זה כל כך פתטי לרשום כאן..ליאת תקראי..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/12/2007 | 03:40 | מאת: חן

מותר לשאול למה לא ענית לי בסופ"ש? אני יודעת שראית הרי העלית את ההודעה... אני רוצה לדעת אם עשיתי לך משהו רע? את תבקשי ממני לא לרשום כאן? הייתי בטיפול השבוע(שונאת אותו..) לא הפסקתי לבכות שם.. אני כועסת עליה... אני שונאת את עצמי.מתעבת בצורה איומה איומה איומה. הבטחתי לעצמי שפעם הבאה שאני אראה אותה אני לא בוכה. והבטחות אני לא מפרה.. לפחות לא עד שהיא תחליט להבין אותי.עד שהיא תהיה שם עבורי.עד שאוכל לסמוך עליה כמו פעם. אני לא מספרת לה יותר כלום.כלום. אני מתחלחלת רק מלהגיד את זה אבל היא חושבת שהבכי שלי זו זעקה לתשומת לב. זה פוגע בי. היא לא אמרה את זה בפירוש אבל לזה היא התכוונה... היא גם אומרת שאני מנסה -דרכה- להוכיח לעצמי שאני יכולה לחשוב על עצמי כל מה שאני חושבת .שאני מנסה לגרום לה גם להרגיש ולחשוב עליי ככה. היא אומרת שהיא לא תיפול בפח, שהיא לא תשנא אותי .ולא יימאס לה. למה היא חושבת שאני רוצה שהיא תשנא אותי? היא יודעת שאני לא.. אולי טיפול לא יעזור לי.טיפול רק יראה לי כמה אני דפוקה. ופתטי מצידי להמשיך "להתעקש" . נכון שזה פתטי? תודי... אין...אני דפוקה.אני חולה.אני מטומטמת.אני פתטית. אני שונאת את עצמי. גועל. אוףףףףףףףףףף איתי. ואני לא מבינה איך היא עוד סובלת אותי. חן

13/12/2007 | 23:34 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום חן, ממש כמו בטיפול, גם בפורום שלנו יש גבולות מציאות. פנייתך ש"מחוץ למשמרת" הועלתה אל הפורום כי אינה נופלת בקטגוריה של הודעות שיש לצנזר. עם זאת, אם תעייני בה שוב (הנה תזכורת: ליאת, אני יודעת שהמשמרת שלך כבר הסתיימה...ואני מבקשת שתקדישי מהזמן הפרטי שלך,ותעני..את לא חייבת כמובן..אבל אם יש לך אפשרות.. ) תוכלי לראות שהיא חורגת מהמקובל. ההחלטה המשותפת על הפסקת פעילות הפורום בשבת נובעת מהצורך של המנהלים לנוח יום אחד בשבוע ולהקדישו למשפחה ולפנאי. לצערי, לא אוכל להיענות לבקשות מסוג זה, שאלמלא כן הייתי ממשיכה להשיב גם בשבתות. את כמובן מוזמנת להמשיך ולהשתמש בפורום ככל יתר המשתתפים, תוך כיבוד הכללים המקובלים. ולשאלתך הנוכחית, אני לא חושבת שהמטפלת שלך שונאת אותך, אבל אני חושבת שאת ממשיכה לבחון את גבולות אהבתה שוב ושוב, כדי שאם זה יקרה תוכלי לקבל אישוש לתפיסות השליליות שלך ביחס לעצמך וביחס לעולם האנושי שסביבך. אני לא חושבת שפתטי להמשיך בטיפול. אדרבא, בעיני מי שממשיך להתעקש על עצמו למרות הקושי, ולהילחם בדחפים ההרסניים שלו כלפי עצמו וכלפי מי שטובים אליו, ראוי להערכה ועידוד. אני ממשיכה להאמין שמאמצים אלה גם יישאו פרי, אפילו אם זה ייקח עוד זמן. נסי להמשיך ולהתעקש. סוף שבוע נעים ליאת

16/12/2007 | 01:10 | מאת: חן

היי ליאת היקרה, מה שלומך? אני מבינה את הצורך לנוח יום אחד בשבוע,אחרי הכל זה מגיע לכם.זה שאת חושבת שאני לא מבינה זה פוגע בי. בסה"כ מאחר ואני מכירה ומוקירה את טוב ליבך ורצונך לעזור .. אז חשבתי שתשמחי גם אם זה בזמנך הפנוי "מחוץ" למשמרת. אבל את רואה בזה השגת גבול...וזה אכן כך...וצר לי..אל תכעסי עליי. שבוע טוב, חן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית