געגועים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/11/2007 | 19:04 | מאת: משתנה

אני מתגעגעת לחברותיי הוירטואליות מפורום זה שתמכו בי בעבר,וש'יכולתי לבכות על כתפיהן' כשהיתי עצובה,ולצחוק איתן כשהיה טוב,ולתמוך ולהיתמך בהן. עד כמה היתי זקוקה עכשיו לתמיכתכן,אך עד שתיראו הודעה זאת בטח יעבור הרבה זמן. מה קרה איתכן:נורית,יעלה,חן,רשת,ואני בטח שוכחת עוד שמות? איני טיפוס ש'בוכה ברבים',אך עד כמה היה עוזר לי עכשיו 'לבכות על כתפיכן',עד כמה שאני בטח נשמעת מגוחכת עכשיו. אז, ביי בינתיים, משתנה

לקריאה נוספת והעמקה
21/11/2007 | 21:37 | מאת: אדווה

משתנה יקרה מה שלומך? אני פה.

21/11/2007 | 22:34 | מאת: משתנה

שלום, אני ככה-ככה... ולכן אני זקוקה לתמיכתכן,איני יכולה לפרט,אך רק אגיד שמצב-רוחי 'לא משהו'.... . אני מודה לך שהגבת ושמחה שהגבת,אך מתביישת לומר שאיני זוכרת אותך,ואשמח אם תזכירי לי מי את(כמובן - אם תירצי). ביי בינתיים, משתנה

21/11/2007 | 23:44 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

22/11/2007 | 02:54 | מאת: חן

משתנה יקרה, אני גם פה לתמוך בך אם צריך. סליחה שלא מגיבה בזמן האחרון..עוברת עליי תקופה לא טובה בחיים.. הלוואי שהיום את בטוב. חושבת עלייך... שלך -ואיתך חן

22/11/2007 | 10:53 | מאת: משתנה

אני מצטערת לקרוא שעוברת עלייך תקופה לא טובה,ומקווה שיסתדר. חושבת עלייך גם ועל כולן, משתנה

22/11/2007 | 10:36 | מאת: הדר

משתנה יקרה! טבעו של פורום, ש אין בו קול או פנים... אבל יש בו מילים. ייחודו של הפורום *הזה*, היה בעיני תמיד בהיותו גם מקום לנחמה, על ידי חבריו ועל ידי מנהליו. ברגעים קשים הייתה התמיכה מגיעה מיד, וממשתתפים רבים. אני זוכרת תקופות קשות, בהן המילים שנכתבו פה החזיקו אותי. חיבקו אותי. השינוי הבלתי נמנע שעבר הפורום, קלקל את הפונקציה הזאת שלו. הרגשתי את זה בשבוע האחרון, כאשר העץ שפתחה יעלה, שהיה אמור להיות עץ של תמיכה בי, לאחר מותו של אבי, לא הצליח ללבלב ולצמוח לגובה. בפורמט הקודם של הפורום, הוא היה ודאי עץ ארוך, עם המון מילים וחיבוקים ונחמה. בינתיים אני שולחת לך חיבוק גדול. כזה שמבין, שמקבל, שאומר שאת לא לבד. אנחנו פה. החזיקי מעמד הדר

22/11/2007 | 12:52 | מאת: משתנה

הדר היקרה! הצטערתי לשמוע על מות אביך,האמת היא שרק אתמול בערב ראיתי את אחת ההודעות שכתבו לך,שאמרו זאת,ועדיין לא הספקתי להגיב,וגם לא נכנסתי לפורום כבר כשבוע. אני מודה לך שאת תומכת בי למרות התקופה הקשה שעוברת עלייך,ומקווה שהתקופה הבאה תהיה קלה יותר עבורך.

22/11/2007 | 18:23 | מאת: יעלה

משתנה יקרה, כתבתי לך אתמול בערב כמה שורות, שאבדו כנראה בפילטרים השונים. קורה. אני אכתוב שוב. התקופה הזאת היא מן תקופה שקטה שכזאת, כאן בפורום. את בטח זוכרת את התקופות הסוערות שהיו כאן. אישית, לא התלהבתי גם מהן... נחכה כאן יחד, עד ששוב יתאזנו להם העניינים. אין לי ספק שזה יקרה. העיקר שכולנו כאן, בדרך זו או אחרת. אז גם הכתף שלי כאן. רק תודיעי כשצריך :- ) יעלה

22/11/2007 | 20:35 | מאת: ש'

גם אני כאן ..איתך .. גם אם בשקט .. אני קוראת אותך ..גם אם לא תמיד מגיבה .. ומחבקת אותך מרחוק .. את לא לבד ... מצטרפת לתמיכת הבנות המקסימות שכאן ..ומושיטה לך יד .. ומקווה שבאמת הפורום יחזור למתכונת הקודמת .. שלך , שרית

22/11/2007 | 21:25 | מאת: משתנה

כ"כ שימח אותי לראות שוב אתכן,כמו 'קולות מן העבר',שנתן תחושה של ביטחון, באמת 'אשתמש בהצעת הכתף של שתיכן',כשאזדקק לכתף תומכת. תודה על תמיכתכן. משתנה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית