ליאת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי ליאת, מה שלומך? גברת פסיכולוגית ואני עדיין לא מסתדרות, פשוט לא מתקשרות. לא טוב לי בטיפול. קשה לי. מאוד. כן יאמר לזכותה שהיא מאוד משתדלת. היא אומרת שלפעמים היא מרגישה במקומי. כשאני מנותקת אני מעבירה אליה את מה שאני לא יכולה להרשות לעצמי להרגיש כדי לשרוד. היא מרגישה, ואני "מקבלת" אותה מתוסכלת או כועסת כשאני בכלל לא מסוגלת להתחבר לשם. היא גם אמרה שכנראה הטיפול שלי יהיה טיפול בפרק מסוים בספר שלם. שלא נוכל לטפל בכל הספר, כי הנפש חכמה והיא לא תתן להתקרב למקומות מסוימים. אז בגדול אני ככה ככה. אני קצת עייפה מעולם הפסיכולוגיה. אני רוצה לחיות חיים פשוטים. אם זה בכלל אפשרי... שבת שלום. נורית
נורית יקירה, חיים פשוטים זה הכי, אחי. (לא בא לי לשבש את הסלוגן, אחותי) להיות בטיפול זה לא בהכרח להיות ב"עולם הפסיכולוגיה". להיות בטיפול זה - לפחות בעיני - לחיות את החיים הפשוטים, אבל כבר לא לבד. לתת לשעה השבועית הזו משמעות וערך מיוחדים, בהיותה מאפשרת עצירה לצורך התבוננות ולמידה, השקעה בעצמנו, תדלוק, התמלאות, התרוקנות (מדברים אחרים), ועוד. למרות שעצוב לי כשקשה לך, נעים לי לדעת שיש מי שמחזיק עבורך את הרגשות הקשים, ומפנה אותך לחיים. זה לא מובן מאליו. ליל מנוחה ושבת נעימה מחר ליאת