דילמה...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ד"ר שלום רב, הבעי'ה שלי היא כזו: אני מעוני'ינת להתחיל תואר שני הכולל תזה. לשם כך הגעתי לפגישה עם מנחה בעל שם בתחומו, שהי'ה אדיב וברור והציע לי הצעה מאד מפתה למחקר, הכוללת עבודה מעני'ינת כמו גם קשרים בתחום וניסיון רב. בסוף המפגש, לאחר שסיכמנו שנחשוב על הדברים... כבר באתי לקחת את התיק, לחצנו ידי'ים ואז הוא ליטף את לחי'י. אני אדם מאד בוטה ואסרטיבי ולכן דווקא הפעם העדפתי להחריש, למרות שקפאתי במקומי ואני בטוחה שהוא הבין כי מבחינתי זה הי'ה ארוע חריג ולא מקובל. כמו כן אצי'ין כי הליטוף הי'ה מהיר מאד ולא כלל הערה, רמיזה או מבט מיני'ים, ואפילו נדמה שנעשה בחיבה אבהית. עם זאת אני מוטרדת מכך שנעבוד באופן צמוד ואינטנסיבי, כמו גם לשים את עתידי המקצועי בידיו. בימים הקרובים אנו מיועדים להיפגש שוב ע"מ לקדם את התהליך ולהבהיר את תנאי עבודתי אצלו - אינני מעוני'ית להבהיר את עמדתי בנוגע למקרה אלא אם יתרחש מקרה נוסף, האם אני צודקת בכך? האם לדעתך יש צורך לנקוט עמדה טרם מקרה נוסף??? האם לדעתך עלי לוותר על המנחה ולמצוא מנחה אחר? מצאתי בחורה נוספת שעסקה אצל אותו אדם במקרה, והיא צי'ינה שהוא אדם נחמד ואדיב ושהיא שמחה לעשות אצלו את המחקר, לא סיפרתי לה אודות המקרה היות ולא רציתי להכפיש את שמו (גם היא היום מפורסמת וידועה בתחום). מצד שני, היא כבר אז היתה נשואה אז אולי זה משנה?? אשמח מאד לשמוע לדעתך היות ובד"כ אין לי בעיות מסוג זה ואיני רוצה לגרום לו מבוכה או מצד שני לחשוף את עצמי למצב בלתי אפשרי... תודה מראש, ענת.
שלום ענת, אני יכולה לתרום לוויכוח הפנימי שלך את דעתי האישית, אך חשוב לי לומר שאין מדובר בנקיטת עמדה גורפת בנושא הכאוב והסבוך של פגיעות מיניות במקומות עבודה. דעתי הפרטית לחלוטין היא, שאם אכן מדובר בליטוף לחי אבהי ללא רמיזות מיניות, כדאי לתת להנחייה הזו (שאני מבינה שאת רוצה בה מאוד) צ'אנס אמיתי. לצד זאת, המשיכי להתבונן באופן זהיר וקפדני: אם הוא הבין את הרמז הראשון - מה טוב, אם לא - תוכלי להכניס כלים יותר ויותר כבדים למערכה, הלא אין הכרח להשתמש בכולם בבת אחת... אני מאחלת לך מערכת יחסי עבודה ולמידה מאתגרת, מספקת ומהנה, אורנה