בין מדיטציה לטיפול לניתוק

אני חולה. והתחלתי להתבאס שאין לי מי שיכסה, יכין תה, ידאג. וכעסתי על הגוף שלי שהתקלקל (בעוד דרך). ואז נשמתי נשימה עמוקה (עד כמה שמערכת הנשימה שלי מאפשרת לי כרגע), הקשבתי לבאך והתמסרתי לתבניות החוזרות שלו, שהוא שובר מידי פעם בעדינות, נכנסת למצב מדיטטיבי. כמו ניתוק, אבל פחות מפחיד. והרגשתי שאולי כדאי לי לפנות זמן מידי יום למדיטציה. היו לו כל מיני רעיונות מעניינים, לבודהה הזה, ואולי כדאי להקשיב לו. הסבל כבר כאן, זו לא שאלה. לבטל אותו אני לא מצליחה. אז אולי הוא עלה על איזה פיתרון... אודי, מה בין היפנוזה למדיטציה? אולי באמת גם במדיטציה עצמה יש משהו טיפולי? (עוד צביטת געגוע, כי בעצם בטח למטפלת שלי יהיה הרבה מה להגיד, אחרי שבילתה לה בסדנאת ויפאסנה אי אז) אתה חושב שזו בעצם בריחה לניתוק במילים יפות יותר? נעמה.