לדרור

דרור שלום, אתה מאמין שיש אנשים (כמוני למשל) שאין להם כמעט מזל בחיים,ובכל התחומים'לא הולך להם' בקלות ולפעמים בכלל לא? אני יודעת שזו קצת 'חשיבה קורבנית',אך זו תחושתי,וכמה שאני מנסה - ה'טיפת אופטימיות' שעוד היתה לי 'הולכת ונעלמת' לגמרי. מילא כשדברים תלויים רק בי,אך כאן הם תלויים גם בגורמים רבים אחרים ואין לי שליטה עליהם,לכן אני אומרת שפשוט אין לי מזל בחיים.

משתנה שלום, ישנן תקופות בהן נראה שהכל הולך הפוך או לא הולך בכלל. אבל בעיני יש גם אופן התבונות במה שקורה. אני לא יודע מה לא הולך לך כרגע, אבל האם רק לך זה לא הולך. או שפשוט בחוויה שלך זה מצטרף לשורה ארוכה של אכזבות ובתוכן גם השאלה מדוע שהפעם זה יהיה שונה. דרור

שלום משתנה, את יודעת? אני חושבת שזו לא חשיבה קורבנית, מה שאת כותבת. אני חושבת שבאמת יש אנשים שיש להם יותר מזל בחיים ויש אנשים שיש להם פחות (לא "אין" או "יש", אלא אולי "יותר" ו"פחות"). הלכתי לא מזמן לקוראת בקפה (התחשק לי פעם אחת לנסות :-) והיא הגדירה את זה יפה; היא אמרה שאין לי פרוטקציה בחיים..הכל מגיע מאוחר יותר ואחרי עבודה קשה. יש הרבה אנשים שלא עובדים קשה מאיתנו, ממני וממך, או משתדלים יותר או נחמדים יותר או חכמים יותר, ובכל זאת.., איכשהו החיים כאילו זורמים לכיוון שלהם, עם קצת פחות מאבקים (פנימיים או חיצוניים). פרוטקציה זו הגדרה שמצאה חן בעיניי. אני דווקא כן נוטה להאמין קצת במזל, וגם בכוחה של אקראיות, שמפגישה אותנו עם כל מיני מצבים, אבל אני לא מאמינה שהדברים הללו, עליהם אין לנו שליטה, קבועים מראש ולתמיד. לא מאמינה שאין מה לעשות. החשיבה הקורבנית היא אולי ביחס לשאלה "מה את מתכוונת לעשות בקשר לזה?".. כנראה שכולנו קצת "קורבנות" של נסיבות חיינו, אבל אנחנו לא *רק* קורבנות שלהן. אנחנו גם מובילים את עצמנו לנסיבות דומות או שונות, אנחנו גם תורמים להמשך התקיימותן של הנסיבות הללו, או לצעידה אמיצה במסלולים חדשים, אנחנו גם אנשים בפני עצמנו- למרות ובזכות הנסיבות האלה- עם אהבות ורצונות ומחשבות וכשרונות שהם רק שלנו. משתנה יקרה, אל תצמצמי את המחשבה על עצמך רק ל"אני בן אדם בלי מזל". חבל, לא? קחי רגע צעד אחד אחורה מהמקרה הספציפי שגרם לך לחשוב היום שאת חסרת מזל, ותראי שאת עוד הרבה דברים ולא רק 'חסרת מזל'. אל תשכחי את הדברים שאת *כן*. בסדר? ואם באמת יש לך פחות מזל מלאנשים סביבך? אז מה? מה זה אומר? זה כנראה אומר מה שתרצי שזה יגיד.. יש תקופות, לפעמים ארוכות, שיותר קשה למצוא כוח-רצון ואופטימיות, אני יודעת.. לפעמים נדמה שהשפל הזה נגזר עלינו מלמעלה והגאות כנראה נועדה לאנשים אחרים. אני נוטה להשלים עם שפל זמני ולחכות בסבלנות לגאות (מתוך תקווה ותחושה פנימית שהיא תגיע). אבל ההשלמה הזאת היא גם קצת כדי לנוח טיפה מהמאבק ולאסוף כוחות. כי בסך הכל- גם הגאות לא נגזרה משמיים..גם לא על "בעלי המזל" שם בחוץ.. צריך קצת לעזור לגאות לבוא, ולשחות, גם אם בתנועות קטנות מאוד, לכיוון הים. לאחרונה למדתי, שבתוך השחייה, הכמעט לא מורגשת הזאת החוצה מהשפל, כדאי מאוד לרשום בפני עצמנו הצלחות וכשלונות קטנים. ממש לנעוץ דגלונים קטנים ליד הצלחה או שינוי קטן ביחס לעצמו, ולזכור אותו טוב טוב. לזכור וללמוד ולתעד. כדי שכשיבוא השפל הבא, הדגלונים האלה יזכירו לנו שאנחנו בעצמנו נחלצנו ממנו, בכוחות שיש *בנו* (וגם ל"חסרי מזל" יש כוחות..). ברוח חנוכה אוסיף, "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו- בסלע חצבנו עד דם, ויהיה אור!" אויש, התכוונתי לשלוח ואז ראיתי שבכותרת מיענת את דברייך לדרור.. לא בטוחה אם התכוונת שרק הוא יענה או שמותר לי גם להציע מילים .. תרגישי חופשי לנזוף קצת אם טעיתי :-) (וכמובן, סליחה). מאחלת שיהיה לך קל ופשוט יותר לרצות יותר בשביל עצמך, לילך.