ליאת ..

ליאת יקרה , מה שלומך..? התגעגעתי .. ואני רוצה לשתף אותך ... . אני מרגישה שאני באיזה סוג של ניתוק מעצמי , ניתוק רגשי. זהו מנגנון ההגנה הקבוע שלי. מועיל, מבחינות מסוימות, לפחות ברמה המיידית, של "כאן ועכשיו" שצריך אותו ... מזיק, לטווח הארוך יותר. אני מכירה אותו, כי במשך מספר ימים, אולי אפילו שבוע/ שבועיים נותן לי כאילו מנוחה מהרגשות. ימים של שקט, אך זהו שקט לכאורה בלבד. כי כעבור מספר ימים הכל פורץ חזרה, ובדרך כלל בצורה מאסיבית וקשה הרבה יותר... זהו סתם "שקט שלפני הסערה". והסערה שמגיעה אחרי הניתוק הרגשי היא סערה שמוכרת לי, ומניסיוני-קשה לי מאוד להתמודד איתה. בסערה כזאת אני בדרך כלל עושה דברים מאוד אימפולסיביים, ומתחרטת עליהם בדיעבד. אבל גם כשיש "שקט" שכזה, ניתוק רגשי מהחוויה, אני מרגישה שמשהו לא בסדר בתוכי. כי בקשר למה שקרה אז, אין לי אפשרות להביע הרבה רגשות מרוב הכאב הגדול, , ובכל זאת-אני מרגישה במערבולת המוכרת בבטן. בלחץ הזה, במועקה. זה קיים שם, כאילו "נטול סיבה", כשבהקשר לסיבה האמיתית, כביכול, אין רגשות. ואני יודעת למה זה קורה... ועכשיו בתוכי מתנהלת מלחמה סוערת.... ניתקתי את עצמי מלהרגיש דברים , מעיין רייקנות טוטאלית.. כמו אז בפגיעה.. מרוב הכאב הגדול למדתי לשים חומה שמפרידה ביני לבין הכאב ופשוט נמצאת בעולם אחר , לא מציאותי ... פתאום , אני ככ מפחדת לגעת בכאב עצמו , מפחדת לקרוא את המילים כדי להרגיש את תחושת הפחד הנוראי הזה ..שמשתלטת עליי , בשלושה הימים האחרונים , אני מרגישה שאני לא יודעת מה קורה איתי, יותר מידיי דבריים מנסים לצאת ממני החוצה , יותר מידיי שאלות ביני לבין עצמי , של איך הגעתי להרס עצמי כזה כל השנים? איך זה שלא הצלחתי לדבר על זה ? שלא סיפרתי.. לאנשים הקרובים אליי , שלא ביקשתי עזרה כי פחדתי ..שלא נתתי לאונס בחיי שם ומקום ראויים והיום אני משלמת על זה ... הדחקתי ככ הרבה הדחקתי , כל הזמן הזה ..ככ הרבה עבר , כל הגילוי על העבר בבית ..והיום הכל צף בי בעוצמות כאלה שקשה לרסן אותן, הגוף מגיב אליהן , עייפות , סחרחורות , חוסר רצון לאכול , ... לא יודעת איך אפשר בכלל לתקן ככ הרבה .. לא יודעת מאיפה מתחילים בכלל .....הכל מבולגן.. מפחדת מאכזבה , אכזבה גדולה , אז מה שקורה לי עכשיו זה פשוט שאני מאבדת שליטה , מרגישה שעשיתי צעד אחד קדימה, והלכתי שלושה אחורה. מרגישה שהסיכוי לנצח במערכה הזו קלוש .. כנראה שאין לי סיכוי לנצח בקרב כולו. אני ככ חלשה ... מפחדת לטעות בדרך האם אצליח להלחם ????... האם אחזור להיות שוב פעם באמת מאושרת ????? אני מנסה לעצום את עיניי עכשיו ..אפילו לרגע ., כי אני לא רוצה לראות כלום, לא רוצה לשמוע , לא רוצה להרגיש רוצה רק לברוח אל מקום שקט באמת , מקום שבו האושר יהיה המציאות !!! יש לי עוד כמה שעות טיפול ..עברתי ימים מאוד קשים מהטיפול האחרון ביום שני .. מרגיש לי שהפסיכולוג נמצא שם איתי רק בטיפול עצמו .. זא ..בתוך החדר ..בקשר טיפולי.. הוא אכפתי ומבין ועדין .. אבל ברגע ..שהדלת נפתחת כאילו יש איזה ריסט ..ביני לבינו והוא לא פנוי אליי ..או זמין עבורי מעבר , שלחתי לו סמס מאוד קשה ביום שלישי הוא אפילו לא ענה לי ..וזה ממש פוגע .. הוא ניסה להסביר לי המון פעמים שהתקשורת מחוצ לחדר היא בעייתית ושאני אנסה להביא את הדברים הכואבים לפגישה ..אבל, אני נמצאת בתקופה ככ ואני ככ קשה צריכה אותו עכשיו יותר מהרגיל.. ואני מבינה את כל הקטע של הגבולות והמסגרת והקשר וכו' כו' אבל ככ קשה לי לעבור את הימים האלה .. ואם הוא היה נותן לי עוד אופציות ..מראה שהוא יותר רגיש גם מעבר ..ולא חוסם .. בכזו קרירות ואטימות ..מעבר לטיפול ..אז ..היה לי הרבה יותר קל להתעלות ..ולהתקרב אלייו יותר ..כי עד שאני מקרבת אות ..אני בעצם שוב מרחיקה ..נוגעת / לא נוגעת משהו כזה .. אני מבינה שיש לו חיים ..מעבר ..ואני לא הטיפול היחיד שיש לו אבל ...מצד אחד ..הוא מאוד מנסה לשמר, לבנות קשר טיפולי אמין ..בטוח.. מגן.. עם המון המון עבודה קשה של אמון ושיתוף של שנינו .. ומצד שני ..אני לא מרגישה שהוא שם בשבילי במצבים הקשים ..אפילו רק בלהגיד מילה טובה או להרגיע והכוונה ..מעבר לטיפול .. את מצליחה להבין אותי ?... נראה לי שהכל מבולבל ..בדברים שלי .. אני לא אדם אובססיבי ..ממש לא ..אבל אני נמצאת במקום ככ פגיע , חלש , כואב .. כן מודה ..ואני מרגישה שעד שאני באמת מצליחה להושיט יד ולבקש עזרה אני מתאכזבת..ונכון שלא הכל מושלם וקשר בנוי מאכזבות , ושמחה , בכי ואושר ..וכו אבל .. עדין המצב שלי ככ עדין ..שאני מפחדת מייאוש לפגוע בעצמי וכל עזרה אפילו קטנה של מילה טובה או הרגשה שאני לא לבד מצליחה להרים אותי .. מה דעתך?.. חוצמזה , מצטערת על ההצפות הרגשיות שלי בהודעות בחודשים האחרונים .. רוצה לומר תודה שאת כאן .. מקשיבה ..אכפתית ..מחבקת במילים .. אתם צוות פסיכולוגים מדהימים .. שאפשר להרגיש אתכם גם מעבר למסך.. וזה פשוט מחמם את הלב .. ונותן עוד כח ותקווה להמשיך בדרך הקשה הזו.. תודה ליאת , מחבקת אותך , שרית

ערב טוב שרית, את ודאי כבר אחרי הטיפול, אולי גם שקטה יותר. הלוואי. אני יודעת כמה קשה המסע שלך אל העבר, וכמה כוחות נפש מתכלים במהלכו. טיפול פסיכולוגי טוב יכול להתקיים אך ורק במסגרת ברורה של מקום וזמן, וההתעקשות של המטפל שלך על הגבולות משקפת - לתפיסתי - את הרצון להישאר חזק זמין ומקצועי. אילו, כפסיכולוגים, היינו מיטלטלים יחד עם המטופלים שלנו בסערה, היינו מאבדים את יכולתנו לשמש מיכל חזק ויציב עבורם. אני ממשיכה להתפעל מהתהליך שאת עוברת, ויודעת כמה טוב עוד יכול להפתיע אותך. מחזקת אותך מכל לבי ליאת

היי..ליאתי, אכן ..הבוקר אני שלווה יותר ..מוזר ?!... אבל משהו קצת שקט לי בראש ..איזה כיףף זה ..:-) הרגשה נפלאההההה!!!!!!. . אפשר להעריך את זה רק שזה לא שם הרבה זמן :-), ישנתי טוב בלילה , התחלתי לקחת טיפול תרופתי במקביל ..כבר 3 ימים , למרות ההתנגדות האיומה שלי ..החלטתי לשחרר מעט ..לא לתת לפחד להוביל אותי .. אני נמצאת במעקב של פסיכאטר ילדים ..(בהמלצת חברה טובה שהיא חברה שלו )ממש עדין ונחמד ..חח.. אנ י מאלה כנראה שנמצילחים למצוא את עצמם ..בטיפול של מטפלים שמתמחים בילדים ..כנראה אני באמת שם בפנים עדיין ילדה .. הפסיכאטר הזה הוא כנראה איזו חוויה מתקנת אחרי הקבן החולה נפש שנתקלתי בצבא .. הטיפול היה מקל אתמול .. דיברתי עם הפסיכולוג על מה שכתבתי לך כאן ..על הצורך שלי ..בזמינות מעבר, בכלל הצלחתי להיות אותנטית , רגועה, דיברתי בלי פחד ..וזה עשה לי ממש טוב .. הוא גם היה מאוד קשוב ואמפתי ברגע שחש שאני מדברת מכל הלב .. הוא אכן הסביר לי ..שבכדי שהוא ישאר חזק ..אני חייבת לנסות להעזר בעוד אנשים שיכולים לתמוך מעבר לשעות הטיפול ..כמו הפסיכאר, הפורום , המרכז ..כדי שתשמר שפיות ואחיזה נכונה בטיפול ולא יורגש ביננו הצפה שאי אפשר יהיה להכיל ..הרי אנחנו נפגשים פעמיים בשבוע בימיי שני וחמישי ..וזה אינטנסיבי וקשה ממילא ..אלא אם כן זה ממש מצב חירום ואז שאני יצור איתו קשר . את צודקת במה שכתבת , על האיבוד יכולת שלכם כפסיכולוגים לשמש לנו למשענת חזקה כשיש סערות רבות .. לא הסתכלתי על הדברים בצורה כזו .. אולי כשאני תופסת מרחק מהכאב האיום שבי , אני מצליחה לראות את הדברים בצורה ברורה יותר ..ולא פוגעת . תודה על החיזוקים התמידיים שלך , תודה על האמונה שלך בי מרחוק ..זה ככ מעודד ..באמת .. את מקסימה .. שתהייה שבת שלום , שבת שלווה ומבורכת ..אמן ! מחבקת אותך המוןןן, (ולא זה לא כמובן מאלייו ..זה באמת מכל הלב ..) שרית