האומנם יש חיה כזאת?

האם אחרי מצב חיים קשה שעברתי (חרדה ממושכת , כאב, עצב, סערה, מחשבות פרנואידיות), ניתן להשיב את החיוניות והחיות? אני נמצאת בסוג של דכאון כבר זמן ממושך מאז...והתייעצתי בפורום הפסיכיאטרי כאן באתר- ונאמר לי - שעם דכאון אינו עובר אחרי שנה, רוב הסיכויים כי הוא ישאר כרוני לכל החיים. האומנם? יש מצב שאני לא אקבל בחזרה את שמחת החיים שלי? ואם כן- מה הקריטריונים והסיבות שבגללן המצב אינו משתפר? חשוב לי להבין- מה אני עושה לא בסדר! אומנם אני לא בטיפול עקבי (הייתי בטיפול במשך שנה אחת ולא עזר), אבל אני גם מתקשה להאמין שאחרי 3.5 שנים שאני במצב זה- שהתייאשתי מהחיים- טיפול יכול להחזיר אותי. היתה לי פסיכולוגית שאמרה- שהטיפול הוא עבור החיים ולא חיים בשביל טיפול. החיפוש הממושך שלי אחר הטיפול הנכון משאיר אותי לא פה ולא שם. תודה

שלום שני, לצד ההערכה הפסיכיאטרית שקיבלת, אני רוצה לציין כי מנקודת מבט טיפולית כל אדם יכול ומוזמן לחפש את דרכו האישית, הייחודית, אל האושר שלו. אינני יכולה לדעת כיצד חייך יתפתחו, אך אני מאמינה שאפשר לצמוח גם מתוך אירועים טראומטיים קשים ביותר, ומזמינה אותך לנסות. חזקי ואמצי, אורנה