:-\

Hello First – I'm not an English speaker, so please forgive my mistakes. I'm 19. I feel stupid AND very unclever. I have done such a test (before about 3.5 years ago)which within said I have an average intelligence quotient (all my life people refer to me as a genius, they don't even know that really I'm not even a bit clever) I want to be clever! I can't deal with myself as I am. I don't want to live those life in stupidity. I don't want to live. Every time I think on my stupidity I think about suicide It's something you can't ascape it.

שלום מירי, ראשית, אני מזמינה אותך לכתוב בפורום בעברית, במידת האפשר. אני מבינה שאת רואה במבחן האינטיליגנציה שעברת כנערה צעירה מדד ליכולותייך וכישורייך, ולאור הציון הממוצע את מרגישה מיואשת מאוד. חשוב שתדעי שציון במבחן אינטיליגנציה אינה מנבא באופן ישיר התמודדות והסתגלות בחיים. יש עוד כל-כך הרבה פקטורים: מוטיבציה, נחישות, התמדה, שלא לדבר על מזל ועצם ההגדרה של הצלחה. לכן, אני מציעה לשנס מותניים ולהתחיל לעבוד ברצינות על-מנת להצליח. בדימוי העצמי הפגוע, המוביל אותך לתחושות כה קשות עד כדי מחשבות אובדניות, אני מציעה לטפל בטיפול פסיכולוגי. בהחלט כדאי למצוא את הדרך האישית שלך להיות מאושרת ומרוצה מעצמך. בהצלחה, אורנה

סליחה על האנגלית. אשתדל לכתוב בעברית. אני לא מאמינה ביכולת שלי להיות מאושרת ומרוצה עם התנאים אליהם נולדתי. בעיקר שכידע\תבונה הוא אחד הדברים החשובים לי ביותר. (ואני לא כזאת ביחס לאחרים, רק ביחס לעצמי) טיפול פסיכולוגי לא יפתור לי את הבעיה, רק ילמד אותי להתמודד עימה. לדוגמא, אני אוהבת מתמטיקה אך ללא יכולת שכלית מתאימה בחיים לא אוכל לתרום למתמטיקה (וכן למדתי מתמטיקה ברמה אקדמית ולא הייתי גרועה בזה, ותמיד נחשבתי בין הטובים ביותר מבין האנשים איתם למדתי, אבל עם תבונה ממוצעת בחיים לא אוכל לתרום דברים גדולים באמת)