לגעת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/01/2008 | 19:56 | מאת: מיכל

בחור ובחורה הולכים ברחוב. תוך כדי הליכה, כבדרך אגב, הבחור אוחז ביד הבחורה. מגע ספונטני, טבעי ואומר כל כך הרבה. אני שוכבת במיטה זרה ליד גבר זר. הוא נוגע בי. מה זה אומר שהוא מנשק את צווארי? מה המשמעות של הליטוף בגבי? אני שוכבת עם גבר שפגשתי אך לפני כמה שעות. ידו בין רגלי, אני אפילו לא מנסה להנות. אני רק רוצה לישון. לא הייתי מוכרחה להשאר. הייתי עייפה ואולי קצת שתויה אבל יכולתי לסע הביתה. גם לא הייתי נואשת במיוחד לחיבה, למגע, כבר עברתי את השלב הזה. כבר למדתי שבמגע כזה אין הרבה. גם לא נפלתי מהרגליים שראיתי אותו אז לא היתה פה היסחפות נדירה. כל שהיה פה הוא דייט בסדר שנגמר במיטה אולי כי לא היה לי כח לסוע, אולי כי בכל זאת קצת קוויתי, אולי כי הוא ממש רצה ואולי סתם. אמרתי לו שאשאר אבל אני הולכת לישון. הוא אמר אל תאיימי. חצי שעה אחרי התלונן שהוא לא יכול לישון כשאני לידו. אולי הייתי צריכה לצפות לזה, אולי הייתי נאיבית, אולי הייתי צריכה לקחת את זה בתור מחמאה ואולי הייתי צריכה להתעלם ממנו. אבל ניסיתי בכל זאת. ניסיתי להתעורר, לעורר את עצמי, את תשוקתי אפילו שלא מבוססת על כלום. כי מה זה אומר שאני מנשקת אותו בלהט? עומד מאחורי זה משהו? אולי זה אומר שכבר הרבה זמן לא נישקתי ואולי אולי זה אומר שיש פה משהו ואולי זה לא אומר כלום. כשאני שוכבת שם אני תוהה בעצמי מה אני רוצה, אני חושבת לעצמי אם אי פעם עוד יהיה גבר שיגע בי כמו שצריך? ואז אני נזכרת שנפגשנו רק לפני כמה שעות אז למה אני מצפה בדיוק? אני תוהה אם אי פעם היה כזה גבר? אני חושבת אם לא עדיף כבר לבד? כל המחשבות האלו גורמות לי להתחיל לשנוא אותו, את הגבר שפגשתי אך לפני כמה שעות, שהוא לא מבין את זה. אני בסך הכל רוצה לישון. מה הוא נוגע בי כאילו שזה אומר משהו? למה הוא לא מבין? שיניח לי. אבל אני לא רוצה לומר לו שיעזוב אותי. זה נראה לי ברור שגבר שפגשתי רק לפני כמה שעות לא יגע בי. אבל אולי זה לא ברור אם עליתי לקפה והסכמתי להשאר. אני שוקלת לקום ולסוע אבל יודעת שאין מצב שאני עושה את זה. אחכה כבר לבוקר ואראה מה ילד יום. הבוקר עוד יותר גרוע מהלילה. מכיוון שלא היה בתכנון שלי לגמור במיטה זרה, יש לי הרבה דברים להספיק וגם לו. אני קמה וכולי במבוכה. לא חושבת על הלאה רק רוצה לאסוף את עצמי ולסוע. הוא אומר בוקר טוב עם חיוך ומושך אותי אליו. אני נותנת לו, מתחממת קצת בזרועותיו ותוהה מה מסתתר מאחורי החיוך. אנחנו מתארגנים חיש ואני יוצאת לדרכי. הוא אומר משהו על כך שיצור קשר אחר כך. לי ברור שגבר שישנתי במיטתו הלילה יצור קשר. לגבי אם אני רוצה שיצור קשר זה לא ברור לי כל כך אז אני מהנהנת בשילוב של אדישות וקוצר רוח ורואה שמשהו מוזר לו בתגובה שלי. לא שמעתי ממנו מאז.

לקריאה נוספת והעמקה
13/01/2008 | 23:02 | מאת: להרגיש

כל כך כל כך נגעת... באמת. מניחה שלא לזה התכוונת כשקראת לקטע "לגעת".. אבל רציתי שתדעי שאת מאוד נוגעת. מאוד נוגעת. (וגם כותבת נפלא) מכירה את הדאגות האלה, וגם את העדרן רגע אחרי שהן מופיעות, את האדישות, הגועל, הריחוק מעצמי, הדאגה ממה יהיה- ואולי משהו איתי לא בסדר, את הרצון והכמיהה למגע ואת הצד העייף שמאפס את הרצון הזה.. אתן לך בתמורה את "להרגיש"... בתקווה למגע רגיש ומתאים, שירכך וימתין ויכבד, ויעטוף בחום ואהבה.. שיאפשר להרגיש מבפנים, ולא מהצד.. מאוד התחברתי... (תודה) להרגיש ארקדי דוכין להרגיש לבד... להרגיש איתך... לא לקחת כדור משקה אקדח...להרגיש עכשיו... להרגיש נושם... להרגיש עצוב... מה זה משנה...העיקר זה להרגיש שוב... להרגיש עייף... להרגיש סחוט.. להרגיש נושך צוחק בוכה..מכל שטות... להרגיש ת'ראש להרגיש ת'גוף... מזה משנה העיקר זה להרגיש שוב... להרגיש כאב... להרגיש מגע... להרגיש ת'לב עטוף באהבה... להרגיש תמימות להרגיש פשוט... מה זה משנה העיקר זה להרגיש שוב.... להרגיש בשקט... להרגיש צלילים.. להרגיש שגשם...להרגיש פנים... להרגיש ת'קרקע..להרגיש אהוב... מהזה משנה העיקר זה להרגיש שוב... להרגיש כאב... להרגיש מגע... להרגיש ת'לב עטוף באהבה... להרגיש צבעים...להרגיש חשוב... מהזה משנה העיקר זה להרגיש שוב....

14/01/2008 | 21:53 | מאת: מיכל

תודה רבה לך ! הצד העייף שמאפס את הרצון...יפה ניסחת :-) הצד הזה מה זה התאפס אחרי הסיפור ההוא! ולא הבנתי, לא הבנתי מה היה פה. בתחילה הייתי מוטרדת מעצמי, מה אני רוצה? מה רציתי? הייתי די בטוחה שאני לא רוצה אותו אבל שמהלך העניינים הוא כזה שניתן הזדמנות. ופתאום כשהוא לא יצר קשר, נהייתי מוטרדת ממה היה פה? אולי הוא רצה רק את זה? (למרות שהוא טען שכמו שזה מוזר לי זה מוזר לו ושזה לא קורה לו כל יום ובלה בלה בלה) אולי הוא הבין שאני לא רוצה ונבהל? מוזר אבל עצם העובדה שהוא לא התקשר הפכה את כל הסיפור לזול.

14/01/2008 | 00:01 | מאת: דרור שטרנברג

מיכל שלום, אני שומע בלבול רב בדברייך. כאילו אינך יודעת מה בדיוק קורה לך, מה את רוצה מעצמך ומאחרים. תחושה של זרות וניכור מעצמך מרגשותייך מגופך. אלו תחושות קשות ביותר, הן מלוות בתחושת ריקנות, שלשום דבר אין ממש טעם. נסי לפנות לטיפול כדי לבדוק את התחושות הללו, לעשות קצת סדר בבלבול שאת חשה ובעיקר להרגיש חיה שוב. דרור

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית