מצב מסובך ומעצבן

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/10/2007 | 17:04 | מאת: יוליה

היי אני בת 24 נשואה שנה לבן 38 לשנינו אין כסף בחשבון אנו גרים עם הוריו אביו חולה אלצהיימר מתקדם למשל כשמתלונן על כאבים ואנחנו לא מצליחים לטפל בבעיה הוא מתחיל להגיד אני אתאבד אני אשרוף את הבית..הוא יורק על הרצפה בבית...לפעמים שם את הסיגריה על השולחן ועל ונוצרת סימן...כרגע בעלי התחיל לעבוד ואמור להרוויח כ4500 בחודש. אני סטודנטית לתואר ראשון ובזמן לימודיי גרה עם הוריי...בעיה נוספת שבבית חמותי גרה עובדת זרה ונותנים לה את כל ההכנסה שהייתה להם (בעיקרון אנו גרים יחד עם חמי וחמותי ביחידה נפרדת)בנוסף לאלה צריך לקנות לה מזון ולשלם לה אם היא רוצה לנסוע לחופש...בקיצור די הרבה כסף...העובדת הזרה קצת מקלה על חמותי אך היא יודעת רק אנגלית וחמי עדיין מפנה את תלונותיו לחמותי או לי..חוצמזה מפריע לי חוסר הפרטיות כשאני חוזרת הביתה בסופי שבוע בא לי שבעלי ואנ י נהניה יחד בחופשיות בלי לדאוג שיחשדו במשהו (הדאגות מצד בעלי) בזמן האחרון אני נלחצת ולא כ"כ רוצה להכנס להיריון האמצעי מניעה שאני משתמשת בו מגן ב70 אחוז וגלולות למניעת היריון משמינות אותי...היחידה שלי ושל בעלי די קטנה ואני די חוששת איך נגדל שם ילד...חוצמזה יש לנו בעיה של יחסי מין שאנחנו שוכבים רק פעם בחודש....הוא מש חושש שהוריו יחשדו או שהיה אומר יש לי הרבה מחשבות בראש..רק זה בראש שלך....את נימפומנית....אז מה יקרה כשיהיו ילדים? אני לא יכולה לעבוד כי אין ברשותי רכב לצערי אני נהגת די גרועה...ובאף עבודה שביררתי עליו לא מסכימים לקבל סטודנטים. מה אתם אומרים? מה הפתרון? נ.ב-יש להם עוד בנים ובנות נשואות עם ילדים שגם מצבם הכספי ממש לא משהו...כך שיכולת התמיכה בהוריהם מועטה...כמעט אין סיכוי שיאשפזו את חמי בבית אבות כי מרחמים עליו....ויכולתנו לשכור דירה גם מועטה כי נניח נשלם על השכר דירה 1000 ש"ח ובכל מקרה בעלי יצטרך לתמוך בהוריו ואני סטודנטית ועוד החיים לפנינו איך נסתדר? (ממש אין לי בעיה שיתמוך בהוריו-אני אוהבת אותם) אבל קצת יש לי חששות לגבי איך נסתדר כספית? חיי מין לא טובים....וגם התרגלות לכפר חדש אנשים חדשים...גם ככה ביטחון חברתי שלי ירוד...ואני ביישנית

לקריאה נוספת והעמקה
22/10/2007 | 22:03 | מאת: דרור שטרנברג

יוליה שלום, המצב שאת מתארת הוא אכן מצב מסובך. הוא מסובך כי מעורבים בו גורמים כלכליים חברתיים, כגון מצבכם הכלכלי והמגורים המשותפים עם ההורים, וגורמים נפשיים כגון הקשר עם בעלך והתחושה שאת מתוסכלת מהחיים שלך כרגע. לגבי הגורמים הכלכליים חברתיים - מדובר בהחלטה שאת צריכה לקחת. אם את בוחרת להמשיך במצב הקיים, על היתרונות שבו, את גם משלמת מחיר מסויים. ייתכן וזהו מחיר ששווה לשלם לעת עתה, עד שתסיימי ללמוד למשל. אבל, גם אם זו הבחירה שלך, חשוב שתדברי עם בעלך, שיהיה ברור שזהו הסדר זמני, אולי אפילו ניתן לתחום את זה בזמן כלשהו. בקיצור - להיות בתקשורת איתו. וכאן אני מגיע לנושא השני, והמשמעותי יותר בעיניי, הקשר עם בעלך. נשמע שאתם לא ממש מדברים. ישנם וויכוחים כאשר הרצונות שלכם מתנגשים, ואז את חווה אותו כמרוחק והוא חווה אותך כמי שרואה רק דבר אחד בעיני רוחה. נסי לדבר איתו, גם אם הוא לא נוטה לדבר, דברי איתו לא מתוך ריב או תוכחה, אלא מתוך ניסיון להבין כיצד אתם יכולים לשפר את חייכם גם בתנאים הנוכחיים. דרור

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית