יש אנשים שצריכים להיות בטיפול כל החיים?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/11/2007 | 21:54 | מאת: רשת

רשת מותשת

03/11/2007 | 00:34 | מאת: יעלה

רשת, לא כל החיים. כמה שצריך. איזה מזל שאפשר, שיש איפה, הא? אני יודעת כמה זה מעייף, רשת. אבל זה שווה את זה. עוד קצת. שבת מנוחה :- ) יעלה

03/11/2007 | 18:31 | מאת: רשת

היי יעלה, היא שוב היתה בחו"ל ולא נפגשנו שלושה שבועות.. מחר אנחנו אמורות להפגש. היא קבעה איתי מאד מוקדם (כמעט עם זריחת השמש...) כי אחר יש לה משהו והיא לא רצתה שנוותר על עוד פגישה. ולי שוב קשה לחזור... התעייפתי כבר מכל החפירות האלה שלא מובילות לשום מקום חוץ מלעוד ועוד ועוד כאב. באמת זה שווה את זה? באמת צריך עוד קצת? שבוע טוב רשת

03/11/2007 | 01:59 | מאת: ליאת מנדלבאום

לילה טוב רשת, יש אנשים שלא יכולים לחיות את החיים, אלא מתוך עמדה של מעורבות עמוקה, מבלי להתרחק מהחוויה המיידית, מבלי לפספס ניואנסים. לפעמים הם יכולים לעשות מקום לאדם נוסף לצידם, ולפעמים הם מתעקשים על הלבד. לפעמים לסירוגין. רשת, את כל כך צעירה עדין. כשאת אומרת "כל החיים", אני חושבת על ילד קטן שעומד על חופו של ים גדול וחושב שהגיע לקצה העולם. את מושקעת כל כולך בחוויה העכשווית, ואני מתנדבת להחזיק עבורך את האופק. החזיקי מעמד עוד. ליאת

03/11/2007 | 17:37 | מאת: רחל

בספר מתנת התרפיה של ארווין יאלום הוא מסכם את סך כל השעות הטיפוליות שהוא עבר כמטופל בחייו בסביבות ה-1000 שעות טיפול (750 שעות של פסיכואנליזה ואת שאר הפירוט לא סיכמתי) אם ארווין יאלום עבר זאת והוא אדם מוצלח חכם ומוכשר כל עוד טיפול יכול להיות מנוף לצמיחה, אז בעצמם למה לא?! מה זה משנה אם זה כל החיים או לא כל החיים אם יש בזה תועלת?

03/11/2007 | 18:38 | מאת: רשת

ליאת, אני עייפה מזה. נכון שאני צעירה, אבל אני כבר יותר מיידי שנים בטיפול. אני בתת 22. אני בטיפול כבר 5.5 שנים. זה אומר רבע מהחיים שלי... אני כבר לא זוכרת אחרת. זה מה שאני מכירה. וככל שאני מבינה יותר ככה כואב לי יותר. לט בטוחה שרוצה לראות את האופק. מעדיפה לעצום עיניים...

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית