כבשת הרש (2014)

שני אנשים היו בעיר אחת. אחד עשיר, ואחד רש. לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד, ולרש אין כל. נמלא האיש העשיר על האיש הרש חמלה, ונתן לו במתנה כבשה אחת קטנה. שמר אותה הרש מכל משמר, והייתה היא לו כבבת עינו. שנה אחר שנה עברה, ונפשו נקשרה בנפשה. גם העשיר לא חדל מלדאוג לכל מחסורה, ביום חורב או בקרה. אך הנה בא יום, והעשיר ביקש לעשות לביתו. החל נוטל לעצמו את הכבשה הקטנה. תחילה אחת לחודש, אחר עוד אחת. ועוד אחת. ועוד אחת. והרש נותר בגפו. אין לו דבר בחיקו. רק כאבו, כבד מנשוא. אבל הוא לא נשא את קולו. ידוע ידע, הכבשה הקטנה איננה שלו. כן, אחר שנים תריסר, זה מה שנותר. רעבה נכנסתי, ורעב אני יוצאת... :-(