זה לא משנה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
זה לא באמת משנה. לא משנה אם מנסים או לא,אם מצליחים או לא, אם שוקעים או לא, בכל מקרה, בכל מצב, אין טעם. אין סיבה. בכל שלב ובכל מצב ולכל האנשים רע. יש אנשים שכואב להם, ויש כאלה שמכאיבים לאחרים, זה הכל. אז בשביל מה כל זה? מה הטעם? הכל באמת רע. אז אולי עדיף פשוט להניח להכל, לשקוע. בריק, בטמטום, בחוסר אונים. הטוב - לא באמת קיים. אין סיבה לטרוח, ולנסות להעפיל לפסגות, כשהפסגות עצמן מלאות בכאב. חוצ"מ, מסתבר שפסגות הן קונספירציה. (בדיוק כמו אושר, שלווה, נחת ושות')
הי עפרה, לפעמים ההרגשה היא שבאמת לא משנה כלום ואין ביכולתנו להשפיע על שום דבר. חוסר אונים נרכש, קוראים לזה בפסיכולוגיה המחקרית. אודי
הייתי בבית קברות אתמול, היה אחה"צ סתווי יפיפה , הלכתי בין המצבות של האנשים שהיו פעם ועכשיו הם אינם. אולי כל מה שכתבת נכון, אבל זה ישנו, זה מה ש"יש"זה קיים הטמטום הוסר אונים הרוע וגם היופי טוב הלב האהבה וכו', מתי שהוא אני ואת וכל מי שחי ישכב לו שם למטה יהפוך ל"אין" ומישהו אחר ילך בשביל ויראה את העולם ויתפעל ויסבול. אבל עכשיו אנחנו שייכים לעולם החיים,וזה משהו באמת מפליא ובכלל לא מובן מאליו. גמר חתימה טובה שנכתב בספר החיים
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
