לטלי, אליאן, רחל ולולה...

היי לכולכם, אי שפיות זמנית או "שיבוש מוחי זמני", כפי שכינתה זאת טלי, או שסתם "השתגעתי..", כדברי אליאן, או איך שלא תקראו לזה. בכל מקרה לא ברור לי מה עבר עלי אתמול בערב, שחשבתי שאוכל לעזוב אתכם וללכת, כנראה באמת עודף ניקוטין וקופאין. הייתי בטיפול היום קיבלתי "זריקת חיזוק" רצינית, ועוד "זריקת עידוד" ענקית, מומלץ בחום לנסות מדי פעם, וחזרתי בכוחות מחודשים. החלטתי לתת לעצמי חנינה על התנהגות טובה ולפטור את עצמי מעונש הפעם, איך אני גם שופטת, גם פוסקת עונש, וגם מעניקה פטור ? הכל אני יכולה לעשות... בקיצור, ובלי לבלבל לכם יותר מדי את המוח, אני כאן, לטוב או לרע, שיהיה ערב טוב לכולכם, אביב.

ערב-טוב! לא ניראה לי שמישהו לקח את הודעת הפרידה שלך ברצינות......... רציתי להוסיף עוד אוי ואבוי אחד- בקשר לסיגריות. אולי אף אחד לא אמר לך אף פעם, אז אני אגיד: סיגריות זה פיכסה, אסור אסור אסור! זהו. עכשיו תיגמלי............. :-)

יופי - מצויין - שגעון... שזו ההחלטה שקיבלת!!!

:))))))))) האם את רואה אביב כמה השפתיים שלי כבר עוברות את האוזניים מעוצמת החיוך? חיבוק ענק! ושיהיה לך סופ"ש קל, טוב ובקיצור...נפלא! ואל תשכחי - יש לך מחברת, יש לך את מס' הנייד שלי, ויש לך אותי. באמת. שלך, טלי פרידמן

בוקר טוב, טלי, ידעתי שאסור לי ללכת לעבודה בלי להיכנס לכאן קודם כל, הרגשתי שתחכה לי כאן סוכריה ענקית ומתוקה מדבש, כנראה הדבש שנשאר מהתה של המחלה... שיהיה לך סופשבוע כייפי וחופשה נעימה, אנחנו ילדים גדולים כבר, יכולים להסתדר קצת לבד, למדנו איך לעשות את זה בעזרתך, ובכלל אנחנו לא לבד, "הצדדים הפולניים" הדואגים שלך, שאנחנו כל כך אוהבים נמצאים איתנו תמיד, מרגישים אותם בכל מקום באויר... יש לי את המחברת שלי בתיק כל הזמן, את הפלאפון בכיס של המעיל צמוד אליי תמיד, נשארו לי גם כמה סיגריות מור לייט מנטול מהפעם הקודמת, ויש לי אותך לתמיד, אני אהיה בסדר, באמת. תהני, תכייפי, תנוחי, תצברי כוחות, ולך לא צריך לכתוב, את בטוח לא תשכחי לחזור, קבלי חיוך ענק וחיבוק חזק (צידה לדרך), אביב.

ואני חשבתי ..שרק אני...מכור ..לניקוטין..ולקופאין...אכן ידעתי עד כמה אנו "דומים". לעזוב?ולהשאיר אותי לבד?הלו..אביב...את...החמצן שלנו....זריקת עידוד? למה לא. {{{{{{{{{{{{{{{{{{{{{לאביב אוהבים אותך}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}} מה זה לא חיבוק חזק? [[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[[שלך]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]] דניאל.

בוקר טוב, מה קורה פה ? ככה מתנהגים ? בדף הזה שולחים חיבוק ענק, ובדף הבא מודיעים שלשבועיים נוסעים ? מסתירים את המכה, מאחורה, כי היא באמת כואבת... כבר מתגעגעת אליך, ואתה עוד פה, עוד לא נסעת בכלל... ככה זה כשאוהבים... נקשרים... תהנה, תכייף, תעשה חיים, אבל שלא תשכח לחזור, מחזירה חיבוק ענק, למה לא ? ומחכה לך פה תמיד, אביב.