שמישהו יעזור לנו... לד"ר פלד

לד"ר פלד שלום רב, אחותי נמצאת במצב נפשי קשה מאז שלמדה בכיתה ט' בתיכון. הכל התחיל מלחץ הלימודים, אחר כך נפטר סבא (היא הייתה מאוד קשורה אליו) בפתאומייות וכחודשיים לאחר מכן נפטרה גם הסבתא. כולנו קיבלנו את פטירתם באופן קשה, אולי קשה יוצא מן הכלל. אני, למשל, עדיין, משנת 1994, נמצאת במצב של אבל פתולוגי. אחותי לא מסוגלת לתקשר עם אנשים, אין לה חבר והיא כבר בת 20 ואף פעם לא היה לה. רוב הזמן היא בבית, לבדה. כל מה שיש לה זה מוזיקה - היא מנגנת בגיטרה ושומעת מוזיקה. היא בודדה מאוד, מאוד עצבנית, אגרסיבית, לא מקבלת את המציאות וחייה בעולם מדומה שהמציאה לעצמה. כשהתחתנתי היא ניתקה איתי קשר, היא לא רוצה להסביר מדוע, אבל הבנתי שהיא מרגישה שאני בגדתי בה לטובת בעלי. היא הייתה בטיפול פסיכיאטרי בגיל 16 אבל עזבה ממש בהתחלה של הטיפול ועדיין לא סלחה לנו, למשפחה, ששכנענו אותה ללכת לטיפול זה. בתקופה מאוחרת יותר היתה בטיפול פסיכולוגי שגם על זה היא כועסת מאוד עלינו. היא לא רוצה להתבגר, רוצה להישאר ילדה קטנה. למעשה היא מטילה טרור על ההורים, הלחץ בבית פשוט בלתי נסבל. אחותי איננה עובדת ולא לומדת למרות הכישרונות הרבים ויכולת למידה אדירה. הגענו למצב שאסור לי לבקר בבית הוריי ואסור להוריי לבקר אותי. במקרה שנודע לה שאחד ההורים ביקר אצלי זה נגמר בהיסטריה ולילה שלם של בכי והאשמות מעורפלות כלפי ההורים. כל המשפחה נמצאת במצוקה קשה. אחותי מרבה לאיים בהתאבדות וכולנו כל הזמן בחרדה שהיא תעשה משהו עם עצמה. היא מסרבת בתוקף לעבור טיפול פסיכיאטרי/פסיכולוגי. לטענתה לאחר שנטלה תרופות (סרוקסט) היא השתנתה וכבר לא מסוגלת להיות היא עצמה... אני כבר ביררתי לגבי טיפול כפייתי וברור לי שאין כל אפשרות לטפל בה ללא הסכמתה. אולי תוכל לייעץ לנו איך צריך להתנהג איתה, מה עלינו לעשות, איך לעזור להורים שלי שאני חוששת למצבם הנפשי שלהם (אחותי פשוט הורסת אותם ובעקיפין גם אותי). אני מאוד מחכה לתשובתך. תודה רבה מראש, לנה

קחו פיקוד. תוציאו אותה מבית ההורים. הם כבר גידלו אותה מספיק ! היא כשתהיה מחוץ לבית תתגבר מהר. היא חזקה לדעתי. היא תתחיל לעבוד. ואולי לתפקד. תנו לה לקחת אחריות. לפחות תצילו את ההורים מלראות אותה ! כרגע היא מלחיצה ועושה מניפולציות.

קחו פיקוד. תוציאו אותה מבית ההורים. הם כבר גידלו אותה מספיק ! היא כשתהיה מחוץ לבית תתגבר מהר. היא חזקה לדעתי. היא תתחיל לעבוד. ואולי לתפקד. תנו לה לקחת אחריות. לפחות תצילו את ההורים מלראות אותה ! כרגע היא מלחיצה ועושה מניפולציות.

קחו פיקוד. תוציאו אותה מבית ההורים. הם כבר גידלו אותה מספיק ! היא כשתהיה מחוץ לבית תתגבר מהר. היא חזקה לדעתי. היא תתחיל לעבוד. ואולי לתפקד. תנו לה לקחת אחריות. לפחות תצילו את ההורים מלראות אותה ! כרגע היא מלחיצה ועושה מניפולציות.

אתם צריכים לתפוס פיקוד. תוציאו אותה מהבית. גם על סמך צו בית משפט. אין להורים שום סיבה ליסבול בלגדל אותה כל כך הרבה שנים. אני בטוח שאם היא תהיה ברשות עצמה היא תתחיל להתמודד עם החיים. הרגע את כל האנרגיה שלה היא מוציאה עליכם במקום להתמודד עם פרנסה דירה וכו'. הוציאו אותה . זה בהתחלה קשה ויותר טוב בטווח הבינוני והרחוק. אם לה זה לא יעזור להורים בטוח(רחוק מהעין במקרה זה יתן להם שקט )! אל תכנעו למניפולציות שלה. הרחיקו ......

/

ממה שאת מתארת יש סיכון אובדני - ויש התנהגות חריגה ובעלת פוטנציאל של סיכון - במקרים כאלה ניתן להפעיל הוראת אישפוז כפוי כדי להגן עליה -חס וחלילה- מהתאבדות במקרה ואין התנהגות מוזרה המעידה על "פסיכוזה" האדם נחשב במיקרה כזה אחראי למעשיו ולא ניתן לאשפזו בניגוד לרצונו - אז לפי החוק - כאחראי למעשיו מותר לו להתאבד בכל מקרה כאשר אין פסיכוזה אין לפסיכיאטר זכות להפעיל חוק אישפוז כפוי - במיקרים כאלה אין בעצם כל אפשרות לפעול נגד רצונו של המטופל נראה לי שאפשר לעזור בביקור בית - והוראת אישפוז - במקרה זה צרי איתי קשר ב 052-844050

קראתי הודעתך אתמול, חזרתי וקראתי אותה שוב אני חושב שאני קצת מקדים בתשובה מחינה זו שעוד לא גיבשתי מסקנה עד הסוף כלומר יש יסודות וקומה א' אך עדין אין גימור אני כותב על סמך מה שתארת בלבד יש ליזכור כי אם יש דברים נוספים התמונה יכולה להשתנות להתרשמותי ,ואני בסה"כ הדיוט הרגיש לבני אנוש, אחותך פגועה ביותר ממכם הפגיעה היא כה קשה ומה שמעצים אותה עוד יותר היא העובדה שהיא נגרמה מהאנשים הקרובים לה ביותר אלו שהיא אמורה להשען אליהם כמובן מאליו מבלי לבדוק בגדו בה לכל אחד מאיתנו יש צרות קטנות או גדולות וכל אחד מאתנו דרושה משענת בטח בגילאים שאת מצינת ואלו שמובן מאליו בשבילנו כאילו היו סדרי בריאה - בוגדים בנו , זה יכול ליצור תוהו ובהו ומערער את כל אשר הבן אדם גדל עליו נסי להכניס עצמך לעורה איך הייית מרגישה במקרה כזה? האם תוכלי בכלל לחוות חויה זו מבלי לעבור אותה על בשרך נסי לחוש איך היית את מרגישה אם היו מכריחים אותך לאשפז בטוח שהכונה היתה טובה אך לא בכונכם עסקינן כי אם ב ה ר ג ש ת ה אני חושב כי היא אבדה את האמון הבסיסי אשר הננו חיבים אותו וקיים בכולנו אם תיאורי נכון מובן לך כי אישפוזה בכפיה רק יחמיר את הבעיה- ולא יעזור זה גם לא הזמן לבא בדרישות אליה איום בהתאבדות הנו סוג של זעקה - שימו לב אלי!! הוא גם יכול להיות סוג של "סחיטה" לא תעשו כרצוני אתאבד אין לכם ברירה מה כן לעשות? לבנות מחדש את אמונה, לאט לאט ובעבודה קשה להחזיר לה את אמונה בכם יתכן ואיום ההתאבדות הוא סוג של סחיטה [וזה לא אומר שלא יבוצע להפך לא הקשבתם לי תראו אני יכולה תלמדו להבא] ויכן שילוב של השנים תשומת לב וסחיטה אבל מדוע בן אדם מגיע למצב שהוא מרגיש שהוא צריך לסחוט שאם לא כן לא ישמעו לו התשןבה היא לדעתי באי אמון הקשה שנוצר כתוצאה מהכפיה סחיטה הנה המקבילה של הכפיה אך מהצד השני כך שלמעשה השפה היא אותה שפה תחילה יש לרכוש את אמונה במ ע ש י ם וחיבת להיות התאמה בין דיבורים למעשים בשלב השני שיכול להיות די מאוחר יש להתחיל לדבר על זה ו"לפתוח את הפקק" יתכן ובשלב מסוים תהיה נכונות ל כ ו ל כ ם להעזר בפסיכותרפיסט אבל זה שלב שלישי אני מניח הקדמת המאוחר יכולה לגרום לו לאי הצלחה איך יודעים שהגיע השלב? אם יש רגישות ואכפתיות אמיתית - מרגישים. נשמע פשטני אני יודע אבל אני הנני רק אדם פשוט לא פסיכולג ולא פסיכאטר אל תשכיחי זאת ואם את חושבת שאני מדבר שטויות השליכי הודעתי לפח וראי כאילו לא נכתבה מילה לסיום החלק המדאיג הוא סיום מכתבך ומכאן גם דאגתו של ד"ר פלד וכן גם שלי אני חושב שעוד לא מאוחר מדי אבל כל התמהמהות יכולה להיות מאוחרת מדי מבחינת התגבשות החויה שתהיה אלחזור זיכריח הנני אדם פשוט וכך יש להתיחס לדברי!! שיהיה הרבה הצלחה עם אחותך אחת הסיבות להרגשת הבגידה כפי ש