלתי לאורנה

הי ליאת קיראי בבקשה את השאלה לאורנה ותשובתה כי יש לי שאלה נוספת. http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xPG-788,xFT-691717,xFP-691712,m-Doctors,a-Forums.html אז מסתבר שזאת לא רק תחושה דיברנו על זה וההרגשה הדדית.(זה קשה לי היות ובכל שנות נישואי לא קרה לי דבר כזה).עדיין לא קרה כלום אבל...הכל בוער בפנים. שאלתי היא אני מאוד רוצה לספר ולדבר על זה עם המטפלת שלי ,אבל אני חוששת מה היא תחשוב עלי(היא גם מטפלת זוגית). תודה היום אנונימית.

שלום לך אנונימית, כאשר אנו עומדים (ועומדות) תחת החופה, נשבעים אמונים לבחיר לבנו, אין פירוש הדבר שאנו נקראים להמית בתוכנו את הסקרנות, העניין והתשוקה כלפי כל דבר אחר שאינו בן הזוג שלנו. המטפלת שלך, גם בהיותה מטפלת זוגית, יודעת זאת היטב. אם תספרי לה על הבעירה החדשה שניצתה בך, היא (מן הסתם) תחשוב שאת אדם בריא ונורמלי, שנקלע לאחד הפיתויים השגרתיים שמזמנים לנו החיים, ומצוי בתערובת של בלבול, הנאה רבה, סקרנות, משיכה ואשמה. חדר הטיפול הוא ה-מקום לדון ברגשות אלה, וחדר הטיפול של מטפלת זוגית על אחת כמה וכמה. אל תהססי. אני מאחלת לך שהאש לא תכבה אצלך אף פעם. ליאת

נראה לי שאני השאר אנונימית לעת עתה,נחמד לי ככה.(יותר משוחררת). מה את אומרת?