פורום פסיכולוגיה קלינית

גוזלוני עדיין חולה. כבר ארבעה ימים... (גוזלוני = אחד מילדיי). בשל בעיה רפואית שממנו הוא סובל אני מוכרחה לעקוב אחריי עלייה בחום גופו, כי זה מאוד מסוכן בעבורו. כך שאני לא ישנה כמעט בכלל. מחכה שיחלים... מותשת. מאוד מתקשה לשבת בגלל הכאבים וגם לעמוד מכאיב ואפילו בשכיבה יש כאבים. בקיצור לא מוצאת את מקומי. סיכמתי עם המטפל המיועד שאתקשר אליו בתחילת השבוע הבא לצורך תיאום פגישה. הבעיה שאני ממש לא במייטבי ואני חוששת שאתקשה לשבת במשך שעה בגלל הכאבים. מאוד עמוס עכשיו בגלל שהכל כואב. כל הגוף כואב, האם זה הזמן הנכון להתחיל טיפול חדש? כשאני כל כך לא במייטבי וכשהכל כואב כל כך? תודה... חוזרת לשמור על גוזלוני...

הי שירי, יש לך מעגלי תמיכה? גם אם בתשלום, או גם כסיוע? את מרשה שיעזרו לך? מאמינה שיש מישהו אחראי מספיק? סוריקטה

הי שירי יקרה , רפואה שלמה ושירגיש טוב :) ותרגישי טוב גם את!!!

תודה בנות יקרות... סוף סוף גוזלוני החלים וכבר אין לו חום... הקלה משמעותית. 😊. יד ימיני, בעלי, מסייע ככל יכולתו. אבל בלילות אני לא סומכת על אף אחד... זו תמיד המישמרת שלי. לילה טוב ...

מצטערת שנכנסתי מאוחר ולא הייתי כאן לתמוך בך שמחה מאוד מאוד שהבן מרגיש טוב ברוך רופא חולים הלוואי שיחלים במהרה.... עכשיו מה.... על איזה טיפול את חושבת אם להתחיל ? כנראה שגם זה כבר יסתדר לך שתמיד יהיו לך רק בשורות טובות חיבוק גדול לאמא חזקה ואמיצה 🤗🤗🤗 בהמון אהבה חטולית

אהובה שאת אחריות לא פשוטה מאוד מבינה וזה נפלא שאת באה לשתף ולקבל תמיכה אל תשפטי את עצמך את לא "מקטרת" את נעזרת ..... וזה בסדר להעזר באנשים , ובחברים ובאנשי מקצוע :) שולחת אלייך משאית עם כוחות ...

המלצה לפסיכולוג/ית בנס ציונה

היי... לא מכירה אבל אולי דרך טל' 1202* שזה מרכז לנפגעות אם זו הכוונה שלך....תוכלי לקבל הדרכה לענין אחר שאת זקוקה לפסיכולוג/ת....אין לי מושג יומטוב חטולית

לפעמים אני כותבת כמו עכשיו מהפלפון ולפעמים אני אכתוב מהאיפד בשני המצבים הכינוי שלי די דומה חטוליתוש או חתוליתי..... על מנת שלא יחשבו שמשהו מתחזה ל...... אני מתפללת לעינים שרואות טוב ללב שסולח לרועע למוח ששוכי את הנורא...... לנפש שלעולם לא מאבדת את האמונה רק כדי ....שאוכל להיות יותר שמחה לפעמים עוזר ולפעמים לא.... לא מפסיקה לקוות שגם אתן.ם תוכלו ..... מקווה שלא הכבדתי עם "שאר הירקות " בהמון אהבה חטולית

חטולית יקרה כל כך שמחה לראות אותך כאן💗

הי יקרה לא ממש מבינה את הסיבה הרי אפשר בכל המכשירים עם אותו הכינוי .. מעדיפה אותך אם כינוי אחד ולא משהו פרוץ ולא בטוח. .... סליחה אוהבת מלא

חטולית חטוליתוש את כה מקסימה את מחייכת אותי כל פעם שקוראת אותך.... הילה

הי חטוליתוש, (לא ראיתי אותך כאן בכינוי אחר.... (?)) אצטרף לאהבת ההומור ושמחת החיים שלך, כן כן, יש מהם. גם אצלי יש, אגב, עם כל הטראגיות. אך כשאני פחות בטוב, לעתים לוקחת הומור בצורה פחות טובה. 💗 סוריקטה

תודה מתוקות על התגובות שלכן ולא... לא מכל מכשיר אני יכולה להכנס עם אותו כינוי.... לכן ישר פתחתי וכתבתי גילוי נאות רק כדי שלא יהיה בלבול.... תודה לכן בהמון אהבה חטולית

היי :) אודי תודה שאתה כאן. תודה שאתה כאן בחלקיות, ומראה לנו שיש אמצע זה לא הכל או כלום. תודה על התגובות המדוייקות ביצים ששתלתי. חטולית וסוריקטה על התגובות המדוייקות בפוסט של האשמה- תודה. בעבודה- מזהה תוקפנות. מזהה תוקפנות ולא מזדהה איתה. מזהה תוקפנות ולא נבהלת ממנה. מזהה תוקפנות ולא מגיבה אליה מפגיעות. מזהה תוקפנות- ויכולה להביט עליה מעט מבחוץ. יכולה גם לא להגיב לתוקפנות... לתת לה לחלוף ולעבור. העבודה עם הצוות משתפרת בהדרגה. בזכות היכולת להיות בהתבוננות. בזכות היכולת להכיל ולהיות. בזכות היכולת לצמוח ולאהוב. בזכות היכולת להבין מורכבות. בזכות היכולת לאחוז את הקצוות את החולשה והחוזק שיש בבן אחד. הילה

הילה כייף לראות אותך צומחת מאמינה שבתהליך תלמדי לקבל גם את הצדדים הפחות יפים שלך... ואז החיים הרבה יותר קלים ....

הי הילה, זה יפה. לגלות מה קורה לנו באופן אוטומטי בנוכחות מה שנחווה בעיננו כתוקפני, ויכולת הויסות הפנימי, מבלי להשליך עד הסוף על עולמנו אנו, המוכר. מאמינה שכשדברים עמוקים על אמת, כששם התחולל שינוי, משתנה גם תגובת הסביבה, תוך קליטה של אזורים מהלא מודע. יפה ההצלחה של ההישענות על החלקים החזקים ופחות קריסה והישמטות כל כולך. יפה מאד שאת עובדת בצוות. שלך, סוריקטה

מכירה את השיר..... היא גדולה היא גדולה היא גדולה.... לא מכירה ??? אז ככה זה הולך.... היא גדולה היא גדולה..... וזה ממשיך הלאה עוד הרבה זמן....😀😀😀😀 כל הכבוד לך יפה שלי..... אמי ממש גאה בך..... תמיד אמרתי לך שאת נהדרת וחזקה נכון...? אז הנה שזה נכון..ושכחתי להגיד גם חכמה... חיבוק גדול לאשה מקסימה ואמיצה ישר כוח תמשיכי כך בהמון אהבה חטולית

אביב, סוריקטה וחטולית כותבת לכן באותה הודעה- אביב- היכולת לקבל את הצדדים החלשים באמת חשובה. למשל את זה שאני יכולה לדבר המון. מטופלת אמרה לי השבוע שהוא רוצה שנקצר את הפגישה... אמרתי לה שאני יודעת שאני מדברת הרבה... 🤔 סוריקטה- עבודת צוות היא עקב האכילס שלי. הדבר הכי קשה לי. הרבה אנשים באופן כללי מלחיצים אותי. כתבת מעניין על ההישמטות החלקית. כמה קל לנו להוריד מערך עצמינו.... לחשוב עלינו כעל בעלות כח זה משהו שלא התרגלנו אליו....🙄 חטולית 🤗 מכירה את השיר והמדינה... תודה לך על הפרגון... הכנות הזאת שאנחנו מתקשרות כאן היא מופלאה... אוהבת אתכן... שבת שקטה.... הילה

הי אודי, לקחתי את תגובתך היפיפיה למיקה. שם טיפה'לה למטה בעצים. "תראי לה את הטוב שבך, וגם את השאר. תראי לה אותך". איזה יופי. וחשבתי עלינו, המטופלים האלה, ייתכן שאנחנו, לפחות בתחילת הדרך הטיפולית, נוטים להפגין ולהראות בעיקר את הצדדים הבועטים והמרחיקים (אולי גם מתוך קושי לקבל תלות וגם אמון), ושוכחים שיש גם נעימים? אצלי, לפחות, גם כך הצגתי עצמי מול אמא, כי לכאורה רק בתפקיד הזה הותר לי להתקיים. משום מה, איני יודעת עדיין וגם לא ישנתי הלילה, אני קצת במקום הזה, של לראות רק את המפלצות בי מבחינה רגשית. שואלת אנשים - הם לא רואים ולא מבינים על מה אני מדברת. גם תזכורות של מה אני כן ובטוב, לא חודרות מספיק. לך, למטפל שלי, יש לעתים מילים מכיוון מחשבתי אחר, ולא המדוקלם הקבוע, שאולי בעיקר מזכירות לי שכמה טוב שיש זולת. אולי אני יותר מידי עם עצמי ופחות מידי פגשתי אנשים שאראה דרכם משהו חדש. יש מצב שאני מעלה גרה עכשיו... גם כתבתי שהמוח אוהב שינויים. אולי מתהווה מחשבה בכיוון? זאת נדע בעתיד. קצת כתבתי, ומזכירה לעצמי שרשמתי גם שאני אוהבת ומתגעגעת. גם לאמא, אולי? מי זאת האישה הזאת? גם השווצתי בהישגיי - שזה הס מלהזכיר מול אמא. אמשיך את היום, סביר שאנהג כרגיל ואשקיע מאד, אך יהיה לי קשה, יהיה פער בין הפנים לחוץ. סוריקטה

סוריקטה, אני מסכימה איתך. התשובה של אודי הייתה יפיפיה ונוגעת. התשובות של כולכם כאן נוגעות בי ומשפיעות עליי עד מאוד.

סוריקיטה יקרה לא בטוחה שהבנתי אותך אבל מנסה להגיב..וסליחה אם אני טועה יש בכולנו חלקים שאנחנו אוהבים יותר וחלקים שאוהבים פחות... נראה לי רק בקרבת אנשים קרובים אנחנו מראים גם וגם.. אני מרגישה שרוב הזמן אני מתאימה את עצמי לשני.. אוףףף... אני הולכת לאיבוד.... אם היית גרה קרוב אלי הייתי רוצה להכיר את כווולך... באמת שאת אישה יקרה

הי ינשוף מתוקה, ממש מלבב את לבי לראות המשכי עצים בהם את משתתפת. גם בעיניי, לא לכל אחד נגלה את כל הצדדים וגם לא בכל סיטואציה. הנטייה של רובנו להיות יותר דיסקרטים במקומות בהם הקשר צמוד יותר. מאמינה שגם אני גמישה ומתאימה את עצמי למצבים. מאידך, איכשהו כן מנסה לשמור על זהות ועל היות עצמי, עשויה ובשלה, ולא להפוך לכאורה למי שמולי מתוך הזדהות יתר, ריצוי וכיו"ב. או סוגסטיבילית מידי. או אז אני מרגישה שאני מאבדת את הגבולות של עצמי והופכת להיות מישהו אחר שאינו אני. הרגשתי שזה קרה לי השבוע. מצב חרדתי לא כייפי. יש בכל אחד מאיתנו חלקים אגרסיביים וחלקים מפלצתיים. זה לא מתמיה אותי. גם בטיפול שלי הדברים האיומים יותר נחשפו בהדרגה, וגם לא באופן גולמי מידי, אלא תוארו במילים מווסתות, יחסית. אם כי על הגבול לפעמים. לא אוכל לומר שסיפרתי הכל. גם לא הכל אני יודעת ולא הכל עולה לפני השטח ברמת המחשבה. גם כאן, ויש שיחלקו עליי, מעבר לחיסיון והכל, אני בוחרת לרוב להביא דברים מעובדים, לפחות בשנים האחרונות, ולא גולמיים בזמן אמת, ושוב, אני רואה שיש מי שחשוב לו לבחור אחרת. לעתים אני כן רושמת לי בצד, אצלי, ואחר כך בוחרת לספר עליהם ממרחק זמן. גם לסגנון ולאופן התיאור יש תפקיד. הפחות חביב מכולם היא כנראה כתיבה טרולית. כתבתי ארוך, אני יודעת. תגובה צפויה של אמל"ק - זה בסדר. מספיק אם קראת רק את שלוש השורות הראשונות, וגם ארבע המילים הבאות להלן - אוהבת אותך, תודה יקירתי, סוריקטה

את לגמרי צודקת רק לא הבנתי את רשי התיבות.... מה זה אומר.. חיבוק גדול לאשה מדהימה בהמון אהבה חטולית

הי סוריקטה , האמת שרציתי להשאיר את המרחב הזה , דווקא העץ הזה לאודי ...אבל כבר צמחו עליו ענפים רבים ... בתוך כל מה שכתבת , רואה את הכמיהה לפיוס אולי עם האישה הזאת שילדה אותך , עם אמא ...רגע לפני שכבר אין עם מי ... הכמיהה הזו לקבל הכרה , מול הרחם שילד אותך ....הכרה וקיום .. אין פלא אהובה שדברים לא מחלחלים אלייך ...כי מוץ לרחם שגידל אותך לא חיכו ידיים אוחזות להגיד לך את המילים .... איך אני שמחה שבאת אלי ילדתי את מהות הבריאה את ההמשך שלי ... אני אוהבת אותך , הכי הרבה בעולם וזה בור שישאר תמיד אבל , לא חייבים ליפול אליו ניתן ללמד את עצמיינו שאת ראויה ויפה וטובה ולו רק מעצם היותך יצור חי .... כל מה שאכתוב לך עכשיו עלייך תהייה לך הרגשה של מנטרות ומשפטים הכרחיים , כי החלקים ההודפים, קולות העבר נושבים עכשיו חזק מידי ....ובכל זאת זה מטפטף פנימה גם אם לא ממש נקלט .. חיבוק ענק ענק

היי לכולם, אחד מגוזליי חולה. ככל הניראה סתם איזה וירוס מעצבן. מה שמצריך ממני מעקב אחריי הגוזלון בלילות. מותשת... לא ישנה... והכאבים לא מרפים. טרם החלמתי. מקווה שהכאבים יחלפו ושהגוזלון יחלים במהרה. מודאגת... לא אוהבת לקחת משככי כאבים... למרות שהרופאה המליצה על משככים. הכאבים עלולים להימשך חודש ואולי אפילו מעבר לכך, מקווה מאוד שהכאב יחלוף כי הוא בלתי נסבל...

כמה קשה כשהגוזלים חולים . בייחוד חוסר האונים .. והחלקיות שאנחנו מדברים עליה כל כך הרבה..... וכאב כמי שחיה באהבה עם חברתי הפיברו ... יודעת כמה זה קשה כאב כרוני....תשמרי עלייך תורידי מה שאפשר ...תגמישי קוים אדומים נקיון וכאלה הכל אבל הכל יחכה ....כלום לא בורח ולא הכל חייבים ... תשמרי עלייך💔❤💙

היי אביב היקרה, מנסה להתעלם מהבלגן בבית.... ערימות כביסה עד השמיים, צעצועים בכל עבר וכו'. מורידה הילוך... תודה יקירתי...

הי שירי, מאחלת החלמה הדרגתית וטובה לאפרוחים ולאמא ברווזה גם שלך, סוריקטה

תודה לך סוריקטה היקרה...

אם הכאב בלתי נסבל. עדיף משככים...ורפואה שלימה לך ולגוזל🤗😘

תודה לך מיכ היקרה... משככי הכאבים בינתיים עוזרים יותר לעצמם. הם לא מפחיתים את עוצמת הכאב... לפחות לא בשלב זה. תודה לך יקירתי...

היי שירוש מבינה שהכאבים לא עוזבים אולי סוג אחר יעשה את העבודה טוב יותר ? מעצבן לסחוב ככה כאבים בלי שזה נפסק..... והגוזלון הקטנטון..... אייך חלה.... וירוסים מאוד פופולריים בקרב חיות עדינות גם בנו..... הגוזלון שלך בטח מטופל די יפה כדי שיחלים...... ומה איתך... גם מטופלת היטב.... ממש לא קל... חיבוק עוטף מתוקה בהמון אהבה חטולית

תודה לך חתולית היקרה על המילים החמות...

תודה , ועוד תודה ועוד אחת .....אוהבת אותך כל כך כל כך מדייק ונכון היו לי המילים שלך .. תודה לך שאתה מאפשר, חושבת שלומדת בעזרתך לדבר את הכעס את התחושות הקשות ולהצליח למזג אותם עם ההגיון הבריא ... ומה שנפלא בעיני שאני רואה את המקומות האלה מתחזקים גם בחוץ, במציאות להגיד לא נעים לפתוח לדבר ,לא לוותר על המקום שלי ... להגיד נפגעתי , אני כועסת אני מאוכזבת גם לאנשים שלא קרובים אלי גם במקומות של ביוקרטיה ואנשי מעמד שתמיד הפחידו אותי ... אודי ...עכשיו זה רגע כזה שמרגיש בבית מרגיש רצפה עם חלונות וקירות ... https://www.youtube.com/watch?v=AhifdAu6Iq4 ובלי קשר ואולי כן ...רוצה לשתף בתהליך שאני עושה עם המטפלת עם EMDR למצבים חרדתיים יום יומיים ....וואוו ועוד פעם וואוו כמה שזה כלי מדהים למרכז אותי לעבור דברים שפעם היו מפילים אותי וגורמים לדיסוציאציות מטורפות ... וחשבתי אודי עלייך ועל היפנוזה עצמית ...אתה יכול לנתב אותי למאמרים שכן פתוחים לציבור ויכולים לתת לי יותר הבנה ...חושבת שאני כבר במקום שיכול לחזור למדיטציות וארגון עצמי .... תודה לכולכם .....ולמי שעדין קשה בואו אנחנו כאן עבורכם , יחד זה יותר קל

איזה יופי פשוט תענוג לקרא אותך אני המומה מהיופי שלך..... יופי פנימי.... ממש לא פשוט ולא מובן מאיליו.... את ממש ווואווווו מעריצה את כל מה שכתבת מתוקה ונהדרת שאת בהמון אהבה חטולית

אודי, המטפלת שלי לא אוהבת אותי. היא לא מחבבת אותי. אני לא הסגנון שלה, ואם לא הייתי עבודה שלה , היא לא הייתה מחליפה איתי מילה. היא לא באמת מחכה לבואי, היא לא חושבת שאני נחמדה, היא לא רואה בי את הטוב שבי. שיהיה ברור, היא מטפלת טובה ומקצועית, והיא יכולה לכתוב על טיפול ספר והוא בטח יהיה עב כרס ומחכים ומוצלח. אבל, מקצועיות זה פחות מעניין את עולם הרגש שלי כרגע. אודי, אני בטוחה שיש לה מטופלים שהיא אוהבת הרבה יותר. כי הם יותר חכמים ויפים, ומעניינים ונחמדים וחביבים ממני. והם גם מתלבשים הרבה יותר יפה. והם, בניגוד אליי, גם מקשיבים לה, ומגיעים בכל שבוע. אני לא מצליחה להיות כמוהם.

המטפלת שלך לא אוהבת אותך. את לא יודעת את זה. זו אינה עובדה בהכרח. עם הרגש הזה אין להתווכח, אבל מאד רצוי לשתף. כן, את המטפלת עצמה ולהחזיר לטיפול. סוריקטה

מיקה היקרה, אני מצטערת שכך את מרגישה, אבל אני חושבת שאלו הן תחושותייך, את הרי לא באמת יכולה לדעת מה היא חושבת. אני ממש לא חושבת שזה חשוב לה שתתלבשי יפה או שתהיי מעניינת יותר. יש כמה נקודות שהן עובדתית נכונות... את באמת עבודה שלה ואולי באמת יש מטופלים שהיא מחבבת אותם יותר מאשר אותך. אבל זה בוודאי שלא אמור להפחית ממידת המקצועיות והאיכפתיות שלה ממך. מדבריך עולה, שאת מאוד מעריכה אותה מקצועית ונדמה לי שאת גם מחבבת אותה. אז אולי אם תתני לקשר ביניכם הזדמנות אמיתית הדברים כן ישתפרו. אם לא היה אכפת לה ממך, היא לא הייתה רוצה לפגוש אותך כל שבוע. דווקא ההתעקשות שלה לראות אותך כל שבוע מעידה על אכפתיות מצידה.

ואני שומעת את הכמיהה שתאהב אותך ... והכי קשה לי אני שומעת אותך בראש כל משפט אומרת אני מיקה לא אוהבת אותי...כי .. זה תהליך אהובה והכי חשוב לעשות אותו יחד ...דברי איתה על זה בשביל זה היא שם והיא מקצועית אז נו ....לא לוותר על המפגשים בגלל הקיץ ... ואולי זה לא בגלל הקיץ? אולי את מצפה שהיא תלחם אתך תאמר לך מיקה אני לא מוכנה לפעם בשבועיים את חייבת לבוא כל שבוע ואני רוצה לראותך ... אבל אז היית אומרת שזה בגלל הכסףףף... תהליך ושוב אומרת איתה בחדר להביא הכל ...להדפיס ככה מהבטן כמו שכתבת כאן מילה במילה בלי המסננים שאת מביאה אתך לפגישה ... אתך

אוי מיקוש...נו, ברור שצריך לדבר על הכל...את אהובה!! את רצויה!!. מי קבע שכך היא מרגישה?

מיקה מתוקה מאוד קל ופשוט להכנס לסרטים ואת כנראה נגררת אחרי...... משהו אחר שבאמת מציק לך את כל כך מחמיאה לה..... ועדיין זה לא מענין אותך.... מה באמת יושב עליך ? בטוחה שהסיבה האמיתית נמצאת שם בפנים.... לא הלבוש ולא המראה החיצוני.... מאמינה שאת יודעת מה באמת.... עצוב ואני איתך.... בהמון אהבה חטולית

תקופה מטורפת..והתכוונתי למזוכיסטית..אבל מה זה משנה? גם סדיזם יש. בא לי לכעוס ולהרוס.מה יש להם?? למה בגיל כל כך צעיר ילד פוגע? וצריך להכיל גם אותו.... ולתת תחושת מוגנות. לא יודעת... תקופה קשה..והעדרותך הייתה גם לא פשוטה..אבל כמו שאביב כתבה רגשות כאלו נמצאים גם אצלי. אבל מאמינה בך, כבר עברנו כמה הפסקות וחזרת. סומכת עליך שתכין אותנו אם תרצה לעזוב את הפורום. עולם אכזר. אנשים רעים..פוגעים..וכשאני נתקלת בזה מרגישה שיש לי קארמה רעה למשוך אותם אליי....מבינה שזה לא הגיוני ואין לי כוחות כאלה..מאגיים.. תודה שענית..תודה שלא שכחת את הפורום..מקום חשוב לרבים. המטפלת נמצאת ונוכחת המון..וזה בסדר לי בינתיים התלות..לא נלחמת כמו פעם בזה..כמה שצריכה היא פה בשבילי. כי הכל צף ומציף ומתפקדת כרגיל. אז החזקה עוזרת מאוד....תודה גם לך.

הי מיכל, אולי אין זה בלבול כה גדול במושגים. חלקים שונים בך מנהלים בינהם יחסי סאדו-מאזו. זה, כנראה, גם קצת אומר שיש עונג מסויים בעניין. לכל הצדדים. אם אין נפגעים סבבה, אבל אם יש וזה מפריע, אז פחות, כנראה. בינתיים, סוריקטה

ויש גם חמלה. הנמצא את האיזון? או עידון לאגרסיה אצלנו אנו? קונרד לורנץ הבייהוביוריסט, כמדומני, כתב ספר על התנהגותם של בעלי חיים (והייתי לוקחת זאת לגמרי לכיוון של בני אדם). On aggression למה נזכרתי, לא יודעת. בכל אחד מאיתנו, כל אחד, מסתתרת מפלצת. ככה זה. יאללה, בשמחות סוריקטה

מיכלי מתוקה את נשמעת לגמרי מוצפת הכל משפיע עליך בצורה ממש קשה אפילו קיצונית..... העומס עלייך ממש קשה מתוקה והרגשות פשוט...... אמת שהעולם אכזר אין ספק אבל זה כבר מאז בריאת העולם בדור שלנו ..?זה הפך להיות מודגש בלי סוף החשיפה כל כך גדולה רק כדי ליצור מודעות ואז כשיש מודעות מה נהיה.....? לחץ של כל המדיות האפשרויות.... לחץ נפשי מטורףףף לאן שפונים..... מה הפלא שמרגיש לך ככה.... איתך מתוקה חטולית

אודי, כך אני רואה אותך. ומה שיפה, ואני מניחה, היות שאתה בריא, שאין לך בלעדיות. ואני שואלת את עצמי איך זה להיות דמות שאנשים רבים נזקקים לה, שהיא כל כך ראויה, יש בה גאווה של קיום עצמי, ויש לה הרבה מעגלי קירבה די צמודי ללב. ואני - תלויים בי. בעיקר בעלי חיים וצמחים. יש גם כמה קטנטנים, אבל יש להם הורים אוהבים אוהבים. אני השלישית הדומיננטית ולתקופה ממש קצרה. מבחינה זו (ועם כל הקושי וההשקעה) - להיות מטפל זה מאד מאד מיוחד. תודה לך, סוריקטה

סוריקטה מתוקה כמה יפה את רואה בעינייך את האחרים..... למה את לא מצליחה לראות כך גם את עצמך ? חי.... צומח.... דומם..... כולם זקוקים ליחס..... כולם זקוקים לחום כולם באופן כזה או אחר תלויים בך הכמות לא בהכרח חשובה אלה האיכות של ההשקעה שלך ואני מאמינה שאת מאוד מאוד איכותית יפתי אז אנא ממך ...לא לזלזל במה שאת כן משקיעה וזה לא מעט.....ב ר ו ר.... בהמון אהבה חטולית

מסכימה עם חטוליתוש..ומבינה שזה מעורר קנאה..אין לך במה! את יכולה להתגאות ביכולות שלך ובראיית האחר שלך בלי ללמוד פסיכולוגיה. 🤗ואודי כבר רמז לך הרבה פעמים על כך.ובמבי ועוד בנות...ואודי, הוא אוהב אותך מאוד אחת הפיבוריטיות פה בפורם....בת לתפארת 😁

לא הצלחתי לעמוד בלחץ.. מחר חוזרת לאחר שבוע של מנוחה בבית ולקיחת כדורי הרגעה.. אחראית אמרה שתשים אותי במקום יותר רגוע עם פחות לחץ אבל אני כבר עם התקפי חרדה לקראת חזרה לעבודה.. אני מפחדת מאוד שלא אצליח לעבוד כי אני מתקשה לתפקד עם כל כך הרבה בלאגן בתוך הראש... אני זקוקה למנוחה להרבה זמן...

ינשוף אהובה, לפעמים חשובים פסקי הזמן האלה. ורגע לפני שחוזרים החרדות גואות. כי אין יודעים. אך כשמגיעים בפועל, לעתים מגלים שמתיישרים. במיוחד אם הבטיחו לך רגוע יותר. ואם מגלים שלאו - והשילוב מייצר שוב ושוב את הקושי ומעצים אותו, והוא נבחן גם בשיחות בטיפול, למשל, כמו שהיה במקום העבודה הקודם שלי (ואין מה להשוות בין המקרים) - נפרדים... מושיטה לך יד. סוריקטה

ינשופית מתוקה קודם כל טוב שלקחת חופשה למנוחה...ולמרות שלא הספיק , לדעתי ...כדאי קודם לבדוק אם באמת יהיה שם יותר רגוע.... אולי שם יסתדר.... והתקפי חרדה הם לצערי חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו בכל זאת.....גם התרגשות ממשהו חדש לדעתי בלתי נמנע אז יפה שלי..... מותר לך להתרגש .... ואני מאחלת לך שהכל יעבור בקלי קלות בלי שתרגישי אפילו ... בהמון אהבה

חטולתוש יקרה חזרתי היום.. לא בטוחה שאוכל להמשיך... תודה יקרה

סוריקיטה יקרה כתבתי לך למעטה אבל רציתי לאומר לך גם תודה על המילים המבינות ועל היד.

לא פשוט ינשופי אהובה ....אתך בלב שולחת כוחות ויודעת שאת תעברי את זה זאת תקופה וזה בסדר לנוח ולקחת פסק זמן כדי להתחזק בטח בעבודה שלוקחת ממך כוחות נפש ..... חיבוק

אביב יקרה נחתי ונסיתי להתחזק רק בחזרתי שוב הכל מציף... העומס בעבודה יחד עם העומס בפנים מרגיש לי יותר מדי.... תודה על המילים המכילות

אודי וסוריקיטה יקרים חזרתי... עדיין עם חרדות חברות בעבודה טענו ששאלו בשלומי אבל אני לא זוכרת כלום נצטרך להמתין ולראות איך מתמודדים

בוקר אור, שבוע טוב לכולם, חשבתי לפתוח לי ולנו עץ כזה. בינתיים הוא שותק ומלא קונפליקטים וסתירות מעצם קיומו. סוריקטה

אודי, מה שכתבת היה עבורי דשן אורגני, במינון מתאים. מתחייבת גם השקייה, ואם זה גשם של מים מזוקקים שישטוף את המחים למטה בקרקע - מה טוב. החמסין בשילוב עם כמה חודשים שהרגשתי רע חיסל לי צמחים שהשקעתי בהם יותר מעשר שנים. אבל יש תשתית מסוימת ויש התחדשות. יפה בצמחים ויפה בנפש. סוריקטה

איזה עץ נפלא ... כמה קשה לי עם רצון ...לרצות לעצמי .... למרות שבתוך התהליך הארוך שאני עושה כבר יש כאלה דברים שאני רוצה.... אני מאוד רוצה להמשיך ללמוד ...😊 זה משהו שאני רוצה עבורי ...ומאוד רוצה ליצור שינוי במערכת מול נפגעות תקיפה מינית ....

מחקתי את ענף ה'אני רוצה' של אתמול שרשמתי מבעוד מועד והנה חדש: אני רוצה לפזר זרעים של פרחי עונה על השטח שקמל מפאת היעדר השקייה מספקת בשילוב עם חמסין. סוריקטה

אני רוצה .......חדש ישר מהאריזה..😎 להיות מסוגלת להגיד לאאא מה שלאאאא מצליח לי...🙄 אני רוצה להיות מסוגלת להגיד תמיד מילה טובה.....🤗 אני רוצה להיות מסוגלת לעשות הפרדות רגשיות..... ותתחדשי מתוקה על העץ החדש ועל יוזמה......אהבתי בהמון אהבה חטולית

סוריקטה יקרה אני רוצה שקט בפנים תודה שאת כאן

אני רוצה לאהוב את עצמי..את כולי..לקבל את החלקים שאני לא אוהבת בי. לאהוב את הילדה שבי. לחבק ולומר לה שהיום היא לא לבד....אני רוצה לומר לך סוריקטה תודה.. לרצות לעצמינו זה לא קל..תמיד רוצה לאחרים....

אני רוצה היום פחות לחלום יותר להיות ממוקדת מטרה

אודי האמת שבתקופה האחרונה גם אם נראה שיש חזרה לשגרה...זה מרגיש אחרת .... גם אצלי וגם כאן פעם היה בי יותר חשש ,הייתי פשוט בורחת היום אני מרגישה יותר חזקה לבוא לכתוב להיות .... יודעת שהחוזק הזה האישי שלי נובע מתוך החוזק שלנו כולנו כקבוצה. ההבנה שאנחנו יחד ,שאתה אודי לא נוטש עוזרת ומחזקת האחד את השני. לפחות ככה זה הרגיש עד שישי בבוקר... בתוך החוזק הזה שלי הפרטי ושל הקבוצה.מתחילות אצלי תחושות אחרות.. מרגישה אודי שהעומס עלייך כבד .שאתה אוחז מצד אחד בכוח ומצד שני משחרר ;קצת פחות חושש קצת פחות דואג (זה נחווה כקצת פחות אכפת). האמת אודי שזה גורם להמון תחושות ,להמון קולות ..... לכעס שאני זקוקה למקום הזה ,כעס שהמקום משתנה לי . כעס עלייך אודי שכבר לא אכפת לך שבתוך העומס שלך וזה שאתה סומך עליינו אתה נוטש אותנו.. עולה בי פחד לגורל המקום פחד שבסוף המקום לא התאושש אולי עוד בנות ינטשו כמו אחרי השדרוג הזה.... זה מחזיר אותי אחורה לימים אחרים שהייתי תלוייה באחרים מתי כמה ואיך ... זה נותן תחושה של איבוד שליטה גם אם אף פעם לא הייתה בי שליטה . זה גם מעלה בי תחושות של מחוייבות כמה ולמה .. חושבת עלייך בשעשי בבוקר נכנס מוקדם לפני יום ארוך וכותב לנו סגירה. אומר בלי מילים אני כאן אני לא שכחתי אותכם אני סהכ בן אדם ... וזה מחזיר אותי ללחץ לחרדה שתישבר והמקום הזה ינטש ...ואני מוצאת את עצמי חוזרת למרום שמחזיק את האצבע בקיר ....שחושב מה אני עם הכוחות שלי יכולה לעשות שלאחרים שקשה יותר כרגע לא יברחו גם הם... ושוב עולות תחושות קשות של לאודי לא אכםת הוא לא רואה שקשה עכשיו של אין רצפה...והאמירה שלך שם בן השורות לשירה על עוד כמה שבועות כאלה והתהייה מתי זה יהיה.....ושוב רצון להגן על הבית הזה להלחם לשים את עצמי בצד ולהילחם למען הכלל.. תחושות מעורבבות מציאות על המלחמה של הבית הפרטי שלי זה שמנסים להרוס לי אותו. מתערבב במלחמה של ילדה הורית שנלחמת בכל הכוח שתישאר לה משפחה..... אודי בבקשה ....תעזור לי להרגיש בטוח יותר וקצת יותר יציב..... המערכות הזו מנסה להטביע.. ואני מודה לתהליך שזוכר אודי שאתה בא בטוב ושאתה עושה כל כך הרבה מאמצים עבורינו ... נאחזת ....

אביב יקרה, כתבת יפה מאד ומחושב, ואודי - המענה שלך הרגיע ועורר מחשבות רבות, שאנסה ככל שאספיק לשתף בהן. תקרא אותי גם? בבקשה? מסתבר שגם אני יצרתי לי את המקום הזה כמקום שאני מאד תלויה בו. וכן, לעתים אני משחקת אותה חזקה ומסתירה זאת ממש מעצמי. משתמשת בו כדי להתחיל את היום (אני אדם מאד בודד) ומייצרת אצלי תחושה שיש מישהו לומר לו בוקר טוב ולהתחיל להפעיל את הראש (לילה טוב אין לי - המחשב נסגר הרבה לפני שאתה מספיק להגיע, שינה ומנוחה בקדימות גבוהה, והאפשרות שלי היום, גם בהיעדר זוגיות, חברויות של ממש או משפחה, היא תרופות). כשאני רואה שההודעה מופיעה - הנה אמא שמעה. אמא חיה. לא אדישה ולא מתה. לא בטוח שיש לי הסבר מדוע הנוכחות שלך, אודי, ספציפית כל כך חשובה לי. אולי, כפי שרשמתי ממש כאן למעלה, כי אתה כאן גם איכשהו גם סוג של אבא וגם אמא. גם יש לי מטפל שהוא הכי קרוב לאמא (ולא מטרנה) שיש לי. ואני תלויה בו מאד מאד. מאד, כך שאם יקרה לו משהו, זה יהא אחד האסונות של החיים שלי. עדיין, עם כל הגדילה. יותר ממוות של הורה הורה. כשהולך על הרצף, לפחות פעם, נדרשו שבועיים שלושה כדי שהדמות תימחק לי מהמוח ויהיה צריך כאילו מההתחלה להכיר אותה. אז בהלם נמחקת לי. בגלל איך שאני. כמו הייתה הודעת ווצאפ 'אודי עזב/ה את הקבוצה' לחלופין 'סוריקטה עזב/ה את הקבוצה' או 10, 9, 8, .....3.2.1 ליפט אוף. נעלמתי. אבל הנה חזרת. אני רוצה לבכות ואני מדמיינת אותי מתמסרת ורוצה חיבוק (אפרופו העץ 'אני רוצה'). אין דמות אמיתית כזאת. גם המטפל הוא גבר, ובגילי. ברור שאסור לדבר כזה לקרות. במילה אחת - עכשיו אני יודעת - מאד מאד התגעגעתי. וכן, עכשיו אני מרגישה שאני אוהבת אותך והמקום. אז בינתיים - הנה דיבור גם על הפחדים שלי. נאמל"ק שוב? התגעגעתי ואני אוהבת וקשורה מאד. סוריקטה

ואני הייתי מבקשת ממך אהובה ...העתיקי ופיתחי הודעה חדשה מגיע לך .... וכל כך הייתי רוצה שתקבלי את המקום שמגיע לך , בראש ולא מאחור מאודי והתרגשתי לקרוא אותך ...גם אני התגעגעתי מאוד

אביב יקרה לא מצליחה לעקוב אחרי כל מה שכתבת- סליחה אני שמחה שאת כאן

הכל מרגיש ..... והכל כמו לוט הערפל אבל בסופו של דבר הכל חוזר למקומו ואני מאוד מצטערת שמרגיש לך כל כך רעעעע איתך מתוקה ומקווה שכל התחושות הקשות שחווית כבר פינו את מקומם למקום הנוח והבטוח שאת רגילה להכנס ....ולהיות בו בהמון אהבה חטולית

רק להיום אהייה ממוקדת מטרה רק להיום אחשוב באור חיובי יותר על חיי רק להיום לא אפחד לשנות רק להיום אפרוץ עוד מחסומים רק להיום אנשוםםםםם...

רק להיום אקשיב לגופי רק להיום אקשיב לחלקי רק להיום אראה מה שנכון לי רק להיום לא אגיב בבקורתיות ושיפוטיות רק להיום אנשום , אנשום , אנשום

רק להיום אשמח על דברים טובים שקרו לי היום... רק להיום לוקחת את עצמי קדימה רק להיום מודה לבורא עולם על תוצאות טובות של בדיקות קשות שעשיתי. רק להיום מודה על אנשים נהדרים שנמצאים כאן ..... רק להיום....שמחה ששוב הצלחתי להכנס בהמון אהבה חטולית

רק להיום אנסה להיות ממוקדת למרות שהנפש דורשת פרוק רק להיות אתן מרחב מסויים לחלקי מה שאוכל רק להיום אנשום ואנשום ואנשום ואזכור שאני לא לבד בעולם רק להיום אזכור שאני גיבורה רק להיום אהב את עצמי ואנסה לבחון באור חיובי יותר את מעשי

תודה שקמתי תודה על המקום הזה תודה על למידה תודה על היכולת הפיזית לכתוב תודה שאני רואה את מה שאני עוברת תודה שיש בי תקווה תמיד תודה שאני לא נטולת תקווה תודה שאני רואה את ההקבלה בן הפיזי לנפשי תודה שאני מתחילה את הבוקר בתודות תודה לזריחה שזכיתי לראות תודה לברכות השחר שמתחילות את היום ברכות תודה על מקלחת של בוקר תודה עליכם כולכם תודה

תודה שאני כבר באמצע היום תודה שעד עכשיו היה תקין תודה שאני מזהה את הכוחות שלי תודה שאני מתחברת יותר ויותר ומזהה תגובות גופניות בעקבות דברים שאני עושה תודה למקום הזה שמלמד אותי עוד ועוד שמאפשר כוחות ולמידה ... מרגישה את הלימוד כאן מחזק גם מול מקומות אחרים ... תודה עלייך אודי על כל מה שאתה עושה ועל מי שאתה

תודה על קימה בבוקר תודה על פקיחת עיניים תודה על נשימה תודה שרק מתחילה להרגיש יותר טוב תודה על המקום תודה על מקום להניח את הראש לנוח.....למרות שלא ישנתי כבר שני לילות תודה על חברות מקסימות 🤗 תודה שאפשר להודות בהמון אהבה חטולית

אודי זה בא האשמה הכאב השנאה העצמית זה בא אין לי כח נופלת צונחת מבפנים אודי אני שונאת אותה את הילדה אני רוצה להרוג אותה

היי הילונת....... רק רגע,.....חכי שניה מתוקה מה פתאום להרוג אותה..... על מה ולמה ? מה היא אשמה ???? היא זו שנפגעה ..... היא זו שסבלה.... י ל ד י ם.....א ף..... פ ע ם......ל א.....א ש מ י ם..... מבינה שהכאב שלך עצום..... ועדיין... נראה לך שהמצב יכול היה להיות שונה ...... חבקי אותה תגני עליה היא שמרה עליך... ..כמיטב יכולה..... תסתכלי לה ישר בעינים אם את מסוגלת ...... זה פשוט לראות שם את הכאב , את ההקרבה שלה בהמון אהבה חטולית

חטולית תודה על הדיוק

הילה, אנא, לא לשנוא את הילדה. זה נורא. חשבי על כל הסיפורים האלה בחדשות ובשמועות, על אלה ששנאו את הילדות ולפעמים גם הרגו אותן. וזה אולי לא משנה כל כך אם אלו הן עצמן או ילדות אחרות. מוזמנת / מוזמנים לקרוא את הסיפור הקצר (אך האיום והטריגרי, אבל אזכיר שזה סיפור, לא מציאות) "מתה לישון" / "לישון: של צ'כוב. https://tinyurl.com/yba8r8e5 סוריקטה

תודה מופלאה על התגובה....

הי אודי, וברוך שובך... בגלל הקיץ החלטתי להפחית מתדירות הפגישות ועכשיו ניפגש פעם בשבועיים. המטפלת לא ממש מרוצה מכך. ואין לי ממש מה לעשות עם זה. אין לי כח לטיפול. והמטפלת היא אישה זרה שאני לא מכירה. אני מנסה להיזכר ואני לא מצליחה לזכור איך הקול שלה נשמע. אם יש לה קול נעים ונחמד? אני באמת לא זוכרת. אודי, אני רק זוכרת איך היא נראת. אבל זה כמו להסתכל בתמונה. היא לא נחרטת לי בלב כמו המטפלת הראשונה שהייתה לי ואהבתי עד מאוד. המטפלת שלי היא ספר פסיכולוגיה מהלך , עם דפים לבנים ומשעממים שחוזרים על עצמם. תמיד היא כותבת לי אותו דבר בהודעות ולא מחדשת לי כלום. אודי, מאוד חסר לי לשמוע את הקול שלה.

היי מיקה הלכתי קצת לאיבוד מה קרה עם המטפלת הראשונה שלך זו שאהבת..... וכן...מטפלת חדשה ...מתחילים הכללל מחדש להכיר, להסתגל.... לא פשוט במיוחד כשהיתה לך כזו מטפלת מהממת וזו כנראה עומדת אולי רק....בצד של הצל של...... אם את אמורה להמשיך איתה טיפול אפילו רק פעם בשבועיים נראה לי שתצטרכי קצת לחרוק שיניים לא פשוט בכלל.... קחי אוויר ותנשמי עמוק עד ש..... בהמון אהבה חטולית

מיקוש מיקוש, את רוצה לשמוע את הקול שלה, שכחת אותו, את פניה, את המראה שלה, אבל הקטנת את התדירות... לא, זה לא חוזר על עצמו בדיוק בדיוק אותו דבר. איך אמר הרקליטוס: "No man ever steps in the same river twice for it's not the same river and he's not the same man" אולי בעצם את רוצה פעמיים בשבוע או יותר? קרי, להגדיל תדירות ועשית בדיוק הפוך? סוריקטה

היי יקרה, ספר פסיכולוגיה מהלך....מממ בהחלט תיאור מעניין. אכתוב את דבריי בזהירות... ישנם מטפלים שלתחושתי אכן ניצמדים יותר מידי לתאוריות "ולספר" והם פחות אותנטיים במהלך הטיפול, לדעתי זה מאפיין מטפלים בראשית דרכם. מטפלים מנוסים אשר בטוחים ביכולותייהם לרוב מרפים מעט מהספר. אני לא רוצה לעשות הכללות, כי זה באמת שתלוי באישיות המטפל (לפחות לדעתי). בכל מיקרה, אני מבינה היטב למה את מתכוונת. יצא לי לפגוש כאלו. אני חושבת שחשוב שתיבדקי בינך לבין עצמך האם יש כימיה בינך למטפלת, קרי, האם את חשה שהיא מבינה אותך? האם היא אמפטית? האם את מחבבת אותה? וכו' ? כי אם הבעיה אינה בעיה של חוסר בכימיה בינך לבין המטפלת ייתכן והבעייתיות נובעת מההתנגדות שלך לטיפול ואולי לכן החלטת להיפגש עימה פעם בשבועיים. למען האמת גם אני ככל הנראה יתחיל בטיפול אצל מטפל צעיר יחסית ואני מאוד מקווה שהוא יהיה יותר מחובר לאנושיות שבו ופחות לתאוריות הפסיכולוגיות.

הי אודי 'רישום פנימי' אימצתי. תודה :-) סוריקטה

היי... מרותקת למיטה כבר שבוע. מאוד חולה. כאבים איומים, בלתי ניסבלים. לפי מה שהבנתי מהרופאה החולי הנוכחי הוא כתוצאה ממתח. כשאני במצבי מתח קיצוניים אני מתקשה לעמוד בעומס ואני חולה בדברים הזויים. עייפה..... יכול להיות שזה יעבור רק עוד חודש. מקווה שלא אשתגע עד אז. קשה לי עם הכאבים... ומאוד קשה לי להיות חסרת מעש...

היי שירי מצטערת ן שמוע שאת מרגישה רעעע כל כך זמן ארוך ל..... ובח ובחוסר מעש גמני הייתי משתגעת הייתי מציעה לך ללכת לביקרו אצל רופא ראומטולג...... זה מאוד מזכיר פיברומיאלגיה...... כדאי ...... ועד אז מאחלת לך החלמה מהירה ורפואה שלמה בהמון אהבה חטולית

תודה לך חתולית היקרה

הי שירי יקרה, כן, זה קורה. אולי כשאנחנו שומרים על עצמנו מעט מידי. אני לפעמים ככה ומאד, אבל ממשיכה לתפקד בימי השבוע, לא רואים עליי, אמרתי... אני גם מרגישה שלא מאמינים לי. הנה עוד עץ שהייתי פותחת אמת ושקר. הימצאות במקום אחד קבוע לאורך זמן יכולה לשגע את הדעת. המוח בנוי, לפי הבנתי, לשינויים בקנה מידה זה או אחר ופידבקים. פחות סובל קיבעון. הרגישי טוב. הרשי לעצמך. אולי, אם את יודעת, עשי דברים שהם כן פעילות, אך סוג של נינוחה. סוריקטה אוהבת האמת

תודה לך סוריקטה היקרה :-)

הי שירי, רוצה לשתף? זה קשור לטיפול שנגמר ולחדש שאמור להתחיל?

היי מיקה... הכל קשור להכל. נפש בריאה = גוף בריא. להשקפתי, אי אפשר באמת להפריד בין גוף לנפש. הם תלויים האחד בשני. כשהנפש סובלת הגוף מגיב. אז כן יש קשר בין הדברים שקרו לחולי הנוכחי. ובשלב הנוכחי אני מעדיפה לא לפרט, גם מכיוון שאני מעדיפה להחלים קודם וגם מכיוון שאם אפרט זה עלול לפגוע באנונימיות שלי. בכל מיקרה מודה לך מיקה היקרה

של אין רצפה בתוכי מול הפחד ההגיוני והחרדה שצומחת ומדחיקה ... וזה מחלחל פנימה לאיברים הפנימיים .. גוף נפש מחפשת רצפה ,מושיטה יד לאחוז תהיו איתי עם כולי...

איתך יקרה. כמה שצריך.

אביב יקרה אני מושיטה אלייך יד- אני עם כולך. את לא לבד יקרה

אביב אני כאן ואיתך עם כולך. (אביב) הילה

הי אביב, נקיף במעגל שמירה, או אולי כדור תלת מימדי, מגודר מכל הכיוונים, אך לא חונק, שכל החלקים יישארו מאוגדים יחד וגם יהיה להם חופש. מקשיבה לעצמי, ואולי החזרתי אותך קצת למצב עוברי בתוך בטן. סוריקטה

אביב פחד , חרדה, ...... אני כאן איתך יפתי עם כולך..... מושיטה לך יד איתנה..... קחי אותה..... בואי תאחזי ותעלי.... הנה שמה שכבות על שכבות של חום, של בטחון , של ביחד , תמיד איתך כואב מאוד ש....כך מרגיש לך בהמון אהבה חטולית

אני אוהבת אתכם סוריקטה

פשוט ומקסים. גם אני ואנחנו אותך.ואת אודי כמובן. ואת המקום המאפשר. אחלה מרחב 🤗😘

סורוקיטה יקרה אנחנו הכי אוהבים אותך בעולם

את כל כך מתוקה...

וזה הדדי, כי אנחנו אוהבים אותך גם :)

ואנחנו אוהבים אותך

גמני מאמי חטולית

לא קל לי. אבל חוזרת לכתוב. אני בתקופה קשה במיוחד.....מקרים כואבים קורים מסביבי...ילד בן שש וחצי פגע בילדה בת ארבע וחצי...כלם מעורבים בלאגן רציני....להתעסק בזה קשה.. וצריך לשמור על סודיות.. ופתאןם עוד מכה..אבא של ילד פגע במישהי לפני מספר שנים..נכנס לכלא לחמש וחצי שנים פלוס פיצוי. שני ילדים היו אצלי בגן ועכשיו הילד השלישי...איך לא ראיתי???? ואני...נכנסת לאינטרנט ובדקתי מה כתבו עליו..נכנסת לקרוא ממש סדיסטית למרות שיודעת שזה עושה לי רע!! למה אני עושה זאת???? במקום להמנע מזה????? והמטפלת עכשיו די צמודה בנייד איתי. קשה להוסיף פגישות הוספנו לשבוע הבא. אבל כל יום קשה לעבור אותו........בקיצור עברתי שבועיים מטורפים ועדיין עוברת..לא מאמינה שאני מתפקדת מצויין ומבפנים נקרעת.... הייתי אצלה ילדה בת 4 ממש.. ונבהלתי..והכל מוזר עכשיו. למה אני נשאבת לקרוא על זה???? למצוא משהו. מה???? סדיסטית זה מה שזה.... :(

מיכלי יקרה מבינה את רגשי אשם שלך אבל את לא אשמה... אם היית רואה היית עושה משהו...הכי חשוב שאת פועלת עכשיו ורוצה לעזור... חושבת על עצמי...אף אחת לא שם לב שנים!!! אין לי מילים חכמות... יודעת שזה ממש קשה... אני יודעת מקרוב לצערי... איתך, ינשופים

מיכלי מאמי מעצם היותך נפגעת אני מאמינה שזה מושך אותך לקרא מבינה שאת קרובה לילדים של המשפחות הנפגעות אבל עדייין...... קחי את עצמך אחורה על מנת שלא תישאבי .... את עושה מבחינתך כל שאת מסוגלת ישנם דברים שהם מעבר ליכולות שלך לעשות.... תני לאנשי מקצוע לעזור במקום....... ואת כזו רגישה ומקסימה..... בהמון אהבה חטולית

הי אודי, ואולי גם כל מי שיודע (שאלתי גם את המטפל, ונדמה לי שיש לי תשובה, ועדיין אולי מישהו כאן יוכל לסייע, מחפשת תמונה שלמה, או שסתם מקשקשת). יש לי מכשירון שמנטר שינה. אולי לא הכי מהימן אבל נותן תמונה כללית, ואני לוקחת בחשבון גם איך אני מרגישה. המכשיר, שהוא סוג של גאדג'ט - צמיד על היד, נותן תמונת שינה שמתארת שלבי שינה כגון: שינה קלה, שנת חלום, שינה עמוקה שאמורה לכלול גלי דלתא (?) ומצבי ערות. קראתי על הגרפים גם באפליקציה, כך שיש לי מושג כללי. האפליקציה מראה תוצאות ניטור גם באחוזים של כל שלב ונותנת תוצאה סופית של מספר שעות שינה ללילה. אני מתעוררת כשלושים פעמים בלילה (הרוב המכריע לא נזכר, והבנתי שזה בסדר) ובס"ה, אם ניקח את כל ההתעורריות הקטנות האלה נגיע לסכום של שעה שלמה. את הזמן הזה התוכנה מורידה ממשך של הזמן בו שהיתי במיטה (לשינה). כלומר, התוצאה הסופית של משך השינה לא כוללת את ההתעורריות האלה. בהחסרה הזאת - איני ישנה מספיק שעות. אם כוללים אותן - אני כבר די מצליחה. ההרגשה, שכן חסר, אבל לא הרבה, ואני משתדלת ככל יכולתי להשלים בסופ"ש. עד לפני כשבוע היו לי בעיות שינה מחרידות (שעתיים בלילה), וסף סוף מצאתי לי שילוב תרופתי שיסדר לי לילה וישפיע מאד עד התפקוד ביום. בעיקר חשוב לי להיות רגועה ונינוחה ולא עצבנית. אז מצבי טוב סך הכל ברגע זה, ועדיין שאלתי (באריכות...) כי רציתי לומר בוקר טוב. ובערב - נאמר לילה טוב, אבל אניח שאראה את התגובה רק מחר בבוקר :-) סוריקטה

סוריקיטה יקרה לא מבינה בגאדג'טים אבל כן מבינה בחוסר שינה ותוצאותיה. אפילו שמדי פעם ישנה קצת יותר מתעוררת מותשת. בקיצור מבינה אותך ואני כל כך שמחה שאת כאן.. ינשופים.

מצטערת אבל לא מבינה כלום במכשירים מנטרי שינה..... רק ממך שמעתי........ אבל שמחה שבסך הכל את מרגישה בסדר מאמינה שבדרך כזו או אחרת לכולנו חסרות שעות שינה אשמח מאוד שתמצאי את הפתרון המושלם עבורך כדי שתשני טוב בהמון אהבה חטולית

הי אודי :-) דווקא ב REM אני חזקה :-) כנראה שחסר לי ה Deep (בשינה, אבל גם הגיל...) סוריקטה

לי קשה כאשר הפוסט שלי עומד לבדו באמצע פורום ומחכה לתגובות לי קשה שלפעמים אתה כאן והרבה אתה לא לי קשה שאנחנו צריכים אותך ואת המקום הזה לי קשה כל דבר שמעורר נטישה לי קשה שאני לא יכולה לבד לי קשה הלבד לי קשה הביחד לי קשה..

הי ינשוף, מעולה שפתחת את העץ הזה. מעולה שהצלחת להוציא מילים, זה עוזר לכולנו, אני מניחה. אותי, לפחות, הוא מאד מזמין, ומקווה שגם יזמין חבר'ה נוספים. אני מנסה לחשוב מדוע קשה (ולא רק לך) קשה (קרי, מפעיל רגשות תוקפניים), כי תלויים. ובפרט כאן - תלויים בפרסום הודעה, תלויים בזמן (בו אנחנו יכולים לבחור להריץ שלושים מיליון מחשבות בראש עד ש), תלויים בתגובה, מחפשים דיוק אינסופי כמעט. התמזגות. ואנחנו, אנחנו כבר במקום אחר כשההודעה עולה. כשנכתבות תגובות. קשה, כי נחווית (גם אם בהשלכה) אדישות וזה בלתי נסבל. קשה, כי גם ככה היינו צריכים לחיות על מציאת צימוקים, חלקיות גדולה מידי, והחוויה היא של מעט מידי, מאוחר מידי. קשה כי רוצים שקט, אבל שקט מסוג מסוים. שנדע שיש לב פועם ברקע. ובכל זאת אנחנו בוחרים להיות כאן. ינשופים - אחלה עץ בעולם. אולי יתרכך הזעם. הלוואי. אצל כולנו. שלך, סוריקטה

סוריקטה יקרה שמחה שהעץ גם עזר לך יש מכלול של רגשות ואולי מאחורי הכל נמצא כאב.. כאב כי כל כך קשה לנו.. שההתמודדות היום יומית הוא קשה כל כך.. כי טיפול פעם בשבוע לא מספיק .. סוריקטה- אני מתקשה להחזיק את עצמי ואת החלקים שבתוכי ביחד.. נגמרו לי המילים

הי ינשופית ואיך נראה לך שאפשר להקל על הקושי .....מה יעזור .. ויופי שנתת מקום לקושי לתסכול לחלקיות ....

אביב יקרה זה שאת כאן מקל... זה המון בשבילנו שאת כל כך מבינה .. אוהבת מאוד, ינשופים

מתוקה שלי מרגישה כמה קשה לך מאוד מבינה שיש המון דברים........ לא ראיתי את הפוסט שלך עד עכשיו מצטערת שאת עוברת המון קשיים ומרגישה כל כך...... אייך אוכל לשפר לך את ההרגשה..... אז הנה שאני גם נכנסת ואיתך כבר פחות לבד....כל כך וגם הביחד.....קשה אשב כאן לידך בלי להפריע לך ואשמע את מה שיש לך להגיד..... גם חיבוק מרגיע אתן לך בהמון אהבה חטולית

חטוליתוש יקרה המילים שלך מחבקות כמו שמיכה וורודה ורכה ונעימה תודה ינשופים

לי כבר לא קשה לומדת להתמודד לבד- יותר קל שאין ציפיות...

אודי יקר יפה כתבת.. יש חלקויות בכל דבר.. הכי יש חלקויות בתוכי... בין כל חלק וחלק... יש כאלה שלא אכפט ויש כאלה שאכפט וכל אחת עם משהו אחר.. ולא יודעת אם את מבין אותי.. מזל שלא נטשת

היי אודי, קשה לי עם המורכבות של החיים שלי. פוסט טראומה שדורשת טיפול, ילדים שצריכה להילחם על הקשר איתם. היום פגשתי את הילדים, ואני מרגישה שלביתי יש קשיים חברתיים. היום דיברתי איתה על זה בפתיחות וכנות. מנסה להישען צריכה להניח את הראש. כבד עליי המסע.... הילה

טוב שבאת אהובה אפשר לשבת אתך קצת .... שולחת כוחות ,ומזכירה לך שאת לוחמת אמיתית ....לא פשוט אבל עושה יופי של עבודה 😊

תודה רבה.... מרגישה את הכוחות. הילה

היי הילה מתוקה אמת ....צריך המון כוחות להילחם בפוסט טראומה.... גם להילחם על הקשר עם הילדים לא פשוט בכלל כואב לגלות שגם לבת יש קשיים..... למי מהילדים היום אין קשיים אבל את אשה חזקה מאוד יש בך את הכוח ...... הגעת לאן שאת בזכות הכוח שבך ובזכות הנחישות שלך נלחמת.....ועדיין ממשיכה.... את לוחמת אמיצה יכולה להציע לך כתף.....אם עוזר וחיבוק ענק לאישה ענקית כמוך בהמון אהבה חטולית

חטולית תודה רבה על המילים. הילה

הילה יקרה יודעת שקשה.. מאוד כאן יחד איתך.. ינשופים

היי מדוע כה נמוך

שלום רב וסליחה מראש על החפירה(: האקס שלי נפרד ממני לפני כחצי שנה. אני בת 26 והיינו יחד 5.5 שנים. זו הזוגיות הראשונה שלי (ושלו גם) וכמובן האהבה הראשונה שלי. הזוגיות בינינו לא הייתה פשוטה. אנחנו אנשים מאוד שונים בבסיס שלנו. הסיבה לפרידה הייתה בעיקר השוני הזה בינינו. הוא טען שהוא לא יכול להכיל אותי. אציין כי אני אדם חרדתי ומתמודדות עם הרבה אישיוז בתחום הזה. תמיד הייתי משתפת אותו בהכל והרגשתי הכי בנוח. סמכתי עליו וקוויתי שהוא יצליח להיות שם בשבילי. אבל די מההתחלה הוא לא הרגיש עם זה בנוח. הוא אמר לי מספר פעמים במהלך הזוגיות שקשה לו עם ההצפות הרגשיות שאני נתקפת בהן מידי פעם והציע לי ללכת לטפל בזה באופן מקצועי. עשיתי את זה אבל אני לא באמת יכולה לשנות את בסיס האישיות שלי. כלומר, היה שיפור בחרדות וזה גם היה ניכר אבל הוא טען שזה האופי שלי ושתמיד אהיה חרדתית והוא בעיקר פחד מהעתיד כשיהיו ילדים ויותר קשיים, איך נצליח להתמודד ככה. זה המקום לציין שגם לו יש המון בעיות לא פתורות עם עצמו- הוא אדם מאוד מאוד סגור ומופנם ויש לו בעיה עם רגשות והצפה. הוא הודה בפניי שלא באמת הצליח להיפתח בפניי במשך השנים האלה, שזה תחום מאוד בעייתי עבורו ושזה לא בא לו בקלות. בסופו של דבר, נפרדנו בגלל כל הדברים האלה אבל הבעיה היא ששנינו מאוד מאוד אוהבים אחד את השני. ואני הייתי מאוד רוצה שזה יצליח בינינו. אנחנו עדיין מדברים מידי פעם אבל הוא לא מעוניין לחזור כי הוא טוען שעדיין לא פתר את הבעיות שלו, שהוא לא רוצה לפגוע בי ובעצמו שוב. הוא מבחינתו יודע שאם נחזור כרגע התוצאה תהיה אותה תוצאה ושוב שנינו ניפגע. אני חושבת שלשנינו יש בעיות, אני בטיפול פסיכולוגי והוא לא. הוא נעזר באבא שלו שהוא האדם הקרוב אליו ביותר אבל אני לא חושבת שזה מספיק- אני חושבת שהוא צריך טיפול עם איש מקצוע. בכל מקרה, השאלה שלי, על פי כל מה שתיארתי כאן, האם לדעתכם זוגיות כזאת יכולה להצליח?? אדם סגור עם אדם רגשי? מופנם עם מוחצן? קראתי קצת באינטרנט והאישיות שלו קצת מתכתבת עם סכיזואידם. כמובן שלא בכל הפרמטרים כי יש לו חברים וקשרים קרובים אחרים- אבל מצאתי הרבה דמיון בעניין הקושי הזה באינטימיות. מה האפשרויות שלי? אני כל כך אוהבת אותו והלוואי שהיינו יכולים לחזור!! קשה לי מאוד לצאת עם אנשים אחרים,אני מרגישה תקועה עליו :(

היי :) טוב שחזרת אודי זה עושה לי שמח בלב. הנושא שאני רוצה לכתוב עליו הוא- לקיחת אחריות. ככל שהזמן עובר אני לומדת לקחת אחריות על הכסף, הדיבור והמעשים שלי. לאחרונה הגעתי למסקנה שהפגיעות שלי נובעת מחוסר בערך העצמי. ממאמר באינטרנט שקראתי היה "עלינו לקחת אחריות על הערך העצמי שלנו. כל עוד שאנחנו מפקידים את הערך העצמי בידיים של מישהו אחר ונפגעים, לא לקחנו אחריות על הערך העצמי שלנו." מזמינה לדיון ומחשבות על כך. יום נפלא אני אוהבת את המרחב הזה... הילה

אז קודם ברוכים הבאים ...כולם אודי אני שמחה שחזרת ...ושמחה שקל לי הפעם להתרגל שוב לכאן ...זוכרת איך פעם לא יכולתי לדרוך ,הייתי יושבת על המעקה ופוחדת...היום זה לא קורה ואני שמחה...... השבועיים האלה עברתי המון דברים בריאותיים ,נפשיים ושרדתי אותם בכבוד .. אבל הדבר הכי נפלא שעברתי השבוע זה עוד פיסת קבלה עצמית למי שאני ...עברתי משהו פולשני שהפיל אותי בגלל היחס של האחר .. והפעם ידעתי להגיד לא נעים לא מקובל ,למרות שזה עדין שבר ועדין כאן גם עכשיו ממתין לטיפול .. אני נושמת וזאת התקדמות אדירה בעיני. כמעט סיימתי את המסלול שהתחלתי לפני שנים ...ואני מנסה להכנס למסלול נוסף .. אבל ..פתאום השבוע בתוך ההליך קבלה שהוא קשה ..לא עלו בי קולות ביקורת עצמית כי אם הבנתי ....שאני מנצחת !!!!!! אני עם כל הקשיים הנפשיים והגופניים מנצחת אם אצליח או לא אני פשוט מנצחת .... זה כל כך לא מובן לעשות את הצעדים שאני עושה ....מרגישה איזו שלמות /חלקית בתוכי .. תזמורת שלמה שמורכבת מהמוני חלקים שלומדים לחיות אחד עם השני .... איך אמרתי לעצמי באמצע ההליך ....אנחנו צוות לעניין 😁😂😀 אז שימשיך השבוע בטוב והרבה לכולם .... אני כאן מנסה להיות קצת פחות ....אבל ממקום טוב של להוריד אובססיה ומחשבה שאם אני לא כאן אז לא רואים אותי או נעלמתי ... חיבוק לכולם 😍😍😍😍😍

הי אביב אהובה, כל הכבוד ומלאן חיבוקים. חיוך ושלווה שלך סוריקטה

אביב כמה טוב לקרא אותך כמה דברים טובים ממש גאה בך גם אני לא כותבת ....... עונה למי שאני יכולה מתי שאני מסוגלת וזה לא.פסול יש לי תקופה כזו שאני צריכה רק לקרא ולא יותר מזה והכל בסדר מאוד עייפה וכולי כואבת גופנית במיוחד אחרי שבת שהגיעו כל החברה אז מותר להיות מתי שרק יכולה שבוע טוב בהמון אהבה חטולית

אוהבת אותכן מאוד ............

אביב יקירה כל כך שמחה בשבילך... בטח שלא מובן מאליו. אני הכי גאה בך בעולם! אני הילה, מפורום פסיכולוגיה קלינית, גאה באביב היקרה. וזו המדליה. 🎖🎖🥇🏅🎀🎀🎀 הילה

רק להיום אהייה ממוקדת מטרה רק להיום אחשוב חיובי יותר על חיי רק להיום אשמח במה שיש רק להיום אנסה לא להיות שיפוטית אלי ואל האחרים רק להיום אשים לב מה נכנס לפה שלי ומה יוצא ממנו רק להיום אחבק ואהב את עצמי ואת זולתי רק להיום .....

רק להיום אשתדל קצת יותר לשמור עלי רק להיום אשתדל לנוח כמה שאפשר רק להיום .....המוח שלי לא עובד מצטערת חטולית

רק להיום אשים לב לבריאותי ובמיוחד ל.... רק להיום אנהג בחכמה רק להיום לא אגיע לקצה רק להיום לא אזלזל בגופי ואשמור עליו רק להיום אתכנן את היום שיהיה לטובתי רק להיום לא אעביר ביקורת ואזכור לראות באור חיובי יותר את חיי..

רק להיום אהייה ממוקדת מטרה רק להיום אעשה הכל שהיום יהיה מושלם רק להיום אזכור לנשום רק להיום לא אגיב מהבטן אגיב מהראש רק להיום אזכור שאנשים סביבי באים בטוב .

עץ התודות הקסום חוזר למקומו אתם מוזמנים באמת לכתוב עליו לחזק את היש..... לאוד השינויים שהיו כאן אני בוחרת לקחת לי חופש מסויים אמשיך לכתוב אותו כל תחילת שבוע ...לעיתים גם ברביעי בבוקר . אבל אם לא העלתי ברביעי אז העץ כאן לכל השבוע או שאם הוא חסר למישהו מוזמנים לשותלו .... תודה למקום הזה תודה עלייך אודי שמלמד המון תודה על השבועיים האלה שמלמדים קצת לשחרר תלות וזה בריא תודה על המקום שעטף אותי בזמן הזה תודה על התרחשויות שהיו שקידמו בזמן הזה תודה שהחיים שלי על הכביש המהיר אבל אני מצליחה לאחוז תודה שאני אני תודה שאני לומדת להכיר אותי תודה עליכם כולכם שבוע נפלא .. ובואו לכל המהססות והמההססים בואו .....תנו לכם את האפשרות להתרגל שוב ..בצעדים קטנים אבל בואו ...

תודה למטפל שלי שהציל את חיי תודה למרחב הזה שעוזר לתחזק את ההישגים תודה לך אביב יפיפיה שאת שומרת על עצמך גם סוריקטה

תודה שקמתי תודה שישנתי תודה על מעברים תודה על מה שנשאר תודה שאני מבינה שצריך לטפל תודה שאני לא נלחצת תודה למי שמלווה ותומך תודה על המקום הזה

תודות תודה למטפל מדהים שמחזיק תודה על עבודה תודה על משכורת תודה על רצף ושררה תודה על כסף לקנות לצרכים בסיסיים תודה על בוקר שקט תודה על יום חדש שבא הילה

תודה שהיום עומד להסתיים תודה על יום ארוך אבל משמעותי תודה על רגשות תודה על הבנות ותגובות נכונות יותר תודה על בית ומשפחה תודה שאני אני על כל המורכבות שלי תודה על המרחב כאן

תודה שקמתי תודה שישנתי תודה שאני מנסה כל הזמן תודה על שמחה תודה על תהליך תודה על היש בחיי תודה על המקום הזה שמשקף דברים ומאפשר למידה תודה .

חסר לכם אידיוט" הי אנשים טובים, הי אודי, התגעגעתי. מתגעגת למטפל הטוב שלי. לאנליזה. מתגעגעת לשיח רב משתתפים פה. שמחה כל כך, אודי, שהיה לך מסע כייפי ומקווה שכל השבועיים עברו בחווייה מרגשת וממלאת. מקנאה - צריכה ללמוד למען עצמי ומשהו חדש ואחר. התבואו? בואו, בואו, איזה מרחב זה, אודי, איזה מרחב :-) סוריקטה

בוקר/צהרים טובים כמה טוב לקרא אותך סוריקטה מלאת מרץ אנרגיות חיוביות וואווו נפלא פשוט נפלאה אחלה של תחילת שבוע חיבוק גדול בהמון אהבה חטולית

הי סוריקטה, מסכימה אתך ...איזה מרחב כאן , מופלא .. ואתך , כל כך ... באמירה ,מול הרווח לראות את אודי ככה נוסע עושה, עבורו, חי את החיים באמת ... מלמד בעיני...מאוד .

היי סוריקטה נפלאה ומיוחדת את... בוקר טוב... גם אני התגעגעתי... שלך הילה

גיליתי במקרה,כשנכנסתי לפיסבוק של אדם מסוים,שפסיכולוגית קלינית מקימת יחסי חברות קרובים עם אדם שהמון נשים העידו במיטו שאנס אותן.היו המון הפגנות נגדו ,והוא לאקבל אפילו פרס מסוים שהיה אמור לקבל בגלל מחאת הנשים. אני יודעת שהיא לא עברה על שום חוק .אבל הרגשתי אינה טובה.לא מבינה איך אישה שמטפלת בנפגעות תקיפה מינית יכולה לנהוג כך.אשמח לשמוע את נקודת המבט שלך ושל אנשים נוספים

הייי למען האמת גם אני לא מבינה למרות שלא עברה על החוק לא.צריך.להגיע.ל מצב של...... כנראה שכך טוב וראוי בעיניה ולא מפריע לה.מה יגידו או מה יחשבו....... היא חיה את החיים שלה לא את מה שידברו אותה..... וכל השאר...... יומטוב חטולית

בדקתי את מספר הרישיון שלה בכרטיס הפסיכולוגים וזה לא נמצא.גם חברה חיפשה ולא מצאה אותו.יתכן שהיא לא קבלה רישיון לעסוק בפסיכותרפיה למרות שיש לה מספר.מה עושים? זה כן נראה לי פלילי? למי מדווחים?

היא לא הפסיכולוגית שלי.לקחתי את מספר הרישון שלה ובדקתי בכרטיס הפסיכולוגים וזה לא נמצא.גם חברה לא מצאה.לקחתי את מספר הרישיון של הפסיכולוגית שלי לבקרה,ואותה כן מצאתי בכרטיס הפסיכולוגים.זה נראה לי התחזות.מה עלי לעשות ולמי פונים?

אודי תודהההההה עכשיו זה הבית שלנו לא עיר נטושה ולא עיר עזובה הבית המוגן השומר הבטוח ואתה איש לא מפסיק לרגש... . תודה על היותך ....חלק ממסע הריפוי שלי ....

הי אודי וכולם, ארשה לעצמי לפתוח הודעה נוספת, ואשאל שאלה, שאני יכולה לנחש מה המענה שלה. האם תקבלוני כאן, בריאה, שקטה, מווסתת, מחוברת וצלולה? האם גם כשאיני זועקת את סבלי, ייסוריי וזעמי, כשאני בוחרת לעתים לנוח או להיות בשקט? האם גם כך אני שייכת? סוריקטה

זו בכלל לא שאלה זה מובן מאליו....! תמיד שייכת ובכל מצב בהמון אהבה חטולית

את מותק! לכבודך: https://www.youtube.com/watch?v=-UQugJVbRRg בדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב!!!

הי סנופקין (כינוי מדהים) איזה אוצר של שירים יש לך! סוריקטה

היי סוריקטה. את חלק בלתי נפרד מהפורום הזה, בכל בית ומשפחה אנשים משתנים ולא נעלמים בגלל זה. שינויים למיניהם הם דברים לגיטימיים וכשהם חיוביים הם טובים במיוחד, גם לנו. 😊 שמח להיות כאן. קוהלת.

טוב שאתה כאן, קוהלת. כמה טוב סוריקטה

ברור שאת שייכת !!!!!!!! והמטרה היא להוריד מינונים ואולי להגיע למצב שהלכנו ורק באנו לבקר ...לפעמים ... בעיני הפורום הוא קביים לטיפול וכשזה מתמנף אפשר לשחרר ... ובואי גם בטוב זה יחזק אצלך את הכוחות אני חושבת שזה רעיון נפלא ....ואז גם להצליח ברע עם טוב וטוב עם רע ....איזון ❤💙

הי אביב, אני עדיין תוהה באשר לשייכות. למשל, לא מימשתי הורות. וזה אובדן ענק עבורי. גם הפוטנציאל אבד, זה מרגיש לי מאד נורא. במיוחד שפחות מבינים. אני מנסה להשתמש בפורום כמתחזק טיפול. נראה לי. וגם מנסה לתת דוגמא שהיא ולתת יד להישענות על החלקים החזקים וכן מגע עם המציאות. תודה יפה שלי, סוריקטה

... אני מרגישה מרחפת במובן החיובי כמו שספורטאים מזכירים. זה נחמד גם כך. שחרור מחרדות ותוקפנות. לפחות עד הלילה. אודי - באמת באמת באמת שהסתדרתי בחופש. וכתבתי, כדי שגם אתה תהיה מאושר לשמוע בשורות כאלה. שלכם, מחבקת (ראיתי שיש כאן תנועה אז מנסה לרכב על הגל), סוריקטה

כל הכבוד לך יקרה שמחתי מאוד..... חיבוק ענק חטולית

אתה יודע אודי ...זה היה הכי פחד שלי שתיכנס ותעלה הודעות ואז ,יגמר לך הזמן/כוח ותשאיר כאן פרוץ...כמו ההודעה של שירה האחרונה שענית עלייה ...עיר רפאים ....עיר נטושה ... המון קולות ורגשות..מצד אחד כל כך מעריכה אותך שניכנסת ,שהשארת סימנים שנתת זמן להתרגל אולי להגיב לבנות ...(לא מסוגלת כמו היד קפואה ) ומצד שני ..רצון להרחיק ...כבר לא לברוח ...אבל להתרחק ... לא להיות ....קולות של מי צריך בכלל את המקום הזה ...קולות שיושבים על פחדי העבר ,והיום ממשיכים לצוץ ולבקר.... אז לא בורחת ....ונותנת לעצמ י זמן להתרגל ..יודעת כבר מהעבר שדברים מסתדרים .... וגידי גוב שר עכשיו את כלים שלובים ....מה יותר מדייק מזה חיבוק של שבת שלום או שבוע טוב 😀😁

מוכיח שוב ושוב שאתה פשוט כל כך מחויב .... אתה פשוט תיקון של טוב ותודה שאתה מאפשר ,וסליחה ..... מקווה שזה בסדר

היי אביב לא נעים לראות את הגן הנעול..... רגשות ומחשבות......... טיבעם לנדוד כשאין מקום להכנס אליו ולתת להם ביטוי העיקר עכשיו שהכל מסתדר נכון אמרת שידעת שהוא יחזור ...... אז הנה חזל"ש..... סופש נהדר ושבת שלום לכולם חטולית

היי, מקווה שנהנית בטיול :-) נחמד שחזרת... אז זהו... סיימתי את הטיפול הנוכחי. החלטתי סופית אחרי התלבטות ארוכה... אני שלמה עם ההחלטה הזו. זה לא היה נכון בעבורי. לאור טעויות העבר, מתקשה להחליט לאיזה מטפל חלופי ללכת. אני מתלבטת בין 2 פסיכולוגים. החלטתי הפעם לנסות משהו הפוך / שונה מהטיפול האחרון. המטפל הקודם היה הרבה יותר מבוגר ממני, כפול מגילי (בערך בגילו של אבי) והוא היה מטפל קוגנטיבי ולא דינמי הוא גר מאוד רחוק ממקום מגוריי (שעה נסיעה ) והוא היה מאוד מאוד עמוס, מה שהקשה עליי מאוד במציאת שעה מתאימה למפגש. הפעם אני מתלבטת בין שני מטפלים צעירים, שנייהם גרים יחסית קרוב למקום מגוריי. אחד מהם מטפל לפי הגישה הדינמית והשני עובד בגישה רוחנית - דינמית. מאוד מתקשה להכריע ולהחליט מי מתאים יותר. לשנייהם יתפנה מקום רק בעוד מספר שבועות. כך שבכל מיקרה ניתן לי פסק זמן. שוחחתי עם אחד מהם בטלפון והוא נשמע נחמד... אך אני מודעת לחסרונות של מטפל שהוא יחסית צעיר ואני גם מודעת לכך שאני לא אדם פשוט ושאני צריכה מישהו עם הרבה סבלנות.... תודה..... מקווה שתהנה בכנס וסליחה אם חפרתי. תודה גם לכן בנות יקרות (ובנים יקרים)

היי שיר מברכת אותך על סיום הטיפול הנוכחי מבינה שזו היתה ההחלטה שלך בטח לא היה קל.... החלטות כאלה שבאות אחרי מחשבה שהיא רק לטובתך מן הסתם שלא נחפזת להגיע אליה בין שני מטפלים....... גם החלטה לא קלה אבל..... אין אפשרות קודם להגיע לפני כן לשיחת הכרות.... להתרשם.... אם אפשרי בטח יקל עליך את הבחירה הנכונה אם לא מתאפשר תצטרכי כנראה לסמוך על ההרגשה שלך שתוביל אותך לבחור בין השניים כאלו.... מה מדבר אליך יותר..... איזו שיטת טיפול היית רוצה...... כמה שבועות...... אולי גם יכולים לשנות את דעתך והחופש מהטיפול אולי יגרום לך להחליט שאת בכלל עושה פסק זמן זה לא פסול פשוט קחי גם את זה בחשבון החלטה לא קלה בכלל חטולית

היי אודי היי סוריקטה היי לדרי הפורום הזה.... אחרי שאמרתי שלום בקצרה, באתי להביע משאלה. מחכה לגבר שלי לאהבה שתבוא. אני לא צריכה אביר על סוס לבן גם לא גבר עשיר שמחה בחלקי... רוצה אותו עם עניים רגישות, וחיבוק רך. שאפשר יהיה להניח עליו את הראש, אחרי מסע ארוך... לעשות אהבה מתוך רצון ולא רק מהסכמה... רק להניח את הראש על מישהו ולעצום עניים... כשאפקח אותן בבוקר הוא עדיין שם.. כל כך הרבה ביקשתי? הילה

הי הילה, משאלת חיים. קשר. בדרך כלל אני לא מצליחה למצוא אותה אצלי, מתוך ההנחה שאיני ראויה. אך ייתכן שהיא מתהווה. ומן הסתם תהיינה פשרות רבות. יפה סוריקטה

סוריקטה היקרה, בעיניי זוגיות היא "אומנות הפשרות". וכן, בהחלט יש דברים שמתפשרים עליהם. מאמינה שכולנו ראויים לחוות את הטוב שבחיים.

היי סוריקטה.. מבינה כל כך.. גם את התחושה שלא ראויה וגם את ההתהוות... את הרצון... לגביי פשרות.. אצלי לפחות מוכנה להתפשר על דברים... זה כל כך מורכב... מאחלת לך טוב... הילה

היי הילה האמת שלא ביקשת הרבה זכותך לרצות את מה שחסר לך את עורגת לדבר שהכי נכון וחשוב לך זוגיות שתמלא אצלך את החסר מתוקה מאחלת לך שתמצאי את שחשקה נפשך .....שתהי אהובה ונאהבת כפי שאת חולמת ושתזכי להגשים כל מה שליבך חפץ חטולית

היי הילה, איזו משאלה יפה... מאחלת לך שתמצאי במהרה את האחד המיוחד, שיהיה שם בעבורך ושתצאו יחד למסע חיים משותף...

הילה מתוקה קראתי אותך גם בלמטה שימחת את ליבי מנסה להגיב להתקרב לא לברוח וזה די קשה ... אז רק שתדעי קראתי ואני אתך

הי אודי, איזה יופי של תיקון. נראה לי שגם המטפל שלי היה תופס אותי במילים ומייד מזכיר אותי והיוזמה. סוריקטה

שלום רב. סבתי נפטרה לפני כשבוע. ומאז אני לא מפסיקה לבכות. סבתי בילתה איתנו ימים ולילות רבים בילדותנו. בשנים האחרונות היתה בבית אבות בשל היותה סיעודית. אך למרות מצבה הסיעודי היתה צלולה. בשנים אלו גרתי רחוק ממנה והבאתי לעולם 3 ילדים עם מרווחים קטנים בינהם. היו לי הריונות קשים ולאחר מכן עם כל ילד נשארתי בבית תקופה של שנה ויותר. לאחר מכן שבתי לעבוד ונשאבתי למרוץ החיים. לצערי בשנים אלו ביקרתי אותה מעט. נשאבתי למרוץ החיים ולא השכלתי למצוא ולפנות לה זמן. כעת אני מרגישה נורא . כועסת על עצמי, מאוכזבת מעצמי, מתקשה להבין איך לא הגעתי יותר, טילפנתי יותר, ניסיתי יותר לשמח אותה. מרגישה נורא. רואה את תמונותיה ובוכה. בוכה בלילה ובבית עם ילדי הולכת לשירותים ובוכה.

הי, אני, כמטופלת שאולי קצת מכירה את עולם הנפש, שומעת אותך ברגשות האשמה שלך בבחירה בחיים. אולי גם בקושי להיות אנושית ולא סופר וומן כל יכולה. אולי גם קשה להיות עם סבתא כמו שהייתה בדמי ימיה, לא אותה אישה חזקה של פעם וטוב לנו לזכור את הדמויות כשהן עצמאיות יותר ופחות מוגבלות. סוריקטה

היי מבינה אותך ואת הכאב הגדול שמביעות מילותיך קצת מזכירה לי את סבתי עליה השלום גם היתה לי כתחליף לאם בהיותי ילדה קטנה כשהורי נפרדו ואמי נאלצה לעבוד המון שעות סביב השעון גם כשהייתי חולה היא סעדה אותי רק בהבדל אחד ממך שסבתי לעת זיקנה טופלה אצל אמי וכך יכולתי לראות אותה בתכיפות גדולה וזמינה למרות זאת יש בי המון געגועים אליה נפטרה כבר לפני המון שנים נשארה לי מזכרת נהדרת ממנה זוג פמוטים והם מוצבים מולי רגשות האשמה שלך מובנים לי מאוד אולי תוכלי לשמור אצלך משהו משלה שתוכלי גם את אולי.....להזכר בה ובמה שנותר לך בזכרון ממנה יותר צמוד טוב שבחרת בחיים....... אחרי הכל כולם עושים זאת והזכרונות דלך ממנה ישארו איתך תמיד חטולית

אודי כל כך התגעגעתי ואתה שוב הולך ואין אלייך פשוט אלוף שבכלל ניכנסת ... וואוו ריגשת , תודה אודי ,מקווה שנהנית מהאופנים ....ומאחלת לך כנס הכי מוצלח שאפשר ...

היי אודי מה שלומך? איך היה להתגלגל? אני בסדר.. באתי להגיד שלום ולהגיד שמתגעגעת לכולן.ם... הילה

היי הילה שמחה לשמוע שאת בסדר שיהיה לך שבוע מוצלח חטולית

הי אודי, כן, אפתח. במה אפתח? תן לי דקה להתרגל אליך שוב אם רק תרצה נמשיך פה גם מתישהו ולוואי ניתן לך יותר מדקה לנשום נדליק ת'מזגן ובואו לא נדבר עכשיו, עוד יבוא הזמן ואז אדע אולי איך אני מרגישה ואז, אז אולי אמצא יותר מילים. הנה הקשתי בדלת, אולי אפילו נכנסתי שלך, שלכם, סוריקטה

... ותשמעו... מעניין... אנ'לא מרגישה קשורה לכאן, אבל כשאני קוראת את הודעות העבר שלי, אני כן מצליחה לראות כמה אני כן... עכשיו סנכרון... שלום, אודי, שלום כולם :-) סוריקטה

סוריקטה מתוקה אכן הקשת בדלת וגם נכנסת עדיין יש זמן להתרגל מחדש ובטוחה שתמצאי המון מילים לומר אז רק עוד קצת והכל יחזור לשיגרה בטוחה שכולן.ם מחכים...... יומטוב חטולית

אודי, מרגיש פה כמו עיר רפאים, או איזור שכוח אל, איזור ספר שנשכח ותושביו נותרו מחוסרי סיוע. מרגיש פה נטוש. אני מרגישה נטושה. גם הוא נסע שוב. דאגה היא רק מילה. קשר חד-צדדי רק הוא יכול להתיר אותו כל אימת שירצה. מחוייבותו לטיפול מוגבלת מאוד. מרגישה כמו גרגר אבק שאפשר לנער. סליחה על הביקורת. מניחה שתכעס בחזרה. יש פה בנות שמאוד זקוקות לך ולמסגרת הקבועה. שמור על עצמך במסע האופניים ותהנה מפסק הזמן. שירה

התאור שלך של עיר רפאים מדויק אבל מה לעשות האיש קצת עסוק בכייף שלו ומגיע לו גם פסק ז מן להיות להנות לנשום אוויר אחר .....ושונה מהפורום הרי כולן מאחלות לו רק טוב והנאה מרובה נכון...... קצת סבלנות עיר הרפאים תתעורר ........ גם כך הפורום די פעיל וכמעט כמעט כולם כאן חוץ ממי שבוחר לא להכנס ולכתוב שזה לגמרי בסדר גמור ואודי גם לא לגמרי לא נמצא נכון.....? אז תנו לו את ה ז מן שהוא צריך כדי לחזור עם אנרגיות חדשות וכוחות מחודשים אולי אפילו כוחות על....... %=)))) כדי להיות כאן כשיחזור שבת נפלאה לכולם חטולית

בבקשה אודי אל תשאיר אותנו ככה בלי סגירה ותיסע ... גם אם אנחנו הרבה יותר חזקים ובוגרים אנחנו עדין זקוקים לרצפה ...

ראיתי את מה שרשמת על "פידבק חיובי בעבודה" השארתי לך תגובה (מאוחרת) העדפתי שזה יהיה שם. בהצלחה

היי קוהלת קראתי ולקחתי... תודה רבה לך.. מאחלת הצלחה באשר תלך... הילה

היי היה עכשיו טקס קבלת תואר בעבודה סוציאלית. המטפל שלי, האיש שהולך לצידי את הדרך הזאת הגיע. הוא הבטיח לי- כשלא רציתי ללכת ללמוד כי לא היה מי שיבוא. יש רגעים שהלב עולה על גדותיו ואין מילים. הילה

הי אודי, לפני כחצי שעה רציתי לכתוב כאן - ברוך השם שהגיע סופשבוע וברוך השם שיש חופש פה. עכשיו, גם לילה, חזרתי הביתה, ועוד כל מיני, החרדות מרימות ראש ונשמע קול אחר. שפוחד. מאד. ועכשיו, אחרי שכתבתי גם את זה - ניתק לי הזכרון במוח. הומוריסטית אני. לילה טוב מסוריקטה שיש לה עדיין המון תופעות גמילה אנושות, סבל נוראי, באמת. והלוואי ותספר איך היה. אני

אני באמת מיואשת אין לזה פתרון ולברוח זאת לא אופציה פשוט אין לאן . חסרת אונים כל כך והמערכת מנסה לעזור אבל ידייה כבולות . לא רואה את הסוף של זה הפעם הזאת אלוהים בוחן את כוחות הנפש שלי קצת יותר מידי. אודי ....אני מרגישה חסרת הגנה עם עור חשוףףףף

הי אביב, איני בטוחה שאת עומדת כאן למבחן מכוון, ואינך אשמה. מבינה שאת מדברת על מפיונרים (?) גם אני לא יודעת ממש מה לעשות. נורא ואיום. איחלתי להם בדימיון שיתוק, את יודעת... או שיכניסו בהם עם חרב ויעשו סיבובים מכל הלב. מה אומר, אבוי... היום, לשם שינוי, יש אוויר טוב בחוץ. אולי זה יכול קצת להקל... אם יש לך אפשרות לשהות בו ולגמוע ממנו. שלך, סוריקטה

אביב שולחת לך כח בשקיק שולחת לך כח במייל שולחת לך כח באוויר שולחת לך כח בעפיפון שולחת לך כח ממני כח לאהוב כח לנשום כח לדעת כח לאסוף אוהבת אותך הילה

תודה יקרה כן אכן סוג של אנשים כאלה דווקא היום לא הרגשתי את ההקלה בחום . היה כאן חםםםםם.... אבל נהנתי להיות בחוץ בחברת בני אדם מסוג אחר סביבי ומבחן לא קשור לאשמה ....בהחלט בחינה של כוחותיי

את נשמעת באמת מיואשת אבל לא מבינה מה קרה שאת מרגישה ככה קשה בטיפול....? קשה בבית...... את יכולה לשתף יותר ? אני ממש דואגת לך מחבקת בחום חטולית

אביב יקרה, הלוואי היו לי מילים לנחם. מרגישה כמה קשה. הלוואי יכולתי לסייע במשהו. איתך שירה

היי אודי אתה נוסע לשבועיים בא לי לאחל לך שתהנה.... בכנות קשה לי לשחרר אותך.... אני יודעת שזה חשוב שהחופש הפנאי והכייף הם דברים כה חשובים. אז בכל זאת תיסע ותהנה! הילה

רוצה לאחל לך מסע אופניים מהנה.. נתגעגע...ינשופ(ים)