קשה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/12/2007 | 18:52 | מאת: נעמה

חברה הכי טובה שלי התאבדה לפני שלושה חודשים אנו חברות מאז הצבא מאז מותה אני בדכאון ולא יכולה לסלוח לה על שלא סיפרה לי כלום אני מתביישת ללכת לנחם את ההורים שלה כי מרגישה שהם מסתכלים עלי ואומרים חבל שאת לא הלכת במקומה. התחלתי בעקבות זה טיפול אבל חיי התהפכו לגמרי אם רק הייתי פחות עסוקה בעצמי ובשיחות איתה על קניונים ובחורים אולי היא הייתה אומרת משהו. אני כזו אגואיסטית אני רוצה אותה חזרה רוצהו הזדמנות שניה.

10/12/2007 | 22:16 | מאת: דרור שטרנברג

נעמה שלום, התאבדות של אדם קרוב מותירה לרוב ברגשות מעורבים, כעס מצד אחד ואשמה מאידך. זה לא מקל על ההתמודדות עם האבל עצמו על המוות של האדם הקרוב. התחושה שאם רק היית מסתכלת היית רואה מובנת, אבל לא מדוייקת. לא תמיד ניתן לראות שהאדם, בעיקר אם הוא רוצה להסתיר את זה, רוצה למות. אני חושב שעשית נכון שהלכת לטיפול, חשוב שתעבדי את זה, וחשוב עוד יותר שלא תעצרי את חייך. דרור

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית