חוסר ביטחון וביישנות

שלום רב, יש לי חבר בן 28 כבר 3 שנים,למרות שהוא ניראה טוב, הוא משכיל (תואר שני), אדיב, מנומס וכו'...הוא ממש ממש ממש חסר ביטחון, הוא מתבייש לפגוש אנשים, לא רוצה לעלות במעלית שיש שכנים, אם הוא מדבר עם מישהו אז הוא מיד מאדים ונכנס למעין מבוכה, בראיונות עבודה הוא לא מצליח לדבר, הוא ממעיט מערכו באופן קיצוני. דיברתי איתו על זה ושאני חושבת שכדאי לו לפנות לייעוץ, אבל הוא לא רוצה, הוא מודע לכך שהוא חסר ביטחון וביישן. מה לדעתך צריך לעשות כדי להעלות לו את הביטחוןו? מה אני צריכה לעשות? ממש כואב לי לראות מהצד שדווקא בחור כמוהו שכולם חושבים עליו שהוא "כמעט מושלם" כל כך חסר ביטחון. תודה

שלום ענת, אני מקווה שהוא יודע עד כמה את דואגת ואוהבת... אני חושבת שכדאי לא להתייאש מהאופציה הטיפולית, ולהמשיך להציע אותה בעדינות אך בנחישות. יכול להיות שהחבר שלך סובל מבעיה שנקראת חרדה חברתית, ואפשר לעזור לו יחסית במהירות באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי פרטני, או טוב מכך - קבוצתי (אני יודעת שזה נשמע פרדוקסלי, אבל זה בדיוק העניין...). במרפאות החוץ של גהה יש יופי של קבוצות לחרדה חברתית, ואני מאמינה שהן מתקיימות במקומות נוספים. מצד שני, יתכן שבכל זאת יתאים לחבר שלך לשוחח עם פסיכולוג שעובד בגישה דינמית, על החוויות והתחושות העומדות ביסוד אי הביטחון שלו. גם זו אופציה מצויינת, אם כי תוצאותיה פחות מהירות. את כמובן יכולה להציע לו לקרוא את תשובתי, ואשמח לעזור אם יהיו לו שאלות נוספות. בהצלחה לשניכם, אורנה

ענת מנסיון... בישנות זו תכונה מולדת ,נכון שהיא יוצרת בעיה שקשורה לתחום החברתי ,וחוסר בטחון בחברה זה אחד מהסממנים. צר לי לאכזב אותך ,אבל טיפול פסיכולוגי ,אינו יכול להפוך אדם שהוא בישן מטבעו .לאדם שהוא ההפך הגמור מזה.. אין חיה כזו. זה כמו הדרישה לשנות את צבע העור..... הענין הופך להיות מטרד כשישנה התנגדות נחרצת, ורצון עז להגמל ..זה כמו לחטט בפצע שאין לו סיכוי להרפא עד שיניחו לו. אם חברך לומד, עובד .ומקיים קשרים חברתיים עם סביבתו הקרובה ,ואולי אין הדבר מפריע לו. כמו שזה מפריע לך .... לא יודעת. אישית ,אני מכירה בישנים ,המצליחים מאוד בתחומם ,והם גם מודעים לכך ,הם פשוט לא נותנים לביישנות הטבעית שלהם . להיות גורם מכשיל בדרכם להצלחה.