על התעלמות

לד"ר שלום, בשנה האחרונה נהגתי להשתתף בשיעורי פעילות גופנית בליוות מורה, אשר בינינו התקיים קשר מרוחק למדי אך עם זאת ידידותי וחייכני. לאחרונה החלטתי לעבור ללמוד קורס עם מדריכה בכירה אחרת אשר מכשירה במקצוע זה, עקב רצוני להעמיק את התנסויותיי בתחום. המורה הרגילה שלי, זו שעמדתי לעזוב, שאלה שאלות על הקורס שבכוונתי ללמוד ואני עניתי לה שלאחר השיעור הראשון אשלח לה מייל עם רשמיי. כך עשיתי. שלחתי לה מייל ופירטתי את חוויותי, החיוביות יש לציין, מן השיעור הראשון בקורס. משום מה לא קיבלתי ממנה כל תגובה. ההתעלמות הפתיעה אותי ואף פגעה. הרי בכ"ז השקעתי בכתיבת המייל הזה והוא היה בנוגע למשהו שהיא בעצמה התעניינה לגביו.. בהנחה שהיא אכן קראה את המייל ובחרה במודע להתעלם ולא לענות. רציתי לשאול אותך, מתוך ניסיונך, מה גורם לאנשים לבחור בתגובת התעלמות? מדוע לא יכלה למשל לפרגן על התרשמותי הטובה מן המורה השניה? אני מרגישה שבאיזשהו אופן "ניזרקתי" מתוך תודעתה. כאילו שאם הלכתי למישהי אחרת אז "לא שווה לה" להתייחס אלי יותר או משהו כזה... אני חווה את ההתעלמות הזו כמן נקיטת עמדה מאוד קרה ומחושבת מצידה... (וכמובן שלא תמיד זה היה כך. כשהיא חשבה שאני תלמידה קבועה שלה היחס היה אחר.. ) בכל אופן אשמח ללמוד יותר על "התעלמות" כתגובה. מאיזה מקום נוהגים לבחור בדרך זו? איזה מצב רגשיים תגובה שכזו מאפיינת בד"כ?

שלום מימי, אני יכולה להבין את תחושת הפגיעה שאת חשה, לאור הקשר הידידותי והחייכני עם המורה הקודמת שלך. לצד זאת, נדמה לי שיש אפשרות נוספת שלא לקחת בחשבון, והיא שהמורה עצמה נפגעה מעזיבתך. יכול להיות שהיא מפרשת את עזיבתך בתור ביקורת על כישוריה כמורה, או שצעד זה מעורר בה אי-ביטחון ואולי אפילו קנאה במורה החדשה. את יודעת, גם אנשי מקצוע אינם עמידים בפני תחושות כאלה... אם האפשרות שאני מעלה מהדהדת לך משהו נכון, אני מציעה לגשת אליה בפעם הבאה שאת שם, להודות לה על כל מה שלמדת ממנה, ולציין שכתבת לה את המייל מתוך רצון לשתף אותה בהתפתחות שלך בתחום. אם היא תתייחס לכך בחביבות, תוכלי לדעת שכנראה הרגישה לא מוערכת ולכן התעלמה. אם תימשך העמדה הלא-נעימה - יתכן שהיא לא שווה את המאמץ... בהצלחה, אורנה