יציאה מהמשחק

אודי , אתה יודע שבכיתי כמעט כל הפגישה עם אמא צביה היום ? הצעת משחק תמים ויפה.הזמנת לחשוב אילו מטרות אציב לעצמי השנה,כאלו שלקראת השנה החדשה יתגשמו.. אני בתקופה לא קלה. אבל רציתי להשתתף במשחק שהצעת. חשבתי אתמול לגבי מטרות שרוצה להציב :( אני מרגישה תשישות נפשית. לא מסוגלת להציב שום מטרה עכשיו. צריכה לנוח ולנוח ולנוח. אבל גם רציתי לשחק. החיים בעיני הם סוג של משחק . ילדים קטנים משחקים בלגו של ילדים, אנשים מבוגרים "משחקים בלגו של מבוגרים" (צבירת נכסים,רדיפה אחר כבוד,מותגים ועוד..) הרגשתי שאם לא אשחק במשחק שהזמנת, אני למעשה "פורשת ממשחק החיים" מרימה ידיים, מפסיקה להיאבק על החיים. מוכנה למות.. אמא צביה שאלה אותי,אם לא הייתי כ"כ מותשת. אם הייתי בזמן אחר, אילו מטרות הייתי מציבה לעצמי ? לא יכולתי לראות כלום. רק שאני צריכה לנוח ולנוח.. אמא צביה אמרה שזה בסדר. אודי, יש בי המון המון כאב, עצב, יאוש. גם העננים בערב ובבוקר מזכירים שאנחנו מסיימים שנה נוספת. סוג של פרידה.. כן אודי, אני "שומעת" אותך אומר שזו גם התחלה. אתה צודק אודי, זה בדיוק מה שאני מרגישה עכשיו, את הסיום וההתחלה. המאבק של החיים במוות שתפס תאוצה. מרים ראש ולא מאפשר לחיים. אודי אהוב, רוצה לאחל לך שנה טובה ומבורכת, שתמשיך ללדת ספרים, יצירות וכל כך הרבה טוב שאתה מביא איתך.. ושתקבל הרבה הרבה טוב. אדם יקר כל כך.. אוהבת אותך-במבי.