פורום פסיכולוגיה קלינית

44533 הודעות
37064 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית

1. ההודעות אינן מתפרסמות מיד, אלא לאחר אישורו של מנהל הפורום. 2. מטרות הפורום: היוועצות, מענה ותמיכה הדדית בנושאים הקשורים לטיפול ופסיכולוגיה קלינית. שימו לב: הפורום אינו בא במקום טיפול בידי איש מקצוע. 3. על הודעותיכם לעמוד במטרות הפורום. הודעות אלימות מכל סוג, הודעות מזלזלות או פוגעות - לא יזכו להתייחסות. 4. נא להימנע מאזכור שמות של מטפלים או מטופלים בהודעותיכם. זהו נושא אתי רגיש. שמרו על עצמכם ועל המשתתפים האחרים. אותו הדין לגבי המלצות - אין להמליץ ואין להשמיץ. 5. הפעילו שיקול דעת בכתיבתכם. הודעות שאינן עומדות בכללים אלו לא יפורסמו.
02/07/2018 | 19:04 | מאת: mika

כי אני אישה רצינית

הי מיקה, סחתיין!................................................. אודי

03/07/2018 | 07:00 | מאת: סוריקטה

הי מיקה, כבוד!        שלך, סוריקטה

03/07/2018 | 10:19 | מאת: חטוליתוש

היי מיקה .....ישר כוח מתוקה...שמחה לשמוע שנהגת בהגיון....רק למענך.....שתהיה פגישה מוצלחת.....חטולית....בהמון אהבה

04/07/2018 | 18:44 | מאת: שירי1

שמחה בעבורך מיקה היקרה...

02/07/2018 | 16:29 | מאת: אביב 22

כתבתי מגילה ומחקתי הנאה דבר מסובך מורכב ולא ממש שלם זה מרגיש שלם ונכון רק כשהקטנים מרגישים הנאה .... לא ,ממקום קורבני שאסור לי . כי אם ממקום בסיסי. מרגישה הנאה בצורה חלקית כמו נשימה שטוחה ולא עמוקה. הנאה מלאה לוקחת ישר לפגיעה ומקשרת לדברים שאסור. למקומות שהייתי חייבת להגיד.... ההבנה הזאת די מבאסת.

02/07/2018 | 16:56 | מאת: סוריקטה

הי אביב,  בואי נגיד ש - כאשר מזכירים את המילה הזאת, הנאה, מרגיש לי שנמחקים כל הקשרים בראש. תקיפו במלבן עם שוליים עגולים - דיסוציאציה. סוריקטה

02/07/2018 | 20:13 | מאת: ינשוף

אביב יקרה מבינה אותך היטב עצוב שזו המציאות שלנו...שהנאה לוקח אותנו לדברים שאסור.. עצוב מאוד איתך בלב, ינשופים

הי אביב, סוריקטה וינשוף, מותר להנות. הקישור לפגיעה הוא כמובן תקלה שלא אמורה היתה להתרחש. זו טראומה. לאט לאט, אפשר - אני מקווה - יהיה לשוב ולחוש הנאה. שלמה ואמיתית. בטח יש זכרונות 'נקיים' מטראומה שניתן יהיה להשען עליהן בעתיד. אודי

03/07/2018 | 18:27 | מאת: סוריקטה

זוכר, אודי, שאמרתי שהמיניות שלי מתה, ותיקנת ל - קבורה? אז זה זה. אני עדיין קוראת לזה מת. בנוסף, עכשיו אני בגיל המעבר, שזה, להבנתי, פיזית, אומר, אולי באופן מובהק למדי, שאין אין יותר אפילו פוטנציאל. אנשים לא מבינים איזה אובדן זה. אחד מיני רבים. סוריקטה

03/07/2018 | 19:41 | מאת: חטוליתוש

בילדות שלי לא היו דברים שמלווים בהנאה.....כמעט.....למעט ...שדה הפרחים שהיה מלא כלניות ופרחי סבא....ובני הדודים שלי שגרנו באותו שיכון....כל השאר לא היה משהו בר הנאה....אז אולי זכרונות מהימים ההם....שלא במצב קורבני....מבינה אותך...לא פשוט להרגיש הנאה כשלא זוכרים תחושה מלאה של.....איתך יפתי....בהמון אהבה....חטולית

04/07/2018 | 10:30 | מאת: אביב 22

מאוד יכולה להבין , אני חושבת שפשוט אין לאנשים מילים בעיקר מול אבדן כזה . זוגיות אני מאמינה שאפשרית , מאמינה שעוד תהייה לך . ומיניות , האמת שהיא די אבודה גם שקיימת , גם בזוגיות . בואי נאמר יקרה שמה שלא אעשה, אף פעם זה לא יהיה רק אני ובן זוגי במיטה תמיד יהיו איתנו עוד שלדים לא פשוט. שלא לדבר על הנאה , מורכב . שולחת חיבוק ענק 10:30

04/07/2018 | 17:11 | מאת: סוריקטה

הי אביב, נגעת ללבי. מאד. ואהבתי שאת שותפה לרישום שעת המשלוח. שלך, סוריקטה 17:11

04/07/2018 | 20:21 | מאת: חטוליתוש

סוריקטה יפה שלי....לא חושבת שזה נכון לומר.....מיניות מתה....או מניות קבורה...עד שלא בודקים מקרוב.....כלומר...עד שלא מנסים...אמת שזה יותר ענין פיזי....אבל כשיש רגש....כל העולם המיני משתנה....כך שאל תמהרי " לקבור " שום דבר....עוד ימים יגידו....וגיל המעבר....לא תמיד קובע....קבלי חיבוק מקסימה שאת....🤗ועוד אחד 🤗..ועד שלא תבדקי בעצמך.....אל תאמיני לכל מה שאומרים...🤔🤨🙄..בהמון אהבה..חטולית....😻😻

02/07/2018 | 15:31 | מאת: סוריקטה

כולנו חשבנו שאנחנו ראויים, לזמן כזה או אחר, ונלחמנו. גם על המקום הקטן ויוצא הדופן שלנו. אופס. סוריקטה

02/07/2018 | 17:21 | מאת: מיכ...

סוריקטה יקירתי...אממממ אוף..נראה לי שממך וגם מבמבי הכי קשה להפרד. מעניין נכון? אולי כי אנחנו ותיקות...לא כתבתי לכל אחת כי לא רציתי לפספס..אז תפסתי טרמפ על הודעות שלכן, שמחה שכתבת משהו משלך...בכל מקרה, אבחן את הדברים, כן, קשה לי כרגע, אבל ישנה כבר תקופה התקדמות ממש ממש טובה!! ושוחחנו על מה מתאים לי בפגישה קודמת: אולי לכל החיים? ואולי ארצה פעם לעזוב, מבחינתה הכל הולך...וכן, כל פעם שרציתי לעזוב פה או בטיפול בחנתי ממה זה נובע..הפעם קצת מכל מה שאמרת נכון אבל גם לא ממש...כלומר מיציתי אולי? לא יודעת..יש לי גורמי תמיכה מבחוץ, יש טיפול, עדיין....חשבתי שמספר ההודעות שכתובות למשל הן שלי בלבד..ואביב הבהירה שלא :) הלחיץ כמובן..ועוד ועוד השדרוג בלבל...ואי יכולת הכניסה...רוצה לומר לך תודה על התובנות העמוקות, את החכמה שלנו!! מלאת ידע כמעין המתגבר...אוהבת אותך, שמרי עלייך במיוחד עד ספטמבר..וואו..נשמע לי לא רציני תקופה כזו...בהצלחה בכל..ותשמרי על הגחלת. אוהבת ומעריכה כל תשובה שלך אליי, ולכלן כמובן, שלך, מיכל(השלמה:) )

הי סוריקטה, בהחלט!................................. כבוד. אודי

03/07/2018 | 18:32 | מאת: סוריקטה

הי מיכל,            נו טוב, אם חזרת לקרוא את הודעתי ותגובתי אליך, אז את עדיין כאן.          כולי תקווה שזו אינה החלטה אימפולסיבית, ואנחנו פה אולי לא כאלה דרמטיים.             בכל אופן, תודה רבה מאד על שיתוף בענייני זאטוטים של בעלת מקצוע אמיתית. את אחלה. היית וכך תמשיכי.            שלך, סוריקטה

אודי יקר, נפרדת כי לא פייר ללכת בלי להגיד, אז אומרת. חוץ מהמילים :תודה רבה, בית, מקום לנוח, לשתף ולהתעודד אין לי מה לומר.....המקום הזה חשוב לי, כלן חשובות..אבל מרגישה שמשהו לא נכון לי כרגע פה. אז להתראות איש יקר, נעמת לי מאוד, החכמתי, נעזרתי, נתמכתי רבות...8 שנים זה המון. קשה לי לסכם...בטיפול מסכמת המון אגב, בלי פרידה :) אולי אלמד גם להפרד בעתיד מהטיפול...הנה תרגול ראשוני. תודה איש יקר, בטוח תחסר לי ומשהו מפה יישאר בי לעד..ויהיה געגוע( מקווה מהסוג הטוב) אבל אתגבר. שוב תודה וקיץ נעים. ומשאירה את הדלת פתוחה, התאפשר? שלך, מיכל (לכבוד הפרידה שם מלא)

02/07/2018 | 17:25 | מאת: סוריקטה

שמעי, מיכל,         בא לי לומר לך: בואנה, מה זה השטויות האלה?! מה פרידה?!?! ומדוע כזה נורא הוד? את בטוחה שזאת האמת שלך? טוב, ברור שיש לך חירות להחליט והכל. בואי והלכי כאוות נפשך. תרשי לעצמך? חושבת עליך, סוריקטה

הי מיכל, אני בעד געגוע. זה משאיר זיכרון של הטוב ומאפשר לכאוב עליו. נתגעגע, אודי

02/07/2018 | 08:52 | מאת: .במבי פצוע..

...................... מיכל................... אממממ..................... לא כל כך יודעת מה לומר לך.................... ..........................מיכל....................... את יודעת ? אם אני לא טועה, לא שמעתי ממך מילה על פרידה מהפורום עד הטלטלה האחרונה שחווינו עם הדלת הנעולה פה בפורום...... .................כמובן שאת מחויבת לעצמך בלבד.... ואני שולחת לך את ברכת הדרך ונכון לרגע זה אני פה...... לא יודעת... ואולי בעוד רגע תתרחש טלטלה נוספת פה וגם אני אתרסק לרסיסים ולא יהיה כבר אף לא אדם אחד שיוכל לאסוף את השברים.... ???? כרגע,עדיין, אני פה..... מנסה להיאחז בכל כוחי שלא אתרסק.... ....................................................... בכל אופן מיכל, מציעה לך לבדוק , האם הפרידה הפתאומית והבהולה שלך נובעת ממקום בשל,בוגר?? האם הפרידה החטופה היא בכל זאת סוג של בריחה לאור הטלטלות האחרונות ? ..................................... מברכת אותך בהצלחה ,וכרגע, אני כן פה. שלך,במבי.

תודה..נכון..אבל...לא יודעת ימים יגידו. בינתיים החלטתי. תודה יקירתי

02/07/2018 | 07:13 | מאת: mika

לא ממש הבנתי למה את רוצה לעזוב? למה את עוזבת?

02/07/2018 | 13:26 | מאת: סוריקטה

הי מיקה, שאלה טובה. מיכל תשיב במילותיה ורגשותיה. ואני, הייתי אומרת שאני רואה כאן בהלה של כולנו מתגובותינו וחלקים בנו שבאו לידי ביטוי. וזה, אגב, יכול להיות גם תשובה ל 'למה את, מיקה, מתיזה את עצמך מהטיפול שלך. מה תאמרי? בשבילך, סוריקטה

02/07/2018 | 14:42 | מאת: מיכ...

מיקוש, הרבה דברים דומים חשתי כשכתבת, הרגשתי הזדהות איתך, היה לי עוטף והרגשה שמבינים אותי, תודה לך על כל התקופה..לא אשכח אותך, אבל לא היה הוגן אם הייתי הולכת בלי לומר לכן, נכון? אז זהו..נמאס לי מהשדרוגים, מהלחץ של "האח הגדול"..יש לי טיפול אני אעזר בו. ופה, תמיד היה הבית וכנראה שירגע..אבל עייפתי. אפילו שכבר הצלחתי והו מזהה אותי..אולי חבל שכך..תודה מתוקה ובהצלחה בהמשך, אוהבת, מיכל(שוב שם מלא)

02/07/2018 | 18:05 | מאת: סוריקטה

לא באמת 'אח גדול'. סטטיסטיקה של מחשבים יש כאן, מילות מפתח שמכוונות לקישורים, שנראה לי שגם זו תוצאה של תכנות גרידא. לא נראה לי שאנחנו כאלה מעניינות (מבלי להעליב). זאת, בעיניי, חשיבה קצת פרנואידית אולי? לא הכל קשור אלינו ומכוון. להבין את זה, אומר להפריד, אולי. אבל לא בהכרח פרידה טכנית. מה דעתכם? סוריקטה

01/07/2018 | 22:43 | מאת: שירה2017

הי אודי, קשה לי לבוא לא רק לכאן כמעט לכל המקומות. רב הזמן אני רוצה לא להיות בשומקום, לא להרגיש, לא לדעת. אני חושבת שהיאוש כבר גדול מאוד. גם המטפל התעייף כבר ואולי בקרוב יגיד לי ללכת. לא טוב שהורדנו את תדירות הפגישות. לא היתה לי ברירה. קיוויתי שהוא יסכים להמשיך לקבל אותי כרגיל אבל הוא לא מוכן. זכותו לגמרי. הייתי רוצה או צריכה עוד יום או אפילו יומיים. קשה לי לבד בתוך כל הקולות הרעש והעמדות הפני. הוא יודע אבל לא עושה דבר. ומה אם מחר לא אוכל בכלל? לא אוכל לשלם לו? מה אז? הוא יגיד לי ללכת. הכל מפני ששמרתי הכל בסוד כמעט גם מעצמי, אף אחד לא ידע ואף אחד לא יכול להכיר בי כנפגעת. אני לוקחת אחריות וגם מאשימה את עצמי וגם יודעת שלא יכולתי אחרת. עכשיו אני מותשת, גם נפשית וגם פיזית כי קשה לי לאכול. הייתי רוצה שמישהו יקר אחריות או יפרוש עלי חסות, רק כדי שאוכל לשחרר קצת. באמת קשה לראות משהו עם הגופן הזה... אודי תודה

02/07/2018 | 06:30 | מאת: סוריקטה

הי שירה יקרה,      § ראשית - טכנית - בסמרטפון ניתן להגדיל ולהתבונן מקרוב יותר כמו שמגדילים תמונה. גם במחשב יש אפשרות עם הקונטרול והגלילה של העכבר, למשל, ועוד דרכים.          § שנית - קונקרטית - הצעות שנתנו לי. חלקן עשויות להיות טובות עבורי במצבי, אולי משהו יתאים לך ואולי לחלוטין לא (וגם לי). את חלקן אולי ראית באחת ההודעות שרשמתי אתמול.           § בנוסף - אם יש לך אפשרות (ואני יודעת כמה קשה וכמה בורחים מכך) לפגוש במציאות אנשים קרובים, כדי לשוחח, ולאו דווקא נפש. לצאת אולי לטיול קטן, כמה שהנפש מרשה. לקרוא ספר. להתקלח במים קרים. ואני אוסיף - לשחק במחשב, להוסיף רגשונים להודעה. ככה רעיונות שכאלה.           § מה בדבר אפשרות פנייה למיון ואשפוז של החזקה צמודה? שיתוף פעולה ולקיחת אחריות מתחייבים איכשהו, נראה לי, אפילו במידה מועטה, כנראה. לצד הפנטזיה הרחמית.          § חושבת עלייך ודואגת, סוריקטה

02/07/2018 | 07:12 | מאת: מיכ...

שירה, הרגשה מוכרת, המקום יסתדר, אני מאמינה...נפרדת, בהצלחה יקירה.

02/07/2018 | 09:39 | מאת: ינשוף

שירה יקרה מבינה אותך מאוד מאוד.. כאילו כתבת בשבילי. קשה עד מאוד-לא מספיק כל מה שעברנו ועוד מתקשים לממן את הטיפול- אני חושבת שזה בלתי אפשרית בלי טיפול... פשוט בלתי אפשרית!!! הייתי מתייעצת עם המטפל.... יודעת שמרכז סיוע יש רשימת המתנה לטיפול מסובסד.. ושיר יקרה כואב לי כל כך בשבילך ומכעיס אותי ברמות של זעם על המערכת שלא מתחשב ולא עוזר..מחזיקה אצבעות שתקבלי את העזרה שמגיע לך. איתך בלב, שולחת כוחות . ינשופים

02/07/2018 | 12:29 | מאת: .במבי פצוע..

שירה יקרה.... כואב ועצוב לשמוע.... לא יודעת למה ...את מצליחה לגעת בי עמוק בהודעות שלך.... ......משונה שירה.... פתאום חלפה בי המחשבה שהניק שאני משתמשת בו היה מתאים גם לך......בעיני רוחי ,רואה אותך קצת כמו במבי קטן, עיניים חומות עמוקות שעצב אינסופי ניבט מהן.... רגליו דקות,רועדות...לא יציב בעמידתו ....ייתכן שיפול ולא יהיה בו כוח לקום ..גם לא יהיה מי שיעזור לו בכך..... כשמזהה סכנה ,אם יש בו את הכוח, נמלט...אם לא היה בו את הכוח ורגליו לא הצליחו לשאת אותו...יפול,ו......... שירה ,את אדם יקר!!!! איתך,במבי.

02/07/2018 | 16:32 | מאת: אביב 22

שירה מצטרפת לסוריקטה מה עם בית אלה הם מאוד מבינים בדיסוציאציות וזה חלופה לאשפוז אתך אהובה חיבוק

02/07/2018 | 22:14 | מאת: אביב 22

עצוב , תישקלי את בית אלה זה חלופה אישפוזית . והם ממש ממש בסדר שם ....ומבינות בדיסוציאציות בבקשה קחי אחריות עלייך❤💙

02/07/2018 | 22:32 | מאת: שירה2017

סוריקטה יקרה, תודה על המילים ועל הדאגה. אני משתדלת באמת ומתפקדת והפער הגדול בין הסודות לקליפה שמסתירה ומחזיקה גדול, ההתמודדות מול ולמרות הקולות הפנימיים מתישה והקליפה נסדקת. שלך שירה

02/07/2018 | 22:34 | מאת: שירה2017

תודה מיכל יקרה ובהצלחה רבה לך בדרכך האמיצה. שלך שירה

02/07/2018 | 22:35 | מאת: שירה2017

ינשוף יקרה, תודה על ההבנה והמילים הטובות. שלך שירה

02/07/2018 | 22:38 | מאת: שירה2017

במבי יקרה, גם את נוגעת בלבי, והדימוי הזה עכשיו של הרגליים הכושלות הוא המקום שלי, של הסדקים שהפכו לשבר ותחושת ההתמוטטות שהנה עוד רגע... שלך שירה

02/07/2018 | 22:42 | מאת: שירה2017

אביב יקרה, תודה שאת איתי. אני מנסה וממשיכה שלך שירה

הי שירה, באת יפה ובצורה מעוררת התפעלות. מה יכול לעזור לך לבוא כך גם בחוץ?............ את זקוקה לזה............ אודי

03/07/2018 | 06:18 | מאת: שירה2017

במבי, עניתי לך כבר אתמול והתגובה אלייך לא עלתה... גם את נוגעת עמוק בליבי... והדימוי הזה של הרגליים הכושלות, הוא בדיוק נקודת השבר, המקום שהסדקים הופכים לשבר ואני מרגישה שאני נופלת... ואולי גם הייתי שם בעבר ולא היה לי כח להמלט מהסכנה. תודה במבי, שאת כאן שלך שירה

03/07/2018 | 19:51 | מאת: חטוליתוש

רק רוצה להגיד שהיחיד/ה שיכולה וצריכה לקחת אחריות זו את מתוקה.....אין מי שיכול או צריך לעשות במקומך....לא מבינה בדיאסוציות.....אז רק שולחת חיבוק גדול.....🤗🤗 ומקווה בשבילך שהגל הזה יעבור מהר.....בהמון אהבה...חטולית

04/07/2018 | 15:16 | מאת: שירה2017

תודה חטולית יקרה, יודעת שזו אני, ועדיין בפנטזיה יש מושיע שלך שירה

תודה, אודי מנהל הפורום שנים...אני פה 8 שנים ועכשיו מודה למקום מיוחד.. שעזר בנפילות והשתתף בטוב.. תודה לכל חברותיי לפורום, מצאו את דרככן, העזרו בגורמי תמיכה כי יש מי שיקשיב!! אוהבת אתכן ואתגעגע למקום הזה!!! היו שלום.

הי מיכל, חושבת לי על פרידות וירטואליות של משתתפים. אנ'לא יודעת עד כמה זו פרידה. אולי משאלה להתחיל דבר מה מחדש. וגם העיתוי מדבר. ואולי פשוט לשמוע כמה את חשובה ואהובה וכמה יש לך מקום. אז יש מכל אחד מהם. שלך, סוריקטה

הי מיכל, (מנפנף במטפחת לפרידה...) ;-) אודי

שלום לכלם, תודה רבה על הדאגה, חתולית, לא חשבתי שנזרקתי רק שאני לא יכולה להכנס תסכל אותי. אודי יקר, תודה שעזרת לנו, גם אני כתבתי להם... לא יודעת מתי אהיה פה שוב בפורום..כרגע עוזבת, בינתיים הצלחתי עם השם שלי!! סוף סוף...כתבתי מייל פקטיבי..אז איזשהו אדם יקבל מייל אליו אולי ... אני נפרדת מכם , לתקופה בלתי מוגבלת, משאירה לעצמי את הדלת פתוחה...העיקר שהצלחתי כרגע.זו הייתה מטרתי בינתיים..הם כל הזמן ביקשו להתחבר דרך מייל אמיתי או פייסבוק או גוגל ולא יכולתי לעשות זאת. רק עכשיו פתאום זה השתנה אז תודה! תודה אודי, תודה חברות יקרות שדאגתן לי בפורום הסמוך. תודה שתמיד הייתן כאן איתי. לך אודי, תודה מיוחדת על המקום הזה, על שמירתו ושלא נטשת כשהיה פה בלאגן ועזרת לנו לשמור על יחודיותו של המקום. תודה על שמונה שנים של הכלה, הקשבה ואכפתיות, על תשובות פוקחות עיניים ושלא התייאשת ממני אף פעם. אני עייפתי ולכן עוזבת כרגע. מקווה שאמצא דרך וכיוון להרגיש בטוחה יותר. יש לי מטפלת אלופה, יש לי תמיכה, חשוב שתדעו! הצלחתי לשנות הרבה בחיי...תודה לכלם, אהבתי ואוהבת אתכם ואת המקום, שוב תודה אודי יקר, להתראות..אי שם. אולי בעתיד.

ביי מיכלי....נעמת לי מאוד....שמחתי להכיר אותך...אוהבת.....ודרך צלחה יפה שלי....בהמון אהבה חטולית

מיכל, כתבתי לך רבות, ואת מוזמנת לראות מה רשמתי בעץ של מיקה. העתיד יכול להיות ממש עוד שעה, יום. מבחינתי את עדיין כאן. סוריקטה

הי מיכל, דרך צליחה שתהיה! אנחנו נהיה כאן, מתי, איך וכמה שתצטרכי. את יודעת היכן למצוא אותנו... חיבוק, אודי

01/07/2018 | 20:34 | מאת: חטוליתוש

בפורום אחר קיבלנו תשובה מצוות טוקטורס.....שבגלל השינויים שנעשים ישנן תקלות....והם פועלים כדי לתקן אותם.....הם מקבלים את כל ההודעות שנשלחו...ומתיחסים אליהם....מבקשים שנתאזר בסבלנות....וגם שהם לא חסמו כניסה של אף אחד לאף פורום.....כמובן שעניתי להם שם.....ושמחתי מאוד על ההודעה שלהם......עכשיו רק מקווה שגם מיכל תוכל להכנס חזרה...והשמחה שלי תהיה שלמה...אז כמו שכתבתי כשכעסתי....עכשיו אני שוב כותבת ומודה לצוות דוקטורס על שהם ענו ועל שהם מתיחסים.......בהמון אהבה....חטולית....😍🤩😻😻

02/07/2018 | 13:29 | מאת: סוריקטה

אולי מעט נבוכה ומתביישת מחלקיי שנגלו כך. נשארת אתכם, ביודעי, שמישהו מטפל בנו. סוריקטה.

הי חטולית, נכון. שמח שהחרדה יכולה להרגע ולאפשר ראיה פחות קשה ורודפנית. לא נעים השינוי, ולא נעים להחסם - אך שום דבר לא נעשה נגדנו במכוון. אפשר לנשום... אודי

01/07/2018 | 18:05 | מאת: סוריקטה

הי כולם,           § בשבוע שעבר, ובפרט היום, שיניתי סדר קדימויות. על פי רוב אני מעניקה המון לסובב ביחס לעצמי. היום אמרתי - עכשיו אני. קצת. ואפילו הכנתי לעצמי מנת אוכל ושתייה יחסית בריאים. נדיר למדי. מעייף משהו. אולי לטובה.          § סוריקטה

02/07/2018 | 00:59 | מאת: חטולונת

סוריקטה מתוקה......כל הכבוד לך...,!!! סוף סוף משהו טוב וחשוב עבורך.....אני ממש שמחה לשמוע.....זה מאוד משמעותי.....אהבתי מאוד....עכשיו אם היה פה לייקים....הייתי שמה לך כמה ברצף כי מגיע לך.....בהמון אהבה חטולית

02/07/2018 | 08:20 | מאת: אביב 22

סוריקטה כל הכבוד לך .....אוהבת אותך המונים שימשיך ככה❤💙

הי סוריקטה, לטובה. ברור שלטובה. אודי

01/07/2018 | 18:02 | מאת: שירי1

היי לכולם, שותפה לרגשות המעורבים... השינוי בהחלט לא נעים ואפילו צורם. הפורום בנוי בצורה כל כך מבלבלת עכשיו, שזה מקשה ולא כל כך מזמין להיכנס אליו. מקווה שכולכם חשים טוב... ושהדברים בפורום ישתנו לטובה...

02/07/2018 | 00:55 | מאת: חטולונת

כולנו מקווים שהכל יהיה רק לטובה....מקווים שאפשר לסמוך עליהם....בטוח יקח זמן להתרגל לכל השינויים החדשים....נקווה רק לטוב יפה שלי...הכל יהיה בסדר.....בהמון אהבה חטולית

אז, כן צורם, אבל מאמינה שתתרגלי כמו כולם.....אני נפרדת..בהצלחה יקרה.

הי שירי, אכן... השינוי לא קל ועובדים מאחורי הקלעים כדי לשפר את הדברים. אודי

01/07/2018 | 12:45 | מאת: .במבי פצוע..

אודי :((((((((((((((((((((((((((((((((((((((( אודי ?????? אתה שומע ??????? רציתי בבוקר להכנס ולא הצלחתי ...כל הזמן הייתי חסומה... עכשיו ניסיתי שוב והדלת כן נפתחה... אני ממש בוכה ....................................... חוסר אונים וזעם ובלבול באופן שאי אפשר לתאר............................ כל כולה ,רציתי להכנס הביתה.. זה הכל.. לא עשיתי שום רע.. רק להכנס הביתה.. אתה מנסה להכנס הביתה והדלת נעולה ..לא מאפשרים לך להכנס הביתה... בדיוק כמו פעם כשהייתי ילדה קטנה.... כשאמא שלי הענישה אותי וזרקה אותי מהבית ונעלה את הדלת.......ישבתי על המדרגות בחושך וזהו............................................ לא זוכרת מה/אם עשיתי משהו.................... ישבתי בחושך במדרגות וזהו................. ...................................................... ומיכל עדיין יושבת לבד בחושך על המדרגות ולא יכולה להכנס הביתה בגלל דוקטורס הפסיכיים האלו....................................... ...................................................... ...................................................... שלחתי לאתר דוקטורס בפורום :"אתם ואנחנו" כבר 3 הודעות מאז שינוי הפורמט... אני מזמינה/מבקשת !!!!!!!!!!!!!!!!!!! כולכן/ם תכנסו גם אתם לפורום הזה של אתם ואנחנו -של צוות דוקטורס ,בואו ונציף אותם בהודעות של אי שביעות רצוננו מהשינוי הנוראי שהם עשו.................. לדעתי, הם לא יוכלו להתעלם מהרבה הודעות של כולנו שוב ושוב.... ואודי..... בבקשה ממך ..... תעשה משהו :(((((((((((((((((((((((((((((((( מחריבים לנו את הבית עד היסוד........ אל תאפשר להם :(((((((((((((((((((((((((((( יש לך חגורה שחורה בג'ודו-קראטה.. :(((((((((((((((((((((((((((( אני מצרפת 2 הודעות אחרונות ששלחתי להם : הודעה אחרונה:" ............ אוכזבת מכם עמוקות... 01/07/2018 | מאת: חופית שלום לכם.. שלחתי לכם מאז שינוי הפורמט 2 הודעות. להודעה הראשונה קיבלתי הודעה של "העתק הדבק"- ללא התייחסות ספציפית לדברי,אלא יותר תוכן שיווקי ופרסום עצמי שלכם... הודעתי השנייה עדיין מחכה למענה מכם... רציתי הבוקר לשלוח הודעה לפורום פסיכולוגיה קלינית -פורום אותו מנהל ד"ר אודי בונשטיין ביד רמה כבר למעלה מ 10 שנים ,פורום שאני משתתפת קבועה בו קרוב ל 10 שנים. ניסיתי שוב ושוב להכנס לפורום אך אינני מצליחה...אני מקבלת שוב ושוב הודעה שהסיסמא לא נכונה... אני משתמשת בסיסמא זו כבר קרוב ל 20 שנה כך שאני זוכרת את הסיסמא... לא מבינה מה קורה פה... האמת.. מתחשק לי לבקש מד"ר בונשטיין ומכל החברים המשתתפים בפורום הנ"ל שנעזוב מיידית (בטריקת דלת) את האתר שלכם-אתר זאפ. מאוכזבת עד עמקי נשמתי מאופן התנהלותכם.... חופית. ...................................... ..................................... ועכשיו אני מעתיקה הודעה אחת לפני כן :" ................................................ צוות דוקטורס שלום וברכה, 29/06/2018 | מאת: חופית שלום וברכה לכם, ב 25/6/18 כתבתי הודעה מעומק ליבי.. שיתפתי אתכם בחוויה שלי את השינוי בפורמט .כמו כן בשינויים שמבחינתי כנראה לא מאפשרים לי להשאר ולהשתתף בפורום פסיכולוגיה קלינית שאני משתתפת בו כבר קרוב לעשור אותו מנהל ד"ר אודי בונשטיין באופן מרגש..כל כך מקצועי,מסור,מחוייב ,רגיש.. באמת, אתם ואנחנו קיבלנו מתנה ענקית בדמותו של ד"ר בונשטיין שמתנדב כבר כ"כ הרבה שנים.. את התגובה שקיבלתי מכם להודעתי מה 25/6 לא הצלחתי להבין... לא היתה התייחסות לתוכן הודעתי,השתמשתם בהעתק הדבק ולצערי הרגשתי שלא מספיק על השינוי הנורא שעשיתם בפורמט החדש ,אתם עוד משתמשים בציניות בתגובתכם זו .. אני מעתיקה שוב את הודעתי הנ"ל ומבקשת התייחסות עניינית לכל סעיף וסעיף.. תודה , חופית. שלום לכם, אני משתתפת בפורום פסיכולוגיה קלינית קרוב לעשור ונתרמת רבות.. השינויים האחרונים מאוד מאוד לא מוצלחים לדעתי (בלשון המעטה) 1. השעות בהן ההודעות והתגובות נכתבות לא מופיעות (להוציא את השעה שמנהל הפורום מגיב) בפורמט הישן,בכל הודעה ותגובה הופיעה השעה המדויקת בה היא נכתבה. זה חסר בפורמט זה.. 2. הפסקאות והרווחים בין השורות שנכתבות במקור הולכות לאיבוד בהודעה שמופיעה.. לפסקאות ולרווחים יש משמעות רבה מאוד. לפעמים הפסקה והרווח בין השורות הן שנותנות את הצליל,הגוון והמשמעות של כל ההודעה. בפורמט הישן ההודעה הגיעה בדיוק כפי שכתבתי על הפסקאות והרווחים בין השורות. בפורמט החדש זה לא מתאפשר. 3. לא ניתן להוסיף קישור . בפורמט הישן העתקנו בכייף קישורים שונים המפנים למקומות שונים כגון יוטיוב. בפורמט החדש זה לא מתאפשר. 4. הצבעים החיוורים וגווני הירוק גורמים לכאב עיניים. הצבעים והגוונים בפורמט הישן היו נעימים לעיניים. 5. משהו בגודל שהשתנה יוצר תחושה לא נעימה. אני מבקשת בכל לשון של בקשה, אנא ,החזירו את הפורמט הישן והטוב שנתן תחושה נעימה ואף היה הרבה יותר ברור ומתאים לראייה ללא כאב עיניים.. תודה , חופית ................................................... ..................................................... ................................................ בבקשה מכולכם................... תעשו משהו לפני שהבית שלנו מתפורר לחלוטין............................................ .................................. .................................ותזכרו שמיכל יושבת לבד בחושך על המדרגות מחוץ לבית ולא יכולה להכנס כי נעלו את הדלת בפניה............ ....................................................... וואווו כמה שאני שונאת אותם.... אין לי אפילו שמות ופנים שלהם.... אפילו לשנוא קשה כך...

01/07/2018 | 13:19 | מאת: סוריקטה

הי במבי. להערכתי החסימות הן תגובת מחשב אוטומטית לניסיונות התחברות כושלים רצופים. זו אמורה להיות הגנה על שם המשתמש שלך. החסימה אמורה להשתחרר כעבור זמן (בדרך כלל לא הרבה דקות). סוריקטה

01/07/2018 | 20:42 | מאת: סוריקטה

במבי, אהבתי את הקטע עם החגורה השחורה 😂. סוריקטה

02/07/2018 | 07:09 | מאת: מיכ...

שנים אנחנו פה יחד...הרבה תגובות בינינו..נקשרנו, גם אם וירטואלי...נראה אמיתי ממש. הנה אני לא לבד בחושך..גם אני, אגב ,ישבתי מחוץ לדלת בתור ילדה קטנה ובכיתי וצעקתי ואיש לא חשב לפתוח אותה :( יקירתי, אני נפרדת ממך, תודה על הדאגה, המסירות והחברות הזו, לעולם לא אשכח אותך! את יקרה עד מאוד. שמרי על עצמך! היי בטוב, ואולי עוד קיץ נפגש? אוהבת. שלך, מיכל (שם מלא:) )

02/07/2018 | 16:06 | מאת: סוריקטה

אולי עוד הקיץ (זה ממש עכשיו) ניפגש. במובן הוירטואלי. כאן. ממש לפני פרידה.          § סיפרת שישבת מחוץ לדלת ובכית ואין פותח, (אפשר גם לשתוק, או להיות הומלס ולשחק בקקי, שזה איום בפני עצמו). וכאן - הנה תיקון. בואי שבי איתנו. תוכלי לשרוד את זה. כאן ועכשיו? או בכל עת שתבחרי, כמובן שאת חופשיה ומשוחררת.           סוריקטה

הי במבי, נהדר שכתבת. מנהל האתר עוקב אחר מה שנכתב והדברים נלקחים ברצינות רבה. נשב ביחד וננסה לראות מה ניתן לעשות כדי לשפר וסדר מקום כמה שיותר מתאים לרוח המיוחדת שלנו. לא צריך לשנוא, אף אחד לא עושה לנו משהו בכוונה. מותר לכעוס ולהתאכזב, אבל אני שמח שבמקביל יש גם את האפשרות לתקשר את מורת הרוח ולהוציא מתוק מעז. והחגורה השחורה שלי היא בקראטה, לא לבלבל עם ג'ודו :-). אודי

01/07/2018 | 11:53 | מאת: חטוליתוש

שלי על החסימה של מיכלי.....אז קבלו בבקשה עוד ניתוק.....של במבי....עך שהעזה לכתוב לדוקטורס.....מה הם רוצים לעשות ???? לסגור לנו את הפורום,?? לא מבינה כבר שום דבר....אודי...למה אתה מעודד כתיבה לדוקטורס .....כדי שהם ינתקו את כולם ?????? אודייייייי תעשה משהו...ממש כבר בוכה.....לא מגיע לאף אחד יחס כזה....

01/07/2018 | 13:20 | מאת: סוריקטה

חטוליתוש, כתבתי לבמבי - להערכתי זו הגנה של המערכת מפני פריצה לשם המשתמש. ראי מה רשמתי לה. סוריקטה

הי ינשוף, אני משער שעכשיו כבר ברור שאיש לא ניתק, אלא שמדובר בניסיון הגנה של המערכת (כמו ששיערה סוריקטה) או מקסימום בבאג. אודי

02/07/2018 | 23:42 | מאת: ינשוף

אודי כתבת לי במקום לחטוליתוש

הי ינשוף, צודקת! מתנצל על הטעות... אודי

שלום חברות וחברים, שוחחתי הבוקר עם מנהל דוקטורס. כולם מלאי רצון טוב לשמור על הקיים ואף לשפרו (לצד השינויים והשדרוגים שמתחייבים מרוח הזמן). בדוקטורס פתוחים לשמוע את הצרכים הייחודיים שלנו כאן, ומבטיחים לקחת בחשבון כל פניה (לא לכל דבר יכולים להיענות, כמובן, אבל הפניות זוכות ליחס רציני) - גם אם זה ייקח זמן. אני אעמוד בקשר עם הנהלת דוקטורס כדי לאפיין את הצרכים שלנו (השונים מאלו של רובם המכריע של הפורומים שבפורטל). ישנם גם 'באגים' רבים שמתגלים תוך כדי תנועה שמנסים לתת להם מענה. חשוב להתאזר בסבלנות, כי התהליך ייקח זמן. אני מציע שתכתבו ותרכזו כאן בהמשך להודעתי את הנקודות והבאגים הדורשים התייחסות - ואוכל להוסיף אותן לדיאלוג עם הנהלת דוקטורס. שיהיה לכולנו שבוע טוב, אודי

01/07/2018 | 12:39 | מאת: סוריקטה

הי, רשימה להלן: א. משום מה מבוטלת ההתייחסות למקש ה enter. כמו כן (כמקודם, וזה לא כל כך נורא ואף מקובל) רצף של רווחים מצטמצם לרווח אחד בלבד. ב. אין קבלה של תגובות למייל, בפרט תגובות מנהל להודעה שפתחתי או השתתפתי בעץ. ג. חלק מהבנות נתקלו בקושי להיכנס לכאן וחושבות שנחסמו בכוונה. ד. מדוע לא מתקיימת האפשרות ללחוץ על היפרלינקים? ה. מדוע מתחייבים 20 תווים בכותרת ההודעה? ו. אם טרם התחברנו ופתחנו שאלה ורק אחר כך התחברנו, אנחנו מתבקשים למלא 70 תווים בכותרת, וזה לא באמת עובד. יש לרענן ולהתחיל מחדש. ז. מי רואה אם עשינו לייק? בתודה, סוריקטה.

01/07/2018 | 13:17 | מאת: סוריקטה

היינו שמחים לראות לאן שורשרה תגובת משתתף, וגם לראות את השעה בה נשלחה. תודה. סוריקטה

01/07/2018 | 17:44 | מאת: .במבי פצוע..

שגם השעות בהן ההודעות והתגובות של המשתתפים חסר לי ליצירת רצף מחשבתי. השעה היחידה שמופיעה ,זו השעה בה אתה עונה לנו..

01/07/2018 | 18:13 | מאת: סוריקטה

הי שוב,           § אולי כדאי, שגם למנהל תהא האפשרות לכותרת להודעה. קשה להבחין שנכתבה תגובת מנהל בכלל. לפחות לי.          § סוריקטה

01/07/2018 | 18:43 | מאת: אביב 22

קצת קשה לי לכתוב כרגע בגלל סיטואציה שאני נמצאת בה אבל מעבר למה שהבנות כתבו אני מאוד מבקשת שהתיבות שדולחות למידע כמו חרדה ודכאון וכאלה לא יופיעו כאן כשאני כותבת אני יודעת שאני בחרדה אני לא צריכה את זה מאיר כל כך

01/07/2018 | 21:37 | מאת: מיכ...

ניסיתי להכנס שוב..הפעם הוא כבר מזהה אותי...אני נפרדת היום ממך ומכלם, תודה שעזרת לנו בפורום עם כל הבלאגן. ובמשך שנים שליווית אותי...לא בורחת, נפרדת....אוהבת אותך ואת המקום הזה... אולי אחזור בעתיד. עצוב לי להפרד אבל מרגישה שחייבת הפעם.

01/07/2018 | 23:02 | מאת: אביב 22

אודי תודה רבה רבה ולעניין מעבר למה שהבנות כתבו כאן בבקשה להוריד את תיבות המידע בסוף ההודעות מבינה שהכוונה טובה ומכוונת לחומר עזר אבל כשאני כותבת הודעה לא בא לי לראות בסוף חרדה דכאון ועוד .... תאמינו לי שאני מודעת לזה שאני עם חרדה ....לא צריכה את זה מודגש

01/07/2018 | 09:43 | מאת: mika

אודי, קשה לי מאוד מאוד עם השינוי בפורמט של האתר. אני לא מוצאת את עצמי כאן ואנשים שהיו כאן נעלמים. הכל חיוור ולא מורגש ואין תחושה של יציבות.

01/07/2018 | 13:21 | מאת: סוריקטה

כולי תקווה שאנחנו בדרך הטובה ונסתדר. נראה שיש ניסיון טוב. סוריקטה 13:21

01/07/2018 | 13:59 | מאת: סוריקטה

הי מיקה, לא זוכרת אם כתבתי לך כבר. על כל פנים, לי יש הרגשה שייתייצב. זה דווקא ירוק רגוע. ירוק טבע נחשב לאחד הצבעים שמרגיעים את הנפש. יש אפשרות להפוך את הרקע לשחור והכיתוב ללבן. ראי עיגול חצוי בפינה העליונה של המסך. לי היא פחות נוחה. אבל אולי לך תתאים יותר. סוריקטה

01/07/2018 | 21:35 | מאת: מיכ...

גם לי..אני נפרדת למרות שפתאום הצלחתי להכנס והוא מזהה אותי...היי שלום מיקה יקרה.

הי מיקה, בהחלט. השינוי לא קל. אבל נעצב את מה שניתן, נתלה כמה תמונות ונכניס עציצים וצבע. נרגיש במהרה בבית. אודי

01/07/2018 | 07:07 | מאת: הילה36

היי אודי כתבתי הודעה מקודם והיא נשלחה לפני שכתבתי מה שרציתי.... בשבוע שעבר כתבתי וזה נמחק ולא עלה. הבלגן כאן לא קל לי בכלל. קשה לי להתחיל את השבוע לקום להתקלח. קשה לי ללכת לעבודה ולעמוד בלחצים קשה לי עם עצמי רוצה לשכב במיטה ולשים את השמיכה על הראש הילה

01/07/2018 | 10:49 | מאת: סוריקטה

הילה, שביזות יום א' אזכיר. קשה מאד ועל פי רוב עוברים את המשוכה הזאת. שלך, סוריקטה

01/07/2018 | 21:40 | מאת: מיכ...

עצוב..מאמינה שעוד תצליחי לחזור לתפקוד טוב. תודה שליווית אותי ומקווה שתהיי בטוב. היי שלום יקירתי. בהצלחה.

הי הילה, הבלגאן יסתדר, והסדר ישוב על כנו. אני מאמין שרוב - אם לא כל - התקלות יאותרו ויתוקנו, ואפשר יהיה גם להוריד את השמיכה מעל הראש... אודי

01/07/2018 | 06:54 | מאת: סוריקטה

הי אודי והי כולם, בוקר אור שבוע טוב.     § אנ'לא בטוב, אבל הבטחתי למטפל לא לרשום (לא לו, ולא לכאן) הודעות שברון לב. הוא טוען שזה רק מעצים את תחושת הבדידות שלי.         § איכשהו חדש לי - חופש לנו בטיפול כמעט עד ספטמבר.      § אתמול חוללתי איזה שינוי בבית, מבחינת סדר וניקיון, והחתולים, כל כך לא זיהו, שאו ברחו מתחת למיטה או קפצו מהחלון החוצה (אני גרה נמוך, כולם חזרו בריאים ושלמים). בכל אופן, מזכיר לי קצת את המתרחש פה.         § שלכם, סוריקטה

01/07/2018 | 21:39 | מאת: מיכ...

וואו..המון המון זמן......כנראה שהוא יודע מה שהוא עושה. בהצלחה בהמשך, היי שלום יקירתי, לא אשכח את חכמתך ותשובותייך המדהימות אליי. אוהבת. מיכל

02/07/2018 | 00:49 | מאת: חטולונת

מה קרה יפתי שאת לא בטוב....? מקווה מאוד שלא ענין בריאותי.....ועד ספטמבר.....המון זמן...אולי בגלל זה.....אייך אוכל להיות לך לעזר? אם בכלל ? יכולה אולי לפרט....שולחת חיבוק גדול עד אלייך יפה שלי 🐹🐹☺ וחיוך יפה למענך.....בהמון אהבה חטולית

הי סוריקטה, מה זה לשנות ככה לחתולים את הבית?... ;-) אודי

01/07/2018 | 05:45 | מאת: אביב 22

תודה שקמתי תודה שישנתי מה שישנתי תודה על תהליך תודה על אנשים טובים סביבי תודה שאני עושה דברים חדשים ולא מוותרת תודה שעם הקושי יש גם הנאה תודה שאני לומדת להנות ולהיות תודה על קבלה עצמית תודה על מי שאני על כולי תודה

01/07/2018 | 09:55 | מאת: סוריקטה

תודה שאני שלמה

29/06/2018 | 16:30 | מאת: חטוליתוש

איזה תכתבו לדוקטורס.....איפה ....כדי שינתקו אותכם כמו שניתקו את מיכלי.....? לא הבנתי בשביל מי או בשביל מה לכתוב אם מנתקים אותך..... אז בבקשה לא לעודד כתיבה לדוקטןרס....כי המחיר יעלה לכם בניתוק.....ויש מצב שגם זה לא יעלה....אולי גם אותי ינתקו בגלל מה שאני כותבת......אז חברים.ת כולם יקרים....מיכלי נותקה מכאן ולא יכולה לנכנס ורק שם בהנהלה יודעים....מיכלי ביקשה להפרד מכולם רק בגלל דוקטורס..... הבנתם....ולפני שזה נודע לי....רציתי בכלל להכנס שמחה ולספר שהיום יש לי יום הולדת....ועכשיו למי בכלל יש חשק לחגוג......כל כך עצוב לי בלב💔......ממש בא לי לבכות.....😭......מיכלי......חטולית....על הפנים.....

01/07/2018 | 09:25 | מאת: mika

חטולית, המון מזל טוב מעורב בהמון בלבול. מה קרה למיכל? מי ניתק אותה? איך את יודעת? אני למשל יכולה להתחבר רק מהסלולר. לא מצליחה מהמחשב. הרגשת תלישות....

01/07/2018 | 10:48 | מאת: סוריקטה

חטוליתוש, הרשי לי להאמין שאף אחד לא ניתק בכוונת מכוון, ובתקלה טכנית עסקינן. אעלה גם את הרעיון שניסיונות צפופים חוזרים מייצרים חסימה אוטומטית, שניפתרת בחלוף זמן (דקות). אני חזרתי ופניתי אליהם בכל אופן. כעסתי, ועכשיו, ואף אם לרגע, מעט סלחני אצלי בפנים. ויומולדת שמח מתוקה. שלל נשיקות. סוריקטה

01/07/2018 | 17:58 | מאת: שירי1

היי חתולית היקרה המון מזל טוב... מאמינה ומקווה שלא ניתקו במכוון את מיכל... מאחלת לך את הכי טוב... המון נחת ואושר... מקווה שאת נהנית ביום הולדתך. בהמון אהבה.... שירי

01/07/2018 | 20:46 | מאת: חטוליתוש

היי מיקה מתוקה...הראש שלי בכלל לא היה במקום.....עד עכשיו למעשה...כאב לי נורא מה שקרה כאן....תודה לך יפתי...כבר הספקתי לשכוח....מקווה שמעכשיו הדברים יתחילו להרגע....ועל מיכל...נודע לי מפורום אחר..... בהמון אהבה.....חטולית

01/07/2018 | 21:02 | מאת: חטוליתוש

היי סוריקטה.....התברר בדיעבד שצדקת.....לא יכולתי לנחש.....כל שענין אותי היה....המון תודה על הברכה ועל שלל הנשיקות.....שימחת אותי יפה שלי.....מודה לך מקרב לב...😻❤.....בהמון אהבה....חטולית

01/07/2018 | 21:42 | מאת: מיכ...

תודה יפתי, הכל הסתדר, מהמחשב בסוף, בנייד אי אפשר כרגע...נפרדת גם ממך. היי שלום ובטוב, אל תקחי כל כך קשה בשביל אחרים..תודה שדאגת. הנה הסתדר. היי שלום. נפגש אולי בעתיד..

02/07/2018 | 00:32 | מאת: חטולונת

שמחה שבבוף הסתדר לך......ואין באמת מה לעשות....כשמישהו חשוב לי .....אני משתדלת עבורו....כזו אני....דרך צלחה מתוקה....בהמון אהבה חטולית

02/07/2018 | 00:41 | מאת: חטולונת

תודה לך מתוקה.....איזה כייף לקבל ברכות עכשיו אחרי שהכל נגמר....לא ...ידעתי מה קרה...וכולם.ן כאן חשובים לי .....ויום ההולדת כבר עבר....היה בסדר ...גם זה כבר נגמר......הגיע הזמן להמשיך הלאה....יפה שלי....בהמון אהבה חטולית

הי חטולית, מזל טוב! (ולא למהר ולהיחפז למסקנות...) אודי

שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת סוף השבוע. נוחו היטב ואספו כוחות. אנא כתבו למערכת דוקטורס על תחושתכם ועל האופן בו אתם צריכים שהפורום יהיה. יש מי שיקשיב. השמיעו את קולכם. שמרו על עצמכם, אודי

29/06/2018 | 12:32 | מאת: חטוליתוש

אז למה חסמו את מיכל.... חטולית....

01/07/2018 | 13:51 | מאת: סוריקטה

לעזור לנו. סוריקטה האופטימית.

28/06/2018 | 20:34 | מאת: אביב 22

רוצה להתקפל כאן קטן קטן מרגישה קטנה בעולם הגדול .... אודי ,אולי תשאיר כאן פתוח אולי אם תסגור לחופש של סופ"ש בכלל לא נוכל להכנס ....

הי אביב, יש ערך רב לשמירה על המסגרת, דווקא עכשיו. כתבו למערכת דוקטורס. אני מקווה שזה יעזור. אודי

28/06/2018 | 18:35 | מאת: הילה36

היי יש אפשרות לכתוב פנייה בצור קשר. שלחתי עכשיו. הילה

הי הילה, מעולה. אודי

01/07/2018 | 06:57 | מאת: סוריקטה

הי הילה,       § אני כתבתי במכתבים למערכת דוקטורס, היות שאיני יודעת למי מגיע המייל ב'צור קשר', אבל גם במקרה שבחרתי, אין לי בדיוק מושג עם מי אני מדברת, לא שם ולא תפקיד.        § ל'צור קשר' מגיעים דרך 'תנאים ופרטים' בתפריט למעלה.         § כולי תקוןוה שיהיה עם מי לדבר.      § סוריקטה

27/06/2018 | 23:36 | מאת: הילה36

אין מילים אין

28/06/2018 | 09:31 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב מתוקה..... למה אין מילים...? קרה משהו לא טוב בעבודה...? עשי מאמץ וכתבי.....איפה שיותר קל לך...... בהמון אהבה חטולית

28/06/2018 | 10:33 | מאת: סוריקטה

הילה, חייבים מילים כדי להבין את האילמות. אצלי, לרוב, הזעם משתק מילים. בעיקר על הצטמצמות מרחב אישי. ומה אצלך? סוריקטה

הי הילה, נסי במלים... אודי

27/06/2018 | 20:01 | מאת: סוריקטה

מזל שאני מסודרת ונקייה, שיש לי הגנות למכשירים וגיבויים. זה מוכיח את עצמו בעתות דחק קיצוניות כמו השבוע. --------------סוריקטה, שכרגע מרגישה שהיא לא יודעת איפה היא ומי היא (טכנית אני יודעת להגיד, אבל מקווה שמובן). עדיין יש מילים וגם זה על הגבול.

28/06/2018 | 09:36 | מאת: חטוליתוש

מתוקה.....אם כבר נכנסת....חבל שלא הוספת גם את שאר..המילים שנשארו.... מבינה שקשה לך....בנתיים שולחת לך חיבוק 🤗גדול ....ואת יכולה כמובן אם מתאים לך ....לשפוך כל מה שבא לך...בכל מקום שנראה לך מתאים......... בהמון אהבה.... חטולית

הי סוריקטה, עתות דחק קיצוניות. אתך, אודי

01/07/2018 | 06:58 | מאת: סוריקטה

הי אודי יקר, אין לי מושג למה אתה טוב אליי... תודה, איש. שלך, סוריקטה

27/06/2018 | 19:38 | מאת: דנה...

נכנסתי לפה במקרה..אני נכנסת לכאן מידי פעם,(סוג של עוברת אורח...) חשבתי שהמחשב שלי השתגע ויצר לעצמו פורמט משלו, עד שקראתי את מה שכתבתן. מצטרפת למחאתכן הצודקת. השינוי הזה באמת רע. שלכן דנה

שלום דנה וברוכה הבאה, ממליץ ליידע את מערכת דוקטורס בתחושות ובצרכים. אודי

27/06/2018 | 07:17 | מאת: סוריקטה

27/06/2018      07:13              |   הי אודי, אתה / אתם יודעים איזו פנטזיה שי לי? שנפרוש כולנו (כולל אתה) מדוקטורס ונקים לנו פינה משלנו. מהפכים גרנדיוזיים מידי, להרגשתי. לא יודעת מה זה אומר. ניחא. ואני בכלל במחשבות היעלמות גם ככה.              | סוריקטה

27/06/2018 | 19:11 | מאת: חטוליתוש

נשמע שהפנטזיה שלך היא להעלם.....ואני שואלת אותך למה ?? נראה שמשהו רעעע עובר עליך...הייתי רוצה להיות לידך...להחזיק לך את היד ולנחם אותך רק כדי שלא תרצי להעלם.....מחשבה מאוד עצובה...לפחות מבחינתי.... בהמון אהבה חטולית

28/06/2018 | 10:31 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, להיעלם, כי החלקים המפלצתיים תפסו נפח. נקווה שירגיעו. שלך, 💕 סוריקטה

הי סוריקטה, למה חלקים מפלצתיים? אני רואה אותך פועלת וזה מותאם ונכון. לגבי הפנטזיה - יש לה מקום. גם לך יש מקום. והמקום הזה שלנו עבר טלטלה לא פשוטה. נמשיך לעצב את ביתינו החדש-ישן, ואם נחליט בבוא הזמן שעוברים דירה - גם זו אפשרות. אבל נראה לי שנצליח להתמקם. דוקטורס יקשיבו לנו. אודי

27/06/2018 | 06:47 | מאת: אביב 22

אתם יודעים שאני מזהה מי כותב כאן מחלקייי לפי צורת הכתיבה . צורת השורות הרווחים ...... עם הזמן גם ראיתי את זה אצל אחרות כאן ועכשיו ......הכל גוש אחד בילתי קריא . אבל אני שמחה שאתם כאן .... אוהבת שיהיה יום נפלא

27/06/2018 | 17:36 | מאת: סוריקטה

27/06/2018                          17:35                                  | הי אביב,                                            | הבלאגן כאן והעניין שאיני מזהה אותי כרגע, כנראה, ממש הולכים ביחד...                  | עצוב קיצונית, מרגיז קיצונית,                  |  סוריקטה

27/06/2018 | 19:16 | מאת: חטוליתוש

גם אותך אביב יפה שלי...ורוצה גם לומר לך שגם אני שמתי לב...ולמעשה...הרגשתי גם קצת שינוי לטובה בסגנונות הכתיבה.... בהמון אהבה חטולית

הי אביב, זו נקודה חשובה. פדבקו את המערכת ואולי יהיו פונקציות שיוטמעו/ ישונו/ יותאמו. אנחנו פורום פסיכולוגי, המשכי, ופחות פורום שאלות ותשובות של מומחה רפואי. ננסה לעצב את הבית כך שנרגיש בו נוח... אודי

27/06/2018 | 06:43 | מאת: אביב 22

תודה שקמתי תודה שישנתי תודה על עשייה שאני עושה תודה שאני מאיזה תודה שאני יכולה לדבר על דברים שפעם לא דיברתי תודה על המקום הזה תודה

28/06/2018 | 09:38 | מאת: חטוליתוש

כתבתי אתמול.....משום מה לא עלה לאוויר....

28/06/2018 | 10:29 | מאת: סוריקטה

תודה אביב על היד המושטת שלך. ----------תודה אודי שנתת גם לי מקום בשבוע הקשה הזה. --------- תודה לי שגם לקחתי יוזמה. --------- תודה שהצלחתי להראות היום שאני חכמה ומוכשרת במוזיקה ובקיאה בעוד כמה תחומים. ---------- תודה למשקפיים, שאלמלא הם, לא הייתי מצליחה לקרוא פה כלום. ------------ סוריקטה

26/06/2018 | 19:44 | מאת: סוריקטה

בהמלצתך, אודי.              |מצטערת על כל רגע ולא נושאת את התגובה. כתבתי שהלב שלי מתנפץ לרסיסים, וזה לא בגלל השדרוג, זה היה עוד קודם. אבל אני מרגישה שהשינוי שהצטרף לזה, והתגובה לפנייתי, חיסלו אותי לגמרי. עוד פסיכית אחת.                   |    סוריקטה              

27/06/2018 | 10:36 | מאת: סוריקטה

מצטטת את שכתבתי בפנייתי למערכת, שתבינו במה מדובר ****** בוקר אור, אשמח לתשומת לב, אם זה בסדר, 26/06/2018 | מאת: סוריקטה. -------- בוקר אור ושלום רב, -------- | הבחנתי שכבר נכתבו כאן מספר הודעות בהקשר לשינוי הפורמט. -------- | מן הסתם, שינוי מייצר תגובות, וגם ידוע לי שהאתר עדיין בהרצה וכולי תקווה לשיפורים. מקווה שאנחנו לא 'קופצים' מהר מידי. -------- | גם אני משתתפת קבועה בפורום פסיכולוגיה קלינית. פורום ייחודי, שמאפשר התדיינות ושיח בין המשתתפים, ואינו שאלה ותגובת מנהל גרידא. תודות רבות לכם על התפעול והאחזקה השוטפת, ותודות לד"ר אודי בונשטיין על קיומו. אפשרות נהדרת לנו. פעמים רבות מסייעת לאנשים כמונו, שנעזרים בתמיכה המוצעת. ---------- | אשמח להמשיך ולהשתמש בפורום - יש הרבה טוב ברענון, על אף שמצריך הסתגלות. ואני אף רואה שיש התאמה בין גרסאות המחשב והסמרטפונים. -------- |כמו-כן, ניתן לראות את ההודעה אליה מגיבים (בסמרטפון), מה שחסר היה קודם, זה נחמד. ---------- | כפי שנכתב קודם - יהיה נחמד אם יוחזרו הרווחים בין הפסקאות. האם ישנה אפשרות לתכנת כך שיהיה ברור לאיזו הודעה שורשרה תגובה, ובאיזו שעה היא נכתבה? האם ישנה סיבה לכך שהיפרלינקים מופיעים כסטרינג בלבד? ---------- |מניחה שגם כך אתם עמוסים, ומאד לא פשוט לחולל שינויים כאלה. אולי אנחנו קבוצה קטנטנה במרחב הגדול, אך האם ניתן ליצור התאמה נוחה יותר גם עבורנו? | תודה, אמתין בסבלנות, |סוריקטה ******* וזו תגובתם (עשו לי העתק הדבק וכך להודעות נוספות שפנו ברוח שונה משלי. מצטערת על היעדר הפסקאות) |||||| ****** אתר זאפ דוקטורס חוגג בימים אלו 20 שנות קיום. האתר משמש בפורטל הבריאות הגדול והמוביל בישראל מאז ועד היום. ---------- האתר הקודם היה אתר שהפונקציונליות, הנראות ועוד חלקים בו - לא התאימו לשנת 2018. ---------- את תהליך בניית והקמת האתר החדש ליווה צוות מובחר של עורכי תוכן, מתכנתים, אנשי SEO ומעצבים, ולצדם צוות רפואי חיצוני ומקצועי, המורכב מרופאים מנוסים ורופאים מתמחים – וכך, בעבודה משותפת ומאומצת, שעות רבות של מחשבה ושיתוף פעולה מבורך, הצלחנו להגשים את החזון שלנו וליצור את zap doctors החדש - אתר בריאות חדשני, שהוא בשורה של ממש בכל הקשור לצריכת מידע רפואי בישראל. --------- לא רק עיצוב רענן ונקי, צבעים ואייקונים חדשים תמצאו פה, אלא גם שפה פשוטה וברורה, טכנולוגיה מתקדמת, רספונסיביות ותכנים המותאמים אישית לכל גולש. והכי חשוב – אתר שמרכז תחת קורת גג אחת מענה לכל שאלה/בעיה/צורך בתחום הרפואה והבריאות (One Stop Shop). ---------- ב-zap doctors החדש תמצאו למעלה מ-2 מיליון שאלות ותשובות ב-725 פורומים רפואיים שונים, המנוהלים על ידי אנשי המקצוע הטובים ביותר. והמענה שאנו נותנים היום באתר החדש נותן מענה לכלל הגולשים בכל הפורומים השונים. ---------- ברור לנו שלא קל תמיד להתרגל לשינויים ושיש לנו עוד לא מעט דברים לשפר ולייעל באתר החדש שאכן נמצא בתקופת הרצה. ---------- וזאת הזדמנות טובה להגיד לך תודה על הפניה אלינו וההערות שכתבת. ----------- ננסה לתת פתרון ככל שנמצא אותו נכון לכלל המשתמשים תחת לוח הזמנים הלחוץ שנובע מהעלאה של אתר גדול ומקיף כמו שלנו. ----------- נשמח שתמשיכו לעשות שימוש באתר שלנו ונשמח לעזור לכם ככל הניתן, נבקש קצת אורך רוח... --------- תודה, ------------ הנהלת האתר *********** הכי שיגע אותי המשפט שמצאו שאין התאמה לשנת 2018. וקצת שמישהו פה עף על עצמו. אפילו במכונת כתיבה שנולדה עוד לפניי היה Caridge Return... לא יודעת כבר מה לומר. --------- | סוריקטה

בשבילה גיבורים עפים, אה? עפו על עצמם אלה. סוריקטה תודה שכתבת. הילה

טוב שכתבת וראיתי שם הכי הרגיז זה העתק הדבק תשמרי עלייך יקרה שאת . אנחנו נעבור את זה ביחד . והלב שהתרסק, צריך חיבוק והכלה תני לו מקום. גם אם התאכזב בפעם הקודמת. יקרה עכשו זה לגמרי נסתר אוהבת אותך מאוד ,שולחת חיבוק.

28/06/2018 | 13:16 | מאת: סוריקטה

עוד משהו. מניחה שרובנו כאן חכמות ומוכשרות ואילמלא היסטוריה טראגית היינו יכולות גם אנחנו להיות רופאות או מתכנתות ועוד. ודווקא הקבוצה הקטנה שלנו במרחב של מיליוני ההודעות היא קבוצה רגישה וגם יש לה ידע ביחסי אנוש וחשוב להקשיב לה. סוריקטה

הי סוריקטה, יפה בעיני הניסיון להיאבק ברוע הגזרה השרירותית. אני כולי תקווה שהניסיון יישא פירות. אודי

26/06/2018 | 12:15 | מאת: mika

הי אודי, הטיפול שלי עם המטפלת הגיע לסיומו. ואני החלטתי לא לחזור אליה יותר. בעקרון הייתה בינינו התכתבות שאני כתבתי לה שהיא חשובה לי מאוד ואז היא כתבה שהיא מרגישה זאת. ואז ביקשתי ממנה שבפגישה הקרובה תסביר על סמך מה היא מרגישה כך. והיא רשמה שתשמח לשתף. בפגישה היא לא העלתה את הנושא. ובאופן כללי היא מטפלת שקטה שכמעט ולא מדברת. אודי, אני לא יכולה ככה יותר. קשה לי עם מטפלות אדישות. אני מרגישה לא אהובה ולא מחוברת. סימסתי לה אחרי הפגישה , שהיה ראוי שתעלה את הנושא. היא כתבה שצר לה שנפגעתי ושמבחינתה הדלת פתוחה. אתה יודע, רציתי ממנה מילים יותר רגשיות. ושוב כתבתי לה בהודעה שאני לא מעוניינת לבוא יותר , והפעם היא כתבה : חבל, כמובן שהדלת פתוחה. איזה גיוון בניסוח, איזו כתיבה מקורית. למה היא כותבת לי בסיסמאות ולא מהלב ? אודי, נמאס לי מהדלת שלה. מה היא רוצה מהדלת? הדלת לא קשורה. למה שלא תכתוב : מיקה, יש לנו קשר טוב . בואי ונדבר, אני מחכה לך כרגיל. ואז מיד הייתי רצה. תכלס, שתדע, גם יש לה דלת מכוערת. הלוואי שתחרוק לה הדלת ושהיא תאבד את המפתח. הלוואי שתישבר לה הדלת. אני לא רוצה דלתות. אודי, אני לא אוהבת את הניסוח שלה. הוא מובנה וחסר כל רגש. לא רוצה מטפלת כזאת.

27/06/2018 | 19:07 | מאת: סוריקטה

הי מיקה, --------------- כותבת לך מבלי לדעת מי אני, אך החתימה סוריקטה נשארת. ---------------- ראי, יש מצב שהיא, המטפלת, השאירה בידך את היוזמה, ואת שמת לעצמך מקלות בגלגלים (אולי בגלל כעס) בכך שלא לקחת אותה, את היוזמה. ------------- את חווה את המטפלת שתקנית ואדישה, ייתכן שהיא נותנת לך מקום ומקשיבה, ואת משחזרת איזו דמות מעברך ומשליכה עליה. ---------- דלת מייצגת גבול, בעיניי, גם בין פנים וחוץ. בין אני לזולת. ואת יודעת, יכול להיות שגם אילו הייתה משתמשת בניסוח שבחרת (ואני ממליצה כן לחזור ולתאר לה אותו), שהוא את ולא היא, עדיין היית מוצאת בו פגם. ---------- את עדיין יכולה לרוץ אליה. ו ----- נאה דורש נאד מקיים.--------- גם אני, עכשיו, ממש ברגעים אלו חווה את המטפל שלי אדיש ושונא. לא קרה כלום. כלום. כן כתבתי לו שהלב שלי נשבר כמה פעמים ושם זה הסתיים. ובכל זאת, נראה לי הכל התרחש בראש שלי ביני לבין עצמי והוא בכלל לא עבר שם במציאות. וכמוך, גם לי ממש אבל ממש לא בא להגיע לפגישה (ואלה בדרך כלל פגישות חשובות במיוחד). אבל אני אגיע. ---------- אז אנא, היי חכמה, בלי אקטינג אאוט, נסי להגיע ולומר, וואלה, יש לנו קשר טוב. ----------ואז אולי תגלי שהמטפלת היא לא 'כזאת'. אולי רק להפעם, ואולי יהיה צריך לחזור ולבנות אותה מחדש אצלך. -------------- הבנייה מחדש עובדת טוב יותר בתדירויות גבוהות. ואת הלכת בכיוון ההפוך... ------ ובכל מקרה, הפסקה כתוצאה של התכתבות בלבד, היא כנראה סוג של בריחה ואין זה נכון.......... תחשבי על זה? -------- סמטוכה יוצא כאן בלי הפסקאות. חידושי 2018. ------------ סוריקטה הליצנית

27/06/2018 | 20:03 | מאת: חטוליתוש

היי מיקה..יפתי מצטערת לשמוע שהיחסים בינך למטפלת שלך הסתיימו ב,,"טריקת דלת "...מה לעשות שהציפיות שלנו לא תמיד תואמות את אלו שאנחנו מצפים מהם....להגיב ....עצוב לשמוע שככה הסתיימו .....אם קשה לך מאוד.... בלי הטיפול....קחי יוזמה וצרי איתה שוב קשר שוב .....חבל להפסיק טיפול אם את זקוקה לה רק בגלל....דלת..... תוכלי לומר לה בדיוק מה את מרגישה...או מצפה ממנה....אולי בכלל אין לה מושג אייך את מרגישה ....ומה את מצפה ממנה..... לדעתי הצנועה.....לא כדאי לסגור טיפול בצורה כזו.....תחשבי על זה.... בהמון אהבה חטולית

הי מיקה, חבל שכך. יש שתי דרכים להסתכל על זה: בהתאם לאחת, תחפשי עד שתמצאי את האדם המתאים והנכון עבורך. השניה גורסת שהשחזורים אינם קשורים בהכרח לאדם שמולך, אלא למה שאת מביאה אתך, ושמתישהו תוכלי לעשות עם זה עבודה. תבחרי את המתאים לך ;-) אודי

צוות דוקטורט שלום. כאן אני המכונה הילה36 שם בדוי. אני מבקשת עבורי ואולי עוד אנשים ירצו להצטרף אליי כתובת מייל או כל דרך אפשרית ליצירת קשר איתכם, בכל מה שקשור לצד הטכני מינהלי של האתר. בברכה, הילה36 שם בדוי.

גם אני מצטרפת... חטוליתוש

בוקר טוב גם אני מצטרפת לקריאה של הילה..... כתבתי כאן גם אתמול וזה לא מופיע..... מענין מאוד למהההה ....?? חטולית

25/06/2018 | 19:51 | מאת: .במבי פצוע..

קריזה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הם ממש ממש לא נורמליים מה שהם עשו לנו בבית ... זה ממש פסיכי... וואוו...................... ממש בא לי שנתאגד באמת ונפגין להם במקום .. איפה הם יושבים ? איפה המרכז? מאיפה הגיע הטירוף הזה ?? אודי , אתה יכול לעשות משהו ? לפנות ללב שלהם ולומר להם שיחזירו לנו את הבית בדיוק כפי שהיה ....??? שיחשבו מה הם היו מרגישים אם אני הייתי מגיעה לבית שלהם בהחבא,פותחת את הבית והופכת אותו באופן כזה שהם לא יכירו אותו שוב... למה ???????? וואוו........ זה באמת קריזה !!!!!!!!!!!!!!!! מי זה שמחליט שם בעניינים כאלו ? אולי נתקשר ? נדבר ? אודי... תעשה משהו... אתה לא יכול לשבת על הגדר ולראות שמחריבים לך את הבית... וואוו כמה שאני שונאת את דוקטורס.... כן... הם לא חייבים לי כלום.. אבל כבר למעלה מתשע שנים שאני בבבית הזה והם לא יכולים כך מהרגע להרגע בלי להודיע ,בלי לשאול,בלי להתייעץ,לבקש.. ככה מהרגע להרגע להפוך את הבית באופן כזה שאתה לא יודע כבר כלום..... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

הי במבי, אני יכול לפנות, וגם אתן יכולות לפנות. אל תזלזלו בכוח שלכן... (וגם אני אפנה במקביל, כמנהל הפורום עם אי אילו סוגיות שמטרידות אותי). אודי

25/06/2018 | 17:48 | מאת: הילה36

ראשית, מה שלומך? משפחה של מטופל היו מאוד שבעי רצון מהעבודה שלי היום. המדריך שלי אמר שקשה לנתב את המשפחה הזאת לעשייה חיובית. היום זה קרה. מעבר לזה- אני עומדת על כך שאעשה עבודה מקצועית. אני לא מוכנה לפתור דברים במהירות כדי שכולם יהיו מרוצים. זה יוצר חילוקי דעות בצוות. בסופו של דבר הדברים נפתרו לטובת הצדדים. משהו בעבודה שלי מתחיל להנביט פירות. מנסה להביא כנות, חמלה ואמפתיה לעבודה. הם לא רגילים לזה.... אודי, מה דעתך על כנות ביחס לאנשים? למה אנשים מעדיפים לסכסך, לדבר מאחורי הגב מאשר פשוט לבוא ולהגיד את הדברים? הילה

הי הילה, טוב לשמוע. אני באופן מובהק בעד כנות ביחסים. אודי

25/06/2018 | 23:37 | מאת: חטוליתוש

הילה מותק שאת אין כמו כנות ואת מביאנ איתך רעננות שאחרים לא מביאים ואלי גם לא מכירים..... ישר כוח מתוקה !!! אין עלייך חטולית

25/06/2018 | 00:43 | מאת: .במבי פצוע..

מטורף מה שקורה פה.. עוד לא התרגלת לכל מה שהתרחש פה ופתאום בבת אחת ללא הכנה,ללא הודעה מוקדמת באים והופכים לך את כל הבית ללא רשות הכל מטורף אתה אפילו לא יודע מאיפה להתחיל להסתכל הכל הפוך עולם מטורףףףףףףףףףףף קריזההההההה

25/06/2018 | 16:14 | מאת: חטוליתוש

איתך לחלוטין ....!!!! רק שלא נראה לי שהם ישאלו מישהו בענין... הרי כתוב למעלה....בהרצה ! מעצבן..... איתך מתוקה בהמון אהבה חטולית

25/06/2018 | 17:42 | מאת: הילה36

במבי טוב שאת כאן שמחה לראות אותך... נכון זה די מטורף השינויים האלה... ועוד עושים לי שתף- ממש אשתף את חברי הפייסבוק שלי בחיים פה... פחחחח עפו רחוק... הילה

הי במבי, אחל'ה הרצה יש לנו כאן... אודי

26/06/2018 | 05:10 | מאת: סוריקטה

05:08            |הילה,           |הצחקת אותי עם הלייקים. בטעות נעשה לייק וישר ידעו מהפייסבוק מי אנחנו במציאות.          |זה לא מצחיק, למען האמת.          |סוריקטה

24/06/2018 | 19:41 | מאת: אביב 22

בא לי לברוח מכאן הפורמט החדש שלהם לא מזמין והם ...קוראים את ההודעות ומוסיפים עליהם קישורים והערות כמו כאב כרוני תחושת כעס ועוד .. דוקטורס הגזמתם עם האח הגדול .... נו עכשיו אני כועסת ....תוסיפו ריבוע של כעס .ואכזבה ותסכול וחוסר אונים כי אין לי ברירה אחרת ...

מסכימה איתך אביב. מה היה רע בפורמט הקודם? העיצוב הזה מכעיס אותי ועושה לי כאב עיניים וראש. בעעעעעעעעע

25/06/2018 | 16:10 | מאת: חטוליתוש

מאין לך כל הפרטים שהם קוראים וכותבים מה שכתבת ? .........................מישהו חצה כאן את הגבול.....!!! ובאמת מרגיש לא מזמין בכלללללל בהמון אהבה חטולית

25/06/2018 | 17:40 | מאת: הילה36

אביבוש אני מבינה אותך כרגע זה נראה סוף העולם... נראה לי שזה לא סוף העולם.... נראה לי שנתגבר... אביב שולחת לך איחולי שמחה ואהבה הילה

25/06/2018 | 18:46 | מאת: אביב 22

תיפתחי את ההודעה הישנה שלי לפני הסופש ושל מיכל ושל ינשוף ותיראי זה פשוט נורא ....

הי אביב, בהחלט תחושה לא נעימה... אני רוצה להאמין שיש מה לעשות. אודי

25/06/2018 | 23:45 | מאת: חטוליתוש

עברתי על כל ההודעות ואצלי לא רואה שום הערות שלהם מענין..... חטולית

26/06/2018 | 08:44 | מאת: חטוליתוש

היום בראש יותר צלול ירדתי ממש למטה וראיתי את התוספות שלהם...מוקפים בעיגולים..... הבנתי למה התכוונת מתוקה בהמןם אהבה חטולית

אלליי. עוד הסתגלות. סוריקטה

10:01 עמכם הסליחה , אבל גם נורא מצחיקות אותי התגובות שלנו לשינוי כאן. באמת שנסתגל, לא ? אתר בהרצה. חח. אוהבת סוריקטה

בהחלט שינוי לא נעים... קשה להבין... הכל מבולגן. הפורמט הקודם היה מוצלח יותר.

בטוחה...? לא יודעת מה להגיד על השינויים האלה , אין לי בעיה ללמוד את השינויים רק מקווה שיהיו לטובה בהמון אהבה חטולית

25/06/2018 | 17:20 | מאת: סוריקטה

הי כולם, 25/06/2018 17:20 האמת שעכשיו לא כזה משנה לי וכבר התרגלתי. ציון שעת התגובה של המשתתפים חסר לי. מניחה שיהיו שיפורים. ואם אפשר, חברים, הבהירו למי אתם מגיבים, להקל. אגב, עם או בלי דעת, לבשתי היום ירוק. סוריקטה

הי סוריקטה, ממש... אודי

24/06/2018 | 11:37 | מאת: הילה36

היי אודי... נחתי הרבה בשבת.... ובכל זאת קשה לי להתחיל את השבוע... מקרטעת רגל לפה ורגל לשם... נאמרה לי היום ביקורת בעבודה ולא התפרקתי מזה, המנהל שלי אמר לי את זה בהרבה רגישות... אודי, אתה חושב שיש בפגיעות יתר נרקיסטיות? אודי, אני רק עכשיו מתחילה להבין שאמא שלי העבירה אליי נרקיסטיות. אתה מבין כמה זה כואב?? אתה מבין כמה זה מטלטל??? שאבא העביר לי את הדחפים שלו בענק ולקח לי שנים של טיפול להשתחרר מזה... ועכשיו הנרקיסטיות הזאת, שאני מבינה שכל הפגיעות הזאת.... זה סוג של נרקיסטיות.. שאני רואה רק את עצמי ולא מי שמסביבי.... אתה מבין את זה אודי??? כמה זה קשה לתפקד אחרי הורים כאלה מחורבנים..... הילה

25/06/2018 | 16:05 | מאת: חטוליתוש

ברח לי לפני שסיימתי הילונת מתוקה אני בטוחה שהכל יהיה בסדר גם אם העירו לך לא סוף העולם ובטח שלא הסוף שלך ואל תמהרי לאמץ לך תכונות כאלה ואחרות בהצון אהבה חטולית

25/06/2018 | 17:25 | מאת: סוריקטה

הי הילה, נראה לי שלרבים קשה להתחיל את השבוע. שביזות יום א'. ולגבי ביקורת - אני מאמינה שכן יש בה משהו מפרק, והחוכמה היא לחזור ולחבר את עצמנו יחד תוך פרק זמן סביר ופחות לרכב על הגל ולהעצים את הפגיעה בהזדהות עם קולות פנימיים. כלים של טיפול. יש לחלקנו נטייה להדהות מידי עם קולות יהירים ולהשתמש בהם אנו עצמנו נגדנו. כן, נזק רב. ואני מנסה להבין האם ניתן ליצור כאן מצב שבו מופיעות פסקאות עם רווחים ביניהן. סוריקטה

25/06/2018 | 19:42 | מאת: הילה36

תודה יקירה איך תמיד את אומרת את המילים הנכונות בזמן הנכון. את מוארת. שלך הילה

הי הילה, הרגישות הנרקיסיסטית אכן מכאיבה... וטוב שלא התפרקת. אודי

24/06/2018 | 07:43 | מאת: אביב 22

תודה שקמתי תודה שישנתי מה שישנתי תודה על פרנסה תודה על יכולת להיות בשביל האחר תודה על עבודה שנותנת כל כך הרבה תודה על היכולת שלי לראות את השחיקה עם הליווי הזה תודה על הגשמי בחיי תודה על שמחה תודה על מי שנמצא איתי תודה שרואה את עצמי קצת יותר תודה על מוזיקה בלב תודה ליקום תודה .....

24/06/2018 | 10:31 | מאת: סוריקטה

תודה שהיית איתי, אביב יקרה שלך, סוריקטה

25/06/2018 | 12:42 | מאת: אביב 22

תודה על המרחב הזה כאן תודה אפילו שהוא נראה כמו קיא ירוק העיקר תודה על מי שכאן ומי שקורא ועדין מהסס תודה שאני מנסה לנשום תודה על דברים שקורים לי תודה שאני מזהה את החרדה תודה שאני מקשיבה לכל חלקיי תודה על מטפלת מדהימה שמלווה תודה על כל מי שנוגע בי ורואה אותי תודה על דברים גשמיים וחומריים בחיי תודה שיש לי כל מה שאני צריכה ויותר תודה

24/06/2018 | 06:47 | מאת: סוריקטה

הי, ככה זה. שלום סוריקטה (התנתק).                        --------

24/06/2018 | 09:41 | מאת: אביב 22

הי אהובה ... את מרגישה את לא ממוסכת מהכמוסכת תופעות הלוואי על העדר הכדור מתפוגגות ועכשיו ,עכשיו את חיה באמת והלב הלב כואב אולי עכשיו תאפשרי בכי תאפשרי לכאב להיות אנחנו כאן אתך את לא לבד מאמינה שמהשבר הזה את תצמחי . ובינתיים אתך אהובה שלי לא עוזבת אותך ...😊😍😚😘🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅 תחבושות עוטפות ללב שבור

24/06/2018 | 09:43 | מאת: ינשוף

איתך סוריקיטה יקרה מבינה שקשה..

24/06/2018 | 11:15 | מאת: חטוליתוש

סוריקטה יפה שלי.... מה קרה ? למה ככה ? מי עשה לך מה.... דואגת לך בהמון אהבה חטולית

24/06/2018 | 13:14 | מאת: סנופקין.

סוריקטה. מה קרה? ומה שלומך ושלום ליבך הטוב עכשיו?

25/06/2018 | 04:48 | מאת: סוריקטה

שמסיחה את תשומת הלב. בערך כמו השינוי שערכו כאן בפרומים של דוקטורס. סבל מסוג אחר. סוריקטה

25/06/2018 | 06:06 | מאת: סוריקטה

06:06 והלב שלי עדיין מתנפץ לרסיסים סוריקטה

25/06/2018 | 06:45 | מאת: סוריקטה

בירוק 🌴 🍏 💚 🐍 🍃 06:44 סליחה על ההצפות בוקר אור סוריקטה

25/06/2018 | 09:59 | מאת: סוריקטה

09:59 כשאני בעבודה אני חמודה. התרסקות - בבית. מאמינה שיש אמת בהתייחסות להפסקת הטיפול התרופתי. המשכים יבואו. נקווה לטוב. סוריקטה

25/06/2018 | 12:01 | מאת: שירי1

מצטערת לשמוע סוריקטה היקרה. מקווה שהדברים יסתדרו במהרה ושתחושי טוב יותר. שלך...

25/06/2018 | 21:06 | מאת: שירה2017

הלב שלי החסיר פעימה למקרא ההודעה. שמחתי לראות ששבת וכתבת. איתך סוריקטה יקרה

הי סוריקטה, בהחלט דורש (הרבה מאוד) הסתגלות... אודי

24/06/2018 | 01:26 | מאת: .במבי פצוע..

... ..אודי... ..ברוך שובך... ... אודי.. אתה נשאר פה ??? ... אודי.. יש לי בקשה ממך... ... אם תחליט שאתה כבר לא רוצה להיות פה תגיד את זה לאט לאט .. ..אני צריכה לשים אפוד מגן.... .. וגם מבקשת שתעשה את זה בהדרגה... ..לא יכולה יותר שעושים לי "פתאום"... ... אודי... אודי.........################################# ################################## ########################################## ########################

24/06/2018 | 10:34 | מאת: סוריקטה

הי במבי, כתבת לאודי, אני יודעת ומרגישה נדחפת, ובכל זאת - פורום... אנ'לא חושבת שהיה מעבר חד בפועל, אבל החווייה הייתה כזאת של כמו-שאת-אומרת מהרגע להרגע. מפחיד ברמות. אפשר להבין. סוריקטה

24/06/2018 | 11:03 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב מתוקה מה קורה איתך..... למה מגיבה בצורה כזו..... אודי חזר ואמר שהוא כאן לא עוזב.... קשור ל... טיפול שלך ????? בהמון אהבה חטןלית

25/06/2018 | 05:35 | מאת: סוריקטה

25/06/2018 05:35 דוקטורס בפעולה :-) סוריקטה

הי במבי, כפי שכתבתי - אני כאן, למרות השינויים, השדרוגים וגרסאות הבטא שגם אני צריך להתרגל אליהם... אודי

21/06/2018 | 20:11 | מאת: רוני

מתגעגעת...

21/06/2018 | 23:12 | מאת: אביב 22

גם אני התגעגעתי מאוד נפלא שבאת

הי רוני, שב"ש גם לך. מוזמנת. אודי

21/06/2018 | 08:54 | מאת: .במבי פצוע..

... . . אודי.. ???

21/06/2018 | 22:33 | מאת: סנופקין.

https://www.youtube.com/watch?v=XqvKDCP5-xE שנשיר את זה גם לעצמנו פנימה באהבה

22/06/2018 | 12:39 | מאת: סוריקטה

הי סנופקין, אני מתבוננת במנצח, וחושבת על סיפור חייו, ורואה את התנועות שלו והביצוע, כאילו נותן ביטוי למתרחש אצלו בראש, בפנים, ומצליח לעבור הלאה ולרגש. בעוצמה. סוריקטה

הי במבי, אני כאן. אודי

21/06/2018 | 23:38 | מאת: חטוליתוש

תשמיעי קול את מדאיגה אותי חטולית מודאגת איפה את.....

21/06/2018 | 08:01 | מאת: אביב 22

הריאות שלי במצב לא משהו בכלל יש לי את הכלים היום להבין שכלית מאיפה זה צמח יש לי את זיכרונות העבר שזה תמיד היה שם תמיד חולה , תמיד ריאות ילדה , נערה , אישה עצוב לי מתמקדת בעשייה של היום יום מטפלת בגופי לפי הוראות הרופא ו"הוא" (אבא)שב למרחב המוגן שלי , מתכננת יציאה מהשגרה משהו שלרוב האנשים עובר בקלות ובלי דרמות מסביב ואצלי זה פשוט לא עובר .... והפחד מביא איתו את רוחות העבר , מביא איתו את הפחד ההוא , מביא איתו כאב ופחד מכעסס...המון כעס שמרגיש כמו מופנה אלי ,פוחדים מכולם אז מבינה ברמת ההיגיון אבל לא יודעת איך , איך להתמודד עם הפחד הלא הגיוני הזו הוא פשוט כאן , מבולבלת , עצובה כואבת ובעיקר מרגישה שרוצה להתפזר לכל עבר ולא ממש להיות ... מניחה את זה כאן ...כי קשה לי עם זה לבד .

הי אביב, תניחי את זה כאן. את העצב ואת הפחד. אנחנו אתך, ואני מקווה שבהמשך הדברים יתבהרו מעט והתחושה תהיה פחות מבלבלת. זה בסדר, אודי

21/06/2018 | 23:36 | מאת: חטוליתוש

אביב יפתי את לא רוב האנשים את מתמודדת עם העבר שלך באומץ רב לא בטוחה ש"רוב האנשים " היו מסוגלים כמוך.... את זו את והם....את מי זה בכלל מענין ? אז כן.... ריאות...באמת קשה וכן נשארים גם בלי אוויר.... וכן צורך החיים לטפל תמיד כי ריאות זה לא סתם עוד איבר בגוף מושיטה לך יד מתוקה קחי אותה ובואי החוצה אל תישארי שם לבד הזכרונות קשים עכשיו תמיד היו ולצערי תמיד יהיו והוא יכול לפלוש למרחב המוגן שלך רק אם את מאפשרת.... שלחי אותו...רחוק ממך, תהדפי אותו למקום ששם תרגישי יותר בטוח עבורך......את מסוגלת 🤩🤩 את לוחמת ואמיצה את רק צריכה להחליט שזה מה שאת רוצה ויכולה לעשות ואני תמיד איתך יפתי בהמון אהבה חטולית

21/06/2018 | 07:19 | מאת: סוריקטה

הי אודי וכולם, אני רוצה להיות אני. א-נ-י ! ולהתעקש על זה. בתכונות. בסגנון. בלבוש בכל יום. בלי הוראות הפעלה מוגזמות. אם כי, כן במסגרת התרבות והחברה והמנהגים והקומון סנס והכללים הנורמטיביים והחוק. חושבת שרואים זאת כאן. ואודי - תודה שאתה נותן מקום לאחת שכמותי. סופשבוע נעים, סוריקטה

21/06/2018 | 07:45 | מאת: אביב 22

כל כך כל כך מזדהה עם זה .... ובעצם מה מפריע לך להיות את? כמו שאת רוצה .....

21/06/2018 | 08:48 | מאת: ינשוף

סוריקיטה יקרה רואים אותך כאן ואת מקסימה💗

21/06/2018 | 11:26 | מאת: mika

סוריקטה, נראה לי שמאוד אוהבים אותך כאן. אותך כמו שאת.

21/06/2018 | 13:38 | מאת: קוהלת

אני רוצה שדברים ישארו איך שהם ולא יפסקו איך שאני מתרגל אליהם אני רוצה שמישהו יקשיב לי ויבין אותי, באמת אני רוצה שקט אני רוצה להרגיש אני רוצה לאהוב אני רוצה לשמוח אני רוצה לחזור לנגן אני רוצה לחזור ליצור אני רוצה להיות ממוקד בעבודה אני רוצה להיות שלם... ותודה לסוריקטה.

21/06/2018 | 18:14 | מאת: -חנה

21/06/2018 | 19:10 | מאת: חטוליתוש

את באמת כזו.... יפה שלי מי או מה מפריע לך להיות מי שאת רוצה ומה שאת רוצה להיות....? יש לך סגנון מקסים של כתיבה של התנסחות ואין כאן בכלל שום שאלה מתוקה שלי את מקסימה בהמון אהבה חטולית

הי סוריקטה, תהיי את. בהחלט. אודי

20/06/2018 | 09:23 | מאת: ינשוף

עצוב לי מאוד אני שנים בטיפול עם המטפלת הנוכחית קרוב ל 7 שנים יש הרבה התקדמות רק בדבר אחד אני תקועה... החוסר יכולת להאמין במה שאני "חושבת/מדמיינת" שעברתי אני מתהפכת ומתהפכת בתוך עצמי ומחפשת את התשובות ואינני מצליחה לדעת את האמת בקשתי מהמטפלת שתפסיק להתייחס לחלקים והיא מסרבת היא אומרת שזה יעשה ל" כולנו" לא טוב אני כל כך רוצה שהיא לא תאמין ושנוכל לשנות מהלך הטיפול אבל זה לא הולך לקרות וגם כמה שאני רוצה להפסיק עם כל השטויות האלה אני לא מצליחה מייד שנכנסים לחדר טיפול זה קורה אני מרגישה שאני מאבדת שליטה אולי יש לי facticious disorder ומרוב שקרים אני לא מצליחה להבדיל בין אמת ושקר אני מרגישה בתוך מלכודת שאני לא מצליחה לצאת ממנו כל שבוע בלילה לפני טיפול אני בחרדות נוראיות ולא רוצה ללכת אבל לא מצליחה אני מרגישה שהמטפלת לא רואה את האמת...שביא מובילה אותי בדרך לא נכונה... וכמה שאני ממשיכה ללכת לטיפול הספקות והפחדים מתגברים יודעת שכתבתי את כל זה בעבר אבל זה לא עוזב אותי וברור דברנו על זה מליוניי פעמים בטיפול אבל המטפלת לא זזה מהמשבצת שלה ואולי אני זאת שמובילה אותנו בדרך לא נכונה אני מפחדת כל כך שאלוהים יעניש אותי

20/06/2018 | 17:28 | מאת: סוריקטה

ינשופי, נראה שגם לי יש אישיו עם אמת ושקר, עד היום, לאחר הרבה שנים של אנליזה וטיפול. את לא לבד. אירועים בלתי נתפסים. שולחת לך הרבה טוב, סוריקטה

21/06/2018 | 07:21 | מאת: ינשוף

סוריקיטה יקרה תודה לך על זה שאת מבינה מרגישים פחות לבד

20/06/2018 | 19:47 | מאת: מיכ...

ינשוף יקרה..המטפלת שלי אומרת משהו אולי יתאים גם לך...היא אומרת שהאמת אינה חשובה כל כך, מה שחשוב הוא הרגשות שלך..איך את חווה דברים. מהי האמת הפנימית שלך? אל תנסי לכסות..פשוט תנסי להרגיש ולא עם השכל. איתך

21/06/2018 | 07:25 | מאת: ינשוף

מיכלי יקרה נסיתי... לי זה קשה מאוד לתת מקום למשהו שאני מרגישה שאני מדמיינת. תודה מיכלי -

20/06/2018 | 20:50 | מאת: סוריקטה

וינשוף, עכשיו הלכתי לחפש מה זה המושג הזה שציינת באנגלית. את יודעת, אני שורדת של אמא חולת MSBP... מבינה את החרדה. ולפעמים העניין כל כך מושרש, שמה זה שבע שנים של טיפול ועוד בתדירות של רק פעם בשבוע. וגם זה מאד קשה. לפעמים אנו תמהים איך אנחנו מסוגלים בכלל, ואני עברתי אנליזה. תהרגו אותי איך זה קרה... שיתוף זו מילה מצוינת. ההמלצה לחזור ולחזור ולחזור ולשתף. כנראה שרק כך מגדילים הסתברות. אולי. יש כאן הימור מסוים.המממ... סוריקטה

21/06/2018 | 07:43 | מאת: אביב 22

ינשופי אהובה קשה לי לקרוא אותך כואב עד מאוד תני להם מקום תפשי את קיר הפחד הלוואי על כולנו מטפלת שמוכנה לקבל להכיל להיות שם עבור כולך תרפי מעט ואז , אז תלמדי ממנה איך לקבל להכיל לאהוב את כולך תלמדי ממנה איך לדבר איתם תלמדי ממנה להקשיב להם תלמדי ממנה שהם בסדר ולא מפלצות ואלוהים שמעניש ....הוא לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 הוא ברא את כולנו באהבה ואנחנו חשובים ויקרים לו זאת השטיפת מוח ששטפו לך את הראש , כל אחת מאיתנו והשטיפה שעברה ... אל תיכנעי לה , תזכירי לעצמך בהגיון שזאת רק שטיפת מוח אוהבת המון המון חיבוק ענק

21/06/2018 | 19:18 | מאת: חטוליתוש

מתוקה שלי רק יכולה לומר לך מנסיון שלי שהדמיון לא יכול לחרוט לך ארועים במוח או בגוף אם המטפלת שלך מתעקשת על דרך הטיפול כנראה שיש לזה סיבה מספיק טובה מבינה שקשה לך בתהליך אבל לא מבינה למה את לא יכולה לשתף איתה פעולה בטיפול..... קחי אוויר ותנשמי עמוק לפני שאת נכנסת לטיפול..... מה שאת מתארת שאת מרגישה לפני הטיפול רק מראה שהכל כן נכון, כי המוח מגיב והגוף מגיב... מה שאומר שהכל כן קרה ואני איתך מתוקה בהמון אהבה חטולית

הי ינשוף, כפי שכתבתי לך בעבר - הספק הוא חלק מהעניין, וגם אי היכולת להאמין שדברים אכן קרו. אודי

20/06/2018 | 08:00 | מאת: mika

הי אודי, בסוף אולי כן ניפגש שבוע הבא, אבל זו תהא פגישה קצרה יותר. ונפגשנו כבר השבוע וסיפרתי לה דברים ממש אישיים שלי, ואני אולי קצת מתחרטת ששיתפתי. לא יודעת, הביך אותי קצת...ויצאתי מהפגישה עם סחרחורת ונחתי בדרך על ספסל. אודי, אני מתגעגעת לקול שלה. אני רוצה שהיא תדבר ואז אני ארדם ואשן. אני ממש רוצה לישון. אתה חושב שהיא נזכרת בי לפעמים בין הפגישות? שיש לה מין משהו בחיים שלה שטיפה טיפה מזכיר לה אותי? ואז לשבריר שנייה היא אומרת לעצמה בלב , "פחחח זה מזכיר לי את....." יש ליד האזור שאני עוברת בו כל יום שלט של איזשהוא עסק שרשום בו את השם שלה. וזה תמיד מזכיר לי אותה. פעם אפילו צילמתי ורציתי להראות לה, כי הסלוגן גם טיפה מתקשר לטיפול. :-) מצחיק לי קצת עכשיו :-))) אתה חושב שאני במחשבות שלה לפעמים? שמשהו ממני נשאר אצלה אפילו לכמה רגעים אחרי שאני הולכת? אודי, אפילו שאולי אין לי קביעות אובייקט , משהו ממנה נשאר אצלי בלב.

20/06/2018 | 17:26 | מאת: סוריקטה

הי מיקה, בסבירות מאד מאד גבוהה, כל מיני התקלויות קטנות באמצע הדרך, ואולי גם בחלום מזכירות לה אותך, או דמויות שונות בעולמה שלה. נראה לי שזה מעבר לשליטה. והיה וזה לא קורה לה, קרי, היא ממש ממש לא זוכרת (נגיד שהיא, וייתכן שזו השלכה) - מניחה שייבחנו הדברים בהדרכה, או שישתמשו בכלי ההתייעצות עם קולגות. מחשבות, ו... כרגיל, שתפי אותה. אחלה משאלה. סוריקטה

21/06/2018 | 11:25 | מאת: mika

סוריקטה, אני רוצה שתזכור אותי באופן נשלט ...חחח :-) את יודעת נו, סתם שתיזכר בי לרגע לפעמים..נו, סתם דרישה ילדותית. יעבור לי כשיהיו לי חיים :-) או מתי שהטיפול יוגדר כהצלחה מסחררת. ואני אהיה נשית ובטוחה בעצמי ולא אזדקק לאישורו של אף אחד. מתישהו בגילגול הבא או בחיים אחרים.

21/06/2018 | 19:27 | מאת: חטוליתוש

היי מיקה יפתי פעם אמרה לי מטפלת הראשונה שלי שתמיד אבל תמיד אחרי שפגישה מסתיימת ואני הולכת או כל מטופלת שלה הולכת היא נשארת כמו .....מהורהרת.... וזה לא עובר לה .... היא ממשיכה לחשוב על הדברים שדיברנו בפגישה עוד...... ואחר כך חושבת כבר על מה נדבר בפגישה הבאה..... אף פעם לא אני פתחתי בשיחה בטיפול.... ברור היה תמיד קשה.... וכדי להקל עם כל מה שהיה עולה אחרי הטיפולהציעה לי לשבת ולכתוב כל מה שעולה בלי שום סדר...פשוט לכתוב.... אני מאמינה שגם המטפלת שלך חושבת אחרח שאת הולכת עלייך ועל מה שיצא בטיפול מפני שאי אפשר להשאר עדישים לכל מנ ששומעים ןלא חשוב כמה פעמים שהיא תשמע.... בכל אופן מציעה לך לשאול...... בטוחה שתופתעי לטובה בהמון אהבה חטולית

הי מיקה, להיות נחשבת. אין יותר חשוב מזה. אודי

20/06/2018 | 06:14 | מאת: אביב 22

תודה שקמתי תודה שישנתי לא רע יחסית תודה שאני מתוכננת עשייה תודה למקום הזה שנאפשר לי תודה שאני במקום יותר טוב תודה שאני רואה את פירות הטיפול תודה שאני מרגישה חזקה מאי פעם תודה שאני מרגישה שלם אבל מחולק ...ולא מחולק שהוא שלם תודה שלמדתי לתת מקום לחלקים תודה שאני מקבלת את מי שאני ומה שאני תודה שאני רואה את היתרונות של להיות אני תודה שאני מבינה שלא תצמח לי רגל חדשה תודה שאני פחות בלמה ויותר באיך יוצאים מכאן לאן מתפתחים מכאן תודה למטפלות מדהימות שליוו ומלוות כל אחת בדרכה תודה שזכיתי להכיר את שתי הדרכים וללמוד מכל אחת מהן את המיטב תודה לעולם ליקום על טובו על כל מה שיש לי חומרי וגשמי תודה שאני מרגישה מחוזקת יותר ויותר תודה שעוד הדרך ארוכה ארוכה אבל היא קלה הרבה יותר תודה על כלים ושיטות לעזור תודה אודי ותודה כולכם שאתם כאן .... אוהבת מאוד חיבוק ענק

20/06/2018 | 18:47 | מאת: הילה36

תודה שאני לא מתייאשת תודה שאני מתמודדת תודה שאני מחזיקה בבריאות תודה שיש לי אוכל תודה שיש לי תרופות תודה שיש בגדים תודה שיש לי בית תודה על איפוק תודה על חיוך תודה על כוחות הילה

21/06/2018 | 06:45 | מאת: סוריקטה

תודה על מחשבות בוקר שמשתתפי הפורום כאן עוררו (להעיר, כן) בי. תודה שסופ"ש מגיע, אם כי בדרך כלל רגעי הכאב הקיומי עזים בטירוף בזמנים האלה. תודה לנעלי הספורט שלי, בזכותן אני יכולה לצעוד יום יום קילומטרים רבים. סוריקטה

21/06/2018 | 07:35 | מאת: אביב 22

תודה שקמתי תודה שישנתי מה שישנתי תודה שאני מרגישה את הסטרס תודה שהגוף מטופל תודה שיש תרופות תודה שאני מטפלת בעצמי תודה על כלים תודה על עשייה והבנה תודה שאני מתחילה לקבל שלא תצמח לי רגל חדשה תודה שמחלחלת קבלה עצמית והבנה אמיתית שאני מנצחת בכל מקרה בכל מצב בכל דרך בעצם זה שאני חיה תודה שאני לומדת לנשום תודה שאתם כאן ותודה למרחב הזה כאן שמאפשר עוד ועוד למידה

19/06/2018 | 21:58 | מאת: שירי1

גוזלוני עדיין חולה. כבר ארבעה ימים... (גוזלוני = אחד מילדיי). בשל בעיה רפואית שממנו הוא סובל אני מוכרחה לעקוב אחריי עלייה בחום גופו, כי זה מאוד מסוכן בעבורו. כך שאני לא ישנה כמעט בכלל. מחכה שיחלים... מותשת. מאוד מתקשה לשבת בגלל הכאבים וגם לעמוד מכאיב ואפילו בשכיבה יש כאבים. בקיצור לא מוצאת את מקומי. סיכמתי עם המטפל המיועד שאתקשר אליו בתחילת השבוע הבא לצורך תיאום פגישה. הבעיה שאני ממש לא במייטבי ואני חוששת שאתקשה לשבת במשך שעה בגלל הכאבים. מאוד עמוס עכשיו בגלל שהכל כואב. כל הגוף כואב, האם זה הזמן הנכון להתחיל טיפול חדש? כשאני כל כך לא במייטבי וכשהכל כואב כל כך? תודה... חוזרת לשמור על גוזלוני...

20/06/2018 | 17:21 | מאת: סוריקטה

הי שירי, יש לך מעגלי תמיכה? גם אם בתשלום, או גם כסיוע? את מרשה שיעזרו לך? מאמינה שיש מישהו אחראי מספיק? סוריקטה

20/06/2018 | 18:24 | מאת: mika

הי שירי יקרה , רפואה שלמה ושירגיש טוב :) ותרגישי טוב גם את!!!

21/06/2018 | 03:04 | מאת: שירי1

תודה בנות יקרות... סוף סוף גוזלוני החלים וכבר אין לו חום... הקלה משמעותית. 😊. יד ימיני, בעלי, מסייע ככל יכולתו. אבל בלילות אני לא סומכת על אף אחד... זו תמיד המישמרת שלי. לילה טוב ...

21/06/2018 | 19:34 | מאת: חטוליתוש

מצטערת שנכנסתי מאוחר ולא הייתי כאן לתמוך בך שמחה מאוד מאוד שהבן מרגיש טוב ברוך רופא חולים הלוואי שיחלים במהרה.... עכשיו מה.... על איזה טיפול את חושבת אם להתחיל ? כנראה שגם זה כבר יסתדר לך שתמיד יהיו לך רק בשורות טובות חיבוק גדול לאמא חזקה ואמיצה 🤗🤗🤗 בהמון אהבה חטולית

21/06/2018 | 07:39 | מאת: אביב 22

אהובה שאת אחריות לא פשוטה מאוד מבינה וזה נפלא שאת באה לשתף ולקבל תמיכה אל תשפטי את עצמך את לא "מקטרת" את נעזרת ..... וזה בסדר להעזר באנשים , ובחברים ובאנשי מקצוע :) שולחת אלייך משאית עם כוחות ...

הי שירי, כמה טוב לשמוע שהוא החלים! ליל מנוחה, אודי

19/06/2018 | 19:35 | מאת: גולגול

המלצה לפסיכולוג/ית בנס ציונה

21/06/2018 | 19:37 | מאת: חטוליתוש

היי... לא מכירה אבל אולי דרך טל' 1202* שזה מרכז לנפגעות אם זו הכוונה שלך....תוכלי לקבל הדרכה לענין אחר שאת זקוקה לפסיכולוג/ת....אין לי מושג יומטוב חטולית

שלום גולגול, איננו נוהגים להזכיר כאן מטפלים בשמותיהם, לא לטוב ולא לרע. אודי