פורום פסיכולוגיה קלינית

44588 הודעות
37118 תשובות מומחה
1. ההודעות אינן מתפרסמות מיד, אלא לאחר אישורו של מנהל הפורום. 2. מטרות הפורום: היוועצות, מענה ותמיכה הדדית בנושאים הקשורים לטיפול ופסיכולוגיה קלינית. שימו לב: הפורום אינו בא במקום טיפול בידי איש מקצוע. 3. על הודעותיכם לעמוד במטרות הפורום. הודעות אלימות מכל סוג, הודעות מזלזלות או פוגעות - לא יזכו להתייחסות. 4. נא להימנע מאזכור שמות של מטפלים או מטופלים בהודעותיכם. זהו נושא אתי רגיש. שמרו על עצמכם ועל המשתתפים האחרים. אותו הדין לגבי המלצות - אין להמליץ ואין להשמיץ. 5. הפעילו שיקול דעת בכתיבתכם. הודעות שאינן עומדות בכללים אלו לא יפורסמו.
09/05/2018 | 16:44 | מאת: .במבי פצוע..

אודי, רוצה לברך אותך בהצלחה והנאה מרובה בכנס !!! איזה קטע.. אתה יודע שאני מרגישה גאווה על כך שאתה בראש הפירמידה של האגודה הישראלית להיפנוזה.. אתה יודע אודי ? נכון אתמול היה מתח במדינה ? גם הנאום של טראמפ שביטל את ההסכם עם אירן והחזיר את הסנקציות הכלכליות עליה , וגם ההודעה של צה"ל לגבי המקלטים ברמת הגולן.. שמעת בחדשות אודי ? אז אני ממש נכנסתי למתח .. שהשפיע עלי אפילו לגבי המקלחת.. אני נוהגת להתקלח כל ערב לפני שהולכת לישון.. אתמול פשוט לא התקלחתי בערב.. מתתי מפחד.. פחדתי שבאמצע המקלחת פתאום תשמע אזעקה עולה ויורד בכל המדינה ואני אהיה כך ללא הבגדים שלי ועוד עם סבון בעיניים ובכל הגוף כך שלא אוכל לראות כלום והכל ישרוף לי.. ולא התקלחתי אתמול בערב אלא רק הבוקר.. ואפילו לא נשמעה אזעקה ואירן לא שלחה טילים ארוכי טווח ובנתים אני שומעת את ציוץ הציפורים אבל... אמא צביה מתעופפת הלילה לחו"ל ותחזור בשני.. היום בבוקר נפגשנו אבל לא ניפגש מחר וגם לא בראשון ולא בשני.. אמא צביה סידרה כך שביום שלישי כן ניפגש כבר והיא גם לקחה דף קטן אדום וכתבה לי כל מיני מילים שאוכל להחזיק ביד עד שהיא תחזור.. כשהיא כתבה אני שכבתי על הספה ו"צילמתי" אותה חזק חזק בעיניים בכדי שאולי היא תישאר לי במוח עד שלישי.. אודי.. שניכם הולכים לי היום... מי יישאר ????? כאילו כבר בא לי להגיד :"..אז מה ,לא צריכה אף אחד..מסתדרת לבד.." אבל שתדע אודי שזה לא נכון.. אני כן צריכה !!!!! ומאוד !!!!!!!! שלך-במבי.

10/05/2018 | 00:21 | מאת:

הי במבי, אני בעד להצטרך, כזכור. מה שכן, אני מקווה שלא נצטרך מקלטים או מלחמות בזמן הקרוב (על זה אפשר לוותר...). ותודה במבי על הברכות! אודי

09/05/2018 | 15:42 | מאת: הילה36

היי אודי בהצלחה בכנס. אתה גם מרצה? מאמינה בך. בעבודה החדשה- התחלה לא קלה בכלל. רצון לעשות התלהבות והתרגשות. כניסה לעניינים. ואז- בום. נפגעת מאשת צוות. יודעת שהיא לא התכוונה לפגוע. הפגיעה שורפת הולכת הביתה עם זה ולא מצליחה להרגע. אני לדפוסים שבי- לא אתן לכם לנצח הפעם! אתם לא תהרסו לי את העבודה החדשה!!!! החלטה שלי- לדבר את הפגיעה. אני בסך הכל ביום הרביעי לעבודה. מבקשת לדבר עם המנהל המקצועי. מדברת איתו משתפת חושפת את הפגיעות. זה לא פשוט בכלל. יודעת שאחרת זה יצא גרוע, זה יתפוצץ. הוא הבין, הוא הקשיב ואמר שהוא מבין. אחרי זה שיחה עם אותה אשת צוות מסבירה את עצמי מדברת. שוב מקבלת תגובה חיובית. עכשיו אני רגועה יותר. שבת שלום. שבת טובה לכולם. בואו נאסוף כוחות. אוהבת 🌷🌷 הילה

הי הילה, אני יו"ר הכנס. מרצה, מארגן, אפילו מופיע עם הלהקה שלי... מאוד שמחתי לקרוא על הדרך שבה התמודדת עם הסיטואציה. אודי

10/05/2018 | 04:49 | מאת: הילה36

היי אודי איזה תותח אתה! באמת אין דברים כמוך. הילה

13/05/2018 | 00:46 | מאת: חטוליתוש

הצלחת לשחרר הצלחת לדבר.....להבהיר להסביר הכל עבר בשלום יצאת נהדרת והרווחת כל הכבוד חטולית

09/05/2018 | 10:21 | מאת: קוראת קבועה

לכולם, אינני באה עכשיו להתעטף באצטלה מצטדקת ולשאול בתמימות מעושה "מה כבר עשיתי". כפי שכבר ציינתי, בעת כתיבת ההודעה ההיא הייתי מודעת לפוטנציאל הפגיעה שלה. כן אומר, שבעקבות התגובות הבנתי שככל הנראה טעיתי, או לכל הפחות טעיתי חלקית, ואני מתנצלת בפני מי שננעצו בו קוציי על לא עוול בכפו. "כבדהו וחשדהו", אמרו, ומוטב היה לזכור זאת. אילו רציתי לזכות באהדת האנשים כאן, קרוב לוודאי הייתי בוררת את מילותיי ההן ביתר זהירות. התגובות המבטלות והמזלזלות שקבלתי הגיעו לי בצדק. מי שמותקף, סביר שיתקוף בחזרה. I had it coming. במבי כתבה שהיא מצרה על כך, ואני מתפעלת מהיכולת שלה להפריד את הפגיעה מהפוגע. בעיני זו גדלות. עם זאת, שעשעו אותי ההצעות בסגנון של "חפשי לך מקום אחר". אני נמצאת כאן זמן ארוך יותר כמעט מכל אחד אחר (לא דור המייסדים כמו סוריקטה, אבל חוויתי את גלגוליו השונים של הפורום, הרבה לפני שקבל את צביונו הנוכחי). איך אמרה סוריקטה? עניינים של מקום, ונראות, ותפקידים.

09/05/2018 | 17:45 | מאת: אביב 22

קוראת הכי שמחה שכתבת ככה בהכי כנות שמאוד משקפת אותך ולא , בעירפול ... תודה

09/05/2018 | 18:25 | מאת: סוריקטה

הי, איני בטוחה שאלו הדברים כשלעצמם, אולי יש מקום גם לעיתוי ולסגנון. את ותיקה, ואני לא מצליחה לדעת מי את... הייתי מזמינה, לו היית מסכימה. סוריקטה

09/05/2018 | 20:52 | מאת: חטוליתוש

קוראת..... כמי שנפגעה מאוד ממה שכתבת מקבלת את התנצלותך ומקווה שתמשיכי לכתוב גם בעתיד תוך מחשבה תחילה...... חטולית

09/05/2018 | 06:08 | מאת: אביב 22

אודי יקר שיהיה כנס מועיל מפרה וקל....יודעת שאתה עובד קשה ובכל זאת מאחלת לך גם להנות ...בהצלחה ☺ לכולם כאן שיהיה סופש קל נעים וטוב ..סופש של מנוחה ומילוי מצברים ..

09/05/2018 | 07:29 | מאת: ינשוף

גם אני מצטרפת לאיחולים לך אודי שיהיה כנס מועיל ומהנה- נתגעגע אביב יקרה מאחלת לך ימים רגועים ושלווים אוהבת, ינשוף(ים)

10/05/2018 | 00:11 | מאת:

אביב וינשוף, תודה לכן! אודי

09/05/2018 | 06:05 | מאת: אביב 22

רק להיום אקשיב לגופי רק להיום אהייה שם לכל חלקי אהייה שם בשביל עצמי רק להיום אחשוב חיובי רק להיום לא אפחד מאנשים רעים וממקומות לא מוכרים רק להיום

10/05/2018 | 00:01 | מאת: חטוליתוש

רק להיום לוקחת המון כדורים נגד כאבים רק להיום עוד לילה לבן רק להיום וכמעט כבר מחר רק להיום אוריד מעט מהעומס שעלי רק להיום רוצה כל כך לישון ליל מנוחה חטולית

09/05/2018 | 06:02 | מאת: אביב 22

תודה על המקום הזה תודה שקמתי תודה על אנשים טובים סביבי תודה על תזכורות וחיזוקים תודה על יום חדש בפתח תודה שאני מנסה גם וגם. גם כאב וגם שמחה גם חידלון וגם עשייה תודה לכל המתנות שבדרך תודה לקשיבות ולנשימות תודה לכם שאתם כאן

09/05/2018 | 07:21 | מאת: סוריקטה

תודה לבוקר. יאללה יצאתי לעבודתי. 💗 סוריקטה

09/05/2018 | 07:31 | מאת: ינשוף

תודה על תובנות תודה על תקווה תודה על ניתוק תודה על המקום הזה

10/05/2018 | 00:08 | מאת: חטוליתוש

תודה על יקיצה מוקדמת תודה על יכולת לארגן את הבית למרות כל הכאבים תודה על המקום תודה על ה מזון שקיים בבית תודה על כוחות כל בוקר מחדש לקום מהמיטה, הבוקר היה קשה תוגה על שיש גם לילה להניח את הגוף לנוח, גם אם לא לישון ליל מנוחה חטולית

08/05/2018 | 07:57 | מאת: mika

אודי, במבי, קוראת קבועה וכולכן.... אני כתבתי את ההודעה ההיא, מבינה כעת שמילותיי היו מכאיבות ומזלזלות הגזמתי בדימויים שלי , אבל לא הייתה לי כוונה לפגוע אבל אני עדיין חושבת שההודעה של קוראת קבועה לא הייתה במקום. ולא כך תופסים מקום בקבוצה. לא על ידי הטלת ספק בחבריה וזריעת חוסר אמון ועמימות. שזוהי פעולה טרולית מובהקת. (ובלי לכתוב אף מילה על קוראת קבועה כאדם, אלא על ההודעה שלה בלבד) ובפרט ששיערה לעצמה קוראת קבועה טרם כתיבת ההודעה, שהודעה כזו תמשוך אש. לכתוב לאדם שהוא לא אמיתי כאן ומביא עצמו באופן לא עקבי או אמין נשמע לי מכאיב אני יודעת שאני אמיתית כאן ומפחדת לחשוב על כך שיש אנשים שלא, או שיש כאלה שקוראים אותך ומפקפקים במילותך ובעצם היותך כאן. אם מישהו כאן לא אמיתי, זה מבהיל אותי מאוד. ובכל זאת, מתקשה לבקש סליחה מקוראת קבועה. יש בי כעס עלייה ועל ההודעה שכתבה. אני לא מצליחה לאהוב את קוראת קבועה ואת מה שהביאה לכאן. עשיתי בלגן, ונראה לי שאני אלך מכאן קצת עכשיו...

09/05/2018 | 07:20 | מאת: סוריקטה

הי מיקה, המלצה - לנסות פחות לברוח מחלקיך התוקפניים. במיוחד בטיפול, ולכן, אני חוזרת על ההלצה להחזיר דברים שנאמרים כאן גם לטיפול. כי זה מחבר ומגדיר, להבנתי. וגם פה אשמח אם תישארי. סוריקטה

09/05/2018 | 11:36 | מאת: חטוליתוש

היי מיקה מזדהה עם כל מילה שכתבת אל תברחי את גם לא צריכה לבקש סליחה גם אני נפגעתי וכתבתי מהכאב שהיא עוררה בי ערערה אותי לגמרי בטוחה שאני לא היחידה כבר כתבו על זה כאן איתך חטולית

09/05/2018 | 12:05 | מאת: אביב 22

אל תלכי אנחנו יחד נתמודד עם מה שבא . זה בסדר מה שאת מרגישה את הכעס הפחד והבילבול ...אתך ברגשות האלו . אבל הדרך היא לא לברוח היא להתמודד. כמוך זה הלחיץ אותי עד מאוד עד רצון להסתלק מכאן ובכלל .אבל בטוח כאן ,ואודי כאן לעזור להתמודד. וקוראת כפי שכבר כתבתי גם לבמבי יש לה מקום כאן וזה בסדר שאודי ואנחנו מאפשרים לכל אחד את הדרך שלו להיות כאן . וכן כמוך מרגישה שההתנהלות של קוראת לא הוגנת מוליינו.. אבל מניסיון עבר כאן אני תוהה למה? למה קוראת בוחרת בדרך הזו ...ויודעת שזו ההרגשה שלי ולא בהכרח היא נכונה.. מה ששלי לפחות כמו שאני רואה אותו זה איך אני מגיבה ומרגישה כלפי הדרך הזו ... והיום אני בוחרת להישאר כאן ולבטוח באודי ובחבריי .... מה את אומרת מיקה . אפשר להיות כאן לכבד דרכים של אחרים ...להרגיש כעס ותסכול ופחד ועדין להיות יחד ????

הי מיקה, זה בסדר לכעוס. קוראת קבועה כתבה שהיא לקחה בחשבון שהודעתה תעורר תגובות. אודי

08/05/2018 | 05:37 | מאת: סוריקטה

הי אנשים טובים, כן, אני יודעת שהשתניתי. אומרים לי ואני גם מרגישה. סוג של אושר. באמת. אושר ועושר פנימי. כמה שנים של עבודה קשה וכואבת לתקן. אולי שליש מהחיים. רק בשביל מה שנשאר. מוטב מאוחר וגו'. עצוב, אבל היה שווה את זה. אז אין כמוני שתומכת כל כך בסיוע נפשי. מאיש מקצוע שעבר הכשרה ארוכה בפני עצמה. מאידך, כן, צריך משאבים, וצריך גם מזל שיהיו. אולי לא תמיד הכל רע. ועכשיו, עכשיו גם יש מה להפסיד. הדמעות לא יוצאות ולא נראות, אבל אולי עוברות במילים. שלכם, סוריקטה

09/05/2018 | 07:24 | מאת: ינשוף

סריקיטה יקרה טוב שאת רואה איך היית ואיך שאת עכשיו. וכן, יש חלק ניכר מהחיים שנלקח מאיתנו. שומעת את העצב וכאב במילותייך .. איתך ומעריכה אותך מאוד, ינשוף

09/05/2018 | 12:08 | מאת: אביב 22

סוריקטה יקרה... ברור שהשתינת ברור שיש פירות לעבודה קשה עצוב שצריכים לתקן ויחד עם זה מזל שנפל בחלקיינו לתקן ...(יש מי שלא מצליח לתקן ) ותמיד יש עוד ....העיקר שהפנים קדימה .... חיבוק אוהב

13/05/2018 | 00:52 | מאת: חטוליתוש

לא כל כך יודעת מה להגיד אבל אם לך מרגיש שיש שינוי והוא טוב אם זה גורם לאושר שלך שיהיו לך עוד המוני ימים וחודשים.....ושנים כאלה של אושר מי שמשקיע בסוף נהנה מההשקעה שמחה בשבילך חטולית

10/05/2018 | 00:09 | מאת:

הי סוריקטה, אני בעד שיש. גם אם זה מעלה את החשש להפסיד. קצת כמו בקשרים... אודי

07/05/2018 | 21:25 | מאת: .במבי פצוע..

הי לכם... רוצה לומר לכם שקראתי את הודעתה של קוראת קבועה ,ההודעה שבה היא תוהה האם מסתובב כאן טרול..מישהי שכותבת הודעות בשמות(ניק) שונה.. קוראת קבועה קיבלה תגובות לא מעטות..גם ממני.. תגובות שהתייחסו לתוכן שהיא הביאה וגם כעס על כך שהיא בוחרת להגיח מפעם לפעם דרך ביקורת על אנשים מסוימים וזאת באופן עמום ולא ישיר.. אני ערה לעובדה שעדיין נכתבות תגובות ומאוד לא קלות.. אני חושבת שבתגובות האחרונות "יורדים"עליה כאדם, מבטלים אותה ומזלזלים בה כאדם.. אני רוצה לומר לכם שאני לא שותפה לכך !!! אני מתנגדת לדיבורים האלו על קוראת קבועה ועל ביטולה כאדם.. יותר מזה.. כואב לי לראות שהופכים אותה ל"שעיר לעזאזל" בגלל שהיא העזה לכתוב את הפוסט ההוא.. לגיטימי בעיני שיש אנשים קוראים שקטים שמגיחים מפעם לפעם.. ייתכן מאוד שקוראת קבועה "ראתה" משהו וניסתה להזהיר אותנו בכדי שלא נפגע... ...כן.. גם אני הייתי שמחה לו היה בה את האומץ להישיר מבט ולדבר ישיר עם האנשים אותם היא חושבת שמופיעים כטרול.. אך מפה ועד לבטל אותה כאדם ולזלזל בה ....???? לי זה כואב.... במבי.

07/05/2018 | 23:46 | מאת:

הי במבי, זה חשוב, מה שאת אומרת כאן. אודי

08/05/2018 | 05:15 | מאת: אביב 22

במבי מסכימה איתך בכל מילה כפי שכתבתי גם אני לקוראת היא חלק מהפורום הזה כבר שנים רבות. עדין בעיני לבחור לזרוק פצצה בעמימות ולא בישירות זאת התנהגות טרולית כשלעצמה . אבל אין כאן מקום להשמצות ולפגיעה אישית ואין לנו לשכוח שכל מי שכותב כאן או קורא כאן זקוק למקום הזה . בדרך זו או אחרת ויש לכולם מקום . שוב תודה במבי ....

09/05/2018 | 15:00 | מאת: .במבי פצוע..

אביב הי, אני יכולה להבין את הבהלה,כעס ורגשות לא פשוטים אחרים שעלו בעקבות הודעתה של קוראת קבועה.. גם בי עלו רגשות לא פשוטים וכתבתי לה ישירות.. אך מה שנעשה בימים האחרונים כלפיה מאוד כאב לי .. גם הרגשתי שזה לא הוגן כלפיה ואולי כלפי כולנו.. אני חושבת שכשאנחנו מבטלים מישהו כאדם פה בקבוצה,ראשית,אנחנו פוגעים בו וגם באוזה גם לא פייר,היות שזה מרגיש כמו הקבוצה כנגד פרט אחד ולקבוצה יש כוח חזק מאוד.. ועל הדרך אני חושבת שהפגיעה היא גם בקבוצה..אנחנו יוצרים חורים ברשת הביטחון שלנו.. היום זו קוראת קבועה,מחר אולי אני במבי אבוטל כאדם על ידי הקבוצה בגלל שאמרתי משהו שהבעיר אש.. וזהו לעכשיו.. חיבוק אביב.. ומרשים בעיני איך שאת לא מוותרת לעצמך ומוצאת על מה להודות.. וגם ה..רק להיום... :))

09/05/2018 | 17:42 | מאת: אביב 22

כרגע יקרה אני כמו גוש גבינה שעמד בשמש כל היום אבל החורים נשארו בו חורים חורים אז מעדיפה לא כל כך להגיב ..ובכל זאת בגלל שטרחת וכתבת ואני יודעת כמה לא פשוט לך לכתוב את מה שהיה לי להגיד לקוראת כבר אמרתי לה אישית , אני חושבת שזאת הדרך פנייה ישירה . אבל כמו שכתבתי לך ולמיקה וגם לקוראת מההתחלה ...יש לקוראת מקום מאוד גדול כאן . דווקא כקוראת קבועה כאן שבאה בגלוי וביושר ואומרת אני קוראת ואני עושה זאת שנים כאן ושוב מסכימה אתך , שהכל צריך ויכול להאמר כאן כל הקולות והגוונים השאלה איך ?? אישית ברגע שהבנתי שיכול להיות מצב שפגעתי בקוראת (בך קוראת ) לא רק שעצרתי את עצמי גם התנצלתי ומקווה שגם הצלחתי לשנות את הכיוון שלי ... ולגבי התודות , יש כל כך הרבה על מה להודות שצריכה להיות עיוורת ולפספס את זה . בגדול החיים שלי טובים אלי ... והעבר אך העבר .... חיבוק

09/05/2018 | 18:21 | מאת: סוריקטה

הי במבי, בהמשך לדברייך - מכירה את הנטייה להתנפח בעצמנו, כיחיד או קבוצה 'מגובשת', ולראות איזה אוביקט אחר כשלילי ופסול לחלוטין, מוקא, מבוטל, מנודה, מוחרם. אני בכל אופן מנסה מאד לא לקחת את הצד הזה, אך מבינה מה מושך לשם. סוריקטה

08/05/2018 | 05:22 | מאת: סוריקטה

הי במבי אחותי, מצטרפת לאודי. אמירה חשובה. מוזמנת לומר לי ישירות אם ראית בי משהו בהקשר זה או אחר ששווה לי לבחון מול עצמי. סוריקטה

09/05/2018 | 15:30 | מאת: .במבי פצוע..

הי.. את יודעת מתוקה ? לפעמים אני ממש מפנטזת שניפגש במציאות ממש.. אני חושבת שהיינו יכולות להיות ידידות נפש.. רוצה לומר לך סוריקטה שאני לא חושבת שמסתובב/ת פה טרול.. חושבת שאני מזהה פחות או יותר את הסגנון,התכנים והאיכויות שהאנשים מביאים לכאן.. אני חושבת שהאנשים שפה מביאים באמת את הפנים שבם על כל הכאב,כעס,עצב,לפעמים גם התרגשות ושמחה..אני חושבת שהאנשים מביאים את עצמם ללא כחל ושרק..באמת מדברים מדם ליבם.. אני חושבת שלא מעט מהמשתתפים פה פגועים לא מעט ..וזה בא לידי ביטוי באופנים שונים.. ישנם אנשים פה עם פיצולים גדולים יותר או פחות אך כולם לדעתי משתמשים באופן קבוע רק בניק שלהם מה שמאפשר לראות כל אחד פה על הפיצולים והמורכבויות השונות.. יכולה לומר לך סוריקטה שגם אני מאוד פגועה רגשית ובין יתר המקומות שזה בא לידי ביטוי זה כשאמא צביה או אודי יוצאים לחופשה.. אני משתגעת.. מרגישה שהם נעלמו.. שאין יותר עולם..שאין לי רצפה.. העולם כזה פוער לוע ענק ועוד מעט יבלע הכל ולא יהיה כלום.. למעשה כל דבר שלא בשגרה מפחיד אותי מוות.. אתמול ,הדיבורים של טראמפ ואחר כך של צהל לפתוח מקלטים ברמת הגולן.. כל כך פחדתי ..אין לך מושג עד כמה.. אפילו פחדתי להתקלח אתמול בלילה.. פחדתי שאולי באמצע המקלחת תשמע אזעקה עולה ויורדת בכל המדינה ואני בזמן הזה אהיה ללא בגדים ,במקלחת,עם סבון בעיניים ובכל הגוף.. כך שלא אוכל אפילו לראות.. בחרתי שלא להתקלח בלילה אלא הבוקר כשהשמש האירה כבר.. אגב, תגידי סוריקטה וגם אביב.. אתן לא ישנות בלילה ? קמות בחמש בבוקר ? מה זה ? אתן מעירות את השמש ? :) אז סוריקטה.. רוצה לומר לך שאני חושבת שאת ואביב וחטולית וקהלת ומיקה וקוראת קבועה וכולם פה מדברים את עצמם ואין פה טרול... לגבייך סוריקטה אהובה, רוצה לומר לך שגם אני רואה שינוי מאוד מאוד גדול אצלך.. אולי משהו בביטחון העצמי שבך, האמונה בעצמך וההפנמה שאת באמת מאוד מאוד מיוחדת.. ואיך זה בא לידי ביטוי ? רואה את זה גם פה בפורום.. אם פעם הבאת את עצמך בתפקיד "המטפלת" העוזרת,מסייעת לאחרים.. כשכאילו הפגנת שאת חזקה,מסתדרת לבד.. כאילו"הכל בסדר" "אין לך צרכים" .. היום אני שומעת ו"רואה" אותך כאדם שלם יותר.. מביאה גם את החלקים המטפלים,הרואים למרחק ולעומק מביאה גם את סוריקטה החכמה,המוכשרת היודעת הנותנת אך גם את סוריקטה שצריכה,זקוקה, מרגישה חלשה, בעיני סוריקטה, את מאפשרת היום לראות אותך על כוליותך..ואולי לתחושת הביטחון ,האמונה בעצמך וההפמה שאת כל כך מיוחדת יש השפעה על כך.. גם בחיים החיצוניים.. למשל בעבודה..עמדת על שלך.. לדעתי ,המקור לשינוי - זהה... וזהו לעכשיו.. שלך, במבי. .

09/05/2018 | 17:57 | מאת: סוריקטה

הי במבי, כתבת ממש יפה. כרגע לא נראה לי שמישהו משתמש כאן בכמה כינויים, וגם לא בזמן האחרון. מהזכור לי בעבר בפורומים - מצב 'טרולי' הוא מצב שלעתים מערער קשרים בין דמויות דומיננטיות בפורום, או, לחלופין, מוביל כמה מהקבועים לשוחח בנפרד מחוץ לקבוצה (מייל, או אפילו להיפגש במציאות). זה מה שהרגשתי בניחוחות והיה כיוון מחשבתי. לפני שנים היה אדם אחד, רק אחד, וברור היה מי הוא גם בשמו האמיתי אמיתי (חשפו את פרטיו). וכן, אני מתעוררת לפני השמש. גם בקיץ. סוריקטה

09/05/2018 | 18:30 | מאת: סוריקטה

הי שוב במבוש, מסכימה שבעבר הייתי יותר בקטע של משחקת אותה אומניפוטנטית סטייל אנורקסיה, והיום מרשה לעצמי להיעזר ולקלוט מבחוץ. סוריקטה

09/05/2018 | 22:31 | מאת: אביב 22

במבי ...הלילה שלי מתחיל אחרי חצות ונגמר בחמש כשמתפנקת בחמש וחצי בשש אני כבר בעבודה הראשונה 😊 לכן אני מודה על מה שישנה תמיד......היום פורשת מוקדם למשל ...

09/05/2018 | 05:09 | מאת: סוריקטה

בוקר במבי אחותי, מאד מושך אותי, כבר זמן לא מבוטל לחשוב על התפקידים של הנפשות כאן בקבוצה. אודי, נדמה לי, אמרת, שיש כל מיני כלים בתזמורת ואהבתי. מי שרוצה - אשמח ממש לשיתוף בנושא. סוריקטה המתקשרת

09/05/2018 | 15:48 | מאת: .במבי פצוע..

סוריקטה.. :) .. כן... ישנם כלים שונים שיוצרים את התזמורת שאודי מנצח בגדול ,במסירות ומחויבות עמוקה שמרגשת ומעוררת השתהות... מה התפקיד של כל פרט בתזמורת ?... ... אממ... אולי תעזרי לי בכך ??... :)) אולי רק אומר לך סוריקטה שלדעתי את מחזיקה בתפקיד רגשי מאוד משמעותי בקבוצה.. לדעתי,למילים שלך השפעה חזקה על הקבוצה.. את אולי נושאת בתפקיד מנהיגותי.. מעניין.. מוצאת את עצמי קצת מפחדת..ממה ??? אההה.... אומר לך משהו שאני אולי מזהה אצלך... אם זה לא מתאים לך .. בבקשה, זרקי לפח !!!!! בקשר לתפקיד הקבוצתי אני מקווה שאיכשהו הייתי ברורה... אבל אני מזהה אצלך משהו בקשר לאודי... תהליך מעניין... בהתחלה ..לפני שנים..אם אני זוכרת נכון.. את נכנסת ורק הגבת לאנשים... לא פתחת הודעות בנפרד וגם לא פנית לאודי... ואם פנית אליו זה היה באופן עקיף דרך תגובות לאנשים פה... היום סוריקטה את פונה ישירות לאודי,מדברת אתו ישיר .. ו..... אולי אולי את גם באיזשהו קשר של העברה סימביוטית עם אודי.... ... אני שמה לב שלא מעט פעמים את מצטרפת לאמירות של אודי..כמו למשל : "מצטרפת לאודי. אמירה חשובה." שהגבת לי... ... מעניין אם הקשר שלך לרופא הנפש דומה... ואולי אני טועה.... ואולי גם את וכולכם תביעו דעתכם לגבי התפקידים השונים שלנו בקבוצה ...??? ומה התפקיד שלי פה בקבוצה.. ?? במבי.

10/05/2018 | 00:29 | מאת: חטוליתוש

היי במבי אני עדיין חדשה כאן עדיין לא...... מי יודע אולי ההמשך תודה לך חטולית

07/05/2018 | 19:06 | מאת: שירה2017

אודי יקר, הסערה גדולה ואין לה מילים, רק תחושות קשות. מרגישה שאני מתפוגגת לתוך עצמי. תודה לכל מי שדרשה בשלומי וסליחה שאיני מוצאת מילים להיות איתכן בקושי ובכאב. שירה

הי שירה, במעטפת, בשוליים, יש מלים. לאט לאט ניתן יהיה להתקרב לחוויה. אודי

08/05/2018 | 18:52 | מאת: אביב 22

בואי בלי הרבה מילים עם מה שיש אפילו אחת או שתיים לאט לאט יבואו יותר אתך בכל הלב

09/05/2018 | 05:15 | מאת: סוריקטה

הי שירה, אני מנסה להביא את עצמי לכאן לאחרונה דווקא ברגעים שאינם קושי וכאב. לא פשוט להתחבר לזה. אולי זה זר, אולי מעורר קנאה. אבל אולי אפשר להיות כאן גם בשביל רגעי תקווה ורווחה וחמלה? מחבקת, סוריקטה

09/05/2018 | 18:04 | מאת: אביב 22

קצת נדחפת....כמו תמיד:) אבל את יודעת , זה נראה כאילו מאוד קל להתחבר לכאב לי אישית זה ההודעות שהכי קשה לי לתת להם מקום גם אם נראה שלא ? לצערי את רגעי החוזק קצת קשה יותר להביא לכאן לא בגלל שקשה לכתוב אותם כי אם בגלל שהם חושפים . את החיים היום ....וקל יותר לזהות בהם אותנו ..אבל בעיני חוץ מהקטע שיגלו אותי הם הכי קלים לכתיבה . אבל רגעי כאב מחוברים לכאב ....וואוו כמה קשה לכתוב ....ועוד יותר רגעי תקווה בתוך הכאב...אוףףףףזה הגם וגם ....

09/05/2018 | 15:53 | מאת: .במבי פצוע..

שירה.. אין לי מילים חכמות לומר לך.. רק רוצה שתדעי שאני ממש אוהבת אותך... יש בך משהו מאוד מיוחד, עדין ואצילי.... ואת רואה את העננים האפורים שבשמים שירה ? ומפעם לפעם השמים הכחולים מבליחים ואז גם שומעים את ציוץ הציפורים... וחוצמזה אם את רוצה אז תהיי פה סתם בלי להגיד אפילו מילה שלך, במבי.

07/05/2018 | 16:48 | מאת: סוריקטה

אתם לא יודעים מה זה... הי כולם, אחרי חודשים ארוכים יש רגעי תיאבון. והכנתי לי סלט מעגבניות ואבוקדו וזיתים ואגוזים. רווחה. סוריקטה

07/05/2018 | 23:44 | מאת:

הי סוריקטה, בתיאבון. סלט בריאות. אודי

08/05/2018 | 12:23 | מאת: חטוליתוש

רק בריאות מתוקה רק בריאות שימחת אותי חטולית

08/05/2018 | 19:52 | מאת: סוריקטה

תיאבון רק לכמה שעות. ואפילו גם בישלתי לי (שזה וואו, כי יש לי קושי עצום בנקודה הזאת). אבל גם משהו. מזכיר לי שאחרי שנתיים של טיפול הרגשתי לשביב שנייה חיבור. כזה קצר. וכל זה אחרי הוצאה כספית נכבדת מאד. ואמרתי שזה היה שווה את זה. אז. רגע אחד קטן. איך שהנפש שלי בקושי עמדה ברגעונצ'יק של חיבור... זוכרת. סוריקטה

אז למה דווקא אני רוצה לברוח? בטח תחזיר לי את השאלה...אולי אולי קשור לנראות ו...אני במצב כזה שממש לא אופייני לי שאין לי מילים :( וגם לא ממש יכולה לכתוב לאחרים, סליחה כלם. ואתה נשמט לי פתאום (ברור הרגשה שלי)

הי מיכל, את צודקת :-) אז למה את רוצה לברוח? ומי נשמט למי? אודי

מיכלי מתוקה לכולנו יש מצבים שאין לנו מילים תקופה לא קלה עברת קחי לך את הזמן..... מתי שירגיש לך נכון כמו שאמרת יש לאן לחזור תמיד כאן זה הבית של כולנו אם עכשיו נוח לך לברוח מכל סיבה גם זה בסדר הבית מחכה לך תמיד כשתהי מוכנה חיבוק חטולית

07/05/2018 | 11:43 | מאת: חטוליתוש

כבר עברו כמה שנים מאז הפעם האחרונה שהייתי במצב סטרס בלתי נשלט....עברו 6 שנים מאז שבעלה נפטר ולטומטומי קיוויתי שמעכשיו כבר לא יהיו עוד טריגרים.......ואז בא האיחשפוז שלה וכל השאר....היא מעולם לא הפסיקה לדבר עליו בכל הזדמנות , להזכיר אותו...שעשה ככה,...וככה.....ועוד יותר מאז שחזרה לעצמה.....אמרתי לה כמה פעמים באופן מפורש שזה מפריע לי, מציק לי , עושה לי ממש רעעע ועכשיו הוא שוב הופיע הפצע, שתמיד מופיע אחרי.....אחריו כואב , אדום,.....והתחיל להתנפח מחדש הכאבים שבאים איתו איומים עד שזה מבשיל ומתפוצץ בנתיים גם אני מתפוצצת שוב יקח זמן עד שזה יעבור.....שיחלים רק אני לא מחלימה בכלל לא חשוב לה מה אני אומרת וכמה אני מדגישה לה שתפסיק שזה מפריע וכואב אמרה לי בפרוש שככה היא מעדיפה לזכור אותו... שזה מה שנשאר לה ממנו... ומה איתי....???? אני קיימת כנראה רק לצרכים שלה כלום לא השתנה ולא הולך להשתנות לצערי הרב למה אני זו שתמיד צריכה להתאים אץ עצמי לתנאים שלה.....כי אחי לא נמצא ואין על משהו אחר ליפול זה יושב עלי כמו הפצע שמתמלא ועומדת להתפוצץ אחרי שהשבת עברה שוב ריצות איתה ובשבילה. לא ישנתי כבר שני לילות עייפתי בחיי, מאוד חברה טובה הפנתה אותי למתנדבי ניצולי שואה לקבל מהם תמיכה, אבל גם זה לוקח הליכים וזמן...... סבלנות,,,,,סבלנות.....סבלנות שיהיה לכולם שבוע טוסט ÷=))) חטולית

07/05/2018 | 14:16 | מאת: ינשוף

חתולית יקרה מאוד מבינה שקשה.. אין לי הרבה מילים כרגע- סליחה חברתך, ינשוף(ים)

07/05/2018 | 15:59 | מאת: אביב 22

חטולית יקרה בבקשה תורידי קצת הילוך .... אני יודעת את תגידי שאי אפשר תמיד אפשר .... לפעמים תחשבי שאת בחו"ל תחשבי גם עלייך מחבקת ....ובנתיים בואי לכאן ותוציאי קיטור .... חיבוק עוטף ..איתך

הי חטולית, אני מקווה שתוכלי לווסת מעט את הקירבה-מרחק לרמות שאפשר לשאת אותן. אודי

08/05/2018 | 12:31 | מאת: חטוליתוש

תודה לכם אבל לצערי לא מתאפשר כשאין עוד מישהו לחלוק את העומס תודה חטולית

07/05/2018 | 10:19 | מאת: אביב 22

ההתמזגות הזאת היא עם החלק הדיכאוני .לכן אני מרגישה כל כך בדאון ...אבל לפני שנתיים אפילו לא היה לי האומץ לתת לה להגיע לכאן בכתיבה ..אחר כך לאט לאט היו פעמים של כתיבה נפרדת אבל כאן.. אחר כך ראיתי יותר מיזוג בכתיבה... ועכשיו אמנם קשה לי ועצוב לי להגיד אבל זאת אני הדיכאונית שחיה בעבר וזוכרת כל דבר שקרה ...אמנם מכחישה עדין שזה שלי ...אבל הרבה הרבה פחות .... וזה הרבה יותר מחלחל .. ועוד צעד מחכה לי השבוע ..לפני כמה שנים אודי נתת לי יד ושיר בצעד הראשון ...עכשיו נושמת לפני הצעד השני .. מקווה כל כך שאצליח ...תחזיקו לי אצבעות בבקשה..

07/05/2018 | 14:12 | מאת: ינשוף

אביב יקרה לא קל להכיר את בחלקים הפחות נעימים ועוד יותר להשתייך אותם אלינו את עושה עבודה כל כך טובה מאמינה בך אוהבת, ינשוף

07/05/2018 | 16:59 | מאת: סוריקטה

הי אביב, התפתחות. התחזקות. השגת יעדים ואבני דרך. נחזיק אצבעות. סוריקטה ובעלי החיים

07/05/2018 | 20:31 | מאת: חטוליתוש

בצעדים מדודים את הולכת ומתקדמת נשמע קשה מאוד גם להשלים עם ...... אבל את אמיצה מאוד אמיצה והגעת עד הלום בזכות,,,,,בזכותך עם כל המלחמות וכל המאמצים שלך ריגשת אותי כל כך מעריצה את הכוח הלוחמני שלך יפה. שלי, יודעת שיגעת והצלחת ..... ובנחלט מגיע לך להצליח גם בצעד הבא , מאמינה בך , גאה בך בדרך שעשית המון הצלחה בשלב הבא...... את חזקה ויכולה.... שולחת לך כוחות הנפש להתמודד עם מה שיבוא תמיד איתך ולא משנה מה חטולית

07/05/2018 | 23:40 | מאת:

הי אביב, בוודאי שנחזיק. איזה מרגש לקרוא אותך... אודי

09/05/2018 | 11:51 | מאת: אביב 22

תודה לכולם על המילים התומכות אקח איתי את מילותיכם והעידוד למסוכה הבאה ...בזכותכם מאמינה שאני יכולה ... תודה

07/05/2018 | 02:24 | מאת: הילה36

היי אודי אליכן.ם התקבלתי לעבודה וכבר התחלתי. הכל קרה מאוד מהר. המנהל פחות התעקש על המדריכות הוא מכיר באופן אישי מנהלת שלי לשעבר לשעבר שממליצה עליי טוב. התרגשות הבטן מתהפכת לי. אני עובדת בתחום האהוב עליי ומוכר לי- בריאות הנפש. לנשום הילה, תנסי לנשום. אני עוטפת את עצמי טוב עם המטפל שלי 4 פעמים בשבוע. נתפלל שזה יצליח לי מבחינת הזמנים. אני יודעת שזה משמח מאוד וזה חלום חיי. משהו בי נלחם בזה כמו שדים שבאים מהרוח. אני הילה ואני עובדת סוציאלית. הלוואי- אני מתפללת מקוה ומבקשת שהדפוסים הישנים יהיו מדוברים בלבד, הפעם אני לא אתן לכם לחבל- זה ברור??? ובנימה אופטימית זו- לילה/בוקר טוב. הילה

07/05/2018 | 14:18 | מאת: ינשוף

הילה יקרה טוב לשמוע על ההתפתחויות משמחות.. מאמינה בך ינשוף

07/05/2018 | 14:21 | מאת: mika

הילה, איזה תותחית שאת :)

07/05/2018 | 15:57 | מאת: אביב 22

הילה מתוקה גאה בך .. ידעתי שתצליחי. וגם אני מאוד אוהבת את העבודה בבריאות הנפש מבינה אותך מאוד.

07/05/2018 | 17:01 | מאת: סוריקטה

הי הילה, תתחדשי! פרפרים בבטן - הגיוני להתחלות חדשות. זה בסדר לגלות במה את אלופה, וזה גם בסדר לגלות במה את פחות טובה. בהצלחה! סוריקטה

07/05/2018 | 20:35 | מאת: חטוליתוש

היי הילוש בשורות טובות אמרתי לך שאני מאמינה בך עשית את השינוי..... עכשיו תוכלי להנות מהתוצאות כל הכבוד לעובדת הסוציאלית החדשה מגיע לך שיתגשמו לך החלומות שלך מאושרת בשבילך חיבוק גדול ממני בהצלחה בדרכך החדשה חטולית

07/05/2018 | 23:39 | מאת:

הי הילה, איזה יופי! בהצלחה רבה! אודי

06/05/2018 | 23:20 | מאת: קוהלת

שבוע טוב לכם. בפגישה היום היא העירה לי על הדרך שלי לומר תודה, הסיקה מזה שאני יוצר מניפולציה כדי לקבל ממנה יותר, לא יודע מה. למה היא לא מבינה שלפעמים יש אנשים שפשוט אומרים תודה מהלב? כאלו שבאמת מודים על מה שיש.. כשאת החידה שאיתה אפשר לפתוח את הכל ולדבר, את כמו מים צוננים ביום חמסין לאדם במדבר. מודה על כל טיפה, מכל הלב. בקיצור לפי מה שהבנתי ממנה, להפסיק לומר תודה אמיתית מהלב. היא טוענת שאני נתלה בדברים הקטנים כי הם נראים לי בתור האחד המושיע.. יכול להיות?! כדאי שאהיה קריר?!?! 🤔 לא מבין...

07/05/2018 | 06:14 | מאת: אביב 22

הי קהלת וואוו .. אתה יודע יש הרבה במה שאמרה לך ... ברור שלא להפסיק להגיד תודה אבל ,הייתי מפתחת את זה איתה לא ממקום של עלבון כי אם ממקום של אותה תודה . הערה כזו זה סוג של מתנה ,להבין מאיפה אני מגיב . תודה וסליחה יכולות להגיע מהמון מקומות ממקום של ריצוי ואשמה ממקום של תיראו אותי אני בסדר ועוד.... שוב מציעה כנס בדלת הזו בגדול דברו על זה ... מניחה שגם יעלו כעסים .... ולא זה לא אומר להפסיק להודות מהלב זה רק לכוון את הצליל למקום נקי יותר ...

07/05/2018 | 06:29 | מאת: סוריקטה

הי קוהלת, אפשר להבין מדוע זה נשמע כך. כן, יש אנשים שבאמת מרגישים את התודה מהלב, ואין להתווכח עם רגשות, אך יש אצלם משהו במה שאמרה המטפלת, זה מעין 'תודה-עוד'. אין לי מושג אם כך זה אצלך, בכל אופן, קח בחשבון, שמה שאומרת המטפלת היא השערה והצעה לבחינת הדברים. ייתכן שיש מעט צדק בדבריה ואותו צריך לבחון. אתה מוזמן לחלוק עליה ולשתף אותה בכך שאינך מסכים. מאידך, אם תגובתך לאמירה שלה מאד הודפת - ייתכן שזה רמז לאיזו נכונות בראייה של המטפלת. תקשיב לה, תסכים או לא, שתף, ותקשיב גם לעצמך. יכולה להיות כאן אמת חלקית, וזו יכולה גם להיות טעות. הרעיון הכללי - להשתדל לא להתייחס לדבריי המטפלים באופן נחרץ. להערכתי כוונתם להית צנועים בין כה וכה. התחבר גם אל החלקים הצנועים והגמישים שבך. זה יפה. סוריקטה

07/05/2018 | 07:27 | מאת: סוריקטה

הי קוהלת יקירי, ה'תודה-עוד' הזה - ייתכן שחבויה בו חרדת נטישה. דברו על כך. חתיכת נושא. סוריקטה

07/05/2018 | 11:50 | מאת: חטוליתוש

קוהלת יקר באמת שלא מבינה את התגובה שלה מה אכפת לה שזה בא מ..... יש אנשים שבכלל לא יודעים להודות גם אם יתנו להם עולם ומלואו אם זה פוגע בך תגיד שלום אפילו בלי להסתכל עליה ותלך..... ואת כל הלב הנדיב שלך תשאיר לאנשים שכן יודעים להעריך אותך זו דעתי הצנועה אם לא מתאים לך.....זרוק לפח.... %=))) חטולית

07/05/2018 | 20:49 | מאת: חטוליתוש

קוהלת איש יקר כשאמרתי לך להגיד שלום בלי להסתכל .....התכוונתי שתהיה פחות חם בתגובה שלך לצערי מכירה את המקום הזה חוויתי אותו עם המטפלת הראשונה שלי...... הייתי אסירת תודה על זה שמשהו עושה משהו למעני ואני לא צריכה " לשלם " עבור זה..... ודיברנו את השלום....שלי במשך 4 פגישות....... לא נשארו לי זכרונות טובים מהענין לכן כתבתי את מה שכתבתי , זה זרק אותי למקום שלי ולא שלך אבל חכמות ממני כבר כתבו לך לדבר עם המטפלת , אז כנראה שזה באמת מה שעדיף לך לעשות בהצלחה חטולית

07/05/2018 | 23:39 | מאת:

הי קוהלת, אתה כותב שהיא העירה על הדרך, לא על התוכן... מה זה אומר? אודי

06/05/2018 | 23:15 | מאת: NOT_FOUND

היי אודי, המון קרה מאז שהפסקתי לכתוב פה. קצת חוששת לפרט כדי לא לאבד מן האנונימיות שלי. התקדמתי מבחינה מקצועית, ואני עדיין בטיפול. הטיפול שרד המון טלטלות. שרד גם ניסיון אובדני שכשל. הילה - התרגשתי מאד לראות אותך כאן. גם נעמה ביקרה אותנו אבל זה היה די ממזמן.... אני חושבת עליה המון. היה בה משהו "שנגע" בי. וקשה לגעת בי. חלמתי על מילי שלשום. היא הושיטה יד לעברי, ואז שנייה לפני שאחזתי בידה, היד נשמטה. שמטתי אותה. התעוררתי עם תחושה קשה של אשמה. גם חנה לא כתבה פה די הרבה זמן... לא יודעת מה אני מנסה לומר... אודי, אולי אתה יודע? נטע.

07/05/2018 | 02:10 | מאת: הילה36

היי נטע. *ניסיון אובדני- אני מצטערת לשמוע. מצטערת שסובלת כך. טוב שכתבת. נכון כשאני חושבת על זה חנה לא כאן. לגביי מילי זה פצע שאני לא יודעת עד היום כמה הוא השפיע עליי. המרחב הזה על מילותיו וחסרונותיו. מילי באמת נשמטה כמו בחלום. אני מושיטה לך יד, אני אחזי אותה. הילה

07/05/2018 | 06:17 | מאת: אביב 22

נטע ...איזה יופי שבאת עצוב לקרוא שניסית הכי שמחה שלא הצלחת גאה בך על ההתקדמויות .... תישארי קצת ?? כמה שנכון לך ...

07/05/2018 | 06:45 | מאת: סוריקטה

הי נטע, ברוכה השבה. נחמדי שחוזרים לכאן. גם אם לומר אני כאן. ואנחנו, אנחנו פורשים כפיים ברוך ועדינות. כל הכבוד על ההתקדמויות. עצוב לשמוע על הניסיון. פנינו לעתיד. נקווה. סוריקטה

07/05/2018 | 11:54 | מאת: חטוליתוש

נשמע שאת מתגעגעת...... לחברות, למקום טוב שנכנסת חטולית

07/05/2018 | 23:38 | מאת:

הי נטע, ברוכה הבאה! את מה שאת רוצה או מנסה לומר - את זו שצריכה לומר... אודי

06/05/2018 | 20:42 | מאת: אוש

יש מחקר בביה"ח סורוסקי על הקשר בין סרטן המעי הגס לנפש אשמח לקבל פרטים

שלום, כדאי להתקשר למחלקה האונקולוגית שם, בטח ידעו לכוון (או לחפש באתר של בית החולים). אודי

06/05/2018 | 08:38 | מאת: אביב 22

אתמול הייתה לי שיחה עם חברה טובה על האנשים הטובים שסביביינו ועל הטוב הזה שאנחנו מקבלות והוא לא מובן מאליו...אחרי כל הרע שלמדנו לראות ברור שאתה אחד האנשים שאני מאוד מאוד מוקירה ומעריכה ושהם מהאנשים הטובים האלה שסביבי אבל אודי רוצה לספר לך משהו , אבל חוששת שאולי זה כניסה למקום שהוא פרטי ואישי ואולי חציית גבול ...אז אם טעיתי אל תעלה את ההודעה הזו .. אני רוצה להגיד לך שבכל פעם שאתה נכנס המון פעמים במשך היום. בכל לילה שאתה נכנס בשעות מטורפות אני חושבת על האנשים שסביבך שמאפשרים לך את זה ..כל כך הרבה שנים כל כך הרבה זמן .. ואני רוצה שתגיד להם תודה בשמי , לאלו שלימדו אותך להיות איש טוב כזה ולאלו שמאפשרים לך להיות כזה .... אתה פשוט ....איש טוב כל כך אז רק להגיד לך תודה כי זה המעט שאני יכולה לעשות על כל המילים והשירים והאחיזות שאתה משאיר לי כאן והם תמרורים של שפיות בדרך.... תודה , וחיבוק מכל הלב אביב (שלא חותמת כי פוחדת שלא תהייה היא ותחתום בטעות את שמה , אבל הפעם אני רוצה )

07/05/2018 | 01:15 | מאת: קוהלת

אביב אודי וכולם כל כך ברור! אני מקנא שאת יודעת להתבטא כלכך טוב. היה חוסך לי המון עוגמת נפש. מול אנשים אחרים. תודה לכולם ובמיוחד כאן, לך אביב. תודה שאיפשרת לי להתחבר למילים האלו שלא ידעו לצאת. קוהלת

07/05/2018 | 11:58 | מאת: חטוליתוש

את מקסימה ונהדרת אולי לא כל מי....מבאי הפורום מסוגלים לכתוב .....ואפילו רק חושבים כמוך ייצאת גדולה...כמו שופר ....פה לכולם תודה לך יפה שלי חטולית

07/05/2018 | 23:35 | מאת:

הי אביב, חיבוק בחזרה, חמודה שאת... אודי

06/05/2018 | 08:29 | מאת: אביב 22

רק להיום אנסה להסתכל באור חיובי יותר על חיי רק להיות אמנע ממה שלא טוב ולא בריא עבורי רק להיום אתן להם עוד זמן בהייה וחיבוק מגיע להם רק להיום אהייה ביקורתית ושיפוטית פחות רק להיום אנסה להיות יותר קלילה וספונטנית רק להיום אקשיב, אקשיב , אקשיב.....

07/05/2018 | 06:21 | מאת: סוריקטה

רק להיום אנסה לחזור לאכול רגיל, אחרי שבימים האחרונים זללתי לי קצת עוגות וגלידות, כי אמרו לי שירדתי מידי במשקל (אוביקטיבית זה נכון). סוריקטה

07/05/2018 | 10:12 | מאת: אביב 22

רק להיום אנסה להרגע רק להיום אחשוב חיובי יותר רק להיום אנשום אנשום אנשום לפני שאקפוץ רק להיום אקשיב לכל מה שמופנה אלי רק להיום אשמח במה שיש לעולם הזה לתת לי

07/05/2018 | 12:03 | מאת: חטוליתוש

רק להיום חסר לי אוויר רק להיום אשתדל להיות יותר סבלנית רק להיום מתפללת לרפואה שלמה של כלתי שנמצאת בטיפול אחרי ניתוח להוצאת סרטן רק להיום אשמח בברד שירד ולא בדרום ספרד אלה ממש כאן על הראש שלי והצחיק אותי חטולית

06/05/2018 | 08:23 | מאת: אביב 22

תודה שקמתי תודה שעוד יש לי כוחות לעשות את מה שאני עושה למרות שבכל פעם מחדש אני שואלת את עצמי עד מתי וכמה תודה על אנשים טובים סביבי תודה שאני מנסה להחזיר לעולם קצת מהטוב שהוא נותן לי תודה שאני רואה את הטוב סביבי תודה לחיים תודה על מי שאני על המורכבות שלי תודה גם לאלה שעדין חיים בעבר אמנם הם גורמים לי לחיות שם אבל בקטנה תודה להם שהם מחזיקים בגבורה במה שהם מחזיקים תודה לנפש החכמה שלי בזכותה הצלחתי לחיות גם עם בצורה שורדת ועדין אני חיה ובועטת תודה על המקום הזה תודה לך אודי על הכל

07/05/2018 | 06:14 | מאת: סוריקטה

תודה שחוזר לי התיאבון לפעמים, אם כי, עדיין לא ממש מפתים אותי מאכלים. תודה שהתסמינים שסחבתי חודשים שככו. הסיפור שלי בחוץ, ואני קצת מתאכזבת מהתגובות הרדודות יחסית, אבל תודה שיכולתי לספר אותו ולהמשיך לחיות עם זה. תודה, שגם אם לא מספיק, הצלחתי מעט לנוח יחסית. תודה שאני מרגישה יותר (תוצאה של הפסקת תרופות), אם כי זה גם מפחיד. סוריקטה

07/05/2018 | 06:35 | מאת: סוריקטה

תודה שיש את המקום הזה בבוקר עבורי. כך מתאפשר לי להתחבר ולשפר מצברוח. ולא רציתי לקלקל את העץ האישי שלך, אביב, מול אודי - בכל אופן - אני עובדת כעת עם הורים שעיסוקם הוא כזה, בו רוב הזמן הם לבד (פסיכולוג, למשל - כן - רוב הזמן בטכני לבד מול מטופלים בקליניקה שלו). ההורים (שלכל אחד עבודה משלו ועולם פרטי משלו) מאפשרים את המרחב האישי זה לזה (נהדר, אגב), כך גם בזוגיות המופלאה של המטפל שלי, ויש גם המון אהבה וביחד ושיתוף. מן הסתם גם ילדים. אני נפעמת. נכון יפה? תודה לקשרים המאפשרים לבד וביחד. גמישי גבולות בריאים. יש משהו כזה גם בפורום, כך אני מרגישה. אוהבת, סוריקטה

07/05/2018 | 16:09 | מאת: אביב 22

אהובה את אף פעם לא מקלקלת לי את העץ ובטח לא בעץ כזה ....את הכי מוזמנת בעולם לצרף את מילותייך היפות לשם . חיבוק אוהב

07/05/2018 | 10:09 | מאת: אביב 22

תודה על בוקר תודה על הדברים הקטנים תודה על חשיבה חיובית הבוקר אחרי שהאוטומט ראה הכל שחור תודה על מוזיקה ושירים תודה על הבנות תודה עליכם כולכם שאתם כאן

07/05/2018 | 12:07 | מאת: חטוליתוש

תודה על אביבוש שמחזיקה אותי שפויה תודה על אנשים נפלאים שכאן תודה על הברד...... תודה על שאודי לא מאכזב תודה על שהראש עוד עובד חטולית

05/05/2018 | 20:26 | מאת: סוריקטה

שלום לכולם, ירדתי סופית מהתרופות. נקווה לטוב. המעטה מרגיש שהוסר מעט. לילה טוב. נקווה. וחתולה שלי, אנא החזיקי מעמד. שלכם, סוריקטה

07/05/2018 | 06:19 | מאת: אביב 22

שמחה לקרוא אותך איזה נפלא שיהיה שבוע נהדר שבוע של שפיות ועשייה...

07/05/2018 | 12:10 | מאת: חטוליתוש

נפלא סוריקטה בשורות ממש טובות והחלמה מהיאה לחתולה שלך עם הטיפול המסור שלך אין לה ברירה אלה רק להחלים :-))) חטולית

07/05/2018 | 14:20 | מאת: ינשוף

סוריקיטה יקרה- שבוע טוב יקרה טוב לשמוע.. תשמרי עלייך ינשוף(ים)

07/05/2018 | 23:34 | מאת:

הי סוריקטה, אני בעד, כשזה נעשה עם חשיבה. אודי

05/05/2018 | 06:54 | מאת: רעם

האם ניתן לאבחן בשלבי ההריון הראשונים מחלת סיכזופרניה עם מאניה דיפרסיה בעובר?

שלום רעם, לא. אודי

04/05/2018 | 10:19 | מאת: mika

הי חטולית פספסתי איכשהו את ההודעה של קוראת קבועה שכתבה כאן ועכשיו חזרתי אחורה כדי לקרוא את התגובות של כולכן רוצה להגיד לך חטולית שבעיניי את ממש לא חתול, את יותר נמר כי את באה לכאן ואת מביאה את עצמך, ויש לך קול וסגנון וייחודיות ואי אפשר לטעות בך ולא התכוונתי כלל בקטע תוקפני, בסדר? הממ, אולי נמר צמחוני? אבל עם כוח ועוצמה ונוכחות! ולדעתי לכתוב הודעה כזו כמו שנכתבה לך (אולי?) זה בהחלט לצאת חתול , גור חתולים קטנטן ומפוחד שמתבונן סביב ואז לרגע מבליח את עצמו. וזו הדרך שלו להביא את עצמו לכאן. וסוריקטה, הממ היא בכלל ינשוף :) אהה, ואני מיקה מאוס העכבר , אם תהיית...

07/05/2018 | 00:46 | מאת: קוהלת

מיקה. נראה לי שאמרת כל מה שרובנו אם לא כולנו היינו רוצים לומר ולא הצלחנו או לא הספקנו... כל מילה בסלע.

07/05/2018 | 01:08 | מאת: קוהלת

אחרי שקראתי את התגובות בפוסט המעצבן ההוא, הבנתי כמה הפורום הזה חזק. איזה אחדות והבנה של האחר. טוב שיש עם מי להתייעץ.. אתם אנשים נפלאים! נשמות טובות. מעניין שרק מי שנפגע, יודע להיות טוב כלפי האחר ולא לפגוע שוב. (חומר למחשבה קוראת יקרה, אולי חפשי לשחק במגרש אחר. Fxp וכל השאר.) חיבוק 😄

07/05/2018 | 06:39 | מאת: סוריקטה

עולם החי אהוב עליי, אהוב מאד. הידעת שהצלנו גוזל של עוף יום דורס בסופ"ש? מרגש. ובכלל, יש גם אנשים ששמם האמיתי הוא שם של בעל חיים. אני פחות בעד לעג. מחבקת, סוריקטה (לו יכולתי הייתי אי שם באפריקה מצילה בעלי חיים וגם אנשים. אז לא, אבל פה כן, בקטנה)

07/05/2018 | 12:18 | מאת: חטוליתוש

היי מיקה מתוקה אני יודעת שאת בכלל לא תוקפנית להפך .... תודה על המילים החמות שלך חיממת לי את הלב %-))) לצערי לפעמים חייבת לשלוף המון תודה לך כייפית חטולית

07/05/2018 | 14:40 | מאת: mika

הי חטולית, אני תוקפנית נורא לצערי. יש בי צדדים מאוד רומסים ולא מכבדים את האחר. התכוונתי שאת לא תוקפנית.

04/05/2018 | 01:43 | מאת: חטוליתוש

רגועה ונינוחה בלי טריגרים בלי כאבים בלי הצפות רק שקט ומנוחה משהו רוצה כוס שוקו....... זה משקה האלים. ( לא שלי....נלקח ממקום אחר ) רק הזכיר לי חיוך... ÷)) שבת מבורכת לכולם חטולית

07/05/2018 | 00:26 | מאת: אביב 22

שוקו עם מרשמלו המון מתוק לשבוע נפלא תודה אהובה

07/05/2018 | 06:41 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, שולחת לך חיבוק, נהנית מהניחוחות המופלאים הנובעים ממעונך. כמה טוב. אני אצטרף לתה ירוק או אכינצאה. חליטה ללא תוספות. סוריקטה

04/05/2018 | 00:03 | מאת:

שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת סוף השבוע. נוחו היטב ואספו כוחות. נשוב וניפגש בראשון. שמרו על עצמכם, אודי

04/05/2018 | 01:01 | מאת: חטוליתוש

היי אודי מה שלו שלומך גם אתה תנוח ותאגור כוחות בסופש כמו שאתה כותב לכולנו כאן ליל מנוחה חטולית

03/05/2018 | 22:35 | מאת: הילה36

היי אודי מה שלומך? היום הייתי בפגישה באתי מבולבלת מאוד. שכבתי על הספה ושתקתי, זה היה שתיקה כואבת. סיפרתי לו שיש הרבה בלגן בגדים מפוזרים חוסר סדר. אמר שהוא חושב שזה דברים בתת מודע שלא מדוברים. לאט לאט ניסיתי לתת מילים.... לתרגם את הנפש לגוף, ולהיפך. דיברנו על ההתפרקות על התחושות על הפחד לאבד על ההרס העצמי. דיברנו עוד על הילדים. היה נעים שם קצת כאב אבל לא נורא. הרגשתי שהוא איתי שהוא מקשיב באמת. הוא מדבר הרבה על זוגיות לאחרונה לי עדיין קשה לחשוב על זה... אני יודעת שהוא רוצה בטובתי וזה עדיין קשה לי לתת אמון, להיות בקשר. אינטימיות מפחידה אותי ופחד להיבלע. אודי, אני זקוקה לו וזה מפחיד אותי כל כך. וגם כואב. הפעם אני לא בורחת גם לא בתוכי. נפגשים גם מחר. אודי תודה שאתה כאן. הילה

04/05/2018 | 00:03 | מאת:

הי הילה, נשמע לי מדהים, מה שאת מתארת. אודי

04/05/2018 | 07:39 | מאת: סוריקטה

הי הילה, מדהימה, בעיניי, גם האמירה על הבלגן החיצוני. זה מאד מדבר אליי, כי מקום מסוים שהכרתי (לא ביתי שלי ולא בית שגדלתי בו) - לא ראיתי עמוס ומבולגן כדוגמתו. תודה שכתבת, סוריקטה

03/05/2018 | 16:39 | מאת: אביב 22

ראיתי רק עכשיו את התגובה שלך מכאן ... https://www.doctors.co.il/forum-6/message-1133146/ אהובה ,זה כל כך למטה שאף אחד לא רואה ... שולחת לך חיבוק ענק ענק זאת אחת הסיבות שמזכירה לך שוב ושוב ושוב לשמור עלייך והרבה עלייך כי אף אחד לא יוכל לשמור עלייך..... אוהבת אותך מליונים 😍😍😍😍

03/05/2018 | 18:20 | מאת: חטוליתוש

אני מאוד משתדלת אבל מצד שני גם רוצה לשתף התכוונתי להכנס ולכתוב לכולם.......!!!!! אם משהי מנסה להכניס כאוס לפורום פשוט לא לאפשר לה למי שלא כותבת ולא משתפת ונמצאת כאן רק כדי להעביר ביקורת .....לתקוע מילים מכוערות ועקיצות אני לא מתייחסת אליה ולא עונה לה. בכללללל לאף אחד אין זכות לפגוע באף אחד לא לשם כך נמצא כאן הפורום!!! אין תמיכה אין שיתוף כך אני מרגישה שכל אחת/ד יעשה מה שהכי נכון לעצמו אל תתנו שיגרשו אותכן מהבית שלכן בהמון אהבה חטולית

03/05/2018 | 19:14 | מאת: סוריקטה

הי לשתיכן - חטולית ואביב, תודה אביב, כן, גמני פספסתי את ההודעה של חטולית (אבל אודי לא - והעלה אותה), ואת, אביב, טרחת והקפצת. מצטערת לשמוע, חטולית. קשה מאד. מאד מאד. ולוואי ותהיי מוקפת בנכדייך האהובים שיחממו את ליבך וירככו. סוריקטה

04/05/2018 | 01:14 | מאת: חטוליתוש

תודה סוריקטה אני בפרוש לא מתכוונת שוב לענות להודעות כאלה כמו שכתבה קוראת בכלל לא מענין אותי לתת להודעות כאלה במה.....התעלמות מוחלטת אולי כך לא ניתקל שוב בפרובוקציה כמו זו שרק נועדה ליצור תסיסה לשם תסיסה...... חוסר אחריות משווע שלא חושב על הנפשות העדינות הפועלות כאן מתוך אמון מוחלט שזה מקום מקלט.....מקום מוגן לא יכולה לסלוח, חוצפה בלתי אפשרית חטולית

03/05/2018 | 16:13 | מאת: .במבי פצוע..

אודי וכולכם הי, מאחלת לכם שבת נעימה ומלטפת.. שלכם, במבי.

03/05/2018 | 18:09 | מאת: סוריקטה

הי במבי אחותי, כולי תקווה. גם עבור היצורה שלי שעדיין באשפוז ותזדקק לטיפול מתמשך שאין לדעת אם תצא מזה. אני רוצה להאמין. וגם שזו לא תהיה יותר מידי התאבדות כלכלית עבורי. סוריקטה

03/05/2018 | 18:22 | מאת: חטוליתוש

תודה במבי שתהיה גמלך שבת שקטה ונעימה חיבוק חטולית

03/05/2018 | 18:57 | מאת: ינשוף

שבת שלום גם לך במבי יקרה

03/05/2018 | 21:21 | מאת: הילה36

במבי שבת שקטה לך. הילה

03/05/2018 | 21:47 | מאת: סוריקטה

ועוד משהו לבמבי החכמה ולכולם - סופשבוע. קחו מנוחה מהאיטרנט. נשוב לכאן בראשון. לילה טוב, לילה טוב למוח שלי. Bye סוריקטה

04/05/2018 | 00:02 | מאת:

הי במבי, שתהיה אחל'ה שבת! אודי

03/05/2018 | 10:29 | מאת: קוהלת

אחרי שנים של שינה לא בריאה, ללא חלומות. חלמתי. בחלום, רואה את עצמי הולך אחרי רב מתעלל בסימטא שמזכירה את מאה שערים.. לא יודע לאן, הרגשתי פחד. תוך כדי הליכה שמתי לב שהבן הקטן שלי נמצא בחנות בסמטה חשוכה מתחנן למוכרת /גננת (?!) למשהו.. הייתי חייב להמשיך ללכת בפקודה של הרב. אחרי כמה שניות התעשתתי וחזרתי בריצה לבן הקטן שלי, החנות כבר היתה סגורה והוא עומד בחוץ ומתחנן בפחד לגננת שתיקח אותו, תוך כדי היא ממהרת ונעלמת והוא רץ אחריה לשוא. אני רץ אליו, מחבק אותו ומאמץ אלי. התעוררתי מזיע מבוהל מפוחד ועצוב. ככה נגמר הלילה....

03/05/2018 | 18:17 | מאת: סוריקטה

הי קוהלת, הייתי רוצה להאמין שכן הייתה לך שנת רע"מ, רק שאינך זוכר. אולי זו הגנה. לא'דעת. זכירת חלום היא אולי שלב קדימה. ומעבר לבהלה - להריץ אסוציאציות, שאולי יסייעו. סוריקטה

03/05/2018 | 18:27 | מאת: חטוליתוש

חלום בלהות כמעט הייתי מושיטה יד כדי להעיר אותך נשמע שהציף אותך לגמרי מאוד ק ש ה מפחיד גם בחלום אתה ממשיך להגן עליך.....על הבן שלך מצטערת שאין לי עוד אתה אמיץ חטולית

03/05/2018 | 20:02 | מאת: סוריקטה

וקוהלת, עכשיו יכולתי לקרוא יותר - נראה שבחרת לחבור לחמלה כלפי הילד הקטן שבך ובאומץ 'בגדת' ברב המתעלל. מה דעתך? סוריקטה

04/05/2018 | 00:01 | מאת:

הי קוהלת, כתבת שהרגשת מבוהל, מפוחד ועצוב. בחלום יש גם תיקון. אתה רואה אותו? מה אתה מרגיש מולו? אודי

04/05/2018 | 01:13 | מאת: קוהלת

הלואי שהיה לי את האומץ לבגוד במתעללים כשהיה צריך.. מסתבר שאני סופסוף מתחיל להתחבר יותר לילד.. חומל מרחם תומך ומחזק. תודה לכם על התמיכה. חיבוקקק שבת שלום

03/05/2018 | 10:04 | מאת: הילה36

היי אודי וחברות.ים אני מאתמול במצב רוח מדוכדך. התחלתי לעקוב על המחזור החודשי.ביוץ וכל זה ואני מתחילה להבין שאני סובלת מהתסמונת הזאת. זה אומר מצבי רוח ודכדוך, עצבנית, תאבון מוגבר, כאבים באזורים רגישים ועוד. עד עכשיו הייתי בטוחה שזה בא והולך בגלל הפוסט טראומה.... אני כבר יומיים נטולת אנרגיות בלי כח לעשות משהו... אני אצטרך בהמשך להיפגש עם הפסיכאטרית. כרגע בעיקר מתוסכלת וחסרת אונים. הילה

03/05/2018 | 18:11 | מאת: סוריקטה

הי הילה, מכירה בחורות עם התסמונת, שסייעה להם משמעותית רפלקסולוגיה. ואני, נו, מיתרונות גיל המעבר :-) סוריקטה

03/05/2018 | 18:50 | מאת: אביב 22

הילוש.... רק להגיד לך שקראתי וזה באמת באסה ... שולחת חיבוק וכוח

03/05/2018 | 19:39 | מאת: חטוליתוש

אולי כדאי לפני שאת מסיקה מסקנה לבדוק , ואם זה נכון מה אפשר לעשות. אני לא יודעת מה להציע לך אני מכירה את התופעה הזו כן מפוסט טראומה בכל זאת שווה לבדוק חיבוק חטולית

03/05/2018 | 23:59 | מאת:

הי הילה, אם זה אכן כך - יש לזה טיפולים שמקלים ומסייעים. תתייעצי עם הרופאה. אודי

אוף, אודי, הייתה פגישה נוראית. ממש גרועה. המטפלת אמרה שאני לכאורה באה לפגישה אבל היא מרגישה שיש בינינו ניתוק. אני גם לא יושבת במקום הרגיל שלי כי בכלל לא נוח לי בכיסא הרגיל של המטופלים אצלה. המממ, מעניין באמת כמה מטופלים יש אצלה? שהיא ככה מוותרת עליי ובכיף שלה שיש בינינו "ניתוק" וזה סבבה מבחינתה. כי היא ממש אדישה לגבי זה אודי. ורק משפילה מבט ברצפה. השפלת מבט זה הקטע שלי ולא שלה. שלא תיקח לי פה את התנועות!!! רציתי שהיא תתקרב אליי עם הכיסא, שהיא תגיד שהיא חושבת שיש בינינו חיבור, שהיא רואה את המאמץ שלי לבוא למרות שהיא מטפלת אדישה ומשעממת שמשנה שעות ולא עונה להודעות (זה קרה לה בטעות, אני סולחת). אני רוצה שהיא תילחם עליי! שהיא תגיד, מיקה את אתגר ועלייך אני לא מוותרת!!! כי בסוף את תהיי סופר אישה וסופר אימא. המטפלת הזאת היא סופר אישה אגב. היא באמת מתלבשת ממש ממש יפה. הממ, אני מקנאה בה , אודי, ומרגישה נחותה ולא רצויה. באמת לא ראוי שאני אחתום את שמי הוירטואלי עכשיו :(

03/05/2018 | 18:14 | מאת: סוריקטה

הי מיקה, הנה - אני רושמת את שמך הוירטואלי ומגדירה אותך. גם כשאת כועסת, זה עדיין חלק ממך. מיקה. כן, מיקה זועמת, זועפת, חמה אש. גם כשאת דורשת. גם כשיש לך משאלות. אבל מיקה - כמו שאני מאגדת את כל אלה למיקה כך רצוי גם בטיפול. כרגיל - ההמלצה להחזיר לשם. הדפס ואמור. סוריקטה

היי מיקה עצוב לקרא על כל מה שמרגיש לך בטיפול לא מבינה את המטפלת שלך אני מאמינה שאת כן אמא נהדרת ושכן תהי בסופו של טיפול כל מה שאת רוצה להיות נכון שלפעמים רוצים גם לקבל חיזוקים ממשהו מקצועי, אל תזלזלי בעצמך ואייך זה ק ש ור לחתימה שלך כאן ? את אישיות חיה וקיימת בזכות עצמך לא חושבת שמשהו צריך למנוע ממך את החתימה שלך כאלו שאת לא קיימת חיבוק גדול חטולית

הי מיקה, תגידי לה את כל מה שכתבת כאן. אודי

03/05/2018 | 07:14 | מאת: אביב 22

אודי אני יודעת שאתה מאפשר ואתה בעד שיח גלוי וישיר אחת מול השנייה ... אבל שתדע זה מחלחל ....וזה משאיר תחושת חוסר ביטחון ובהרגשה שקיפות .... אודי אני לא רוצה שתתערב ובכל זאת דווקא עכשיו שאתה עמוס והכנסים שבדרך...והחגים שהיו.. אני לפחות צריכה להרגיש כאן בטוח ...וכרגע מרגישה הרבה פחות מוגנת ובטוחה כאן ...מה שמתמזג נפלא באיך שאני מרגישה בכללי ...

03/05/2018 | 19:51 | מאת: חטוליתוש

כואב לי שאת מרגישה ככה מבינה אותך. מאוד הלוואי ויכולתי לעשות משהו כדי להקל איתך חטולית

03/05/2018 | 23:54 | מאת:

הי אביב, אני מבין על מה את מדברת, אבל הכל בסדר. אודי

03/05/2018 | 00:49 | מאת: אביב 22

אודי ממש קשה מנסה למצוא דרך אבל לא ממש מוצאת כתבת לי תנוחי ...איך אודי ... בשעה שאני נחה הם חוגגים אין מי שישמור שזה לא יצא מפרופורציה ... ובכלל רציתי לכתוב לך משהו אחר ...על עירבוב ...מנסה להבין את המצב הזה של הנפש . .יש לו מונח מקצועי, שאוכל למצוא מאמרים ...זה כל כך מתסכל המצב הזה זה לא אני ולא הם זה ...בן כלאיים .. אני עייפה באמת אודי שאני עייפה ...פשוט מותשת ...

03/05/2018 | 07:39 | מאת: סוריקטה

הי אביב, כנראה שאיכשהו יש כאן ניחוחות של ערבוב, וזה מה שקוראת הרגישה ורשמה במילותיה. קוראת, משהו ממחשבותיי בכיוון? מונחים - אני הייתי מדברת על הגדרה עצמית, זהות וכדומה. שכבות וחלקים באישיות. לערבוב בשיאו - אולי פרגמנטציה. ספריה אולי לא תסייע במיוחד. הכי הכי זה לימוד ארוך ועמוק דרך החווייה, כנראה. סוריקטה

03/05/2018 | 18:47 | מאת: אביב 22

עצוב לי באמת עכשיו.... מצטערת שזאת אני ועירבוב זה מונח שגם מטפלים משתמשים בו ... ותעזבי אותי מצדדים ועוד ... זאת מי שאני זה מה שאני מרגישה ...יש שעות שמרוב שאני כמה אני לא מוצאת את עצמי .. ואת יודעת מתחילה להצטער שנחשפתי כאן ...במי שאני . אבל !!!!!!! בכל העירבוב המטורף שאני חיה אני עדין יודעת מה אני עושה . ומעולם ,גם אם אני יודעת שלא לשם לקחת ...מעולם לא כתבתי בשני כינויים במקום אחד .. כן בפורומים שונים ברחבי הרשת יש לי כינויים שונים . ולגבי הספרייה לי מאוד עוזר לצוף ולא לשקוע כשאני מבינה דברים בהגיון ...כשאני מבינה את התהליך אני מצליחה לשהות בו תוך תמיכה בכל החלקים והצדדים .. תוך כדי תפקוד סופר מלא. לכן ביקשתי כאן את עזרתו של אודי .... כרגע מאוד מאוד עצובה.....

05/05/2018 | 07:48 | מאת: סוריקטה

הי יקירתי, כשאנחנו נמצאים במצב עדין עדין עדין, הכל צורב כל כך ומערער. זה באמת מאד מאד עצוב. אעיד, שגם אני בתחילת הדרך חיפשתי הרבה חומר לקריאה. קראתי ולא באמת הבנתי, וקראתי ולא באמת הבנתי, ויכולתי להבין יותר אמיתי ולעומק רק אחרי שנים של טיפול. ובכל זאת, אדבוק בגישת החווייה. וגם מימה, אם את עדיין מעיינת כאן - הדברים גם עבורך. יש לך השכלה בקריאת חומרים רבים, את נבונה עם מנת משכל גבוהה, ועדיין, כנראה שהקריאה בלבד זה לא באמת זה. עדיין זו את עם עצמך. איכשהו, נראה לי, שחייבים מראה. זולת. ומקצוענים. מן הסתם, כנראה שמתנגדים והודפים את האפשרות הזו, וזה מובן. מקצוען יפעל בהדרגה, ועם זאת, יהיו כשלים, ותהיינה בעיטות. ככה זה, כנראה. והאומץ, אביב, האומץ הוא גם לא לברוח (לא אומר זאת באופן גורף, אך לעתים מזומנות זו הדרך המומלצת והנכונה). אז בואו גם ננסה לא להדוף אומץ. אנחנו חזקות. ודבריי נאמרים באהבה וחיבה. באמת. 💗 סוריקטה

07/05/2018 | 23:00 | מאת: אביב 22

יקרה אני לא בתחילת טיפול אני עמוק עמוק בתוכו אחרי 8 וחצי שנים אני יודעת מה הדרך שנכונה לי גם המטפלות שלי שתהן הסכימו איתי . אני לא קוראת כל דבר את רואה שאני גם לא משתמשת במונחים אלו ואחרים זאת לא הייתה הנקודה . הכוונה שלי הייתה להבין את התהליך ולא יותר . בעיני הדרך לא פחות חשובה מהתוצאה. חוויות ברור שאני חווה את מה שקורה לי אבל לא רואה סיבה גם לא להבין . ואומץ לא חושבת שלרגע עזבתי אותו . נראה לך שאפשר לעשות תהליכים עמוקים כמו שאני עושה ללא אומץ . אבל הכל בסדר וקיבלתי את הכיוון והמה שחיפשתי מהמטפלת .פשוט ניסיתי להבין מאודי . אבל הכל בסדר . ואני יודעת שאת בעדי זה בסדר לרגע לא חשבתי אחרת . מותר גם לא להסכים בדיעותיינו הכל לטובה 😊

03/05/2018 | 11:13 | מאת: חטוליתוש

בן כלאיים כתבת זה נורא קשה להרגיש אותם כל הזמן ללא הפסקה באמת מרגיש לי שאין לך מנוחה וכל הזמן נמצאת רק במלחמה איתם מאמינה לך שמאוד קשה לך יעזור לך אם רק אשב כאן לידך בלי לדבר ובלי להציק לך רק סתם להיות חיבוק עוטף ברכות חטולית

03/05/2018 | 18:48 | מאת: אביב 22

תודה יקרה פשוט תודה שאת

03/05/2018 | 23:53 | מאת:

הי אביב, 'ערבוב' זה מונח טוב, שמתאר את חוויית הזליגה שיש בין חלקי-אני שונים. הקצה השני של זה זה הניתוק ביניהם. המצב האופטימלי זה מצב של מצבי-אני שנמצאים בקשר ממיד זה עם זה ונחווים כחלקים וצדדים של האישיות השלמה. יש על זה כתיבה לא מעטה, אבל נראה לי, כמו שכתבה סוריקטה, שנכון יותר להכיר אותם מהחוויה (ובתוך טיפול) ולא דווקא מקריאה. ואגב - את מכירה חומרי קריאה טובים בנושא? אודי

02/05/2018 | 19:03 | מאת: מיכ...

וגם לא ממש כאן..(גם בשביל אביב שלא תדאגי).אשתף שאמא בסדר יחסי.. שתפתי בחיובי בטיפול ובסןפו עלה הכאב...של קשר שלי עם אימי משהו שמנסה לברר כבר תקופה ומתלבטת עד כמה....כשיצאתי ממנה בכיתי בשירותים פתאום נפגשנו ביציאה מהשרותים שבאותה קומה..שאלה אם אני בסדר..לא רציתי ככה לדבר אז אמרתי אמנם שלא אבל לא משנה יהיה בסדר..והיא אחלה שארגיש טוב וזהו...לא יוצרת איתה קשר בין כבר תקופה והיא ברור שלא תברר עכשיו מה קורה רק בפגישה בשבוע הבא.....אז לבד מתמודדת וגם לא ממש חשבתי לשתף פה אבל אביב הזכירה אותי אז....תודה אביב...ובלילה חלמתי חלום שהעיר אותי בבהלה..שהיא הופיעה בו והגיעה לבית הוריי וספרה דברים וכו ובסופו טרקתי לה את הדלת בפנים.לא יןדעת מה זה אומר...בכיתי על מיטת הוריי אחרי הטריקה בחלום...לא יודעת..אודי?? משהו עובר עליי אבל גם מתקשה בשיתוף איתה ואולי גם פה....סליחה.

02/05/2018 | 20:40 | מאת: אביב 22

הי מיכלי ...שמחה שניכנסת וזה בסדר גם שלא ...מה שנכון לך וכמה שנכון לך ... לפעמים לא צריך לשתף רק להגיד קשה מורכב ....ולתת לשני להיות אתך .... מחבקת

03/05/2018 | 09:39 | מאת: חטוליתוש

חשוב עד כמה שאפשר לא להשאר לבד, גם ככה קשה.... והלבד רק מעצים את התחושות ואת החרדות איתך מתוקה חטולית

03/05/2018 | 23:48 | מאת:

הי מיכל, תאפשרי מקום לקושי הזה לשתף. הוא נראה לי חשוב. אפשר לשתף בו, ורק אם מתאים - אח"כ - לשתף גם בתכנים עצמם. אודי

שלום כמו כל אדם נולד עם תכונות תורשתיות כמו אינטליגנציה נטייה לחרדה לדיכאון עצב שימחה כישורים מוזיקלים ועוד האם יש גם אנשים שנולדים עם צורך נמוך בקשר זוגי?

02/05/2018 | 18:07 | מאת: .במבי פצוע..

שלום לך.. אני חושבת שקיים צורך זוגי.. צורך אבולוציוני.. אך האופן של הקשר הזוגי לדעתי שונה מאדם לאדם ומושפע לא מעט מאופן ההתקשרות של האדם עם הדמויות המשמעותיות בילדות המוקדמת בחייו. במבי.

מאמינה שבכל אחד/ת יש את הצורך מי יותר ומי פחות לא בטוחה אם נולדים עם זה אומרים שאצל בנות זה מפותח יותר והן כבר מגיל מאוד צעיר משחקות בלהיות כלה..... האם בסופו .....היא תהיה.... רק ימים יגידו חטולית

שלום ליסה, יש הפרעות של קשר, שחלקן מולדות (כמו אוטיזם). המנעות מקשר זוגי נראיית לי יותר כמו משהו נלמד (אם זו לא המנעות מקשרים בכלל). אודי

02/05/2018 | 08:23 | מאת: ינשוף

מגיעים לטיפול ואני לא מצליחה להרפות ולאפשר לחלקים מקום. ואז כאשר מגיעים הביתה( ועוד לפניכן- כאשר אני יוצאת מהדלת של הקליניקה) המצוקה גוברת בפנים. אני מתאמצת לאפשר אבל לא מצליחה. כל הזמן יש מנטרה בראש שאומרת, " את שקרנית, זה לא אמיתית, את תענישי..." . אני כל כך מתוסכלת... ומרגישה ייאווש גדול.

02/05/2018 | 20:37 | מאת: אביב 22

יקרה ...כל כך עצוב לקרוא אותך ויחד עם זאת הכי מבינה וזוכרת .. התנגדויות ודחיקה הצידה גם עכשיו קשה לי עם מה שהם מביאים ..... זה יבוא בסוף עוד קצת ועוד קצת בקצב שלך ,זה בסדר ... שולחת חיבוק לכולך ...אוהבת אותכם מאוד מאוד

02/05/2018 | 22:24 | מאת: ינשוף

אביב יקרה המילים שלך כל כך מרגיעות - כמו חיבוק לנפש... תודה רבה

02/05/2018 | 23:29 | מאת: ינשוף

קשה לשאר כאן כאשר מרגישים שהכל מתפרק... כאשר את מתפוררת ומתחלקת וכמעט לא נשאר כלום מעצמך..

03/05/2018 | 09:51 | מאת: חטוליתוש

ינשופית מתוקה מבינה שמאוד קשה לך מה יכול להקל על התחושות הקשות שאת מרגישה ? חיבוקים. לכולכם איתכם טוב שאת נכנסת אפילו רק לכמה מילים חטולית

03/05/2018 | 17:31 | מאת: ינשוף

חתולית יקרה שאלה טובה חושבת שהכי היה עוזר התייחסות לחלקים.. לפחות כאן אני כן מצליחה להביע וקצת לתת להם מקום.. תודה שאת כאן ותומכת חתולית יקרה

03/05/2018 | 00:01 | מאת: הילה36

ינשוף יקרה ייאוש זה כל כך כואב. אפשר לשבת לידך? הילה

03/05/2018 | 10:19 | מאת: ינשוף

הילה אפשר.. תודה כל כך מפחדים

03/05/2018 | 23:40 | מאת:

הי ינשוף, זה לא פשוט לתת מקום לחלקים, כי הרי מלכתחילה הם נוצרו כדי שלא יהיו מחוברים לזרם המרכזי של התודעה. תני להם מקום, בקצב הנכון. כל אחד מהם מביא אתו משהו חשוב שהוא חלק ממך. אודי

05/05/2018 | 20:39 | מאת: ינשוף

תודה רבה אודי - במילים שלך נעימים לי..

02/05/2018 | 07:32 | מאת: סוריקטה

הי כולם, התנצלותי על פתיחת הודעה נוספת - אני קצת עייפה, ועל כן, נראה שפספסתי קריאת כמה הודעות, ומניחה שאף הבנתי כמה מהן בעיוות מסוים. עמכם הסליחה, ככה ימים של דאגות (מהסוג ה'רגיל') אבל עניין של עייפות בכל זאת. קשת יום כזה. סוריקטה

02/05/2018 | 18:09 | מאת: .במבי פצוע..

הי סוריקטה אחותי האהובה.. מתגעגעת אלייך.. מנצלת את הדקות שהאצבעות שלי מקלידות.. משונה.. אני קוראת את כל ההודעות אך איכשהו לא מצליחה לענות .. חיבוק ענקי לך במבי.

02/05/2018 | 20:41 | מאת: אביב 22

הי אישה טובה שאת אוהבת שאת פותחת הודעות ולוקחת מקום. ... את לא צריכה להתנצל זה בסדר חיבוק

03/05/2018 | 11:34 | מאת: חטוליתוש

ממתי. את צריכה להתנצל על פתיחה..... אוווף רציתי לכתוב משהו וכבר ברח לי מהראש סוריקטה את אשה מקסימה נורא מצטערת על מה שקרה ותמיד תמיד רק אאחל לך בריאות טובה ואיתנה אוהבת את הנוכחות של כאן ולא זוכרת איפה כתבת לי על הנכדים שלי אז כן.....יש לי 4 נכדים מקסימים ואני חולה על הצורה שלהם והבנתי שגם הילדים שאת מטפלת בהם מרגישים....... לא חשוב מה ברור להם....אם את סבתא או ..... חשוב שהם מרגישים אותך מספיק קרובה.כדי להיות חלק מהמשפחה שלהם ואת זה את השגת בכוחות עצמך עם כל ההשקעה נאינטנסיבית האוהבת שלך מותר לך להנות מפירות האהבה שלך חטולית

03/05/2018 | 18:29 | מאת: אביב 22

עכשיו ...אני מבינה את פשר ההודעה הזו .... עצי המשך ...קצת בעייתי מהפלאפון . מה שלומך אהובה...את עובדת מאוד קשה וכמעט לא רואים אותך ...את חסרה... וסאחד המקומות למטה מזמן שאלתי אותך לשלום החתולה אז שואלת שוב... חיבוק ...לסופ"ש טוב ומבריא

03/05/2018 | 23:37 | מאת:

הי סוריקטה, אשתמש במילותיה של אביב: אשה טובה שאת. אודי

02/05/2018 | 06:21 | מאת: אביב 22

רק להיום אנסה לעשות כמיטב יכולתי רק להיום אשמור על כולי רק להיום אקבל כל שיבוא רק להיום אנסה להיות שמחה ואזכור שכפי שהביט על העולם העולם יראה לי....

02/05/2018 | 19:04 | מאת: סוריקטה

רק להיום הייתי כל כך עסוקה ששכחתי (גם) שיש כאן פורום. אבל נזכרתי. המקום שמחבר לכאב. סוריקטה

03/05/2018 | 11:40 | מאת: חטוליתוש

אמשיך להתפלל עבור כלתי שתוצאות הבדיקות שלה יהיו טובות רק להיות רוצה. להרגיש שלא.פגעתי באף אחד רק להיום רוצה שהכאבים יעזבו אותי רק להיום אני בגישה חיובית רק להיום השמש זורחת רק להיום לא מתחשק לי רק להיום חטולית

03/05/2018 | 10:04 | מאת: סוריקטה

היום אני רעבה. מוזר. אחרי חודשים של אובדן תיאבון. אפילו אכלתי לחם עם ריבה. סוריקטה

03/05/2018 | 16:46 | מאת: אביב 22

רק להיום אני כאן גם שמרגיש פחות בטוח רק להיום אני אזכור את הקולות הנכונים ולא את הקולות המרעילים והמפחידים ... רק להיום ....

03/05/2018 | 18:05 | מאת: סוריקטה

הי אביב, ההזדהות עם הקולות שנשמעים בעיננו יהירים, גאוותנים ומתנשאים - יוצרת חרדות. לעתים בלהות, כאשר לא פשוט להפריד. אולי כדאי לזכור מה המשקל האמיתי שלהם מעבר לרוח ולנפח העצום שהם יכולים לתפוס בתוכנו אנו. איך למדתי לומר ולהבין - להישען על החלקים החזקים ולא על החלשים. כי אז נהיה דומינו ראלי. אני אפילו מסבירה זאת לתינוקות הפיצים שאני מטפלת בהם. חוכמה לחיים. המלצה קונקרטית שיכולה לעזור (אולי) - מקלחת טובה. צחצוח שיניים. החלפת מצעים במיטה, היגיינת שינה וכד'. נשימות עמוקות. החזקת אוויר ונשיפות הדרגתיות. כדי שהבפנים לא יהפוך כולו לביוב, הגם שיש ביוב. בכל אחד. שיזרום לו בצינורות שלו. סוריקטה

02/05/2018 | 06:00 | מאת: אביב 22

תודה שקמתי תודה שישנתי מה שישנתי תודה שאני מבינה הרבה דברים תודה שהקושי מדובר תודה שהסערה קצת שכחה תודה שמתאפשר לי לתת להם קצת מקום תודה על ציוץ הציפורים תודה על יכולת הקשבה תודה על היותכם בחיי

02/05/2018 | 19:11 | מאת: סוריקטה

תודה שאני שומרת על תזונה בריאה כבר לפחות חמש שנים. תודה שאני בכושר, גם כן כמה שנים טובות. סוריקטה

03/05/2018 | 11:45 | מאת: חטוליתוש

תודה על כל מה שנתת תודה על שפיות תודה על עייפות כרונית תודה על ......רוצה לישון אבל למה ביום במקום בלילה ? תודה על האנשים הנפלאים כאן תודה על המקום תודה על אודי תודה על.....לא יודעת, לפעמים לא יודעת הכל תודה שהרחוב כבר לא מסריח ממדורה וגם לא בבית חטולית

03/05/2018 | 11:53 | מאת: ינשוף

תודה שאתם כאן תודה

03/05/2018 | 16:44 | מאת: אביב 22

תודה לכל מי שעודדה אותי ...ראיתי .... ואני כאן לא מוותרת ...אז תודה שאני בן ידידים תודה לכם אנשים טובים על שאתם בחיי... תודה אודי על הכל חיבוק לסופש רך במיוחד

03/05/2018 | 18:18 | מאת: סוריקטה

תודה שאני מוגדרת עצמית סוריקטה

01/05/2018 | 15:56 | מאת: אביב 22

אין מקרה בעולם כלל ניסיתי להבין קוראת מה את רואה שאני לא רואה .. והלכתי אחורה ....אז תודה בזכותך מצאתי את המילים הנפלאות האלה שלך אודי ... "החלקים הילדיים בנו מכילים גם פגיעות אבל גם ספונטניות, יצירתיות, משחקיות ושמחה. גם מאבק וחוצפה לפעמים... וזה חלק מהעצמי השלם שאנחנו" תודה אודי הכי בזמן ,במידה מסויימת אני מבקשת שיעלמו ...פתאום הבנתי שאם אני יעלים אותם אולי הכאב ילך אבל ילכו איתם עוד תכונות וצדדים שאני ממש לא רוצה שיעלמו .... תודה .

03/05/2018 | 11:15 | מאת: חטוליתוש

קוראת קבועה כתבתי לך למטה חטולית

הי אביב, מה פתאום להעלים? כל כלי בתזמורת הוא חשוב... אודי

01/05/2018 | 07:55 | מאת: mika

הי שירי, קראתי את ההודעה שלך ילדה קטנה שכתבת על המטפל באופן מוזר (או שלא) את קצת מזכירה לי את עצמי עם כל התהפוכות הללו, ולכן מרגישה צורך לכתוב לך. כמה שזה הזוי לשמוע זאת ממני, אבל ממליצה לך כן ללכת לפגישה . לא בשבילו, אלא בשבילך. אם תחליטי בסוף שלא ללכת, אז זה בסדר גם. אבל תדברי על ההחלטה שלך פגישה אחר כך. את יודעת, שירי, נראה לי שאף אחד לא נחמד (או נחווה כנחמד ) כל הזמן. את תמיד תמיד נחמדה כלפיו? אני מקווה מאוד שלא. כי אז זה לא אמיתי ומזוייף. אם תרגישי שהמטפל תמיד נחמד אלייך, ולא מרגיז אותך אף פעם אף פעם. אז תצאי יפה מהקליניקה ואל תחזרי אליו לעולם. אחרת, תשובי , לא חייב מהר ולא חייב בנחמדות - אבל תחזרי. מיקה

02/05/2018 | 21:07 | מאת: שירי1

היי מיקה היקרה, באופן מוזר גם את קצת מזכירה לי את עצמי :-) לשאלתך, לא, אני לא תמיד נחמדה אליו, אבל אני משתדלת להיות נחמדה אליו. לא קל לי איתו, מאוד לא פשוט לי שם והוא ממש לא עושה לי חיים קלים. אולי הבעיה היא שאני משווה אותו למטפל שהיה לי בעבר, לפני הרבה שנים, שאותו מאוד חיבבתי ושהוא היה מאוד שונה מהנוכחי. הקודם היה עם סבלנות אין קץ, מכיל, אמפתי, הוא מעולם לא לחץ עליי והוא רק חיפש איך להקל עליי, בעוד שהמטפל הנוכחי נוקט בגישה הפוכה וזה מאוד לא פשוט לי. לצערי, המטפל הקודם גר כשעתיים נסיעה ממקום מגוריי הנוכחי, כך שזה בלתי אפשרי שאחזור אליו. אני יודעת ומבינה שהם אנשים שונים ושכל אחד מהם נוקט בגישה טיפולית שונה. נראה לי שאולי יש לי ציפיות לא ריאליות ממנו ושאני פשוט צריכה לקבל ולהבין שזו הגישה שלו. מה שכן, יאמר לזכותו שהוא מאוד משתדל להיות סבלני יותר והוא מנסה ללחוץ עליי פחות, אני בהחלט מעריכה את זה אבל עדיין מאוד קשה לי אצלו והוא מעצבן אותי לא מעט. בקיצור, אני צריכה קצת שקט. המפגשים איתו גורמים לי להמון רעש פנימי. אני כבר אפגוש אותו בשבוע הבא. תודה מיקה...

03/05/2018 | 07:57 | מאת: mika

מאוד מזדהה, גם אני עזבתי את המטפלת הקודמת כי עברה קליניקה והמטפלת הנוכחית מרחק 10 דק הליכה ממקום העבודה שלי. מיקה

הי אודי, בסוף היא לא חזרה אליי , אז אני סימסתי לה וכתבתי לה שזה לא יפה להתנהג ככה. ללא שום איחולי שריפה ועשן (וואי וכמה איחלתי לה בלב). לא יודעת, אולי היא לא ראתה. ופתאום לא רציתי לבוא ולהשתדל , אבל בסוף קבענו למחר. אני לא מחסירה אף פגישה אודי, שתדע את זה. אפילו בחול המועד אני הגעתי. ויש בי פחד כזה שפתאום היא תתרגל שמיקה באה תמיד ואז היא לא תתאמץ עליי , כי במילא אני באה כל הזמן. הלוואי ואני אקבל אומץ ואחסיר לה מתישהו. פשוט לא אקבע ואעלם לעיסוקיי. ואז היא תפסיד כסף אמן.... אתה יודע למה אני באה? כי אני מרגישה שמשהו בשיחות איתה עוזר לי. או שסתם אני הופכת להיות תלויה בה? למרות שתדע שהיא כמעט לא מדברת , וגם לא צוחקת, וגם יש לה חדר מכוער ובאופן כללי היא מעצבנת אותי מאוד מאוד. סתם, אני מחבבת אותה. או שלא? או שכן? או שזה משתנה ואין לי ממש מושג. הממ...אני רוצה להתחיל לחתום את הכינוי שלי כאן בסוף ההודעה, כמו כמעט כולכם. מה לדעתך זה אומר? הממ, מיקה :)

02/05/2018 | 18:28 | מאת: .במבי פצוע..

מיקה.. את ממש מתוקה :) איכשהו ,לא מעט הודעות שלך מצליחות ממש להצחיק אותי.. מתוקה.. במבי.

03/05/2018 | 07:20 | מאת: סוריקטה

הי מיקה, אולי את מתבגרת? חח וכאמור, יש משהו יפיפה בחלקים ילדיים שבנפש. רק תלוי איך. סוריקטה

03/05/2018 | 10:25 | מאת: חטוליתוש

מיקה מתוקה את בעצמך כותבת ש....היא כן עוזרת לך נכון, מאוד מעצבן שהיא לא חזרה אלייך גמני הייתי מתעצבנת וכועסת וטוב שקבעת פגישה נוספת הרי את זקוקה לפגישות איתה היא טעתה ואולי שכחה אנושית אחרי הכל החיוך בחתימה שלך.....אהבתי חטולית

הי מיקה, יפה. אני גאה בך. אודי

01/05/2018 | 06:38 | מאת: סוריקטה

הי חברות יקרות, אני ממש לא כועסת. ממש לא. אבל אולי אתן כועסות עליי? על כך שהרגשתן שאין דיוק והתמזגות? על כך שאני יכולה גם להתבונן היום מבחוץ? ואנא זכרו - הייתי בפנים. ואגב, בעיניי, יכולת מופלאה של המטפלים היא להיכנס פנימה וגם לצאת. אחרת לא היו יכולים לעזור לנו ולהוציא אותנו מהבור. היציאה, כן, יכולה להחוות ככשל. ועוד איך חוויתי את הניתוק והריחוף הזה שנים שנים שנים, וגם קפצתי מדבר לדבר כמעט בהיעדר רצף. ומבינה למדוע אתן אומרות שזה נפלא. סוג של סם מבלי להשתמש בסמים קונקרטיים. אז אולי אנסח מדויק יותר. זה מרגיש נפלא, אך לכאורה. אבל בסוף, קורה איזה משהו שבכל זאת גורם לנתיחתה על הקרקע ואז היא כואבת באופן מיוחד. ואז עצוב. מקווה שהובנתי. אתכן, אנא אל תתקפו אותי, סוריקטה

02/05/2018 | 19:06 | מאת: אביב 22

הי אהובה למה שנכעס .. לדעתי אם אני מבינה נכון את מתכוונת למה שהגבתי לך ולחטולית למטה .... אז ...בואו גם אני גם את וגם חטולית וננשוםםםם ואז נבין ... אף אחד לא רוצה להעליב את השני ... הניתוק הוא לא נפלא ולא בטיח והוא גובה מחירים מטורפים . את לא מביטה מבחוץ ..כי זה נוגע לך בתוך הנשמה ולמה שתביטי מבחוץ ... ועכשיו....קומדייה של טעויות כמו שאני רואה אותה ...קחו כסא ושבו י'מצחיקות .... ינשופי כתבה על הניתוק שחוותה.. חטולית הגיבה מהמקום שלה זה שתודה לאל לא מכיר ניתוק כמו שלנו כי אם ניתוק אחר הרבה יותר קטן ...וכמו שכתבה המטפלת עטפה אותה בניתוקים ....... את סוריקטה אהובה קראת אותה והסברת לה שזה לא נעים ....ואכן הניתוק לא נעים .. חטולית חוותה אותך כועסת וכמי שעוברת טלטלות רבות ולא מסונכרנת נפגעה וכתבה שהיא מעדיפה להיות בשקט ... אני גילגלתי למטה ראיתי את כל התיכתובת ....והבנתי למה לפעמים המטפלים שלנו מגיבים כמו שהם מגיבים ...כי זה מה שהם מכירים ..... ואז את סוריקטה בגלל המצב שלך כרגע שהוא עייף וחבול וכואב חשבת שאנחנו כועסים עלייך ..... נו להביא לכן פופקורן .... אתם מתוקות ואהובות שתיכן ומזכירה כולנו כאן ברגישות יתר ומביאים את הפגיעות לכאן ומערבבים ....אז חיבוק משולש .. מה אתן אומרות

02/05/2018 | 21:28 | מאת: חטוליתוש

אני כאן מחבקת מכל הלב אין כעסים ואין רגשות שליליים האי הבנה הובהרה בדיוק כמו שתארת גם הוספתי הסברים משלי למצבי.... מקווה שהתקבלו בהבנה תודה אביבוש אוהבת אותך יפה שלי חטולית

03/05/2018 | 07:23 | מאת: סוריקטה

הי בנות, נראה שעשיתי קצת סמטוכה, וקלטתי את זה. אני באמת עובדת מאד קשה וממלאת את יומי בעיסוקים מתוך ניסיון להכרה במגבלותיי. על כל פנים. עכשיו כשאני משחררת יותר (וזה ממש הישג עבורי) - תוכלו לעזור לי - אם תרצו שאתייחס לדברים מסוימים, רשמו יותר למעלה וכוונו את תשומת לבי להודעה (כותרת, תאריך או שעה). אם יהיו לי דברים לומר - ארשום. טנקס ונשיקות לכם, סוריקטה

01/05/2018 | 00:06 | מאת:

שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת אמצע השבוע. נשוב וניפגש ברביעי. שמרו על עצמכם, אודי

01/05/2018 | 12:36 | מאת: חטוליתוש

כבר הגיע יום שלישי..... ועוד שבוע עומד להסתיים הולכת לשמור על הנכדים שלי מתחילות חגיגות לג לעומר והסירחון של המדורות מחניק ברמות קשות יומטוב לכולם חטולית

02/05/2018 | 19:07 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, אסרו על הדלקת מדורות היום בגלל מזג האוויר. חג ארור, בעיניי. פגני ומתאים לפירומנים. סוריקטה

03/05/2018 | 10:33 | מאת: חטוליתוש

סוריקטה הצחקת אותי....%=))) ח.ח.ח בצורה חיובית לא חשבתי אף פעם על הרעיון הזה פירומנים אני הלכתי ביום שלישי עדיין לפני שכל ההנחיות יצאו ולא היו כמעט מדורות אבל הסירחון לא איחר להגיע מה לעשות שזו מסורת של אלפי שנים וכולם מחכים רק ליום הזה שאפשר.יהיה לשרוףףףף אני מאז הילדות שלי לא אהבתי..... לא בגלל משהו שקרה בגלל הריח והסירחון חטולית

30/04/2018 | 22:01 | מאת: .במבי פצוע..

אודי ? אתה מקשיב לחדשות ?? נראה לך שהלילה תשמע אזעקה עולה ויורדת ברחבי המדינה ??? אירן תתקוף אותנו ???? שמעת את הנאום של ביבי בחדשות ??? מה מתכננים פה במדינה אודי ??? שמעת ??? ליברמן חוזר מארה"ב.. אישרו מקודם בכנסת שביבי וליברמן יכולים לפתוח במלחמה מבלי ליידע את הייתר... מה קורה אודי ??? יכול להיות שנמות הלילה ואפילו לא נדע שמתנו מטילים ארוכי טווח עם ראש נפץ ??? יש לאירנים כבר ראשי נפץ ??? לא הצלחתי להבין... אודי ??? אתה לא מפחד ??? אודי.. אני מתה מפחד.. גם אמא שלי לבד כי אבא שלי כבר לא פה... אודי ??? יכול להיות שאני כבר לא אראה את אמא צביה ???? שטויות !!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא ירקה כלום !!!!!!!! נכון אודי שלא יקרה כלום ????? אודי ????? שתדע שאני מתה מפחד... וראית איך רוני דניאל ניסה להרגיע בחדשות ??? זה עוד יותר הלחיץ.. מי יודע מה יקרה פה הלילה... אודי ???

01/05/2018 | 00:05 | מאת:

הי במבי, לא הספקתי לשמוע...סיפרו לי קצת, אבל אלך להתעדכן עכשיו. אני משער שלא צריך לחשוש מדי. יש לנו אמצעי הגנה ואנו די חזקים כאן בשכונה האלימה הזו. אודי

01/05/2018 | 12:58 | מאת: חטוליתוש

לא היחידה שפוחדת גמני פוחדת מעוד מלחמה בנתיים זה נשמע כמו המון דיבורים שולחת חיבוק איתך חטולית

02/05/2018 | 18:01 | מאת: .במבי פצוע..

תודה לכם אודי וחטוליתוש .. טיפונת כבר נרגעתי.. לפחות עד עכשיו לא מתנו מטילים של אירן... וחתוליתוש.. ראשית,ברוכה הבאה, שנית, אם מתחשק לך ..אני סקרנית לגבי השם..? את אוהבת חתולים ? והסיומת כזה תוספת חיבה לחתולים? מסתקרנת.. במבי.

02/05/2018 | 20:51 | מאת: אביב 22

חחחח לגבי השם חטולית תענה לך .... אבל לגבי התוספת אני אשמה .. חטולית לא הצליחה להכנס עם השם שלה וגם אני לא הצלחתי לעזור לה ....המערכת קולטת את השם ולא מאפשרת כניסה . אז בלית ברירה פתחתי לה מייל חדש דנדש והוספתי את הסיומת כחיבה לחטולית ....שכאמור מלווה אותי כמה שנים ממקום אחר .. .(ובמבי כתבתי את זה בעבר למטה ,😊)

03/05/2018 | 10:46 | מאת: חטוליתוש

אביב כבר כתבה וסיפרה לך אייך עזרה לי להכנס לפורום ולא.....אין לי שום אהבה לחתולים אין לי גם שום דבר נגדם רק.....שיש להם 9 נשמות מה שלי לא היה ועברתי המון המון ...... כשנכסתי בפעם הראשונה לפורום אחר הרגשתי כמו...... חתולת אשפתות כך הרגישו לי החיים וה...ט בחטולית קיבלתי מחברה מאותו הפורום שפשוט טעתה בכתיב אהבתי את הטעות כי ה..ט נראתה כמו טלפים של חתולים והיא מאוד אהבה חתולים גידלה אותם בהמון אהבה לזכר החברות שלנו..... משם החטולית חטולית

30/04/2018 | 16:57 | מאת: אביב 22

https://youtu.be/cUb8jO8KdTw על סף התהום בתוך אש הגהנום לחדול .... או לשרוף הכל .... כי אם כבר שיגעון .....אז ...להרוס הכל לא אבדנית ...

01/05/2018 | 00:02 | מאת:

הי אביב, לא לחדול ולא לשרוף, לא להרוס ולא הכל. "עוד אפשר לעצור", הוא שר. אודי

01/05/2018 | 05:28 | מאת: סוריקטה

אודי, ריגשת בבחירת המילים המדויקות. אלוף התמצות. ואני אוסיף - לך אביב - גם אומץ נדרש מאיתנו. שלכם, סוריקטה

03/05/2018 | 16:48 | מאת: אביב 22

סוריקטה בלי אומץ כבר מזמן הייתי במקום אחר עמוק בתוך השיגעון נותנת לכל מה שבא להיות

01/05/2018 | 13:00 | מאת: חטוליתוש

לא מבינה..... אבל איתך לידך את לא לבד חטולית

30/04/2018 | 12:40 | מאת: שירי1

היי, אז הוא היה נחמד 4 מפגשים. בהחלט שיא מבחינתו. 4 מיפגשי נחמדות לעומת הרבה הרבה מפגשי אי נחמדות, לא כל כך קשה לעשות את המשוואה הזו. אז כן..., הגעתי למסקנה הכנראה מאוד מתבקשת, שהוא כנראה לא אדם כל כך נחמד. ושהוא מאוד מאוד התאמץ בארבעת המפגשים הללו על מנת להיות נחמד. אז כנראה שזה מה יש. אז במפגש האחרון, הוא כבר לא היה נחמד!!! כנראה שזה היה קשה להמשיך להיות נחמד, כשזה מנוגד לטבעך. הוא לא היה מגעיל, הוא לא כעס, הוא פשוט לא היה נחמד. הוא לא היה נעים. והוא מאוד מאוד מאוד עצבן אותי!!!! הוא אמר מספר דברים, שלדעתי הם ממש לא נכונים, ולמרות שהבעתי את התנגדותי לדבריו ולמרות שהתעמתתי איתו, הוא לא קיבל את דבריי. וזה מאוד הכעיס אותי. כי בסופו של דבר, אני מכירה את עצמי הרבה יותר טוב ממה שהוא מכיר אותי. ואין לי ספק שהוא שגה בדבריו. ושוב נפגעתי, ושוב הוא לחץ עליי..... בקיצור, אני חשה שאני מצויה בתוך תסריט ידוע מראש, שחוזר על עצמו כל פעם מחדש. אז כעסתי.... מאוד כעסתי וכשהגעתי הבייתה ביטלתי את הפגישה הבאה. כי רציתי חופש... רציתי חופש ממנו... השעה שהפגישה נקבעה אליה, מראש הייתה בעייתית. אבל אם הוא היה יותר נחמד ופחות מכעיס, הייתי עושה מאמץ ומגיעה אליה. למרות הקושי. אבל חשתי שאין לי כוח לעשות את המאמץ הזה בשבוע הבא ולכן ביטלתי. כך שאפגוש את מר נחמדות בעוד שבועיים. בינתיים אשתדל לקחת נשימה עמוקה ... למען האמת יום למחרת הפגישה כבר הפסקתי לכעוס עליו. אני בוחרת לסלוח לו , כרגיל...

01/05/2018 | 00:01 | מאת:

הי שירי, בהחלט. ילדה קטנה שעושה אקטינג אאוט. עדיף בעיני להיפגש ולדבר, ברגע שתרגישי שאת בשלה לגדול בטיפול. אודי

01/05/2018 | 08:25 | מאת: שירי1

היי אודי, כן... אני יודעת שהתנהגתי כמו ילדה קטנה. אני לא גאה בכך. אני מנסה לגדול, זה לא פשוט. יום למחרת הפגישה כבר הבנתי שהתנהגתי בילדותיות והתחרטתי על ביטול הפגישה... תודה...

01/05/2018 | 13:05 | מאת: חטוליתוש

שמחה שבחרת כן ללכת לפגישה ודברי איתו על מה שאת מרגישה גם אם הוא לא מסכים איתך על הכל חטולית

30/04/2018 | 11:04 | מאת: קוראת קבועה

הי אודי, שתי שאלות לי, ולמען הנוחות ארכז את שתיהן בהודעה אחת. 1. האם היפנוזה עשויה להיות יעילה בתהליך של דיאטה, או, ליתר דיוק, ניסיון גמילה ממאכלים מסוימים? קראתי את ספרך (אמנם לפני זמן רב), אבל מלבד גמילה מסגריות לא זכורה לי התייחסות לנושא דומה. 2. אמנם אינני משתתפת פעילה מאד, אבל אני עוקבת בעקביות אחר התנהלות העניינים כאן. אני תוהה לשם מה היה כל המאמץ שהושקע ברישום לפורום ובניסיון לאכוף כניסה בזהות יחידה, אם לאחרונה צצים פה כל מיני חתולים וחתולות בעלי שתיים, שלש או יותר נשמות, והם מתקבלים באהדה ובברכה. אני בוודאי לא היחידה שמבחינה בדמיון, ואולי אני טועה, ובכל זאת אני תוהה.

30/04/2018 | 23:53 | מאת: אביב 22

אמנם לא אודי ובכל זאת .... את קוראת ולא מגיבה את לא מנסה אפילו להיות חלק מאיתנו אבל את ביקורתית ודוקרת .... את יודעת כאבו לי הערות שלך גם בפעמים הקודמות וחיכיתי לראות מתי תהייה הפעם הבאה יודעת שמכוונת אש אלי ובכל זאת ... בואי תהיי חלק ולא כזה שחושד בכולם ...בטח לא שמכנה אחרים בשמות . ואת יודעת לכתוב כאן זה לא כזה פשוט וכולנו מי שכאן פגוע בדרכו שלו .. לא נראה לי שמישהו כותב כאן רק כדי להפריע לאחר ...לפחות אני לא נתקלתי בכאלה ...רוצה להעיר את עיני .. ואת תמיד מוזמנת להיות חלק אמיתי ולא רק קוראת את האחרים... .

30/04/2018 | 23:59 | מאת:

הי קוראת, לשאלה הראשונה התשובה חיובית. את השאלה השניה הייתי מעדיף שתפני ישירות למי שאת מתכוונת. אולי יש הסבר? אודי

01/05/2018 | 05:42 | מאת: סוריקטה

הי קוראת קבועה, מניחה שלא אליי התכוונת, אך כמה מילים לי - אני יכולה להעיד על עצמי שיש לי כאן רק זהות אחת, סוריקטה, את מוזמנת לבחור אם להאמין לי. הכתיבה שלי משתדלת להיות ייחודית ואפיינית. על כל פנים, כדבקה באמת, איני מנסה לזייף איזו דמות בדויה, יעני, לקחת את הסימנים המובהקים שלי (סדר, דיוק, הגהה, הפרדה בין פסקאות, פתיחה אמצע וסוף, חשיבה עמוקה, שימוש במילים אפייניות ועוד) ולשבש אותם. זה מאד נגד כיוון השיער שלי ועל זה הייתי מכניסה את עצמי לעונש כבד ומייסר, ואולי אפילו בורחת מכאן. גם בעבר, כשרשמתי בכינויים משתנים, הקפדתי לשמור על אופי דומה בהודעותיי, אופי של נתינה והבנה או התבוננות, ולפחות כוונה לעשות טוב, מתוך תקווה שיזהו. הכי יזהו. זו הייתה טעות, ולא הכי הצליח. חשבתי שאולי תנסי לחשוב האם עלה במוחך שלך להתנהג כמו טרול אי פעם כאן? סוריקטה

01/05/2018 | 09:59 | מאת: אביב 22

קוראת קבועה .... אתמול הגבתי לך מהבטן ידעתי שזאת טעות כי אני לא מסונכרנת בכתיבה ..אבל מכירה אותי ומאוד יכול להיות שמה שכתבתי יפגע בך ...(אני לא ממש זוכרת מה כתבתי רק זוכרת שדי יריתי ) אז באמת מתנצלת מאוד וזאת לא הכוונה , וכבר בעבר אמרתי לך שלדעתי יש לך הרבה מה לתרום לפורום והייתי שמחה אם לא היית רק קוראת כי אם גם משתתפת פעילה. על פניו זה בכלל לא קשור אלי ... ובכל זאת כואב לי , וזה אפילו מאוד מכעיס אותי . שאת בוחרת לקרוא ובעצם לא לשתף על עצמך ולפגוע באנשים שכן כותבים מדם נפשם. להיכנס לפורום כזה לא נכנס מישהו שהוא לא פגוע בנפשו בדרך זו או אחרת , מניחה שגם לך לא היו חיים דבש. אבל איך אמרת בעבר ככה נוח לי לא לכתוב רק לקרוא ולהתחזק , מכבדת שזו דרכך ... אבל , לבוא להאשים אנשים שכן ניכנסים שכן כותבים על עצמם נראה לי ממש לא הוגן .. בעבר שקהלת ניכנס לכאן וכתבת עקצת בחרתי לשתוק שוב כי זה לא שלי אבל זה כאב לי , כאב לי מאוד כי לא יכולה לעמוד מנגד כשפוגעים בחלש..ויתכן שאת רואה משהו אחר מימה שאנחנו רואים אז אל תירמזי אל תעקצי תבואי ישר ותאמרי את ואתה אתם אותו אדם. עכשיו בנוגע לחטולית שגם לה הערת בהערה עוקצנית בעבר....וגם עלייה רמזת . משאירה לה להגיב לך ומקווה שהיא תעשה זאת ...ובכל זאת כתבתי אני ,(או שאולי את רומזת שאני הם כולם ) שיש בעייה באיך להכנס ושאני הכנסתי אותה בסוף ...הכי ישיר הכי גלוי לא הסתרתי את החברות בניינו ממקום אחר . ואפילו ביקשתי עזרה ברעיון איך להצליח להכניס אותה כרשומה בלי שהמערכת תכתוב הודעות שגיאה. אז לבוא ולכתוב משפט כל כך פוגע "לאחרונה צצים פה כל מיני חתולים וחתולות בעלי שתיים, שלש או יותר נשמות, והם מתקבלים באהדה ובברכה. " תחשבי שאני הייתי כותבת לאחרונה צצים כאן כל מיני קוראים וקוראות ...שמתקבלים באהדה ובברכה .." איך היית מרגישה מעולם לא פגענו בך למרות שאת בוחרת - לקרוא מבלי להגיב . וצצה מידי פעם - תמיד קיבלנו אותך באהדה ובברכה ... מצטרפת לבקשה של אודי דברי ישירות אל מי שנראה לך שבעייניך הוא כמה ...שבעינייך זה פוגע בך ...את חלק מכאן , גם אם את בוחרת רק לקרוא ... ושוב מבקשת את סליחתך , על מה שכתבתי בלילה ...לפעמים אני שוכחת לנשום לפני אבל זה לא מצדיק פגיעה באחר...

02/05/2018 | 17:57 | מאת: .במבי פצוע..

קוראת הי... רוצה לומר לך שהודעתך הבהילה,הכניסה אותי לתחושת חוסר אונים ואח"כ הכעיסה אותי.. כשמדברים בעלמא ללא דיבור ישיר למישהו ספציפי זה גורם לאיזה עירפול..משהו עמום ואותי זה מפחיד.. לי מרגיש מאוד בטוח פה בפורום.. אני גם מזהה פחות או יותר את האנשים לפי סגנון ואופי כתיבתם .. ההודעה שלך הפחידה אותי מכיוון שאני לא מזהה פה טרולים. אני מזהה פה אנשים שמדברים את עצמם מדם ליבם.. אמרתי לעצמי אולי את עיוורת במבי.. ברגע הראשון מצאתי את עצמי מתרחקת מס' צעדים מהפורום.. נזהרת.. לאחר כמה דקות הרגשתי עלייך כעס.. הרגשתי שאת מנסה לחרב לי פה בפורום.. אם את חושבת שיש כאן טרולית,דברי ישיר !!! במבי.

02/05/2018 | 22:14 | מאת: קוראת קבועה

אביב, זה בסדר. אינך צריכה להתנצל. שיערתי שהודעתי תסחב אש. סוריקטה, התשובה לשאלתך היא לא. אין לי כל עניין בכך, ומעולם לא חלפה מחשבה כזו בדעתי. הבעתי את ספקותי לשם הבעת דעה, גם אם אינה פופולרית כל כך. למען האמת, חיכיתי שמישהו יעשה זאת לפני. במבי, כפי שכבר כתבתי בהודעה הראשונה, יתכן שאני טועה, ויתכן שלא, וכל אחד יבחר לו במה להאמין ובמה לא, ועל מי לכעוס ועל מי לא. תודה על התיחסותכם.

03/05/2018 | 07:11 | מאת: אביב 22

ועדין את בוחרת להשאר בערפל כשכולנו כאן ביקשנו שתאירי את עיניינו... זה התנהגות של טרול לזרוע חוסר ביטחון וחשד באחר ומעניין שאת בוחרת לעשות את זה דווקא עכשיו שאודי נכנס הרבה פחות ולעיתים בקושי מצליח להכנס פעם אחת ביום . חבל קוראת ...ובעיקר עצוב חשבתי שאת יכולה יותר .. העלת טענה בואי דברי ישיר וגלוי מצטרפת לבמבי את פוגמת לנו בבטחון והשאלה היא למה ??,???

03/05/2018 | 07:27 | מאת: סוריקטה

תודה קוראת, על התגובה. יפים הדברים שאת אומרת, וכמובן מותר לשתף במחשבות האלה. אני תוהה מה מתרחש כאן שמציף את ההרגשה הזאת שאת מתארת. יש לי מחשבות בעניין. ממש. תודה שכתבת, באמת. מקווה שתבחיני בהודעתי בתוך סבך העצים. את מוזמנת לפתוח הודעה חדשה, אם רק תרצי. מוכנה להמשיך לשוחח. סוריקטה

03/05/2018 | 11:06 | מאת: חטוליתוש

קוראת יקרה לא יודעת על מה הסתמכת בעקיצות שלך....... אבל אומר לך זאת חטולה ישנה כאן רק אחת מאז שנכנסתי לא נתקלתי בשום .....נשמות בעלי.... לא הוגן מצידך אולי במקום לשאר השארות ולזרות תחושות מציקות למשתתפי הפורום תשקלי את מילותייך יותר בכובד ראש תחשבי אם את עומדת לפגוע באי...מי מהקוראים והכותבים כאן ברור שזה לא יהיה פופולרי ואם יש לך ספקות בנוגע אלי פתחי כותרת חדשה ובה כתבי לי כלללל מה שאת רוצה רק שימי לב...... ל א. ל פ ג ו ע שוב באנשים היקרים לי כאן יש לך מטען חורג עלי , קדימה ...... חטולית

29/04/2018 | 22:48 | מאת: קוהלת

היום התבטלה פגישה. טעות בזמנים שגם ככה לא מסודרים. מאוד מאכזב ומעצבן. מזל שיש אותכם. מזל. אני הגבר היחיד פה כנראה, אז אם מותר ואפשר... חיבוק מנחם. ותודה לכם.

30/04/2018 | 23:49 | מאת: ינשוף

שולחת לך חיבוק אוהב קוהלת היקר מזל שיש לנו אותך💗

30/04/2018 | 23:57 | מאת:

הי קוהלת, מותר ואפשר, בהחלט. אודי

01/05/2018 | 05:44 | מאת: סוריקטה

הי קוהלת, טוב שיש כאן גברים. גם אודי גבר, אגב. ויש לי מה לומר לך, חשבתי רבות, והמחשבות עוברות תהליך עיבוד ולא יצאו עדיין מגובשות החוצה. אבל אולי זה עוד יקרה. לא התעלמתי וקראתיך, את הפרטים. לבי איתך, סוריקטה

01/05/2018 | 13:08 | מאת: חטוליתוש

היי קוהלת מצטערת בשבילך ואני בהחלט מסכימה איתך טוב שהמקום הזה קיים וחיבוק....תמיד במקום חיבוק גדול איש יקר חטולית