דרור.. :-(

חשבתי שכמה ימים של שקט כבר יביאו לי את השלווה ..המיוחלת השקט היה סמוי .. מסתבר שקט שלפני הסערה ... ועכשיו , הרעש הזה בתוכי ..זועק - אילם והכאב שלי ..שורף- כבוי. והילדה שאני .. ככ מפוחדת.. להיות..לעשות..לחיות ואני לוחשת לה בשקט .. אמונה..ילדה ..אמונה !!! אני מנסה לקחת שוב נשימה עמוקה מחדש, מנסה להתחבר אלייה שוב והפירוד הזה מגיע כבר ככ מהר מנסה לדבר אלייה , לשכנע אותה ..שוב .. אמונה ילדה .. פשוט אמונה ! אבל מה עושים דרור.. שאני לא מצליחה לשכנע את עצמי לפני ...? עצובה וכואבת ככ .. שאני לא יודעת מה לעשות מאבדת שליטה ... דרור , אתה כאן ? שרית

שרית שלום, את מנסהלומר שוב ושוב לעצמך ולילדה שבתוכך להאמין, להאמין שתצליחי לצאת מזה. אני חושב שזה כיוון נכון, לחזור ולומר לעצמך את זה ברגעים קשים. אבל חשוב שתצליחי להרגיש שאת והילדה חד הן. אתן לא שונות ולא נפרדות גם אם כרגע זה מרגיש כך. תחזיקי מעמד ועם הזמן התקופות של השקט ילכו וייגברו והסערות, גם אם לא יעלמו, הרי שיפחתו מאוד. דרור