לדרור - איך מתמודדים עם....?

דרור שלום, איך מתמודדים עם תחושת אדישות נוראית שגובלת ביאוש מידי-פעם,שבאה בעיקבות אי-הצלחה פעמיים במשהו שמאוד חשוב לי? למרות שאי-ההצלחה לא היתה תלויה כמעט בי- אלא בגורמים רבים ושונים,שאיני יכולה להסביר פה. זה בטח נשמע לך מוזר - אדישות שמגיעה עד ייאוש,קשה להסביר זאת,אך האדישות היא כה רבה עד שבאירועים משמחים למשל,שבעבר היתי מתרגשת מאוד,כעת אני נשארת חסרת רגשות,ויחד עם זאת,כשאני רואה סרטים עצובים וכו'- אני בוכה ומזדהה איתם - מסוגלת להזדהות עם ייאושם.

משתנה שלום, ראשית, זה כלל לא נשמע לי מוזר. אדישות מופיעה לעיתים כהגנה מפני ייאוש. במקרה שלך היא ופיע הבאירועים מרגשים, שאת מרגישה שאת לא יכולה להינות מהם כבעבר, אך אירועים קשים רגשית, מייאשים, נוגעים בך ומכאיבים לך. לגבי איך מתמודדים? לא קל כשמשהו שמאוד רוצים בו לא מצליח. ברגעים כאלו נראה שזה אף פעם לא יצליח. אבל לרוב, הדברים שרוצים אותם, ומנסים שוב ושוב להשיג אותם מסתדרים בדרך כזו או אחרת. הקושי הוא להתמיד ולדבוק בזה. לשם כך צריך להתחבר לרצון, ולאמונה שבסוף זה יסתדר. דרור

תודה על תשובתך,אך עד שזה יסתדר - מה אעשה עם תחושת האדישות? זה נורא וזה מתסכל,כי אני כמו 'רובוט' - חסר - רגשות ואיני אוהבת זאת.