פורום פסיכולוגיה קלינית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
נרשמתי לחדר כושר , קיבלתי למלא שאלון ובו להקיף בעיגול שמות של מחלות שיש לי-היה מצוין גם דיכאון אולם בחרתי שלא להקיף זאת בעיגול.ולא ליידע אותם. לאחר מכן היתה שאלה אם ישנן תרופות קבועות שנוטלים-שוב,עניתי שלא ולא ציינתי את הסרוקסט. מה הקשר בין חדר כושר לבין דיכאון וסרוקסט? למה הם רוצים לדעת את זה?טוב עשיתי כשלא מילאתי-פשוט לא היה לי נעים שיידעו...?
אין שום קשר ו /או צורך ליידע אותם - זו חטטנות נטו. מצידם הם רוצים לכסות את עצמם על כל צרה שלא תהייה.
וכן גם כדי לאסוף פרטים על אנשים.
מהו טיפול התנהגותי-קוגניטיבי?
תפני למחרת יום כיפור לפורום הסמוך שמנהל גידי רובינשטיין גלי
שלום, שמי אייל מאיזור המרכז, לפני כחצי שנה התחלתי לקחת סרוקסט לאחר נסיונות כושלים של טיפולים פסיכולוגיים. לאחר כחודש, בניגוד מוחלט לכל ציפיותי, מצב רוחי עלה בצורה מדהימה ופשוט נהניתי מכל רגע בחיים. לאחר תקופה של 4 חודשים הפסקתי על דעת עצמי לקחת את הכדור, במקביל התחלתי לעשן מריחואנה. חדשיים לאחר שהפסקתי לקחת את הכדור חזרתי לדכאון ולחרדה חברתית. לפני חודש חזרתי לקחת את הסרוקסט, חל שיפור מה במצבי ועדיין אני מעשן מריחואנה. רציתי לדעת מה הסיכון בערבוב שני החומרים.
מן הראוי להפנות את השאלה לרופא.
אני מקבל את הכדור כחודש .ולפני חודשים הפסקתי לעשן בגלל שזה היה מגביר את הפחדים והדיכאון. לפני שבוע וחצי עישנתי קצת ובעקבות העישון עלה לי המצב רוח הצורה יוצאת דופן. אבל לא חזרתי על הניסיון הזה. כמו כן לא התבישתי ושאלתי את הפסכיאטרית המטפלת על הסכנה של עישון גראס עם הSeroxat . והיא אמרה לי שישנה סכנה של מצב מאני או מצב פסיכוטי והמליצה לי לא לעשן. יש לציין שהכדור עוזר בעיקר נגד הדיכאון. ואני מעביר לך איל מה שפסכיאטרית שלי אמרה לי תחליט אתה עם זה טוב לעשן או לא. מקווה שעזרתי.
היי, קודם כל תודה רבה על התגובה המהירה :-) אני לא רוצה לחדור לך לפרטיות יותר מדי אבל מכיוון שאנחנו באינטרנט, אין לי שמץ של מושג מי אתה וקרוב לודאי שגם אף פעם לא אדע אז אני מרשה לעצמי ברשותך. אם אתה יכול לפרט מהם בדיוק הפחדים שאתה מדבר עליהם, למה בכלל התחלת לקחת סרוקסט, ואיך משפיע עליך הכדור. אני יכול להגיד שאצלי הסיבה העיקרית היא דיכאון כתוצאה מחרדה חברתית, ערך עצמי נמוך ופרפקציוניזם בלתי הגיוני. הכדור עזר לי בצורה מדהימה!!!!!! (אני מקווה שגם לך הוא עוזר לפחות כמו לי..) הבעיה שאני החלטתי להפסיק לקחת אותו על דעת עצמי לפני כמה חודשים כדי שאוכל לעשן גראס. היתה לי תקופה מדהימה עד לפני כחודש כאשר הרגשתי שהסימנים שציינתי חזרו לאט לאט. עכשיו חזרתי לכדור ואני לוקח אותו כבר חודש ולאט לאט אני מתחיל להרגיש את השינוי. אבל מה איך לעזאזל אפשר לוותר על לשבת בחוף הים, לשמוע פינק פלויד ולא לעשן???!!! מצפה לתגובה אייל.
אחי סובל מזה 8 חדשים מסכיזופרניה. מטופל אצל פסיכיאטר באותה תקופה. כעת מטופל ע"י לפונקס ( כחודשיים וחצי) במינון עכשווי של 350מ"ג ביום .היתה שיפור מסוים בהתחלה אבל בשבועיים האחרונות חל הידרדרות מסוימת במצבו ( המחשבות מהכביכול שכנים בעלי כוחות על טבעיים הגבירו) הן בתדירות והן בכמות המחשבות במשך היום.כמו כן הגבירה תחושת חרדה ו ocd. האם טיפול בלפונקס דורש תקופה ארוכה ( כמה) עד להשפעה מלאה? האם ניתן לרפאות ממחלה הזו לגמרי? איך קרובים לחולה אמורים להתנהג/ להתיחס למחלה/לחולה ? יש לציין שהוא מבצע בדיקות שבועיות של כדורים לבנים. אודה לך מאוד על תשובתך המפורטת
השאלות הללו שייכות לפורום פסיכאטריה (בדף הכניסה )
ראובן, את כל השאלות הרפואיות כדאי להפנות לפסיכיאטר המטפל, שמכיר גם את אחיך. עדיין לא המציאו תרופה לסכיזופרניה, ונכון להיום היא נחשבת למחלה חשוכת מרפא, כשמטרת התרופות היא הקלה בסימפטומים הן למען החולה והן למען הסביבה הקרובה. השאלה בעניין התייחסות הקרובים לחולה ולמחלה חשובה מאוד, מכיוון שהמחלה משפיעה על כל הסביבה ולא רק על החולה עצמו. מומלץ לפנות לטיפול משפחתי בכדי ללמוד איך להתמודד עם השינויים שמתרחשים. בהצלחה, טל.
היום הייתי אצל הרופא לב ועשיתי בדיקת אקו לב.. בדיקת אולטארסונד של הלב... זה בעקבות זה שלפעמים אני סובל מכאבי לחץ בחזה וקשיי נשימה קלים עד בינוניים אני לא יודע אם זה בגלל המצב הנפשי החרדתי שאני מצוי בו או בגלל משהו תורשתי (חלילה-מקווה שלא) ש"ירשתי" מאמא שלי שנפטרה לפני שנה ו3 חודשים מדום לב וכל חייה סבלה מבעיות לב ולקחה איזה 10 כדורים ביום...גם היא לקחה כדורי הרגעה ...וגם לבריאות הלב אחרי הבדיקה ניסיתי לשאול :דוקטור מה ההערכה הראשונית?..יש משהו מסוכן?.. אבל הוא דחף אותי החוצה...נורא נבהלתי....(אני מקווה שהוא דחף אותי החוצה בגלל שהיו עוד אנשים אחריי)... אמר לי :זה לא לפה! אני אזמין אותך לשיחה... ומאז אני לא יכול להירגע...אני כותב עכשיו וזה מרגיע אותי...לפחות שם ..מעבר לכמה מסכים מאחורי קווי טלפון ישנם אנשים שינסו לעודד אותי חלקכם הגדול אני פשוט מרגיש כאילו עוטפים אותי בחיבוק חם....שאני כותב עכשיו אני מרגיש שיש לי כמו דמעות בעיניים ... בוכה אבל לא בוכה... יש לאימרה הזו "אני אזמין אותך לשיחה בקרוב" 2 צדדים...יכול להיות חיובי (כמה שאפשר לקרוא לזה כך) וגם שלילי חלילה אני חושב שחייב להיות משהו אחרת הוא היה אומר לי : זה רק נפשי..מכירים אותך...תהיה רגוע...ותטייל הרבה. המחשבות שלי לגביי חיובי: אולי הוא יגיד...יש לך משהו אבל קל..אתה יכול לחיות עם זה...רק אל תתתאמץ מאמץ פיזי...ותיקח כדורים לבריאות הלב לזה אני הכי מקווה... ואל תהיה כל הזמן לחוץ...ואל תהיה במתח ותצא ותטייל... וגם אם היה משהו קטלני/מסוכן הוא ישר היה נותן לי טופס 17 ..עם הפנייה לבית חולים (חלילה חלילה) המחשבות שלי לגביי שלילי: אני שמעתי אותו אומר למישהי שעבדה איתו ושמה את הנתונים: לא רואים טוב....איין ראייה ברורה אני יודע שקיימת בדיקה של החדרת צינורית עם מצלמה לתוך הפה והגרון ועד ללב אני מה זה חרד מיזה אני פוחד שאחנק...אני לא רגיל לדברים כאלה...אני צריך יד תומכת ורכה כדי לעבור דבר כזה ואמא שלי איננה......מי ישטוף את הבכי שלי שאשמע שאני צריך לעשות את זה..... נראה לי שאני אסרב...אני פשוט לא יכול...מת מפחד..פשוט ככה יש לי 2 קרובי משפחה שיש להם קוצב לב... זה מכשיר שעוזר ללב לתת ביפים...כלומר לסדר את קצב דפיקות הלב.... אני חושש שמא יגיד לי : אתה צריך גם אחד אם לא אתה מת תוך כמה שנים.... בשביל זה צריך לפתוח את החזה וזה נורא מפחיד אותי אלוהים למה?.. למה זה מגיע לי?... במקום חיים רק דמעות ופחד רק לפני כמה ימים איחלתי לעצמי פה להידרס.... פתאום שיש משהו אמיתי שמאיים עליי אני נבהל ולא רוצה.....להיפגע... המסקנה שלי האישית לגביי: אני כן רוצה לחיות אבל לא בתור מת חיי כמו שאני חי עד עכשיו.... כלומר : לא רק לעבוד ולחזור הבייתה לישון לטייל, לפגוש חברים , להרגיש אהבה סוף סוף...לצאת...לראות עולם לקנות לעצמי סוף סוף מישקפי שמש...עד עכשיו הבתיישתי ללכת שלא יצחקו עליי אלו שמכירים אותי מהילדות ..שהכירו אותי בתור נחנח/חנון, לשים פס על העולם ....להרגיש חופשי... פתאום שמשהו כזה מאיים עליי ...המצב הכלכלי לא במחשבות שלי בכלל..העיקר תהייה בריא ישראל אבל הבעייה שאני משתדל לפעמים כן לטייל .... אבל אני רואה את כל היופי שבחוץ ואני כזה מכוער נשים יפות ...כל כך הרבה מסתכלות על תכשיטים בחלונות הראווה , למה את כולם מעניין רק היופי החיצוני?... למה כולם כל הזמן משקיעים את עצמם בלהיות "שווים" רק תכשיטים ובגדים מעניינים אותם.... למה אף אחג לא רואה את הפחד בעיניים שלי... ואני יודע שאף אחת מהן לא תהיה שלי אז שיתנו לי לילה אחד איתן.. לילה של נחמה וחיזוק...אבל איין אבל איין אבל איין! אני רוצה לחיות...אני צריך כנראה לחכות כמה ימים שאני אקבל תור בטלפון לשיחה אצל הרופא לב שלי ואני מקווה שלא יהיה שם משהו שבגללו אני אתפרץ בבכי מרוב פחד אנא חיבקו אותי אנא תנו אהבה כי אתם היחידים שם ברשת אני אתקשר היום יותר מאוחר לעזרה ראשונית נפשית עד עכשיו היה שם תפוס
אין לך סיבה לפחד: אם הייתה לך בעיה כלשהי היו לא היו נותנים לך ללכת הביתה וישר היו מטפלים בך. גם אם יש לך בעיה - היום אפשר לטפל במרבית הבעיות בלב בהצלחה גבוהה. מה שהיום יכולים לעשות לא יכלו לפני שנה ובטח לא לפני 3 וחמש שנים. אז אל תדאג. גיל
אין לך מושג כמה אני מזדהה איתך. גם לי קורה לפעמים שאני מסתכלת על העולם ואומרת- למה כולם כל כך ריקניים? איך הם ממשיכים בסדר היום שלהם כשלי כל כך כואב? הם לא הולכים למות הם לא חושבים תמיד- "אני חולה או לא? אני אחיה לראות את המחר או שאלה הפרצופים האחרונים שאני אראה בחיי?" כשאני חושבת על זה פשוט בא לי להרוג את כל העולם, לקחת את כולם איתי, למה שהם ימשיכו לחיות אחרי?? כל מה שיש לי להגיד לך זה שלא תחשוב על זה בינתיים, אם זה היה באמת חמור היו מפנים אותך לבית חולים או משהו. תדמיין את עצמך בעוד שבוע, נזכר באיזה משבר היית היום, צוחק על זה. בינתיים תתנחם בזה שאתה לא היחיד שחושש תמיד ממוות, ויש עוד הרבה אנשים במשברים בדיוק כמוך, מקווה שזה יעזור ושהכל יהיה בסדר!
לילך אני כל כך נפעם מהתרגשות ממה שכתבת! פשוט 1000000 תודות על החיזוק הזה הייתי צריך את זה כל משפט זהב ספרי לי בבקשה ממה את סובלת אני מעוניין לשמוע גמר חתימה טובה ישראל המרגיש מחוזק שיש עוד אנשים שחושבים ומרגישים כמוני
ישראל שלום! למה לעייף את עצמך במחשבות?למרות שאני יכולה להבין את הבלגן שאתה נמצא בו,תנסה להעסיק עצמך פה במחשב או בחוץ,סרטים טלויזיה וכ.... אם היה לך משהו קטלני היית מופנה למיון . יכול להיות שהרופא רוצה להסביר לך בצורה יסודית מה יש לך,לטוב ולרע.וגם אם זה כלום וזה רק נפשי הוא בטח לא יכול לומר לך את זה בשתי דקות.לא כל האנשים מקבלים את העובדה שיש להם בעיה נפשית שמשפיעה להם על הלב בצורה רגועה.בכל מקרה,רופא אחראי חייב לדבר איתך ברצינות אחרי כל הבדיקות שעשית,ודאגת ולתת לך תמונת מצב יסודית.מה בדיוק הוא יגיד לך אי אפשר לדעת. אבל אתה סובל סתם.... מה קורה עם ההפנייה לפסיכולוגית?ביררת? אני יכולה לומר לך שיש 2 דרכים שאני מכירה: דרך1,זה כאשר הרופאה מפנה אותך למרפאה לבריאות הנפש הקרובה אליך ואתה מקבל טיפול נפשי קבוע חינם או בתשלום מש קטן ע"י פסיכולוג או פסיכיאטר. הבעיה היא שהתורים לפעמים ארוכים ושלא תמיד הרופאים ממהרים להפנות אנשים לשם ,למרות שבמקרה המשפחתי שלך והתרופות שאתה כבר לוקח מן הסתם אתה זכאי לקבל טיפול כזה-אבל צריך לברר עם רופאת המשפחהץ אפשרות2 היא-שאתה פותח את ספר הרופאים המומחים של קופ"ח כללית ומתקשר על דעת עצמך לאחד או אחת מהפסיכולוגים הרשומים שם שעובדים עם קופ"ח.אתה בוחר למי להגיע מתוך הרשימה והסכום הוא ממש קטן-90 ש"ח לפגישה,בלי תורים ובלי כלום.ואתה יכול לבחור למי ללכת,לבן או בת,או להחליף עד שתמצא מישהו חם ואנושי שתוכל להתחבר אליווזה אולי נראה הרבה, כסף,אבל יחסית לטיפולים פרטיים זה לא המון וזה שווה. ישראל,אל תעבור את כל מה שאתה עובר לבד.נכון אנחנו פה איתך,אבל בכל זאת,אתה צריך מישהו מקצועי שיעמוד מולך ויתמוך בך ויכוון אותך. נשיקות מיקה
אהבתי את התגובה שלך. את לא יודעת כמה היא עוזרת (אני משוכנע)במיוחד הנשיקה בסוף. אני לא ציני!!!!!!!
למיקה תודה רבה על כל המידע איין לי כסף לפסיכ' פרטי פשוט איין לי יש לי שיחה שבועית עם העו"ס שלי וחץ מיזה לא רוצים לתת לי יותר מקסימום במצב מצוקה אני מתקשר לער"ן זה רק שיחת טלפון אני מודה לך על כל מה שאת כותבת נשיקות וגמר חתימה טובה...
שנה טובה: גם אני עברתי בירור לבבי (כי אצלי מצאו בבדיקה אב עורקים שלא יוצא במקום). אני זוכרת גם כן רופא לא בדיוק סימפתי. בכל מקרה, יש כאן באתר פורום לקרדיולוגיה ושווה לשאול שם. מומלץ גם שיהיה לך אצלך עותק מתוצאות הבדיקות. דרך אגב: גם אבא שלי חטף דום לב לפני 7 שנים. עדי
וגמר חתימה טובה ישראל
בני אובחן בעל הפרעות קשב וריכוז והומלץ להתחיל בריטלין SR X2 20 מג' , הוא שוקל 60 קג' בן 12 ,ונראה לי שהכמות גדולה , שאלתי שוב את הרופא והוא טוען שזה המינון שהוא צריך , אתמול בני חזר עם כאבי ראש , בחילות , אי שקט בגוף , את הריטלין הרגיל הומלץ לקחת כדור ושלושת רבעי(10 מ"ג ) , אודה על המלצתך.
בני בן 11.5 משתמש בריטלין SR מזה מס' שנים. היום משקלו 45 ק"ג והמינון המומלץ והיעיל לגביו 2X20. במהלך חופשת הקיץ הילד אינו לוקח כדורים ובימים הראשונים לאחר תחילת שנה"ל הוא מתלונן על כאבי בטן, שחולפים לאחר ימים בודדים. הריטלין ה"רגיל"-פועל למס' מצומצם של שעות בעוד ה SR אמור לכסות כ-8 שעות. לנו יש הצלחה גדולה עם הריטלין, מבחינת יכולת הריכוז של הילד בביה"ס שמשפיעה מאד על הדימוי העצמי שלו, על ציוניו ועל קשריו החברתיים. להערכתי הלא מקצועית המינון אינו מוגזם. בהצלחה!!
מזה זמן רב אני סובל מלחצים בחזה, הרגשה ששורף בחזה, חולשה כללית חזקה מאד לפעמים עד קושי ממשי ללכת, קושי חזק לנשום ולדבר ועוד תחושות איומות. קיבלתי מס' פעמים התקפים חזקים של "מעין" התקפי לב שלוו בהרגשת נימול ועיקצוץ חזקה בכל הגוף. באיבחון אצל פסיכיאטרית נמצא שאני סובל מהתקפי חרדה ודיכאון. היא המליצה לי על טיפול עם התרופה פקסט שתסדר לי את עניין הסרוטונין במח וכן עם התרופה קלונקס על מנת ליצור תחושה של רוגע בזמן ההתקפים ברצוני לשאול האם יש לי אפשרות לקבל מידע כלשהו בעניין כאוב זה ששיבש לי את כל מערכות החיים, האם אפשר לצאת מזה ולשוב להיות שמחים ויצרניים, האם התרופות שהוזכרו לעיל מסוכנות ועלולות לפגוע בי אני אודה מקרב לב לכל מידע שתוכלו להעביר אלי בעניין
מידע בעניין תמצא ב: www.panicdisorder.up.co.il
א. האם נבדקת אצל קרדיולוג? ב. אם תחליט על טיפול תרופתי נגד חרדות, במקום השילוב של פקסט פלוס קלונקס, אני ממליצה לך על אפקסור, שעושה את שתי הפעולות , ואפילו טוב יותר. ובלי למכר (הקלונקס ממכר) (אלא אם כן באמת יש בעיות בלב או של לחץ דם ואז התרופה לא מומלצת) בריאות.
שלום, בני הבכור בן 8. מרגע לידתו (לידת וקום) הילד מפגין חרדות שונות שהולכות ומחמירות עם הזמן. מדובר בילד חכם למדי חייכן רגיש מאוד עם צחוק מתגלגל שלא נהנה (בהמעטה) מהחיים. מרוב שהוא טרוד חרד ולחוץ כל כך רוב היום שלו עובר בחרדה תמידית ממשהו, והוא מפסיד המון מהחיים. הכל כל כך יותר מסובך עבורו. הוא פוחד ללכת לבד למקומות קרובים (אפילו שאחיו בן ה-6 הולך/נימצא אתו). פחדים להיות לבד (בחוג/יומולדת וכד') פחד לנסות כל דבר חדש. הרבה שנים היינו צריכים להיות על ידו עד שירדם. צרחות לאורך כל שנות הגן ברגעי הפרדה, ועוד ועוד... פחד מסיטואציות של :שכחתי מחברת, שכחתי מה המורה אמרה להביא וכד'. כל זה גורם לכך שהוא לא ישן הרבה וחווה קשיים בהרדמות מרוב מחשבות. הפחדים/חרדות הנ"ל מקיפים לו את כל תחומי החיים ולכן רוב היום הוא לא מרוכז, לחוץ ועצבני דברים שגורמים לו לפעמים לעשות מעשים חסרי אחריות וללא מחשבה שאינם מתאימים לילד נבון שכמותו, והיות ומדובר כבר בהרבה שנים, גם אנחנו כבר חסרי סבלנות כלפיו וזה משפיע לרעה על כל המשפחה. המצב היחידי שהוא רגוע זה מול הטלויזיה כשהוא מתנתק מהווית היום-יום שלו. ואז אין לו צורך לדאוג כלל. ניסינו בעבר כבר פסיכולוגית ילדים אך ללא תוצאות, כמו כן ניסינו הומופאטיה - (שם נטען שלילד יש "כוחות" לראות ולהרגיש דברים מעבר לאדם נורמלי ולכן הוא מפחד יותר) אבל שוב-הטיפול לא עזר. כמו כן ניסינו פרחי באך- וגם ללא תוצאות. גם "רגיעון" של הדס וכדומה לא עזרו. בשיחות שאנו עורכים עם הילד, הוא חוזר ואומר שהוא "לא תמיד יודע ממה הוא מפחד, בעיקר מפחד מלהיות לבד, הוא מאוד היה רוצה להיפטר מהפחדים, זה נימאס לו וברור לו שזה משפיע לרעה על כל תחומי החיים שלו, אך הוא אינו יודע איך להפסיק לפחוד". מאוד כואב לנו לראותו סובל כל כך ללא יכולת לעזור לו, מה גם שכל המצב גוזל המון אנרגיה מכל המשפחה. מה עוד ניתן לעשות כדי להרגיע את הילד? כדי שיוכל קצת "להנות" מהחיים ולהפסיק לפחד? האם ישנה תרופה כל שהיא שיכולה להרגיע ולעזור לו? לאן עוד ניתן לפנות על מנת לקבל עזרה? סליחה על המכתב הארוך ותודה, ד.
תעשה לעצמך טובה ואל תפנה לכל מיני כתובות מפוקפקות ועלומות כגון הממליצה ה"טובה" שלעיל, לי נראה כי אין מנוס אלא לפנות לפסיכיאטר ילדים,יש דרך קופ"ח כמובן,להתייעצות ולהמשך טיפול. (לא לפסיכולוג -לפסיכיאטר). הרבה בריאות ואושר לבנך ולמשפחתכם.
כבר כמה זמן שאני סובלת מטשטוש בראיה. אחרי שהלכתי להרבה רופאים הפנו אותי לנוירולוג. הנוירולוג אמר שיכול להיות שזה בגלל לחץ נפשי ואמר שהוא נותן לי תרופות הרגעה. לתרופה קוראים אלטרולט. אבל על האריזה רשום שזו תרופה נגד דיכאון ויכולה לגרום לחרדה, וככה אני אקבל את התוצאה ההפוכה. האם זאת באמת התרופה המתאימה לחרדות ולחץ נפשי? או שאולי הרופא התבלבל
http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=33 בכתובת הזו את יכולה לקרוא על התרופה. תני קרדיט קצת יותר לרופא שלך. כל האזהרות שניתנות על התרופות השונות הם סטנדרט ומדובר במקרי קצה בלבד.
לא, אל תתני שום קרדיט אם את מעוניינת בתרופות נגד חרדה, לכי והתייעצי עם פסיכיאטר מומחה, מישהו טוב אל תקחי את זה. אפשר להסתבך עם תרופות שאת לא תביני אחכ איך זה קרה. מנסיון רב.
צודק...תיבדקי טוב טוב
משתתפים יקרים כפי שהודעתי לפני מספר ימים אני יוצא לחופשה. אשמח לשוב ולענות בפורום לקראת סוף ספטמבר. בתקופה זו אני ממליץ להפנות שאלות והודעות לפורומים העמיתים באתר דוקטורס ובאתרי פסיכולוגיה וייעוץ נפשי אחרים. שנה טובה לכולכם. בברכה ד"ר אורן קפלן
נא לא לכתוב הודעות עד שובו של ד"ר קפלן. תודה. שנה טובה.
שלום, אשמח לקבל המלצה לפסיכולוג/ית באיזור באר-שבע. תודה ושנה טובה.
מיקה שלום אני לא מכיר, אולי אחד המשתתפים האחרים יידע להמליץ בברכה ד"ר אורן קפלן
פנה לד"ר יהודית זלצמן קיבוץ משמר הנגב .מדובר בפסיכולוגית מאוד מקצועית ורצינית בתחומה . בהצלחה ( על מנת לא לפגוע בפרטיותה איני מפרסם את מספר הטלפון שלה - תוכל להשיגהבמרכז לבריאות הנפש בבאר שבע )
תודה רבה!!!!!
ד"ר שלום, חברתי בת 18 בולימית. אני מנסה לעזור לה, אך היא מסתירה ממני ומשקרת לי. נתתי לה מספרי טלפונים לתמיכה וטיפול והיא כל הזמן דוחה את זה בתואנות שווא למיניהן. היא מקיאה על רקע פסיכולוגי טהור - יחס רע מההורים. יחס ההורים אכן בעייתי מאד. לאחר שסיפרה לאמה החורגת על כך, היא התעלמה ואביה אינו מודע למצב - הוא אדם חולמני מאד שלא מודע למצב כלל. מצבה הבריאותי החל להדרדר, כגון חולשה כללית, שחור בעיניים, הרפס בשפתיים (פעם ראשונה), ריח רע מהפה ועוד. כמו-כן, היא מסתירה זאת גם מחברתה הטובה ביותר. חשבתי לנקוט אמצעים קיצוניים כגון הלשנה חוזרת להורים או לחברתה או אולטימטומים למיניהן, תוך הבטחה שלא אעזוב אותה ושנתמודד עם המצב יחד. אנא עזור לי. בתודה מראש.
היי יואב, בתור בולימית כמעט לשעבר, אני יכולה להסתמך על נסיוני האישי בלבד (מה שאומר שזה לא חייב להיות נכון דווקא במקרה שלה). לדעתי לא ניתן לטפל בהפרעת אכילה ללא רצון מצד הנערה לעזור לעצמה. בולימיה בד"כ היא סימפטום חשאי מאוד. אולי בזה שאתה חושד במשהו מבלי שהיא סיפרה לך מיוזמתה, זה גורם לה להרגיש שאתה חודר לגבולות הפרטיים שלה והיא רק תתנגד יותר. מילות המפתח בהפרעות אלו הן עדינות והבנה! אל תתקוף אותה או "תעמת" אותה עם הבעיה אלא פשוט תהיה שם בשבילה, תקשיב לה ותתן לה להרגיש מובנת. תציע בעדינות את האפשרות לפנות לטיפול ואם היא לא מוכנה אל תלחץ עליה. ההתנהגות הבולימית מאפשרת לה לפרוק המון כעס שהיא חשה על משפחתה, כך שהיא זקוקה לה והיא לא תוותר עליה לפני שתמצא דרכים אחרות להתבטא וזה נורא קשה כשאין מישהו בסביבה שמקשיב (ובד"כ אין...). אז קח לתשומת לבך ופשוט היה קשוב לתחושותיה בלי לשפוט ובלי ביקורת. זה כבר צעד גדול מאוד. אוליי אז היא תפתח יותר לאפשרות של לפנות לטיפול. אם כן, אז חשוב שהטיפול יעשה במסגרת המתמחה בהפרעות אכילה ויהיה מקיף. כלומר, טיפול תזונתי, פסיכולוגי ואולי אף משפחתי. מקווה שעזרתי, בהצלחה!
אכן עזרת לי המון. אלף תודות!!!
יואב שלום אני יכול להבין את לבטיך. אני מסכים עם הודעתה של אנונימית שנדרשת מצדך תמיכה וללא שיתוף פעולה מצד בת זוגתך לטיפול אין ערך וסיכוי. המצב שאתה מתאר נשמע לא טוב וכנראה במצב חומרה די רציני. מה שהייתי מנסה זה אולי לפנות איתה ביחד לטיפול בשלב ראשון. בסופו של דבר מדובר במשהו שפוגע גם בזוגיות שלכם. אולי היא תסכים ללכת אם תדע שאתה בא איתה ותומך בה. שתף אותה במחשבה שהיתה לך לדבר עם הוריה. חשוב שהיא תבין עד כמה את מודאג. אני לא מציע לעשות משהו בניגוד לרצונה, לפחות לא כעת. מצד שני, בהחלט צריך לעשות הכל כדי לעזור לה ולמנוע התדרדרות במצבה. בהצלחה ד"ר אורן קפלן
מיליוני תודות!!! פורום זהב!!!
שלום רב ביתי בת ה5 מאוד מעוניינת בחברת חברים בני גילה.אך כאשר הם מגיעים לביתנו תמיד זה נגמר בבכי או שלה או של אחד הילדים האורחים. היא מאוד מנסה להשתלט עליהם ולהכתיב להם במה עליהם לשחק,כמו כן,שמנו לב שמאוד קשה לה לתת ולהתחלק בצעצועים שלה. ניסינו כבר לטפל בזה בכך שאמרנו לה שאם היא לא תקבל חברים בצורה יפה היא לא תוכל להזמין אליה חברים למשך מ"ס ימים,אך גם זה לא ממש עזר. כיצד אפשר ללמד אותה לוותר קצת לחברים וכמובן לדעת להתחלק איתם. אשמח אם תוכל ליעץ לנו כיצד לנהוד. חג שמח
עינת שלום אין טעם לנסות להעניש את הילדה. הקושי שלה אינו עניין של חינוך אלא התמודדות רגשית עם משהו, שכפי שאת מתארת, קשה לה. כנראה שברגע האמת כשהיא צריכה להתחלק עם חבריה קורה משהו שחזק ממנה. הייתי מציע להתייעץ עם הגננת מה קורה בגן ואולי לבנות איתה תהליך שיעזור לה בעניין. ניתן לבקש גם ייעוץ מפסיכולוג השירות החינוכי של העיריה שמקושר בוודאי לגן. כשתעלו על מוקד הבעיה יהיה אולי יותר קל לפתור אותה בצורה שמתאימה אישית לילדה. בברכה ד"ר אורן קפלן
שלום וחג שמח. אני מעוניינת לקבל מידע על דיסלקטיה- ממה נובע דיסלקטיה.?? מה גורם לבן אדם לכתוב עם שגיאות כתיב[ חלק מדיסלקטיה ] או בכלל על דיסלקטיה.. הן בהסבר פה והן בהסבר בקישור לאתר ...[מה שיתאפשר רצוי אתר] תודה רבה!! בה ביי המשך יום טוב. בה ביי חן
חן שלום רצ"ב קישור לאחד האתרים שדן בנושא. תוכלי לקרוא ובוודאי שיש עוד מקורות רבים באינטרנט ובמקומות אחרים. http://www.dyslexia-il.co.il בברכה ד"ר אורן קפלן
שלום רב! ברצוני לתאר תופעה, שאני מניחה שקיימת אצל רוב האנשים במידה כזו או אחרת, אך אצלי זה "עבר את הגבול". אני בחורה צעירה. סטודנטית. מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי ילדה מאוד חולמנית ונהגתי לפנטז לעצמי כל מיני סיטואציות שבהן אני חיה את חיי בצורה מסויימת בלי קשר ל"עולם החיצוני" של חיי. מבחינת קשרים חברתיים אני לא נוהגת ליזום או להתקשר יותר מידי לאחרים, כי מבחינתי אני יותר "אמיתית" בחלומות. זה כאילו שהעולם החיצוני והעולם הפנימי שלי מתקיימים בנפרד - אין קשר "הזנתי" ביניהם אלא אף להיפך - אני מוצאת את עצמי יותר ויותר בקונפליקט ולא מצליחה לחיות באופן חוויתי מלא בעולם הזה-לא בלימודים ולא בחברויות... אני תמיד נמשכת חזרה לעולם הפנימי שלי ומפחדת "לאבד" אותו ובעצם את זהותי העצמית. רציתי להבין מה פשר הדברים? האם ישנו איזשהו הסבר פסיכולוגי למצב הזה? תודה רבה ( :
מורן שלום אני מתאר לעצמי שיש הסבר פסיכולוגי למה שאת מתארת, אבל הייתי נזהר מלתת אותו על רגל אחת וללא היכרות אמיתית איתך. אין לזה הסבר אחד, יש כיווני מחשבה רבים שיכולים לבוא בחשבון. במידה ואת מרגישה שהדבר פוגע באיכות חייך והוא "עבר את הגבול" אני מציע לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי ולהקדיש לפחות כמה מפגשים כדי לתאר את המצב ולהבין את משמעותו. בברכה ד"ר אורן קפלן
שמת לב ,שבלי שום סיבה נראית לעין, פעם בכמה זמן, כמה אנשים בודדים מסתובב להם הבורג והם מתפרצים הורסים ופוגעים בכל מי שהם יכולים. זה הירח? הלחץ של החגים? שווה עבודת מחקר. יש לך הסבר? בשיא הרצינות!!!!!!!!! מה גורם להם להתפרץ?
יניב שלום יש אנשים שסובלים מבעיה אישיותית שהופכת אותם לבלתי יציבים במצב הרוח ובאופן התגובות. זו הסיבה העיקרית לתופעות שאתה מתאר. בד"כ מדובר באנשים פגועים שדרך התגובה ההרסנית מנסים להתמודד עם בעיותיהם. התגובה הינה בד"כ בלתי נשלטת והטיפול במקרים הללו מסובך מאחר ואין מודעות לבעיה ופעמים רבות אין גם מוטיבציה לטיפול. יש כמובן הסברים נוספים, ולכל אדם יש בוודאי את הסיפור האישי שמאפיין אותו. בברכה ד"ר אורן קפלן
שלום! רציתי לדעת מה ההבדל בין ההפרעה שמוגדרת כאנורקסיה נרווזה לבין אנורקסיה שנגרמת עקב דיכאון? איך מזהים מה עומד מאחורי הסימפטומים שנראים זהים כלפי חוץ? האם ישנם גורמים נפשיים אחרים שיכולים להוביל לתסמונת אנורקסיה שאינם ה"הפרעה עצמה"? ועוד שאלה בקשר לבולימיה - הבנתי שהרבה פעמים הסימפטום הבולימי מלווה בדיכאון. מה קודם למה? הדיכאון או הבולימיה? האם הבחנות אלו משנות משהו מבחינת האבחון וההשלכות הפסיכולוגיות של הפרעות האכילה?
אני שלום את נכנסת לעולם סבוך של אבחנות ועמדות מקצועיות שאינן בהכרח מוסכמות על אנשי מקצוע שונים. אנורקסיה בולימיה ודיכאון קשורים זה לזה. מי מגיע קודם, זו שאלה בעייתית, ולא הייתי נכנס אליה כלל. בעיני הן משולבות יחד, בין אם בצורה גלויה ובין אם בצורה לא מודעת. הטיפול בבעיה צריך לגעת במקורות הדיכאון ובמקורות הפרעת האכילה גם יחד. אין ספק שיש הבדלים אישיים בין אנשים ולכן צריך להקשיב לסיפור האישי, בלי קשר לאופי האבחנה הפסיכיאטרית בעניין, ולפעול בהתאם. בברכה ד"ר אורן קפלן
לפני כשלוש שנים לקיתי בהפרעת חרדה וטופלתי במקביל בטיפול תרופתי ובטיפול פסיכודינאמי, כיום אני עובד, חוזר השנה לאוניברסיטה (אחרי העדרות ממושכת) וחיי לכאורה חזרו למסלולם אם לא למעלה מזה, לפני 9 חודשים אף הפסקתי את הטיפול התרופתי, ואני נמצא היום בטיפול פסיכולוגי בלבד. במשך החודשים והשנים בהם התקשתי לצאת מהבית (סבלתי מאגורופוביה) השתמשתי באינטרנט כמעין צוהר לעולם החיצוני, הרי ברשת אתה יכול להיות לא רק צופה פסאבי, המתרשם מהעולם כולו מבלי לקום מהכיסא, ניתן גם לדבר עם חברים, שהקשר הפיזי עימם ניתק במהלך תקופה זו, ואף להכיר חברים חדשים דרך פורומים צ'אטים וכן הלאה, ואכן נדמה לי שהרשת היא פיתרון נפלא למצב בו הייתי שרוי. כיום כאמור, אין לי כמעט בעיות לצאת, בכל שעות היום, אולם אני מוצא עצמי יותר ויותר מעדיף את חברת האנשים ברשת מאשר להסתכן ולהכיר אנשים "בעולם האמיתי", כך שבמקום לצאת ולבלות אני נשאר בבית ובעצם. ליאון טרוצקי, נדמה לי אמר פעם ש"ככול שיהיה רע יותר כך ייטב", כלומר שרק החמרה במצב תוביל להכרה שיש לשנותו, הרשת משמשת כדבר המקל על המצב, ובכך, ובכך מפריע להגיע להכרה עד כמה קשה באמת, והצעד של "לצאת מהכליפה", שהוא כל כך חשובים לאנשים במצבי, אינו קורה לעולם, שהרי אנשים מטבעם הם סתגלנים, וכל עוד המצב סביר (אני הרי משוחח עם אנשים, ולכאורה אינני בודד) אינם נוהגים לשנות את דרכם באופן מהותי. שאלתי היא על כפולה: 1. האם פורמים, מהסוג הזה בעצם מסייעים לאנשים הסובלים מדיכאון וחרדה או מונעים מהם לקחת את הצעד האמיתי לקראת הבראה? (כמובן יתכן וזאת בעיה שלי בלבד, אבל נדמה לי שלא כך הדבר) 2. כיצד מתנתקים מהתלות הזאת בקומוניקציה הוירטואלית?
אני מאוד מודה לך על השאלה הזאת, שמאוד רלבנטית לי בתקופה זו של חיי. שאלה מצויינת!
שלום מה שאתה אומר הוא נכון,יש בכך סכנה בקיומם של פורומים כאלה,אבל הסכנה לא נובעת מהם,אלא להיפך,אם אתה במילא מועד להתמכר לאינטרנט בגלל כל מיני סיבות,אז אתה לא תתמכר רק לפורומים אלא בנוסף ולכן הפורום אינו הגורם להתמכרות. ואם כבר התמכרת,לא כדאי שתעזר בפורומים?לא כדאי שאולי דרך היקשרות לאנשים שמצליחים לעזור לעצמם,דרך הפורום תצליח גם אתה?שלא לדבר על כך שרוב האנשים מצליחים למצוא את הגבולות,לשהייה באינטרנט,ואני מודה שגם אני חוצה אותם לפעמים(שעות על גבי שעות),ולאותם אנשים הפורומים הם כלי מצויין לקבלת מידע ידע עזרה,תמיכה בדיוק כמו זה של ד"ר קפלן,שבעצמי קיבלתי תשובה מאוד טובה ומפורטת לגבי בעיה שהעסיקה אותי לא מזמן. כן יירבו. אריה
הוא לא דיבר על התמכרות, לא זו הנקודה.
לדעתי בתור גולש ותיק באינטרנט אתה צודק. הכן האינטרנט מונע מאנשים להתמודד מול העולם החיצון. כי פה בעצם (כמו המטריד) אתה יכול להגיד ולרשום מה שבא לך. הרי גם ככה אף אחד לא רואה אותך (מה שקשור לחרדה). לדעתי אין תחליף לעולם האמיתי של האנשים לטוב ולרע. לטוב כי יש לך חברה ויש לך אהבה ויש לך דאגה ואכפתיות. מישהו בודק שאתה חיי בכלל. מישהו מדבר איתך משתף אותך מטייל איתך. אתה צריך לחוות את החוויה כדי להבין. זה יכול ליהיות מהנה מאוד:)) והתאהבות וחיבוק. והשמש והאויר שבחוץ.האור של השמש חשוב לאדם מבחינה ביולוגית. בן אדם לא יכול לחיות בחושך. וכמובן שמבחינה נפשית. זה מדכא ומתסכל. לרע זה לעמוד מול הדברים הלא נעימים כמו שצועקים עליך עם עשית משהו רע או סתם בגלל שיש אדם לא נורמלי.או אכזבות מאהבות. צריך לדעת איך להתגונן וללמוד לחיות בין אנשים שמגיבים בכל מיני צורות. לכל דבר יש מחיר. גם להישארות בבית. עם תצא ותכיר ותרכוש חברים ותצא מהבית אתה תיהיה מאושר ובגלל האושר הפנימי והנפשי אתה צריך לצאת. כי זה מה שמבדיל בין הליהיות בבית ולסבול ולבכות ולרחם על עצמך. לבין להחיות את הנפש וליהיות מאושר. אולי זה מבהיל האושר בהתחלה:)) אבל כשתיתרגל אתה תבין באיזה מצב רע היית. אני מאחל לך שממוות נפשי תצא לחיים לנפש ולנשמה:) איתן
מחכה לתשובות...
אתה מודה שהרשת מספקת לך סיוע של ממש, ובאותו הזמן מבחין בינה לבין ה-"אמיתי". מדוע? אין שום דבר פחות אמיתי ברשת. התכנים שאתה קורא נכתבו ע"י אנשים אמיתיים, ההודעות בפורומים נכתבו ע"י בני אדם, וגם בצ'טים משוטטות לרוב הבריות עצמן. המתקת הבדידות באמצעים וירטואליים אינה מושא לבושה. אם הייאוש נעשה יותר נוח, מה רע? בהעדר האינטרנט, לא הייתה מחליפה הטלוויזיה את מקומו? או הרדיו? או איסוף קלפים? סילוק השיעמום והמחשבות הטורדניות הוא צורך אנושי, וקשה להחיל את עקרון הפרדוקסיאלי "ככל שיירע כך ייטב" במקרה זה. להפך: התבוססות בדיכאון, כידוע, עלולה להביא לתוצאות טרגיות. האינטרנט עדיף כמדיה סלקטיבית וככלי אינפורמטיבי ויעיל, אלא שכמו בכל דבר שאינו מציאות כוללת, צריך להבחין בין שימוש מבוקר ורצוני לבין התמכרות. שאל את עצמך - מה לדעתך יקרה אילו תוכל להתחבר לרשת רק שעה אחת ביום? האם האינטרנט אכן משבש את המודעות שלך לבעיות ואת הרצון המקורי לעזור לעצמך?
השאלה היא, אם למקד אותה, האם במקום ללכת לפגוש אנשים, הוא יבחר לשבת ליד המחשב. וכאן הפיספוס, הבריחה מן ההתמודדות, הבחירה בקל ובנוח, וזה בא על חשבון ההתמודדות האמיתית. זהו החיסרון שמוצבע עליו.
איש, שלום מה שאתה מתאר הוא שהאינטרנט היווה צוהר לעולם החיצוני והיה טוב עבורך עד כה. אתה מעלה כעת מחשבות כפירה האם התרופה לא הופכת כעת לבעיה. אישית, אני מאמין שלא. לכל אחד יש את הקצב שלו, ואם תהליך היציאה החוצה הוא איטי ומדוד, כנראה שיש לזה סיבה טובה. אני מאמין שעם הזמן, כאשר זה יהיה מתאים, העולם החיצוני יספק את ההזדמנויות המתאימות שכעת מצויות בעולם הוירטואלי. מאחר והקשר על גבי האינטרנט הוא לא בין מכונה לאדם, אלא בין אנשים (ראה למשל את עץ התשובות שנוצר מהודעתך) אני לא רואה סיבה שהקשר הזה לא יגלוש עם הזמן גם לחיים שמחוץ למחשב. התלות קיימת כל עוד היא נותנת מענה למשהו. תן לעצמך את הזמן והקצב המתאימים לך להתנתק מהתלות. אם אתה מרגיש שהדבר מעיק עליך אני מתאר לעצמי שתוכל להעלות את הנושא בטיפול הפסיכולוגי בו אתה נמצא כעת ולהתמודד עם תסמונת הגמילה בהצלחה. בברכה ד"ר אורן קפלן
אני מקווה שאתה צודק..., כנראה שכשהצורך יהיה גדול מספיק תמצא גם הדרך, כך לפחות אני מקווה
שלום רב יש לי בעיה.יש לי חבר כבר שנה וחצי ואנחנו שנינו בני עשרים ותשע,עוד מעט שלושים.אני אוהבת אותו והוא אותי.אבל אני לא בטוחה שאני רוצה להתחתן איתו.טוב לנו,ואנחנו מאוד מעיריכם אחד את השנייה.אבל יש לי הרגשה שאני זקוקה למשהו אחר,אולי למישהו יותר אסרטיבי ודומיננטי.העניין הוא שאולי אני מפחדת בגלל גילי שלא אמצא אחר,הרי לא סתם נשארתי רווקה עד עכשיו,והשעון מתקתק,ואני אוהבת אותו בכל כוחי,אולי אני סתם מפנטזת על מה שאין?מצד אחד רוצה להתחתן ורואה חיים טובים איתו מצד שני,רוצה עוד לבדוק.אני לא יכולה ללכת לטיפול פסיכולוגי,בגלל בעיות כלכליות.אני רוצה רק הכוונה כלשהי.להמתין?להתחיל לתכנן חתונה?הוא מדבר על זה כאילו זה ברור,ומצד שני הזמן מתחיל להפחיד... מרווית המבולבלת
רווית שלום אפשר בהחלט להבין את הבלבול והחשש. זו החלטה רבת משמעות ואת לא רוצה לעשות טעויות. מצב הלחץ בו את נמצאת גם מסבך את העניינים כי קבלת החלטות תחת לחץ אינה אידיאלית, הן להחלטה חיובית והן לשלילית. אחרי שנה וחצי במצב בו את נמצאת בהחלט כדאי להגיע להחלטה, לפחות ברמה האסטרטגית (כלומר, לא צריך בהכרח מחר בבוקר להיכנס לחופה או להיפרד) ולפחות בתוך תוכך. מאחר ואת מתקשה לעשות זאת לבד אולי כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי, בשלב ראשון לבדך, ואם זה יתאים, אולי אח"כ בשיתוף בן זוגך. בברכה ד"ר אורן קפלן
יהודית רביץ/משנה לשנה משנה לשנה אני הולכת ונחשפת מעונה לעונה אני מתקלפת. מסירה כסותי הישנה, מקפלת אותה בפינה ומסתכלת- מציצה בתהום שמעבר לדלת, כבר לא כל כך ניבהלת. מביטה ברקיעים שמעלי- זו עדיין אותה התכלת. משנה לשנה אני הולכת ונרגעת, כמו צדפה לבנה אני מתבקעת. משילה קליפתי הישנה, אוספת אותה בפינה ומסתכלת- את קמט הצחוק בעיניי מקבלת, המראה מתרגלת. שערה של כסף או אולי זהב על ראשי מסתלסלת. אני פתוחה לרוחות,חשופה לסופה שאותי מטלטלת. פתוחה לריחות, חשופה לפריחה שאותי מבלבלת. לאט,לאט,לאט,לאט מתערטלת. משנה לשנה אני נחשפת והולכת ולקראת האביב מזדככת. מורידה עוד שכבה אחרונה, מקבלת אותי מתנה- ומחייכת. מבקשת רק טוב,משתדלת לא לדרוך על יבלת, אני רוצה לאהוב, רוצה לאהוב... ממני .
אז אני מאחל לך שתהיה אכן שנה חדשה מוצלחת, כמו שאת מבקשת ומייחלת. בברכה ד"ר אורן קפלן
על כל המאמצים שלך בפורום הזה ועל החיוביות וטוב הלב שלך שאתה מקרין בתשובותיך שתמיד מפורטות ולבביות. שתהיה לך שנה טובה ומוצלחת! .
שלום ! באיבחון אצל פסיכולוג הוא מראה כתמי דיו וצריך להגיד מה רואים בהם. רציתי לדעת מה המשמעות של מה שהמטופל רואה בכתמים , כלומר האם זה מבטא פחדים, רצונות או משהו אחר לגמרי ? תודה מראש שנה טובה!
http://www.letstalk.co.il/pers-rorshach.html
בדיוק כך.
האבחון מורכב והוא נותן אינפורמציה על אספקטים אישיותיים שונים החל מהאופן שבו האדם קולט מידע ומעבד אותה ועד היחס שלו לעצמו ולאחרים. בנוסף, התשובות שנותן הנבדק יכולות לשקף רגשות של האדם בתחומים שונים, פנטזיות, פחדים וכו'
אני היום סתם הלכתי לטייל -אחרי שהייתי בביקור החודשי אצל הרופאה שלי מזל טוב היא נתנה לי לקחת כדור חדש-לא זוכר מה השם שלו וקשה לראות מה שמו לפי כתב היד שלה..המקושקש.. היא אמרה שזה נגד מחשבות כפייתיות ...אמרתי לה שאני לא מפסיק להציק לעצמי במחשבות שליליות.... ושאני יורד על עצמי בלי סוף... וזה באמת ככה וזה מצבי רק מחשבות ופחדים כרגע אני במצב הכי מבודד שהייתי איי פעם...איין לי בכלל חברים וזו עובדה אם רציתי לצאת היום לאיזה סרט מחורבן...העיקר לצאת לנשום אוויר פשוט איין לי למי להרים טלפון בעבודה שלי איין אפשרות לקשרים..פשוט האנשים לא מתאימים לי אם זה בגלל גילאים או מנטליות או שניהם ביחד הבעייה שאחרי יום עבודה גם אם הייתה לי חברה...או כל חבר לא הייתי יכול להיפגש איתם כי אחרי עבודה אני מאוד עייף פיזית ונפשית..כל היום רעש...של מקדחות ומברגים חשמליים וסתם כל מיני..דיבורים רציתי ללכת למועדון שלי אחרי העבודה אך לא יכלתי נכנעתי לעייפות פשוט נזרקתי על המיטה ואני יושן מ2 וחצי עד 6 בערב....ואחרי זה כל העצמות שלי כואבות בעבודה אני עובד עם הידיים בתנועה של סיבוב לאחורנית...כל יום שאני חוזר אני מרגיש כאילו יצאה לי היד מהמקום אם יש עבודה איין חבר'ה... כי פשוט איין לי כח..יותר באותו יום אני כמו מסומם מעייפות ומסומם מכאבים פיזיים ונפשיים ...נדמה לי שאני רק סובל בחיים.. אני מנסה לשכנע את עצמי שזו תקופה רעה והיא תעבור..... אבל אני לא יכול יותר ... יש לי מחשבות עם דחף שאומרות לי שרק דבר אחד ...יתן לי את השקט והשלווה ושאני חייב "לנסות אותו"- אני בלי אמא שלי לא שווה בעולם הזה...נקודה... אני כבר הרבה זמן לא כתבתי כי יש לי כל כך הרבה כאבים ואיין לי כח לכתוב..בגלל העייפות אחרי העבודה פשוט נחלשתי...אחרי האישפוז בגלל הכאבים בחזה וקשיי הנשימה..מאז אני חלש יותר.. לפני כמה ימים עברתי איזה צומת רק באמצע שלה שמתי לב שלא הסתכלתי ימינה לראות אם בא רכב... למזלי (או לא) לא היה רכב קרוב אבל היו לי מחשבות ....ומה היה קורה אם הייתי נדרס....כאילו אני מוותר על עצמי... העולם ימשיך בלעדיי אף אחד לא צריך אותי.... בעצם לפעמים אני מאחל לעצמי להיות נכה על כסא גלגלים אני רוצה להידרס...כדי להפוך לנכה כי אז כבר לא יצפו ממני לכלום אני לא אצטרך כל הזמן לרוץ לכל מיני מקומות... אני לא אצטרך להשתגע בעבודה.... יהיה לי בטח חברה...אני בטח אהיה במקום של שיקום...ויהיה מי שיטפל בי...בטח ילטפו לי את הראש אחיות רחמניות זה יהיה נחמד קניתי היום כמה דברים... כולם מאחלים לכולם שנה טובה ואיחלו לי איפה שקניתי ... מילמלתי בשקט: איזה שנה טובה- אני רוצה מצבה.. לא שלחתי השנה לאף אחד שנה טובה...וגם לא קיבלתי אחת... טוב אני בן אדם ישר ...וטוב שלא שלחתי כי אני לא רוצה לשלוח למישהו משהו שהוא שקר בעיני... שנה טובה...על'ק... לפעמים אני פשוט רוצה לקום ולברוח אבל איין לי האומץ והכוח פשוט רוצה למחוק את העבר שלי לפתוח דף חדש רק לא יודע אייך.... אבא שלי לא יוצא מהבית...איין לו חבר'ה..הוא כישלון בדיוק כמוני... הוא עצבני בגלל זה...ואני אוכל את החרא...(סליחה על הביטוי) ..... חי בגיהנום...חי לבד.... לא מאמין שמשהו טוב יקרה...בשום תחום לא תהיה לי אהבה ...אני כבר 3 שנים בלי חיבוק חם ....ממישהי... לא תהיה לי עבודה נורמלית....תמיד אעבוד במפעל מוגן (למשתקמים) עם שכר עלוב...אני אהפך לעני... והמצב הבריאותי שלי הולך ומחמיר...אני מרגיש את זה לפי התקפות קוצר הנשימה שיש לי והכאבים בחזה החבל...תמיד יחכה לי..הוא קורה לי לבוא אליו הלילה אני כל כך מצטער שקניתי מזגן....כי נבהלתי שראיתי שיורד לי רק בויזה 1500 שקל אני מרגיש אשם..הרי אני אפשר להגיד ...כמעט לא מרוויח...אז באיזה זכות אני קונה כזה דבר יקר?..במצב כלכלי כזה קשה של רוב העם.... אבל רק רציתי להרגיש יותר טוב...רציתי שיהיה לי בריאות רציתי רק להיות יותר מאושר אסור לי?. אני לא בן אדם?.. לא פשעתי לא חטאתי אני כל כך עדין בחיים בחיים לא הלכתי מכות אז למה לא מגיע לי?... אז מיכל ינאי במקום לערוך לי חופה-תקני לי מצבה!
לישראל היקר, אני לא חושבת שאתה צריך לרדת כ"כ חזק על עצמך.אני מבינה שאתה נמצא במצב לא קל אבל תראה את כל הנקודות החיוביות: אתה מציין שאתה עדין ורגיש-אני בטוחה שיום יבוא ואיזו בחורה תראה בזה יתרון רציני.וגם חברים אתה תמצא אל תדאג.תחשוב חיובי-היום יש כ"כ הרבה אנשים שאין להם עבודה והיו מתים להשיג אחת-ולך יש כבר עבודה.גם אם העבודה קשה-אין מה לעשות העבודה היא חיינו... אל תקשה על עצמך ואל תרגיש אשם-בסה"כ קנית מזגן,אם כבר קנית אז עדיף שתתחיל ליהנות ממנו. תנסה בכל זאת להכיר אנשים חדשים ואל תהיה ברררני מידי ,אם זה בעבודה ובין אם ע"י כך שתירשם לאיזה חוג או למכון כושר לדוגמא. תצא להסתובב קצת בקניון תקנה לעצמך משהו שאיתו תרגיש יותר טוב. תחשוב חיובי-תחשוב על פתרונות ולא על הבעיות. לאט לאט אתה תתחיל לצאת מזה והמצב ישתפר. שתהיה לך השנה הכי נפלאה שאפשר!!!
שלום אני בכלל לא בררני בנשוא חברים/ות להפך כל אחד היה מתקבל אצלי.... בעבודה אצלי הרוב נרקומנים לשעבר ודברים כאלה אני לא רוצה קשר איתם מבינה?.. אני בן 23 והם בני 50 אני ממש מתעייף בעבודה ומיואש לצערי נראה לי שאני הולך לפרוש .. והשכר שאני מרוויח הוא ממש בושה ביטוח לאומי +הדמי כיס שלהם אז זהו שהיום הסתובבתי בקניון והיה לי רע כי אריתי יותר מדי אנשים יפים ומאושרים בעיקר בנות עם חזה קצת חשוף.... עשה לי חשק לאהבה אבל אני כל כך רחוק מיזה כמו שאמרתי אני לא יכול ללכת לחוג אני עייף מדיי אחרי העבודה ואיין לי רישיון נהיגה שלום ישראל
שלום קודם כל התגעגעתי ותהיתי לאן נעלמת.טוב לשמוע שחזרת,פחות נחמד לשמוע על המצב הקשה שאתה נמצא בו. ישראל העבר שלנו אינו ניתן לשינוי,וכל אחד מאיתנו מתנסה בדברים טובים וקשים מי יותר מי פחות.אין ספק שאתה מתמודד עם בעיות רציניות ומתמודד בגבורה ראוי לציין.אבל אתה צריך טיפול צמוד של פסיכולוגית או פסיכיאטרית שיכלול 2 עד שלוש שיחות בשבוע.יש דרך קופ"ח .למרות שיש לך עובדת סוציאלית זה לא מספיק. וכן מגיע לך מזגן,ושאר פינוקים,ועובדה שאתה עובד בשבילם.ומגיע לך חיבוק וליטוף,וחבר וחברה.אבל יש דברים שצריך להתאמץ בשבילם.אתה כבר יודע שאני חושבת שאתה רגיש בצורה בלתי רגילה ומקסים ומעניין וכותב נפלא.יש לך את כל אלה,אף אחד לא ייקח ממך את זה.אתה רק צריך עזרה,שותף או שותפה בצורת פסיכולוג או פסיכולוגית שיעברו איתך את התקופה הקשה הזו וייתנו לך את העזרה והתמיכה שאתה זקוק לה כל כך ובצדק.גם אני מטופלת וזה רק עושה טוב. ושבאמת תהיה לך שנה טובה,עם בריאות שלמה ,אהבה ואושר.כי כל זה נמצא מעבר לפינה ,צריך רק להרים את הראש ולמצוא מישהו שיעזור לך להגיע לשם. נשיקות מיקה
לא הייתי פה כי הייתי מאושפז כשבוע וחצי לפני חודש בערך בשל בעיות נשימה וכאבים בחזה יש לנו במשפחה בעיות לב בתורשה אמרו לי שזה משהו קל מה שיש לי ואני יכול לחיות איתו...יש לי עיבוי לב.... אני מודה לך על היחס ועל התשובה... תגידי למי אני צריך לפנות לטיפול כזה דרך קופת חולים? האם זה עולה לי כסף?..או ניתן דרך המסגרת של טיפולי הקופה? אני מאוד רוצה אבל לא יודע פעם שאלתי ולא אישרו לי אני מאחל לך גם..ואת הראשונה! שנה טובה מכל הבחינות אושר ובריאות הכי חשוב לך לך ולבני/ות משפחתך אני מקווה שאמצא מהר מגע אנושי חם.... רק שאיין לי את הכלים למצוא תודה לך על היחס שוב! ישראל
מאחר ואני יודע שאתה אוהב את אביב גפן (גם אני אגב) יש לו שיר באלבום האחרון שנקרא ממנטו מורי 2 ,בשיר כמו שאתה יודע מדבר אביב על ההתמודדות עם החיים המגעילים בעולם שלנו,אבל יש אור בקצה המנהרה הוא מדבר על נטילת כדורים נגד דיכאון שעוזרים לשיפור איכות החיים ועוזרים להגמל מההתמכרות לחיים המגעילים האלה שהם כמו סם.אגב אביב נטל אותם לאחר מות סבתו האהובה. האם ניסת כדורים נגד דיכאון כי אני מכיר לפחות אחד באופן אישי (אני) שזה מאד עזר לו לחיות עם העולם כמו שהוא ,וזה גם לא סיפור יקר.... אז זכור ש "תמיד מתחיל החושך איפה שנגמר האור" שנה נהדרת, גיא
שלום לך גיא המתוק! מאוד התרגשתי לקרוא את המסר שלך אממממ מאיפה אתה יודע שאני אוהב את אביב?..קראת את ההועדות שלי בעבר? ספר לי... אז ככה יש לי את האלבום הזה כמובן...(אייך לא) וגם אני מאוד אוהב את השיר הזה ...בעיקר את תחילתו הלא פוליטית! אני נוטל כדורים נגד דכאון וחרדה בעיקר ועכשיו גם נגד מחשבות טורדניות אני מודה לך על היחס נשתמע מאחל לך כל טוב ישראל!
האם ניסית אפקסור?
אני מפחד מתרופות שצריך לעשות בהם בדיקות דם מדיי פעם לא שאני פוחד מהמחט אלא..... אני יודע שאלו תקופות משפיעות על הכבד מיזה אני פוחד לך תדע מה הנזק שלהם בכבד! זה מאוד מדאיג אותי
ישראל שלום אני מאחל לך שנה טובה והתגברות על הקשיים שבדרך. בברכה ד"ר אורן קפלן
האם היא הייתה פה לאחרונה?. מישהו יודע מה איתה? לינוש בת 23 ככה בערך אני זוכר את השם שלה
מה אפשר לעשות בעצמי על מנת לחלץ אותי מהמצב בו אני נמצא ללא פסיכיאטר או פסיכולוג ,אין לי כסף לטיפולים האלו ואני יודע שזה יחסום לי דלתות בעתיד במציאת עבודה אם הלך דרך מרפאה ,אני צריך עזרה כי השנה אני מתחיל ללמוד לימודים די רציניים ולחוצים ואסור לי לנשור באמצע כי פעם אחת כבר עזבתי באמצע ונסעתי לחו"ל כי חשבתי שזה ישפר את מצבי הנפשי אך כשחזרתי לארץ מצבי חזר לקדמותו
נוקי שלום אני לא כל כך מבין מדוע אתה חושב שטיפול דרך מרפאה יחסום את דרכך בעתיד. אם אתה זקוק לעזרה כדאי לפנות. אני מתאר לעצמי שהתקעות בהווה תגרום לעתידך יותר נזק מאשר הפניה לעזרה. בברכה ד"ר אורן קפלן
לגבי מצבי כמו שהוגדר קודם , אני חושב שהוא זמני וכאשר בעתיד הקרוב אני יעבור מדירת ההורים - דבר שאני חושב שגרם לי נזק רב, צורת ההתנהגות שלהם ויחסם כלפי החיים והחברה , מצבי ישתפר . אספר לך בקצרה עלי , חזרתי לאחר טיול ארוך בחו"ל וכאשר הגעתי לארץ הרגשתי נורא בודד וכלוא בבית דבר שגרם לירידת מצבי הנפשי, לאחר תקופה קצרה חזרתי לחו"ל לעוד תקופה ארוכה בתקווה שמצבי הנפשי ישתפר ואני ימצא את דרכי בחיים ,הכרתי שם דברים אחרים שאהבתי .אני זוכר שכל אותה העת הרגשתי שנאה כלפי הבית שהגעתי ממנו ,כלפי הערכים שהשתרשו בי מבית הורי שאותם ניסיתי לשנות או שלימדו אותי , ותאמין לי הם לא כלכך טובים (כל הזמן אוירה של סבל בבית,מעגל סביב הדברים החומריים כמו אוכל ואף פעם אין התחשבות ברגשות אחרים,אגו ,וגישה תמידית של מה החברה יגידו). כשחזרתי לארץ מהטיולים נותקו כל הקשרים עם חברים והרגשתי נורא לבד ,במיוחד כאשר אני נמצא בבית. חברה לא היתה לי אף פעם , לפעמים היה לי יחסי מין בחו"ל עם בחורות שהכרתי -מטילות או מקומיות , ובארץ רק עם נערות ליווי. אני מרגיש כלכך שונה כאשר אני נמצא שם רחוק מכל הבית הזה ,אני יכול להרגיש שם מאושר לפעמים אבל כמעט ולא מדוכא , כשלא טוב לי אני פשוט לוקח תרמיל וממשיך הלאה. כרגע אני מתחיל ללמוד השנה ומקווה להכיר חברים חדשים וגם להתגבר על כל הבעיות האישיות והנפשיות שלי, אני יודע שזה לא יהיה כלכך קל ואתקע במצבי לחץ ומצבים קשים שאיתם אצטרך להתמודד ,אבל לפחות לא אצטרך לחיות כאן בבית ואוכל להתרחק מהמקום הזה שהרגשתי בו תמיד סבל לתמיד . רציתי לדעת את דעתך מצד של פסיכולוג עם ניסיון האם אני צודק או שרק אני משלה את עצמי
שלום מישהו שם לב לכך שהשנה כולם אומרים שנה טובה בצורה רגשנית מהרגיל,שבכל שנה אנחנו הופכים חגיגיים ואוהבים ושמחים לקראת החגים,אבל השנה משהו אחר קורה. משהו טוב. השנה כמה מהאנשים היותר ציניים שאני מכירה התקשרו לומר לי שנה טובה ומרגשת ובריאה שתהיה לך,שיהיה לנו,כי מגיע לנו!אותם אנשים שמעולם לא ביטאו עצמם בצורה חיובית כל כך,חוזרים ומדגישים כמה הם רוצים ומייחלים שיהיה לי טוב,להם,לכולנו...אנשים רוצים באמת והתמים לזכות בתקווה הזו שכל כך התרחקה מאיתנו בשנה הזו,בתקווה שאולי היושב במרומים יעשה עימנו חסד ויביא עלינו שנה טובה אמיתית,של שלווה ושקט ואושר ובריאות.ומה אנחנו מבקשים?לא יותר.רק את זה. רק את זה. אני באמת מאמינה שאם אתה רוצה משהו כל כך ומשתוקק לו ומבקש ועושה למענו-הדבר בוא יבוא לא תמיד זה קורה,כי אם כל מה שהיינו רוצים היה קורה-כולנו היינו מאושרים,אבל פעמים רבות,זה קורה.זה קורה ובגדול.רב הדברים הטובים קורים כי פעלנו למענם והשקענו ושיקענו עצמינו בהם,אך קורה גם שדברים טובים מגיעים עלינו במתנה,ככה סתם משום מקום.וכשהדברים הטובים הללו קורים לנו,זה ממלא את הלב והנפש ואת כל מה שסביבך,והתקווה נראית כל כך משתלמת פתאום...כמו אהבה שקורית לך,כמו הגשמה של חלום,כמו הגשמה של עצמך,כמו להוליד ילד,כמו לשתול עץ פרי וברבות הזמן לראות מה אתה יצרת ואיך הטבע עזר לך.זה יכול לקרות יום יום בדברים הקטנים,לקבל העלאה במשכורת,להתקבל לעבודה אחרי שכמעט נואשת-אבל לא.לגלות שיש מישהו שמחבב אותך ורוצה בקרבתך,לגלות שיש אחרי הכל חברים,ואנשים טובים ולא רק באמצע הדרך,אלא ממש פה מול העיניים. זה קורה,זה יקרה. ,ויש לה תכונה מצויינת לתקווה שאין לשום דבר אחר-אי אפשר להפסיד דבר כשיש לך אותה-אלא רק להרוויח:אתה גם מרגיש טוב וגם יוצר דברים טובים ודברים טובים קורים לך,ליקיריך. את התקווה שלך אף אחד לא יכול לקחת ממך-מלבד אתה עצמך. מאחלת לנו שנה טובה,בריאה,מספקת,פורייה,שנה של כח לתת וכח לקבל,שנה של עשייה בשבילנו ובשביל האחרים שבינינו.שנרגיש את האושר בלב,ולא רק במילים.שיהיו לנו ימים טובים,ימים טובים. שנהיה אהובים ומחוזרים על ידי חברינו אבל קודם כל על עצמינו. יאללה חאלס רגשנות...הלכתי דניאלה .
דניאלה שלום בתקופות של לחץ וחרדה לאומיים יש יותר גיבוש ולויאליות הדדית. נקווה שהמצב ישתפר ושנוכל לשמור על אוירת הידידותיות גם בזמנים טובים יותר שנה טובה ד"ר אורן קפלן
נורא יפה מה שכתבת דניאלה. אני גם מקווה שתהיה לנו שנה טובה יותר. המילים שלך מאוד אופטימיות,וזה חשוב גם בימים פחות טובים. שנה טובה לך!
שלום ד"ר קפלן מה עושים כשאין לך כזו אופטימיות כמו מה שכתוב בהודעה הזו של דניאלה.נראה לי שאין לי כח אפילו להתחיל לחשוב בצורה אופטימית.הכל שחור.נראה לי שנולדתי ככה,תמיד רע לי ולא יכולה לראות דברים בצורה טובה.למה יש כל כך חוסר צדק בעולם הזה שיש אנשים חזקים ואופטימיים ויש כאלה שהכל רע להם תמיד?!!!אבל תמיד!!!מגיל קטן.....
שלי שלום זו לא רק שאלה של אופטימיות אלא של תהליכי שינוי. המצב לא חייב להיות מושלם, אבל אם יש ידיעה ותקווה לשינוי ועתיד חיובי, הדברים נראים לפחות פחות שליליים. מבחינת עולם הפסיכולוגיה, הטיפול אמור להציע מסע אל העצמי להתמודדות עם השאלות הללו וליצירת השינוי לעתיד אופטימי יותר. טיפולים פסיכולוגיים מסוג זה הם בד"כ בגישה דינמית ונועדים לעבודה ממושכת יחסית. בברכה ד"ר אורן קפלן
הייתי רוצה לקבל המלצתך על תרופות שאפשר לרכוש ללא מרשם רופא אשר עוזרות לבעיות דיכאון-משפרות את ההרגשה הנפשית . ועוזרות לבעיות שינה שמאופינות ע"י שינה ביום וער בלילה עקב מחשבות טורדניות . ללכת לטיפול רפואי לא בא בחשבון כרגע כי אני מקווה שבעזרת תכשירים מתאימים שיעזרו לי כרגע אוכל להגבר בכוחות עצמי.
טעות גדולה. גדולה מאוד. אם שעות השינה התהפכו לך , סימן שאתה כבר בשלבים "מתקדמים". אין שום תרופות שיעזרו לך, גם אם ימליצו לך על תרופות מצמחים למיניהם - זה שטויות. אתה חייב לקחת תרופות וטיפול רגילים אצל פסיכאטר ופסיכולוג. אתה יכול רק להפסיד ולהדרדר למקומות שלא היית רוצה ומאמין שאפשר להגיע אליהם. אל תעשה את זה לעצמך.
נוקי שלום אינני יועץ בנושא תרופות ולא מומלץ לקחת תרופות ללא ייעוץ רפואי. אני מציע שבנושא זה תפנה לפורומים הדנים ברפואה ותרופות. בברכה ד"ר אורן קפלן
בסוף השבוע שעבר עברתי חוויה מאוד לא נעימה, שלא קל לי לשאת אותה או לקבל אותה כחוויה לגיטימית לאדם נורמלי. זה היה עקב חוסר הענות חיובית מצד אחי הבכור לדבר מה שביקשתי שיעשה בשבילי.. לאחר שסירב והתחמק ממני (כך אני הרגשתי), נעלבתי התחלתי לבכות טרקתי את דלת חדרי וצרחתי שנמאס לי מהבית הזה.. (איני מספרת כאן השתלשלות עניינים של שנים, מאגר רציני ודחיקה פנימה של מס' אירועים במס' שנים, לא ספציפית איתו, אלא מאבק לא קל עם ההורים). כאמור, נעלבתי, בכיתי, טרקתי את דלת חדרי, צרחתי כמו פסיכית שנמאס לי מהבית הזה.. ואז גם הפכתי כיסא, כשלא הבחנתי באותו הרגע שאיני שולטת בעצמי.. לאחר שנכנס אחי השני לחדר הבחנתי במעשיי וזה גרם לי לידיעה שאבדתי שליטה בלי שים לב בכך. האם מעשה זה הוא לגיטימי, או מוגזם? לדעתי יש דרכים אחרות לבטא כעס, אבל חוסר השליטה הוא זה שמפריע..
שלום אני לא חושב שאני יכול לשפוט את מה שקרה ולכן המוקד אינו האם זה לגיטימי. את הרגשת שאיבדת שליטה ושיצאת בהתקף זעם חזק. זו בוודאי חוויה קשה שהזעם הוא הביטוי שלה. הטיפול אינו צריך להיות בביטוי הזעם, או לפחות לא רק בו, אלא בגורמים שמביאים אותך להגיב בצורה כזו. אנחנו חוזרים בסופו של דבר לאותו נושא שעלה בשאלותיך הקודמות ובתשובות הקודמות שקיבלת. איך מוצאים דרך לטפל במכאובים. בברכה ד"ר אורן קפלן
או.קי.. אני מבינה, ומודעת שזו תגובה למאגר מכאובים, כמו שכבר כתבתי בהודעה הקודמת.. אני גם מודעת שהיתה עוד תגובה כזו בעבר, כל פעם לאורך תקופה מסויימת.. (לא ברורה). דבר ראשון - לצאת מהבית.. גם מרצון וגם כדי "להביא תרופה למכה". דבר שני - לגעת במכאובים ולרפא אותם.. דבר שלישי - שתהיה שנה טובה יותר..
ערב טוב אני ואשתי נשואים כ 8 שנים,והיחסים שלנו טובים מאוד.העניין הוא שאנחנו מנסים בכל מיני דרכים לשמור על הגחלת.בייחוד בכל הנוגע לתשוקה בינינו.הבעיה היא שכבר שנים שאין את ההתלהבות של פעם,אנחנו מנסים ומגוונים ועם ראש פתוח מאוד אבל זה לא מזכיר את התשוקה של פעם.חשבתי שלנו זה לא יקרה.האם זה נכון,שמה שהיה פעם שייך לעבר וכל מה שנשאר זה להסתפק עם גיוונים מעניינם ולא יותר מכך?אודה על עצות בעניין הזה. אריה
בפורום סקסולוגיה תקבל תשובות הוא נמצא ממול (בדף הראשי), בעצם מה שייעצו לך זה ללכת לייעוץ פסיכוסכסואלי. אז הנה.
ובגלל זה פניתי לפה,אני עוקב אחרי הפורומים ובפורום ההוא ממליצים ללכת לספרים או לטיפול.אני רוצה תשובה עקרונית,אני ואשתי בעלי ראש פתוח ואוהב,האם לנסות לחקות את מה שהיה פעם הוא ניסיון סרק ,והאם נצטרך להסתפק במה שיש שהוא לא רע אבל רחוק מלהזכיר את העבר? ובלי הפניות לטיפולים,הכל בסדר ויותר מכך בינינו.
אריה שלום לזמן שעובר יש איכויות שבהחלט עשויות לשמור על הגחלת והריגוש. נכון שמצד אחד יש שחיקה מסוימת בריגוש, בעיקר בכך שאין צורך כל כך "לכבוש" את בן הזוג שהוא כבר שלך בוודאות גבוהה. מצד שני זוגות רבים מדווחים שדווקא המוכרות הזו יוצרת נינוחות והנאה שלא היו בתחילת הקשר. צריך להתרגל לאיכות הזו של המגע והתשוקה, היא איננה זהה לזו שהיתה לפני שנים, אבל איכותה יכולה להיות לא פחות ואף יותר מעניינת ומרגשת. תוכלו ללכת ביחד לקורס יינות. תגלו שם ניחוחות מעניינים של יינות צעירים לעומת סגולתם של יינות ישנים ושמורים. אין ספק שלכל אחד מהם איכות אחרת והנאה מסוג אחר, והאחד לא גורע מהשני. אל תחפשו את התשוקה של פעם. גלו את התשוקה החדשה של עכשיו. בברכה ד"ר אורן קפלן
צהריים טובים מה שאתה אומר אורן קפלן,זה שצריך להרפות מהעבר ולבדוק את מה שיש כרגע.השאלה היא האם זה לא אמור לבוא טבעי כל האכויות שאתה מדבר עליהם?יכול להיות שהריגוש נבע רק מההיכרות הראשונית ואין יותר את מה שמניע אותה?הכל נראה כל כך שגרתי ומוכר ונכון שזה נח ולפעמים טוב לדעת שכל אחד יודע מה הוא אוהב ורוצה אבל הריגוש...נעלם! יש דרכים,סדנאות,אולי משהו שיכול לרמז למה זה לא בא באופן טבעי האכויות האלה שציינת(ואהבתי את ההשוואה ליינות). אריה
היי אני יודעת שזה לא הפורום אבל אין מי שיעזור לי. גם הפסיכיאטר שלי בחופש. אני לוקחת סרוקסט כבר חצי שנה, ועדיין יש לי את תופעות השרפה הנוראות האלו, והשבוע כמעט נתפסו לי כל שרירי הגוף כמעט כמו בהתחלה לפני חצי שנה, וכשזה קרה באמת נאמר לי שזה התקף חרדה.נראה לי שמאז כל הטיפולים ותרופות המצב רק הסתבך,יכול להיות? עכשיו הפסיכולוגית החדשה שלי אמרה לי שאולי זה תופעות לוואי של התרופה, כי דבר כזה לא היה לי בחיים. איך אוכל לדעת מה לעשות ?אני מפחדת לעזוב גם את הכדורים ,כי אם אני אפסיק אולי זה יקרה לי יותר חמור מכל הפעמים!!!!!!!!!!!!!!! אני מרגישה שמאז הכל השתנה אני לא אני. אני לא יודעת מי אני. הכל מבולבל. ובכלל הלכתי לטיפול בגלל תקופה נוראה שהרגשתי שהיא חוזרת אלי, ולאן הגעתי תופעות נוראות שלא הרגשתי בחיים החליטו לתקוף אותי, ולא לעזוב, למה????????????? מה כבר עשיתי??.אני נורא מיואשת ונמאס לי כבר מכל הקטע הפסיכולוגי הזה. זה פשוט משגע.לפעמים אני רוצה פשוט למות. אני חושבת שאולי אם לא הייתי הולכת לטיפול מההתחלה אז לא הייתי במצב כזה. יכול להיות? מה אני יכולה לעשות עם השרפות שלא עוזבות וכל כך כואבות? תודה רבה ושנה טובה!
עדי יקרה, בכדי שאולי נוכל לעזור לך ,אני לא מבינה מהן בדיוק השרפות שעליהן את מדברת-תוכלי להרחיב קצת?
זה פשוט שורף . הלב שלך מתחיל לדפוק חזק ואתה מרגיש שאתה מקבל התקף לב עוד רגע. ואז זה מגיע כל הגוף בוער פשוט נשרף אתה לא יודע מה לעשות.וכשאתה כנראה נלחץ מזה מגיע הרגע שבו נתפסו לי כל שרירי הגוף ומן עיוותים כאלה פשוט לא יכולתי לזוז,עד כדי כך שהזמינו לי אמבולנס, זה עבר אחרי חצי דקה בערך אבל לי זה נראה שזה נמשך לנצח. זה דבר שאפילו לשונאים שלי לא הייתי מאחלת.
מה יהיה? את שמה לב שכל כמה זמן ובמחזוריות את בבעיה וחווה "דאון" מה שמתמיה זה שאת לא מסיקה את המסקנות הנכונות. אולי את צריכה לתת לאדם אחר (לאו דווקא אמא) לנהל לך את כל העניין הזה של המחלה , הליכה לרופאים, פסיכולוגים ועו"סים - איזה כמה ומתי. את סובלת מכמה בעיות משולבות אחת בשניה. השריפות הללו שאת מכנה אותן הן התקפי חרדה הן לא תופעות לוואי של הכדורים אולי הפוך , תרופות לא מספיקות מבחינת כמות וסוג. בנוסף: הפרעות זהות מינית , שמיעת קולות בראש, פגיעה עצמית ועוד. את חייבת לטפל בעצמך ודחוף ולא יעזרו לך תכתובות ברשת. תהיי חזקה ובצעי!
עדי שלום בתקופה האחרונה קשה לך ומדי פעם את כותבת כאן בפורום. תהליך השינוי אינו מהיר וצפוי שיקח זמן מה. התופעות שאת מרגישה הן כנראה חלק מהתקפי החרדה שאת חווה. אם תקבלי את התרחשותם ברוגע רב יותר מתוך הבנה שהם מגיעים וחולפים, יהיה יותר קל לעבור את התקופה. לפעמים התיידדות עם מצב החרדה משפר אותו בצורה ניכרת. אם אינך יכולה להילחם בו, הצטרפי אליו, קבלי אותו כאורח זמני בחייך כעת, והיפרדי ממנו בבוא העת. בברכה ד"ר אורן קפלן
לכל המשתתפים שלום לאחר ראש השנה אצא לחופשה עד סוכות, בתקופה זו לא אוכל להשתתף בפורום. בימים הקרובים עד להפסקה אשמח לענות על הודעות. להתראות ד"ר אורן קפלן
זה לא בסדר אתם צריכים לדאוג לכך שיהיה פה מישהו מקצועי מחליף... ממש כמו מורה מחליפה... ומה עם מקרי חירום? זה לא מקצועי ככה. ותחשבו על זה.
אדווה שלום בעבר הפורום הזה פעל עם מספר יועצים ולכן תמיד היה גיבוי של היועצים השונים בתוך הפורום עצמו כשמישהו יצא לחופשה. כדי לשפר את יעילות הפורום הוא פוצל למספר פורומים אישיים שמנוהלים כאן באתר. לכן אין צורך במחליף לפורום האישי, באתר יש מספר אנשי מקצוע אליהם ניתן לפנות. כמובן שבמקביל יש פורומים דומים נוספים גם באתרים אחרים. בברכה ד"ר אורן קפלן
אני רוצה לאחל שנה טובה ומתוקה לכולם שנה בריאה מאושרת מוצלחת שקטה טובה ו........................ בקיצור רק טוב לכלונו:)) @----)--- איתן
שנה טובה גם לך איתן ולכולם. בברכה ד"ר אורן קפלן
שלום רב רציתי לשאול שאלה קצת מוזרה לפעמים קורה לי מצב שאני מוכרח לומר משהו כמה פעמים או לעשות כל מיני טקסים כאלה של נגיד לחזור על מישפט כמה פעמים וזה מרגיע אותי יש לציין שאם אני מגיע למצב של לחץ בטקס אז אני נלחץ כאילו אני יודע שזה טיפשי אבל זה כל כך קשה לפעמים האם זה מעיד שמא אני לוקה בנפשי או שזה תהליך שקורה ואיך אני יכול להיגמל מהרגל זה .? בתודה מראש בובי
אתה לוקה בהתנהגות אובססיבית קומפולסיבית או טורדנות כפייתית, ישנם הרבה אנשים כמוך. עליך לגשת לרופא פסיכיאטר גם אם זה לא מפריע בצורה קשה זה יכול להתעצם. הנה קישור לפורום תפוז תוכל לשאול שם שאלות ולקרוא הרבה כתבות בנושא: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/sp/anashim.asp?id=15&pass=1 הרבה בריאות!
בובי שלום ההרגל הכפייתי הוא ביטוי לחרדה, כך טוענת לפחות הספרות המקצועית. במידה וזה פוגע באיכות החיים שלך יש מקום לפנות לטיפול. חשוב גם לבדוק האם נושא החרדה מוכר לך מחייך והאם יש דברים נוספים שמטרידים אותך. תוכל לקרוא מעט בקישור הבא http://www.hadassah.org.il/hebrew/PUB/obses/1.htm בברכה ד"ר אורן קפלן
לדר אורן קפלן שלום. שאלתי: האם לדעתך ניתן לצאת מחיים בתוך בועה אשר נמשכו מעל לעשרים שנה. ואם כן איך ניתן לעשות זאת. בתודה, אני.
טלי שלום הבועה היא סמל למציאות כלשהי ובוודאי מאחורי סיפור אישי משמעותי אותו אי אפשר לספר בכמה מילים בפורום. כדי להתמודד עם המציאות שעימה התמודדת מעל עשרים שנה בוודאי דרוש תהליך משמעותי ועמוק. אם יש לך את המוטיבציה והכוחות פני לטיפול פסיכולוגי ודרכו תוכלי לברר איזה שינוי את רוצה לעשות, איזה שינוי מתאים לך, וכיצד להמשיך הלאה בדרך טובה יותר עבורך. בברכה ד"ר אורן קפלן
סליחה שאני מנצלת את הפורום, מה זה משנה מה הסיבה למצוקה הנפשית, אך עובדה! אני במצוקה, ואשמח מאד מאד ואודה למי שתואיל בטובה לעזור לי.קניתי אתמול מגהץ קיטור ביתי בשם "כרומקס", אינני יודעת מדוע כשאני מגהצת ולוחצת על הכפתור של הקיטור יוצא לי מים מהחורים של המגהץ ומרטיב לי את הבד שאני מגהצת וגם לפעמים יוצא לי פירורים לבנים (יתכן וזה מהאבקת הכביסה של הבד בו אני מגהצת?), בקיצור, מי שיודעת להשתמש במגהץ קיטור ביתי אשמח באם תפרט לי איך השימוש בו, לא הכל כתוב בחוברת הוראות שימוש. בתודה מראש ושנה טובה לכם - יעל.
בהפעלה הראשונה יכול להיות שצריך לשים חומר שמנקה מצורף למכשיר. הפרורים שיוצאים לך הם לא מהבד , אלא אבנית. יכול להיות שבמפעל "מריצים" את המגהץ לניסיון ולכן ישנה אבנית קלה. גם יכול להיות שאת צריכה לקחת את המגהץ ולבדוק האם הוא באמת חדש מהקופסא. כי אבנית שיוצאת לך מגוף החימום יכולה להצטבר רק לאחר שימוש רב. אפשר גם לעשות למגהץ ניקוי אבל כמובן שמגיע לך מגהץ חדש ולא אחד שמיד פותחים אותו. אז פני למוכר. זה רק מגהץ - נקווה שאלו הבעיות הכי גדולות שיש לך בחיים.
יעל שלום את צודקת, מצוקה היא מצוקה, ואם זה הנושא שהטריד אני שמח שקיבלת תשובה. מאחר שהבקשה היא בלשון נקבה אני מתאר לעצמי שאת התשובה לא קיווית לקבל מהפסיכולוג, אבל התשובה נשמעה לי מאוד מקצועית בכל מקרה. מנסיוני המקצועי בגיהוץ נראה לי שהמים יוצאים כשהקיטור עוד לא רתח או כשפתחים אינם סגורים היטב. לגבי החומר הלבן זה באמת מוזר כי אבנית לא אמורה להיות במגהץ חדש. יש חומר שקונים בסופר לנקות אותה. בהצלחה עם הגיהוצים הבאים ואשמח לענות גם בנושאי קיטור אחרים במידת הצורך. ד"ר אורן קפלן
מי אתה הנקודה השניה? אני הופך בזאת לסימן קריאה !
הי ! אני בת,אז אנחנו לא ממש מתחרים :) לי יש חצאית,רק שאתה לא רואה אותה...
מצאתי למעונינים, מקום, שמטפל בפסיכותרפיה. אני לא יודע את מחיר הטיפולים אבל הם הבטיחו, שכל מחיר שפסיכולוג יתן לי, הם יתנו לי בפחות. http://www.tas-lab.com/firstpage.html
שלום נראה לך הגיוני לקבל טיפול נפשי במבצע?אולי אחד ועוד אחד?או חבר מביא חבר?אפילו טלויזיה לא קונים בסגנון"אנחנו נותנים את המחיר הנמוך ביותר".מה על איכות?תחום התמחות? טיפול נפשי זה דבר אישי,לא תמיד מי שגובה מעט יחסית הוא לא טוב וההיפך,אבל מניסיוני בדר"כ אלה שגובים יותר מבוקשים יותר ויש לכך סיבה-הם באמת טובים.ואולי במשך פרק זמן סביר יותר ניתן יהיה לפתור בעיות מורכבות מאוד ,דבר שיכול לקחת שנים אצל אלו הפחות טובים.כמובן שזה בדר"כ . אגב,הקישור שלך מוביל לטיפול ברפואה משלימה שזו תורה אחרת לגמריי ולכן אי אפשר להשוות אותה עם הטיפול הנפשי הרגיל. חג שמח .
כרטיס מועדון חברים?, מתנות לחגים?, תאמינו לי, לי זה עולה יותר
אני באמצע טיפול פסיכולוגי של שנה בערך,מטופלת אצל פסיכולוג רווק בן 34.אני יודעת שזה נשמע מוזר,אבל נדמה לי שהוא מפלרטט איתי,לא בצורה בוטה והוא לא ניסה שום דבר,אבל לפי המבטים שלו וגם ידוע לי שהוא נמשך אליי(לפחות פעמיים...). הוא רווק ואני מאוד קשורה אליו. מה כדאי לעשות?ואל תגיד לי שאני מדמיינת ושזה קורה,כי הייתי בטיפולים לפניו,ואני יודעת שאפשר להתאהב בפסיכולוג ולייחס לו תכונות שונות אבל זה לא המקרה. הוא באמת מפלרטט איתי,מבטים גנובים,רמזים,(וכבר ציינתי שהוא נמשך אליי). האם כדאי לדבר על זה?ובכלל זה אפשרי,זה הגיוני שפסיכולוג התאהב במטופלת?
קרן שלום לדבר על זה בהחלט אפשר, אולי אפילו הכרחי כדי להשתמש בזה מבחינה טיפולית, ואולי כדי למנוע את הרס הטיפול בהמשך. לעשות עם זה משהו קונקרטי יהיה מן הסתם הרבה יותר מסובך והרסני, לטיפול, לך, לפסיכולוג... זו בהחלט לא שאלה של "הגיון". קשר טיפולי כמו כל קשר עשוי להיות חם ואוהב. גבולות האתיקה מציבים קווים נוקשים מאוד בין זה לבין קשר זוגי. חציית הקווים הינה הרסנית בד"כ לטווח הארוך לכל הגורמים המעורבים. זה לא אומר שאת מדמיינת, בהחלט יתכן שהקשר בינכם מיוחד ואינטימי. זה יכול להיות מקור לכוח ועוצמה של הטיפול. עם זאת, מכאן ועד לקשר זוגי יש כמה שלבים שכנראה לא יקרו. כללי האתיקה הם בסך הכל חוק, ואפשר היה לומר שהאהבה תתגבר על כל חוק. זה רומנטי ומשכנע, אבל בפועל הכללים האלו מייצגים תופעות מוכרות מתוך עולם הפסיכותרפיה ובאים להגן על המטופל והמטפל משימוש הרסני בקשר הטיפולי. כדאי אולי לקרוא את ספריו של יאלום "על הספה" ו"תליין האהבה" שדנים בנושאים הללו. קישור לכללי האתיקה: http://www.psychology.org.il/public/ethics כנראה שגם התשובה שלי מצייגת קצת את תליין האהבה... בברכה ד"ר אורן קפלן
תודה על ההסבר שלך,ועדיין רציתי לשאול דבר נוסף,איך אני יכולה לדעת אם באמת זה מיוחד איתי,או שזהו ההרגשה שהוא נותן לכולם,כפסיכולוג,אתה מעניק לכולם את אותו יחס,מבטים וכ...או שזה משתנה?
הי בעבר הייתי מטופלת אצל פסיכיאטר והוא נתן לי כדורים מסוג פרוזאק ופלוטין הוא העריך שיש לי דכאון תת מודעי שמונע ממנו לבצע מטלות פשוטות כמו ללכת לבה"יס , לשון כל היום ובכלל להשקיע בדברים, בעצמי ושהייתי מאין סוג של מנוונת.. (לדעתי) אני מניחה שאני מסכימה איתו וכך גם ההורים שלי.. לאחר מכן התגייסתי והפסקתי את הטיפול "טיפלתי בעצמי" לבד.. מאוד השתדלתי למרות שהיו קצת נפילות לבסוף השתחררתי רגיל בתום השירות. אני מאוד בעיניין של לשפר את עצמי וההתנהגות שלי.. עכשיו נרשמתי לבגרויות כי אין לי תעודת בגרות כי לא היתי מגיעה לבהיס כי ישנתי כל היום, התחלתי ללמוד ולעבוד בו זמנית, אין לי זמן כמעט לכלום חוץ מלהגיע הביתה ולאכול, יש לי בעיות לימודיות קשות וסה"כ מאוד קשה לי אבל אני מרגישה כאילו אני רוצה להוכיח לעצמי למשפחה ולאחרים שהשתנתי.. אבל , כמובן שאמא שלי צרחה עליי למה אני לוקחת עבודה אם אני בקושי מסתדרת עם לימודים ואבא שלי מאידך לא נותן לי כסף יותר כי רבנו והוא גם לא יתן לי ואני גם לא רוצה לקחת וההורים שלי גרושים וכל אחד עם הצד שלו. אמא שלי רוצה לתת לי כסף אבל אין לי כוח להיות תלויה בזה כי תמיד הייתי תלויה בארנק שלה ורק בחצי שנה האחרונה מאז שהתחלתי לעבוד היה לי משל עצמי, עכשיו זה נגמר והיא אמרה שהיא תתן לי כסף אבל יש לה בעיות כספיות ואני לא רוצה לשמוע אותה אומרת שאין לה ובכל זאת היא מביאה לי. אני לא רוצה לשמוע , לריב או להרגיש דברים רעים כי אני מנסה להתקדם ולעזור לעצמי להגיע למעלה , ללמוד לקבל תעודת בגרות.. כל הריבים האלה עם אבא שלי על הכל אני מרגישה כמו נערה מתבגרת שההורים שלה לא מבינים אותה, אבל זה בולשיט כי הם כן מבינים רק אמא שלי תמיד מדחיקה אבל אבא שלי בסדר רק שלאחורנה אנחנו רבים כל הזמן על הכל הוא השתנה , ניהיו קטעים בלתי נסבלים והוא טוען שנהייתי אלימה- כלומר אני לא מרביצה!! הוא התכוון לכך ש"יש לי פה מלוכלך" ועוד דברים, אבל אני חושבת שגם הוא השתנה כנראה הגיל , לא יודעת מה, אבל גם אחותי הגדולה טוענת אותו הדבר ובגלל זה היא אמרה לי שהיא לא רצתה לגור פה, אני יכולה לריב איתו על דברים ממש קטנים ואח"כ להיות מצב רוח מחורבן כל היום (סליחה על השפה) טוב אני קצת גולשת יותר מידי וזה בכלל לא מה שרציתי לדבר עליו. רציתי לשאול שאלה, אני יודעת שאני מדחיקה דברים אני חושבת שהמצב שלי עדין, אני מפחדת שפתאום אני לא אעמוד בעומס ואדרדר למטה, נמאס לי שכולם אומרים לי שאני לא אצליח, זה רק הורס והורס אותי , הם טוענים שחבל על המאמץ ועל הכסף ויש לי כוונות יפות וטובות אבל לא ילך לי, זה הורס לי! אני מנסה לשים הכל בצד ולהגיד שהשתנתי אבל הם חושבים שאני אותה אחת כמו מלפני 3 שנים ונמאס לי מזה אני כל הזמן אומרת לי לעצמי דברים טובים (לפחות בשבוע האחרון) למרות שלפעמים אני ממש מדוכאת אני עושה את זה כדי להרים את עצמי מהקרשים אין לי בכלל בכלל זמן ללכת לטיפול כי אני בקושי יכולה לשבת על שיעורי בית. מצד אחד אני מרגישה שאני רוצה לעשות את זה לבד בלי כדורים יש לי הרגשה כאילו טובה רק שנהרסת לי כשאומרים לי שחבל על הזמן ושאני רבה עם כולם. אין לי גם סבלנות לכלום ואני מנסה לסדר את זה מצד שני אני מרגישה שאני צריכה טיפול תרופתי שיעזור לי להתרומם ולא לשקוע פתאום אולי בעוד איזה חודש שאני לא אעמוד בלחץ ובמעמס הנפשי של כל הדברים האלה, אני רוצה להיות בנאדם רגוע יותר ונמאס לי לריב עם כולם אני כל הזמן אומרת להם שישתקו. איך אני אוכל לקבל מרשם לתרופות? האם אני צריכה להביא את האיבחון מהפסיכיאטר הקודם למישהו חדש? אולי אפשר לסדר פגישה פעם בשבועיים אם אצליח לדחוס את איפושהוא אני מרגישה כאילו יש לי יותר מידי דברים על עצמי אבל מצד שני מרגישה עם זה טוב כי זה עדיף על כלום ולהיות במיטה כל היום ולהרגיש שאתה מבזבז תיום שלך. יכול להיות שאני משקרת לעצמי, אני אוהבת להדחיק הכל כדי שלא אפול כי זה עושה לי רע אבל די כמה אפשר??? איך אוכל להצליח במשהו? כשאני לא מדיחקה אני חושבת שאני צריכה את הכדורים כי אני צריכה להיות מאוזנת ואני ממש לא, וכל זה עוד בקצרה!!!
נטלי שלום מהודעתך אפשר להרגיש את העומס שאת חווה כעת, ונשמע לי שדווקא בתקופה הזו הטיפול הפסיכולוגי עשוי לעזור לך. עם זאת יש לי הרגשה שאין לך ממש פנאי רגשי לטיפול, והשימוש בכדורים קורץ יותר כי הוא מהיר ופשוט. אינני מתנגד לכדורים אבל הם לא יפתרו את הבעיה שלך לטווח הארוך, אולי יחלישו מעט את הגלים. אם את רוצה תרופות עליך לפנות לפסיכיאטר, לקחת מרשם ולהמשיך משם. כשתרגישי יותר פנויה אני מציע שבכל זאת תפני לטיפול פסיכולוגי כדי "לעשות סדר אחת ולתמיד בבלאגן שמסביב". בברכה ד"ר אורן קפלן
תודה אבל אם אני אלך לפסיכיאטר כדי לקבל מרשם הוא לא יכול לתת לי סתם מרשם הוא לא יתן לי זה בטוח ולקודם אני כבר לא יכולה ללכת כי הוא מתמחה בנוער ואני כבר לא נוער. איך מקבלים? >
רציתי לברר, - אם אתה פסיכולוג קליני, -אם אתה מקבל לטיפול פרטי, -אם המחיר מרקיע שחקים? -אם אתה מאמין, שאפשר לעשות שינויים בחיים, אם מאד רוצים -למה עצוב לי, ואין לי סיבה להיות עצוב? -
נקדימון שלום בנושאים הפרטיים תוכל לכתוב אלי למייל ואשמח לענות. בנושא השינוי, אני מאוד מאמין ביכולתו של אדם לעשות שינויים, בעיקר אם רוצים. עצוב לך כי כנראה בכל זאת יש לך סיבה להיות עצוב. אחרת היית שמח. זה די פשוט לכאורה, אבל כדי להבין את העובדה הזו ולשנותה נדרש כנראה מסע אל העצמי. בברכה ד"ר אורן קפלן
אני מודה על התשובה. אנילא מצליח לכתוב לדואר האלקטרוני שלך, כאשר אני לוחץ על הקישור. (אני גם צריך קודם להרשם ושתהיה לי כתובת של דואר א-מייל כדי לכתוב לך?) ובקשר לעצבות - אתה צודק.
מתי לעשות זאת? כמה פעמים? כיצד לשמוע? כיצד לבחור משפטים וכדומה
אלון שלום אם תקנה ספר וקלטת תמצא בתוכם את כל ההסברים. אני לא עוסק ישירות בתחום זה ולכן איני יכול לתת לך המלצות, בוודאי ללא היכרות איתך, יכולותיך ומטרותך. היכנס לחנות ספרים טובה למחלקת הספרים בפסיכולוגיה ותמצא בוודאי כמה אפשרויות. בברכה ד"ר אורן קפלן
שלום רב! יש לי ילדה בת 7 שלומדת בכיתה ב'. ילדה נבונה , מתקדמת טוב בלימודים ( קיבלה בכיתה א תעודה היצטיינות על הקריאה, בגן חובה שלחו אותה לחוג המדע לילדים מחוננים),אך בשנה אחרונה הפכה להיות חסרת ביטחון ביטחון ומאוד לא מרוכזת. היא מאוד מרחפת למשל: פוטרת תרגיל בחשבון ,אך תשובה שלה כותבת בתרגיל הבאה, מתחילה לספר משהו ובאמצע נאצרת או שוכחת על מה סיפרה. בחוג של ריקודים מורה מדי פעם בוחר ילדים ,כדי שירקדו מקדימה ורוב ילדים מרימים ידים ומבקשים להצתרף ,אך היא להפך הולכת לאחור. בהתאמלות קרקע (היא בקבוצת ניבחרת)כל בנות לפני הופעה מתכוננות ועושות מתיחות ,אך היא לא. ניסיתי לדבר איתה הימלצתי לעזוב אחד החוגים או שניהם אם היא רוצה היסברתי לה שאם כבר נמצאים בחוגים אז צריך להשקיע ולהשתפר. אם אני מראה לה מישהי מקבוצה שלה ומחמיה לה אז היא כועסת. מה עלי לעשות ? האם לעזוב אותה בשקט? אך ללמד אותה להיות יותר מסודרת , שאפתנית ומרוכזת? האם אני מגזימה?
מירי שלום צריך לראות האם מדובר בחוסר ביטחון של הילדה או דאגה שלך שאינה ממש מטרידה את הילדה. במידה ואיכות חייה נפגעים אין ספק שכדאי לעזור לה. אולם אם את מרגישה שהיא מאושרת וטוב לה בדרכה, הניחי לה. בנושא הבלבול צריך לראות אם אין ליקוי אובייקטיבי בלמידה או בריכוז. על כך כדאי להתייעץ עם יועצת ביה"ס ואולי עם פסיכולוג ביה"ס. באותה הזדמנות תוכלי לשאול על שאר הדברים. היכרות אישית עם הילדה עשויה לעזור לקבל החלטה. במידה ותגיעי למסקנה שיש מקום לטיפול כדאי לפנות לפסיכולוג ילדים לייעוץ בברכה ד"ר אורן קפלן
יש לי קשיי תקשורת עם אנשים. אני סטודנט בשלהי שנות העשרים שלו,נשוי למעלה משנה, וכשאני צריך להיאבק על מקומי - בין עם זה עם אשתי בין עם זה עם סטודנטים אחרים - אני פשוט מעדיף לוותר ולא להיכנס למאבק. זה מביא לכך שלעיתים כשאני צריך משהו אני מוותר עליו לטובת אחרים גם כשזה עולה לי באי-הגשת עבודה עד כדי סיכון המשך הלימודים שלי. הכל כדי לא להיכנס למאבק. זה איננו דפוס חדש. מאז ומתמיד הייתי כזה. ניסיתי בעבר טיפול קבוצתי של "חרדה חברתית" אבל הבעיה לא חלפה. אשתי בעד טיפול תרופתי אבל לדעתי היא רק מנסה לשלוף פתרונות מהשרוול. מלבדה איש במשפחתי אינו יודע על הבעיות שלי. למעשה הבעיה מוליכה לבעיה אחרת גם-כן:המגע המתמיד עם בני-אדם והחרדה שלי מלחשוף את עצמי בפני אחרים גורמת לי גם להינעל בפני עצמי עד כדי כך שאני מתקשה על-פי-רוב לבטא את עצמי ואת תחושותי אפילו לעצמי מתוך חשש שאיכשהו זה יגיע לידיעתם של אחרים.הפחד שלי הוא שמה שאני חושב ימצא את דרכו במוקדם או במאוחר אל הכתב ומישהו "יעלה" על זה איכשהו. למעשה גם כאן אני חרד שמישהו יעלה על זהותי. בעבר החרדה הזו מאחרים גם פגעה ביכולתי לקיים דיאלוג טיפולי כלשהו. בעבר טופלתי גם פסיכותרפיה באמנות ובפסיכודרמה.וגם טיפול תרופתי. לאן עלי לפנות כעת?
נחשון שלום נשמע שאתה מודע לבעיתך ואף היית בעבר בטיפולים שונים. אין זה אומר שמה שהיה בעבר זהה למה שקורה היום, גם אם הוא המשכו של אותו סיפור. אני ממליץ לך לפנות כעת לייעוץ פסיכולוגי ולנסות לברר עם עצמך מה מוקד הבעיה. מאחר ואתה סטודנט תוכל לקבל טיפול בשירות הפסיכולוגי של המוסד בו אתה לומד במחיר מוזל, ברר את הפרטים בדיקן הסטודנטים. בברכה ד"ר אורן קפלן
איני לומד באוניברסיטה,כך שאצלנו אין דיקן סדוטנטים ובוודאי שלא שרות פסיכולוגי...לא משנה.
הי נחשון, תהיתי האם תרצה שאכתוב לך, אני חשה הזדהות די מדהימה עם התיאור שלך. אולי מכאן נוכל להיוושע? (אם כן רשום לי מה האי מייל שלך) מיכל
[email protected] זה האימייל שלי. נחשון
נאי כל הזמן חוששת ממחלות ואני מפחדת מכל אי הרגשה טובה ומפרשת כל כאב קטןלמחלה שאין לה מרפה אני אל יודעת מה לעשות כי זה מתחיל לשנות לי את החיים מה אתה מציע?..
שלום אני מציע קודם כל להבין מה גורם לחשש. יש אפשרויות רבות, למשל, חשש אוביקטיבי על סמך מחלה מהעבר, רגישות גופנית כלשהי, מצב חרדה כללי, תשומת לב שניתנת סביב מחלות, ועוד אפשרויות שונות. במידה ותהיה לך מודעות רבה יותר למקורות העניין תוכלי בוודאי לנסות ולהתמודד עם שינויו. בברכה ד"ר אורן קפלן
אני נמצאת לדעתי בחרדה כללית וזה בעיקר מתבטא בכאביים קיצונים באוזן הימנית שהסברם הוא משרירים תפוסים של הפנים האם דבר זה נגרם מחרדה?..
היי שוב אני. רציתי לדעת אם כל הפסיכולוגים כאלה בלי רגשות? פשוט בפגישה הראשונה היא שאלה אותי כאלה שאלות קשות ודחקה אותי לפינה למרות שהיא ידעה את זה כי עובדה שהיא אמרה " אני יודעת שזה קשה" אז אם היא כזאת יודעת למה היא בכל זאת מכאיבה? האם היא יכולה לשלוח לאישפוז או שזאת החלטת פסיכיאטר?(מכיוון שהיא אמרה שאני מסוכנת לעצמי). תודה!
עדי שלום טיפול אינו בהכרח חוויה קלה. מודעות עלולה להכאיב אבל אולי היא חושבת שאת צריכה לעבור את הדרך הזאת. אני מציע שתאמרי לה מה הרגשת בפגישה הקודמת ושאת חוששת מכך שהיא תמליץ על אישפוזך. אינני יודע מה היא חושבת, את זה תצטרכי לברר בצורה ישירה. בברכה ד"ר אורן קפלן
שלום רב, אני מחפשת מידע מידע על התרופה קלופיקסול clopixol ולא מוצאת רוצה לבדוק את תופעות הלוואי ושאר אינפורמציה רלוונטית האם משיהו ליכול להפנות אותי למקור מידע בנושא אודה מאוד ס.א.
http://www.mentalhealth.com/fr00.html
תודה על ההפניה. יש שם כל מה שרציתי לדעת תודה וחג שמח ס.א.
שלום אני ממליץ לפנות לפורומים לפסיכיאטריה או תרופות. בברכה ד"ר אורן קפלן
תודה, כך אעשה
הנני מתעניינת בקשר לבחור בסביבות גיל ה-30 שגדל במשפחה הרוסה עם בעיות מבעיות שונות. במהלך חייו הוא נקלע לחבורות פשיעה וניצל על ידי אביו בעור שיניו. הבעיות הן כרגע: *התמכרות לחשיש/מריחואנה. פירוט: ללא השימוש ב"סם" הבחור הופך לדכאוני, תוקפני עד כדי אלימות. *חוסר יכולת (נפשית) לעמוד בפני עצמו ולפרנס את עצמו. פירוט: הוא אינו מוצא מסגרת מתאימה וכיוון מבחינה מקצועית ומבחינת ההשכלה. כל מסגרת שניסה להיכנס אליה נכשל אם מחוסר התמדה מצידו ואם בעקבות סילוקו הייזום מהמסגרת עקב בעיות האישיות שלו. כיום אביו הקשיש מפרנס אותו ונושא בעול, תוך שהוא אינו מוכן לפנות לעזרה מקצועית כלשהי (למרות שהוא סובל קשות: הילד מתנהג באלימות, שובר דברים בבית, צועק) מפאת רחמים לילד ואולי מפאת בושה. ייעצתי לאב לפנות לעזרה אך הוא אינו מוכן לשמוע, רחמי וליבי על האב הסובל, ההולך ודועך בעקבות המצב. שאלתי: כיצד עלי לנהוג על מנת לגרום לרשויות לנקוט בצעדים כנגד הבחור או לפחות להעריך את מצבו?? (וכדרך אגב, דאגתי נובעת מתוך שייכות למשפחה זו). לתשובתך המקצועית והמהירה, אודה.
גם אניכזה כמו הבחור שהוזכר ותאמני לי אני לא רוצה להיות כזה . הבחור סובל והוא לא יודע איך מתמודדים עם החיים. וכנראה צריך עזרה מקצועית. כך גם אני. חבר טוב שלי היה גם כזה, והוא נפטר ממנת יתר.
השאלה איך מגיעים לעזרה מקצועית שתקנה לו כישורי התמודדות עם החיים, ללא נכונות אמיתית מצידו ומצידו של האב. זאת בדיוק השאלה!!!
אגנס שלום אני מציע שהאבא יפנה ללשכת הרווחה המקומית ויתייעץ עם עובד/ת סוציאלי/ת. הם יוכלו לתת לו תמיכה ועצה מתאימה כיצד לנהוג, כולל הפעלת החוק אם יש צורך. בברכה ד"ר אורן קפלן
זה בדיוק מה שהאבא לא מעוניין לעשות עקב צורך להגן על הילד ומתוך תחושת אשם שתהיה חלק אנטגראלי מהפעולה, הוא לא יהיה מוכן לעשות זאת... הבעיה האמיתית היא ההכחשה של האב וחוסר נכונותו מצפונית לעשות משהו. האם תרופות (למרות שזה כבר בחלק של פסיכייאטריה) כגון: סרוקסט, ציפרמיל יכולים לעזור לילד במקרה כזה ולא יכולות לגרום לאינטראקציה שלילית עם הסם? כי אם כן, אולי זה הפיתרון, תרופות גם ללא הסכמתו המלאה של הילד. איך זה מסתדר מבחינה חוקית ואתית? משוועת לעזרה!! אגנס.
שלום, יש לי בן בן 3. מגיל קטן הוא שונא לחפוף את השיער. הוא אוהב מאוד להתקלח, אוהב לשחק באמבטיה, אבל החפיפה היא סיוט עבורו. הוא בוכה ממש בצורה היסטרית. אנחנו מקפידים לא להרטיב לו את העינים, מקפידים לחפוף עם שמפו לילדים. ניסינו כל מיני משחקים עם בובה, עם אח שלו, אבל זה לא עוזר. אני פונה אליך, כי אתמול בעת חפיפת השיער הוא בכה כל כך חזק עד שהקיא. ואחרי שהוצאתי אותו מהמקלחת, הוא רעד כרבע שעה. ממש נבהלתי. מה אפשר לעשות? כרמן
כרמן שלום בתשובתי בהמשך אני מניח שזו הבעיה היחידה שבמוקד. אם יש דברים נוספים, כדי להתייחס למכלול. נוצרה פה כנראה התניה שלילית מסיבה כלשהי, והבעיה כעת היא לעשות שינוי בדפוס. ראשית אפשר לנסות ללמד אותו לטבול ראש במים בבריכה. יש היום שיעורי שחיה לתינוקות בהרבה בריכות והם כוללות צלילה. אולי זה ירגיל אותו למגע המים. בעיקרון אני חושב שדווקא צריך להרגיל אותו למגע המים על העיניים ועל כל הפנים ואולי זהירות היתר מגבירה אצלו את תחושת הרתיעה. מאחר וניסיתם משחקים שונים סביב החפיפה קצת קשה לי להציע משהו מקורי מאוד נוסף. חפיפת ראש לבובה ולאח שלו הם באמת דרכים מתאימות לידד אותו עם החפיפה. את יכולה להיות בטוחה שהתופעה הזו לא תמשך לעד. אני יודע שזה לא מרגיע באותו רגע שאתם באמבטיה. אבל אם לא תיבהלו מזה ותנסו גם לשדר הרגעה כלפיו, סביר להניח שבמוקדם או מאוחר התופעה תיעלם מעצמה. בברכה ד"ר אורן קפלן
לד"ר אורן קפלן, תודה לך על התיחסותך. כרמן
האם מישהו מכיר ויכול להמליץ על ספר טוב המלמד שיטות קוגניטיביות-התנהגותיות(או כל דבר אחר בסגנון) להפחתת דיכאון וחרדה? אשמח מאוד לקבל המלצות בתודה,יערה.
היפנוזה עצמית של אולמן ולמברו אפשר להזמין בכל חנויות הספרים המקוונות. יש גם ספרים לעזרה עצמית עם קלטות, אפשר לעיין בחנויות הספרים על האפשרויות השונות. כמו כן יש מספר ספרים על חשיבה חיובית. צריך להיכנס לחנות רצינית ולעיין. בברכה ד"ר אורן קפלן
שלום רב, רקע קצר על עצמי.... בן 40 , התגרשתי לפני שנה באופן מפתיע (לא מצידי) ותוך תקופה מאוד קצרה. אבד לי אימון לחלוטין באנשים וידעתי שלא ארצה בזוגיות נוספת. לאחר 7 חודשים נוצרה מערכת יחסים מדהימה וכעבור 3 חודשים של היכרות וחיים ביחד הגענו להחלטה שיש לנו רצון חזק להקים פרק ב' בחיים. שאלתי....... הכל קרה מהר. גירושין והכנות לחתונה. מאוד חשוב לי לדעת איך להסביר לילדה בת 10 בנושא של אבא עומד להתחתן. כמובן שהילדה מכירה את בת הזוג שלי ובסופי שבוע לפי ההסדר היא נמצאת עם אחותה בת 4 אצלנו. לבת הזוג שלי יש ילד בן 6. כל עיצה או רעיון יתקבל בשמחה ובברכה. תודה מראש, ארז
שלום ארז גם אני גרושה מזה 5 שנים ואני בת 31 - בתור עצה ידידותית (גם אם זה נשמע נורא ) איך זה שאתה אחרי גרושים כואבים ומפתיעים ואתה כבר רץ אחרי שלושה חודשים ?!!!!!! בלבד של הכרות להתחתן ? האם אתה בטוח שאתה מכיר את הבחורה או שמה אתה בלהט ההתלהבות ? אתה לא ילד קטן ואתה הרי יודע שכל ההתחלות יפות - ואח"כ מתגלעות הבעיות אל אחת כמה וכמה כשמעורבים בזה ילדים וגרים בבית משותף ,אז למה לרוץ ?? אבל ,לא אני אהיה זו שתעצור אותך - אני רק יכולה לקוות בשבילך שתצליחו -ובנושא הילדה ,יש להתייחס לעניין בצורה מאוד עדינה -אל אחת כמה וכמה שיש עוד ילד קטן שאישתך לעתיד תביא לנישואין אלו ואז בתך תתחיל להריץ סרטים בראשה "הנה אבא הולך לגור עם ילד אחר ואותי הוא כבר לא אוהב". פשוט -לתת לילדה את ההרגשה שביתך תמיד פתוח - שכשאבא מאושר גם את תהיי מאושרת ,שהאשה החדשה לא תהיה תחליף לאמא -אבל מאוד תשתדל להיות החברה הטובה שלך (ותתפלל שכך יהיה,,,) זה נושא מאוד עדין - מקווה שהועלתי במעט מזל טוב
שלום ארז גם אני גרושה מזה 5 שנים ואני בת 31 - בתור עצה ידידותית (גם אם זה נשמע נורא ) איך זה שאתה אחרי גרושים כואבים ומפתיעים ואתה כבר רץ אחרי שלושה חודשים ?!!!!!! בלבד של הכרות להתחתן ? האם אתה בטוח שאתה מכיר את הבחורה או שמה אתה בלהט ההתלהבות ? אתה לא ילד קטן ואתה הרי יודע שכל ההתחלות יפות - ואח"כ מתגלעות הבעיות אל אחת כמה וכמה כשמעורבים בזה ילדים וגרים בבית משותף ,אז למה לרוץ ?? אבל ,לא אני אהיה זו שתעצור אותך - אני רק יכולה לקוות בשבילך שתצליחו -ובנושא הילדה ,יש להתייחס לעניין בצורה מאוד עדינה -אל אחת כמה וכמה שיש עוד ילד קטן שאישתך לעתיד תביא לנישואין אלו ואז בתך תתחיל להריץ סרטים בראשה "הנה אבא הולך לגור עם ילד אחר ואותי הוא כבר לא אוהב". פשוט -לתת לילדה את ההרגשה שביתך תמיד פתוח - שכשאבא מאושר גם את תהיי מאושרת ,שהאשה החדשה לא תהיה תחליף לאמא -אבל מאוד תשתדל להיות החברה הטובה שלך (ותתפלל שכך יהיה,,,) זה נושא מאוד עדין - מקווה שהועלתי במעט מזל טוב
ארז שלום את הדברים צריך להסביר בצורה הישירה והכנה ביותר, כולל הסברים על הסדרי הפגישה ואיך החיים יראו אח"כ למולך. לאור היכרותך עם הילדה וסגנון החשיבה והרגש שלה רצוי להתאים את אופי השיחה. יתכן שיש מקום לפנות לייעוץ אצל פסיכולוג ילדים או מומחה בתחום משפחה. זה יכול לעזור גם לך בסגירה טובה יותר של האירועים המהירים שהתרחשו, והן בליווי הראשוני מול הילדים. בברכה ד"ר אורן קפלן
שלום ד'ר אורן ברצוני לשאול האם מנגנון הגנה שהיתפרק ,בעיקבות טיפול פסיכולוגי מהיימן , ולאחר עיבודו בעבודה קשה גם באופן עצמאי .יכול לגרום נזק ? האדם נישאר חשוף , ביחוד עם בתור מנגנון שימש כהגנה מפני המציאות המרה וכעת האדם ניצב בפני אותה מציאות מרה רק 15 שנה קדימה . אין לו כלים להיתמודד אין לו מיומנויות רק אולי מטרה מעשית. אך אינו יכול להגשימה בגלל חוסר האונים מול פני המציאות הזו ואולי הפחד וכן חוסר כישורים חברתיים. איך זה עובד -האם תוך כדי הטיפול האדם צריך להיות פעיל בהווה לנהל חיים עצמאיים ולסמוך על עצמו פעם ראשונה בחיו כשבעצם הוא לא יכול ולא יודע לעשות זאת. האם האדם זקוק למנגנונים כל העת ,,ביחוד מי שחווה טראומה וכעת עומד להיפטר מזה. אולי,,, מקווה שלא סיבכתי אותך יותר מידי,,, אודה לך מאד על תשובתך ו.
ו. שלום מנגנון הגנה איננו משהו מוחשי אלא דימוי תיאורטי לתהליכים נפשיים מסויימים. לכן התפרקות מנגנון ההגנה גם הוא דימוי לתהליך נפשי כלשהו שעברת. אין מצב שבו אדם נשאר חשוף ללא הגנות, יש בהחלט מצבי משבר בחיים בהם מרגישים פגיעים יותר וזקוקים לעזרה. מאחר ואת התהליך עברת דרך טיפול פסיכולוגי נראה לי טבעי לחזור למסגרת טיפולית כדי להתמודד עם המצב הקיים. בברכה ד"ר אורן קפלן
על זה באינטר' ?אודה אם ידוע לך על חומר בנושא בעברית האם סיפרה של אנה פרויד בנושא הוא עדיין רלוונטי או שיצאו תאוריות סותרות לה. מודה לך שוב מקרב לב על התשובות וחג שמח לך ד'ר אורן. ו.
שלום. האם הקלטת משפט על קלטת שחוזר על עצמו מלא פעמים יכולה להשפיעה אם בכלל עלינו.. כלומר אם מישהו הוא אדם עצבני והוא מקליט את המשפט: אני ניהיה רגוע מיום ליום, אני שולט בעצמי. והוא שומע אותו במשך השינה או במשך היום בעזרת אוזנייות.. מה אתה אומר על הפעולה הזאת?
בהחלט כן! (אם המשפט הזה לא יעצבן אותו עוד יותר בשלב ההתחלתי) אבל זו בהחלט "השאה" או דרך להכניס לתת מודע מידע "בדלת האחורית" שבהחלט יכול להשפיע. בעבר היו לפחות שני מהפנטים גדולים שהיו עושים זאת בתור טיפול פרטני לחוליהם. ב"חוות טיפול" משלהם. ישנן סטטיסיטקות שמראות בדיוק לאחר מספר פעמים מסויים מהי רמת ההטמעה של המשפטים באדם. רצוי עם זאת לברור משפטים אם איש מקצוע ולא לבחור סתם כך. וכן השמעת המשפטים בזמן מסויים יעילה יותר מאשר סתם כך .
לחול י o.c.d זה לא מומלץ
איפה אני מוצא על זה עוד חומר?
אלון שלום יש טענות שזה עובד. אין לזה הוכחות מדעיות מסודרות אבל יש הרבה מאוד קלטות כאלה בשוק. זה נמצא תחת המשפחה של "חשיפה תת סיפית", כלומר מסרים שמשודרים באופן לא מודע ומשפיעים על אופן חשיבה והתנהגות. כמו כן בהיפנוזה יש שימוש בשיטות דומות. בעיקרון, אם אדם אומר לעצמו דברים חיוביים בד"כ זה יוצר אוירה חיובית ואכן משפיע לחיוב. בברכה ד"ר אורן קפלן
