פורום פסיכולוגיה קלינית

אני בת 30. "באמתחתי" מקבץ חרדות קיומיות...כאלה הקשורות למצב הבטחוני, וגורמות לדחות כל פעילות הכוללת יציאה מהבית, אני יוצאת, אך ממעטת לעשות כן, וגם אז זה מלווה בחששות ופחדים. אני חוששת לקרובים אליי, לבעלי, בכל יום שהוא יוצא לעבודה, שלא לדבר על יציאה למילואים, שאני מוכנה להקריב מה שצריך ובלבד שלא ייצא. יש לי רשיון נהיגה יותר מ10 שנים, אני לא נוהגת 85% מהזמן, לא נהגתי בשנים האחרונות, ואני מרגישה פחד עצום לעשות זאת. אני לא יכולה לפרט יותר מפאת המקום המצומצם שמוקצה. על פניו, הדברים אולי נראים אחרת מכפי שהם, כלומר, כולם מתקיימים, אולם אני מרגישה שיש צורך להבין כיצד אני מרגישה מעבר ל"לא יכולה" שהיא הגדרה בעייתית מילולית שנתנת לפרשנות. אני בנאדם "נורמלי", אני חיה חיים "נורמלים" (כן, יחסית) בהם אף אחד, לבד מבעלי לא מודע למצב בו אני שרויה... אין לי כל פתרון באופק, ולצערי איני יכולה לומר כיצד שיחות עם בעל מקצוע יכולות לעזור...אני בנאדם שמאמין שאם רוצים לפתור, אפשר לפתור, הרי אני יצרתי את הבעיה In the first place. אני מנסה לחשוב אחרת, אך מרגישה שהפחד חזק מהרציונל ולא מצליחה להתגבר. ומה בעצם אני רוצה אם זה המצב? לחיות חיים נורמלים, רק שאין לי מושג איך. שגית

שגית שלום את לא מאמינה שאפשר לעזור לך או שאפשר לשנות את המצב. זו נקודת מבט פסימית למדי שמגבירה את המצוקה, כי את חייה בידיעה שעליך להמשיך ולסבול. לכאורה הכל רגיל מעל פני השטח אבל בפנים יש חרדות רבות ואיכות החיים נפגעת. הבעיה שזה ממשיך וגודל וגורם לך להצטמצם יותר ויותר. אני מציע לך לפנות בכל זאת לטיפול פסיכולוגי שממוקד בנושא החרדות. יש אפשרות לעזור לך. תוכלי לקרוא על הנושא: http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

נכון אמרת, איכות החיים נפגעת, בדברים הכי טריויאליים. איני טוענת שלא ניתן לעשות כלום על מנת לשנות את המצב. אני מקווה שניתן. כוונתי היא, האם אין דרך בה אוכל להתגבר על כך בכוחות עצמי? האם אדם אחר בהכרח יוכל לגרום לדברים להראות אחרת? לא רוצה להשמע סקפטית (?too late) אולם אני מאמינה שעלי להתמודד בדרך כלשהיא, ואין אני אמורה לעשות זאת לבד?

שלום ! אני בת 40 ולפני כחודש ילדתי! בתקופת ההריון היתה לי רעלת הריון ( טוקסמיה) שבועיים לפני הלידה ולאחרי קיבלתי התקפי חרדה שהיו מלווים בבכי וחולשה הזעת יתר , פחדים וי שלי קושי להקשר אל התינוקת ! כיום כחודש אחרי אמני מטופלת בכדורים פסיכיאטרים בשם : SEROXAT לא חל שינוי בהרגשתי מאז ! הייתי רוצה לדעת מה עליי לעשות !

נעמה שלום אני לא חושב שהטיפול התרופתי מספיק. את מתמודדת עם חוויה לא פשוטה שהיתה לא רק גופנית אלא טראומתית מבחינה נפשית. החרדה היא תגובה שחלקה פיזיולוגי וחלקה פסיכולוגי ואת צריכה עזרה להתמודד עם החרדה ואולי הדיכאון. אני ממליץ לך לפנות בהקדם לטיפול הן לשיפור איכות חייך והן עבור התינוקת. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום רב אני מעוניין לקבל המלצות לאתרים ומידע לגבי קלסטרופוביה פחד ממקומות סגורים תודה

יוסי שלום http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm http://www.panicdisorder.up.co.il ואתרים נוספים. חפש סביר מונח חרדה. אם זה נושא ממוקד מדובר בפוביה שאפשר לטפל בה בטיפול ממוקד. קרא http://www.psychologia.co.il/short.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

אני עומדת להתחיל בקרוב טיפול קבוצתי אנליטי. רציתי לדעת מהו בדיוק סוג הטיפול הזה, מה מייחד אותו מסוגי טיפול אחרים ובאיזה מקרים הוא יכול להיות יעיל יותר מטיפול פרטני?

גל שלום אני לא יודע מה כולל הטיפול האנליטי. סביר להניח שמדובר בטיפול בגישה פסיכואנליטית דינמית שדי דומה מבחינת השיטה לטיפול האישי הפסיכולוגי ארוך הטווח המסורתי. בקבוצה כזו הדיון בד"כ פתוח לחלוטין כמו בטיפול אישי, וישנה התייחסות לתהליכים הקבוצתיים והאישיים, המודעים והלא מודעים בקבוצה. אחד מיתרונות השיטה על פני טיפול אישי שיש תהליך קבוצתי ולכן ניתן לבחון דברים שבמפגש אחד על אחד לא תמיד קורים בחדר. פעמים רבות משלבים בין הטיפול הקבוצתי והאישי. בברכה ד"ר אורן קפלן

הלילה חלמתי חלום שנורא מפחיד אותי ואני ממש מבקשת עזרה. אבל קודם הקדמה קטנה. אני נשואה לבעל מקסים שאני מאוד אוהבת ויש לנו שני ילדים קטנים. לפני כמה חודשים הכרתי גבר אחר ו"נדלקתי" עליו ויש ביננו פלירט. המגע היחיד שהיה ביננו זה נשיקה קטנה על השפתיים. הסיבה שלא קרה משוה רציני היא כי אני לא רוצה לבגוד בבעלי. החלום: אני עומדת בחלון ביתי ומסתכלת החוצה... בעלי נמצא בחדר של הילדים... אינ מרגישה מאוד עייפה... פתאום בעלי יוצא מחדרם והולך למטבח ונכנס אליו... אני מסתובבת אליו ורואה רק את גבו וקוראת לו בשמו... הוא ממשיך ללכת ולא מסתובב אלי ואני קוראת לו בשמו פעם אחר פעם... פתאום אני מרגישה שאני נופלת לתהום... נופלת ונופלת... וממשיכה לקרוא בשמו... ואז התעוררתי... אני חייבת לציין שממש הרגשתי את הנפילה, פיזית... אחרי החלום הערתי את בעלי וסיפרתי לו על הפלירט... אני רוצה הסבר לגבי החלום, אם אפשר... אני נורא בלחץ ממנו... אני מפרשת אותו בכך שנורא היה לי קשהמביחנה נפשית עם הפלירט, ושאני פוחדת ולא רוצה לאבד את בעלי ולכן חלמתי את זה... אני רק מקווה שזה לא מסר שאחד מאיתנו הולך למות... בבקשה עזרה!! תודה

חולמת שלום חלום הוא דבר אישי ומספר לך משהו מבפנים. מטבעו הוא מוצפן ומשמעותו אינה ישירה. את מפרשת את החלום כביטוי למתח בו היית שרויה בעקבות הגבר שהכרת, וכנראה שלא יכולת לשאת את הענין וסיפרת אותו לבעלך. חלומות אינם מנבאים מסר עתידי אבל החשש שאולי זה נבואת מוות מספרת עד כמה את מתוחה ומיוסרת מבפנים. חלומות בהם חווים נפילה נפוצים למדי ומבטאים בד"כ חששות או רגשי אשמה. יתכן שבזה מסתיים העניין לאחר שבעלך שותף לסודך. כדאי להשקיע בכל זאת מחשבה על מה שקרה עם אותו גבר, זה בוודאי לא רק יד המקרה. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה על תשובתך המהירה... לאחר שסיפרתי לבעלי,ישבנו ביחד והחלטנו איך ממשיכים מכאן... כמובן שהחלטתי לסיים סופית את הקשר עם הגבר האחר... ברור שיש דברים שגרמו לי לעשות את מה שעשיתי וברור שאצטרך לתת את הדעת על כך אבל מה שהרגיע אותי בעיקר זה שאמרת שהחלום הוא לא נבואת מוות ואכן התייסרתי נורא על מה שעשיתי...

אני בת 36 ומגדירים אותי כמכורה לעבודה. בזבזתי את כל השנים בעבודה. השקעתי מבלי לתת את הדעת למה. וכשהבנתי שהעבודה הפכה למקלט רציתי לשנות. אבל גיליתי שאני לבד ושכחתי איך לעשות דברים אחרים. אין לי חברים או מכרים מחוץ לעבודה. חייתי חיי בדידות. ועכשיו אינני יודעת כיצד לצאת מזה. לבד אני לא מסוגלת. אני ממשיכה לעשות את הדבר היחיד שאני יודעת לעשות - לעבוד. מחפשת דרך. מחפשת עזרה.

אלמירה שלום את העבר אי אפשר לשנות, ואולי זה מה שהתאים לך בשנים הקודמות. במידה ואת רוצה לשנות צריך לעשות הן שינויים התנהגותיים באורח החיים, אבל גם להשקיע בעבודה פסיכולוגית פנימית כדי להבין את מה שדוחף אותך להתמכרות לעבודה ומונע ממך חיי חברה. אני מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי ולקחת את הזמן למסע אל העצמי שלא בהכרח יהיה קצר וממוקד. בברכה ד"ר אורן קפלן

לאחר איבחון של ביתי בת 3 וחצי היא הובחנה כבעלת אימפולסיביות רבה ובעלת בעית קשב וריכוז ונתבקנו לבצעה כרגע איבחון ריפוי בעיסוק מה עושים שם והאם יש טיפול לידה בגילה?

אורי שלום אבחון היפראקטיביות בגיל צעיר אינו נפוץ אבל קיים. אני מציע להתייעץ עם גורמים המתמחים בנושא ולקבל מידע המתאים אישית לבתך. בעיקרון ריפוי בעיסוק דומה לחוג שבו משחקים ותוך משחק נוגעים בקשיים כמו יכולת להתרכז ולעצור את האימפולסיביות. אני מתאר לעצמי שיש מסגרות גם לגיל שלה, אבל מה שחשוב לא פחות לדעתי הוא שאתם הוריה תקבלו ייעוץ מסודר וקבוע מפסיכולוג ילדים כיצד לנהוג כדי לעזור לה. בברכה ד"ר אורן קפלן

לאהרון שלום. הקונפליקט שלי אינו העולם הרוחני הפנימי שלי שאיני מוצאת לו ביסוס ראציונאלי, משום שאם אגיע למסקנה חד משמעית כי כל מה שאני "יודעת" מגיע מתוך העולם הרוחני הפנימי שלי לא יהיו לי קונפליקטים כלל וכלל, משום שאני מודעת לכך שלכל אדם יש גם צד ימני וגם שמאלי של מוחו, והם אחראיים על צדדים שונים של המודעות והתת-מודע. זוהי לא הבעייה. הקונפליקט שלי נובע מהשאלה האם הצד הרוחני שלי נובע מתוכי, או שמא עלי לקבל איזו שהיא השערה נוספת שאחרים ,רבים, מציעים ,שזה מגיע ממקור חיצוני ,וזה קשה לי לקבל מחוסר הוכחות.אולי היה עדיף לי פשוט להניח לעניין המתיש את נפשי, אולם אין לי מנוח.מאיזו שהיא סיבה לא מובנת לי , אני חייבת לדעת את האמת,אולי יש מקור מידע אוניברסאלי שאנשים בעלי יכולת אינטואיטיבית גבוהה שואבים ממנו מידע, אולי גם זו איזו שהיא אפשרות למענה.אולם היכן נמצא המקור הזה?והאם ממנו אני שואבת את הידע ,והיכולת שלי. מה אתה אומר בעניין זה?

שלום קסנדרה. אני חושב "שהבעיה" אצלך מתחילה בכך שאת מייחסת את כול הפונקציות שלך כאדם לחלקים מסוימים במוח מבחינתך הכול מתחיל ונגמר בגופך. האדם אינו מורכב רק ממולקולות מיכון שאי אפשר להסביר את כול הפונקציות של האדם בעזרת הכלים שהמדע מעמיד לרשותנו,אני אתן לך דוגמא מאוד פשוטה. אני רוצה להרים חפץ מסוים אז אני יכול לתאר את כול תהליך הרמת היד על ידי כך שנוצר זרם בחלק מסוים של המוח וזה עבר לשריר היד ולכן השריר התכווץ והיד הרי בנויה ממערכת של מנופים (שרירים ועצמות) ולכן היד התרוממה.את כול התהליך שהסברתי אני יכול גם לכמת במונחים מדעיים ולכן אני יכול למדוד זרמים לתאר עצם שתופס מקום במרחב,למדוד את הטמפרטורה שלו וכו... אבל שנינו יודעים שהיד התרוממה בגלל שרציתי ופה לגבי הרצון אני לא יכול להפעיל את חוקי הטבע כלומר לרצון אין מקום במרחב,לא טמפרטורה אין לו צבע וכו.. הנה לך דוגמה פשוטה איך מאורע פשוט של הרמת יד משלב מצד אחד גלגול של חומר ואנרגיה שניתן למדוד אותו בכלי המדע ומצד שני הרצון להרים את היד ששם אי אפשר למדוד כלום .אז איך יכול להיות שסיבה לתהליך של גלגול של חומר ואנרגיה אינה בעלת יכולה להימדד. אני לא רוצה להלאות אותך בפילוסופיה אבל לעניות דעתי האדם משול לאדם שרוכב על סוס כאשר הסוס הם כול הצרכים הגופניים למיניהם והרוכב הוא האני הרוחני שבאדם. המוח,הידיים,וכו.. הם ברמה של מסיעים לאני הרוחני להוציא לפועל את רצונו. את שואלת האם הצד הרוחני שלי נובע מתוכי ואני חושב שלא.הצד הרוחני שלנו מקושר בהחלט למקור אוניברסאלי בשלב הזה אני יכול לאמר לך שאי השקט שלך הוא אות שאולי צורת החשיבה שלך על העולם אינה שלמה ואת צריכה כנראה לגלות דברים חדשים בחייך. אני מקווה שזה מדבר אלייך. בברכה אהרן

יצור אנושי, עיניים, אף, פה, אוזניים שיניים, אבל האמת היא שאני מפלצת. כן, מפלצת. אני מאוד מכוערת, והחיים הם בעצם בדיחה חולנית, כזאת שאתה צוחק ממנה צחוק שטותי עם דמעות בעיניים. אני מנסה להיזכר בפעם שבכיתי והיה לי באותו רגע הורה שחיבק אותי והרגיע ואמר לי שהכל יהיה בסדר. אז הפסיכו' הציעה שאני אהיה ההורה של עצמי. אז מה אני כן זוכרת? אני זוכרת לפני כשבוע ילדה מאושרת, אפילו אם זו הייתה אשליה, היא בהחלט הייתה מתוקה. אבל היא התפוצצה, כמו שתמיד קורה, העולם מתמוטט עליי, אני מוצאת את עצמי פגועה וזנוחה. למה אתם עושים לי את זה? ד"ר יאלום בטח היה אומר שאני לא לוקחת אחריות על החיים שלי. ואיך ילדה בת שנתיים לוקחת אחריות על החיים שלה חשופה לחרא אנושי מכל עבר? ואם זה נמשך עד גיל 20 ו.. זה אמור לשנות משהו? למה הרעים זורעים רוע בעקביות כזאת? הם לא מתעייפים לפעמים? ממני מישהי שהתפכחה הלילה ואולי מחר כשההגנות יחזרו היא שוב תחיה באשליה של חיים אחרים ואנושות אחרת שבה הרוע הוא לא עצם קיומה. בת אנוש (שלא מתגאה בזה)

שבת שלום, אינך לבד עם הרגשה והתחושה שאת חשה וחיה, איני יודעת בת כמה את? אולם, אני בעלת ניסיון עשיר ומיום שאני זוכרת את עצמי ופקחתי את עיני אני חיה ברגשות מתוסכלים ומעורבים כלפי הסביבה, כלומר: לאורך כל הדרך פגשתי באנשים רעים מאד, כפויי טובה, צבועים, רכלנים, מושחתים עושקים ועוד כל מיני תכונות שליליות לגבי בני אדם ולכן אני מרגישה מה שאת מרגישה. עצה לי אליך שתהי חזקה, נשמי עמוק ותעשי תרגילי נשימה, בנוסף קחי ספר טוב לקריאה, ספר רומן או לכי לים גם בימים חורפיים שבי מול גלי הים, נשמי עמוק וצפצפי על כל אנשים הרעים תאמיני לי שאת בחורה יפה, ואצילת נפש. הרי בספר בראשית פרק א' כתוב ש"אדם עוד מבטן אמו רע ..." ומי את או אני או אחרים יכולים לשנות עובדה מציאותית אכזרית כמו שתארת. ישנה ברירה אחת "להיות או לא להיות", אזי צאי לדרך ובהצלחה ....

נערה שלום לא קל לשמוע את דבריך הכואבים, את החוויה הקשה של חייך ושל תפיסתך את עצמך. אני שומע שאת בטיפול פסיכולוגי ואני מקווה שגם עם זכרונות העבר קשים העתיד יהיה חיובי יותר ושדימויך העצמי ישתנה. זה בוודאי לא תהליך קל וקצר ואני מקווה שיהיו לך הסבלנות והכוח להתמודד. לגבי יאלום, נשמע שאת כן לוקחת אחריות על חייך ועל מה שקרה לך, אולי אפילו יותר מדי. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום לד"ר קפלן אני אישה בת 29,מוצלחת בסה"כ עם עבודה טובה וחברות רבות.יש לי בעיה רצינית של עצלנות.אני לא מצליחה לעשות דברים רבים שאני הייתי רוצה לבצע או להשיג בגלל העצלנות שלי,לפעמים מדובר על דיאטה ולפעמים על לצאת למסיבה.לפעמים זה בדברים יותר חשובים,כמו לסיים את התואר שאני דוחה את הגשת החובות האחרונות כבר שנים,וגם עד שהתחלתי אותו יצאה לי הנשמה. אני לא יכולה ללכת לטיפול נפשי,בעיקר כי כרגע אני במצב כלכלי לא טוב.אבל יש לי בעיה קשה והיא גם משפיעה לי על יצירית קשר עם בנים.אני לפעמים עצלנית מכדי להתחיל דיאטה ואז מרגישה רע עם עצמי ואז לא יוצאת ואם כבר יוצאת אז בחוסר חשק וככה לא מצליחה להכיר בנים.גם אני מתחילה דברים ומפסיקה באמצע. אני יודעת שזו נשמעת בעיה שכיחה,אבל אצלי היא יותר רצינית.ולמרות שמדובר בבעיה כזו רצינית ואני יודעת שעיצה באינטרנט לא תיפתור לי אותה.הייתי מודה על הכוונה,ואיך אפשר לצאת מזה ואם לא,אז פשוט לקבל את זה וזהו? ביי רעות

רעות שלום את מתארת מצב של דחיינות ואת מרגישה שהיא קיצונית ופוגעת באיכות חייך. הרבה פעמים יש סוג של חרדה או דיכאון סמוי מאחורי תופעות דחיינות כפי שאת מתארת, זה משפיע על דפוסי ההתנהגות בחיים ונתפס כסוג של אישיות עצלה על ידי הסובל מהבעיה, אבל בד"כ לא מדובר באמת בעצלנות. השאלה רעות, מדוע את מוצאת את עצמך במצבים הללו, וזו שאלה שכנראה עדיין לא נתת לעצמך באמת דין וחשבון מעמיקים עליה. אני מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי ולנסות לברר את העניין יותר לעומק. תוכלי לפנות לטיפול בשירות הציבורי במחיר מופחת או אפילו בחינם במרפאות מסויימות. יתכן שתלמדי לקבל חלק ממה שקורה לך, אבל יש גם דברים שתרצי וחשוב יהיה לשנות. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

לרעות שלום: והעולם נברא בשבעה ימים, ומדוע תחשבי שתוכלי את לעשות הכל היום אחד. התשובה היא שכאשר אינך מסוגלת לסיים משהו או להשיגו במיידיות , את נוטשת.את זקוקה לסיפוק מיידי, וכאשר הוא נדחה ,את נוטשת. הפיתרון, ל ה מ ש י ך, לא לעזוב שום פרוייקט ואפילו הזעיר ביותר מבלי לסיימו.בהצלחה.

שלום.. אני נערה בת 18 גרה בחברה שמרנית, מאז ומתמיד ניסיתי להימנע מקשרים רומנטיים, בגלל שזה קודם כל לא כל כך מקובל בחברתי והסיבה השניה היא שהיו לי ערכים שלפיהם התנהגתי ותמיד אמרתי שקשר רומנטי בגילי לא יכול להיות רציני.. ובכך נמנעתי מלהיענות לכל הבחורים שהציעו לי את חבורתם.. עד עכשיו.. היום כשאני מסתכלת אחורה אני תוהה אם נהגתי נכון.. כי קרה לי מקרה שזעזע אותי ולא סיפרתי לאיש אפילו לחברתי הטובה ביותר.. וזה יושב לי על הלב.. אני הכרתי בחור דרך הרשת לפני 3 שנים.. והיינו ידידים כבר הרבה זמן.. הוא מבוגר ממני בארבע שנים.. הסתדרנו די יפה אבל אף פעם לאורך כל התקופה הזאת נתתי לו את הזדמנות להיקשר אליי יותר מדי.. כי "הערכים" שכנעו אותי שככה צריך לנהוג.. אז בזמנו הכרתי לאותו בחור חברה שלי.. והיום, הם חברים ויש ביניהם קשר רציני.. כששמעתי אודות הקשר שלהם נכנסתי למין דיכאון שכזה.. אל לא נתתי לאף אחד להרגיש שאני במועקה.. להיפך, איחלתי להם מזל טוב.. והצלחה, ולא נתתי לו ולה להרגיש שאני עצובה.. אני מנסה לשכנע את עצמי שעשיתי את הצעדים הנכונים.. אבל לא תמיד מצליח לי.. הוא היה וממשיך להיות חלק בלתי נפרד מחיי.. אפילו אם הוא לא יודע זאת.. כי לא גיליתי לו, ואני מכירה אותו כל כך.. אני לא בטוחה שאני מאוהבת בו או משהו.. כי אני לא מרשה" לעצמי להתאהב.. עדיין לא הרמתי ידיים ומחזיקה מעמד ומנסה לחשוב ולא להיסחף אחרי הרגשות... מה דעתכם? עשיתי נכון? או שאני סתם טיפשה שנתנה לו ללכת ועכשיו קשה להתמודד עם תחושת הפספוס הענקית?! אנא ספרו לי מה דעתכם.. תודה..

עצובה שלום נשמע שאת לא רק מנסה לנהוג על פי הערכים שלך אלא שחשובה לך מאוד שליטה עצמית ושליטה בכלל על העניינים. כנראה שתמיד היתה לך דיעה או תחושה שאת יכולה לשלוט בהתרחשויות ולכוון אותם בהתאם לרצונך בצורה רציונלית. כנראה שכעת את מגלה שיכולת השליטה היא בכל זאת סוג של אשליה או משאלה שאיננה באמת אפשרית. את מגלה שליבך מוביל אותך גם אם אינך נותנת לו הוראה לעשות כן, ושאת עצובה לפתע. אני חושב שאת מתבגרת ומכירה טוב יותר את העולם ואת עצמך. אני מתארת לעצמי שתחושותיך יביאו אותך בסופו של דבר לתהליך של צמיחה והתמודדות טובה עם העולם. נהגת כפי שחשבת שצריך לנהוג. אין טעם להצטער על מה שקרה, כך התאים כנראה אז. השאלה כיצד יראה עתיד ומה תעשי עם ההבנות החדשות אליהם את מגיעה כיום. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה על התיחסותך.. אתה צודק בעניין הזה של השליטה על האירועים, אבל קרה מה שקרה.. יקח לי זמן להתגבר על זה.. ואני מנסה להתעסק בדברים אחרים כדי להסיח את דעתי מהנושא הזה.. אבל זזה עדיין כואב.. וזה משפיע עליי לרעה.. ירדתי במשקל, יש לי נדודי שינה, ומצב רוח קודר רוב הזמן.. אני אנסה להתגבר על זה.. למרות שזה קשה יותר משציפיתי.. תודה רבה בכל מקרה..

והיא אמרה כי רצתה זאת ולא שלחה ידה לגעת.....לרצות ולא לעשות דבר בנדון,משול הדבר לאדם צמא שלא יושיט ידו לעבר מקור מים. ילדה מיואשת שכמותך, כדאי שתפסיקי להלקות עמצך על משהו שלא עשית שכנראה לא היה שלך מלכתחילה, והפני מבטך קדימה ,ובפעם הבאה כשתהיי צמאה תושיטי ידך .....ושתי.

יש לי מ"ס בעיות קשות שאני לא מצליחה להיפתר מהן: 1. אני ילדה בת 16 שדורשת את כל צומת הלב רק לעצמי,אני חייבת להיות הכי אהובה מכולם,ואני עושה הכל כדי להשיג את הצומת לב! אני יודעת שזה דבר רע אבל מה אני עושה? 2. יש לי בעיות עם הלימודים ורוצים להוריד אותי לכיתה הכי נמוכה ואני לא רוצה אני ישבר עם יורידו אותי,אני אנשור! מה אני עושה? בקיצור אני ילדה בעייתית מאד!

פייג' שלום זה לא פשוט לחיות עם תחושה שאת ילדה בעייתית מאוד. זו בעיני הבעיה הדורשת טיפול יותר מהשתיים שאת מציינת. אני לא בטוח שאת מסתדרת לבד עם מה שקורה לך ואני חושב שהיית יכולה להיעזר בייעוץ פסיכולוגי במצב שנוצר. אני מציע שתשוחחי עם הוריך בנושא, ניתן גם להתייעץ עם פסיכולוגית בית הספר ולבקש הפניה. במסגרת טיפולית תוכלי להתייעץ ולנסות לפתור את הבעיות שאת מתמודדת איתם ולשנות את תפיסתך העצמית על כך שאת בעייתית. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

פייג' זה דף בשפה האנגלית, עליך לפתוח דף חלק וחדש, ודעי לך שלהיות במרכז העיניינים זה לא תמיד העיקר , בדרך כלל רואים יותר טוב מן הצד. וחוץ מזה התרחקי מחברה שמשפיעה לרעה על הלימודים שלך.

שלום.. אני בן 22, ואני וחברתי נפרדנו לפני כמה חודשים..לאחר שהיה לה קשה לגור אצלי (אנחנו גרים בערים רחוקות אחת מהשניה).. היא הייתה חברתי ואהבתי הראשונה לתקופה ארוכה, והאמת שכשהייתי איתה לא הערכתי מספיק את הקשר, וכאילו כל הזמן ראיתי שבטח ניפרד ואז אטוס לחול בילעדיה....(הרגשתי שבגלל שהיא אהבתי הראשונה, זה חייב להגמר).. אבל כשנפרדנו, הלב נשבר לגמרי, ואני לא מצליח להתגבר.. לדעתי היא הכי יפה בעולם, הכי חמודה, הכי מתוקה, היא פשוט הכי!!.. אנחנו לא ממש בקשר, והיום דברתי איתה והבנתי שיש לה משהו אחר שהיא יוצאת איתו.. אני לא מצליח להפסיק לבכות, וכבר 4 חודשים אני סובל.. אני בקושי יוצא, ושאני יוצא אני רק רואה כמה היא חסרה לי כל הזמן.. איך אני יכול להתגבר על המצב?? אני מרגיש שהיא האחת והיחידה.. ממש קשה לי להמשיך ככה... מבקש עזרה דחוף..

ל שלום לשאלתך מספר היבטים. ברמה הפרקטית תוכל בכל זאת לנסות לפגוש אותה ולבדוק האם היא באמת לא פנויה אליך. עם זאת נדרשת פה גם חשיבה. מרחוק היא נראית לך כדבר הבלתי מושג החשוב ביותר בעולם. השאלה האם זו באמת היא או שדמותה הפכה למשהו שמיצג עבורך דבר משמעותי, אבל שזו כבר לא היא באופן אישי, ואולי אתה כן פנוי לקשרים אחרים. עד שלא תתחיל לצאת ולבדוק מה קורה בחוץ לא תוכל לדעת זאת. תכננת טיסה לחו"ל, נסה אולי ליישם את התוכנית שלך. כשמאבדים קשר יש תהליך אבל ואתה חווה אותו בצורה חזקה, אולילראשונה בחייך. תן לעצמך את הזמן להתאושש ואל תאיץ בתהליך. הכאב ילך ויתעמעם עם הזמן ובוודאי תכיר ותפגוש בנות זוג אחרות. לא ציינת זאת במפורש, אבל במידה ואתה חווה פגיעה משמעותית בתפקודך היומיומי יתכן שאתה זקוק לייעוץ מקצועי ובמידה וזה המצב לא הייתי מסתפק בהתמודדות האישית עם המצב. בברכה ד"ר אורן קפלן

ראשית כל תודה!!! דבר שני, יש לה משהו, אינני צריך להפיגש איתה בשביל לדעת, זה בטוח...דבר שני אני לא בטוח שהיא הייתה רוצה להפגש איתי.. אני מרגיש שהיא האחת והיחידה, אך איך אוכל לדעת אם אני פנוי לקשרים חדשים? כאשר אני יוצא אני רק מבין כמה היא חסרה לי, אף אחת אחרת לא מעניינת אותי.. איך אני יכול לאהוב משהי חדשה כאשר אני מאוהב בה? אני רוצה לטוס לחו"ל אך אני לא יודע אם אוכל.. אני רוצה לנסוע איתה וברור כי יהיה לי קשה לשכנע אותה לטוס איתי (אני מנסה לא לאבד תקווה).. אני לא יודע אם אוכל לטוס בלעדיה, אניח לא רוצה לחושב עליה שם כל הזמן ולא להנות מאף רגע.. אורמים שהזמן ירפא את הכאב, כבר 4 חודשים עברו, ועדיין קשה לי.. ושוב, תודה רבה על תשובתך...

מזה כשנה אני סובלת מחרדות (לא התקפי חרדה). מדובר במחשבות בלתי פוסקות על מחלות שאני עלולה לחלות בהן, מחשבות על כך שעלולים לחטוף אותי, על דברים רעים שיקרו לאבא שלי או לחבר שלי וכו'. בנוסף, כאשר אני צריכה לסוע מחוץ לעיר כבר יום יומיים קודם אני נתקפת בפחדים: האם יקרה לי משהו בדרך וכו'. הלכתי לטיפול אצל פסיכוטראפיסטית והיא טוענת (לאחר מס' פגישות) שהכל אצלי בסדר גמור ואני לא זקוקה לטיפול!! אני לא מסכימה איתה!! מה עלי לעשות???

תמר שלום מה שאת חווה שייך למשפחת החרדה ואכן הוא אינו התקפי חרדה. מדובר במחשבות טורדניות שמעוררת אי שקט ואשר אינך מצליחה להילחם בהם. תוכלי לקרוא מעט יותר בקישורים הבאים: http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm http://www.hadassah.org.il/hebrew/PUB/obses/1.htm ניתן לטפל בבעייה הן בטיפול פסיכולוגי והן בטיפול תרופתי, תלוי במצב, בהסטוריה האישית שלך, בדברים שמטרידים אותך באופן כללי ועוד. אני מציע לך לפנות שוב לפסיכולוג קליני המתמחה בנושא ולהתייעץ איתו. בברכה ד"ר אורן קפלן

לתמר שלום. הכל מתחיל ונגמר בתפוח ההוויה. משמע הכל מתחיל בשאלה אם לעשות משהו או לא, כי אם נוקטים ביוזמה לוקחים עליה אחריות ויש לתת אחר כך את התשובות לתוצאות. האם צדקנו, למה לא מנענו, ואם לא היינו עושים מה היה קורה?בקיצור, ילדה, לא ניתן לחיות בלי להיות אקטיביים, ואקטיביות נושאת את מחירה, ועליך להחליט אם את נעלמת לתוך הצללים או ממשיכה.

נבהלתי לקרוא על תלאות הגמילה. לפני שאני מתחיל לקחת: האם יש חוות דעת נוספות לסיפורי הזוועה שמופיעים פה ובגרדיאן? איך נגרמת העליה במשקל? מהגדלת התיאבון או מהכדור עצמו?

שלום בנושא תרופתי אני מציע לפנות לפורומים רפואיים. בפורום זה הייעוץ עם בנושא פסיכותרפיה, טיפול ע"י שיחות, בלבד. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום. אני בת 34, עדיין רווקה וללא ילדים. הייתי מספר שנים בקשר לא נכון, והחלטתי שלא להתחתן עם הבחור. מאז שנפרדנו עברו מספר חודשים, הוא מצא בחורה אחרת. אני מרגישה מאד לבד, מדוכאת וחוששת לגבי העתיד. אני מנסה ליצור קשרים חדשים, אך כנראה שאני "משדרת" הרגשה זו כלפי חוץ. זה גורם לאנשים לקטלג אותי כדכאונית/עצובה/רווקה זקנה, והם מתרחקים ממני וכך אני נשארת בודדה. איך לצאת מ"מעגל הקסמים" הזה? מאד אשמח לקבל עצה טובה.

רננה שלום ראשית עברה תקופה לא ארוכה מאז הפרידה והחששות והמועקה טבעיים. את מעגל הקסמים כדאי לפרוץ הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. כלפי חוץ כדאי למצוא מסגרות בהן ניתן להכיר בני זוג. כיום האינטרנט מקובל מאוד לצרכים אלו הן בדיונים בפורומים שונים והן באתרי היכרויות. כלפי פנים אני מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי בו תוכלי לבדוק את השערותיך לגבי הדברים שאת משדרת ולמצוא את הדרך הנכונה עבורך ליצור ולפתח קשר זוגי. בברכה ד"ר אורן קפלן

והיא אמרה שבודדה תהיה ולא יהיה כך הדבר. רננה, גורלך הוא לא להיות בודדה, אלא שאת מבכה על אדם שגורלכם לא היה להיות יחדיו , ולכן הלך הוא ומצא אחרת. ראי, עוד ארבעה חודשים מיום זה ,ישתנה גורלך ואל נא תשאלי כיצד אני יודעת כי לא תקבלי תשובה.

לאהרון. עניתי עך שאלתך בעניין הדוגמא לקונפליקט, חפש אותה כתשובת המשך לשאלתך.

שלום קסנדרה. האם את מתכונת לאמר שיש לך עולם רוחני פנימי ואת לא מצליחה למצוא לו ביסוס ראציונאלי ,מדעי .ולכן זה יוצר לך את הקופליקט.

שלום לכולם גל הדיכאון שטף אותי לפני שנתיים וחצי ומיד פניתי לרופא והתחלתי טיפול תרופתי . במקביל פניתי לפסיכותרפיה במסגרת קופת חולים . היו בסך הכל 5 פגישות אפקטיביות שבסיומן אמר לי הפסיכולוג לבוא אליו אם ארגיש צורך. באתי לפגישה נוספת שהיתה משעממת ולא מצאתי סיבה לבוא יןתר. בדיעבד אני יודע שלא היה טעם להיכנס לתהליך פסיכודינמי אלא לאחר התפוגגות התסמינים הנוראים של הדיכאון. הדיכאון התפוגג אצלי לגמרי תקופה שלקחה בערך 8 חודשים . בתום 8 חודשים ידעתי שלא קיימת בעית דחק מיידית שמהווה סיבה לפנות לטיפול בשיחות. לטיפול שיחתי יש שלוש אופציות השוק הפרטי - האפשרות נשללה על ידי הרופא כאשר שוקלים את המרכיבים של הרגשה כללית טובה,עלות הטיפול הפסיכודינמי, קשיים במציאת מטפל מתאים ויכולת התרופות מסוג SSRI לסלק רגזנות ו "פתיל קצר" הפניה לפסיכודינמיקה נדחית שוב ושוב התחנה לבריאות הנפש - הרופא לא הסכים לתת לי הפניה קופת חולים - מספר הטיפולים מוגבל ויש אפשרות למוסס את מכסת הפגישות בלא להגיע למטפל מתאים ההחלטה על פניה לפסיכותרפיה כמו הרבה דברים מתקבלת כשברקע יש הרבה שאלות פתוחות . הבנתי שלהגיד שאם יש תרופות הטיפול השיחתי מיותר לחלוטין ועוזר רק למטפל זהיומרני מידי. יש היגיון שפניה לפסיכותרפיה במקרה שלי עלולה להזיק אבל עשויה גם להועיל וההחלטה היא בסופו של דבר בידי. שאול

שאול שלום אינני יודע במה הפסיכותרפיה עלולה להזיק, אבל כנראה שאתה חושש מהתהליך הזה ובצורה כזו או אחרת נמנעת את היום להיכנס לתהליך ארוך טווח. אני לא מכיר אותך ולכן אינני טוען כלל שאתה זקוק לתהליך כזה, ואולי טוב עשית שלא פנית. בכל מקרה, מנוסח הדברים שלך נשמע שהעניין אינו מסתכם בשאלת הכדאיות וכאמור אתה גם די חושש מכניסה לתהליך פסיכולוגי עמוק שמביא מן הסתם גם להתמודדוית לא פשוטות. אתה צודק שלפעמים צריך לצאת מהדיכאון כדי להתחיל לעבוד באמת לעומק בתוך הטיפול. אני סבור בכל מקרה שליווי פסיכולוגי במקביל לתרופות חשוב מאוד גם במצבי דיכאון קשה. בברכה ד"ר אורן קפלן

סוף סוף גבר שנפשי חשקה בו (שנינו אנשים נשואים) החמיא לי וגם הצחיק אותי, אך פתאום מצאתי את עצמי צוחקת צחוק הסטרי מבלי יכולת להירגע, הגבר גם קצת צחק כי הדבקתי אותו בצחוקי. במבט לאחור הבנתי שהגזמתי מאד. מדוע לא יכולתי להפסיק את הצחוק שזה בעצם לא מי יודע מה מצחיק, הרגשתי התפרקות, התרגשות עצומה ומבלי יכולת להפסיק את הצחוק, האם זה בעייה פסיכולוגית, או נפשית או פיזית? לציין, שבעלי מעולם לא הצחיק אותי, כי הוא טיפוס קשוח ביותר עלי האדמות. - מהאלמונית. אני תקווה שעתה, אני לא יראה בעיני הגבר כפסיכית....

אלמונית שלום לא פעם עולות בפורום שאלות דומות על קשרים כאלה ואני בטוח שאם תדפדפי לאחור תוכלי להפיק מידע רב מהתמודדויות של אחרים. איני יודע אם מדובר על בעיה, אני מקווה שדברים ימשיכו להצחיק אותך גם בעתיד, זה בריא מאוד לצחוק. כל טוב ד"ר אורן קפלן

מישהו יודע מה זה? קשור לתיאוריה של לקאן או לפסיכואנליזה. היכן ניתן למצוא חומר על כך?

תלי שלום אני לא מתמצא מספיק בתיאוריה הלקאניאנית שהיא מסובכת למדי. לקאן עסק הרבה בנושא זמן ובתוך הטיפול הפסיכולוגי הלקאניאני לדבר ביטוי משמעותי, למשל זמן הטיפול אינו קבוע ואמור להימשך בהתאם להתרחשויות בתוך המפגש. עד כמה שאני מבין הזמן הלוגי מתייחס לתהליכים שקורים בזמן השהייה או היסוס: תפיסת ההתרחשות, הבנתה, והסקה לגביה. מבחינה פסיכולוגית אלו תהליכים משמעותיים למשל למצבים של אובססיה, דחיינות וכדומה. מודגם ע"י גרסה לקאניאנית לדילמת האסיר. שלושה אסירים מקבלים הזדמנות שאחד מהם ישתחרר מבית הסוהר. ישתחרר זה שיצליח לנחש ראשון איזה צבע יש ללוחית שהוצמדה לגבו. כל אסיר רואה את הצבע של חבריו אבל לא את שלו. במצב שנוצר כל הקבוצה היססה במתן התשובה. עצם ההיסוס נתן מידע לוגי לאסירים כי יש מצב אלטרנטיבי בו אחד מהם היה מייד נותן תשובה ללא היסוס, והעובדה שהיה היסוס בחדר סיפק אינפורמציה על מה רואה כל אחד. כלומר, לזמן שחולף יש משמעות והוא מספק גם מידע חשוב, ולא רק התוכן או האירועים. אם אתה מוכן להתמודד עם הטקסט המורכב נסה להשיג את המאמר הבא שנכתב לפני כ 50 שנה ע"י לקאן ותורגם לאנגלית. Lacan, J. 1988 Logical Time and the Assertion of Anticipated Certainty תרגום לאנגלית ע"י Bruce Fink and March Silver Newsletter of the Freudian Field 2 (1988): 4-22 בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן מדוע אתה לא מצרף את תמונתך למקום המיועד בראש דף הפורום? אני מאוד סקרנית לראות את תמונתך. הסקרנית.

סקרנית שלום גם אני שואל את עצמי האם לשים את התמונה, ומאחר ואני עדיין מתלבט אני מבין מכך שכנראה בינתיים עדיף שלא. יש יתרון מסויים להעדר התמונה והוא מקור התלבטותי העיקרי. הפורום הזה אנונימי לגמרי ומאפשר לאנשים לפנות בלי צורך להתחייב ולהזדהות. העדר התמונה שלי מאפשר אולי לכל אחד לדמיין מי נמצא מאחורי המקלדת ולהתאים זאת לצרכיו. בפסיכואנליזה פרויד הציב את עצמו מאחורי הספה בזוית שהמטופל אינו רואה את המטפל, וכך מתקיימת עד היום פסיכואנליזה פורמלית. החופש מהנוכחות הפיזית של הפסיכולוג מספק לעיתים תנאים חשובים לטיפול נכון וכמובן מעורר באופן טבעי גם סקרנות ומחשבות לגבי אותו אדם בלתי נראה. אמנם כאן לא מדובר בטיפול אבל אני לא מצאתי עדיין את היתרון של הוספת התמונה על פני החסרון בכך. בינתיים אני מרגיש יותר חופש לעצמי ולמשתתפי הפורום כשתמונתי אינה מופיעה ואנונימיות הפורום נשארת כך. אולי אשנה את דעתי בעתיד אבל לעת עתה נסתפק בהיכרות על סמך כתיבתנו בלבד. בברכה ד"ר אורן קפלן

הי קראתי שיש אחוז מסויים של אנשים שמסוגל להיכנס להיפנוזה בצורה מאוד עמוקה,כ 5 אחוז נדמה לי.האם יש קשר בן יכולת כזו למנת משכל או לכל תכונה אחרת? נוי

נוי שלום כנראה שיש קשר מסויים. מחקרים מסויימים מצאו שלאנשים עם יכולת אינטליגנציה גבוהה נטייה גבוהה יותר להיכנס להיפנוזה ביתר קלות. אגב, זה לא בהכרח מעיד על עומק הטרנס. בעיקרון עומק הטרנס ההיפנוטי הוא רצף כך שאי אפשר למדוד בדיוק את אחוז הנכנסים לטרנס עמוק. מקובל לחשוב ש 5 עד 20 אחוז אינם מצליחים להיכנס כלל להיפנוזה והשאר נכנסים בעומק כזה או אחר. גישות מודרניות של היפנוזה טוענות שכל אחד יכול להיכנס להיפנוזה ושניתן לרכוש מיומנות בכניסה לטרנס עמוק יותר. בברכה ד"ר אורן קפלן

ואיך אפשר לדעת שאני בהיפנוזה ולא סתם מדמיינת? ודבר שני,מה היא ההגדרה של אינטליגנציה גבוהה?מנת משכל גבוהה או יכולת להבין דברים בצורה מהירה? תודה נוי

שלום.. רציתי לשתף אתכם במשהו, יש לי קרובת משפחה בת 13 בכיתה ז' , לפני הרבה זמן ביום הראשון שלה בבית ספר המורה צעקה לה בפנים.. ומאז היא לא בוטחת באף מורה והיום היא בכיתה ז' ואף פעם היא לא דיברה עם המורים שלה, היא תלמידה טובה, והישיגיה מצויינים אך היא לא מוכנה לדבר עם המורים שלה.. ההורים שלה ניסו לעזור לה בטיפול פסיכולוגי, יועצת בי"ס וכו' אך כלום לא עזר.. וחשוב להזכיר שמחוץ לבית הספר היא מדברת עם אנשים בחופשיות, עם אחיותיה.. והחברות שלה, והיא בעלת אופי חזק יחסית.. המחנכת החדשה שלה ניסתה גם כן לגרום לה לדבר בכיתה.. אך היא לא הגיבה לכל מה שאמרה.. רק ישבה והקשיבה לה! ו"הטראומה" שהיא עברה בילדותה עדיין מלווה אותה עד היום.. האם יש מישהו בפורום שנתקל במקרה דומה? איזה רופא שיש לו הצעה לטיפול שעוד לא ניסינו? אני מאוד רוצה לעזור.. והילדה היא ילדה חמודה מאוד וחייבים להוציא אותה מהמצב הזה לטובתה.. תודה מראש...

אלמונית שלום יתכן שהטראומה שאת מתארת השפיעה על הילדה, אבל העובדה שהיא שיתקה אותה לזמן כה ארוך בכיתה היא חריגה וקשורה בוודאי גם לדברים אחרים, כמו נטיותיה האישיות של הילדה ועוד. את צודקת שצריך לעזור ונשמע שניסיתם דרכים שונות. צריך קודם לבדוק האם הילדה עצמה מעוניינת לשנות את המצב. יתכן שמסיבה כלשהי נוח לה במצב הקיים. יתכן שנוצרה סוג של חרדה חברתית או פובית בי"ס והטיפול הפסיכולוגי בה אפשרי וחשוב. אם אין אליה גישה בנושא זה, אבל היא מתנהגת רגיל לגמרי בעולם החיצוני סביר להניח שיש מרכיב של מאבק והתנגדות במה שקורה לה בבית הספר. אני מציע לא להתייאש מהשיטות שלא הצליחו בעבר. מומלץ לפנות לפסיכולוג ילדים להמשך טיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן

לדעתי הילדה צודקת. אם הייתי יכולה לסובב את הגלגל ולחזור בזמן גם אני לא הייתי מוכנה לדבר עם מורים שלי...........בצחוק

אני בת 25, בחודשים האחרונים נמצאת במצב נפשי הפכפך, לעיתים בסדר ולעיתים אני שוקעת בתוך מצבי רוח דכאוניים. כשמשהו לא מסתדר (בעיקר עם החבר איתו אני מתגוררת) אני זורקת הכל והדבר היחיד שאני חושבת עלי זה פשוט למות- לפני כחודש ניסיתי לפגוע בעצמי, הייתי בבי"ח ויצאתי משם עם המלצה לטיפול פסיכולוגי/ פסיכיאטרי, וכמו כן כדורי הרגעה לשבועיים (שלא לקחתי), מאז המצב היה רגוע יותר, מלבד התקפי בכי בלתי רצוניים ובלתי מוסברים לעיתים,. ביומיים האחרונים המצב חמור- אני שוב חושבת על איך לא להיות יותר, קשה לי להתמודד!!!

טל שלום נשמע שאת אכן זקוקה לעזרה. קיבלת המלצה לפנות לטיפול ואני לא חושב שצריך עוד הרבה לומר. אני מציע לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי ופסיכיאטרי בהקדם האפשרי ולהגיע למסגרת טיפולית קבוע ומסודרת לפחות בזמן הקרוב, כדי למנוע התדרדרות במצבך הנפשי, וכדי להחזיר אותך ליציבות. בברכה ד"ר אורן קפלן

האם כדאי לפנות לטיפול דרך קופת החולים או באופן פרטי?

אני מרגישה כבר תקופה ארוכה שאני ובעלי מרוחקים אחד מהשני ושאני לא מצליחה לאהוב אותו. הכל התחיל מבעיות שהיו עם אמו. אני לא מצליחה לשכוח ולסלוח ובגלל זה לא יכולה לאהוב אותו. אני מרגישה רע מאוד בתוך מערכת היחסים הזו. יש לנו ילדים והאווירה לא טובה. שאלתי: האם זה לא מטורף להמשיך ולהרגיש את רגשות הכעס האלה גם אחרי הרבה זמן? האם אני יכולה לכתוב לך ד"ר קפלן, אימייל ולפרט קצת יותר? תודה

טלי שלום אם את מרגישה את הכעס המצטבר כנראה שיש שם משהו משמעותי מספיק. זה לא מטורף לחוש כך אבל כדאי לטפל בזה כדי לשנות את המצב. אני חושב שכדאי שתפנו יחדיו לייעוץ פסיכולוגי זוגי כדי לנקות את האווירה. במידה ואת מרגישה שבעלך אינו שותף לתחושותיך תוכלי לפנות קודם בעצמך ולברר מה בעצם קרה ומדוע נפגעת כל כך. בעיקרון את יכולה לשלוח מייל, אם כי מטרת הפורום הפתוח היא לתת תשובות על גבי הפורום כך שאנשים נוספים יכולים לתרום מנסיונם ולהוסיף תגובה או להפיק מהשאלות והתשובות להתמודדויות אישיות שלהם. בברכה ד"ר אורן קפלן

משאספר ארע לפני מספר שנים. התישבתי בספסל האחורי של אוטובוס. לידי ישבה אישה בת גילי דאז ( שנות העשרים המאוחרות). בגלל הדוחק רגלינו נצמדו אחת לשניה. המצב גירה אותי מינית וככל הנראה גם הבחורה. ככל הנראה שנינו הבנו שזהו המצב. התחלנו בנגיעות הדדיות מבוישות " כאילו נגיעות". בשלב כלשהו הניחה את ידה על אבר המישלי והחלה לאונן אותי. למרות שמאוד רציתי נמנעתי מלגעת בה המצב לא היה ברור וחששתי לגלוש למצב של אינטימיות ברורה. בכל אופן המשכה לאונן אותי עד שהגעתי לפורקן מיני ואז סילקתי את ידה. לא היתי מסוגל להסתכל ישר בפניה או לומר משהו. בסך הכל למרות פליטת זרע החוויה היתה מלחיצה חששתי שמישהו יגלה את משקורה ואני בעצמי לא האמנתי שזה קורה לי. בשלב כשלהו ירדתי מהאוטובוס מבלי לומר מילה. אני נשוי וזו הפעם הראשונה והאחרונה שבגדתי באשתי בדרך מסוימת. יצאתי מבולבל: היתה כאן הזמנה ליחסי מין ברורה ובוטה המגרה אותי כיום בפנטזיה יותר מאשר בזמן הארוע ותחושה שאולי פיספסתי חוויה מיוחדת.אני מרגיש רגשות אשם ( שאני די מדחיק אותם) בגלל שנגררתי לסיטואציה מינית ובגלל שהמחשבה על הארוע מגרה אותי. האמת לא יכולתי לדמיין שאישה יכולה ליזום פעילות מינית במקום ציבורי באופן ישיר כזה, די לא מסתדר לי עם סטראוטיפ של מיניות האישה. אני רואה מקום לציין שהזוגיות שי ויחסי מין הן תקינים ואני לא מחפש התרפתקאות. בכל אופן זכרון הארוע מגרה אותי, מבייש אותי ומעלה בי רגשות אשם באותה מידה. יש ליקשר מאוד פתוח עם אשתי אבל הרגשתי שאם אשתף אותה בארוע זה יפגע בה ולכן שומר את הזכרון בבטן. האם ההתנהגות שלי נורמלית ? האם היה עלי לספר לאשתי? מה דעתך ?

אלי שלום ניכר שהזיכרון הזה עדיין מרגש ומסעיר אותך. אין כאן שאלה של נורמליות כלל, זהו זיכרון החוויה שלך וזהו. החלטתך לשתף את אשתך היא אישית ואינני רואה מקום להמלצתי בעניין. בברכה ד"ר אורן קפלן

האם מישהו יכול לתת לי המלצה על מטפל/ת טוב/ה באזור המרכז לליווי בטיפולי פוריות ? תודה

שירה שלום סביר להניח שבמוסד בו את עוברת טיפולי פוריות יש גם פסיכולוגים שעשויים להתאים. כמו כן ניתן להתייעץ עם צוות בריאות הנפש של קופת החולים. במידה ואת רוצה טיפול פרטי אוכל להפנות אותך, שלחי אלי מייל. בברכה ד"ר אורן קפלן

יש לי בעיה מאוד מוזרה אני בחור בן 27 עוד מעט ויש קושי ביצירת קשר עם נשים. לפני מספר חודשים היכרתי בחורה די בעיתית.(למעשה אני יודע על העבר שלה דברים שהם מאוד מטרידים ואני לא חושב שאף גבר היה מתקרב אליה) אני והבחורה היתידדנו ןהיא עזרה לי בנושא של דיכאון(בזכותה פניתי לטיפול) בליתי איתה הרבה זמן ובגלל הדיכאון שהיה לי הייתי מרצה אותה נותן לה דברים מתנות מקדיש לה צומת לב, הייתי מקשיב לה ועל הקשיים שלה. הבחורה עברה הרבה טראמות בחייה שעיקבותם היא אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי. היום מצבה טוב יותר. אבל אני לא ראיתי בזה בעיה אלה דווקא משהו חיובי. אני למדתי את הבחורה לדבר על קשייה ועל תיסכוליה. ונוצר בניינו קשר נפלא. רק מה בגלל שידעתי מה היא עברה בעבר שלה לא היה לי חשק לגעת בה מבחינה פיזית מינית. למעשה היא הייתה בובת מין של החברה. כול מי שהיה רוצה מין ולא היה לו מישהי היה מביא אותה.(לפני שהיא אושפזה) וכאשר אף אחד לא רצה בה היו מגרשים אותה ולא היו רוצים לראות אותה. למעשה חבר רצה להיפטר ממנה והוא ביקש ממני טובה שאני יתחבר אליה. ולי לא היה רצון לעשות את זה(רחמתי אליה ואת שהיא מוכנה לעשות בשביל לקבל קצת אהבה) למעשה לאחר מכן היא נעלמה (אישפוז) ויום אחד שאני מבקר את החבר היא קפצה לבקר והוא לא רצה לפתוח לה את הדלת הוא רצה שתלך. היא רצתה אהבה ממנו והואלא שם אליה. אבל הוא פתח לה את הדלת כי חברה שלו בדיוק נסעה והוא היה חייב מישהי לצורך מין. אבל מה הוא זלזל בה וירד אליה.(היא לפי הסטנדרטים של הרבה גברים היא מכוערת) אלי היא פנתה כדי שאני יבדוק לה את המחשב כי הוא לעובד טוב. אני לא רציתי קשר איתה ולכן לא התחייבתי לשום דבר אלה רק בכסף או משהו שווה כסף. אבל היא תפרנית (חייה על חשבון ביטוח לאומי והוריה)לאחר מספר ימים היא התקשרה ואני מרחמנות שלי באתי אליה(חשתי את המצוקה שלה ורציתי לעזור לה מבחינה ריגשית באמת כאב לי אליה) באתי אליה ותיקנתי לה את המחשב. התחלנו לדבר והתחלתי להכיר אותה לעומק. התחלתי לאהוב את אישיות שלה והראש שלה. היא בחורה אטליגנטית וזה קנה אותי. התפתחה ידידות נפלא והיא עזרהלי במצוקה נפשית שהייתי באותה תקופה. הדיכאון והחרדות שתפסו אותי גרמו לי שלא רציתי לחיות כלל רק לא היה לי אומץ ללכת עד הסוף.(היום אני בטיפול ומצבי טוב בהרבה) בקיצור הקשר שלנו המשיך ולאט לאט התחלתי לפתח אליה רגש התחלתי לאהוב אותה. ואנשים שאני מכיר אמרו לי איך אתה מבלה עם שרמוטה מכוערת כול כך הרבה זמן תברח כול נפשך בך. אני מכיר הרבה אנשים ושמעתי את זה מאנשים שלא מכירים אחד את השני. אחד ספר לי שאיזה נרקומן השתלט לה על הדירה וגם כמעט הוריד אותה לזנות והוריה הצילו אותה ברגע האחרון.(היא באה ממשפחה טובה הורים משכילים ועמידים) בקיצור כתבתי סיפור ארוך מאוד אני אקצר אותו. התחלתי לאהוב אותה ודיברתי איתה על מיסוד הקשר שלנו שנהיה זוג לכול דבר ולא אכפת לי מה יגידו עלי. והיא סירבה לי היא אמרה לי שאני ידיד טוב וכך היא רוצה להשאיר את זה. לי זה צורב בלב כי ידעתי מה היא מוכנה הייתה לעשות בשביל החבר הזה שלי ועוד גברים אחרים אבל היו זורקים אותה אחרי שהם היו משתמשים בה. והיא כול הזמן הייתהבוכה לי למה אף אחד לא אוהב אותי ולמה אני לא מוצאת בן זוג שיואהב אותה ויקבל אותה כמו שהיא. היא כותבת שירים שהיא נתנה לי לקרוא, ומהשירים עולה בדידות גדולה. והנה סוף סוף מישהו(אני) מוכן היה לאהוב למרות המראה שלה ולמרות מה שהיא עברה. עכשיו אני מרגיש עלבון ובזבוז זמן למה השקעתי בה. היה לנו שיחות נפש עמוקות ובגלל שגם עברתי טיפול בעבר וכן הייתי משתף בקבוצות תמיכה שונות היבנתי אותה ומה מפעיל אותה. למעשה גם הצעתי לה ללכת לטיפול פסיכולוגי וכן ללכת לקובצות תמיכה בהתמודדות עם התמכרות(היא נקייה היום) מה שאני מרגיש הוא עצב ואני מפחד להפוך לבדיחה של החברה שהיגעתי למצב שבחורה כמוה לא רוצה אותי מה כבר נשאר. תמיד היה לי קושי עם נשים תמיד הייתי ידיד טוב איתם אבל אף פעם לא חשתי אהבה של זוגיות. ואני לא מבין מה לא בסדר איתי. אני נראה סביר אני בחור בעל מגוון נושאי שיחה למרות שאני עכשיו מובטל ומצבי הכלכלי רע אז מה הרבה אנשים נמצאים במצב כזה. מה לא בסדר איתי שאני לא יכול לגרום לאף אחת לאהוב אותי. כמו כן לא קימתי יחסי מין עם בחורה מספר שנים(נערות לווי זה לא נחשב) ואני מרגיש שאין לי הבה כוח להמשיך לחיות כך. זהו גם נושא שקשה לי לדבר איתו עם אנשים גם אנשי מקצוע לכן אני כותב בפורם הזה ואני מקווה שיענו לי. גבי

הי גבי סיפור מאוד מורכב יש לך.אבל משהו אחד ברור ממנו.זה שהבחורה הזו לא מעוניינת כרגע בקשר זוגי איתך לא אומר שמשהו לא בסדר איתך ושבחורות אחרות גם לא תירצינה.יש סיבות רבות לכך שאתה לא חווית קשר זוגי רציני עד עכשיו.וצריך באמת אולי לעבוד על זה בטיפול.יכול להיות שיש בעיה ביצירת הקשר הראשוני או אולי בעיה בהמשכיות שלו.אבל זה לא שתא הלא בסדר באופן כללי וזה לא שאין לך את היכולת להיות אהוב ואוהב.עובדה שאתה מציין שהתפתח קשר נפלא ביניכם וזה כבר מעיד על כך שיש לך יכולת טובה ליצור קשר טוב ועמוק.מעבר לכך,נשמע שלבחורה שלך יש כישרון רציני לאהוב את מי שלא אוהב אותה.ויכול להיות שזו הבעיה שלה ,וכשמגיע מישהו כמוך-זה לא מסתדר לה עם מה שהיא רגילה.היא רגילה לרדוף ולרצות את הבחורים שלה,גם אם הם מזלזלים בה ואולי זה מה שהיא מחפשת.לכן במקרה הזה מאוד יכול להיות שעיקר הבעיה הוא בה ולא בך. בכל מקרה,נשמע שאתה בחור שמודע לבעיות שלך ,ויש לך רצון לשנות את המצב שלך,מניסיוני שווה ללכת לבדוק זאת בטיפול,לבדוק מה מונע ממך להיכנס לקשר זוגי ממושך.כי נשמע שאתה רוצה בת זוג מאוד ולא מעוניין יותר להיות לבד.אתה נשמע ידיד מקסים ואני בטוחה שבעזרת טיפול טוב,תוכל גם להתגבר על בעיה כזו או אחרת ולמצוא בת זוג מתאימה שתעריך את התכונות שלך והנתינה שלך. בהצלחה נועה

נועה וד"ר קפלן עשיתי לי את היום. למעשה ידעתי שהיא נמשכת רק לאנשים שגורמים לה לסבול. למעשה היא רצתה שאני יבוא אליה לסוף שבוע הזה אבל החלטתי תחילה לסרב לה כי חבל לי על הזמן שאני משקיע בה.(הגעתי למסכנה שהיא לשווה את זה) וקיים אצלי יצר פשוט לא להודיע לה שאני לא בא אליה אלה פשוט לא לבוא. כך תמיד התנהגו אליה. אבל אני לא מסוגל לעשות את זה לכן אני פשוט יודיע לה שאני לא מגיע. אני מבין שהיא בחורה רגישה ועם הרבה בעיות ואני פשוט חש צער עליה. אבל מצד שני קיים אצלי יצר רע של לבייש אותה מול אנשים. כי היא בטחה בי מספיק כדי לספר לי הרבה דברים אינטימים ולמעשה הייתי מעיין מטפל שלה. ואני מקווה שיהיה לי את הכוח לא לנהוג כך. יצר נקמני הוא יצר מגעיל. וכמו שלא הייתי רוצה שיעשו לי אותו דבר אני חייב לנהוג כמו ידיד טוב ופשוט לנתק מגע בהכשר חיובי. פשוט להסביר לה את המצב ב 4 עיינים וזהו. אני אמצא את מה שאני מחפש.

גבי שלום אני מזדהה אם תגובתה של נועה ואין לי הרבה להוסיף מעבר למה שהיא כתבה. חשוב שתמשיך בטיפול אותו התחלת כי תחושותיך והתלבטויותיך אינן קשורות רק לבחורה אלא גם להתמודדויות הנפשיות שעברת בלי קשר אליה. אולי לכן הפגיעה או החשש מפגיעה כיום יותר חריף. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

לד"ר אורן קפלן שלום רב. תודה לך על תשובתך. הבעייה אינה ביכולתי לאינטגרציה אלא בכך ששתי היכולות שלי גם הראציונאלית וגם יכולת הדמיון גבוהות בהרבה מעל הממוצע. יוצר הדבר אצלי לעיתים קונפליקט ,וזאת כאשר המוח הימני המפותח "רואה בעיני רוחו" דברים שהמוח השמאלי "אומר לו" האם יש לך הוכחות על כך?משום שכיצד ניתן להאמין ללא הוכחות שניתן לראותן לשמען או לגעת בהן.מה לעשות?

קסנדרה שלום את מתארת את זה בצורה של קרב מאוד ספציפי בין שני חלקים של המוח. סביר להניח שזה מייצג התלבטות משמעותית הקשורה הן לאישיותך והן להסטוריה האישית שלך. אני לא חושב שיש "מה לעשות", כלומר הפתרון אינו בעשיה אלא בתהליך של חיפוש עצמי שכנראה את נמצאת בו כעת. את מחפשת שיווי משקל חדש בחיים או בין העדפות שונות. יתכן שתוכלי להיעזר בטיפול פסיכולוגי כדי להתמודד עם השאלות הללו. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום קסנדרה אני מסכים אתך שהבעיה אינה ביכולת לאינטגרציה ואף איני חושב שתהליך של חיפוש עצמי סתם יביא לפתרון. אדם שנמצא בבוץ אינו יכול להוציא את עצמו על ידיי שהוא ימשוך בשתי אוזניו לעומת זאת אם הוא יאחז בנקודה שלישית יש סיכוי טוב לצאת מהבוץ. האם את יכולה לתת דוגמה של קונפליקט אשר אין לך פתרון לו. בברכה אהרן.

שלום אהרון.דוגמא לקונפליקט שבו אני מצוייה: יש לי יכולת כתיבה מיוחדת שבמהלכה אני מסוגלת "לעבור" לערוץ אחר בתוך מוחי, אולי גלי מוח אחרים, ואז נוצרת סיטואציה בה אני כותבת דברים בלי לחשוב עליהם בכלל, אנני ממש יודעת מה תהיינה המילים הבאות שתכתבנה, זוהי כתיבה בשפה שפעמים מזכירה אולי כתיבת סופרים עתיקה, וכאשר אני קוראת את מה שנכתב ,אני בעצמי מתפלאת עד כמה היתה הכתיבה מיוחדת הן מבחינת השפה שלה והן מבחינת תוכנה רב המשמעות. אנשים שעיסוקם בתחום הרוחני,טוענים שזה "תקשור" עם ישויות חיצוניות כי קשה לתאר שבדקות ספורות בלבד ,שזה למעשה הזמן הדרוש לי לכתוב שיר או עמוד שלם, יכתבו הדברים המיוחדים הללו. לי אישית קשה לקבל זאת, אני פשוט "שומעת" בתוך מוחי את המילים וכותבת אותן, אין לי שום הוכחה משום סוג שאני מקבלת מידע שלא בא מתוכי. ובכן, זוהי דוגמא לקונפליקט שבו אני שרוייה, מה דעתך בנדון? מחכה לתשובתך.

אחותי טוענת שהיא שומעת ורואה ישויות או מלאכים שמעבירים אליה מסרים הקשורים באנשים או מאורעות. היא מכנה זאת "תיקשור". האם לדעתך היא "מתקשרת" עם ישויות כל שהן, או היא מדמיינת זאת, או שמא היא באגו-טריפ כלשהוא, או עלי להתחיל לדאוג?

דנה שלום נושא התקשור מצוי מן הסתם במחלוקת, ויש אנשים שמאמינים בכך. אם אחותך מחוברת למציאות ואינה עושה דברים אחרים לך מוזרים מאוד, אין מקום להתערב בהעדפותיה. את בהחלט יכולה לדבר איתה על כך וגם לחלוק עליה אם אינך מאמינה בכך. בברכה ד"ר אורן קפלן

זה מספר חודשים שאני סובלת מדיכאון ,תרופות ההרגעה שלקחתי עד עתה בהמלצת פסיכיאטר לא שיפרו את הרגשתי. אלא יש לי תחושה שאני שוקעת יותר ויותר בתחושות הקשות, בין השאר אני לא ישנה בלילות וזה למרות שלל כדורי השינה וההרגעה שאני בולעת, איזה דרכי התמודדות הייתם מציעים למעט תרופות חדשות או פניה לפסיכולוג קליני לשיחות?

ענת שלום כדאי להתייעץ שוב עם הפסיכיאטר על סוג התרופות שאת לוקחת, ובהחלט לפנות לטיפול פסיכולוגי. ברמה היומיומית חשוב לחיות בריא ופעיל. להקפיד על אכילה נכונה, ולעשות ספורט באופן קבוע ויומיומי. זו ממש תרופה טבעית לטיפול בדיכאון. מכדורי שינה כדאי להמנע, הם גורמים בטווח הארוך להעצמת בעיות השינה. התייעצי עם הרופא לגבי תרופות נוגדות דיכאון שאינן תרופות הרגעה. בברכה ד"ר אורן קפלן

היי ענת, מנסיון שלי, אולי כדאי לך לאמץ גישה חדשה בחיים, לשכנע עצמך, ממש באוטוסוגסטיה,לנסות להתחיל את השינוי מבפנים. לדעתי לא כדאי לך להשליך את יהבך על תרופות, בכך את מעבירה את האחריות ממך והלאה. אני מציעה לך להיעזר באוהבים אותך בשינוי הזה, להפוך אותם לחלק מתהליך ההחלמה שלך, לתת להם לנחם אותך בימים הקשים. אני עברתי אונס ברוטלי בנעוריי, ושמרתי על כך בסוד במשך שנים, וגם היום רק שתי חברות טובות יודעות על כך, את תהליך ההחלמה שלי מהדיכאון עברתי לבד, וכל התהליך התחיל מההכרה הראציונאלית שחיי חייבים להשתנות לטובה אחרת אין בהם טעם. התחלתי לומר לעצמי בבוקר שאני יפה, שאני חכמה, שאני סקסית, שאני בעלת מזג טוב, שאני אהובה, ושהול להיות לי יום מצויין! כמה שזה נשמע מגוחך, ככה התחלתי לחזור לחיים. אני מאחלת לך הצלחה רבה, ושמחר תחשבי שהחיים הם הרבה יותר אופטימיים ויפים. ח.

שלום אמש חברתי הטובה עברה הפלה אני לא יודעת איך לנחם אותה ולא יכולה להזדהות עם משהו שלא הרגשתי ומקווה שלא ארגיש מה אפשר להגיד לה?

שלום תמיד קשה לנחם בעת מצוקה ואבל. תהיי שם, את לא חייבת לומר דברים מסויימים, פשוט השהייה ביחד והידיעה שאת נמצאת עבורה חשובה. את יכולה גם לומר שאת לא יודעת מה להגיד, ובאמת אין מילים במצבים כאלה. הזמן יעשה את שלו וניתן לעזור לו בכך שאת חברה טובה ועומדת לרשותה. בברכה ד"ר אורן קפלן

היי לפעמים,בחברת אנשים,ישנה הרגשה(מצידי) שנוכחותי ממלאת את החדר,גם אם איני אומר הרבה,ולעיתים ההרגשה היא שנוכחותי כמעט אינה נמצאת בחלל,כאילו הפכתי שקוף ובלתי נראה.האם הנכם מכירים בעייה שכזו,ואם כן מדוע נגרמת?ומהם דרכי ההתמודדות?

אלמוני שלום הרגשת נוכחותך היא חלק מדימויך העצמי וכשריך החברתיים. וסביר להניח שמה שאתה מרגיש משקף פערים מסויימים בחוויה שלך את עצמך שלפעמים היא מצויינת ולפעמים בשפל. אם זה אכן כך סביר להניח שאתה מרגיש גלים בחווית העצמי שלך או התלבטויות במצבים שונים בחיים. במידה ואתה מוטרד מכך תוכל לפנות לטיפול פסיכולוגי להבין ולהתמודד עם העניין. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני בת 49 אלמנה גרה עם הבן שלי רווק בן 25 . לאחרונה אני מפנטזת גילוי עריות עם בני . אני בודדה יותר משנתיים שלא הייתי במגע מיני . אני מאד חושקת בבני ומאד רוצה לקיים יחסי מין מלאים איתו

משוגעת. לכי דחוף- דחוף- דחוף לטיפול

זה טבעי להימשך למישהו יפה או סקסי במיוחד אם את בודדה. הטבע לא צייד אותנו במנגנון שגורם לנו דחייה מבן משפחה אם אנחנו לא יודעים שהוא בן משפחה. כמו למשל אח ואחות שגודלו במשפחה אומנת והם נפגשים - קיים אפילו סיכוי גבוה לכך שהם ימשכו אחד לשני דווקא בגלל הדימיון שהם מרגישים בינהם. אם אנחנו מודעים לכך שהוא בן משפחה אז המנגנון האבולוציוני שרוצה למנוע זיווג שכזה כדי למנוע בעיות גנטיות בצאצא - נכנס לפעולה. גילוי עריות בכפיה ושלא בכפיה - זוהי תופעה נפוצה שמושתקת בכל רחבי העולם . במדינות אפריקאיות ישנם אחוזים גבוהים במיוחד. אני לא אומר שזה טוב, אבל זה מראה שזה בהחלט סביר, שאב או אם ימשכו לצאצא. אבל בהחלט מובן הזעזוע והגועל שהאנשים "הנורמלים" מגיבים למשמע הרעיון . אחרי כל המילים שכתבתי למעלה אז בשביל להיות פרקטית, כדאי לך באמת להסיט את תשומת הלב ע"י חיפוש בן זוג ומילוי החלל המיני -שללא ספק קיים אצלך , חפשי בן זוג דחוף! - ועם הזמן זה יעבור.

ציונה שלום כפי שאת בוודאי מבינה בעצמך הנזק שעלול להיגרם ליחסיך עם בנך ולבריאות הנפשית של שניכם הוא רב. הבדידות קשה לך ואני מציע לך לנסות לפתח קשרים חברתיים להפגת הבדידות ולפנות לייעוץ פסיכולוגי כיצד לעשות את הדברים נכון. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, יש לי חלום שחוזר על עצמו כבר כמה שנים לסירוגין, וממש טורד את שלוותי, אני חולמת שאני נמצאת בסיטואציה שבה אני נמצאת בשדה תעופה גדול, ואני יודעת שעלי לעלות לטיסה, אך אני תמיד נחרדת לגלות שאין לי דרכון, או שאין לי כרטיס טיסה, ואני תמיד מנסה להתגנב פנימה לטיסה, אני מתעוררת תמיד מהחלום כאשר אני יודעת שתיכף אני עומדת להתגלות כנוסעת סמויה, ותמיד אני מתעוררת בחרדה גדולה. מה לדעתך החלום הזה מייצג או מסמל בחיי? תודה חיפושית

אני לא פותר חלומות אבל מנסיוני בחיים וממה שאת אומרת נראה כי את רואה את כולם כטובים ממך כולם מסודרים ומאורגנים והביטחון העצמי שלך כנראה לא בדיוק במיטבו . למרות שאת מבצעת כל דבר על הצד הטוב ביותר ואפילו את שגיאותייך את מצליחה להסתיר במקצועיות . וכשאת הגעת ונמצאת בחברת אנשים את רואה עצמך כמי שאינה שייכת ומשתדלת לצמצם נוכחות כמה שיותר . למה??. הרי הצלחת יפה יותר ולא פחות מאף אחד בסביבתך הקרובה ,,,

ראשית, תודה לכל המגיבים. אני מנסה כבר הרבה זמן להבין מה משמעות החלום הזה עבורי. יכול להיות שאני מרגישה שאני מנסה לצמצם את הנוכחות שלי כפי שמציע ODDY, יכול להיות שהחלום מצביע על נקודה שלילית באופיי, שהוא השכחנות הכרונית שלי בכל מה שקשור בלהיות עם "הרגליים על הקרקע" :להגיע בזמן לעבודה, לזכור פגישות והבטחות שלי לזולת. ואולי זה שאין לי דרכון או כרטיס טיסה, מסמל את התוצאה של השכחנות הזו, ומזכיר לי שאני יכולה "להסתבך עם החוק". לעתים כשאני מאחרת למקום אליו אני צריכה להגיע, החרדה פשוט משתקת אותי, ואני יודעת שתמיד יהיו לכך השלכות, תמיד היה לי דימוי אצל הקרובים אליי ואצל בני משפחתי של אדם "מעופף", וזכיתי להקנטות רבות על כך. בכל מקרה, אני מסכימה עם ד"ר אורן קפלן, שפרשנות מסויימת אינה יכולה להתקבל על סמך אירוע בודד כמו חלומות, אלא צריכה להתבסס על היכרות עמוקה יותר עם הנפשות הפועלות. יכול להיות שטיפול ממושך הוא באמת צורך גדול עבורי, ואולי אלך לטיפול כזה.(-: ....

ח. שלום חלום הוא דבר אישי ולכן פירושו אינו אוניברסלי. חשבי על החלום ונסי לזרוק לעצמך אסוציאציות על משמעותו עבורך. פירוש חלומות פסיכולוגי יכול להיעשות רק על רקע היכרות ובשיתוף מלא, לפחות לפי גישתי. בברכה ד"ר אורן קפלן

ישנם הרבה סימבולים וחלומות משותפים להרבה אנשים שפירושם זהה כמעט ללא הבדל. כמובן ש"הלבשת" ההסבר באופן אישי הרבה יותר קלה כאשר נמצאים פנים מול פנים. מה המשמעות בחלום של: נחש? שינים נשברות?

שלום רב! בעיתי היא כזאת לאחרונה אני עובר דברים שנראים לי כלא נורמלים פתאום נכנסות לי מחשבות או רעיונות לראש שמעוררים בי חרדה ובעקבותיה דכאון .לפעמים זה טקס כזה שאני חייב לומר משהו 3 פעמים או שנכנסת לי מחשבה לא הגיונית כמו שאני מישהו אחר וזה מעורר בי פחד כי אני יודע שזה לא הגיוני וזה טיפשי אבל הסבל הוא ממשי כשזה קורה לאחרונה זה קורה הרבה וזה מאוד מדכא האם יש לך פתרון מה לעשות ?האם יש לך אבחנה על מה הבעיה שלי ? אודה לך מראש אם תתן לי את דעתך לבעיייתי

http://www.hadassah.org.il/hebrew/PUB/obses/1.htm

בובי שלום אנא פנה לכתבה הבאה שמפרטת מספר תופעות הקשורות לחרדה. אני חושב שתמצא תשובות לשאלותיך, ותוכל כמובן לשאול עוד פרטים אם תרצה http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

אני כבר שנים חצוייה בין המשיכה שלי לתחום המיסטיקה והרוחניות לבין הצד הרציונאלי שלי . הדבר יוצר אצלי עצבות עמוקה. מה עושים ?

שלום לך, את בסדר גמור פשוט אדם בריא שתעתועי העולם לא מספקים את הצורך שלו להביא את כול כוחותיו להרמוניה.מצב זה משול לאדם צמא השותה מים מלוחים כדי להרוות את צימאונות. אני צריך לחזור לעבודה אז כול טוב בנתיים.

קסנדרה שלום הבעיה אינם בבחירה באחד הכיוונים אלא דווקא באינטרגרציה ביניהם. בכל אדם יש את שני החלקים, אפילו המוח שלנו בנוי באופן שבו צד אחד רציונלי, מבין שפה, אנליטי, וצד אחר יותר אינטואיטיבי ורגשי. אני מציע לך לקבל את שני החלקים שבך ולהפיק מהם את המירב. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום לכם אני אשמח אם תוכלו להמליץ לי על פסיכולוג/ית מאזור ראשון חולון בת ים והסביבה תודה מראש

מאור שלום אינני מכיר אישית, אולי אחד המשתתפים האחרים בפורום יציע. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

יש לי המלצה בשבילך אתה יכול לפנות אלי במייל [email protected]

ורציתי לשאול אם יש איזה כדור הרגעה קל שאני יכולה לקחת. אני מטבעי אדם לחוץ ועכשין לפני החתונה אני כל לילה חולמת על כמה הכל ילך הפוך וכו שמעתי שיש טיפות רסקיו או רגיעון כדאי לקחת?

אורלי שלום זה מאוד טבעי להיות בלחץ לפני החתונה. תוכלי להתייעץ עם רוקח לגבי טיפות טבעיות או לבקש מרופא המשפחה משהו להרגעה זמנית. מזל טוב ובהצלחה ד"ר אורן קפלן

הרבה אושר הרבה נחת

לד"ר קפלן, אני בת 25 וחרדה מכל מפגש עם רופא. אין לי בעיות רפואיות חריגות ולכן הרופאים עימם עלי להפגש הם רופא שיניים- שזה דבר שמלחיץ אותי מאוד החל מביטול התור יום קודם ועד לפחד בחדר ההמתנה. מאחר ואני רציונלית ומשכילה וכן מתביישת מרופא השיניים,בטיפול עצמו אצל רופא השיניים כשאני עימו ועם הסייעת אני מתנהגת רגיל אבל אח"כ עם עצמי אני משחזרת את הטיפול המפחיד הרבה פעמים. וכן אני מסרבת להבדק אצל רופא נשים. מה יכול לגרום לכך? אני לא זוכרת איזשהו טיפול טראומתי או חוויה טראומתית שחוויתי.

עינת שלום פחד או פוביה מרופאים וטיפולים רפואיים הוא דבר שכיח למדי. הדבר לא נובע בהכרח מטיפול טראומתי שעברת, יכולות להיות סיבות רבות נוספות. בהגדרה, טיפול שיניים או אצל רופא נשים נושא אופי חודרני ויש התנגדות פסיכולוגית טבעית אצל כל אחד לסוג כזה של מפגש ומגע. אצלך כנראה הוא בעוצמה גבוהה. במידה ואת מרגישה שזה פוגם בבריאותך או מעורר חרדה רבה מידי תוכלי לפנות לטיפול פסיכולוגי ממוקד בנושא, כמו טיפול בכל פוביה אחרת. ניתן גם להיעזר בהיפנוזה ובשיטות הרפיה. במידה ותרצי תוכלי לקרוא על שיטות טיפול בתחומים הללו במאמרים הבאים: http://www.psychologia.co.il/short.htm http://www.psychologia.co.il/hypnosis1b.htm http://www.psychologia.co.il/emdr.htm http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום. אני בת 26, ואני נמצאת בטיפול כשנה, עקב פצע ישן שנפתח (התעללות מינית בילדותי). לאחרונה התחלתי מערכת יחסים עם מישהו, ואני מאוד מתלבטת האם לספר לו על הטיפול ועל הסיבה לטיפול. מצד אחד, אני מפחדת שאם אני אספר לו הוא יעזוב אותי. מצד שני, אני מרגישה שאני מסתירה ממנו סוד גדול מידי. לא הייתי רוצה לפגוע בקשר הזה. מה לדעתך אני צריכה לעשות?

שירי שלום אני לא חושב שזו החלטה של "כן ולא" אלא נושא שצריך לעבור עיבוד במסגרת הטיפול. החשש ממה יקרה בעקבות הגילוי הוא תהליך מוכר וידוע אצל נפגעי התעללות מינית. בסופו של דבר רצוי לשתף את בן זוגך בסוד, אבל האופן בו תעשי את זה והמוכנות שלך לעשות זאת צריך לעבור עוד תהליך של חשיבה ועיבוד ואין צורך למהר. בברכה ד"ר אורן קפלן

שמעתי כי קיימות קלטות הרפיה שעוזרות להרגע ממתחים וכו'. השאלה שלי היא: איפה אפשר להשיג קלטות כאלה? (לאו דווקא מקום ספציפי, אלא שאדע איפה לחפש)

גל שלום תוכל לדוגמא לרכוש ספר וקלטת של ד"ר ברוך אליצור. נמצא ברוב חנויות הספרים. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני בת 30 נשואה ואם לשניים. שאלתי קשורה לשרות המילואים של בעלי. אני יודעת שאף אחד לא נהנה מהחוויה הזו, אבל אצלי העניין כרוך ממש במצב של דיכאון, בכיות וקושי לתפקד שהולך ומתגבר לקראת תחילתו של השרות ונמשך לאורך המילואים עצמם. הסיבות לקושי הרב רבות ואני מודעת לחלק מהן, אבל המצב עדיין בעיינו שיש לי קושי רב עם כך והמצב חוזר על עצמו באופן אקוטי מדי שנה סביב המילואים ולאורך השנה כולה ברמה מינורית יותר יש בי חשש מפני התקופה הזו. שאלתי היא האם פנייה לפסיכולוג ותאור הבעייה (בצורה מפורטת יותר כמובן), עשויה לסייע בהקלת או שינוי השרות שבעלי עושה כך שלא יהיה ארוך, או רחוק או אפילו לא יהיה בכלל. תודה. חגית

חגית שלום תוכלי לפנות לפסיכיאטר ולהתייעץ בנושא. בצבא יש התחשבות בד"כ בבעיות הקשורות לבית, אין ספק שלצורך זה בעלך צריך להסכים לשתף פעולה. את יכולה לנסות. בברכה ד"ר אורן קפלן

האם תוכל להמליץ לי על מישהו מסויים אליו כדאי לפנות?

שלום לכם. קרה לי כמה פעמים שהכרתי מישהו, היינו חברים טובים. לאחר כמה זמן לא התאים לו ובמקום להגיד זאת, הוא פשוט התחיל להתעלם ממני. אני משאירה הודעות במזכירה - והוא לא עונה. מתקשרת והוא אומר שהוא עסוק ויתקשר אחרי זה, ולעולם לא מתקשר. התנהגות זו מאד פוגעת, וברצוני לשאול: למה אנשים מתנהגים ככה? למה אנשים מנתקים בצורה כזו לא אנושית? ומי לא בסדר פה? תודה

חושבים שזו הטקטיקה הכי טובה להפטר ממישהו אחר. אין להם את האומץ להתייצב ולומר את האמת. אז הם מניחים שזו הדרך הכי קלה ולא אכפת להם שהצד השני נפגע עוד יותר. אם הוא כזה מנייק הוא באמת לא שווה את אותך.

ת.א. שלום נשמע שכדאי לנתק את הקשר עם אותו אדם. אין לי הסבר מדוע אנשים מתנהגים בצורה כזו, אולי זו אטימות ואולי פחד להתעמת או סתם חוסר תשומת לב. לצורך העניין זה כנראה לא משנה. תצטרכי לוותר עליו ולהבין שהבעית התקשורת איננה אצלך. בברכה ד"ר אורן קפלן

לת.א. אם זה היה רק אדם אחד אז אני מסכימה עם ד"ר קפלן והקודם, אבל אם זה קורה לך הרבה פעמים עם כל מיני אנשים אז צריך לבדוק אולי ההתנהגות שלך "מזמינה" את זה , אולי יותר מדי דיבורים, או טלפונים תכופים, גורמים לאנשים לחשוב שעדיף להתעלם ממך.

אשמח אם תוכל להשיב לי על שאלתי- הפכתי את הכתב לכתב ברור יותר הודעה למטה.

עניתי למטה

אני נמצאת בטיפול כבר שנתיים. קשורה ביותר למטפל, מעריכה אותו, מעריצה ומכבדת. הדבר המפחיד ביותר בעבורי זה להפסיק את הטיפול או להפסיק את המשענת הנעימה הזו שיש לי. מה עושים? איך נפרדים? האם ניתן לשמור קשר עם המטפל לאחר גמר הטיפול? אני לא מדברת על קשר רומנטי. אלה קשר חברי וידידותי.

אן שלום נושא הפרידה מהמטפל לאחר תקופה ארוכה של טיפול צריך כנראה להיות נדון בתוך המפגש הטיפולי ולקראת הפרידה נדרשת הכנה מתאימה. השאלות שלך חשובות ויש להם מקום בטיפול. אינני יודע כיצד הדברים יתרחשו בפועל, אבל התשובות צריכות לעלות כחלק מתהליך. אני מקווה שתצליחי למצוא עם המטפל את המענה הנכון לך ולו. בברכה ד"ר אורן קפלן

הי מה זה טיפול התנהגותי,כלומר מה עושים בו והאם זה קשור לתורופות או אישפוז? תודה רבה רונן

רונן שלום טיפול התנהגותי אינו קשור כלל לתרופות או אישפוז. הוא עוסק בשינוי הרגלי התנהגות בעייתיים באופן ממוקד. לדוגמא, אדם שחרד מכלבים יעבור בטיפול התנהגותי חשיפה לכלבים, יראה שהם לא באמת מפחידים ויתגבר על הפחד. באופן דומה מטופלים בעיות שונות בגישה שאינה נכנסת לעומק הנפש, אלא משנה את דפוסי ההתנהגות הבעייתיים. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום יש ספר על טיפול עצמי בחוסר ביטחון,עצבנות,דיכאון וכ...שיכול לעזור בצורה טובה גם בלי טיפול ?אני יודעת שטיפול זה הדבר הטוב ביותר,אבל כשאין כסף,ואני גם גרה בקיבוץ מבודד,אז יש אלטרנטיבה?

שלום יש ספרים רבים על פסיכולוגיה, טיפול, סיפורים על הטיפולים ועוד. תוכלי לגלוש לאתר של סיטמצקי מיתוס או כל חנות ספרים וירטואלית אחרת ולקנות אחד או כמה מהספרים הללו. היפנוזה עצמית של אולמן ולמברו עוסק בטכניקות לשינוי יש מספר ספרים על מטופלים שמספרים על הטיפול שלהם סופרים/מטפלים כמו יאלום או ד"ר יורם יובל מתארים טיפולים שלהם ויש עוד רבים אחרים. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום ד"ר קפלן, יש לי תאומים בני ארבע וחצי, מהפריית מבחנה. אני רווקהף כלומר - הם נולדו כתוצאה מתרומת זרע. מה כדאי לענות על שאלותיהם בנושא "מי אבא שלנו"?

גילה שלום אני לא חושב שהעניין מסתכם בתשובה. יש כאן תהליך הרבה יותר מורכב ומשמעותי ביחסים בתוך המשפחה ומובן מאליו ששאלת מיהו האב היא המוקד דרכו ניתן לגעת במערכת כולה. התשובה בוודאי תלויה באיך את רואה את הדברים ומה היית רוצה לענות להם, ובאופיים ובגרותם של הילדים. אלו דורשים היכרות אישית איתכם. לדעתי כדאי לך לפנות לייעוץ עם פסיכולוג ילדים עם גישה משפחתית כדי לתכנן בצורה מותאמת את ההתמודדות כעת ובהמשך עם השאלה המשמעותית הזו של ילדיך. בברכה ד"ר אורן קפלן

לא פעם שמעתי את המושג "תעשי לו עיניים" עושה לך עיניים", מה משמעות משפט זה ואיך עושים לעזעזל? . ועוד שאלה: כשבחור פוגש אותי ברחוב מניף יד לשלום מביט בי ואומר בחיוך "היי" זה על אותו משקל כמו "שעושה לי עיניים"? יעני מראה שמצאתי חן בעיניו?. (אולי הפורום לא מתאים לשאלתי, אך לא ידעתי היכן לפנות עם שאלה זו ותודה למי שתכתוב לי).

לשאלה כזו אי אפשר לענות בכתב... תלכי עם חברות שלך ותבקשי הדגמה לכל סוג של פלרטטנות שהיא.כולל לעשות עיניים,שזה אומר לסמן בעיניים שאת רוצה את קריבתו של מישהו,מבט חודר מחוייך,וכ...גם הליכה ברחוב והנפת יד יכולה להיות פלרטטנית אך גם ידידודית בלבד.תלכי עם חברות,תבקשי שידגימו,תעקבי אחרי התחלות של בנים ידידים שלך עם בנות.בסוף גם את תדעי והכי חשוב,גם הדרך הישירה לא מאכזבת... בהצלחה .

התרנגולת הבוגרת כבר ענתה לך בפורום סקסולוגיה . לדעתי כבר מזמן את צריכה ללכת לטיפול כי את מתעסקת בנושא הזה באופן אובססבי ,שואלת מיליון שאלות באותה הזויות והצורה אז די הגיע הזמן לשלם לפסיכולוג אנחנו נשתתף בעלות.

לא נראה לי שהגעת לכאן במקרה. השאלות שלך מראות על היעדר כישורים חברתיים בסיסיים. התייחסות מקצועית לעניין אני משאיר לד"ר קפלן.

לא קראתי את התשובות של אחרים אבל אני יכול להגיד לך מה זה ל"עשות לו עניים" או "עושה עניים" לפי דעתי ......... המושג הוא בעצם היכולת שלך לזהות במבטו את הרצון שלו להתקרב אליך . או ההיפך ואיך תוכלי לזהות את זה? הענין הוא שפת הגוף . אם המבט ממוקד בעניים שלך וחצי חיוך על שפתיו ויש לך את התחושה שהוא רוצה לומר לך משהו . אבל לא מצליח. מן חוסר נוחיות כזאת יש כאלה שיש להם כצת יותר תעוזה ומסמנים לך בעניים על ידי קריצה וסימן קל עם הראש כלומר הוא מזמין אותך להתקרב או אחר על ידי תנועות גוף ברורות תוך שימוש בעניים. מכל מה שכתבתי עד עתה אני מבטיח לך כשמישהו יעשה לך עיניים את בטוח תרגישי , כי המבט יהיה ידידותי .

תודה רבה רבה לך על תשובך המפורטת. עכשיו הכל ברור לי כשמש. במבט לאחור אני מבינה שהבחורים כן עושים לי עיניים לפי מה שכתבת לי, כל הסימנים מראים שהרבה עושים לי עיניים. מה שיקרה עכשיו, היות ואני קצת ביישנית, אם זה שוב יקרה לי אני אסמיק מבושה ומבוכה, כך עד עתה לא ידעתי מה הכוונה, עכשיו זה יגרום לי להסמקה. אכלתי אותה!!! זה מחמיא אך מביך, ברור?? ושוב אני מאד מודה לך על תשובתך.