תהליכים...

אודי הי, ראית ? מעניין ,נכון ? מיכל החזיקה בתפקיד "המזכירה שלך" לגבי הודעות מיותמות של בנות .. מיכל הודיעה לפני זמן מה שהיא "מתפטרת" מהתפקיד.. לקבוצה יש צורך באיוש התפקיד, הגיעה נעמה שהחלה למלא תפקיד זה.. (עיין בהודעה שלמטה).. אודי, זה באמת מרתק מה שקורה פה.. זו הרי קבוצה וירטואלית.. מתרחשים בה למיטב הבנתי, מירב האלמנטים שמתרחשים בקבוצה... ואתה אודי.. הרי הפכת להיות " האבא האולטימטיבי" וואוו..עוצמות העברה, העברה נגדית, התנגדויות, תפקידים, "מקום" שייכות, תתי קבוצות ,ומה לא... אודי, אתה יודע ? זו התנסות מאוד מיוחדת עבורי.. פעם ראשונה שאני חברה בקבוצה וירטואלית.. הרגשות הן בעוצמה לא פחותה מאלו המתקיימים בקבוצה רגילה.. לפעמים אף בעוצמה רבה יותר... מעניין... אודי, מתי אתה מוציא ספר על/את הפורום ? אודי, אולי תעלה כאן שאלות מחקר, נענה עליהן ותפרסם גם פה.. אולי נוכל למצוא חוקיות מסוימת, נוכל לחזות לגבי פרופיל האנשים ? ואולי אף להשפיע .. אני מניחה שרבות מבין המשתתפות פה סובלות מהפרעת אישיות זו או אחרת... מעולם לא אובחנתי.. כשביקשתי את אימא צביה שתאבחן אותי, סירבה בתוקף, כששאלתי אותה מס' פעמים אם אני בורדרליין, ענתה, אני לא תופסת כך את בני האדם.. משהו כזה.. אף אחד לא אבחן אותי מעולם. אני קראתי את הסימפטומים המאפיינים את בעלי הפרעת אישיות גבולית, אני בטוחה !!! שאני בורדרליין לפי הסימפטומים שמופיעים.. אגב אודי, הצלחתי נכון לעכשיו לסיים חלק לא מבוטל מהמטלה שרודפת אותי... עכשיו אני קצת נחה פה בפורום :))) וחוצמזה, מתגעגעת אליך אודי, ולכולכם... וואו.. ממש בא לי שנעשה מפגש אמיתי אצלך בגילון.. כל אחת תיתן רמזים, שדרכם נגלה מי זו מהפורום .. זה יכול להיות מה זה מדליק... אודי, אולי אתה מרים את הכפפה ? שלך מקרוב-במבי שאוהבת בני אדם, שאוהבת את היקום..

היי במבי, מעניין מה שאת אומרת. את יודעת, הרגשתי את הצורך להזכיר לאודי בעיקר מתוך אשמה מסויימת. הגבתי להודעה ההיא של הילה, וברגע שהיא כבר לא אדומה אודי עלול לפספס אותה. אני מבינה ברמה מסויימת שאין כאן עניין של אשמה ממש וזה לא יוביל לשום מקום, אבל התחושה הראשונית שלי הייתה אשמה מכרסמת, שבגלל שפתחתי את הפה השתקתי והעלמתי את הילה. נראה לי שהעובדה שמיכל או אחרות מזכירות לפעמים לאודי הקלה עליי לעשות את זה גם, בלי להרגיש נוראית ומגעילה. חוץ מזה כתבתי כל מיני דברים שגרמת לי לחשוב עליהם, אבל הרגשתי שאולי מוטב שלא אומר אותם. אני קצת מבולבלת מהם. אבל תודה על המחשבות והרגישות כתמיד... והאהבה שופעת ממך, זה נעים. :) נעמה. (כל הכבוד על ההתקדמות במטלה!)

גם היא נכללת?

היי נעמה, אפשר לקרוא לך נאמוש?או נעמונת? או נעמי? די ממי מספיק עם הרגשות אשמה. עוצרים כאן. אני כל כך שמחה עליך ועל כל מי שמגיבה כאן לא פחות ואפילו יותר מאודי. אם במבי, (היי במבי! )הזכירה כל כך יפה טיפול קבוצתי, אז כל אחת בקבוצה היא מראה לשאר המשתתפות. היא גם וגם- גם מטפלת וגם מטופלת..... ועוד לבמבי.אני מאוד מקנאה בך שאת מוכנה להביא את הפגיעות והבלבול בצורה כל כך נוגעת ללב ופגיעה שזה מגייס את כולם. פשוט בא לי לחבק אותך בכל פעם שאני קוראת אותך. אני, נמאס לי להיות גיבורה רוצה להשיל מעליי את הרשמיות והאינטלקט. ועוד משהו שרוצה לשתף- נרשמתי להסבה ללימודי עבודה סוציאלית ואני מחכה שיזמנו אותי לראיון וזה מתמהמהה. זה כל כך קשה לי אני רוצה לדעת שקיבלו אותי. הרבה ציפיה ותקווה וייחול ו......מפחדת להתאכזב. כבר קשה לי לחכות..... וגם שנפגעתי היום מאוד מאוד. אני עם עודף משקל הייתי היום בבית של מטופל שלי(זה שיקום והעבודה בבית). אב המשפחה אמר לי את יכולה להרגיש בבית יש עוגה במקרר תרגישי בנח....... ואז הכנתי לי קפה הרתחתי מים ואכלתי מהעוגה לאט לאט....., אז נכנסה האם נעצה מבט ואמרהאני לא מרשה לעצמי לאכול עוגה. כל כך נפגעתי קמתי ואמרתי שלא בא לי לאכול ככה שנפגעתי.....ממש כל כך נפגעתי....... ירדו לי דמעות של כאב..... היא אמרה לא התכוונתי אמרתי על עצמי...... זה כל כך לא הרגיע אותי ובכלל המטופל שלי לא קם והלכתי משם במפח נפש...... כל כך נפגעתי...... (הנה העזתי להראות פגיעות). הילה

את יודעת, ראיתי איזה סרט וקראו שם למישהי נעמונת, ולמרות שבחיים בכלל לא קוראים לי נעמה זה נורא ריגש אותי... רק בשנים האחרונות הכרתי אנשים שרוצים לקרוא לי בשם חיבה, עד עכשיו בכלל לא הכרתי משהו כזה. זה נעים ומבלבל גם יחד. עוגה בטעם של דמעות, זה סיפור עצוב על חוסר רגישות של אנשים... שולחת חיבוק חזק ששם פס על העולם. :) נעמה.

הי נשמה, לא יצא לי לכתוב כאן בזמן האחרון, קצת רע לי (חרדות קשות ואגרסיות פנימיות) ואני מרגישה שקצת אבד לי הקול פה, אבל אולי הוא יחזור. הנה כבר פתח קטן. ואגב, אני סקרנית מאד לדעת איזה תפקיד ייעדת לי בקבוצה :-), ובכלל מה את יודעת על תהליכים והתנהלות בקבוצה. תקשיבי, גם אני חושבת על עצמי שאני בורדרליין קשה ועוד כל מיני דברים (גם אני לא קיבלתי אבחנה רשמית מעולם), ומניחה שעוד כמה בנות כאן יגידו כך על עצמן או שהן קיבלו 'כותרת' כזאת. ונראה לי שכבני אדם יש ביננו קווי דימיון, אבל תראי, תראי כמה שוני. כמה ייחוד בכל אחת. לכל אחת סיפור משלה ורק שלה. קווי אופי משלה. זה לא אומר כלום לשים בשק אחד תחת כותרת אחת. כלום ומאום. כך אני חושבת. וחצמזה, רובנו בטיפול, ושם משתנים דברים... כותבת את ההודעה עם חתולה על המקלדת שמאד עוזרת לי. אהיה ליד מחשב רק מאוחר, מקווה שעוד אראה פעילות בפורום, ואולי אף לשתף שוב. להת' בינתיים (כמעט ורשמתי את שמי האמיתי) סוריקטה