שאלות

שלום לכם, יש לי שתי שאלות 1) אני מרגישה שטיפול פסיכולוגי הוא הסכם בלתי שוויוני. אני יושבת שם ומדברת, לא יודעת מה היא חושבת עלי, איך היא מסתכלת עלי בעיניה האמיתיות ולא כפסיכולגית. זה מין הצגה שהמטפלת עושה בשביל להעביר את השעה אפילו בדקות הכי קרובות אליה, אח"כ אני מרגישה דבילית שנפתחתי ונתתי בה אמון?!! אני כל הזמן עסוקה במה היא תעשה עפ הדברים שלי? 2) אני כל הזמן מבקשת לבטל, בודקת אם אפשא לשנות..אני משגעת אותה עם זה... למה אני לא מצליחה לשמור על רצף בפגישות? ממה אני מפחדת? תודה

ערב טוב, את צודקת במידה מסוימת, כשאת אומרת שטיפול אינו מערכת יחסים שוויונית, במובן זה שמדובר בהתמקדות בך, בחוויותייך, במערכות היחסים שלך, בעולם הפנימי שלך - ולא באלה של המטפלת. התמקדות כה אינטנסיבית ב"עצמי" יכולה לעורר הרבה חרדה, בעיקר אצל מי שכבר נפגע בעבר מדמויות משמעותיות ש"לא ראו" אותו ואולי גם עשו שימוש לרעה בתמימותו ובהתמסרות שלו. מכאן - אולי - הפחד של "מה היא תעשה עם כל המידע הזה". שאלתך השניה באה כהמשך ישיר לראשונה. הביטולים והשינויים הם ביטוי לאותה התנגדות מפורסמת לקשר אינטימי עם אדם אחר. תוכלי לעשות חיפוש קצר בפורום שלנו, ולגלות אין-סוף דיונים בנושא של התנגדות וקושי להתמסר. תני לעצמך עוד זמן, ונסי להתקדם בקצב שלך. מותר לך. בהצלחה ליאת