פורום פסיכולוגיה קלינית

ויכול להיות, אודי, שלא תעלה את הפוסט הזה, כי הוא לא יתאים לכללים הזהירים העכשויים. אבל אולי כן תעלה, ואולי אקבל הסבר על מה שקרה כאן. אני ראיתי מהמבט הסתום שלי נשים פגועות ופגועות קשה שלא באשמתן, נשים שהרסו להן את החיים, ואם לא כח הרצון החזק שלהן הן היו נשארות מרוסקות לעד. הנשים האלה היו במבט הסתום שלי בצד אחד. מולם היה קול מתקיף ומאשים. בהרגשה הסתומה שלי ראיתי התנשאות, ראיתי קהות חושים, ראיתי חוסר רגישות, לא ראיתי נסיון לראות אותן כמות שהן, וממש לא לשמוע אותן. לא ראיתי שום חרך של ספק, של שמא. הכל נחרץ חותך כתער. חותך וכואב. נחנקתי מכאב עבורן, עבור הנשים הגיבורות הגדולות מהחיים. אולי יותר ממה שראיתי - לא ראיתי. השיח פה תמיד כל כך יפה, מכבד, אוהב, עוטף, תומך. מנסה להבין, לא מכתיב כלום על אף אחד. מנסה כל כך לעזור במקסימום הזהירות האפשרי. מאיר נקודות שהחברה לא יכלה למצוא לבד, אבל הכל בזהירות, בכבוד, כהצעה. הרבה יש לי ללמוד, והרבה למדתי מרוח השיח שכאן בין החברות, גם בלי להתייחס לתוכן. אז מה דיני: להיקרא סתומה? להיחסם? להיות זאת שמונעת שיח פתוח שבו מותר להגיד הכל הכל גם אם הדברים יכאיבו מאד לחברות כאן? מרגישה סתומה טוטלית. אולי בכלל לא הבנתי את מה שהתרחש מולי.

אפשר לשלוח לך חיבוק? שולחת,חם חם אם מתאים לך. תשמרי על עצמך. חלום

תודה אהובה התגעגעתי אלייך כל כך

אבל מרגיש לי זר כאן, אצטרך להתרגל מחדש.

אודי, הטיפול קשה לי מדי. אני עוברת בין מצבי תודעה ומתקשה לצאת מהם. הכאב חודר עמוק יותר ומכה בי בעוצמות. אני רוצה להפסיק אבל לא יכולה גם בלי המקום הזה שהטיפול נותן לי. אני שומעת קולות ויש לי מחשבות רדיפה, מרגישה שכולם לועגים לי, שאני מיותרת. אני נמנעת מהרבה דברים כי אני פוחדת שיראו אותי. אני לא מצליחה למצוא פירצה במעגל הזה כדי שאוכל קצת להרגיע. אתה יכול לעזור לי? לתת לי כיוון? תודה שירה

מבינה אותך...הרגשת מותקפת...גם אני בזמנו מאותה אחת בדיוק, יש בכתיבה שלה משהו לא רגיל וקשה לנו עם זה.....אבל אני מבינה עכשיו שזאת השקפה ולא מקום להתנצחות ..וכנראה לא היטיבה גם להסביר כי גם אני לא הבנתי ועכשיו שחלום כתבה זה קצת הבהיר לי......מקווה שתוכלי לחזור באותו הניק בדיוק...כי זו את עם כל המורכבות...חיבוק, מיכל

לכולם אין קשר ולסנדי לכך שהחלטתי לא לכתוב בניק הזה יותר. סנדי היוותה טריגר פשוט הבנתי עד כמה נחשפתי כאן ועד כמה זה לא נכון לי ואפילו מסוכן לי .תודה על התמיכה של כולכן אוהבת אתכן מאוד ובכל זאת כרגע כאן ולא כאו מיכל יקרה כפי שכתבתי לסוריקיטה אני כאן משהו בי מסרב לנתק ..ולא מבחינתי הניק הזה מת ועד שלא אמצא את עצמי בניק שתואם לי מעדיפה לא לכתוב ...ועניתי לך שם אוהבת תודה יקרה חיבוק

שמחה שחזרת...ואתה כן מפרסם... מעולם לא צנזרת אותי כבר חששתי שלא תפרסם ותתחיל לסנן וכו'.... בכל אופן, תודה שהנקודה כבר לא אדומה...ושאתה מאמין ש...לא אשמה... ותודה גדולה אני חייבת לחלום שכתבה את אשר כתבה כי לא הבנתי נכון את סנדיי כנראה לכך התכוונה...לא לאשמה :( רק שמשנים דברים בבית....לא יודעת כבר כלום......ילדה שבקשה קרבה זה הכל :( מעולם לא לבשתי חשוף, מבית דתי דווקא :( עצוב לי..אבל כבר פחות בודד בזכות המקום הזה...בבקשה אודי, שתמשיך איתנו זה חשוב!!! וגם לשמור בצורה נבונה...זה חשוב מאוד!!

איני מכירה את כתביו ובכלל לא ממש מבינה בכל רזי הפסיכולוגיה.....הפסקתי לקרוא ספרי פסיכולוגיה... מה שהייתי קוראת בתחילת הטיפול כדי להבין, הפסקתי לנסות להבין ויותר להרגיש.....אולי תוכל להביא קישור שמתאים לקריאת הדיוטות כמוני? תודה

שלום. אני בת 32 ואני לא מרגישה משמעות לחיים שלי. בהיותי ילדה ונערה מתבגרת הייתי תלמידה חכמה וצייתנית. אולם כשסיימתי את הלימודים בבית הספר נפרצו כל הגבולות. התחלתי לצאת עם כל מני סוגים של אנשים. זו היתה הדרך שלי להתמודד עם העולם. התאהבתי אפילו במישהו אבל לא מומשה האהבה. התחלתי ללמוד כל מני דברים באוניברסיטה והפסקתי ועדיין לא מצאתי את עצמי. אני כרגע מחפשת עבודה בהנהלת חשבונות שזה התחום היחידי שהצלחתי לסיים אך ללא הצלחה בינתיים. אני כרגע מתוסכלת אבל מלאת אופטימיות שיש סיכוי לתפנית. פשוט אני נורא מבולבלת ומחפשת דרך שאוכל סוף סוף להרגיש שמשהו קורה בחיי. האם יש לכם עצות מועילות איך לתת קצת יותר צבע לחיי?

הי שרית, אני חושבת ששאלת שאלת עומק של ממש, ואולי דווקא האינטרנט מכל המדיות בעולם פחות מתאים, ואולי קשה כאן יותר לספק תשובה בהינף יד, מבלי להכירך כלל. אפשר לפנות לטיפול, זאת אפשרות, ואפשר אולי לנסות לאתר בעצמך מה מעכב. להבנתי, מסגרת נוקשה כלפי עצמך או ניפוץ גבולות (מרידה?) כלפי חוץ עשויים להגיע מאותו מקום. סוריקטה

שמחה שחזרת. תודה על הכל. גם אני מנסה לחזור. אלי ולפה.

הי רוני רוני, מחייכת למקרא הודעתך. שלך, סוריקטה

אני בהלם.מעולם לא סננו אותי.לדעתי לא כתבתי מילה אחת לא מכבדת.רק אמרתי את דעתי... טוב,אם כך אין לי טעם להכנס לכאן יותר... אתגעגע אליכם, חלום

חזרת.................אולי לא צריך תשובה כי אין כזו.....אבל עכשיו חושבת שרק חבל ששאלתי אותך :( וזה נשאר ככה אדום כשהיה...... כלואה בתוך דמות מחוייכת, כלואה בתוך מסגרת של עצמי, בתוך קופסא של זיכרונות חנוקים, בתוך צנצנת של מאובנים ישנים...

הדברים האלה מורכבים מאוד.ילדה לא יכולה להיות אשמה וזה לא קשור לצורת הלבוש.יופי,פתיחות ותמימות של ילד והצורך באהבה וקירבה שהוא מבטא אמורים לרגש ולעורר את ההורה לעטוף אותו בחום...כתבתי.רק לא ראיתי שההודעה עלתה...ילדים הם עיצורים עם מיניות.לכן אנחנו הרבה פעמים מבולבלות כל כך...כי אנחנו זוכרות ש"רצינו משהו".נכון,חיפשנו מענה מתאים לאישה קטנה שהייתה מתפתחת בתוכינו כדי שהיא תגדל ותהפוך לאישה גדולה שכבר תפנה את הנשיות שלה מחוץ לבית...מכיון שמיניות ילדית היא חלק ממיניות הנשית שלנו יש את הבילבול המשגע הזה...את מבינה?.. כאשר מבוגר,בוגר מגיב בצורה חולנית ופוגעת האחריות על זה רק עליו! זה טבעי לרצות להיות הילדה היפה והאהובא של אבא... זה כמו להזמין כוס לימונדה בבר ולקבל כוס רעל ואחר כך להאשים את עצמך שהיית צמאה! נורא כואב לראות פתאום את האמת...מבינה אותך. חלום,בחיבוק

"מקום שיש בו יותר סימני שאלה ופחות סימני קריאה" צניעות זאת לימדני הטיפול הטוב. אודי וכולם, שיהיה סופשבוע רגוע. אתמול היה יום מקסים. סוריקטה

אודי יקר, מקווה שתמצא את הדרך לחזור וללבלב את הענפים במילותיך. שלך שירה

השקט הזה לא צועק יש בו משהו מזכך ורגוע

שירה אהובה, גם עבורי זו הייתה הפוגה מאפשרת חידוש חמצן, אנרגיות ומשאבים מתאימה ומארגנת חשיבה. כמו-כן, ממש יצא לי בול, התרכזתי (וזה קשה) בעיניינים כבדים של גדולים בחיי האישיים. שלך, סוריקטה

אודי, אתה לא כאן. הגן סגור הכל אותו דבר רק טפל יותר... נכנסת לכאן ולא מאמינה שאתה לא כאן... מחפשת את ההודעה הקבועה ביום חמישי.. הלוואי שתסכים להמשיך להיות כאן... הלוואי שהכל יסתדר אני כל כך מתגעגעת... הילה

אולי השיח אינו המהות, המהות היא הנסיון להבין את המניעים של כל אחת ומה שהניע את השיח היו בעצם כוונות טובות. "כמה טוב לחשוב מחשבה חופשית; כמה טוב עוד יותר לחשוב מחשבה נכונה. לא לחשוב כלל - אין לך בטוח מזה." - אינגמר ברגמן

עצוב מרגישה אשמה . מרגישה שאם לא הייתי מגיבה ובכלל לא הייתי כותבת לך מה שכתבתי חבית חומר הנפץ לא הייתה מתפוצצת למרות שהיא הייתה שם לפני .. בכל מקרה מתנצלת שנגררתי לתוך השיח והפכתי אותו לויכוח . בדבר אחד אודי אני חושבת שלרובנו ובטח לי לא הייתה בעיה עם רוב הדברים של סנדי ולא אני לא חושבת שהיא אשמה בסערה ראה את השרשור של במבי למטה היא דייקה ביותר ווהסכמנו איתה . לי מה שהפריע זה האיך ואתה יודע את זה וגם יודע מאיכן זה מגיע . השיח שוב היה נכון והוא חשוב וחשובים כל הקולות גם הקיצוניים לכאן ולכאן .אישית כאב לי השימוש בדברים שהבאתי מתוך כאב ...וכן אני הבאתי אותם וכן זה מרחב ציבורי והכל אפשרי . זה בעצם מה שהביא אותי למסקנה שמעדיפה ללכת ההבנה עד כמה נחשפתי כאן ועד כמה זה לא נכון . מבטיחה שאם אחזור לכתוב בצורה פעילה כאן אחשוב יחד איתך ורק בהסכמתך על כתיבה בניק אחר . מבחינתי הניק הזה חייב להסגר .ואני לר מדברת רק על חשיפה של הפגיעה . וכן הייתי צריכה לחשוב קודם לכן ולא חשבתי .. בכל מקרה אודי מאוד מאוד מבקשת ממךאל תסגור את המקום הזה אל תוותר עליינו אל תיתיאש ...אני אפילו לא יכולה להתחיל להסביר לך עד כמה המקום הזה חשוב לי .. ושוב סליחה ענקית על חלקי בעניין

אביב, הי. גם אני מרגישה שבשלב זה את מאד זקוקה לפורום, ואולי אף לפורום הזה הזה עם היחודיות שלו. גם אם את מרגישה, את ואולי גם אחרים שבאו לידי ביטוי חלקים תוקפניים שלך, חלקים נחמדים פחות, מכוערים אפילו בעיני מאן דהוא, חלקים שאולי את מתביישת בהם והיית מעוניינת להסתיר - אני מזכירה - חלק ממך. גם בי, ובכל אחד, כך נראה לי, יש חלקים ש'בא-לנו-להיעלם' כשהם נחשפים. עדיין אנחנו, כשלם. ההודעות ההן יעברו לאחור, ננסה שלא לזכור אותן לדראון עולם, לשים רק עליהן את האצבע ולהתמקד רק בהן. אבל כן לזכור שהן שם, בלתי נפרדות (ואפשר לשים חיץ וגבול). נזכרתי בכתיבה של מימה, שניסתה, בעיניי, כביכול לעשות ריסטרט כל פעם מחדש. להקיא את האלימות הפנימית. לא נראה לי שזה עבד טוב כל-כך, כנראה. סוריקטה

כן זקוקה לפורום הרי אמרתי ... לא מתביישת בחלקים התוקפנים ותאמיני לי שהם היו עדינים ביותר נוכח הפגיעה שפגעו בי כאן ... לא בגללם אני מעדיפה לא להיות כאן זה הרבה הרבה יותר מורכב. וכפי שאת רואה אני כאן .... אבל כרגע עד שאמצא את הניק הנכון לי לא אהייה באמת ... לך הגבתי כי את חשובה לי וחשוב לי שתביני שלא בגלל חלקים אלו ואחרים שלי אני בוחרת לא להיות. כי אם בגלל חלקים אלו ואחרים של אחרים וחוסר היכולת הנפשית שלי להתמודד מולם . התוקפנות שלי לא הגיע מהאויר ... אכן גם אני התחברתי לתשובתו של אודי למאי ואחת השאלות שלי היא עד כמה נתתי לחוץ הפורום לחדור לי לפנים ..והתשובה היא הרבה ואפילו יותר מידי ... ומה לעשות סוריקיטה שהרגשתי כאן בטוחה ולא האמנתי שמתוך חברי הקבוצה בתוך שירשור שלי בתגובה אלי יכניסו לי מתחת לחגורה תוך מתן מחמאה .....אז כרגע מרגישה כמו מיץ פטל ....רוצה אבל מפוחדת ולא בטוחה שאכן המקום מגן ומכיל בקבוצה הזו ניסיתי להביא גם את החולשה לקבל חיזוק וכוח לא להיות רק במקום החזק שתומך ואני חושבת שהצלחתי ...וסוריקיטה יש עוד הגיגים אבל הם יחשפו אותי ושוב לא מעוניינת ... שיהיה טוב והרבה

אני נמצאת בתקופה מאוד עמוסה בחיים לכן כמעט ולא מגיעה לכתוב כאן.אבל עכשיו הרגשתי חובה אישית ומקצועית להגיב. למען המידע,אני נפגעתי בבית ונאנסתי מחוצה לו לכן אני מרגישה שיש לי זכות לפתוח פה.ומוכר לי העולם הפנימי של נפגעות תראוומה מורכבת לא רק מהספרים... הנאנס/ת אף פעם לא אשמים במה שקרה!ללא שום קשר לנסיבות!האחריות היא תמיד על התוקף!בכל גיל! הדיון על צניעות לא שייך לנושא הזה כלל!זה נושא אחר.וכמובן שכל אחד "ילך אחרי רבו" וזהו.זה אולי וויקוח שמתאים לאתר שעוסק ביהדות...לא יודעת. נושא אחר הוא פגיעה בין האחים.אחת ההמלצות הראשונות להורים כאשר הדבר מתגלה:לעלות את רמת הצניעות בבית.גם בבנים וגם בבנות!לא כי זו הסיבה לפגיעה אלא אחד מאמצעי הטיפול במה שקרה!יש עוד הרבה דברים שצריך לעשות כולל טיפול לכל הצדדים,הדרכת הורים,הצבת גבולות, השגחה ועוד. ילד מעולם לא מזמין פגיעה גם אם הוא קופץ ערום בהתרגשות מהמקלחת!או לא סוגר דלת בשירותים או בא לשון בלילה עם אח,אבא וכו'!גם כאשר הוא מביע צורך בקירבה פיזית או בהתלהבות מגופו ומיופיו! ילדים ומתבגרים זקוקים לחיזוק של דימוי הגוף שלהם,זקוקים לאהבה וקירבה,הצלהבות של הורים מהם כולל התלהבות מהגוף.הם מביעם את הצרכים שלהם,זה טבעי ומרגש.ואנחנו כהורים נענים להם בטביעות.זה מתוק וטבעי,למשל,כאשר ילדונת תקפוץ לרגע להראות לאבא את הבגד ים החדש שלה.גם אם היא כבר קצת גדולה.היא רוצה שהוא יתלהב ממנה ויתרגש.מרגעים האלה נבנעם עם הזמן חלקים חשובים באישיות... לא ילדה ולא אישה מעולם לא מזמינים פגיעה!אנחנו מרגישות לפעמים שרצינו את זה כי רצינו אהבה וקירבה ואנשים שפגעו בנו הביעו אותם אך בו זמנית פגעו בנו,ענו בצורה מעווטת על מה שביקשנו!האחריות תמיד על הפוגעה!גם אם....................... באהבה,חלום

היי אודי, מקווה שלא תסגור את הפורום.. הוא תורם מאוד לאנשים.. אני כותבת פה לעיתים ממש רחוקות.. אבל קוראת באופן קבוע, וגם לי המקום הזה עוזר אפילו מבלי לכתוב בו כמעט. נכון יש סערה פה.. אבל היא תחלוף.. אתה מאוד חשוב פה וגם הפורום..

היא מנת חלקנו, נפגעות תקיפה מינית ואונס. קשה מאוד להתנקות מתחושת האשמה. אם קרה לנו דבר נורא כל כך זה ודאי כי מגיע לנו, אחרת איך נוכל להמשיך לשרוד בעולם הזה. בילדה בת השמונה עליה סיפרת סנדיי, כבר נזרעו זרעי האשמה והיא רק בת שמונה, יש לה שיער יפה ומכנסיים קצרים של ילדה בת שמונה. כבעלת תפקיד ויושבת משרד אני מתלבשת בצורה מכובדת, הבגדים מסתירים את הגוף הפצוע שמסתיר את נפשי הפצועה. יש לי שתי בנות מתבגרות שבקיץ לובשות מכנסיים קצרים, לפעמים קצרצרים וגם קרועים. אני אוהבת לראות את בנות גילן, את בריאות הנעורים, את אהבתן לגופן בין אם הוא מלא יותר או פחות, אני אוהבת לראות את שיערן הפזור, אני אוהבת את החופש שלהן. הטריגר שמעוררות המסכות הללו הוא לכן מובן מאליו והופך את המרחב הזה לקשה ואולי לא בטוח. אני חיה בתחושת אשמה תמידית על מה שקרה לי. אולי לא התנגדתי מספיק, אולי לא צעקתי מספיק חזק. וגם אני חושבת שאף שהייתי טהורה ותמימה נראה שלא בייתי מספיק לבת מלך. אביב, יקרה, אני מזדהה עם כל מילה שלך, את חשובה לפורום ולי עד מאוד. בבקשה אל תלכי...

אני חושבת, שירה, שלא אשמנו, וזו הרגשה כל-כך חזקה וטבועה עמוק, שגם אם יאמרו, אולי לא נשתכנע מספיק, ובכל זאת, לא אשמנו בהיות אנשים מסוימים לא בריאים בנפשם, חולים אפילו, וגם, כנראה, אין ביכולתנו, או בכל התנהגות שלנו כדי לרפאם. אבל, ככל שאני מצליחה להבין, במה שקשור לנו עצמנו, יש לנו יותר שליטה, בדרך כלל. יום נעים, סוריקטה

אודי!!!!!! ילדה בת שמונה אשמה???????????? המטפלת שלי אמרה שילדה קטנה לעולם אינה אשמה...הבנתם?????אודי אתה חושב שילדה קטנה אשמה?????

סנדיי, זה לא כזה פשוט ואת פוגעת פה בבנות שעברו....... ושאלה אלייך אודי: אם ילדה בת שבע הלכה לאביה מרצונה כי ...סתם רצתה קרבה אחרת.....היא אשמה???????? אלעק אומץ :( אוף אודי! אביב צודקת שצריך לשמור פה גם חוץ מלתת שיח.....וסנדיי ילדה כזו אשמה? את מאשימה ילדה בת שמונה??????? כך כתבת!! אוףףףףףףףףףףףףףףףףף מבולבל לי כבר......

אני כתבתי במפורש שמי שאשם זה אחיה, והוא לחלוטין אשם, אבל כתבתי שהמשפחה שתפה פעולה, כדי לעזור לאותו אח, והאחות התלבשה בצורה אחרת כדי לעזור לו להתגבר, וזאת מבלי לתת כל אשמה על הילדה, זה היה כתוב במפורש. היה כתוב שהילדה הלכה עם מכנסיים כמו תחתונים, וחולצת בטן, ושער גולש עד הכתפיים, והאח היה לו מאד קשה עם זה, אז ההורים שינו את הלבוש שלה, ואיפה את רואה כאן אשמה של הבת, מי האשים אותה? אם כבר אשמה של ההורים על הצורה שהלבישו אותה ולא שלה!!!! אז למה לשים לי בפה דברים שלא אמרתי

בתגובה שלך בעץ שפתחתי למטה את כותבת: "אין שקר יותר גדול מאשר לומר שיש הרבה אמיתות,אמת יש רק אחת, אחרת היא לא אמת." רוצה לשאול אותך סנדיי, אם הילד שלך מגיע אלייך בבכי תמרורים ותוך כדי בכי אומר לך שאחיו היכה אותו מכות נמרצות. את גם רואה את סימני המכה. כלומר, האמת האחת והיחידה היא שאחיו היכה אותו. את פונה לילדך השני ואומרת לו את מה שראית. את האמת היחידה שראית, סימני המכה. ילדך השני אומר, היכיתי אותו כי הוא היכה אותי לפני שבועיים.. (לפי הרעיון בסיפור של יהודה אטלס-והילד הזה הוא אני) מה את עושה סנדיי ? לכל אחד מילדייך האמת שלו. ואכן, כל אחד מהם צודק... "תצדיקי" רק אחד מילדייך לפי העיקרון שלך שאמת יש רק אחת אחרת היא לא אמת ? ועוד על אמיתות סובייקטיביות וזיהום המרחב הציבורי (מונח שהכנסת לשיח פה בפורום) לפי האמת שלך - בנות שמתלבשות לא צנוע/חשוף (לפי ההגדרות והנורמות בתרבות שספגת) מזהמות את המרחב הציבורי. לפי האמת שלי , בני אדם שחובשים כובע עם פרווה של זנבות שועלים (שטריימל) , בני אדם שמתעטפים בפרוות בע"ח, נועלים נעלי עור, מחזיקים תיקי עור, מעילי עור וכו, הם המזהמים את המרחב הציבורי.. (אני אומרת זאת כדוגמא לאמיתות סובייקטיביות,לא יודעת עדיין מה מזהם עבורי את המרחב הציבורי) מבינה סנדיי? "מי מחזיק באמת"? סנדיי, אם תסתכלי על תמונת פאזל מזום קרוב מאוד, אם תעמדי בצדו האחד של הפאזל תראי צבע אדום ותצעקי: התמונה אדומה !! תעמדי בדו האחר ,תראי ירוק ותצעקי : התמונה ירוקה !! עם מי הצדק ? תרחיקי את הזום ואולי תצליחי להכיל את הידיעה שהתמונה אדומה וירוקה וישנם צבעים רבים נוספים, אמיתות רבות !!!!! במבי.

בסיפור של שני האחים, האמת העובדתית הייתה נכונה אצל שני האחים, ולא הייתה שאלה איזו עובדה נכונה, נכון שהוא הרביץ לו ונכון שזה היה כתגובה, שתי העובדות נכונות, כמו שנכון שהיום יום רביעי ואתמול היה יום שלישי, אלו לא עובדות שסותרות האחת את השניה, השאלה רק התגובה שלך, ותגובה היא לא מבחינת אמת, אלא היא סובייקטיבית לאיך שאת מגיבה. לעניין זיהום המרחב הציבורי, אז אני מאמינה שמי שנוסע בכביש בין עירוני על 90 קמ"ש הוא מזהם, ורק מי שנוסע על 200 קמ"ש הוא נוסע כראוי, ואם יש לך בעיה עם האמירה הזו תבדקי את מה שאת כתבת

נראה לי רלוונטי למדובר פה. התחלתי לקרוא את הספר "כוחו של הרגע הזה". אני רק בהתחלה ועוד לא התעמקתי ולא יודעת מה ואם אני לוקחת מהספר הזה, אבל נפגשתי עם משהו שמשך את תשומת ליבי בהקשר של מה שנכתב ומדובר פה בימים האחרונים. נקודות למחשבה. עמ' 42: "...לפחד, ככל הנראה, יש גורמים רבים. פחד מאובדן, פחד מכישלון, פחד מלהיפגע וכן הלאה, אבל בסופו של דבר כל פחד הוא הפחד של האגו ממוות, מהכחדה. המוות נמצא תמיד מעבר לפינה. במצב ההזדהות עם התודעה, פחד מוות משפיע על כל היבט של חייכם. לדוגמא, אפילו פחד פעוט ו"נורמאלי" כמו צורך כפייתי להיות צודקים בוויכוח ולהוכיח שהאחר אינו צודק- להגן על העמדה הנפשית איתה הזדהיתם נובע מפחד מוות. כאשר מזדהים עם עמדה נפשית, האפשרות לטעות מאיימת בהכחדה של תחושת העצמי, המבוססת על התודעה. לפיכך, אתם בתור האגו שלכם אינכם יכולים להרשות לעצמכם לטעות. לטעות משמעו למות. מלחמות פרצו, ואין סוף מערכות יחסים הסתיימו בשל כך. ברגע שאתם מפסיקים להזדהות עם התודעה, לתחושת העצמי שלכם אין כל חשיבות אם אתם צודקים או לא, לפיכך הצורך הכפייתי והבלתי מודע להיות צודקים, שהוא מעין צורה של אלימות, שוב אינו קיים. אתם יכולים לבטא בצורה ברורה ונחרצת איך אתם מרגישים או מה אתם חושבים, אך ללא תוקפנות או צורך להתגונן..."

תראי לי מלחמה אחת שפרצה בגלל צדק? מלחמות פרצו בגלל אגו מלחמות פרצו בגלל פוליטיקה מלחמות פרצו מרצון להשתלט אף אחת מהסיבות אין לה ולא כלום עם צדק ולומר שכל פחד קשור למוות, נשמע לי דיבילי ביותר, אדם חושש מאי הצלחה ולא בגלל שהוא ימות מזה, אדם חושש מכאב, ולא בגלל שהוא ימות מזה, אדם נפגע כי העליבו אותו, והוא לא חושש שהוא ימות מזה, אדם יש לו פחד מקהל, והוא לא חושש למות מזה אז תסלחי לי, לא מכירה את הסופר אבל נשמע לי פילוסופיה בגרוש

הגעתי אליו שכבתי על הרצפה והלכתי להקיא הרבה מאווררים שמסתובבים בראש וגם רגליים ארוכות דמעות שיורדות מעצמן ושוטפות את הפנים

איתך... מחזיקות ידיים.. מסכימה ? כמו אז... ליד המים,האיילה ששותה מים... מקשיבות ביחד לציפורים שמצייצות ומבטיחות :יהיה טוב, יהיה טוב,כן.. איתך-במבי.

הלוואי ויכולתי לחבק אותך... תשמרי על עצמך.

כותבת רגע לפני שתעלה הודעות, שוב לא בורחת שומרת על עצמי יודעת שהתגובות שיגיעו בשיח הזה פשוט מיותרות לי והם רגע אחד לפני להביא אותי אישית למצבים לא טובים . וזאת הסיבה שאני כותבת לך עוד לילה ללא שינה כשהמילים "זונות , פרוצות , רצו מבקשות , נהנות וזה הכי מכולם "אומרת התורה אם זה קרה במקום שלא היה מיושב ואם הייתה קוראת לעזרה לא היו שומעים, רואים אותה כנאנסת, אך אם הייתה במקום שיכולה הייתה להזעיק עזרה ולהימלט ולא עשתה זאת, רואים אותה שעשתה זאת מרצון. וכן, אני מכירה את כל הבבלט הפילוסופי על האימה והטראומה שהבחורה תופסת, ועל השיתוק שאוחז בה ולכן לא מפסיקה את זה, וכן שמעתי את כל השטויות של המתלוננות בתיק קצב, ועל כך שהקורבן חוזרת שוב ושוב לאותו מקום פשע כדי להיות מותקפת על ידי האנס. " אודי אתה יודע איך זה נראה בקליניקה איך אנחנו מגיבות למשפטים האלה ...אל תחכה שמישהי מאיתנו תפגע בעצמה בגלל הטריגרים האלה !!!! כמו שSTRANGER כתבה לסנדי אין לדעת איך מי שקורא מגיב ... האם היינו קבוצה אמיתית שאתה המנחה בה היית מאפשר כל שיח. היית מאפשר מצב שבו אחת יושבת ומתוך תהומות של כאב פורקת את ליבה על מה שעברה ואז שכנתה משתמשת במה שאמרה להתנגח בה... ואודי אני הכי חושבת בעולם שהשיח הוא חשוב וטוב שאתה לא סותם פיות לכאן או לכאן כי עצם קיומו של השיח אולי יותר נשים וגברים נפגעי תקיפה מינית יהיו מסוגלים לדבר ..ובכל זאת אודי הדף המקלדת עובדת כאן שעות נוספות ... שוב תודה על הכל אתה אדם מיוחד שהיה לי הזכות לפגוש בחלק ממסעי. לשם חידוש לא בורחת בגלל הפחד הולכת בהבנה שכדי לשמור על עצמי מעצמי זה הכי הכי נכון ...

וואוו.. כמה שאני מבינה אותך..מזדהה עד כאב, מזדהה עד זוב דם.. המילים מחלחלות ללא אפשרות לשמור, להגן.. כמו בית ללא קירות חיצוניים.. כמו גוף ללא עור.. הכל נספג, פוגע, דוקר, מכאיב... ללא יכולת לשמור ולהגן... ואולי את צודקת? ואולי רק אנשי טיפול ורק מי שחוותה פגיעה מינית יכולה להבין זאת מתוך החוויה ? מתוך הכאב ? אביב יקרה !!! בעיני,את מאוד מאוד מאוד משמעותית פה !!!!! כל כך רגישה, מכילה, עם יכולת של אמפתיה ונתינה עצומים.... כמובן רוצה לומר לך שתעשי מה שנכון לך, יחד עם זאת רוצה לשתף ולומר שאת מאוד מאוד מאוד משמעותית פה ואני מאוד מאוד הייתי רוצה שתישארי... שלך-במבי.

כל כך מבינה אותך ושמחה שאני "מוחזקת" טוב טוב בטיפול. אכן הדברים של סנדי חילחלו כמו רעל וגרמו להצפה גדולה מאוד. שולחת לך חיבוק בהסכמה ורוצה שתדעי שתחסרי פה מאד. נטע.

אסור לנו להבין את הכתוב בתורה ישירות!הרי את יודעת.התרה בכוונה כתובה כך כדי שלא תהיה נגישה לעמי הארץ אלא שאינם בני עמינו. דבר שני,כתוב שאם יכלה לצעוק ולא צעקה!!!!מי שקפאה,התנתקה,פחדה עד מוות וכו' לא נכנסת להגדרה "יכלה לצעוק" מכיוון שהיא לא יכלה! אני אישית חושבת שאדם מאמין כדאי לו לסמוך על בוראו הרבה יותר מאשר על מפרשים מהרחוב!לדעת כל הפוסקים אונס זה רצח!ועל גילוי עריות בכלל כתוב "מות יומת"!מה שאומר גזר מוות פעמיים!גם בעולם הזה וגם בעולם בא!(אני לא זוכרת טוב את הפירוש של הפסוק.אבל בכל מקרה זה גזר מוות כפול). אני הייתי בשוק מהדיון שהתפתח כאן! נכון,אישה לבושה בפריצות מעמידה גבר בניסיון מאוד קשה כי אסור לו אפילו להרהר על אישה שאסורה לו.אבל גם על פי התורה בכל מקרה האחריות תמיד על התוקף! חלום,באהבה

אחרי לילה עם הרבה מחשבות הבנתי המון דברים ובעיקר מה עלי לעשות . לצערי בחצי שנה האחרונה חשפתי את עצמי כאן לא מעט. לבקשתו של אודי ומתוך כבוד והערכה אליו ויתרתי על הגנות שכרגע הם אלו שעובדות עבורי. וכתבתי בניק אחד . בתקופה האחרונה אני עוברת שיחזורים קשים שכוללים פלאשבקים חודרנות ועוד ..מכוון וגם זו התקופה וכנראה כתוצאה מזה שגם בטיפול לא היה לי מקום בטוח ..הבאתי את חלקיות הדברים לכאן גולמיים לא מעובדים לא מוכלים ...בכל פעם מחדש שראיתי מה עשיתי הצטערתי מאוד ונבהלתי מהחשיפה .. .בימים האחרונים הטריגרים כאן פתחו עוד יותר את הפצעים והקושי הוא רב שוב כי עדין אין לי שום מקום בטוח ..וכאן זה היה המקום היחידי שהרגשתי בטוח ,איך שהוא אודי הצלחת לתת לי הרגשה בטוחה מוכלת חמה ..בית אמיתי קבוצה שאני מאוד מאוד אוהבת . אתמול הבנתי עד כמה אני לא מוגנת לא בגלל השיח כי עם בגלל מי שאני בגלל הפגיעה הזו שכנראה בשיח הציבורי רק אנשי מקצוע ונפגעות יבינו זר לא יבין . מה שהבנתי אתמול שהחשיפה הזו מסוכנת לי שהויתור על כינויים שונים גרם לכך שחשפתי את עצמי את כל המכלול עד כדי מסוכנות אמיתית לעצמי ... אז כן זה כואב ,כן אני עושה את זה כמו גנב בלילה כי אין בי את האומץ להשיר מולך מבט ולהגיד אני הולכת לא כי רע לי כאן כי אני חייבת לשמור על עצמי . מאמינה שאחזור כי באמת אתם קבוצה שאני מאוד אוהבת אבל אם אחזור זה יהיה בכינוי אחר שונה נקי ורק כשארגיש שאני מסוגלת לשמור על עצמי ...עד אז היו שלום אוהבת מאוד וכבר מתגעגעת ..... לא כותבת לכל אחת בנפרד אבל כולכן בליבי באמת .. גולם אל תוותרי על התקווה אף פעם ...ועפרה תמשיכי להגדיל את הסדק בחומה סומכת עלייכן שלמרות הקושי תצליחו אודי יקר איש מיוחד כל כך ...תהייה גאה בעצמך על מי שאתה על הנתינה שלך על הבית שבנית כאן ..אוהבת אותך מאוד תמיד תהייה בליבי וחלק ממסעי ..עזרת לי מאוד ברגעים קשים ...תודה

כמה כח יש לך... קראתי עכשיו את השיח הנורא ההוא מתחילתו ובאמת לא הצלחתי לנשום. ואת הצלחת לענות ולהגיב ולנסות להסביר... ויותר מזה, ככ מעריכה את היכולת לשמור על עצמך. את בנא מדהים. מקווה שכן תצליחי לחזור בטוב. בינתיים תחסרי לי ממש...

את אמיצה ואומר זאת אפילו מליון פעם!!!!!! ואולי כן, יש כאלה שכדאי להתרחק קצת מהם ולא לקרוא הכל...אני לא ממש התעמקתי בהכל כי זה מלחיץ...(לא אומרת לברוח, יש הבדל)

תודה שאמרת שזה לא חדש שאת לא סובלת אותי.... ודווקא חשבתי שאנחנו חברות... לא נורא.... קורא במשפחות הכי טובות אבל העלאת לי חיוך על הפנים כשאמרת שאי אפשר לסתום לי את הפהם נכון ולא נכון אי אפשר לסתום במובן הזה שאני אפסיק להאמין במה שאני מאמינה אבל פיזית אפשר אם אודי לא היה מעלה הודעות שלי, היה סותם לי את הפה בחברה שלנו סותמים להרבה אנשים את הפה לא שהם משנים את ההשקפות שלהם, אבל סותמים לה מה שאמרת שלא בדיוק רציתי, על זה בדיוק דיברנו, שהרצון הפנימי האמיתי של כל אחד הוא טוב, והוא לא רוצה את המיאוס וגם את ההתנהלות המאוסה של לבוש מינימלי הוא לא בדיוק רוצה מסכימה אתך בזה ואגב, יש לי הרגשה שהכעס שלך נובע מעוד מקור כשהכל הלך אידיאלי עם המטפלת הקודמת, וחזיתי את המשבר, כעסת עלי נורא, וכאשר זה קרה אחד לאחד כמו שאמרתי, כבר ממש לא יכולת לסבול אותי אז תחשבי רגע, אולי את לא מוכנה לשמוע דעה שלא מתאימה למציאות שאת רוצה לראות אותה, ולא רק בלבוש, ולא רק בפגיעה מינית, אלא אפילו בעניין של טיפול. אני לא אומרת לך כלום בעניין זה, אני רק קוראת ושותקת, אבל את בהחלט סגורה לחלוטין לשמוע משהו אחר ממה שאת חושבת, רצה במהירות של 140 קמ"ש לא פעם ישר לתוך הקיר. מקווה מאד שתצליחי עכשיו בטיפול

עצוב ככ עצוב לי שאת שוב מפרשת אותי כרצונך....כתבתי לך שכבר מזמן יש מרחק לא שאני לא סובלת אותך. המרחק נוצר בפעמים הקודמות שהטחת בי שאני יכולה לא לקרוא את מה שאת כותבת אם זה מטרגר או קשה לי ..וכן בכנות כתבתי לך שהכתיבה שלך מפחידה אותי זה לא המה שבחלקו אני אכן מסכימה איתך זה האיך ..ושוב סנדי את לא תביני לא כי את רעה או שלא אכפת לך את לא מבינה על מה אני כותבת לך כי אנחנו שונות . כשאני כותבת לך שזה מפריע לי את חושבת שאני רוצה לסתוח לך את הפה אני לא !!!!אני חושבת שאת מביאה איתך דברים שונים מעניינים ושוב לי אישית מהמקומות שלי מהרגישות האישית שלי קשה עם האיך אז כדי לא להפגע אני שומרת מרחק ...לא סובלת זה לא שלי זה שלך לגמרי. בעניין המטפלת סנדי לא כעסתי אז ולא כועסת עכשיו אני הבאתי את הקושי אני שיתפתי שזה על אדי הדלק האחרונים כן עשיתי כל מאמץ ולא לא התרסקתי קשה לי אבל סיימנו יפה והיא תמיד תהייה שם עבורי. הכי חשוב סנדי אני באמת מצטערת שניפגעת ממני מצטערת שנסחפתי ליד קלה על המקלדת . תהיי ברוכה ואני מאוד מקווה שתמשיכי להביא את מחשבותייך ואולי אולי אני אצליח להתגבר גם על האיך .. מושיטה יד לשלום ..קפה :)

עכשיו מרגישה עוד יותר רע. המטפלת שלחה הודעה וכתבה שהיא שמה לב שבשלב מסוים קרה משהו. ואני עניתי "יופי". בציניות הכוונה. מניחה שהיא הבינה. מה אני אמורה לעשות עם מה שהיא אמרה לי. נכון, היא לא יכולה לדעת אילו מילים יכעיסו אותי או יעזרו לי... וזו אחת הסיבות שהפסיכולוגית בטיפול הקודם לא הסכימה לקשר בהודעות, אבל היא מאפשרת...

נכון שיש תלות שהיא בריאה? נכון שתלות זה לא בהכרח רע? דיברנו על זה כאן אם אני זוכרת. תוכל להזכיר לי? דיברו על זה היום בקבוצה וזה עוד אחד מהדברים שגרם לי לכעוס כשמישי אמרה שאין דבר שהוא טוב בתלות ואני רק אמרתי לא נכון. ויותר מזה לא הצלחתי לומר כלום.

והכל בגלל הקבוצה. היה דפוק, היה מעצבן. רציתי לא להיות שם. התאכזבתי מעצמי. לא הצלחתי להוציא הגה מהפה. רציתי לברוח משם, לא עשיתי את זה אבל לא ממש עזר שנשארתי. אז אולי לפעמים יש גם תחושות אחרות אבל זה לא ממש עוזר לי עכשיו, וגם זה כן קורה, זה לא חד"פ. נמאס ואין לי כוח. שלתחי לה הודעה "שונאת את הקבוצה הזו". נראה אם ומה היא תגיב.

זקוקה למילים קרובות... לא קל להיות הילה בימים אלו... הילדה שבי משוועת לאויר לחיבוק ולמילה טובה... הילדה רוצה להגיע לשלווה ולמנוחה... רוצה להניח את הראש על אנשים שהיא סומכת עליהם.. (עליך אני סומכת אודי, וגם על החברות כאן) הנפש שלי לא יודעת מנוח אין לה כבר כח להילחם.. גם בזמן מנוחה קשה לה להרגע ולקלוט אוויר... הילה

חלק מההודעות עלו וחלק לא עלו, לא יודעת אם לא הספקת או שצינזרת... אם אתה מצנזר... אנא כתוב לי שצונזר.... רציתי להוסיף משהו, אבל אמרתי קודם אראה שההודעות לא צונזרו. תודה

בונה תהליך תהליך נכון מביאה את כל הקושי את הדברים ..וכרגע זה גם הקושי לבנות אמון מהמקום הבריא לא רק הפגוע בגלל האיך שהטיפול הקודם נגמר. וגם השיחזורים הכל כך גולמיים שמגיעים . וכאן אני צריכה את העזרה שלך .יודעת שכבר ביקשתי והגבתי אחר כך לא נחמד במיוחד ובכל זאת תחזיר אותי לטיפול .לוקחת על עצמי אחריות לעשות כל מאמץ שלא יגיעו לכאן יותר חלקי שיחזורים ובכל זאת יודעת שברגעים קשים זה עלול לבוא . .. לצערי כרגע זה מוקדם מידי לטיפול חדש ושתיינו מסכימות עם זה אבל הרסיסים אני רוצה שיהיו בחדר ולא כאן . היא יודעת מה עברתי כי כתבתי ונתתי לה לקרוא אבל אנחנו חייבות ליצור מקום מוכל ובטוח לכל חלקי לפני שניגע בזה באמת .. סליחה שאני נופלת עלייך ככה זה קצת לא הוגן אבל מרגישה שהקשר שלנו היום למרות היותו וירטואלי יותר יציב ובטוח מהקשר של מי שלא מכירה אותי בכלל ואני לא אותה. יודעת שאני ארגיש לרגע לא מוכלת ושאתה מרוחק ונגדי ויודעת גם שיהיו בי הכוחות לזכור שזה ההפך ....ואודי כמובן שאם זה לא נכון לך אז לא ... תודה ומנוחה הכי נעימה שיש ...

הבנתי שיש אפשרות לקבל עזרה במכבי במרפאות שלהם- חינם מרפאות של משרד הבריאות - חינם מטפלים פרטיים - עם השתתפות עצמית 1. האם התיק הרפואי שלי חשוף? 2. האם יש אינפורמציה נוספת שעלי לדעת? 3. אשמח לקבל המלצה למטפלת מאזור רמת גן -גבעתיים- תל אביב תודה

קשה בין הדברים הטובים......יש חלומות.......מנסה שוב להבין בטיפול..............רע וטוב יחד זה קשה להחזיק..........תודה אודי שכתבת לי שאינך כועס, שחזרת ובדקת את הודעתי למרות ריבוי ההודעות שכבר עושות לי רע ובחילה........תודה לך שאתה מאפשר שיח, גם אני חושבת שזה הכרחי וחשוב..אך קשה נורא!!!!!... אודי, במבי כל כך צודקת וגם אביב לשתיהן יש אומץ!!!!!!!הלואי והיה לי חצי מהאומץ שלהן.אוהבת את הפורם ואותך, וכן גם לי היה קשה עם גברים אבל התגברתי במשך השני גם בזכות בעלי היקר, הטיפול ובזכותך......ריגשת אותי בקרבה שלך......בוכה בדמעות של התרגשות.........תודה.

אודי יקר! כמה אומץ יש פה לנשים..עוצמה!! לי כל כך קשה ולראשונה מכריחה את עצמי אפילו לקרוא קצת בנושא ולא רק פה.זה קשה ביותר שתדע.......הייתה כתבה בעיתון השבוע על ילדה קטנה ולא מאמינה אבל קראתי......כל כך קשה החברה שלנו........לא הכל קוראת....זה ארוך ומתיש וקשה לי הנושא :(, אבל גם אני מסכימה עם חלק ממה שכתבה סנדיי וכתבתי לה שזה בעייתי מאוד בחברה שבה אנו חיים........מסכימה מאוד עם אביב, וואו כמה אומץ............הלואי והיה לי גם..אני לקראת התרגשות גדולה...קורים דברים טובים וקשה לי בין לבין הדברים הטובים...................

פילוסופיה ארוכה, סליחה למי שהשתעמם רק רצת על קצה המזלג..... חייבת להמשיך בעבודה.... נשאלתי על ידי חברה כאן מה ההבדל בין עבירות מין במשפחה ומחוץ למשפחה. אוכל לומר את דעתי, שתלוי אופי העבירות. לדוגמא, אם מדברים על ילדה קטנה, כבת חמש, שאביה הוא שמטריד/אונס אותה, בוודאי שיש כאן אופי אחר לחלוטין. (מה שאביב תארה כאן) ילדה קטנה שמקבלת את כל החינוך שלה בבית, שרואה בהורים שלה מודל לחיקוי, בתוך משפחה כאשר עד לא מזמן האב עוד זה שקלח אותה, ואותה דמות סמכותית הורית שהיא המקור שלה על לימוד של טוב ורע, והיא זאת שפועלת כך, הרי אותה ילדה לא יודעת טוב ורע, ובוטחת באביה שמה שהוא עושה זה ראוי! ייקח לה שנים עד שתבין שלא כך המקובל ומה שעשה זה פשע, יקח לה הרבה מאד זמן אם בכלל לצאת מהטראומה, ולמצא כוחות נפש כדי להפסיק את הפשע, הדבר יכניס אותה לדפוס התנהגות שגם היא תהיה קשה לה לצאת מזה, וארחיב אחר כך בנושא זה. לעומת זאת, נערה, נאמר בת שש עשרה (סיפור אמיתי לחלוטין, שאני מכירה ממקור ראשון, היות והפנו את אותה נערה אלי, ושמעתי את הנרטיב שלה ממנה עצמה!) אינני יודעת מתוך איזה רוח שנפלה עליה, היא החליטה 'למשוך' את אביה, כשהייתה יוצאת מהאמבטיה, עם חלוק רחציה, ואביה היה באיזור הייתה נוהגת לתת לחלוק 'להיפתח,' כך שחלק מהחזה שלה היה חשוף, היא הייתה עושה זאת פעם אחר פעם, אביה נסחף ביחד אתה, והם היו מבלים יחדיו, ולפעמים אפילו היו אנשים בבית, אך הם היו סגורים בחדר, זה לא הגיע למימוש מלא, אלא רק לגיפופים למינהם. אני לא רואה בבחורה הזו קורבן עבירה, אצלי גיל שש עשרה הוא גיל בוגר מספיק שהבחורה תדע מה היא עושה, אני רואה שניים בטנגו הזה, אני רואה את האב כנבלה, אבל הבת לא מציאה הרבה יותר טובה ממנו. היה מקרה נוסף שהגיע אלי, (אני לא פסיכולוגית ולא עובדת סוציאלית, אבל מתוקף תפקידי בקהילה, שולחים אלי 'מקרים'), מדובר בבחור של תשע עשרה, שהייתה לו אחות בת שמונה, והוא התעסק אתה, מדובר היה רק בנגיעות אבל הן לא היו תמימות, אמרתי לו שהוא פושע, ואם לא יפסיק את הדבר, מידית ולחלוטין תוגש נגדו תלונה במשטרה. הוא הבהיר לי שאין לו שליטה, שאינו רוצה לעשות זאת, ופשוט מאבד שליטה. הפניתי אותו מיידית לפסיכיאטר ולפסיכולוג, הוא קבל טיפול תרופתי, פלוס טיפול התנהגותי והדבר הופסק. בודאי שילדה בת שמונה, לא מבינה כלל את המשמעות של אח גדול שנוגע בה בדרך זו, וכל האשמה היא רק של האח, ואסור לתת לילדה להיות קורבן. כל מקרה צריכים לדון לגופו. עכשיו מהי הגדרה של אונס, איך ומתי. ידוע שאשה נשואה שבוגדת בבעלה, היא אסורה גם לבעל וגם למאהב. לעומת זאת אשה שנאנסת לא אסורה על בעלה. מה קורה עם אשה שנאנסת, ואז באמצע המעשה, הצד הרגשי לא פועל, אלא רק הצד הפיזי, והם באמצע האקט, ואז בשלב זה, הייתה לה אפשרות להפסיק את העניין, ולא עשתה זאת, מה דינה??? רואים אותה כנאנסת, כי ההלכה היא שבשלב זה כבר קשה לה פיזית להפסיק, בגלל שהיא נסחפה עם ההנאה הפיזית, ולכן לא יכולה הייתה להפסיק זאת. (ולא, אני לא אומרת שקורבנות אונס נהנות, אני אומרת שישנה סיטואציה שכזו והיא מיושמת כדי להקל על האשה משפטית, כדי לא לאסור אותה על בעלה, לא כדי להאשים, אלא להפך כדי למצא בה נקודת זכות, ולא, זה לא פוטר את האנס, ומגיע לו עונש מוות, אז בבקשה לא לקפוץ!!!) אבל מה ראינו, שישנו שלב פיזי, שבו קשה לעשות סטופ או רוורס, וזה נכון לגברים ונשים כאחד, ולכן תשמנה לב הנשים שמביאות את הגברת לשלב מסוים, שלא תטענה מדוע הוא לא הפסיק אז כשהן לחצות על כפתור הסטופ. מתי זה נחשב לאונס, ומתי לרצון? גם על כך התורה נותנת לנו פרמטרים. מדובר על אשה מאורסה. מאורסת על פי התורה מדובר על אשת איש. ההליך של נשואין נושא בתוכו כמה שלבים, ופעם ההליך החל עם האירוסין עוד לפני הנשואין. ובחורה מאורסה הייתה אסורה כמו אשת איש. ועכשיו אותה אשה קיימה יחסים עם גבר זר, איך נדע אם זה היה אונס או מרצון? אומרת התורה אם זה קרה במקום שלא היה מיושב ואם הייתה קוראת לעזרה לא היו שומעים, רואים אותה כנאנסת, אך אם הייתה במקום שיכולה הייתה להזעיק עזרה ולהימלט ולא עשתה זאת, רואים אותה שעשתה זאת מרצון. וכן, אני מכירה את כל הבבלט הפילוסופי על האימה והטראומה שהבחורה תופסת, ועל השיתוק שאוחז בה ולכן לא מפסיקה את זה, וכן שמעתי את כל השטויות של המתלוננות בתיק קצב, ועל כך שהקורבן חוזרת שוב ושוב לאותו מקום פשע כדי להיות מותקפת על ידי האנס. (ואני מפנה את כולם למה שכתבתי לעיל על מי שמותקפת על ידי קרוב משפחה.... ואת ההבדלים...), כך שיש מצב שהגענו אליו, ואז אי אפשר להאשים את זה שלא הפסיק באותו מקום. ובהערת אגב דין מוות מהתורה כמעט ובלתי ישים גם בימים שהייתה סנהדרין, כדי להרוג אדם הוא צריך עדים ואזה. היינו, שני עדים צריכים להזהיר אותו, וזאת תוך כדי מעשה, ובזמן מעשה, והם צריכם להיות עדים למה שעשה. חשבו על הסיטואציה, שגבר רוצה לאנוס, תופס את הבחורה, שנים מעידים בו על תעשה את זה, ואז הוא אונס אותה לעיניהם, רק בסיטואציה כזו היה מקבל מוות. אבל גם אם לא קבל מוות, קבל עונשים אחרים, מרתיעים מאד. בכל הנוגע להטרדה, אני רוצה שוויון מלא, במה שמוגדר כהטרדה, במה שמביא להטרדה, וביחס להטרדה, דין נשים וגברים כאחד. אגב, נושא מעניין שהתורה רואה עבירה של ניאוף אחרת אצל איש ואשה, היינו הגבר יהיה חיב מוות והאשה לא, אבל זה לא מהטעמים שהיום פוטרים את הנשים, אלא מטעם מפיזי לחלוטין, האשה נחשבת לקרקע עולם היינו היא פאסיבית ולא עושה מאומה, רק הגבר הוא שעושה, ועל מחדל לא מקבלים עונש מוות, כך שהאשה היא תמיד בעמדה של מחדל לא של מעשה, בעניינים אלו ולכן החטא שלה הוא גם אחר, הוא חטא של מחדל, שלא הפסיקה את המעשה של הגבר, ולא על מעשה שהיא עשתה בעצמה, מדובר באקט עצמו, ולא בכל מה שנוגע ללבוש, להתנגות לא ראויה וכו'.

לא עניתי לך שם למטה ...תודה לך על מה שכתבת וכן יודעת ועדין תודה שאת מזכירה .... סתם מן רגע כזה שמרגיש מפוחד מבוהל וקטן איך כתבת לסנדי ילדים באים אלייך ...כך גם אני באה אלייך :) אוהבת אותך , חיבוק ענק ועוטף לכולך... מרגיש לי עכשיו שזה רגע כזה ששתינו ממש אבל ממש זקוקות לו

הי אביב שלנו, תודה, באמת תודה. שנרגיש קרוב וביחד. בשקט מרחף. ואומר בהזדמנות לכולם - אין לי אינטרנט במחשב (נו, בעיה קטנה חדשה), כך שאיני רואה חלק מההודעות בשלב זה. ד"ש, סוריקטה

אודי תודה על המרחב מה גם שאתה מודע לקושי והטריגריות שבעניין ומן הסתם תצטרך לאסוף את השברים במיוחד את שלי:) סנדי כתבת לי שאני אמיצה כנה וישרה ...אכן במצבים מסוימים אני אמיצה מולך אני לא . שוקלת את מילותיי בזהירות יתרה וכמו שכתבתי לאודי למעלה כנראה שהוא יאסוף את השברים . את סנדי נישלחת לי משמים סוג של תיקון הנחרצות שלך הגישה הלא מעודנת שמתפרשת כתוקפנות וגם התוקפנות הישירה משאירה אותי מצד אחד ללא מילים בפחד אמיתי לפעמים ברמת החרדה ומנגד בכעס כזה שברגע שאתן לו מקום אני אפול בדיוק למקום שאת כותבת ממנו תוקפני ואני לא רוצה להיות שם . וכן זה סוג של תיקון עבורי ללמוד להתמודד עם מי שממש מפחיד אותי ולא בתוקפנות.. כתבתי לך למטה ואני רואה שלא עלה יכול להיות שיעלה מאוחר יותר לא יודעת אז סליחה על כפילויות הדברים . בואי נדייק !!!!! מעולם לא קראתי לאף אישה בשם גנאי של זונה או פרוצה ...כזכור לך הייתי שם ולא מרצוני או בגלל לבושי זה או אחר ..הייתי שם כי מישהו ולמעשה כמה מישהויים החליטו שמותר להם לפגוע בגוף ונפש של אישה רק כי ההורמונים שלהם דרשו את זה ...וזה גם למה לא עניתי לך על הכתיבה שלך אלי ואל סוריקיטה תחת הכותרת "יקרה" אני מתארת לעצמי שכתבת מתוך מחשבה עלי ..מתוך כוונה טובה . ששיבצת את זה במשפטים מהסוג הזה..." ברגע ששינתן את ההתנהלות אז כל הפשעים הופכים לזכויות" שרק פגעו ולא הוסיפו מאום ..כי אם אני לא צריכה לקחת אשמה סימן שאני לא פשעתי ואכן סנדי אני לא פשעתי ומכאן שגם אני לא הייתי צריכה לשנות את דרכי (נסתרות דרכי האל )...מי שפשע היו גברים עם הורמונים שלא שלטו בהם ...אההה כנראה שאמא שלי הייתה אשמה הרי היא אישה ..שהפשע היחידי שלה זה שהתחתנה עם גבר עם הורמונים והאמינה בו כאילו היה אל !!!! וגם לימדה אותי על הדרך לחשוב שהוא אל ... סנדי הבנתי קודם משה על דרך חשיבתך והכתיבה שלך כתבת לאיה " אנו לא מכירות אף אחת אישית, כך שזה לא משהו אישי, האישו הוא עקרוני וכל אחת מביעה את דעתה" העניין הוא שרובנו כאן כן רואות במקום הזה בית , מקום בטוח כזה שכן גם אם וירטואלי יש קשר יש הכרויות ..וגם אודי חושב כך ומעודד את הקשר לכן הרצון בניק אחד וברצף(מניחה שלכן המרחב למרות המחירים ) . כשאני כותבת למישהי אני רואה אותה וכותבת לה אישית מתוך מחשבה עלייה על מה שהיא מביאה על הצורך שלה ..מנסה לשים את עצמי בנעליה . .. כמו שבפורום של ניצולי שואה אני לא אכתוב שלדעתי הניצולים יכלו לעשות יותר להילחם להתקומם ושהם הלכו כצאן לטבח , כמו שבפורום של פליטים מסודן אני לא אכתוב שהפליטים מזהמים לי את הארץ והם בעיה... כך סנדי אני לא אכנס לויכוח עם בנות שעברו פגיעה מינית ובטח לא אזרע מלח על הפצעים בצורה צינית " וואו! אולי אני גם מטרידה מינית? לא סתם מטרידה, שזה בוודאי אלא גם מטרידה מינית" רק בשביל האישיו ...בטח לא לחברות ולאנשים שאני קוראת להם – יקרה --- ועכשיו את בטח תתקפי אותי ותגידי לי שזאת מניפולציה רגשית ושאני מנסה לסתום לך את הפה ועוד ועוד ושאני וככה גם רוב הבנות כאן יכולות פשוט לא לפתוח הודעות שפוגעות בהן ....סבבה אבל אל תשכחי שזה רק ויכוח וכל אחת מביעה את דעתה וזה לא אישי וזה רק אבל רק אישיו ... והאם זה רק אישיו האם הלהט בו את כותבת את הדברים האלה ומדגישה אותם מה שבדרך כלל לא קורה לך בכתיבה דווקא בפאן הדתי ... האם את מגייסת את האל לצידך מתוך סיבה מסוימת ?(אל תישכחי שיש כאן כמה בנות דתיות שנפגעו למרות לבושן החסוד) אני מנסה להבין מה גורם לך כל כך בלהט לכתוב את הדברים . חושבת אולי יש מאחור גם משהו אישי שמאוד כואב ???.(סתם הרהור מכוון ולא מכירות לא מנסה לנחש ) וחזרה אלי ולמה שכתבתי כן מסכימה יש בעייתיות בחברה שלנו בעייתיות גדולה .כן לבנות שלנו וגם לבנים יש בעיה אפילו גדולה יותר . לא פעם חשבתי לעצמי איך ילדי מתחילים עם בחורה מבלי שיפלו למקום שיחשב הטרדה . כן יש בעיה עם נשים שמאשימות גברים סתם . כן יש בעיה עם התקשורת שחורצת דינו של אדם עוד לפני שהוכח אשמתו . כן יש בעיה בפרסומות ובמה שהם משדרים לנו . כן יש בעיה בקודים החברתיים שלנו ...אבל מכאן ועד להאשים את הנשים שבגלל איך ומה שלבשו הם נפגעות הדרך עוד ארוכה ארוכה ארוכה .... וסנדי בשבילך .... https://www.youtube.com/watch?v=Z_E-2XhANVU

לפות הוא כבר לא טאבו ...ועל כך תודה לך שאתה מאפשר

אביב יקרה, עם כל ההשתתפות בצערך, שימי מה שאת רוצה, שבגלל העבר שלך, יהיה אסור לאף אחד לדבר על צורת לבוש של כל הבנות בכל העולם מכיוון שאת טוענת שאת נוצלת, אי לכך ובהתאם לזאת, העניין הזה סותם את הפה לכל אחד ואחד, להביע דעתו על צורת הלבוש המופקרת שמונהגת היום, וזה נראה לך לגטימי, לא נראה לך שקצת נספחת!!! האם משפחה של קורבן רצח, לא תאפשר לדבר על נעילה טובה של דלת, כי בנם נרצח? ומה שכתבתי בקשר אליך, היה רק מתוך מה שאת כתבת, את כתבת שאת גיל 17 זה היה בכפיה ולאחר מכן זה היה מרצונך, לא מכירה אותך ולא את המקרה שלך, רק מה שאת משקפת כאן, וזה מה ששקפת ולזה הגבתי. זו את שכתבת פעם אחר פעם, שאת מלקה את עצמך, שאת מרגישה רע שהרשית את זה, תסתכלי קצת בהודעות שלך ותראי את ההתיחסות שלך למה שקרה, אז כאשר אני משקפת את זה את לא יכולה לומר שאמרתי דברים לא נכונים. ואת יודעת מה אביב, כן אני מפחידה, את יודעת למה? כי אני מוכנה לומר את הדברים כמות שהם, ולא לעטוף אותם, ולא לומר רק מה שכל אחת רוצה לשמוע, ולא להתלקק, נכון שזה מפחיד, כי אנחנו לא אוהבים לראות מה שלא בא לנו, ולשמוע את מה שאנו לא רוצים, ואת יודעת שרוב הכותבים כאן, יכתבו בדיוק מה שטוב לך לשמוע, וכל אחד יפחוד לכתוב מה שהוא באמת חושב, וזה לא רק כאן בפורום, זה באופן כללי, השיח הציבורי מושתק על ידי הפמניסטיות ו/או קרובנות הטרדות ו/או אונס, ובשם כך עושים לינץ' לכל מי שמעז להביע דעה שהיא אחרת. והעובדה שאני מביעה את דעתי בנחרצות, ולא מגמגמת, היא מפחידה אותך, כי כאן בפורום הייתי רגילה שרק יפרסו לך שטיחים של קטיפה. אז קודם כל לא התייחסתי במילותי אל המקרה שלך, ואני חושבת שזכותי להביע את דעתי, ואני ממש לא חושבת שעבר קשה ככל שהיה לך, יש בו כדי לסתום פיות לאחרים בדברים עקרוניים ומשמעותיים מאד בכל הנוגע להתנהלות במרחב ציבורי.

אישיו את משתמשת במשהו שכתבתי על עצמי בהכי כאב והופכת אותו כנגדי כאילו אני רצחתי או אנסתי או פגעתי ...האמת מתפלאה על אודי שהוא מאפשר את זה , אבל זה בסדר כיוונתי אש אלי ולא ציפיתי ממך למשהו אחר ...כרגע פשוט הראת מי את באמת ועד כמה מי שמעיז לחלוק עלייך או שלא בכלל מקבל על הראש אז תבדקי מי נסחף....וזה בסדר סנדי שוב לא ציפיתי ממך למשהו אחר ....מבחינתי את יכולה לכתוב כאן מה שבא לך מבחינתי הבית הזה הפך למקום פרוץ לא בטוח ולא מוגן ...ולא אף אחד לא חייב לי כלום כי נפגעתי אבל אני חייבת לעצמי לשמור על עצמי אז סנדי לא מתכוונת לברוח מכאן אבל ....תעשי לי טובה ובואי כל אחת בפינתה ואם תוכלי הייתי מעדיפה שלא תיכתבי לי כלום מה שנקרא לא מעוקצך ולא מדובשך...

כבר עניתי לך על ההודעה הזו, אבל רציתי לחדד כמה דברים. ראשית, הדברים לא נכתבו כתגובה למה שאת כתבת, אלא למה שמיקה כתבה, והיא נגעה בנושא מהצד שלה, שהיה לך נוח אתו, אבל זו לא סבה שאי אפשר יהיה לבקר כל דעה בנושא, כי נוח לך דעה מסוימת. את מדברת על הלהט, אומר לך את האמת, אני בדעה שחיה ותן לחיות, לא רוצה שיתנו לי הוראות איך לחיות את חיי, מאף כיוון לא, ולא נותנת לאף אחד כיוון איך לחיות את חייו, חרדי, דתי, מסורתי, חילוני, כל אחד שיעשה מה שהוא מאמין ואיך שהוא מאמין, ולמה שהוא מאמין או לא מאמין, ת'אמת, זה לא כל כך איכפת לי. הנושא הזה, הוא אחר, כי זו התנהגות במרחב הציבורי. אם מישהי הייתה כותבת כאן שהיא בוגדת בבעלה, לא היה מקפיץ לי פיוז, שתעשה מה שהיא רוצה, החיים שלה, שתחיה אותם איך שהיא רוצה. אבל כאן מדובר על התנהגות שיש לה השפעה על המרחב הציבורי, אותו מרחב שאמור לשרת את כוללם, ואמור לשרת את בעלי, את בני, את קרובי, את כל המרחב. ואני חושבת שהליכה בלבוש כזה היא הטרדה ציבורית, זה לא אישו אישי של כל אחת, אלא של זיהום המרחב הציבורי, של הטרדה של כל מי שנמצא שם, והדרישה שכולם יסגרו עיניים, מראה לי על ניצול ציני של המרחב הציבורי, ועל זה אני נזעקת. אם היו כותבים כאן על מקום עבודה שכולם נודיסטים, לא היה מזיז לי, לא מעלה ולא מוריד, כל עוד הדבר לא נעשה במרחב הציבורי, הוא ממש לא מעניין אותי, ולא תראי אותה 'עושה נפשות' לא לכיוון הזה ולא לכיוון אחר, מה את חושבת שלחרדים/דתיים אין בקורת על דרך החיים שלי? יש ויש, אבל זה שייך לי אישית ולא לאף אחד אחר, לא נכנסת לצלחת של אחרים, שלא יכנסו לצלחת שלי, אבל כאן נכנסים לצלחת שלי, ועל זה אני נזעקת. למרחב הציבורי ישנם כללים משלו אגב את יודעת שלכנסת אי אפשר להיכנס עם כל לבוש? את יודע שיש קוד לבוש גם לאורחים בכנסת? ואני רוצה קוד לבוש גם במרחב הציבורי, לרבות מקומות הפתוחים לציבור, כגון בנקים וכו', ולא חושבת להתערב לאף אחד במרחב הפרטי שלו, ומקום שהוא לא ציבורי. אני חושבת שיש כאן כפיה ליצור מרחב ציבורי בעל אופי מסוים שאני מתנגדת אליו וכל מי שמביע דעות כמוני סותמים לו את הפה, חשוך, פרימיטיב, זכותי ללכת ערומה, וכו' וזה מקומם אותי, אז אני טוענת נגד זה בלהט, ומביאה את האלוקים לעזור לי, ומביאה גם את החוק לעזור לי. ואולי זה נובע ממשהו בתוכי, אבל לא יכולה לזהות אותו. ואגב, את מסכימה לנקודות שהעליתי, אז מה בדיוק הבעיה, שאני לא אומרת אותם בלחישה, בגמגום, בהשארת מקום שגם הצד השני יכול לפעול כמו שהוא רוצה?

לא מבינה איך שכחו להזכיר, שעיקר האונס ועבירות המין במשפחה זה אצל חרדים/דתיים שרוב האנסים הם אנשים מאמינים, שכל הפושעים הם אנשים מאמינים שכל מי שמאמין הוא צבוע, מדבר גבוהה גבוהה ובסתר עובר על כל תרי"ג המצוות, לפלא בעיני שזה לא עלה. ועכשיו חבר'ה, באמת חבל שלוקחים את הדברים באופן אישי. גם בין ידידים וחברות לא חייבים להסכים על כל דבר וגם אם מישהי היא נפגעת של עבירה מינית, ודווקא כאשר זו לא הייתה תוצאה של לבוש בפרובקטיבי, היא לא צריכה לחשוב שדיבור על קשר בין לבוש לבין עבירות מין אמור לפגוע בה, ממש לו. אביב, אני מעריכה אותך, לא פעם אמרתי שהייתי רוצה להיות שכנה שלך, אז גם בתור שכנות טובות, ומעריכות ומסורות, אנחנו לא חייבות להסכים על כל דבר, ואי הסכמה לא צריך להוביל למקום של ריחוק אישי, ממש לא, כי לא כך אני מרגישה כלפיך, יש לי דעה כל כך חיובית עליך, על התגובות שלך, על האסרטיביות שלך, על כל המכלול, וגם אם אנחנו לא מסכימות בעניין זה, אז מה?

את ממהרת לשפוט ...קוראת איך ומה שאת רוצה ובעיקר סנדי לא מבינה מאומה בתוצאות של פגיעה מינית ...חבל גם שאני כותבת שהייתי מרצוני זה לא באמת מרצוני ..וסנדי לא סתמתי לך את הפה ואין סיכוי בעולם שמישהו יסתום לך אותו ...אין לי בעייה שתיכתבי כרצונך חבל רק שאת נואמת דמגוגית ולא מוכנה להקשיב באמת למה שהשני עובר ...וריחוק כבר מזמן קיים ולא מעכשיו ..עכשיו פשוט נעצת את הסכין וסובבת אותו בלי אישי רק דרך האישיו ...

אוהבת את האומץ הזה.......מחבקת

יש אנשים מסויימים שעדיף פשוט לשמור מהם מרחק הכי גדול שאפשר !!!!

1. דיברת על כעס אלי. זה הזכיר לי מי שרואה אחד נוסע פול גז על צוק ועומד ליפו ומתרה בו, והנהג כועס עליו, למה אתה מנסה לקלקל את האופוריה. את נסעת פול גז באופוריה עם המטפלת הקודמת, ראיתי את הריסוק, ניסיתי לעצור אותך, וכעסת, והכעס שלך עוד יותר התגבר כאשר זה התממש, ועוד יותר כאשר ניסיתי להבהיר לך שאל תחזרי לאותו דפוס. אז את רואה אזהרה עם כל הרצון הטוב שבעולם כמשהו נגדך, הלב שלי התכווץ כשחשבתי על הבום שתחטפתי, ואת כעסת עלי.... אז מה לעשות, ישנם כאלו שרק ימחאו כפיים ולא יעיזו לאמר משהו כאשר מישהו באקסטזה, ואחרים שיהיה להם אומץ לומר את מה שהם רואים ולנסות למזער את הנזקים גם אם זה לא פופולארי, וזה נעשה דווקא ממקום של איכפת ושל דאגה. 2. רוצה להרחיב על מקרה שכתבתי עליו, על בחור שהתחיל עם אחותו הקטנה. הוא היה בן תשע עשרה, היא בת שמונה, היו לו דחפים שלא יכול היה להתגבר. שלחתי אותו לפסיכיאטר ולטיפול פעמיים בשבוע, לקח כדורים וקבל שיחות. גם אותה שלחתי למומחית לעניינים אלו לוודא שלא נפגעה מהמקרה החד פעמי שלא היה ממש פולשני, אבל... אמרתי לאמא שלה, שכאשר הבן בבית שהילדה תפסיק ללבוש את המכנסוניים הקצרצרים שמראים חצי ישבן, שלא תלבש חולצות בטן שהכל חשוף, ואת השער היפהיה שלה שמגיע עד המותן שתאסוף לקוקו. על פי מה שנאמר כאן, לא הייתי צריכה לבקש זאת מהאם, אדרבא שהבן יסבול, שיסגרו אותו במוסד סוגור, שהבת תלך ערומה, בעיה שלו, שיאסרו אותו, שהמשפחה תלך לעזזל, והעיקר שלילדה יהיה זכות ללכות ערומה, כאן לא פעלו כאן שינו את הלבוש של הילדה, היא לבשה מכנסיים אבל באורך הברך, לבשה חולצה עם שרוולים קצרים, את השיער אספרה לקוקה. הבן קבל הוראה שלא להיות אתה לבד בחדר, ההורים עמדו על המשמר ואחרי כמה חודשים העניינים הסתדרו, אבל עדיין ההורים היו עם העיניים פתוחות, מה גם שהבת קבלה הנחיות מאותה בעלת מקצוע שלא תתן לאף אחד לנגוע בה, לא בן משפחה ולא לא בן משפחה. אבל בטח נטע הייתה קופצת ואומרת, מה פתאום שהבת תצטרך שלא לפתות עם הלבוש, היא ילדה קטנה, ואם זה מעורר בו דחפים בעיה שלו, שייסגר במחלקה סגורה, שיושיבו אותו 15 שנה, הילדה לא צריכה לנגוע בלבוש שלה, זה הבעיה שלו. אז אני לא מסכימה עם זה, נכון שיש לו בעיה, אבל לא צריכים להעצים אותה. וכמו שהיא גרמה לו לסבל, אין לי ספק שגם לאחרים היה סבל מזה, למרות שהיא ילדה בת 8, ולא, הם לא צריכים להיות סוטים לשם כך. קל וחומר לבחורות מגודלות שחושפות כל מה שהן יכולות, וטו בד לגבר, שיתגבר, אני לא נפגעת של עבירת מין, אבל אני כן מכירה מקרים של פגיעות מין, ואני כן מטפלת בזה, ואני חושבת שמשהו אני כן מבינה. וכל מה שנכתב, לא היה נגדך, ואם את רואה את זה כנגדך, אז אולי את מרגישה שמשהו בהתנהלות שלך לא היה ראוי וגם אם זה נכון, אז אמרתי לך ששערי תשובה לא נסגרים, ומה שהיה היה וזהו. ממשיכים מכאן הלאה. ואם או השמש נורא מפריע לך, את לא יכולה לדרוש שכל העולם יהיה חשוך כדי שלא יראו מה קורה שם. תנסי לחשוב על הדברים שלי בצורה רציונאלית, תנסה אולי את פעם להבי משהו מחוץ לקופסא שאת כל כך רגילה אליה, תנסי את לראות זווית אחרת, ואולי תביני שלא רוצים לפגוע בך, אלא להפך, לעצור פגיעות עתידיות של הילדים שלך, של השכנים שלך, של עולם נקי יותר מפגיעות מין. העולם לא יהיה נקי יותר אם רק נצרח שהגברים צריכים להתאפק ולשמור על עצמם בעוד הבנות יכולות להמשיך לפתות וללכת ערומות, זה לא מה שיעשה את העולם לנקי, ומי שקצת מבין את הפיזיולוגיה של הגבר יחתום על זה.

אני מנסה לכתוב. אני כאן. ממשיכה להאחז בשיגרה התובענית ולצעוד במסע המפרך בטיפול, אף פעם לא רק קדימה... וכמה רעש שבוע טוב שירה

שירה דברים מחלחלים זרעים נזרעים ואנחנו לא רואים ולא יודעים ..מבינה אותך יקרה ...תנסי מוזיקה לרעש . לי עוזר הרעש החיצוני להשתיק את הרעש הפנימי אולי יעזור גם לך . חיבוק עוטף לכולך

הי שירה אהובה, טוב שאת כאן, כמה טוב שאת כאן, תמיד ישנם כיוונים מנוגדים, נראה לי כך. לא כל שכן, כאשר מדובר בתהליך טיפולי, מתוך מצב שמחד שואף להתקדמות ובקונפליקט הצד שמתנגד. וישנם, אני מניחה, גם צדדים שמושכים לכיוונים נוספים ובעוצמות שונות. באמת קשה כאשר יצרים חזקים משתתפים במערכת, והתחושה היא של קריעה פנימית ומאבק לא פשוט. לפעמים ניתן ללמוד להדוף את הרעש ולא לתת לו לחולל מהומה גדולה מידי, גם אם באופן חלקי, זמני. ולפעמים, אולי, אפשרי שלא כל גפרור יצית אש ביער שלם. אולי. מהכרותי, כשסוער כל כך בפנים, נראה לעתים שאין מוצא, ואין סוף לחוויה. שתהא מנוחה יחסית, ואני מדברת על החיים, כמובן. איך אני אומרת לתינוקי: 'שששש הכל בסדר' (הוא עוד תינוק רך, ללא היסטוריה צורבת). מחבקת, סוריקטה

אודי אהוב, אתה אדם שמאוד מאוד יקר לי !!! דרכך למדתי להאמין בבני המין הגברי. אתה הרי יודע שנפגעתי מינית בילדותי, עשיתי הכללה ונזהרתי לחלוטין מגברים. דרכך, דרך הקשר הוירטואלי שמאפשר לי קשר אמיתי,התנסות אמיתית אך בהגנה מירבית.. וכן, גם לאמא צביה חלק לא מבוטל בכך, למדתי ,לאט לאט (ועוד רבה הדרך..) להסתכל ספציפי,ללא הכללה,לא באופן סטיריאוטיפי ... ותודה ענקית לך אודי על שאתה לא נוקט עמדה אלא מאפשר שיח מרתק .. אני מרגישה שאתה מאפשר לי הרבה אוויר.. חופש תנועה פנימי.. תודה לך אדם יקר ואהוב !!! רוצה לומר לכן סנדיי,נטע וכולכן, קראתי את כל התכתובת לגבי גברים /צניעות/ הריקוד המשותף של הגברים-נשים ,כלומר,האחריות של כל צד לפגיעה שמתרחשת.. הסכמתי עם חלק מדברייך סנדיי, כמו גם עם חלק מדברייך נטע.. כללית,הרגשתי ששתיכן מחזיקות בקצוות שגורמות לי מחנק. מחסור באוויר, קושי בשיח. מילים/משפטים שיש בהם הכללה ,היאחזות ברעיון באופן נוקשה,מוחלט ! לא מאפשר שיח ומשאיר את ההסתכלות הצרה, זו, הסטיריאוטיפית. במבי.

תודה תודה על כל מילה אות ותו ...

גם המילים שבהם היא מצדיקה את השקפתי??? אולי את מודה רק על חלק מהמילים???

על היותך.

זה לא אחת תגיד ביגוד עד הרצפה שניה תגיד עד לתחתונים ונגיע לפשרה של ביגוד עד לברך, אלו השקפות עולם, אלו דברים מהותיים אלו לא דברים שמתפשרים עליהם כדי שלשני יהיה יותר נוח השיח.

הי, אני חושבת סנדיי שהעמדה הבסיסית שלנו להתבוננות מאוד שונה.. ההתבוננות שלך,ותקני אותי אם אני טועה,היא של צדק אבסולוטי. מוחלטות. וכשההתבוננות היא דרך הפריזמה הזו יש משהו מאוד מוחלט. אכן,"ללא פשרה" הצדק נמצא אצל האחד,והאחרים :מסכימים/לא מסכימים ="נמצאים בצד אחד" אני מאמינה באמיתות סובייקטיביות. כאשר הדיאלוג, הוא זה שמאפשר את מקום המפגש בין אמת סובייקטיבית לאמת סובייקטיבית.. אני מאמינה בהתבוננות דרך פריזמות שונות שמאפשרות הרחבת והעמקת ההתבוננות.. אגב, אם נתת את הדוגמא של ביגוד עד לרצפה/לתחתונים השקפת עולם יכולה להכנס גם דרך דוגמא זו.. אם אנחנו שואלים את עצמנו מה זה ארוך/קצר ייתכן שבתרבות מסוימת ,בזמן היסטורי מסויים, בגד עד הרצפה ייחשב לקצר בייחס לתביעות /לדרישות/לנורמה שמקובלת באותה חברה, בעוד שבגד עד התחתונים ייחשב לארוך בחברה ובזמן נתון מסויים.. אם תבחרי להקשיב לריבוי אמיתות , אולי תצאי נשכרת ? במבי.

לא יכולתי לנסח יותר טוב :) תודה לך

המקום שלך שמור ,מוגן וקיים.. תשאלי אפילו את אודי.. :))) במבי.

חיכיתי לך, במבי יקרה, חיכיתי כל-כך ובשקט. רציתי לספר שאני מתגעגעת לאנליזה. את יודעת, במבי, מדברים כאן על אמון. ואני חושבת, נפגעתי כך שעד היום איני נמצאת במעגל קירבה ראשון אצל אף אדם בעולם. ויש מקום שבו אני מרגישה סתומה - הכיצד, אף על פי כן ולמרות הכל, אנשים, מתוך בעיית אמון, כמו שמכנים זאת, אנשים מקיימים זוגיות, משפחה, ילדים, קשרים הדוקים עם חברים. אולי, בהזדמנות אפשר יהיה לפתוח עץ. שלך, סוריקטה

ראשית, מברוק ענקי לך על השיתוף שלך , על כך שאת מאפשרת לעצמך לגעת ולהינגע כאן.. אני מרגישה אותך כמו צמח שנפתח עכשיו באמת לאט לאט , על כוליותו.. את מרגשת אותי. מאוד ! לגבי געגועים לאנליזה... אני עדיין עמוק עמוק באנליזה.. תוהה אם אשאר באנליזה עד אחרית ימי ?.... בגדול, אחת ממטרות האנליזה אם אינני טועה היא הגדלת החופש הפנימי.. אז כנראה אני צריכה/רוצה מרחב פנימי רב.. רוצה /צריכה הרבה אוויר לנשימה .. אמון...קירבה.. :( אצלי זה גם אישו רציני ביותר.. כן, יש לי בן זוג. שטוען שאוהב אותי.. (תוהה על מה.. לא מרגישה שמקבל ממני הרבה..גם אני נזירה שנים רבות.. בכדי להביא את שני ילדי, סתמתי את האף,האוזניים, הפה, הנשמה. והגוף שלי היה מחוץ אלי,ראיתי את הגוף כאילו הוא לא שלי..מאוד רציתי להביא אותם ובחרתי לבגוד בגוף שלי בכדי לקבל אותם.. מאז אני שוב נזירה...) כן.. אמא צביה ואני עובדות על הקטע הזה הרבה.. גם האמון בגברים-ששם נעשתה כבר עבודה רבה ולאודי יש חלק רב בזה, וגם על האמון והשחרור מהסתימה הרצינית שלא מאפשרת לי קשר קרוב וסימטרי עם בני אדם. כן יש לי קשרים קרובים אך הם דרך התפקידים/הכובעים שלראשי.. קשרים לא סימטריים... זהו לעכשיו יקירתי.. שלך-במבי.

שתיכן אהובות ויקרות ימים קשים עוברים עליי מה שאני רוצה לתפוס מחסה ולנוח הילדה תובעת ממני הרבה וקשה לי... הילה

הי חנה, שמחתי לקרוא על הפגישה עם הבחור :-) יש משהו קסום בתקופת הפגישות...הרבה התרגשות ופרפרים... מאחלת לך המון הצלחה ואהבה

אבל לצערי ממש לא. אין שום דבר שהוא טוב. אולי לפני פגישה ראשונה שיש איזו שהיא ציפיה/תקווה שאולי הפעם יהיה משו נורמאלי, אולי אצליח לדבר ואולי אולי אצליח להיות בקשר. אבל לא. לא מצליחה לקוות ולהאמין בזה. המציאות מוכיחה כל פעם שלא. פשוט לא. ואגב, נפגשתי עוד פעם אחת אבל אמרתי לו אחכ שאני אל רוצה.

כך כתבת בעניין הזנות- התפישה שלך דווקא רווחת. אני חושבת שתוכלי לאתגר את התפישה הזו אם תקראי קצת על הנושא. זנות היא לא בחירה. לא עבור אלו הישראליות ולא עבור אלו ש"נקנו" מחו"ל (סחר בבני אדם). בחירה בזנות היא לא בחירה. היה גם מי שטען בעבר שיש נשים שנהנות מאונס, אם את זוכרת. יש המון תחומים בחיים שבהם אנשים "רוצים" או "רוצים לבחור" באפשרויות שאנחנו כחברה אומרים להם לא. גם סחר באברים הוא אסור למרות שיש מי שהיו מייחלים לאפשרות. גם מכירת ילדים (נפוץ במקומות מסוימים בעולם) והאמת שלא חסרות דוגמאות ממש מסכימה אתך שישנן בחירות שהן לא בעצם בחירות תקראי מה ברלין הפילוסוף כתב על הרצון האמיתי והפנימי של האדם תקראי מה ההלכה היהודית אומרת 'מלקין אותו עד שיאמר רוצה אני', איך יאמר רוצה אני אם רוצה להתפטר מהמכות? אלא האני הפנימי שלו רוצה את הטוב גם הנשים שלובשות בפריצות, גם הנשים שמתנהגות כמו **** גם הנשים שלא משאירות כלום לדמיון, גם הנשים שההתנהגות שלהן משדרת את המקום הנמוך ביותר שאשה יכולה להגיע אליו, גם הן לא באמת רוצות, גם הן לא באמת בחרו, גם הן נולדו לחברה שמטפחת את זה, גם הן נולדו לחברה שבתל אביו תראי מרוח על בנין בן ארבע קומות את בר רפאלי כמעט ערומה, גם הן נולדו בחברה שמוציאה מליארדים כדי לשכנא את הנשים להחפיץ את הגוף שלהן ואת המיניות שלהן, זו לא באמת הבחירה שלהן, זה לא הטוב שיש להן בפנים כל בת ישראל היא בת מלך, כל בת ישראל באמת רוצה את הטוב ושואפת אל הטוב, כל הבחירה הזולה הזו זו לא הבחירה שלה, זה לא הרצון שלה, זה לא מה שהנשמה שלה שואפת אליו, ממש לא, זו לא בחירה מדעת, זה היסחפות אחרי היצר, זו היסחפות אחרי ההמון, זו היספחות אחרי הפרסומת שהשקיעה מליארדים בפסיכולוגיה על המונים ואיך לשכנע אותם לעשות את מה שאותון מיעוט רוצה אותן נשים, שהן הרוב הגדול היום, הן בהחלט קורבן כמו הזונות שלקבלות כסף על עבודתן, הן קורבנות, והן לא בוחרות את זה מתוך בחירה אמיתית, ממש לו,ה רצון הפנימי הטהור שלהן, זועק נגד זה ולא רוצה את זה את צודקת במאה אחוז, זו לא בחירה אמיתית של אשה בת מלך, לא רוצה להתפשט, בת מלך לא רוצה לגרות את הגברים, בת מלך לא רוצה ללכת כמו פרוצה ברחובות, זאת לא בחירה, היא שבויה כמו כל אותן זונות, היא שבויה בנוספקציה המוטעית והנבזית הזו והבעיה היא שמי שצועק המלך ערום, והבחורה ערומה, חוטף אבנים ובדרך כלל פוחד לפתוח את הפה הצחיק אותי כאן שכתבו שהמתנגדות הן אמיצות, בדיוק להפך, היום אף אחד לא מעיז לפתוח את הפה נגד הפמינסטיות המטורללות, היום אף אחד לא מעיז לדבר נגד הנשים, היום כל אשה היא קורבן. ילך גבר ויתלונן במשטרה נגד אשה שהטרידה אותו אפילו תיק לא יפתחו, תאמר אשה מילה אחת על גבר ומייד יבואו לעצור אותו עם אזיקים, ומי שידבר נגד, כולם יתנפלו עליו, היום אף אחד לא מעיז לומר מילה, ולא צריכים שום אומץ כדי להשמיץ את כל מי שכן מדבר. מצטערת, אני לא מצטרפת למקהלה הזטו, ואני מייחלת ליום שבו הנשים תעשינה את הבחירה הנכונה, את הבחירה האמיתית שלהם, את הבחירה באצילות ולא בזנוניות, כי זה מה שהן שואפות בעומק הלב שלהן פנימה, זה מה שהרצון שלהם באמת רוצה, ולא הדברים האחרים

בת מלך אמורה לשמור על הכבוד שלה בת מלך אמורה להיות אצילית בת מלך לא אמורה להראות כמו **** בת יהודיה היא בת מלך, וגם אם כל העולם דומה לדור המבול בגילוי העריות, בת מלך אמורה להיות אחרת מהם. כן, בנות ישראל, הן בנות מלכים, (מיקה, אל תנסי לזהות אותי כם המורות שלך בסמינר.... לא היו לוקחים אותי ללמוד שם, קל וחומר לא ללמד שם, אבל אין להן מונופול על השקפות יהודיות!)

שבוע חדש מקווה שיהיה טוב יותר מהקודם ...שבוע של צמיחה והתפתחות. שבוע של אהבה ושמחה ...מאחלת לי לכן לכולנו שבוע שבו ניראה את אור השמש את הזרימה של היקום. תודה לכן שאתן כאן איתי וירטואלי או לא זה מרגיש יחד. אוהבת כל כך את השיר הזה תמיד מזכיר לי את מה שאני שוכחת ....ניצוץ האהבה של אהוד בנאי https://www.youtube.com/watch?v=BdrlsVfo0RA ולך אודי יקר , יושבת לי כאן בן העצים כל הסופ"ש הולכת אחורה מביטה על תהליכים שיצרתי רואה את הדרך כי נשארו כאן ההודעות כולן כואבות שמחות דיסוציאטיביות ושלמות ...מפורקות או חלקיות כולן שלי בניק אחד מתוך כבוד והערכה אלייך אודי .מצליחה בדרך הזאת להנכיח את עצמי כמו שאני שבורה שלמה כואבת שמחה תומכת נתמכת כועסת פגועה שמחה אוהבת ועוד ...אודי אתה כזה תיקון מרגש .תודה שאתה מאפשר ...זה אמנם קשר וירטואלי אבל אני אוהבת אותך אודי , מודה ומעריכה לך על יד, זמן ,הכלה ורגש שנתת לי בשנה וחצי האלו שאני כאן ...https://www.youtube.com/watch?v=2drYXmnDsJk אודי פשוט תודה

הי אביב, הנה כבר יום שני, הקדמת אותי בברכות. הימים מתארכים בקצב, לקראת ההתחלה הרשמית של האביב (ככינוייך :-)), ילדת האביב שלנו (מיכל) מציינת בו את ההתחלה שלה. בשעות בהן אני קמה עדיין חושך, אך השמש מפציעה מוקדם יותר. יש בזה משהו מרגש עבורי. אחזור ואזכיר - וואו, כמה את אלופה בשירים. מתרשמת מאד. את אדם מקשיב ממש ממש. שיהא זה שבוע של נינוחות, שכוחות ההרס שבנו לא יכבשו מקום נכבד, שנזכור שגם אם לפעמים יש כתם, כשלא מושלם ומתעוררות חרדות, עדיין השלם יכול להיות פונקציונאלי. שבוע טוב, סוריקטה

סנדיי, בלי קשר לויכוח אבל מילה בעקבותיו: כמו כולנו, גם את לא *באמת* מכירה פה אף אחד. תזכרי שאת אף פעם לא באמת יודעת על אילו כפתורים את לוחצת ואף פעם לא תדעי מה ההשלכות. מותר להגיד הכל. אבל יש דרך לומר דברים. לפעמים כדאי להכיר במגבלות הוירטואליות של המדיה שיוצרת רושם מוטעה שאין השלכות לדברים רק כי את לא רואה את הפנים של הצד השני. לכל מילה כתובה יש צד שני ולרוב היא מקבלת בכתב יותר הד משהייתה מקבלת בשיחה אמיתית כתבתי שצריכה להתרחק וקצת מתקשה הפעם. גם הרמיזה של אודי לטרמפיסטים כלשהם חנקה אותי קצת. למרות שאין לי באמת מושג למי כיוון אותה.. חייבת לך אביב תודה ענקית. לא יודעת איך את עושה את מה שאת עושה. הלוואי והייתי רבע בן אדם ממך. חשבתי שיעשה לך טוב לדעת זו האסוציאציה שלי לגבייך בכל פעם שאת כותבת: https://youtu.be/bgiQD56eWDk תודה שעשית לי טוב לרגע

תודה את עוד יותר מרגשת ... וכל אחת עושה את זה בדרכה. פשוט כל כך מבינה את הכפתורים שנלחצו .. אבל צריך לזכור שגם בחוץ נשמעים הקולות האלה ותמיד יהיו עוד קולות ועוד גוונים . תישארי כאן את חשובה שוב אומרת לך יש לך קול נכון אמיץ שלא פוחד ומדבר את האמת שלו. ובשיח בסופו של דבר יש מקום לכל הקולות באשר הם ...כי כולם יחד משמיעים שלם אחד גם אם קשה לנו עם הטונצייה והמילים הבוטות במיוחד ברגישות שלנו... חיבוק ענק ותזכרי דבר חשוב במיוחד !!!! כשצועקים "מטומטם" לא מתכוונים אלייך גם לפעמים שפונים ישירות אלייך ...זה רק הכפתורים שלנו ואסור לנו לשכוח שגם לשני יש את הכפתורים שלו ואין לנו שמץ של מושג מאלו מקומות הוא כותב את הדברים ...עוד חיבוק

אולי דווקא שאנו מאחורי מסך הבערות אולי דווקא הדברים נכונים שבעתיים ואולי ההד הגדול הוא דווקא הד חיובי? אולי דברים שלא נאמרים פנים אל פנים, דווקא טוב שמוצאים מקום במדיה?

אם יום אחד אעשה תור ואגיע צפונה. אם יום אחד אעשה תור ואגיע אליך למרפאה חחחח..... ממש בצחוק, ממש לא חושבת לעשות את זה....אבל הייתי רוצה להכיר אותך, חושבת שאתה אמיץ אם אתה מסכים עם דברי, אתה בכלל מלך שמרשה לעצמך לחשוב נגד מה שכל העדר חושב, מחשבה עצמונית היא לא משהו מצוי בימנו. אם אתה לא מסכים ומתנגד למה שאני אומרת, ומרשה לי להעלות את זה, זה לוקח הרבה כוחות נפש, ואין הרבה שהיו מסכימים לזה. היום יש סתימת פיות קולקטיבית מי שרק מנסה להתנגד לדעה שמשליטים כאן באלימות ממש!!! כן, אלימות בשיתוף בית המשפט, אבל על כך פעם אחרת, אבל הדעה הזו מושלטת בכוח ובכפיה ודיר באלק מי שלא יילך בתלם כך שמכל צורה שלא אסתכל על זה, אתה לא נכנס לפורמט של הסטנדרט, וזה מעניין להכיר או קיי נמשיך את ההכרה כאן בפורום, כאשר ר קמידי פעם יש הצצה כדי להכיר אותך טוב יותר.

רואה אותך מבצבצת בין המילים, לא לגמרי יכולה לשים את היד אבל את משדרת, מצד אחד מצוקה, מצד שם הרבה רכות וחום, אנסה יותר להתעמק במה שאת אומרת, להציץ בחרך כדי לא לענותלך סתם מנטרות, יודעת איזה עולם חיים שופע יש מאחורנית. שמחה לראות את השם שלך, שמחה שאת כותבת, שאת כאן, שאת לא נותנת לעצמך הימחק, הייתי רוצה לתת לך חיבוק, חיוך כזה שתראי שמבין אותך, אבל לא רוצה לומר שלגמרי מבינה, כי לא, אבל יכול להיות שה אשמתי שלא מספיק קראתי בין המילים והשורות, אשתדל לעשות זאת, כשקצת בעבודה יהיה רקע לנשום, מספיק שאני לא כאן שבועיים ואפשר לחשוב שהעולם נופל

להתקרב מחדש לפה....אלייך, אבל מרוב הודעות לא ראית את ההודעה שלי ששאלתי אם אתה כועס וסוריקטה ענתה :( ורציתי שתגיד משהו.....שתפתי ברגשות שלי....ומרגישה בתשובה האחרונה שלך שכתבת לי (אפילו שאתה מברך על כך)מאוד מאוד רחוק... ניסיתי להסביר למה עצוב.....וכאילו לא חיכית לתשובה שלי בכלל..........יודעת פרשנות פרשנות, זווית ראיה אחרת ...אולי לא רצית לענות או לא שמת לב....... שונאת את הילדה הזו שבי :( מרגיש דחוי) אוףףףףףףףףף

את יודעת. היא שוכבת לידי על המיטה כל היום. ברגע שאני קמה היא קופצת משמחה ומתרגשת-גם אם סתם הלכתי לשירותים. היא מקסימה וזה באמת קשר מיוחד. ותודה לך סוקריטה...

שולחת פינוקים וליטופים לכלבלבית. לראייתי, יש בהם, ביצורים האלה יצר חיים מובהק כל כך. איזה יופי! שלך, סוריקטה

ההודעה של עפרה בתוך כל ההודעות שם למטה ....סליחה שנדחפת .ושבת שלום

שוב סליחה שנדחפתי ...