פורום פסיכולוגיה קלינית

יוצאת לפגישה ראשונה עם בחור. היה סביר, אפילו גם נחמד. חוזרת לדירה, השותפה אומרת לי "מהיר, כבר חזרת?" הוציאה לי את כל החשק. מה גם שפגישה של שעה וחצי זה לא קצת בשבילי. לא ברור למה, או שכן ברור לי, נעלבתי. אולי בגלל שזו עוד תזכורת לזה שמשהו בי דפוק.

שעה וחצי זה המון בשביל פגישה ראשונה יתכן שזה שהוא נחמד קצת מפחיד? בכל נקרה- בהצלחה :-)

כלום לא דפוק בך הקצב שלך אחר וזה בסדר וכן פגישה ראשונה היא מלחיצה...ומי קובע את הזמן של הפגישה השאלה זה האכות ואת יקרה אישה אכותית מאוד אז בבקשה אל תמעיטי בערך שלך ....

הי חנה מתוקה, מצטרפת לאודי, הישג מרשים, בעיניי. מקווה שתוכלי לתת משקל לדברנו כאן, ופחות משקל לדברי השותפה (שאולי גם קצת קנאה?). יישר כוח! סוריקטה

תודה! מעריכה את ההתייחסות שלכן.

יצאתי קצת היום. אפילו הייתי חלק מהיום בעבודה

גאה בך ...תשמרי עלייך

רוני ממינקה, שולחת לך חיבוק חמים ותומך, ד"ש, סוריקטה

יום ועוד יום, ותכף תוכלי גם שבוע...

אני מאד רוצה לפגוש את המטפלת הקודמת - פגישה אחת. האם זה מקובל באמצע טיפול? האם גם אני צריכה לספר למטפלת הנוכחית? Aya

איך יודעים מה רוצים? מהחיים בכלל, אבל עכשיו מתכוונת ליומיום. משגע אותי להיזכר בטיפול ולחשוב על כל מה שלא הצלחתי. עוד לא סיפרתי לה שפגשתי את הפסיכולו' הקודמת. ואני רוצה אבל לא מצליחה להגיד כלום. עכשיו בקבוצה הנושא החדש הוא- יעילות בין אישית. קראתי חלק ממה שהיא הביאה לי והרגשתי קושי וחוסר אונים. אני מרגישה מבולבלת, גם בהודעה, לא יודעת מה רציתי בכלל לומר. ובטיפול- הרגשתי שהיא לא מבינה אותי ושמה שהיא מדברת עליו או שואלת אותי לא מעניין אותי בכלל, אבל אני לא רוצה להעליב אותה ולהגיד לה. גם לא בטוחה מה מרגישה. כאילו יודעת שהיא לטובתי ושהיא שם בשבילי, אבל הרגשתי היום שהיא רוצה שאדבר, שנעשה משהו, "שנעבוד" ולי זה הרגיש מהר וכבר לא הצלחתי כלום.

אחת שלא אעשה לה אאוטינג בהצלחה רוצות עוד הצעות לניקים? אנטי שובניסט מזועזעת גועל נפש...

א. לא כיניתי אותך בשום כינוי גנאי.. ב. חבל שלא הצלחת לקרוא כלום ממה שכתבתי..

כבר לא זוכרת מי אמרה מה, אשתדל לקרא שוב את הודעתך

אודי, אני חייבת לכתוב שהייתה פגישה עם המטפלת. גימגמתי לה על הרגשות שלי, והיא הבינה מהר מאוד ולא הייתה מופתעת. אתה יודע, חשבתי שזה יגרום לה להתרחק, אבל בפועל היא קרבה את הכורסא שלה לידי ואפילו הביאה לי מים, אני נבהלתי מאוד מהקרבה ובכיתי...אבל היא התעקשה עליי והסבירה. ופתאום לא רציתי כלל מגע איתה, אלא רק שהיא תקשיב לי ותבין אותי. סיפרתי גם על ההודעה שלי, וסיפרתי הרבה על ההודעה של נטע (שקשה לי לכתוב לה ישירות, למרות שעזרה לי מאוד). הדיבור לא היה בהקשר שלך או בהקשר של הפורום, אלא ברעיון שהיא כתבה - שלפגיעה אין קשר למיניות, או ללבוש. אני מרגישה שיש לי סיכוי להגשים את מטרות הטיפול שלי.

ומה הייתה הדעה של המטפלת שלך? שמחה שהפגישה עברה בשלום שמחה שיש לך מישהו שאת יכולה להיות כנה אתך ושמחה שאת גם מצליחה לאסוף את הרגשות שלך תראי אותך, את מאתגרת וכתבת על נושא שמעסיק את כל הפורום את צריכה לקבל את זה כמחמאה, זה מוכיח על היכולת שלך להעלות נושאים שהם נוקבים

סנדיי, אני מלאת שאלות אלייך היום :-)

מבלי כל קשר לדיון שמתנהל עכשיו, יש דבר שרציתי לומר לכן כבר מזמן. אני קוראת על ההלקאה עצמית שלכן, על הסבל בגלל העבר, ורוצה לומר לכן, אתן בנות אהובות של רבונו של עולם, הוא אוהב אתכן מאד מאד. אתן בנות יקרות מאד, וכל ההלקאה העצמית הזו היא רק מעשה שטן, כי מה שקובע זה המצב שלכן כאן ועכשיו, בריאה חדשה, שאין לה כל קשר לעבר. להפך, במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. המקום שלכן הוא גבוה יותר מאשר של מישהו אחר. אם ישנם שני אנשים שיש להם מאתיים שקל, האם המצב שלהם שווה? לאו דווקא האחד התחיל מאפס והרוויח מאתיים, השני התחיל ממינוס אלף, ועכשיו יש לו מאתיים, אך העליה שלו היא של אלף ומאתיים!!! דוקא מישהו שהגיע 'מלמטה', המקום שלו הוא הרבה הרבה יותר גבוה, והזכות שלו היא יותר גדולה. השטן לא רוצה שתמצאו מנוח, אז הוא מטריד אתכם עם מעשי העבר, גורם לכן לחשוב מחשבות קשות על עצמיכן, אבל לא כך הוא. יש סיפור בגמרא על רבי אלעזר בן דורדיא חי בתקופת בית שני כרשע ובערוב ימיו חזר בתשובה. סיפורו מובא בתלמוד, ומשמש דוגמה בסיפורי מוסר השכל רבים כיצד אדם יכול לשנות את גורלו אפילו רגע קט לפני מותו ולהטות כף המאזניים מחובה לזכות. עוד משמש סיפורו דוגמה לכך שמקבלים את כל אדם בתשובה, לא משנה המקום שמשם הגיע. בגמרא מובא שרבי אלעזר לא הניח בעולם זונה שלא בא עליה, היינו היה בתחתית המדרגה, לא סתם נואף, אלא עבר בכל העולם כדי למצא את כל הזונות, משהו קיצוני והזוי. ואז יום אחד הוא עשה תשובה, עשה חשבון נפש, והצטער על מעשיו, ומתוך אותו הצער "הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו, יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא", ועליו בכה רבי יהודה הנשיא ואמר "יש קונה עולמו בשעה אחת", ולא די שמקבלים אותו אלא אף קוראים לו רבי. הוא לא רק שנתכפרו עוונותיו אלא שקראו לו רבי. מדובר לא באינפלציה של היום שכל אחד עם כפה נקרא רב, אלא תואר רבי שקבלו אותו רק אנשים מורמים מעם כמו רבי יהודה הנשיא, אז הנה אדם שחזר בתשובה, הגיע מתחתית שבתחתית ועלה לדרגה כמו רבי! והוא לא היה לו צ'אנס להמשיך ולחיות נכון, אבל עצם זה שהצטער על מה שהיה בכל לבו, העלה אותו לדרגה כל כך גבוהה. אתן שתיכן כבר שנים שהצטערתם ועזבתם, ולא נמצאות שם, אתן יודעות באיזה מדרגה אתן? אתן במדרגה רוחנית מאד גבוהה. כדאי לכם לשמוע את השיר – אפילו בהסתרה, שיר מקסים עם מילותיו של רבי נחמן מברסלב https://www.youtube.com/watch?v=sDeT-lx76os השיר אומר שאפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה גם שם נמצא השם יתברך, הסתרה בתוך הסתרה הכוונה לאדם שהיה במצולות החטא, עליו לדעת שגם באותו מקום שהגיע למרות שהגיע מבחירה חופשית, בכל זאת מסובב הסבות סובב זאת כך, והוא צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא נמצא אתו. אתן צריכות להיות גאות בעצמכן, שמחות, ככל שנקודת המוצא יותר נמוכה כך כאשר הופכים את הקוביה, מגיעים לדרגה יותר גבוהה, אין כאן מקום להלקאה עצמית, נגמר, סה טו, בן אדם חדש, בן אדם שמתחיל עם נקודת זינוק עצומה, כי הוא לא מתחיל עם אפס, אלא להפך, וכך תסתכלנה על עצמכן, אל תתנו לשטן לעורר בכן את כל רגשות האשם, את כל האשמה העצמית, זה מאחוריכן, להפך, ברגע ששינתן את ההתנהלות אז כל הפשעים הופכים לזכויות, אתן במקום אחר כל כך, מקום שעושה אתכן קרובות לבורא עולם, מקום של חיבה יתרה, מקום שקשה לאנשים אחרים להגיע קרוב אליו, כי אתן עמדתן בנסיון, יצאתן מהצב הביש שבו הייתן. לכנה עם גב זקוף, עם ידיעה ברורה שמה שהיה לא צריך כבר בכלל להטריד אתכן, כי אתן זכות כשלג עתה. אי אפשר לדעת מדוע מסובב הסבות הביא אתכן לנסיבות כאלו שהביאו אתכן לכזה מקום, לא מבינים חשבונות שמים, אבל כן יודעים בבירור שהמקום שלכן עתה הוא גבוה יותר מאשר מי שלא עבר את החוויה הקשה הזו. אני קוראת שוב ושוב את המצפון שלכן, את ההלקאה, עזובנה, לא מגיע לכן, אתן לא שם, ממש לא, הרי מוסריות נמדדת על פי סקאלה מסוימת, ומי יש לו סקאלה יותר מחמירה מאשר לבורא עולם, ועם כל זה, הוא מקבל אתכן בחיבוק עז, אומר עליכן שאתן במדרגה גבוה ביותר, אוהב אתכן, אז תאהבנה את עצמכן, כי מגיע לכן להיות אהובות.

הי סנדי, הזכרת את ההלקאה העצמית - אני חושבת שהיא פחתה באופן משמעותי מאד מאד מן העבר. יחסי ה(אולי) סאדו-מאזו בין חלקיי השתנו, כך נראה לי. והצמיחה, ברור שאני מתייחסת לנקודת ההתחלה ומשווה את ההתקדמות שלי ביחס לעצמי ובקצב שלי. נדמה לי שאני נוטה להזכיר זאת כאן לעתים מזומנות. אני סוג של חלילן מהמלין לילדים ובעלי חיים. הם הולכים אחרי, ואולי גם אוהבים אותי. מוזרה שכזאת, וככה אני. חשבתי שאת גם מדברת על ההרגשה של להיות ראויה. אכן עניין מורכב. הודעתי תופיע בשבוע הבא, אם כך - שבוע טוב שיהיה, תודות, סוריקטה

היי סוריקטה, אני קוראת אותך כאן ויש לי שאלה אישית (כמובן שאת לא חייבת לענות) את באמת ובתמים מאמינה שיש מקום לחיים ללא אהבה ומיניות, ולא כפשרה, אלא כאידיאל? ושאפשר לוותר בחיים על רגשות רומנטיים?

הי מיקה יקירתי, חייכת אותי :-) שמחתי מאד גם לקרוא על השיתוף עם המטפלת. נפלא, בעיניי. התקדמות ואומץ. אני חושבת שאין באמת דבר כזה בלי מיניות. אצלי, כמו שהזכרתי, ואקח את התיקון של אודי, משהו קבור וחסום. עד לרמה של חלומות, או היעדר זכרון של חלומות. לא חוויתי אהבה בריאה, עדיין (אשאיר מקום לאופטימיות). נזירה, אולי קצת לבושתי, המון שנים. מאמינה שגם בגילי יש הורמונים שאם הם יעבדו, הם יעבדו. וזה גם חשוב, ואפילו מאד, לדעתי, מבחינת פורקן האגרסיות, באופן חיובי. לחיי ההמשכים, סוריקטה

מהרהרת בתפקיד שאתן רואות אותי בו ..הילה חוייכתי ומקבלת שכן אם אני מצליחה לגעת לעזור להיות מרגישה נוכחת ממשית .האמת וכבר אמרתי זה עוזר לי לזכור להרים את עצני . וכן סוריקיטה החכמה אוליזה גם עוזר להאסף. חושבת גם שגדלתי כשראיתי את ההודעה של סנדי וגם של סוריקיטה רציתי לגונן על מיקה ..מיקה הקטנה לא הגדולה זו שדרך הצעקה שלה כתבה בלי מילים אני כועסת כי פגעו בי אני כועסת כי חינכו אותי לציית לשתוק אני כועסת כי מצפים ממני להיות בובה על חוט ולגברים שסביבי לשלוט ולעשות כרצונם. ובחרתי לא להגיב ולא לכתוב לה כלום כי רציתי לראות מה מיקה הגדולה תעשה איך היא תתמודד,בחרתי לא להיות במקום המגונן כל כך..ואז קראתי את נטע וזה כיווץ את הלב מהמקום שחשבתי לי גם בי יש כזה כעס ופגיעה אבל לא בא לי לכתוב אין בי כוחות להתנצחויות ומלחמות פשוט כן מפחדת להגיב . כל כך הזדהתי איתך שירה . ואז כתבתן כאן עוד ועוד וזה פתח את הפצעים כי מן הסתם כמו לרובן כאן הכתיבה הזו היוותה טריגר והציניות על הטריגר והלעג רק פגעו בי יותר . ובכל זאת אני רואה את התמונה הגדולה .את הפגיעה והטריגר מהמקום שלנו את הכעס כי באמת לא קשור פגיעה ואונס ללבוש ומצד שני כן מודה שלנו הנשים יש המון מה לעשות מעבר ללצעוק שיוויון נתחיל מזה שפרסומות מיועדות לנשים כי נשים הם הקונות אז כן פרסומת כמו של בר רפאלי שהגבר תולש ממנה את הבגדים מקוממת אותי כי זאת דרך ללמד את הבנות הקטנות זה בסדר שיתקפו אותך אם את רוצה להיות מפורסמת ויש עוד מליון דוגמאות כאלה . לא פעם פניתי לחברות ואמרתי שלא אקנה מוצרים שלהם כל עוד יש אלימות בפרסומת .קחו את הפרסומת של במבה את לא מחליטה עלי ..עד כמה זה מלמד ילדים קטנים שהם יכולים להתנהג לאמא לאישה איך שהם רוצים . אכן בעייתי . וכן יש נשים בעיתיות שמתלוננות סתם ואישית הייתי מושיבה אותן בכלא על הטרדה סתם וכן יש נשים פוגעות וכן לא כל חיוך של גבר או מילה סקסיסטית ככל שתהייה היא הטרדה ופגיעה וכן גם אני שיחזרתי פגיעות כתוצאה מימה שלימדו אותי ואני לא האשים אחרים אף אחד לא פגע בי במתכוון אני הייתי שם וגרמתי לזה לקרות ..אבל מכאן ועד להאשים אותנו הנשים בהכשלת יצרי הגבר סליחה ....ובכל זאת להזכיר שיש גם גברים אחרים ולא כולם פוגעים. ואודי תודה שהיום הגברת את המוכחות שלך כאן מעריכה מאוד זה החזיר תחושת בטחון .סופ"ש קל עם מחשבות נעימות ופחות טריגריות .

לכתוב את מה שכתבת, להסכים להטיל אשמה על נשים, ובמיוחד כאלו שמראות את הדרך, ומתנהגות כמו זונות זולות, מחפישצות את כל הנשים, לומר את זה בניגוד לרצון של הזרם, את אמיצה את גם כנה וישרה.

סנדי אני אמיצה כן אבל לא כי אני יכולה לאמר את מה שאני חושבת ..רק שמה שכתבת אלו לא מילותיי אלו מילותייך מעולם לא אקרא לאישה בלשון בוטה כזו . אף אחת לא זונה או פרוצה או מילה אחרת רק כי היא חושפת את גופה ממש אבל ממש לא!!!!!!!!!!!!!!!! בנוסף לזה כן יש בעייתיות בחברה את יודעת באותה פרסומת גם היא אישה מורידה את בגדי הגבר זאת הבעייתיות האלימות , ההחפצה שאנחנו מסכימות לה לא אנו מחפיצות אנחנו פשוט שותקות .

והכי חשוב סנדי שיהיה הכי ברור בעולם לכל אדם מותר לעשות עם גופו כרצונו ולאף אחד או אחת אין זכות ולו הקטנה ביותר לפגוע בו !!!!!!!! כמו שאני לא אונסת גברים כי יש להם גוף שרירי ואני יכולה רק לפנטז עליו ככה גם הגברים אין זכות לגעת בי בלי רצוני !!!!ויצרים יש לכל בעל חיים באשר הוא ..אבל וזה אבל גדול מותר האדם מהבהמה ... וסנדי זה בסדר ללכת עם האמת שלך כל זמן שאת באמת מנסה לקבל את השני ולנסות באמת לראות את העולם שלו ... ותודה על מה שכתבת לי שם למעלה כרגע מעדיפה לו להגיב . https://www.youtube.com/watch?v=Z_E-2XhANVU

הי אודי, רשמתי הודעה לרוני, בעץ שפתחה למטה. תוכל לראות אם היא שם? תודה מבויישת, סוריקטה

הסערה מתחוללת פה בשיאה.. אני לא רוצה להוסיף לכם גם אותי.. מאחלת לכולן וגם לך אודי, שבת מנוחה ורגועה Aya

את חלק מכאן את לא מכבידה ואת תמיד רצוייה... כוס קפה :)...

הצטרפתי ובואי הביעי דעה, זה לגטימי שיח רב משתתפים, זו לא סערה, זה וויכוח לגטימי שכל אחת יכולה להביע את דעתה, אנו לא מכירות אף אחת אישית, כך שזה לא משהו אישי, האישו הוא עקרוני וכל אחת מביעה את דעתה ואשמח לשמוע גם את דעתך

קשה להגיד מה היה, כי בעיקר לא היה. אני כבר לא יודעת לפעמים... מה טוב, מה נכון עבורי, מה אני רוצה ממני וממנה בטיפול. יש את העניין שקשה לי לדבר, אני מתכסה וכו'. אצל המטפלת הקודמת היא יחסית זרמה איתי על זה, בטיפול הנוכחי פחות. מריגשה שהיא לא רוצה שאהיה ככה ולכן אולי גם אני לא רוצה. היום הרגשתי מותקפת מצידה. רק התיישבתי והיא שאלה איך היה החופש. עניתי בשתי מילים אולי. והמשיכה, איך היה המז"א, איך היה עם החברה. גם שלחתי לה הודעה השבוע שמתגעגעת וחסרה לי הקבוצה. אז גם על זה שאלה. ואני רק רציתי שקט. והיו דברים שחשבתי עליהם שרציתי לומר, שרציתי לספר ופשוט לא יכולתי כלום. אחרי כמה דקות אמרתי לה שמרגיש לי מהר מדי. לא זוכרת כבר מה היה, אבל אני כעסתי, לא הצלחתי כבר כלום, גם לא יודעת מה רציתי ממנה. היא הביאה לי את הדפים שלמדו בקבוצה והניחה אותם לפניי על השולחן אבל כבר לא הייתי מסוגלת כלום. היא חושבת שהשתיקה, ההתכסות וכל מה שקורה בחדר זו המנעות ולא מטיב עימי, אני כבר לא יודעת. היא אמרה לי משו כמו אולי את צריכה לתלות את המעיל להניח את הכרית על הרגליים ופשוט לדבר. קל לה להיגד את זה. היא הוספיה שהיא אורמת את זה כי היא יודעת שאני יכולה, לעתים משווה לקבוצה. נכון ששם כנראה יותר קל לי לדבר, אפילו מספרת דברים על עצמי, אבל כשאמרה את זה רציתי לצעוק עליה- שמה היא מבינה והלוואי והיה ככ קל. ובחרתי בשתיקה. היא אורמת שרוצה לעזןר לי לדבר כי אחכ היא יודעת שאני מאוכזבת ונוצר מצב ששולחת הודועת או מדברות כי בעצם לא הצלחתי להוציא את מה שרציתי. חלקית זה כנראה נכון. אפשר לומר שהיום הייתה בעיקר שתיקה, אבל גם כעס שלי, בכי וצעקות. טוב, כרגיל בעצם. לא מצליחה לדמיין אותי אחרת שם. מניחה שמשו חסום וחוסם אותי. זו לא היא, זה היה ככה גם בטיפול הקודם. לכתוב יכולה הכל, בקבוצה יהיה לי יותר קל לספר את אותו הדבר מאשר אצלה, כמובן עד גבול מסוים. מרגישה ב- ללא מוצא.

מאוד מאוד מבינה . יש לי חלקים שיכולים רק בכתיבה כי בדיבור מה שיוצא זה צעקה ..צעקה של כאב שמתחפשת לכעס ...לאט יקרה תיכתבי ותקריאי לה ואז תצליחי גם לדבר את הכתיבה זה תהליך אבל את קטן עלייך :)את חזקה וחכמה ועושה כל כך הרבה . מאמינה בך כבר הוכחת שאת יכולה ...איתך חיבוק לסופ"ש

מקווה שאכן אצליח. לפעמים גם אין לי כוח לכתוב. הכל נמצא בראש אבל לא מצליח לצאת. ותודה על החיבוק(:

חנה יקרה, פגישות קשות מעלות מחשבות רבות, איתן ניתן להמשיך בפגישה העוקבת, שאולי גם לשם כך היא קיימת. מהיכרות איתך, תחושת האין מוצא היא זמנית ואף חולפת כעבור זמן לא ארוך במיוחד. עד העונג הבא :-) שלך, סוריקטה

את צודקת, אבל כל פגישה (אם אדייק, אז חלק מהפגישות ולא באמת כולן) מסתיימת בתחושת החמצה... וכאילו מרגישה הצטברות של דברים בתוכי שרוצים לצאת ולא מצליחים.

היית מאפשר למשתתף בפורום להביע דעה כזו: רצח רבין מוצדק מכיוון שרבין היה בוגד ומעשיו פגעו בבטחון התושבים במדינת ישראל?? להערכתי, סביר להניח שהיית מגנה הודעה כזו ולא מאפשר "שיח חופשי". למה כאן זה שונה?? זה לגטימי בעינייך להאשים את הקורבן?

ואולי הגברים הם הקורבנות? אולי הם נמצאים במצב בלתי נסבל ובלתי נסלח? אולי שמים אותם במלכודת? את סימנת מה קורבן את החלטת שרק דעתך היא נכונה את החלטת שאת יכולה באלימות ובסתימת פיות להחליט איזו השקפה צריכה להיות לכל אחד, ואת מצפה שאודי וכל העולם יעמד דום לרגל החלטתך ואת לא מבינה איך זה שנותנים פתחון פה למי שלא מסכים אתך, באמת מפליא מאד!!!!

אודי, לא ביקשתי שתהיה שופט ו/או מגשר. זה מצוין שאתה מאפשר שיח. אבל אני חושבת שבתור איש מקצוע, ראוי לשמוע את ההתייחסות שלך לנושא. אני קראתי כמה מחקרים שנעשו על נושא פגיעות מיניות, ובאף מחקר לא נמצא קשר בין איך שהקורבן התלבש לעצם הבחירה בו כקורבן. אגב, אם יש לבחורה שיער ארוך אסוף בקוקו, יותר סביר שיתקפו אותה, ולא בגלל שזה הופך אותה לסקסית יותר... אתם יודעים למה??? בגלל שקל יותר להכניע אותה ולרתק אותה. מזעזע!!! נטע.

למישהי יש נסיון בטיפול בקליניקה אצל מטפל פרטי, רק שחדר הטיפול שלו הוא חלק ממתחם טיפולי, וכל החדרים נבנו כך שיש מצלמה בכל חדר שמכוונת רק על המטפל, בלי הקלטה קולית, כמו שיש בהרבה מקומות עבודה, וכל המטרה היא הגנה על מטופל, וזאת הדרישה מצד אירגון הגג. וגם שלא תהיה אפשרות של תביעת שווא מצד מטופלים. נתקלתם בזה? זה כאילו סטנדרט, כאילו זאת הצורה שקליניקות שהם חלק מאירגון גג חייבים להתנהל.

נשמכ לי ממש קשה ...אבל אם המטפל טוב עבורך לא הייתי מוותרת על הטיפול ..

הי לאה, אין לי ניסיון, אבל השאלה שלך מבקשת, בעיניי, שאלה חוזרת - איך את מרגישה עם זה? אני חושבת, אולי באופן פשטני משהו, שהמצלמה יכולה לייצג עין פנימית למטפל וגם את זו של המטופל. קיומה של מצלמה היה אולי יכול לעורר אי נוחות / חרדות באשר להיות המטופל 'חשוד' והיות המטפל 'חשוד'. על כל פנים, הנושא, כנראה, גם אינדיבידואלי. אפשר לדבר על זה... (אני מקווה) סופשבוע נעים, סוריקטה

עצוב להיות חפץ עצוב כשאת חפץ ולא מבינה עצוב שאת חפץ בידי מי שהביא אותך לעולם עצוב שאף אחד לא רואה עצוב שכשאת מבינה את מאשימה את עצמך עצוב שהקו האפור הזה בן כוח לאהבה ככ לא מובן עצוב שאת מחפיצה את עצמך בלי להבין עצוב שזה לא קשור למה שאת עושה או לא עצוב שככה את בנוייה ויהיה מי שיסתכל מהצד יצקצק בלשונו ויחשוב שהוא יודע עצוב הכוחות שאת צריכה כדי לנשום שלא לדבר בשביל לשרוד עצוב להיות אני עצוב זה שפגעו בי עצוב שלא עשיתי כלום חוץ מאשר להיות ילדה עם המון ויטליות וחן עצוב שאף אחד לא עצר את הפגיעה כי אם רק היו שם עוד לפגוע עצוב שגם אנשי מקצוע פגעו (מינית)בגיל הכי קשה וקריטי עצוב שאני לא יכולה לסמוך על אף אחד בעולם עצוב שעכשיו גם בחלק הבריא לא מאמינה לאף אחד עצוב שאני מבינה את זה ואין לי את הכוחות הפנימיים לשנות ולהאמין עצוב שאנשים שופטים אחד את השני מבלי להכיר עצוב הכללות עצוב כשהקו של האמת עוברת בן הדברים . והאמת שאין אמת אחת ואין דרך אחת לראות את החיים והכל סובייקטיבי והכל משתנה יש רק את הרגע הזה העכשוי.. אז באמת הכי עמוקה שלי עצובה וכואבת ולא יכולה להפנים ולקבל שמגיל ארבע ועד גיל שבע עשרה ..עבדתי במקצוע הכי עתיק בעולם והשמים לא נפלו ולעשרות האנשים שנגעו והכאיבו זה בכלל בכלל לא שינה ...אם הייתי לבושה או הייתי ערומה . אם הייתי רק ילדה או הייתי נערה .מה שבטוח הם גרמו לי להיות אשה פצועה כואבת וקשה ..

דמעות בעיניים...

ותודה

אנחנו, אנחנו יכולים להיות שונים. להתייחס אל הזולת (לרבות, למשל, המטפל, אודי, המשתתפים) כאל אדם עם צרכים ורגשות; להבין; לפקוח עיניים, לראות; להתרכז באזניים ומה שבינהן, להקשיב, להאזין; להתערב בשביל מי שנראה זקוק לעין מבחוץ; לדעת שהיום זה אחרת, אולי, שיש משהו גם מעבר למנגנוני ההישרדות בעבר; להכיר שיש בך, אביב, גם יצר חיים, בזכותו את כאן, הודות לו אנחנו חווים אותך, יפה; לא לשפוט, בעיקר לא את עצמנו (הא, קל להגיד); להשתדל להימנע מהכללות, לתת מקום לספק, לראות תמונה רחבה, עמוקה ולא רק חד צירית; לזכור בדיוק כפי שאמרת את לי שהשחור הוא גל זמני; להצליח להאמין שיש אמון בעולם. להיות אמינים בעצמנו; להחזיק תקווה; No man ever steps in the same river twice, for it's not the same river and he's not the same man. (Heraclitus) את כל זאת את יודעת, אביב יקרה, וכה אמרת, כה עשית. אני רק מזכירה. שלך, סוריקטה

בוכה איתך...ומאמינה בך ובכוחותייך גם אם את לא מאמינה בהם כרגע...מחזיקה בשבילך. מיכל

מאמינה בכוחות שלי תמיד . כרגע אחרי המשבר עם המטפלת קשה לי להאמין למטפלת שתגיד שהיא איתי פשוט לא ..יודעת שהיא כרגע מנסה להיות איתי מה יהיה מחר פשוט לא ..

הי כולם, ואני חושבת לי על עולמי הפרטי. הבועתי שלי. איך שאסור היה לי להראות כל אלמנט של היותי אישה, התפחותי כאישה. בבית, אצל אמא. זה הותקף ומאד. והנה, דווקא ילדה שלבשה תמיד שני זוגות מכנסיים ארוכים ושתי חולצות, גם בקיץ, כדי להסתיר, עברה מספר ניסיונות אונס, ניצול מיני של שנים. בתוך המשפחה. 35 השנים הראשונות שלי. הילדה זעקה שהיא מחפשת בית, ופיתתה ללא לדעת למקום אחר. תפקיד שהיה סוג של (וואי קשה לומר) זו** (צינזרתי בעצמי). רגשות האשם מוכרים כל כך. והטיפול, הטיפול לימדני אחריות. היום אני לא שם, בוקר, סוריקטה

שיכולתי לרגע להיות לידך לחבק. ראיתי שכתבת שקשה שקצת דאון שהכתיבה אספה תודה שחשבת עלי שם בדרך הייתי צריכה את זה כל כך עכשיו. וכן לא כתבתי על השנים ששיחקתי תפקיד בלי לדעת עוד כמה שנים לא מועטות שאני מתוכי הבאתי את עצמי לפינות מגעילות וחשוכות ולא מעולם לא לבשתי חשוף אני גם לא אטרקטיבית להפך מנסה הכי לא להראות אישה ...עצוב סוריקיטה זה רגע כזה שהכי מחוברת אלייך ממש בנימים הכי דקים מחבקת .

למה כך תקראי לעצמך, אם מדובר באונס, הטרדה וכו'.... למה תקחי על עצמך אשם לא קיים?

כמה כאב וכמה פוגע... וכמה כוחות יש בך שהצלחת להגיע ולהיות במקום אחר. חיבוק חם לסופ"ש...

הי נשמה שלי, אביב, עץ במיוחד בשבילך. ראי נא איך את אוספת חלקים, קוראת לכולן, כל אחת ואחת. מנסה לאחד, לחבר. יש בך המון כוחות מופלאים, מדהימה. שולחת לך חיבוק רך ועוטף שיעזור לך להחזיק את חלקייך. עם הזמן ישנה איטגרציה שהיא, אני מקווה, פחות פיצולים. לפחות מבחינת משכי הזמן, התדירות והעוצמות שלהם. הם פוחתים. מאמינה שאת יודעת. שיהיה יום נעים, את אלופה בשירים, משאירה לך למצוא את השיר הנכון והמתאים. סוריקטה

תודה יקרה חיבוק ענק ושיר אני לא ליד מחשב אבל תנסי את מחכה לשקט של אודי דוידי ....

מהפלאפון ...

אודי יקר, אני לא כועסת עליך. באמת. אדרבא. אוהבת אותך כמאפשר שיח. מאד. נשאר, מתעמת, גלוי, לא בורח. גם אתה :-) בנוסף, גם מרגיש לי יותר שלם. לעתים אני רושמת, לעתים מקשיבה, לעתים חושבת, לעתים בוחרת שלא להעמיק. שולחת ברכת סופשבוע. מעניין שפתחתי את הבוקר בדאון, וההודעה הזו, שאני רושמת עכשיו, הרימה אותי למעלה. יפה, לא? שנהיה מחוברים ומחוזקים, איש איש וקבוצה, שלכם, מחבקת, סוריקטה

אודי, אני קוראת שקטה פה כבר 3 שנים. ופעם ראשונה שנלחצתי מזה שלא נקטת עמדה ברורה לגבי מה שסנדיי רשמה.. אתה הדמות הסמכותית כאן, האבא של הפורום, זה ששומר ומגן... מהי העמדה שלך? האם מישהי שהולכת חשוף צריכה לקחת באשמה על זה שהוטרדה? האם מישהו שהתגרה באחר ולבסוף נרצח, האם זאת אשמתו? נשמע כאילו אתה מסכים עם סנדיי.. למרות שלא נקטת עמדה כי אתה אומר שהמטרה היא ליצור שיח.. ובכל זאת זה נושא שכן דרושה עמדה ברורה ובמיוחד מהדמות המיטיבה והמגנה.. תודה.

הלוואי יכולתי לקרוא את התגובות שלך בפשטות. המח המעוות שלי נוהג להבין אותן תמיד כציניות. אני יודעת שזאת בקשה נורא ילדותית, אבל.. תעזור לי? תגיד לי שלא היית ציני?

הי יקירתי, את יודעת, חשבתי על כך, שייתכן שגם אם אודי יאמר עכשיו במדויק את אשר ביקשת, תוכלי לפרש זאת כציניות. כאילו צוחק עלייך. יש מצב שמהמקום בו את נמצאת, בקלות אפשר לקחת את הכיוון הזה שוב. אבל, נסי לחשוב מה היו הציפיות שלך, דווקא עכשיו, אחרי שהתאכזבת מהתגובה. לעתים אנו מחפשים הצלת קסם, לקיחת אחריות כל כולה על ידי זולתנו. מה את אומרת? שלך, סוריקטה

הציניות היא רק דרך להביע מוסכמות שלפעמים קשה לומר אותן בדרך הישרה, אבל הן פונות לאותו כיוון

למה את קוראת ציני? מה נחשב ציני בעינייך? במה את רואה את ההודעות של אודי כציניות?

אתה לא כועס עליי?????? על פרשנויות שלי......מנסה אודי, אכן מנסה לראות זוויות שונות..... וכואב לי על השנים........על הרגשת נטישה.......על הרבה דברים אודי. הרבה :( על הילדה שהייתי בעיקר שלא מגיע לה הכעס שלי כלפיה......אלא יותר מגיע לה הכלה והבנה......

הי יקירתי, היה ואודי כועס. היה ומישהו כועס. בכלל או על מי מאיתנו, או על המתרחש. מותר גם לכעוס, בעקרון. לעתים תלוי גם איך, האם בא לידי ביטוי כלפי חוץ, האם במילים, האם במעשים, האם ישנו עידון או ויסות, או אלימות נטולת פילטרים ועוד. גם רופא הנפש הרגיש כעס כלפיי. המממ, זה לא כיף. אבל זו לפחות אמת. ובסוד גם אומרים שהורים כועסים על ילדיהם, ולפעמים בא להם 'להעיף אותם מהחלון'. כמובן, שזה כמעט תמיד לא באמת קורה, אלא רק בדימיון השמור פנימה. כשזה כן קורה - כפי שאני מניחה שהתרחש אצל משתתפות כאן, זה נורא טראגי ולא הוגן. עשוי להעלות רגשות אשם, נקם, ועוד ועוד. היית רוצה לספר עוד על הכעס על הילדה. מי כעס עליה ומדוע? לפחות בינך לבין עצמך, או לטיפול, אם שם מרגיש לך נכון וגם בעיתוי המתאים לך. יש חלקים ויש חלקים. ואולי חשוב להכיר? שלך, סוריקטה

אולי כדאי לתת פרשנות להגדרות? חשוכה, מה ההגדרה? מי שאין לה השכלה? מי שלא מכירה את העולם הגדול? מי שחיה בתוך גטו שלא בקיאה במה שהולך בעולם? מי שלא מסכימה עם הטרנד שהולך? מי שיש לה אג'נדה והיא מאמינה בזה, מי שמביעה את דעתה, למרות שיודעת שתחטוף אבנים? נאורה - משכילה, מה ההגדרה? הטרדה מינית, מה ההגדרה שלה? אולי ניתן הגדרות מאחורי מסך הבערות, ואז נשייך את זה באופן ייחודי?

היי סנדי קוראת אותך קוראת... כתבתי לך גם אצל נטע... חשוב שיהיה עוד קולות מסכימה עם אודי הוא לא בורר ולא שופט כאן. את מביאה קול ייחודי כפי שלא נשמע כאן עד היום, עד יוצאת נגד הקורבנות ויוצאת חוצץ על מוסכמות... הייתי רוצה לשאול אותך, האם שמת לב לתפקיד שלקחת כאן? מהו? מה זה משרת אצלך? יש לא מעט בנות כאן בתהליכים שונים שהדברים שלך מקווצים להם את הלב... האם גם בעולם בחוץ את מרגישה שאת לוקחת תפקיד כמו כאן?? איך היית מגדירה את התפקיד? לכל אחת בכל קבוצה יש תפקיד שהיא לוקחת על עצמה או מלבישים עליה.. אצלך זה יותר בולט... חושבת על אביב לקחה על עצמה תפקיד לגרד מהרצפה אנשים שנמצאים למטה... אביב זה תפקיד לא פשוט שלקחת על עצמך.. חושבת גם על עצמי, איזה תפקיד אני לוקחת כאן? אני יודעת שכאן אני מרשה לעצמי ליפול ולהיות חלשה כי יש מי שירים אותי.... מי עוד ירים את הכפפה.....??? הילה

הי סנדי חבל בעיניי שאת מתעסקת בהגדרות, ולא יכולה לראות שיש פה חברות שלך שאת פוגעת בהן באמירות האלה. את ציפית מהפסיכולוג שלך להיות רגיש לרגישות הספציפית שלך ולהתחשב בה, אבל את רוצה להיות צודקת פה בכל מחיר בלי להתחשב ברגשות של אחרים וחבל. ועוד דבר, שיגידו לך בכל בית ספר למגדר שנה א' אין שיוויון בין נשים לגברים ולא יהיה עוד הרבה שנים, תפיסות חברתיות לא משתנות לצערי בכזו מהירות..ההסתכלות על הגוף הנשי ועל הגוף הגברי ומה שהם מייצגים בחברה הוא שונה. נקודה. גוף האישה הוא נתון להערכה חברתית, באופן שמגדיר את הזהות שלה - הוא גוף שמסתכלים עליו, שבוחנים אותו- עד כמה הוא צנוע או לא צנוע, עד כמה הוא "שווה הטרדה" או "לא שווה הטרדה" ( בהקשר לפרשת איבגי הנוכחית) - לא העובדה שאישה מתלבשת פחות או יותר צנוע היא שמשנה פה, אלא בכלל שיש בחינה של עד כמה ואיך היא מתלבשת. על הגוף הגברי אין בכלל דיבור כזה, כי הוא זה שמסתכל - לא זה שמסתכלים עליו..אי פעם שמעת דיון האם גבר מתלבש "צנוע" או לא? ברור שמסתכלים איך גברים מתלבשים - אבל לא באופן שקובע את הזהות שלהם. האירוניה שהפרובוקטיביות של נשים גם היא הבניה חברתית של תרבות פטריאכלית - שבה מיניות נשית=ערך נשי ואישה שכבר לא צעירה ואטרקטיבית מספיק - יוצאת מהמשחק, אישה ש"מזניחה" את המראה שלה או חס וחלילה לא מורידה שיערות היא כנראה לסבית או שונאת גברים או את עצמה וכן הלאה. מראש יש לאישה ערך רב יותר אם היא מביאה ילדים, ואיך היא מביאה ילדים אם אין לה בעל? ואיך יהיה לה בעל אם היא לא שווה הטרדה? בואי - אני יכולה להמשיך עוד ועוד אבל שיוויון אין..והדיבור שלך יותר משהוא מראה על השקפה חשוכה מראה על הפנמה קשה ומצערת של דיכוי.. וגם אני חושבת שזה לא התפקיד של אודי (הגבר) לבוא ולהציל פה - יש את נטע הנפלאה והאמיצה שעשתה את זה כמו גדולה ותודה !

עלה לי בראש המקרה ששכטר חשף את ישבנו בתוכנית אקזיט- כולם חשבו שזה חמוד וחלק מתדמית השובב הקונדסי שלו. בחיים זה לא היה קורה עם אישה- אם אישההייתה חושפת ישבן ישר היו אןמרים שהיא מופקרת..

ואולי העובדה שיש בנות שמצטערות על העבר שלהן מסבה זו או אחרת לא נותן לגיטימציה לדור שלם להתנהג שלא כראוי? ואולי חוסר הצניעות הקיצוני הזה הוא מקור של הרבה מאד צרות בעם ישראל כולו. אנחנו באותה אוניה, מי שעושה חור בחדר שלו מטביע את כל האוניה. הגוף של האשה היא מה שהיא עושה אתו, ומי ששמה אותו בחלון ראווה ומנסה להבליט מה שיותר את המיניות שלה, שלא תבא בטענות שמתיחסים אליה כמו אל אוביקט מיני. ואת יודעת מה, כמה אפשר להביא טענות מגוחכות, כמה אפשר לטעון שטויות שאין קשר בין הלבוש לבין ההטרדה, כמו שיש קשר בין הסרטים האלימים לרמת האלימות שעלתה, כמו אדם יכול לנסות לשכנע את עצמו עם שטויות. אבל את יודעת מה, זה לא חדש, כתוב בתורה שלא עבדו ישראל את בעל פעור אלא כדי להתיר להם גילוי עריות. העבודה זרה של בעל פעור הייתה עבודה מגעילה ביותר, כל אחד היה מגיע אליו ועושה את צרכיו שם, את מתארת לעצמך את הסרחון ואת הגועל, ועכשיו נשאלת השאלה מדוע ישראל מצאו את עצמם עובדים אותו, מה משך בזה. אומרת לנו התורה שמוכנים היו אפילו לעבוד את בעל פעור, כדי להתיר לעצמם גילוי עריות. לאחר מכן הם זנו עם בנות מדין), היינו יכפרו במציאותו של הבורא, וכך לא יהיה דבר שירסן את התאווה שלהן ללכת עם בנות מדיין. ואת הקורולציה תעשי בעצמך. ואת הגברים בהחלט שופטים על פי הלבוש, והלבוש שלהם ברוב המקרים הוא מאד מכובד, תראי אותם עם החליפות המחויטות והעניבות, ולידם אשה שלא רוצה להשאיר שום דבר לדמין, ומצחיק הדיבור על ההבינה של הפטריכליות, מי שגורם לזה זה דווקא אותן נשים שמחזיקות בדעה שלך, הן אלו שמנסות להצליח בחיים על ידי המיניות שלהן, הן אלו שכל עולמן סובב סביב לגרות גברים ולהראות מה שיותר סקסית, חמודה, מדוע אשה מראה את כל הציצים שלה, למה? למה היא רוצה שיראו לא התחתונים, (כאילו ולא יודעים שהיא לובשת אותם?), למה היא עושה את זה, בשביל לעשות סיפוק לעצמה, חמודה, כמה אפשר לנפנף עם סיסמאות ריקות ומגוחכות, את מי אתן מנסות לשקר, את עצמכן? עולמן של אותן נשים סובב סביב רצון אחד, להיות מה שיותר מיניות, לחשוף ישבן, מה עושה בר רפאלי ומקבל תשואות? מה עושה גל גדות? די, כמה אפשר להעלות שטויות? אף אחד לא קובע לכל אשה מה שהיא תהיה, והיא זו שקובעת לעצמה, ואת יודעת מה, את מכירה את הסיפור של מי שנראה כמו תרנגול ומקרקר כמו תרנגול, סימן שהוא תרנגול, אז מי שמתלבשת כמו **** ומתנהגת כמו **** שלא תתפלא כשכך מתייחסים אליה. אני יודעת זה לא נעים לשמוע, אבל זו המציאות

תודה לכן שראיתן אותי....וחנה כן, אני נעלבת בקלות וברחתי........החלטתי לחזור.... אולי גם בגלל שסנדיי קצת נעלמה מהאופק? למרות שחזרה כבר :) היום בטיפול הבנתי שהחלומות באים כי אולי הם רומזים משהו...שהגיע הזמן להתמודד ולא לברוח.ושאני יכולה!!! לומר לעצמי מליון פעם "אני יכולה! ואתמודד!!!" תודה לכן. למרות שהחלטנו החודש קצת להרפות בגלל ילדיי שצריכים אותי....אך נחזור לזה בטוח!!!! ואפילו במקום שאני פחות אוהבת המקום החדש שלה......קוראת אתכן ומאמינה בכח שלכן גם!!! אתן חזקות ממש!!! אתכן...

קוראת אותך ורוצה להגיד כל הכבוד על זה שאת לא מוותרת, גם כאן, אבל בעיקר בחיים בחוץ ובטיפול. בהצלחה רבה יקרה!

מה זה שאתה לא מצנזר הודעות שלא בדיוק בקונצנזוס? מה זה שאתה לא סותם את הפה למי שלא אומר מה שנדרש ממנו בפוליטקל קורקט??? כל אשה היא קורבן, ולא משנה מה. לא מזמן רצו להוציא חוק נגד העסקת זונות, וטענו שהן כולן קורבנות, ואז חלק מהזונות התראינו - ואמרו, בחרנו במקצוע הזה כבחירה חופשית שלנו, אל תתערבו לנו. (לא שישמע שאני בעד זונות, אני נגד ניאוף נקודה!), הן באו בטענות על כך שעשו מהן קורבן, בעוד הן עושות את זה משיקול כלכלי נטו, טוב להן להרווי בכמה שעות כסף שלעולם לא יוכלו להרוויח בכל עבודה אחרת. אבל לא, יש מי שהחליט שהן קורבן, ולא יתנו לעובדות לבלבל אותן. כל גבר הוא אנס, אם לא למעשה אז בפוטנציה, ואם לא עשה זאת זה רק בגלל שלא הייתה לו הזדמנות לכך, אבל הוא בגדר אנס, וגם אם יוכיחו אחרת זה לא יועיל לו. אבל למען הסר ספק... אני לא כוללת באמירה שלי עבירות מין במשפחה, כי הן בקטגוריה אחרת לחלוטין, אני לא כוללת עבירות מין שנעשו על ידי שידול של הורים וכו', אלו קטגוריות אחרות. ובכלל לא דברתי על אונס, דברתי על הטרדות מיניות!!! שימו לב לח"כ לשעבר יגן, במה הוא הואשם על ידי רחלי, מה הייתה ההטרדה שלו, בזה שאמר לה על הפנטזיות שלו. מי שראה אותה ושמע את אמרות השפר שלה, לא מתפלא שהיו לו כאלו פנטזיות, הוא לא נסה לממש אותן, לא שם עליה אצבע, אבל זו הייתה הטרדה. אך כשרחלי נבלה את הפה במיניות גסה על גבר, זה היה בסדר, לא הטרדה. מזכיר לי, משהו, ישנם דברים שהם מושרשים, שאפילו המחוקק לא שם אליו לב. אז בקשר להטרדה, אם גבר מראה את איבר מינו, זו עבירה פלילית, אם אשה עושה זאת זה לגטימי. אם גבר אונס בחורה, הוא אנס אם אשה אונסת גבר, לא משנה הבדלי הגילים בינהם, זה רק מעשה מגונה. בחוק פשיטת רגל, לאורך כל הסעיפים שלו, כתוב, אם אדם פשט את הרגל וניסה להבריח נכסים לאשתו, אין אף מקום לכך שאולי האשה היא זו שפשטה את הרגל, ונסתה להבריח נכסים לבעלה, כי זה ברור כי רק הוא פושט רגל, והיא מסכנה ולא מבינה בכלל בדברים כאלו. כל חוק פשיטת רגל מתייחס רק לגבר, ואומנם חוק הפרשנות אומר שכל מקום שמוזכר מין אחד כולל בתוכו גם את המין השני, אבל בחוק בפרטניות לא מדובר על בן זוג, זה תמיד האיש פושט הרגל והאשה שאליה הוברחו נכסים וכו'. וזה אחרי שכל הפמניסטיות למינהן מנסות לדבר על שוויון, עלאק שוויון, אני דורשת שיוויון בכל! בחוק, בהתיחסות החברה, בהתנהגות, הכל שיוויון. חבר'ה, נמאס! וכן, אם מישהי הולכת ברחוב ערומה, ומקבלת הערות סקסיסטיות, ואמירות סקסיסטיות, היא לא הוטרדה, אלא הביאה את זה על עצמה ועצם הליכתה ברחוב ערומה היא הטרדה מינית ולא, אשה לא יכולה להתגרות בגברים, ואחר כך להיתמם שהם צריכים להתגבר, ממש לא, יש לה אשם תורם, והגיע זמן שהיא תכיר בזה. אף אחד לא עוצר אף אחת להתלבש איך שהיא רוצה, אבל היא לא יכולה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, היא לא יכולה להתנהג בצורה מסוימת ותרצה שיראו אותה כשיה תמימה, וכבתולה הקדושה. ועם כל הכבוד, נרצח שהתגרה ברוצח, גורם לא פעם לכך שהרוצח מזוכה בדין, למרות שאחד נרצח והשני נשאר בחיים. ורצח לא פחות חמור מאונס או הטרדה מינית, כל שאותו קורבן שנרצח, רואים אותו כמי שהביא את זה על עצמו, ואגב, זה לאו דווקא שהוא פיזית פגע ברוצח, יש גם הקנטות מילוליות שיכנסו בקטגוריה הזו, כמובן שיבדוק את עוצמתן. אז לבא ולומר אני יכולה לגרות כמה שאני רוצה, ואתה תתאפק, יש כאן המון צביעות, ורצון להכשיר את השרץ. מצטערת, לא פופולרי מה שאני אומרת בעידן הזה, אבל זו המציאות.

דווקא הפעם מסכימה איתך.......נושא בעייתי בחברה שלנו.

סנדי, אני לא חושבת שמישהו ביקש צנזורה. הבקשה הייתה רק לתגובה מצד אודי. באותו אופן, אף אחד לא טען שכל הגברים אנסים. אני לא יודעת אם אני עושה נכון שאני כותבת לך ישירות עכשיו (עניינים שלי. לא בגללך), אבל אני מקווה שתקבלי את הדברים בלי תחושה של זלזול מצידי. כי אין כזו. אפילו לא קצת. בעניין הזנות- התפישה שלך דווקא רווחת. אני חושבת שתוכלי לאתגר את התפישה הזו אם תקראי קצת על הנושא. זנות היא לא בחירה. לא עבור אלו הישראליות ולא עבור אלו ש"נקנו" מחו"ל (סחר בבני אדם). בחירה בזנות היא לא בחירה. היה גם מי שטען בעבר שיש נשים שנהנות מאונס, אם את זוכרת. יש המון תחומים בחיים שבהם אנשים "רוצים" או "רוצים לבחור" באפשרויות שאנחנו כחברה אומרים להם לא. גם סחר באברים הוא אסור למרות שיש מי שהיו מייחלים לאפשרות. גם מכירת ילדים (נפוץ במקומות מסוימים בעולם) והאמת שלא חסרות דוגמאות. יש מושג של 'הסכמה מדעת' ברפואה ושיח רחב ומורכב על השאלה מה נחשב להסכמה מדעת. זה משליך בעיניי ברמה העקרונית גם על הנושא הזה. החרגת מקרים של עבירות מין במשפחה. לא ציינת במה "הסכמה" שם שונה מבחינתך. אם בחורה הולכת ערומה ברחוב זו לא הטרדה. יש סעיף חוק נפרד לכך- בזהה למקרה של גבר. ענייני רצח- נרצח שמתגרה ברוצח לא מוביל לזיכוי. מוביל לשינוי של סעיף העבירה. לא כי זה אשמת המתגרה אגב ולא בהקשר של אשם תורם. בכלל לא. זה קשור לאופן שבו התעצבה החקיקה הפלילית בישראל בעקבות החקיקה הבריטית מימי המנדט (התייחסות גזענית לאנשי הלבנט שהם מטבעם חמי מזג ולכן צריך להקל איתם- תפיסות קולוניאליות- שזה כנראה לא המקום להרחיב עליהן). את צודקת שיש המון בעיות עם חוקי הפגיעות המיניות. אין ספק. לכל הכיוונים אגב. ואני מאוד. מאוד מכבדת אנשים שחושבים עצמאית ומבקרים תפישות מקובלות. אבל אני חושבת שהיעד שלך מוטעה הפעם. כי יש המון מה לבקר. בזה אני איתך. פשוט לא חושבת שבחרת את הסוגיה הנכונה. גם השאלה של מה הוא לבוש צנוע מספיק כדי לא 'לתרום' להטרדה (שיח שממש קשה לי. מודה), הוא מושג יחסי שמשתנה בין חברות. כמו שאת יודעת, יש חברות בעולם שבהן גם לבוש נשי חרדי נחשב מופקר ומזמין הטרדה. ואחרון- לאודי. נכון. ציפיתי לתגובה. לא להכרעה בויכוח, אלא לעמדה מקצועית מבהירה. כי לאמירות כאלה, במרחב כזה, יש השלכות. וההתעלמות צרמה. סליחה על הטרחנות. וסליחה אם פגעתי בלי להתכוון. עוצרת. גם אני כנראה צריכה להתרחק מפה קצת. גם מפה

את מביאה קול שאני רוצה לשמוע ...כל כך מדוייקת וצודקת . גם נשים שאומרות שזה מה שהם בחרו בואו נבדוק למה זה מה שהם בחרו...תודה לך

לא מסכימה לחלוטין עם הפרשנות המשפטית שלך ואם את רואה להתמודד עם זה אשמח. הביאי מקום של עבירה פלילית לאשה שחושפת איבר מין? הביאי מקום לאונס לאשה שאונסת? אשם תורם זה מושג בנזיקין ולא בפלילי התגרות ברוצח זה בדין הפלילי, ויכול להביא לשינוי בעבירה, מרצח להריגה, או רשלנות, ולפעמים אפילו לזכוי מוחלט, תלוי בחומרת הגירוי, הביאי הוכחה שלא, יש לי חדשות עבורך, הייתה התנתקות מהדין האנגלי, הדין הפלילי עבור שיפוצים בלי סוף, ועדיין הסעיפים הללו נשארו גם היום, והתגרות של הנרצח נמדדת הן בסעיף האשמה, הן בזכוי והן בחומרת העונש, לא מתעלמים התמורה של הקורבן למעשה, וההתגרות שלו נלקחת בחשבון וזו בדיוק האמירה שלי ההתגרות של האשה בהורמונים הגבריים צריכה להילקח בחשבון כמה ומתי כל דבר לפי אופניו ובחורה שאומרת שהיא יכולה ללכת ברחוב וזו לא התגרות.... זו אמירה אידיוטית, ששמה את הנשים בקטגוריה של פתיות, ואחר כך הן בוכות שהן לא מקבלות משכורות של גברים, שמחפיצים אותן, שלא מתייחסים אליהם מספיק בכבוד!!!! האמירות המטושפות והואמללות מהסגנון הזה, רק יורות לנשים ברגליים, ואחר כך יש להן על מה להתלונן

מוזר ו...דווקא הפעם מבינה את סנדיי וגם את אודי שלא הגיב....ולא שתיקה כהסכמה כמו שחשבתי בזמנו שהוא מתנהג ככה כלפיי :( (סליחה אודי.........)אלא נותן ביטוי לכלם לענות, להגיב....אל תהרגו אותי, תקראו רגע! מסכימה שיש נשים שמגזימות בטירוף ובכוונה עושות מעשים ומצפות שלא יקרה כלום, ראו את זו שרקדה בבר ומעשה נפשע כמובן לאנוס אותה!!! ועוד לצפות בזה וכו'.... במצב כזה, זה נורא ואסור בתכלית האיסור שיקרה!!!!!!! אבל, איך הגיעה למצב הזה? היא הכניסה את עצמה למצב מסוכן מלכתחילה. ומשהו נוראי זה שגם ילדה קטנה זה קורה לה :( שלא עשתה כלום לאף אחד ואבא שלה פשוט......... ואי אפשר להאשים נאנסות בשום פנים ואופן!!!!!! כואב לי לכתוב את זה ממש פיזית........ אך מה שסנדיי ניסתה לומר (כנראה)שלפעמים נשים גם עושות מעשים שכמעט אונסות גברים ו.......אל תכלילו זה הכל....ניסתה להראות צד אחר כהרגלה. וואו לא מאמינה על עצמי, אבל הגבתי.........מלחיץ אותי מעצמי....... גם ככה הלילות לא משהו :( בא לי לכתוב מאה פעם: "אני לא אשמה, אני לא אשמה אני לא!!!!!!!!!!" אוףףףףףףףףף..............נכון אודי?????? מ.

זה לא עובד. זה פשוט לא עובד. אני לא יכולה. לא יכולה לעשות כלום, לא יכולה לעזור לי, לא יכולה לעצור את חלקי הייאוש והאין אונים מלהשתלט. אין לי כח. באמת. פשוט אין לי כח. לא יכולה לחשוב על כלום. לא יכולה לרצות. לא יכולה לדבר על זה שוב ושוב ושוב. ללעוס את המלל הלעוס הזה. המלל מלא הקושי, האומללות, הכאב, המלל המתמסכן. לא רוצה למלמל אותו יותר. אבל... גם למלל השני, השקרני, המעושה, המלל שנובע מתוך החיוך המתוח בכח, גם לו אין לי כח. אני ככ עייפה. מהכל. (סליחה, על המלל שלי, המיגע... אבל זה מה שיש לי עכשיו.)

הי עפרה, אמרי נא, או חשבי - מי נהנה כל כך למעוך אותך? יש משהו בכיוון? יש עיסוי כזה בשיאצו שאני אוהבת ש'זורק' לכאורה את הרעלים מהגוף. כמובן, שצריך גם נפשית להיות במקום מתאים. הלוואי ותוכלי להיות שם, ואשלח לך עיסוי מרפא כזה, זריקה של אנרגיה, ביום בו הגוף, והנפש יהיו מוכנים לקלוט, לא לדחות. שלך, סוריקטה

קשים קשים ואני מתכוונת לזה ולא יעזור לי להגיד שזה יעבור כי זה סיוט מבחן אתמול מתיש ארוך וחסר רחמים ומחר עוד מבחן נפלה לי פגישה אתמול ויש בעיה- חייבת עורך דיו ולא מוצאת פתרון כלכלי!! הבנק לא נותן אשראי ואני חסומה מכל כיוון הבן זוג שלי לא מבין למה וכמה ונותן לי לבחור ביני לבין הילדים די הצילו!!!!!! הילה

רק להיות איתך לחבק לאפשר לך חהתפרק ולהתחבר שוב בכוחות מחודשים . אוהבת אותך

Yell like hell הי הילה יקרה, אוי, נשמע ממש קשה נורא, חסדי השם, איתך, סוריקטה

נשמע קשה וכואב. את צריכה להתמודד מול כל כך הרבה חזיתות... רוצה שתדעי שקראתי אותך וכואב לי והייתי רוצה בשבילך הקלה, הטבה. שולחת כוח וחיבוק אם מתאים. חנה

אף אחד לא יגיד לי איך להתלבש. אף אחד לא יתנה את אי הפגיעה בי באופן שבו אני מתנהלת מול עצמי. נרצח לא "תורם" לרצח כי הוא הולך עם צוואר חשוף שקורץ לרוצח ולא בכך שהעז להסתובב בלי אפוד מגן. כשילד נפגע ע"י פדופיל הןא לא "תורם לכך" בזה שיצא מהבית, או העז להיות חמוד. הרמיזה שנשים שהולכות חשוף מזמינות אונס מזעזעת עמוקות, האשמת הקורבן היא בסך הכל ניסיון של אדם להחזיר לעצמו את השליטה על הסיטואציה. היא בשום אופן לא מחזיקה חלקים של אמת. אם אבחר, אוכל להסתובב עירומה. זה לא מתיר לאיש לגעת בי. אם ארצה אסתובב עם שרשרת זהב. זה לא מתיר לאיש לגנוב לי אותה. מי שלא יכול לעמוד בפיתוי- שיסתגר הוא בביתו ויכסה את עניו. אם בחר לפעול כלפיי ולפגוע- הוא שצריך להיות מטופל. לא אני. אודי, אני חושבת שראוי היה להתייחס לאמירה הזו בהבהרה שאינה משתמעת לשתי פנים. אני לא יודעת מה העמדה שלך בנושא, ויכולה רק לקוות שאתה לא מסכים עם הדברים שנכתבו. אבל נראה לי שהותרת אמירות כאלה ללא התייחסות מצדך פוגעת בדיוק באותו מרחב מוגן שהיה נראה לי שאתה מנסה לייצר כאן. שתיקה כלגיטימציה. נראה לי שתגובה חד משמעית מצדך נדרשת. החלטתי לכתוב הודעה חדשה ולא כתגובה, כי בעיניי חשוב לתת יותר מקום להתייחסות למה שנכתב פה. לא להעביר את האמירות האלו עם כל הנפח שהן תופסות במרחב בלי לתפוס נתח של מרחב הולם לתגובה. בשורה התחתונה, הכעס של מיקה הגביל את עצמו בעצמו. היא חזרה והבהירה שהיא יודעת שלא כל הגברים פוגעים. אבל עכשיו היא כועסת וכעס יוצא בהכללה. מה שקרה בעקבות הכעס שלה הוא שרשרת תגובות ששמה אותה בעמדה ספק מתגוננת ספק מתנצלת על הביטוי המכליל של הכעס. כאילו שזו הבעיה. היחידה שהעזה לערער על גניבת הפוקוס בתגובות הייתה סיגל(לללל). וחבל. הייתי מוסיפה דוגמא לכמה שמדובר בטיעון מופרך ברמיזה מופרכת משלי לגבי הלבוש החרדי המושך מפגעים פוטנציאלים, כי גם אני כועסת עכשיו. אבל אני אנשום ואמנע. נטע, הכעס שלך במקום. וזה בכלל לא משנה מהבחינה הזו אם הוא נובע מפנטזיות או מכל דבר אחר. ברור שלא כל הגברים פוגעים. גם לא כל המוסלמים הם טרוריסטים. זה לא מונע את ההכללה כשכועסים. התירוצים הנלוזים של הפוגעים שנתלים ביצר מיני- עלובים במקרה הטוב. זוכרת שבאחת משנות בית הספר שלי הוקרנה לנו בכיתה סיטואציה של זוג בני נוער שנכנסים למיטה. רגע לפני האקט הבחורה מבקשת להפסיק. היו בקרבנו הרבה הצדקות לבחור- הוא כבר חם.. לא יכול להפסיק עכשיו.. הורמונים... זוכרת משפט אחד שנאמר ע"י המקרינה לגבי ה'לא יכול לעמוד בהורמונים': מה הוא היה עושה אם ההורים שלו בדיוק היו נכנסים לחדר? האם גם אז 'לא יכול היה להפסיק'? או שפתאום היה מוצא בו את הכוחות? י-- האמת שרציתי לכתוב פה על משהו אחר בכלל... אבל יצא לי החשק. "אחת לאיזה זמן מוגבל אני נשמט אביון ודל ממרוץ הכרכרה המשתקשקת, נפלט משצף מעגל כמו שוקע תחת גל, כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת" בוחרת בגל. רוצה לראות לכמה הוא מסוגל

קודם כל תני לי לנחש שאת לא כל כך זרה, צורת הכתיבה שלך מאד מסגירה אותך אבל לא אעשה לא אווטינג, אבל המלל שלך הוא כל כך שטותי ותת רמה, שחבל אפילו לענות עליו. וכן, קורבן רצח יכול להזמין עת זה עם התגרות באדם אחר. ואותה התגרות גם היא מילולית, תעמוד לזכות הרוצח בבית משפט. וכן, אשה יכולה לגרום להטרדות אם לא מעבר עם התגרות ופרובוקציה, וכן יש את החטא ועונשו, והם באים ביחד, ואם אשה רוצה שגבר יסתגר בביתו, הייתי מציעה לה להסתגר בבית, ולעשות שם ככל העולה על רוחה, ולא להטריד את האנשים ברחובות, כן כי הלבוש הזה הוא פרובוקציה, הוא נועד לגרות את הגברים, ודייייי להיתממות הדיבילית הזו, מספיק!!! למה מה את חושבת, שהגענו מהמאדים, מאיפה באנו? מה הסחף שלך כל כך לחשוף את הגוף שלך? מה גורם לך לא להשאיר שום דבר לדמיון, מה גורם לך לרצות שהגבר יראה עוד ועוד מהגוף שלך, לשם מה את עושה את זה? המרחב הציבורי כשמו כן הוא, תעשי בבית שלך מה שאת רוצה, אבל במרחב הציבורי, במקום העבודה את לא לבד, והלבוש שלך לא צריך להוות מטרד לאחרים,ואת יודעת מה? חשבי שיש לך בן שעובד בעבודה מסוימת, בנך האהוב, ולידו ישנה פקידה שעושה כל מה שהיא יכולה כדי לגרות אותו, כדי למשוך אותו, וכאשר הוא מספר לה על הפנטזיות שהיא מעוררת בו, היא תעשה לו שיימינג ברשת, מה תגידי אז, ואו איך שאת תחרפי את אותה אחת שכך עשתה לבנך, ומתארת לעצמי את שלל הגינויים שתאמרי עליה. ומה תאמרי על אותה פקידה שעושה הכל כדי לגנוב לך את הבעל, ולבסוף הוא עוזב אותך עבורה, איך תתיחסי אז לזה? עד שזה לא פוגע בך, אז מדבר גבוהה גבוהה על זכויות שיש לך לזהם את המרחב הציבורי, ברגע שזה יפגע בך כבר תדברי אחרת. ואני אומרת לך את זה מתוך שיחות רבות עם נשים שנפלו קורבן לכך, הבעלים שלהן בגדו בהן, הגברים שלהן נטשו אותן, הבנים שלהן היו במעצר על הטרדה, תקשיבי גם למה שיש להן לומר על ההתנהגות שלך ושל אחרות שכך נוהגות. נתראה אז

אם את כאן ...אז רק שתדעי שאני איתך מבינה כל כך את הקושי הרעש האין סופי והתחושה של אזור הדמדומים ..

תודה שאת נוגעת... אני כאן, מנסה לקרוא אך מתקשה קצת להגיב. למרות שיש דברים שהייתי רוצה לומר. אני שמחה לראות את התהליך שאת ממשיכה בעקשות להניע קדימה טמעריכה אותך על כך מאוד. שלך שירה

מחכה לך כאן ליד החומה ....

אני כאן לא כאן... מרפרפת על מילים של אחרות, לא מצליחה להביא את שלי. זמנים רעים. השתבללות... יקרה, הלוואי היית מבינה איך הפניה שלך נגעה בי. תודה.

הכי הכי מבינה אותך בעולם לא שכחתי לרגע מאיפה צמחתי ואני ראייה לכך שאפשר . אל תשתמשי במילים כאלה מולךשזה לא אפשרי זה תמיד אפשרי לפעמים קצת יותר לאטו קשה אבל למדתי לפעמים רק להגיד בלי להאמין בכאילו ובסוף זה חודר .... איתך ביאושך הכואב וכמו שאת לאט לאט מגדילה את הסדק בחומה אני מאמינה בך שאת יכולה ושזה יקרה ..

אני מרגישה מוצפת מכל ההתכתבות כאן עם כל הדיבור על מיניות ואונס וגברים וצניעות מאוד קשה לי להתמודד ביקשתי פגישה כפולה עם המטפלת.

מאוד מבינה אותך . זה אכן טריגרי וטוב שביקשת מקווה שזה יעזור ויצמיח ובנתיים חיבוק ויד עם יעזור

תודה על קבלת הפנים. אך עדיין מהססת לכתוב את מה שכואב, כאן בפורם הזה.... רק לומר שמנסה להימנע מזה כי צריכה להחזיק בשביל ילדיי לפחות החודש, דברנו על כך והיא הסכימה איתי שכרגע לא כדאי להיכנס לנושאים קשים, לא אפרט כרגע כי קשה לי פה עדיין....אבל לעיתים מציק לי בחלומות ולא ניתן להמנע מחלום :( אין לי מושג מה עושים אם כך.....

אני מניחה שהחלומות ממשיכים להטריד במשך היום ואת חושבת על הדברים . אישית לא מכירה דרך קלה יותר בסופו של דבר מאשר להביט לפחד והכאב בעיניים ולהכנס בהם . אבל מה שאת מרגישה בקצב שלך ובנחלט לא כאן המקום המקום הוא בטיפול ...איתך יקרה ושוב שמחה שבאת חיבוק ענק

סנדי, אמנם כתבת לי "יאללה ביי" אבל שימי לב לדברייך - אני חושבת שאת רואה את היצריות הרבה שיש בגברים כעניין מרכזי, לא פחות ממני. לפי הכתיבה שלך נשים הן רק אוביקט לסיפוק הגבר, בכל הפרמטרים - לבוש, הליכה , דיבור. וכאילו הגברים הם ממש כמו ילד בחנות ממתקים ושאסור לקחת. ההסתכלות שלך, (ואני מודה שכמוה גם ההסתכלות שלי) היא מאוד צרה ומגמתית וכלל לא משקפת חלקים נרחבים מהציבור. ודעי לך שגם בנות הכי לא פתייניות והכי צנועות שיש לא חפות כלל מהטרדות ופגיעות לעיתים בדיוק ההפך. ולדעתי ההסתכלות הזו שלך היא הסתכלות מאוד בעייתית שרק תורמת לפגיעה בנשים ומעודדת את השתקתן בנושא. ואם את בוחרת לראות אישה שמתהלכת בחצאית מעל הברך כאישה מפתה -אז זו בעיה לגמרי שלך.ו אז קשה לי להתאפק ואני מציעה לך להצטרף כאשת חינוך מובילה בסמינרים לבנות..זו בדיוק דעתן של המורות שם.

את מדברת על חצאית מעל הברך? אני מדברת על משהו אחר לחלוטין, למה לא תסתכלי קצת על בר רפאלי, למה לא תסתכלי על הדוגמניות האחרות ותראי מה הדגם שרוצים שיאמצו לעצמן הבנות. יודעת, הייתי עכשיו בכנס בין לאומי בחו"ל, היו שם מכל העולם, אבל ממש מכל העולם, המזרח הרחוק, אירופה ארצות הברית, ישראל ואפילו אירן וסעדויה ודבר אחד איחד את כולם, אבל ממש כולם כמעט, כל הגברים, לבושים עם חליפות ועם עניבות, מחויטים לחלוטין, מעוררי כבוד. הנשים, לפחות תשעים אחוז מהן לבושות, או יותר נכון בקושי לבושות, וקחי בחשבון שעכשיו חורף!!! זו התמונה שמשקפת את המציאות ואחר כך הנשים צועקות למה לא נותנים להן כבוד כמו לגברים? איך הן מציגות את עצמן? למה גברים שמכבדים את עצמם לא מגיעים לכנס עם מכנסיים קצרים ובלי חולצה? למה כל נושא תפקיד גברי תמיד ילבש מכובד לחלוטין, לעומת הנשים שתתערטלנה, ואחר כך הן תצעקנה למה רואים אותנו כחפץ? מי מחפיץ אותן? מי מדגיש את האברים המיניים שלהן עצמם? מי לובש צמוד לחלוטין שיראו בדיוק כל אבר, מי הולך עם בגד שעם כיפוף הכי קטן רואים את התחתונים? מי הולך עם בקושי פיסת בד שמכסה את החזה? להפך, אני לא מאמינה שתפקיד הנשים לשרת את הגברים, אני בכלל לא מנסה לעמוד על המשבצת שלהם, החיים שלי לא סובבים סביב הרצון לגרות אותם, או להיות כמוהם. אני, מה זה טוב לי במשבצת הנשית שלי, מה זה טוב לי להשתמש ביכולות הנשיות המהותיות שלי, ולא המיניות כדי להתקדם. ורוצה לספר לך סוד קטן, בחיים, אבל בחיים, כשהייתי שכירה, מעולם לא קבלתי משכורות פחות מהגברים, להפך!!! לא הייתי צריכה להלחם על זה, זה היה ברור, כי שלמו על מצוינות. לצעוק כל היום לא מביא לפסגה, מצטערת. זוכרת את אורלי אינס, שהתקדמה בכל התפקידים דרך חדרי השנה של כל הממונים עליה, ואחר כך היו לה בלי סוף טענות על הטרדות, נפלה והוא נגע בה, אמר לה, עשה לה, אכל לה.

שוב. בחדר בחושך במיטה. לא מצליחה לצאת. מפחדת מהעולם ומעצמי

יושבת לצידך בחושך עם נר קטן ביד ולב רועד מבין ואוהב

זה לא פשוט וזה ממש קשה אבל שמת לב שהפעם את מוציאה יד ענקית החוצה שמבקשת עזרה ..תיראי את ההתקדמות המופלאה שלך . זאת לא אותה התקעות מפעם . גאה בך..לא קל לבקש עזרה כשתקועים ...מאמינה בך ואיתך

ריגשתתם והרגעתם קצת

ממי שלי, סיפרת שיש לך כלבה מדהימה. לי היה כלב, וקשר עם כלב הוא מיוחד כל-כך. היה לי כלב בזמנים הכי קשים שלי, הכי הכי קשים שלי. והוא היה מוציא אותי לטיול. גם אם הייתי נשארת בתוך הבועה, במצבי חרדה של הקאות, חולשה, פרגמנטציה, דראליזציה וכד'. אבל הוא הוא עוזר כל-כך. אולי תעזרי בה? יש מצב? אילו היית יודעת כמה אני אוהבת כלבים, כמה הקשר שלי איתם חזק - שולחת לך משהו מיטיב כזה, שלך, סוריקטה

אודי, לך אני רוצה להגיד שאני מאוכזבת ממך מאוד. פרסמת את תגובתה של סנדיי למיקה והייתי מצפה ממך שבתור איש מקצוע תתייחס לכתוב ותסביר את אשר הוכח מיליון פעם: אונס (או כל פגיעה מינית אחרת) הוא אקט של השפלה. אקט של כוח ואלימות. אין לזה שום קשר לסקס. אין לזה שום קשר לחרמנות. אישה שלבושה בצורה פרובוקטיבית אינה מזמינה אונס. ההוכחה לכך היא שגם נשים חרדיות נאנסות... גם ילדים נאנסים... עשו מחקר בנושא וכחלק מהמחקר ראיינו אנסים. שאלו אותם כיצד הם "בחרו" את הקורבן. התשובה הייתה: הם חיפשו מישהי שנראתה פגיעה. אבודה. אף לא אחד אמר שהוא חיפש אישה או נערה שהתלבשה באופן חשוף ומזמין. סנדיי, את אישה חשוכה. קראתי את דברייך שוב ושוב ואני מזועזעזת מהבורות. וממך אודי, מאוכזבת עד מאוד. נטע.

קודם תגדירי טוב מה זה הטרדה מינית. קדם תחליטי על שוויון בין המינים קודם ההגדרה צריכה להיות בלי שייכות למגדר מסוים זה לא יכול להיות שמגדר אחד יעשה משהו וזה לגטימי ומגדר שני יעשה את אותו הדבר וזה מאוס ומבוזה. ואני לא מדבר אל אונס בתוך המשפחה, לא מדברת על אונס כפשוטו, ואת יודעת מה, מילותיך מעלות בי בוז! מצטערת זה מה שאני חשה כלפיהם

מסכימה עם כל מילה של נטע. גם אני לא האמנתי שנתת לדיבורים חשוכים כאלו לעבור בלי שום הערה, בעיקר בפורום שיש בו נפגעןת תקיפה מינית. צריך שניים לטנגו, איזה קשקוש. אני לא נפגעת תקיפה מינית, אבל הוטרדתי כמו כל אישה כמעט, כשהייתי בשיא הצניעות ואפילו בהריון. בלי שום התגרות, בנסיבות הכי לא מתקבלות על הדעת. גברים הם בני אדם בדיוק כמו נשים, הם מסוגלים לשלוט בעצמם, אין בהם שום חיה בלתי נשלטת. מה שסנדיי כותבת מתאים לאיראן, ואף אדם נאור לא יסכים עם זה. ממש מביש.

תודה על התגובה שלך. מסכימה איתך והתפלאתי גם שאף אחד לא הגיב וגינה את ההודעה הקשה שסנדי רשמה.

היי נטע, אונס הוא אונס ואין לכך שום הצדקה. וככל שהזמן עובר נשים לומדות לעמוד על דעתן בעניין הזה. כשאבא שלי התחיל לפגוע בי מינית הייתי בת 5. ולא היה בי שום דבר מתריס.... יכול להיות שאני מבינה את הרגישות שלך לעניין וגם מאיפה שזה בא, או שאני טועה בעניין... גברים שטורדים או אונסים מינית הם לא אובר חרמנים, הם גברים שלא יודעים לשלוט בעצמם ובאותה מידה הם היו יכולים לגנוב כסף או להכות. יחד עם זאת ישנם גברים איכותיים ורגישים מאוד ואודי שלנו הוא אחד שכזה. לא מגיע לו להיכנס למין הכללה גסה על כל הגברים שהם. ואליך סנדיי זה בסדר להיות פרובוקטיבית ולכתוב מה שאת חושבת. משום מה יש לי תחושה שלפעמים זה מגיע לצד השני כמתקפה או כעלבון. אני לא כותבת כאן כדי להצדיק אף צד וחושבת שזו זכותך להביא את עצמך על כל חלקיך. יחד עם זאת יש תחושה שזה קצת מעבר להשמיע את דעותיך... שזה בא להקניט, ולהטיל דופי. זה עצוב לי שזה כך.... הילה

למה כאשר מישהי מביע דעה שזכותה ללכת בעירום זו לא פרובקציה? זאת אומרת שישנן רק דעות מסוימות שהן לגטימיות, וכל סטיה מאותן דעות היא פרובוקציה, וצריכים לסתום את הפה למי שמעיז להפר את ההסכמה לאותן דעות? לנסות לשחוט כמה פרות זו פרובוקציה? ואם אני אגיד לך שלבוש מסוים זו פרובוקציה? דעתי לא לגטימית, רק של מי שלא סובר כמוני???

נטע מעריכה את יכולתך להגיב ללא פחד. אני קראתי והתכווצתי אך פחדתי להגיב. קשה לי מאוד עם הדיבור האלים. סנדיי, עברתי מספר מקרים של התעללות וניצול מיני ואונס קבוצתי קשה מאוד. ילדה בת חמש בקיץ עם חצאית פרחונית וגופיה זה כל כך תמים. נערה תמימה ורגישה שנופלת קרבן לניצול מתמשך זה כל כך אכזרי. חיילת שנופלת קרבן לאונס קבוצתי זה כל כך חסר אלוהים... יש בך צדדים רכים וחומלים ונדיבות לב, אבל הנחרצות שלך לפעמים פוגעת ואינה במקומה.

מה שלומך? מבקשת עזרה. אני מפחדת לגדול, מה עושים??? העניין הוא לא התנהגות ילדותית. להפך, אני בן אדם אחראי (אולי יותר מדי) בוגר ועצמאי ברוב המקרים וברמות התפקודיות היום יומיות. אבל יש בי חלקים שהיו אמורים לגדול ולהתבגר והם נשארו בוסריים ואין לי גישה אליהם. ואני נשארת ילדה קטנה בודדה ותקועה שלא מצליחה לרצות דברים של גדולים, כאשר העולם ממשיך להתפתח ולצמוח ולהצמיח חיים. והזמן כבר מתחיל לאזול ולא נראה לי שאוכל להמשיך כך. מחשבותיך ומילותיך יוכלו לעזור לי

אודי יקר. על ההתייחסות ועל מחשבותיך איך כדאי לגשת לפחד. אני מרגישה שכשאני מתקרבת למקומות האלה, המפחידים ביותר, אני מתחילה לגלוש לאזור של שגעון:(

הי סנופקין אהובה, כפי שהבנתי מהטיפול שלי, ברבים מאיתנו יש חלקים מפותחים יותר ויש מפותחים פחות. אפילו ראשוניים מאד. וככה זה, ולעתים נשאר כך. וישנה גם אפשרות בחירה כזאת, נראה לי. וזה בסדר, לא? אצלי, למשל, החלקים המיניים נמצאים ברובם במקום התפתחותי נמוך מאד. אם זה מציק, אפשר לנסות לעשות עם זה משהו, ואם לא - אז מה... מחבקת, סוריקטה

תודה על מילותייך הטובות. ועל נקודות למחשבה. הבעיה- שאני רוצה לרצות דברים מסוימים ולא מצליחה. כנראה שזו הבחירה שלי כרגע, אבל אני מרגישה שאין לי פה באמת בחירה. שאני לא יכולה לבחור אחרת. והבעיה היותר גדולה שאני חוששת שלא אצליח להמשיך ככה, אם לא אצליח לרצות ולהפתח במקומות האלה לא אצליח להמשיך. וזה עצוב ומפחיד ומאיים

הרגל ישן..לחזור לכאן כשכואב..בזהירות...בצעד מהסס...לקבל פירורים.... כמה עלוב...סליחה.

הי מתוקה שלי, מחבקת אותך. שמחה שאזרת כוחות. לדעתי, כלל לא עליבות, או קבצנות. אם כי, ההרגשה מובנת ומוכרת. וגם ניתן לראות את החלקי כדבר שאינו רק פירורים. מאחורי כל מילה - עולם ומלואו. אפשר לקחת ולהצמיח. שלך, נדבר, סוריקטה

את יקרה, חשובה לפורם וכמובן נראית :)

שמחה ככ שבאת וזה הכי נכון בעולם ..האמת מיכ מעולם לא עזבת היית איתנו כאן בלב כל הזמן...מצטערת שכאב גורם לך לחזור ...מה שלומך ..

לי את מאוד חסרה כאן, חושבת עלייך. שמחה שאת חוזרת וממש לא עלובה. חיבוק חם ואוהב, אם מתאים. (בסוגריים, אגיד שהרגשתי שאולי נעלבת כאן אז ולכן החלטת לתפוס מרחק, ואני לו הייתי במקומך הייתי עושה זאת...)

לא דתייה ממש ממש לא אבל מאוד מאמינה מאמינה בטוב של העולם מאמינה שהיקום אוהב אותי מאמינה שהכל לטובה גם כשלפעמים לא רואים ומבינים את הדרך...אוהבת את הדרך שלי.... יש מועדים בשנה שאני אוהבת ואחד מהם זה ראש חודש כל ראש חודש זה זמן בשבילי להתחדשות לבדק בית להטען בכוחות מחודשים וזה האמת ...סיבה למסיבה לחגוג ....אבל היום זה ממש מיוחד ואהוב ערב ראש חודש אדר ...חודש של שמחה שמחה אמיתית מתוך הלב והנשמה ..שמחה על אף ולמרות הקשיים והמקומות הפחות נעימים ... וזה מחזיר אותי אודי למקום הזה שיש לתת לטיפול שנגמר אני נותנת לזה מקום רק שכרגע מרגישה שאני עדין באובססיה בתלות לשם וכל נגיעה היא מהמקום הזה ..רוצה קצת לתת לדברים לחלחל לשקוע ואז לבוא מהמקום האישי שלי של מי שאני בלי קשר לתלות הזו ...לבדוק את הכעס הפגיעה מהמקום שלי בצורה נקייה קודם כל עם עצמי להבין .... הכי וזה מחזיר אותי לראש נחודש והשמחה הבנתי היום שיותר אני לא פוחדת שיעזבו אותי עובדה שבעצם לא נשארתי לרגע לבד (מקווה לזכור ) מנסה להיות במקום שזורם שמבין שהכל בעולם מתקיים בסדר נכון עבורי. שאני שם עבורי תמיד ואני חזקה הרבה יותר מפעם וזו אחת המתנות של הטיפול שעשיתי...אודי אני אוהבת את התהליך שאני עוברת. יש לי דרך יש לי מדריך יש לי כיוון ויש לי המון מלאכים שמלווים אותי בכל מיני מעגלים ...תודה לכם לכולכם . והרבה הרבה שמחה אמיתית מכל הלב ...באהבה https://www.youtube.com/watch?v=zpWo6bCC1yI במיוחד הפזמון ....זה אושר גדול מחכה לנו מעבר לפינה וחלום אם את כאן התגעגעתי אלייך מאוד ....

חברות ואודי, התגעגעתי.. אודי, אני פוחדת מהעברה בטיפול, אני לא אצליח להיות שם, ולהתמודד.. מה זה בעצם העברה? Aya

לסנדי וסוריקטה סנדי (המקצועית ושוחרת הצדק), כמובן שלא התכוונתי למקרים כאלו, שבהם האישה מוליכה את הגבר שולל או מטפחת בו תקוות שווא. למרות שבכנות, קשה לי קצת לפתח אמפתיה כלפיהם – אני באופן אישי מכירה פחות מקרים כאלו. וגם לא חיה בחברה שבה האישה מתנהגת כך. ובהמשך למה שסוריקטה (החכמה והמביכה) כתבה, הלוואי שיהיה שוויון. מציעה שגם הגברים ילבשו גרביונים באוגוסט, שמא אתפתה למראה רגליהם... זכורות לי ב-"חיבה יתרה" מורותיי בבית הספר שכל כך טרחו להסביר כמה גברים יצרם רב, כמה יש להיזהר שלא להכשילם – ואת יודעת סנדי, בסוף זה גם לא עוזר... כי הם נכשלים לא רק בגללנו וללא קשר ללבוש שלנו או למה שאנחנו משדרות... אבל אז ייאמרו שהבעיה היא בך – שאת לא יודעת להציב גבולות, שאת לא אסרטיבית, שאת לא מבינה... והכי מצחיק, שאומרות זאת נשים, או שהן פשוט צוחקות – כי זה מצחיק אותן...ברור.... אולי הייתי רוצה להיות גבר? יש מצב...פעם ממש ממש רציתי...סה"כ חיים קלים, פרנסה – זה כבר לא רק עליו, ולא צריך ללדת ולסבול בדיקות פולשניות... אולי זה קשור לבית שבו גדלתי, לדברים שעברתי, לתפיסות מוטעות שלי, לא יודעת... אבל היום, אולי כבר לא רוצה להיות גבר.. מוכנה ללדת 20 פעם , לעבוד ולפרנס, ולגדל משפחה – אבל לא לוותר על התחושה הזו של להיות אישה. גם אם לא ממש יש לי מושג מה התחושה הזו אומרת...

האישו, הוא לא את באופן אישי, ולא אני באופן אישי. האישו הוא ההתנהלות בימינו באינטגרציה בין נשים וגברים. היום נפרצו כל הגבולות, נפרצו כל הנורמות. לפני חמישים שנה, הצניעות לא הייתה רק נחלת יהודים חרדים, בכל בית ספר ברחבי העולם, יהודי, נוכרי, דתי וחילוני, לא קבלו לבית ספר ילדה שהחצאית שלה לא כסתה את הברק, שלא לדבר שאי אפשר היה להגיע עם מכנסיים, חולצות קצרות??? מי בכלל חשב. היום נפרצו כל הגבולות, נשים מרשות לעצמן להופיע בערום מלא ברשת, ולא ברשתות פורנוגרפיות, אלא 'דמויות נערצות', היום כל המודה של הנשים מיועדת לדבר אחד בלבד, להיות סקסית ולגרות את הגברים. כל בגד, כל צבע, וכל פיסת בד, או יותר נכון חוסר פיסת בד אמורה לעורר ולהדליק את הגברים. זה מתחיל בשיער, צבעו וסירוקו, האיפור של הפנים, הלבוש המינימלי, החיוך המגרה, הכל הכל, כדי לגרות את החיה שבתוך הגבר, אל ההורמונים הגבריים שלו, הכל מוטה לצד הזה, ומיליארדים מושקעים בתעשיה כל שניה, כיצד לאפשר לנשים יותר למשוך את הגברים. הייתי בבנק לפני חודש, אחת הפקידות, שמנמנה, עם ירכיים בלי עין הרב, הלכה עם אורך חצאית שמדי פעם הציצו התחתונים, וזה לגטימי, והיא מרשה לעצמה כך להגיע לבנק מכובד - בנק לאומי, תראי לי גבר שיגיע כך לעבודה. והיא צעדה לאורך כל הבנק שוב ושוב, כאשר הירכיים שלה השמנמנות מתנועעות ומושכות את תשומת הלב (לא בגלל יופין במקרה זה, אלא בגלל גיחוכן), לנשים היום אין מעצורים בקוד הלבוש שלהן וגם בדרך ההתבטאות שלהן. צורת לבוש שפעם הייתה שולחת מישהי ישירות לחוף תל אביב, היום מקובלת בחברה כלשוב ראוי להסתובבב אתו. ולאחר כל זאת, נשים מצקצקות בהיתממות, שלא יטרידו אותנו! שלא יזרקו לנו הערות סקסיסטיות, אנחנו יכולות ללבוש מה שאנחנו רוצות, לומר מה שאנחנו רוצות, לאפשר לגבר כמה שאנחנו רוצות, אבל הוא צריך להתגבר על עצמו, בעיה שלו שהחזה החשוף שלי מדליק אותו, בעיה שלו שהמכנסונייים הקצרצרים שלי מעלים לו את ההורמונים, שיתגבר, זכותי לנסות לגרות אותו עד קצה גבול היכולת בכל דרך ובכל צורה, וזו בעיה שלו. אני אומרת לך שישנם שניים בטנגו הזה, הגבר והאשה. נורמה שמשתרשת בחברה היא אשמתם של שני המינים, לגברים נעים מאד שנשים חושפות את הכל, ולכן הם מעודדים זאת, מקבלים בחינם הצצה לכל אחת לכל מקום, זה מתאים להם! והנשים, הן אלו שמאפשרות לעצמן לאבד את כל הכבוד שלהן, והכבוד נאבד לא כאשר אמרו להן הערה סקסיסטית או בוטה, הכבוד נאבד כאשר הן אבדו אותו בלבוש לא לבוש. כך שבכל העניין של ההטרדות המיניות שהיום נורא IN בהחלט יש לנו שניים בטנגו. ולא, אני לא מדברת על מניאקים המטרידים סתם ככה, אבל מה לעשות, מקום שנשים לא מפקירות את גופן לכל, ולא שמות אותו בחלון ראווה (מזכיר לי ביקור שלי בבלגיה לפני שנים שהשאיר אותו בטראומה, עברתי שם דרך רחוב שלא ידעתי את המשמעות שלו, וראיתי חנויות עם חלונות ראווה, ובכל חלון עמדה אשה כשחלק גופה העליון ערום! חטפתי שוק ונעמדתי לראות אם זו אשה או בובה, ולפתע אותה אשה התחילה לקלל אותה, בייש אותה שבת מינה רואה אותה ככה), אבל היום לא צריכים רחוב סמוי בבלגיה, בכל הרחובות נשים מתלבשות בצורה מאד דומה, והן לא מבינות איזה סטיגמה הן שמות על עצמן. את אומרת שאת שונאת את הגברים, אולי תנסי לבדוק מדוע? 1. אולי המשיכה שלך לאשה גורמת לך לא להיות בטוחה בזהות המינית שלך? (אבל כדי להרגיע אותך, זה מאד בנורמה, ולא מוכיח על שום דבר) 2. אולי היה לך אכזבות מבחורים שרצית ולא רצו אותך? 3. אולי אין לזה קשר לזהות המינית אלא ליכולת להסתדר טוב יותר בחיים, ואולי הם מסמלים לך איזה חופש שהיית רוצה לקבל 4. ואולי זה לא שנאה, אלא סתם אוביקט להוציא עליו קיטור? יאללה מיקה, תרגישי טוב, שיהיה לך טוב, שתצליחי, שיהיה לך אושר ועושר ושמחה

הי מיקה יקרה, תודה על הפתיחות. וואי, בחיי, יופי של נושאים לדבר עליהם בטיפול. וכן, יודעת ש'לכי-תדברי-על-דברים-כאלה-ואל-תברחי', אבל טיפולים, כפי שאני מבינה אותם, בנויים לזה. אני מזכירה שרצוי להימנע מהכללות. אודי וגם המטפל שלי, למשל, גם האבא של התינוקי, אם תרצי, נתפסים, בעיניי, כגברים חכמים, מעודנים, אמינים, נאמנים ועוד. רציתי גם להזכיר את קבוצת ההומואים באוכלוסיה. גם בינהם יש רכים ויש אלימים יותר. שלך, סוריקטה המביכה :-)

אודי, אני שונאת בנים. אני שונאת אותם כל כך. קשה לי לכתוב על זה מרוב שנאה כי אני, למרות רגשותיי למטפלת. אני לעולם לא אגע בה, ולא אזרוק לה הערות מיניות, וכשהיו לי הרגשות הללו כלפיה בפגישה האחרונה – הורדתי את המבט עד לרצפה. אז למה אתם או הם (אני כמובן לא מכירה אותך ואין לי טענה כלפייך כלל) לא נוהגים כך? ונמאס לי לשמוע תירוצים מגוחכים של "יצרים", "עניין הורמונלי" "וככה זה גברים".. זה לא הוגן. זה לא פייר להתנהג ככה...זה לא תירוץ! אתם מודעים לקשיים שיש אחרי המעשים האלה שאתם עושים??? במימוש זוגי? על הפחד שיש לבנות ללכת בחושך? על חוסר הביטחון בלעמוד מול גברים? על כל התפיסה העצמית שמשתבשת????על המיניות ההרוסה?????על חוסר השמחה בחיים????על מבוכה???? על התסכול הרב???? על כל ההשלכות שיש למעשים כאלו??? אני לא באה בטענות אלייך. אתה פשוט מייצג כאן ג'נדר מסוים. ולכן כותבת אתם. תראה איך גברים מסתכלים על נשים ברחוב, באיזו זילות וחמדנות , באופן פולשני וברברי. ואני נגעלת. ולא רוצה לכתוב כאן על מקרים יותר קשים. די, לא יכולה לקבל יותר את התירוץ הזה של "יצרים", פשוט לא מסוגלת לקבל אותו יותר.

שימי לב למה שכתבת אתם מודעים לקשיים שיש אחרי המעשים האלה שאתם עושים??? במימוש זוגי? על הפחד שיש לבנות ללכת בחושך? על חוסר הביטחון בלעמוד מול גברים? ואת מודעת לקשיים של הגברים כלפי נשים שחושפות את החזה שלהן, שחושפות את הישבן שלהן, שעושות כל מה שהן יכולות כדי לגרות אותם? את יודעת שגבר שפותח המכולת עשה עבירה פלילית, אשה חושפת את החזה וזה לגטימי. את יודעת איזה כאב יש להם. נשים לובשות בצורה הכי פרוטוקטיבית, כדי לגרות את הגברים, למה זה בסדר? את יודעת שאם אדם רצח אדם אחר, וזה היה כתגובה של מעשה של הנרצח לוקחים זאת בחשבון, ולפעמים אפילו לא יואשם ברצח אלא רק הריגה, או רשלנות שזה הבדל עצום בכל תביעת נזיקין, לוקחים בחשבון אשם תורם. אם אני שברתי לך את האוטו, אך את גם היית אשמה, אז בפיצוי שאני אתן לך יקחו בחשבון את האשמה שלך וראה זה פלא, רק מקום אחד פרוץ לחלוטין (תרתי משמע) נשים מאמינות שהן יכולות לומר מה שהן רוצות (ראי ערך רחלי רוטנר) להתלבש איך שהן רוצות, לעשות מה שהן רוצות, כולל להתפשט לפני הגבר ולהיכנס אתו למטה, אבל הוא צריך להיות על אוטומט, צריך לפעול בדיוק לפי ההנחיות שלהן המפורשות או המכללא, ולא טיפה מעבר לזה. כאילו ולא אין רגשות, כאילו ואצלו לא מתעוררים דברים שקשה להשתלט עליהם הנשים רוצות להתעלם לגמרי מכל מה שהם תרמו למצב הזה. לא מדברת עליך אישית, לא מכירה אות וכן מכירה גברים מניאקים שמתחילים גם עם נשים צנועות אבל לא זו הפואנטה, הכל צריך להיות עם שוויון, נשים לא יכולות להכניס את כל הראש שלהן באיך לגרות את הגבר, ואחר כך לבא בתלונות שהוא התגרה, זה לא צריך להיות פחות מכל נזק אחר, לרבות רצח, הקרבן - צריכים לבדוק מה הוא תרם למה שקרה. לא תרם, בסדר, יקחו בחשבון שהוא לא תרם כן תרם, יקחו בחשבון את מה שהוא כן תרם כל מקרה לגופו אבל היום הטרנד שרוצים לקבל הפטר חופשי לכל הנשים תעשנה מה שהן רוצות, תאמרנה מה שהן רוצות, תתנהגנה איך שהן רוצות, והגבר, שיתגבר, שיהיה מתוכנת זה מקומם לא פחות מהטרדות מיניות של גברים, מי שחוש הצדק שלו מפותח לא יכול לסבול מצב דברים זה ולא משנה אם הוא גבר או אשה והנשים הפתיות לא מבינות מה שעומד מאחורי כל זה, והן מתפתות לחזור על מנטרות, אבל על כך בפעם אחרת

אסור לתת לגיטימציה לאונס ולרצח.

הי מיקה, הצעה למחשבה לך ולכולן - האם חשבתן על זהותכן כגבר? מה דעתכן בנושא 'קינאת פין'? האם אתן מרגישות שאיכשהו הוא בא לידי ביטוי אצלכן במידה זו או אחרת? בוקר, סוריקטה

בהמשך לדבריי - שימי לב גם למה שכתבת בכותרת "נדרשת ארוכה ואין לי כזו" אישה... סוריקטה

ואפילו לא ככ מזמן, הדברים היו שונים. לצמרת הצבאית, הפוליטית, לאנשים מפורסמים, או ממונים מעלי היה "מותר". היום, העולם השתנה, ואנשים בעמדת כח נענשים על התנהגות לא הולמת גם אם "רק" מילולית. כמו בכל תקופת ביניים, יש גבולות לא ברורים ולעיתים מוגזמים (אדם יכול להיחקר במשטרה על כך שהציע למישהי דייט) גם גברים משלמים מחיר על כך שהם מתויגים כפוגעניים. ורוב הגברים הם הרי לא כאלה. אני שומעת הרבה כאב וחוסר אונים בשאלה שלך, ובא לי לחזק אותך, מיקה. לא נותר לי להציע לך להמשיך לטפל בעצמך ,ויש לא מעט עמותות שמציעות טיפול ותמיכה , חוגים קורסים וקבוצות. אפילו בחינם.

מה יותר קשה-להתנתק מהמציאות או לחזור אליה. אני אחרי שבת שלמה של כניסות ויציאות לא נגמרות....מותשת

שמחה שאת כאן ..

יקירה.. קוראת אותך לאט לאט.... ועכשיו דמעת אותי... כמה עוצמה יש בך... איזה תהליך מדהים את עוברת... וכמה שינויים במעט זמן... ריגש אותי שנסעת וחיכית למטפלת הקודמת ושהיא הגיעה ודיברה איתך והיתה רגישה מספיק אלייך... מאוד קל לחבב אותך... יש לך איזו מידה של יושרה וכנות שקשה למצוא היום.... טוב לשמוע שהמטפלת החדשה אוספת אותך בטיפול דרך הסמסים ששלחת לה... ולא מאפשרת לך להיתנתק... גם הפסיכולוג שלי מתיחס להודעות שאני שולחת לו.... מחבקת אותך חברה יקרה, ושולחת לך אור ואהבה... שלך, הילה

ריגשת אותי ממש... תודה על המילים. עכשיו אני בחופש, נמצאת בספר ונעים לי. תודה ושיהיה שבוע טוב.

אביב יקרה אני פה, ואת? תעדכני אותי קצת, מבחנים סוף סמסטר? מטפלת חדשה?

קצת נעלמת מבחנים בנתיים בסדר . מחזיקים אותי צפה . מטפלת חדשה זה עוד כל כך חדש ...והמקון ממש לא פשוט ..ציבורי ושונה אבל זאת הכפפה שלי ואני יודעת את זה אז הכל בקטנה ואני אמצא את הדרך ...ואת שמחה שאת כאן וקראתי אותך איזה שטויות זה לקבוע עם אחרת ...גולם שלא תצטערי אחר כך תאמיני לי זה כואב .

היי אודי. יש הרבה ענייני יום יום וטרדות בגדלים שונים. ויש את הכאב העמוק על בני היקר. אין לי נגישות אליו כל כך, ובדרכו שלו משדר לי שלא טוב לו... דברים חמורים. כדורים נרקוטיים שמקבל ללא האישור שלי. אני לא במלחמה נגד אבא שלו אני במלחמה על נפשו של בני. זה גובל בענייני בירוקרטיה, ויותר מהכל הייתי רוצה לשאת אותו במנשא אימהי לו רק יכולתי... לו רק איפשרו לי... לחבק אותו כה חזק, ולאמר לו שלא ידאג כל עוד רוחי באפי בכוחותי הדלים אעשה בשבילו ובשביל אחותו. הילה

בגלל שאני כועסת עליה...קבעתי עם מטפלת אחרת, מבלי לחשוב יותר מידי מבלי לעדכן אותה מבלי לעשות סיום סתם כדי להעניש אותה או אולי כדי "לר(ע)ות" שדות זרים, טיפשי משהו?

כאילו כל התגובות שלך אלי הם " הימנעות מקשר" איך אתה מסביר מפגשים חד שבועים למשך קרוב ל3 שנים? אז נכון שהיו הפגות , אבל זה לא הימנעות מקשר... הכי מרגיז שכמעט 3 שנים והאדם שיושב מולי לא מכיר אותי בכלל. אני שונאת אותה... על זה שלא אכפת לה.

כבר כמה זמן שמנסה לברוח מכאן. משהו גרם לי להרגיש ככה מובסת אולי לא נראית לא מובנת לא יודעת כי לא הצלחתי לשים את האצבע מה שם גרם לי להרגיש ככה. מן הסתם זה משתלב בהרגשה הכללית שאני מרגישה , מה גם שלפורום הזה נכנסתי בניסיון להוריד עומס מהטיפול במחשבה שניתוב יעזור לשמור עליו. עצוב שנה שלמה נלחמתי די לשווא לא הצלחתי לראות שזה ניסיונות של מאבק בטחנות רוח , עדין קשה לי עם ההבנה עד כמה היו שם כשלים וטעויות שהם פשוט לא שלי ..כל כך משחזר מול אבא, שעדין לא מוכנה לקבל שהייתה שם פגיעה שאני לא אשמה !!! ברור שיש הבדל ניכר, מן הסתם היא לא רצתה לפגוע והיא נלחמה יחד איתי. אז מרגישה שאני אשמה ויודעת שזה שטויות ואין כאן אשמים , מרגישה שאכזבתי אותי אותה אותכם אותך אודי ..זה עצוב ואולי בגלל זה מרגישה גם כאן תלושה ולא בטוחה ..אבל לא בורחת וכותבת..מה גם שהבריחה הזו נתנה לי קצת מרחב באובססיה שנכנסתי כאן בכתיבה ככה שזה לא רע כל כך :) ואחרי שהורדתי מעצמי את הסל .. אודי אני מרגישה שהכי נכון כדי לאפשר טיפול ולא רק שתהייה לי מטפלת זה לקפוץ לאש ולספר את הרצף של הפגיעה ובמיוחד את מה שתקוע בגרון ..שכן בתרפיית הדלת אמרתי לקודמת אבל בעצם נשאר ככה ללא עיבוד . זה די מלחיץ אותי ולא בטוחה שזה נכון כי לא יודעת מי יגיע עם החשיפה הזו , לא בטוחה שזה לא כדי לבחון את הכוחות שלה ..בקיצור אודי לא בטוחה שלעבור את הגדר הזו כל כך מוקדם בטיפול זה נכון מבחינת מטפלת וטיפול ..אוף אודי הסוף של הטיפול הזה השאיר אותי חסרת בטחון בעצמי ...אם אני משתיקה רעשים אני יודעת שזה הצעד הנכון וזה רק פחד וקושי שלי להתמודד באמת עם הבעיה האמיתית ולא בשיברון הטיפול הקודם. הרי בעצם למה הגעתי לטיפול.... נראה לי שעניתי לעצמי אבל משאירה כאן ככה כמו שזה גולמי לא מעובד ..רגשי כל כך ..שבוע טוב ...

בהמשך להודעה הקודמת שלי: אין בי כעס כלפייך כמובן, ואני מבינה את חשיבות הצנזורה . והרי מעולם לא צינזרת לי הודעה. יש לי תמיד פחד שישתיקו אותי ולא יתייחסו למה שאני אומרת. והרי כאן אני מקבלת מקום לבטא את מגוון רגשותיי. ובהקשר למטפלת: אני מתכוונת לדבר איתה על זה איכשהוא. אולי לא באופן ממש ישיר ובוטה. יש לי פחד שהיא תיבהל או תירתע, אבל מצד שני - אולי היא דווקא תגיב בסדר. אני לא רוצה להרוס את הקשר איתה ולזהם אותו. זה כאילו כבר אין יותר תמימות ביני לבינה, וזו הרגשה נוראית. באסה להתבגר :-(

מחשב חדש. שלום לכולם, סיכום שבוע קודם בראשית שבוע חדש - אולי אתחיל מהסוף. חשבתי רבות על נראות. זו שאלה עמוקה, שאני ממשיכה ושואלת. האם רואים אותי. עדיין. לגמרי. לעתים לא מאמינה, לעתים תלויה בתגובה מידי. האם מצמיח, האם הרסני (כן, גם וגם ובאמצע). האם לדעתך, אודי, ולדעת החברות, רואים זאת גם כאן וגם אצלי? מניחה שהתשובה חיובית... קראתי בויקיפדיה, ואצטט מילים שאהבתי והתחברתי: "בפסיכולוגיה של האישיות, המושג אי-נראות מתאר חוויה שבה הצורך של אדם בנראות אינו מתמלא. מספר תאורטיקנים בפסיכולוגיה של האישיות (כגון היינץ קוהוט, דונלד ויניקוט וג'ון בולבי) טענו שלאדם, בעיקר בשלבי חייו הראשונים, יש צורך בחוויה של נראות, בה הוא חווה את עצמו - גופנית ונפשית - בתור נראה על ידי סביבתו, בעיקר הדמויות המטפלות בו, מה שמאפשר או עוזר לו להאמין שהוא קיים ושהוא ישות עצמאית, ולגבש את זהותו מתוך האופן בו סביבתו רואה אותו (השתקפויות). אם סביבתו (ובעיקר הוריו) מתעלמת מנוכחותו הפיזית או מעולמו הפנימי (מחשבותיו, רגשותיו, צרכיו) או מזניחה אותם, הילד מפתח חסך בנראות, וחווה את עצמו כבלתי נראה או בלתי קיים, חוויה רוויית-חרדה, הפוגעת בהתפתחותו הנפשית ומשפיעה על תפקודו ועל אישיותו הבוגרת. פסיכותרפיסטים שמטפלים בגישות של תאורטיקנים אלה או דומות להן, מנסים מחד לספק למטופל חוויות של נראות, ומאידך להפחית את התלות שלו בחוויות כאלה, על ידי פיתוח יכולתו לראות ולתקף את עצמו." הקלה גדולה - הוזז, גם אם באופן חד פעמי, מועד פגישתו הטיפולית, של המטפל ושלי, מזמן שנפל בסוף סוף היום אחרי מטופלים רבים לחלון נינוח הרבה יותר. מרגיש יותר מקום. ביום היפיפיה שהיה השבוע הלכתי עם תינוקי לים וחשפתי אותו ראשונה לחול. כיף. המטפל אמר שמתאים שנפל עליי תינוקי טיפולי. ואני שמחה שאני שותפה לתהליך העיצוב שלו. בסוף השבוע עסקתי בפעילות בריאה לנפש - פינוי. הן מהגינה בחוץ, והן חפצים בבית, משהו שהוא יותר בפנים. והתחלתי גם קצת לסדר. התחדשתי גם במכשיר רדיו שלא היה לי. תקשורת. יש עוד המון עבודה. בינתיים חלק. שוונג טוב. לא נחתי מספיק, קצת חבל. לעומת זאת ביליתי עם אנשים יקרים לי, לגמנו מעט יין משובח. אלו הגיגיי לבינתיים, שבוע טוב, סוריקטה

באיזה אופן את רוצה להיראות כאן? את בד"כ מאלו שבאות לחזק. ואת רואה אותנו כאן..לדעתי מראה על הדרך שעברת... ומאוד נגע בי מה שציטטת לגבי חוסר הנראות של הילד.. ולקחת את התינוק לים. ואוו איזה רעיון מגניב !

הי מיקה יקרה, שאלה מעניינת שאלת. באיזה אופן אני רוצה להיראות כאן. ראשית, כרגע, אני מרגישה נראית. גם כאן וגם בכלל. בשבוע שעבר היה בלבול בעניין. הרגשתי שאני עושה המון לטובה (ובקלות ניתן להפוך טוב לרע) ועיוורים למעשיי. בינתיים היה טיפול - המטפל אמר שאני נראית טוב, מטפלת אחרת של עיסוי שהלכתי אליה חשבה ששמתי איפור על השפתיים ובלחיים (אני לא מתאפרת) ואמרתי שזו השמש של הים :-) איך הייתי רוצה להיראות? אמא טובה דיה, כמו שאומרים בעולם הפסיכולוגיה. למרות שלא אהיה אמא ביולוגית, למרות שאין לי משפחה משלי. אני כן מאמינה שאולי יבוא יום ואוכל להיות חלק מאיזו משפחה. אולי רגשית איכשהו. עברתי דרך ארוכה. בסוף השבוע פישפשתי בארונות, מצאתי מילים שכתבתי במהלך הטיפול, בשלבים מוקדמים יותר שלו. זה היה אחר. עבודה רבה נעשתה. בנייה רבה. הרעיון של הים והתינוק ממש שימח גם אותי. תודה על מילותייך, לך, ולכולם, יום נעים, סוריקטה

היי מזל טוב למחשב החדש ..מקווה שתוכלי לאסוף כוחות מחודשים במשך השבוע ולפעמים עשייה ולא רק מנוחה עושה טוב לנשמה . שמחה שנהנת בחברת אנשים נעימים לך ... ונראות סיפור חיי, מבינה אותך מאוד ...חיבוק לשבוע קסום

הי אביב יקרה, כל כך הרבה פעמים את צודקת. כלומר, אני מסכימה עם מילים שאת כותבת. כתכת לי בשעתו על גל העצב, שזה גל וזה חולף. בדיעבד, וגם מניסיון, יש בזה המון אמת. וגם עכשיו - אכן, עשייה ולא מנוחה תרמה לנפש. ואגב נראות - את אחת מהבנות הנראות ביותר כאן, בעיניי. חיבוק לשבוע קסום גם לך יקירתי. את מיוחדת. שלך, סוריקטה

כתבת יפה כל כך.

רוני אהובה, חיבוק גם לך, יקירתי. מאחלת לך ולכולנו חוויות הולכות ומתעצמות של קרקע יציבה. שלך, סוריקטה

תתחדשי: על המחשב החדש ,היום החדש, השבוע החדש. סוק' היקרה

גולם יקרה, תודה על מילותייך היפיפיות, שמרי על עצמך, להיות בטיפול זה להישאר בטיפול ולהחזיר אליו. זה אחד הדברים הדי ראשוניים שלמדתי. לא ידעתי זאת קודם. שמרתי וארזתי בפנים. פחדתי, משום שלא הסתדר לי לבקש את הסיוע ממי שהרגשתי שפוגע בי (וזה היה שחזור, ואח"כ תיקון). שלך, סוריקטה

אודי יקר, מדויק כל-כך. תודה וחיבוק, סוריקטה

אני זוכרת בתחילה כשהייתי כאן היית מאד מהוססת, כותבת מעט, שורה או שתיים, אחר כך כאשר ראית את ההתלהבות של החברות מהתגובות שלך, הן הלכו והתרבו והתארכו, כך שאני בהחלט מאמינה שיש לך הרבה מאד נראות ונוכחות כאן בפורום אני חושבת שבחיים האמיתיים את צריכה לפעול באותה מתכונת

הי סנדי, תודה על מילותייך. אכן היה תהליך כזה. ועודנו, אני מקווה. תהליך שהתחיל מהימנעות קיצונית (האפשרות הגרועה, כנראה, גרועה ביותר); ההססנות, אולי הגיעה בשלב מתקדם יותר משולבת בבריחה, נדמה לי, ומשם, אני מקווה התקדמנו. מניחה שיש לכך ביטוי וירטואלי והן ממשי במציאות. כפי שאני רואה זאת, התהליך הזה ארך שנים ארוכות ארוכות, הוא אינו דבר של הזמן האחרון. אם כי, ייתכן שניתן להבחין בקפיצות מדרגה חיצוניות, כאשר מתחת לפני השטח מתרחשת עבודה רבה במקביל. וכאן (גם) - יש תקופות ויש תקופות. יש תקופות של פעילות אינטנסיבית יחסית, ויש תקופות של שקט יחסי. יום נעים, דרישת שלום לכולם, סוריקטה