שאלה בנוגע לסכיזופרניה

פעם ראשונה כאן. שאלתי כזאת: אני בקשר עם אישה לפני חתונה וכמובן לאחר מכן במטרה להביא ילדים לעולם. לאחרונה נודע לי ממנה שדוד שלה ואח שלה חולים במחלה זו. מכיוון ששמעתי שזו מחלה נפשית שבעייתי לתפקד עימה - מה הסיכוי הגנטי לכך שהמחלה תעבור בתורשה לילדים שלנו?לדבריה עברה בדיקות בנושא, ונמצא שההריון שלה הוא בסיכון מעט יותר גבוה מהממוצע (שהוא כ 4%) אך הדבר קשור לגיל . היא טוענת שהסיכוי שהמחלה תעבור בתורשה נמוך. עד כמה זה נכון, בהנחה שהיא קיימת במשפחה קרובה מאוד אליה? אשמח לקבל תגובות גם מרופא פסיכיאטר, ולא רק מהגולשים והגולשות :)) תודה.

שלום לך, ראשית, איני פסיכיאטר, אלא פסיכולוג. אם ברצונך בחוות דעת מפסיכיאטר אתה יכול לפנות לפורום פסיכיאטריה באתר זה. כיום הדעה המקובלת לגבי סכיזופרניה היא שקיים מרכיב גנטי משמעותי, ההופך את האדם פגיע לחלות בסכיזופרניה. כלומר לא כל מי שנושא גן שכזה יחלה בסכיזופרניה, אלא הדבר תלוי גם בסביבתו ובנסיבות חייו. זה נכון שנוכחותה של סכיזופרניה במשפחה מגבירה במידה מסויימת את הסיכוי להיוולד עם הגן המסויים הזה, ולהיות פגיע לסכיזופרניה, מאשר במשפחות בהן אין כלל מחלות נפש. אבל אין וודאות בכך. מעבר לכך, למרות שכיזופרניה נחשבת לקשה שבין מחלות הנפש ניתן כיום בעזרת טיפול תרופתי מתאים להתמודד איתה. אלו הנתונים שאני יכול למסור לך. ההחלטה מה לעשות נתונה כמובן בידיך. דרור

בתור עובדת בצמוד לסכיזופרנים בבית חולים סגור כעוזרת מחקר, אני מעוניינת לאמר לך שכל אדם יכול לחלות במחלה והסיכוי שהיא תפרוץ בנשים הוא בין גיל 25-29 ואצל הגברים קצת פחות (עד גיל 25 בד"כ). המחלה מתפרצת בעיקר לאחר אירוע הנתפס כטראומטי ואינה ניתנת לטיפול המביא להבראה. כלומר, ניתן להפחית את הסימפטומים (בעיקר על ידי תרופות) ואת התגובות הנלוות אליהם (בעיקר על ידי טיפול התנהגותי), אך לא ניתן להעלים את המחלה. אני לא נתקלתי בחולה שהיו לו חיים נורמטיבים טרם המחלה, והכרתי קרוב ל- 70 חולים באופן אישי. לחלקם ישנה משפחה אוהבת ושאר האחים בריאים וכו'. אבל אני, מהמקום האישי שלי בלבד (ולעולם לא אמרתי או אומר זאת במקום העבודה), ראיתי מכנה משותף לכל המשפחות.. אני לא יודעת כל כך איך להגדיר זאת, אבל כל המשפחות לא ממש קיבלו את הילדים שלהם... אולי מה שאני ראיתי הוא תוצאה של היותם מאושפזים, אבל זה נראה כאילו זה תמיד היה שם... בלי שום קשר אני מאמינה שזו לא צריכה להיות הסיבה לדחות את האישה או להימנע מלהביא ילדים, אין ילד מושלם ואין ילד נורמלי, ואם נקבל את הילד שלנו כפי שהוא, ורק אז, הוא יצמח להיות גבר/ אישה בריא נפשית ובטוח בעצמו, בלי קשר כלל ליכולות שלו המולדות (להלן: גנטיקה :) אני מאד אשמח אם תקדיש לפיסקה האחרונה תשומת לב מיוחדת :)