סתם

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/10/2007 | 20:24 | מאת: רחל

היי ליאת, נחמד לראות אותך כאן (-: היום. טוב כתבתי כמה דברים ומחקתי....... בסוף. אני מאוד מבולבלת מהיחסיים הטיפוליים וושוב כתבתי משהו ומחקתי לא מרגישה נוח לכתוב בפורום כאלו ללכלך עליה(אני באמת מחבבת אותה), אני עדין שם אצלה ובכל אופן אני חוששת שתמיד הסיפור הזה יעלה מחדש אצלי בסוםו של דבר אני משכנעת את עצמי שזה לא אכפת לי, ניפגעתי למרות שהיא התנצלה ושלחה לי מכתב. אני מבולבלת לחלוטין. רחל

21/10/2007 | 22:59 | מאת: ליאת מנדלבאום

ערב טוב רחל, יחסים "חיים" עם אנשים משמעותיים וקרובים כרוכים לעיתים בעליות ומורדות, אכזבות, תסכולים וכעסים. היחסים הטיפוליים מספקים לעיתים קרובות "מדגם מייצג" למה שקורה לנו גם מחוץ לחדר, ולכן כדאי מאד להתבונן בהם מקרוב, לעבד אותם וללמוד מהם דברים חשובים על עצמנו. אולי הבלבול העכשווי שלך נוכח הפגיעה והעלבון, שהתגבר בעקבות המכתב ממנה, הוא עדות ליכולת חדשה, בוגרת יותר, שמתגבשת אצלך. הקשיבי לבלבול הזה, ודברי עליו גם איתה. זה משהו שמגיע לשתיכן אחרי כברת הדרך המשמעותית שעשיתן יחד. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית