ציפראמיל

לאחר 10 שנים ! של דיכאון וחרדות שהורידו את התפקוד שלי לעבורה אכילה ושינה (2-4 שעות ללילה) "נשברתי" ופניתי לקבל עזרה בתחנה לבריאות הנפש אני לוקחת מזה כחודש 20 מ"ג ציפראמיל ליום והשינוי (לטובה) שחל בי הוא כזה שלא האמנתי שכימיה מסוגלת לחולל. אבל ללא דאגות הרי אי אפשר ואני כבר "מתה" מפחד מה יקרה אם הגוף "יתרגל" לחומר במינון הזה או אם לאחר תקופת מה יש להפסיק את השימוש בתרופה ואז הקסם יפוג. שאלתי היא האם ציפראמיל היא תרופה שאפשר לקחת "כל החיים" והיא נשארת אפקטיבית ? השינוי בי הוא כזה שהתלות לא מרתיעה אותי. בתודה מראש תמי

תמי היקרה המקרה שלך הוא הדוגמה הכי טובה לבורות שיש לאנשים ולסטיגמה השלילית שיש לפסיכיאטריה אנשים מגיעים לפסיכיאטר רק כאשר הגיע הקץ והסבל הוא לא אנושי בינתיים הם מפרנסים שורה של שרלטנים מכשפים רבנים מטפלים אלטרנטיבים שלא יעזרו להם לעולם - זה ממש מקומם - לדעתי יש לחוקק חוק נגד שרלטנות היום הפסיכיאטריה התקדמה ויש מיקרים שהיא עוזרת באופן יעיל ציפרמיל ניתן לקחת כל החיים ללא שההשפעה תפוג בשום פנים ואופן לא מתמכרים לתכשיר - אני לא מבין את הבורות של הסטיגמה - אנשים באמת חושבים שרופא יתן תכשיר שהוא סם (דהיינו מזיק) התכשירים היחידים שעלולים לגרום להתמכרות שייכים למשפחת הווליומים למינהם ופסיכיאטרים מאד לא אוהבים לתת אותם - הם ניתנים בפיקוח כזה שלא יגרום להתמכרות חזרה לציפרמיל - מדובר בתכשיר המאזן מחדש איזה שהוא חוסר איזון במעבר אינפורמציה במוח שגורם לדיכאון הדבר דומה לאינסולין שמאזן סוכר בדם - כך ציפרמיל מאזן חומרים במוח את כבר מבינה מדוע כדאי להעזר בתכשיר - לעמוד על הרגליים במקום להיות שבר כלי חישבי כמה היית יכולה להרויח עם היית פונה לטיפול בזמן עדכני אותי במצבך - בהצלחה

הסיבה שלא פניתי לעזרה היא לא סטיגמה אלה הנטיה להאמין ש"תיכף" זה יעבור ושאני אתגבר לבד (נטיה שקיימת אצלי גם לגבי מחלות אחרות). מעולם לא פניתי אל אף אחד מרשימת "עושי הנפלאות" שציינת ודעתי עליהם כדעתך (אם לא קיצונית יותר!). כשכתבתי התמכרות התכוונתי לעובדה שהיציבות שלי תלויה באלמנט חיצוני ועלולה להעלם אם זה ישלל ממני , ולא להתמכרות פיזית. בעניין ההזנחה העצמית וההפסד אני מסכימה אתך לחלוטין. תודה על התשובה המהירה תמי