פורום פסיכולוגיה קלינית

היום יום שבת ואני כבר משתגע ומרגיש שהולך להיות לי שבוע מה זה מעייף! וזה בגלל שאחרי העבודה אני כבר מרגיש עייף עייף....ידיי כואבות ועייני נוטות להיעצם... ומה שמחכה לי כל השבוע הזה בעצם כל שבוע הוא נורא מעייף ואני לא מבין ותוהה בתוך עצמי ...למה זה ככה....? הלנצח אוכל עייפות?... ** יום ראשון אחרי העבודה- אני צריך לעשות קניות...סל מלא מצרכים נורא כבד...אני הולך וכולי מזיע והמצח שלי חם אש.... לא כדאי לי לעלות על אוטבוס...מרחק הליכה מהבית 15 דקות אבל נורא מעייף אל תשכחו שאני אחרי יום עבודה ושעובדים שעות אפילו בעבודה לא ממש פיזית אתה כבר עייף ורוצה כרית רכה וקרירה לשים את הראש זה נורא כבד הסל והרגליים שלי אחר כך כואבות איין לי כח לזוז אחר כך...ולדברים חיוניים כמו לצחצח שיניים איין לי כח לקום ** יום שני באופן חד פעמי -אני צריך לחכות מ2 וחצי עד 4 לבנק שיפתח .... וזה מתסכל לחכות שעה וחצי....אני אסתובב בקניון..נראה לי...אקנה לי תרופות נגד צרבת.... (למרות שתיכננתי לקנות אותן שיהיה 23 בחודש יום המשכורת....600 שקל...לא הרבה כי זה מפעל מוגן) ואז אבוא הבייתה לבטח ב5 כולי סחוט ארצה להיכנס לגלוש אבל לא יהיה לי בטח כח .... ואז יגיע 11 בלילה זמן לישון בלי שהספקתי בכלל לקבל את רגיעת הנפש היומית שלי מהמחשב ואז אלך מתוסכל לעבודה ** יום שלישי פגישה ב3 אחרי צהריים עם העובדת סוצילאית -הפעם אדבר איתה על אבא שלי....שאולי אפשר ל"השיג" גם לו עובדת אחת... ככה זה לא יכול להימשך....כדאי שאני אוכל בלי רגשות אשם לצאת מהבית-גם הוא צריך...אבל הוא פנסיונר הוא לא ירצה לעבוד אז מה עושים איתו?.. כל היום הוא תקוע מול הטלווזיה! ואז אחזור הבייתה ב4 אוף אני רוצה יום אחד לחזור ב2 וללכת לישון! יש לי בעייה קשה מאוד לגבי האוכל והתזונה בעבודה.... אני לא אוכל בשעות העבודה כלום חוץ ממעדן חלב ותפוח ירוק וזה כי אם אני אוכל משהו גדול כמו בגט זה עושה לי צרבות וזה מקשה לי על הכח לעבוד אני מעדיף לעבוד על בטן ריקה... הבעייה אם נגיד אחרי העבודה אני צריך ללכת לקניות...ואז אני אוכל בעיר איזה משהו..אני אוהב לאכול ארוחה אחת גדולה פעם ביום בעיר....אורז+תפוחי אדמה+בשר...משהו כזה....אז אם אני אוכל מנה אחת גדולה...יש לי אחרי זה צרבת (צרבת= כאבים בחזה, ותחושת צריבה בגרון) ואז אני לא יכול ללכת לסופר למלא סל מצרכים כי זה קשה מדיי הסבירו לי כי שהכאבים בחזה נובעים מאיזה שהוא חלק שלוחץ לי על החזה שיש עומס של אוכל.....איזה מזל פעם הלכתי בגלל זה לרופא לב והוא אמר שהכל בסדר....! ** יום רביעי- לבטח יגמר לי מקצת האוכל-שוב ללכת אל הסופר....יש נגיד דברים כמו קופסת מיונז (מפלסטיק) שאני קונה מקסימום 1 אחת בקנייה וזה נגמר מהר כי שיהיה לי עוד מקום לדברים אחרים בסל וגם אני צריך לתלות מודעות לאזכרה ...לא החלטתי עדיין באיזה יום אוף אני עייף!!!!! איין לי כח אז ככה אני מרגיש נורא עייף בחיים שלי-ובגלל שאני בחיפושים עצמיים ואני בן אדם שמרגיש באבל אני כל הזמן תוהה .. האם אני עושה דברים ...עד שלא אוכל עוד לעשותם?.. עד שרגליי וגופי יבגדו בי?..יעני שאהיה חולה חלילה?... זה נורא קשה המחשבות האלו.... אני פשוט מרגיש שאני חי בלחץ....קם בכוח, עובד, נוסע, אפילו מה"תענוגות שלי" הם נראים לי דברי העסקה עד שאחדל להתקיים!!, אני פשוט יש לי סימן שאלה גדול על כל מהות חיי.......... ואני רק רוצה לקום קצת מאוחר ....לאכול משהו..לעשות אהבה אם אפשר....ולחכות ליום הבא...(וגם לשמוע איזה דיסק טוב) כל בוקר אני שואל את עצמי למה..אני ממשיך...את השיגרה המעצבנת והמתישה הזאת.. מישהו יכול להסביר לי?... שלכם ישראל

אני מבין ללבך ו ההרגשה הזו שאי אפשר עוד עם השגרה מוכרת לי מאד אבל יש לך כאן נקודת מפתח... אחרי תקופה נוראית כזאת אתה נמצא תמיד מול הצטלבות ואתה יכול לבחור בדברים אחרים כי הכוח טמון בך... אתה מסורתי דתי??? הזמן מרפא גם וזה תלוי בך גם אני איבדתי את אבי לפני 6 שנים ועברתי מאז המון והשגרה יכולה להשתנות תאמין לי אפילו באופן איטי נראה לי שאתה אוהב לכתוב ולהביע.. אם זה נכון אז אתה יכול לעבוד על הכשרון הזה החיים כל כך מדהימים האם יש לך שאיפות? יש הרבה בדידות בעולם ומה שאתה עובר , הרבה עוברים כי זאת תקופה קשה לכולם לכל האנשים בעולם זאת המלחמה עם הנפש.... האם יש לך דימוי עצמי נמוך כל כך גם? תמיד אשמח לשמוע ממך

היי ג'ק אמממ יש לי תמיד 2 אפשרויות אבל אם לא אמלא איזה שהוא....מטלה..זה יצור מצב...שלא עשיתי משהו חיוני אני לא מסורתי.....לא נאחז בדת אני לא יודע בעצמי מה השאיפות שלי..... מה אני רוצה או מאחל לעצמי יש לי דימוי עצמי נמוך ביותר לצערי מודה לך על הענות המהירה והעידודים אני קורה אבל קצת עייף לכן קשה לי לכתוב עוד מעט צריך ללכת לתלות כביסה.. אוף

בני בן 11 אושפז במחלקת ילדים פסיכולוגית עקב בעיות היתנהגות ושם נאמר לי שהוא סובל מבעיה אורגנית, והחל טיפול בתרופת "טריל" ושאלתי היא מהי בעיה "אורגנית"? ומהן ההשלכות של טיפול ב"טריל" לגבי ילד בן 11?? תודה

דנית שלום בעיה אורגנית היא כינוי לבעיה פיזיולוגית, בד"כ במוח, אולם ברוב המקרים אין מדובר בטענה מוכחת אלא בהשערה על סמך תופעות התנהגותיות. צריך להתייחס לטענות אלו בזהירות אלא אם יש אבחון ברור בעניין. לגבי טיפול תרופתי כדאי לפנות לפורומים רפואיים. הפורום הזה דן בנושאים פסיכולוגיים בלבד ובטיפול בשיחות. כל טוב ד"ר אורן קפלן

שלום אורן, אני עוקבת אחר תשובותיך בפורום ומרגישה חובה נעימה לפרגן על הנועם, האמפטיה ואי ההתנשאות שבתשובותיך. שלא לדבר על הידע. מברוק!

מצטרף לתגובתה של הפסיכולוגית העמיתה. ומרגיש חובה לציין שהן שהאתר של ד"ר אורן מצויין! ותגובותיו בפורום מדודות שקולות חכמות ולא מעוררות אנטיגוניזם כמו אצל מנהלי פורומים אחרים שביחס אליו נמצאים ברמה או שתים פחות ממנו. בהצלחה מכל הלב!

מצטרף לתגובתה של הפסיכולוגית העמיתה. ומרגיש חובה לציין שהן שהאתר של ד"ר אורן מצויין! והן תגובותיו בפורום מדודות, שקולות, חכמות ולא מעוררות אנטיגוניזם או קידום מכירו עצמי כמו אצל מנהלי פורומים אחרים. ושביחס לד"ר אורן נמצאים ברמה או שתים פחות ממנו. בהצלחה מכל הלב!

משתתפת בפורום

ההתיחסות למנהלי פורומים אחרים היא לא אתית ומיותרת

תודה על הפרגון מכולם. אני ממש מסמיק. לילה טוב אורן

שלום אורן, הפירגון - מכל הלב. הירווחת אותו ביושר

שלום, מזה כחודש אני נמצאת במצב של אי רוגע , אי שקט. אני מרגשיה שאני לחוצה וזה מתבטא בכל שעות היממה, אם זה בעבודה, בבית , בחדר הכושר וכו'. אני מרגישה שאני לא עומדת בלוח הזמנים, שאני לא מספיקה בזמן שבעצם שום דבר לא דחוף ושיש לי את כל הזמן שבעולם. בלילות אני לא נרדמת ואם כבר אני נרדמת זה קורה לפנות בוקר... חוסר השינה לא גורם לי לחוסר עירנות בשעות היום אלא להפך אני יותר מידי עירנית. מה גורם לתופעה זו? כתוצאה מהלחץ יש לי איחור במחזור החודשי (כעשרה ימים ואין חשש להריון ). אני רוצה לציין שהתחלתי להתעמל לפני כחודש בחדר כושר ותופעה זו החלה במקביל ( האי שקט , הלחץ) האם יש קשר בין השניים? בעבר הייתי מתעמלת בחדר כושר ולא היו לי תופעות מסוג זה. . אודה על תשובתך כרמית

כרמית שלום אני מתקשה להאמין שחדר הכושר הוא הגורם לאי השקט, למרות שאם את מוצאת קשר הגיוני בין השניים הוא וודאי אפשרי. בד"כ פעילות גופנית עשויה דווקא להרגיע אי שקט. בכל מקרה כדאי לוודא שמבחינה רפואית הפעילות בחדר הכושר תקינה שכן תפקוד פיזיולוגי לקוי עלול לגרום תופעות לוואי של אי שקט. האם יש לך איזשהו קצה חוט לגבי אי השקט? משהו מסויים שמטריד אותך בתקופה האחרונה? במידה וכן זה פשוט יותר, צריך למצוא דרך להתמודד עם הנושא המטריד, בעצמך או בעזרת ייעוץ מקצועי. במידה והחידה נשארת בלתי פתורה ישנם שני כיוונים אפשריים בתחום הפסיכולוגיה. האחד הוא לנסות ולמצוא גורמים לא מודעים שקיימים ברקע. השני הוא ללמוד שיטות להרגעה עצמית. בשני המקרים ניתן להיעזר בהיפנוזה. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני סובלת מביישנות, חוסר בטחון ואולי אף פוביה חברתית. איני אוכלת בפומבי, איני מצליחה למצוא עבודה, דכאונות מובילים אותי לעיתים לחוסר תפקוד מוחלט. שאלתי היא לאיזה טיפול יש לפנות על-מנת לקבל עצות מעשיות? מה יש לישות כדי תכלס' לחיות? להבדיל מטיפול בו כל שעושים זה לנבור בעבר ולהאשים בעיקר את ההורים. עברתי טיפול כזה ללא הצלחה יתרה. תודה.

אלישבע שלום שילוב של חרדות ודכאון לאורך זמן בסגנון שאת מתארת משפיע על הדימוי והבטחון העצמיים, ומכאן זה סיפור מעגלי שחייבים לצאת ממנו. במידה ולא נעזרת מהטיפול בו היית אין זה אומר שבסוג אחר של טיפול גם לא תעזרי. אני ממליץ לך לנסות ולפנות שוב לפסיכולוג. יתכן שכדאי לך לנסות גם לפנות לפסיכיאטר ולהיעזר בתרופות נוגדות חרדה. מדובר בטיפול שעשוי לקדם אותך בשילוב עם השיחות. בברכה ד"ר אורן קפלן

רציתי לדעת בקשר לסיכזופרניה. לצערי אני מכיר טוב את המחלה. .אמנם זה לא פיצול אישיות , אבל אולי מישהו יוכל להסביר לי את עניין הפיצול במחלה, ההרגשה של שני אנשים (שני מצבים) שנמצאים בתוך החולה. אשמח אם מישהו יענה לי. תודה.

היי נדב, אני מכירה מישהו שחולה במחלה הזו. הבעיה היא, שכשהוא מפסיק לקחת את התרופות שלו, אז הוא מקבל התקף של המחלה. בהתקף הזה הוא עושה כל מיני דברים שפוגעים בזולת. עדי

היי, עדי.תודה שענית לי. אין ספק כשמפסיקים את התרופות המחלה חוזרת. זה משהו שאני בחיים לא אחשוב לעשות בכלל. ותמליצי את זה גם לזה שאת מכירה. נדב.

נדב שלום אכן אין מדובר בפיצול אישיות. מרכיב הפיצול מתייחס יותר להפרדה בין החלק הרגשי לחלק הקוגניטיבי, כלומר, אנשים עלולים להגיב בצורה לא תואמת למצב. דוגמא פשוטה, למשל, לפרוץ בבכי כשאין כל דבר עצוב, או לפרוץ בצחוק למרות שלא קרה כל דבר מצחיק. בכל מקרה, השם אינו מוצלח ולא מבטא את הקשיים המרכזיים של המחלה. אולי תתעניין לקרוא את המידע באתר ביחד http://www.beyachad.co.il בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, אורן. תודה שענית לי על ההודעה. אני חולה בסכיזופרניה ומה שאני מרגיש בעיקר, מלבד מחשבות השווא והפרנויות, זו ההרגשה שאני משתנה ממצב מסוים אחד למצב מסוים אחר , כאשר כלפי חוץ אף אחד לא שם לב להבדל. רק אני מרגיש את זה. אני ממש מרגיש הבדלים בדיבור, במחשבות, בהרגשה הכללית, באופטימיות, במוטיבציה, ועוד. ההרגשה היא שיש בי שני אנשים -אחד טוב מאוד ואחד פחות טוב, כבד, אדיש. המעברים האלה מעייפים ומשגעים אותי ורציתי לדעת עוד בנושא הספציפי הזה, של הרגשת הפיצול של המחלה. או שזה דבר שנמצא רק אצלי , שכן אני יודע שמחלה מסויימת אצל כל בנאדם היא שונה. אשמח אם תענה לי.

אני בן 38 גובה 180 משקל 105 קג לא סובל מבעיןת מיוחדות אבל יש לי הסטוריה ארוכה של כאבי בטן ויציאות תכופות לשירותים לאחרונה לפני 3 חודשיים התגלה בבדיקת דם אצלי חיידק הליקופילורי קיבלתי טיפול משולש של אנטיביוטיקה לחודש אבל מאז לא ניגשתי לברור הצלחת הטיפול שמשמעו קטילת החיידק לאחרונה בנוסף ליציאות מרובות במשך היום התוסף סיפטום של עודף גזים לאחרונה אני סובל מסיוטים בלילה שאני קם בבוקר זה מאוד קשה האם יש קשר למחלה או שזה מצביע על בעיה גופנית אחרת תודה אריאל

אריאל שלום אני מציע שתפנה אל הרופא המטפל והתייעץ איתו. מדובר כאן בבעיה רפואית וכדאי קודם כל לבדוק אותה לפני שפונים לכוונים פסיכולוגיים. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן שלום, מה עושים עם נער בן 17 שקרא איזהשהוא פרק ביחזקאל שמדבר על נוכחותם של עבמים ושדים ( במילים שלו זה מה שקרא שם) ומאז יש לו פחדים נוראיים מחושך ומשינה לבד בלילה? הוא ישן עם אחותו הגדולה כבר שבועיים (!!!) ולא נראה לי שהמצב הולך להשתנות בזמן הקרוב. האם יש לך רעיון מה לעשות כדי לעזור לו להתגבר על הפחד? האם זה נורמאלי שבגיל כזה יש עדיין פחדים מעבמים ומשדים ורוחות??? תודה וחג שבועות שמח.

שכחתי להוסיף פרט קטן אבל אולי חשוב, אנחנו משפחה חילונית לגמרי ולא ידוע לי איך בכלל הגיע אל הפרק ההוא בספר יחזקאל..:-(

שירה שלום נשמע שהנער נמצא במצוקה וזקוק לעזרה. אם היה מדובר בתגובה של יום יומיים אפשר היה לעבור לסדר היום. תופעה כזו שנמשכת שבועיים מעידה על רמת מצוקה גבוהה ודורשת התייחסות. השאלה גם איך הוא מתפקד במהלך היום והאם ניכרים שינויים בתהליכי החשיבה והביטוי הרגשי. אני מציע שתפנו אותו בהקדם לגורם מקצועי לייעוץ, הן כדי לעזור לו להשתחרר מהבעיה הנוכחית והן לצורך הערכה מה למעשה קרה לו. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום רב לד"ר אורן קפלן. למה אני מענישה אצ עצמי? סיבות לעונש: 1 לא הקשבתי לאנשים אחרים: רופא אמא וחברים (עומס ולחץ בלימודים). 2 ניסיונות התאבדות=לא להכאיב לאנשים אחרים(אמא). 3 מזל רע לאנשים אחרים! 4 שנאה עצמית=בעקבות תחושה שאנשים לא סובלים אותי. אני רעה- מזל רע לעצמי וגם לאנשים אחרים. אומרים עלי דברים טובים- אבל אני לא מאמינה להם. 5 לא מאמינה לאנשים אחרים וגם לעצמי. 6 חבל שנולדתי בכלל-(יותר גרוע משנת 00 עד יום.) יש איזשהו דרך לעבור את זה, להתמודד עם זה? אני רוצה למצוא שקט ושלווה בנפש שלי לגבי הבעיות האלה. רופא המטפל אומר על זה " פשוט תהיה עצמך!" איך זה להיות עצמי? תודה על טיפולך.

שום דבר לא מצליח להטריד אותי, מעין הסתגלות מושלמת לכל מצב, הייתי רוצה מדי פעם גם להתעצבן, איך עושים את זה? - אגב - לא מדובר במחסור באסרטיביות והפניה לפורום זה היא מתוך סקרנות, זה לא עד כדי כך מטריד אותי...

אדיש שלום אם אתה אדיש וזה לא מפריע, סביר להניח שלא היית פונה. כנראה שאתה חש שמשהו באדישות הזו פוגע באיכות חייך. פעמים רבות סוג כזה של תגובה הוא סוג של הגנה כדי לא להרגיש כאב. אם אדישים, לא נפגעים. אפילו בפניה האנונימית פה אתה מוסיף בסיום ליתר בטחון שזה רק סקרנות ולא באמת מטריד אותך. כנראה שצריך הרבה מרחק בטחון לפני שתחשוף את החלקים הפגיעים שלך. זה לא אומר שזו בעיה. אנשים רבים חיים כך זמן רב. הבעיה שכנראה שאתה לא שלם עם זה. כדי לעשות שינוי תצטרך מספיק מוטיבציה ומספיק כוחות שכן תהליך כזה של שינוי אורך זמן רב ודורש אנרגיה. טיפול פסיכולוגי העוסק בשינויים כאלה הוא בד"כ ארוך טווח, כלומר, לפחות כמה חודשים ואף יותר. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום ד"ר קפלן כתבתי לך כבר על כמה סימפטומים שהיו לי וענית לי שכנראה היה לי התקף חרדה. אני מאוד רוצה לטפל בעיניין אבל אני לא יודעת לאיזה טיפול לפנות או יותר נכון איך אדע לאיזה פסיכולוג/ית לפנות. לא הייתי אף פעם בטיפול פסיכולוגי למרות שתמיד רציתי כי אני יודעת שזה עוזר וגם נחמד לפעמים לדבר ולהשפך בפני משהו שממש לא מכיר אותי אודה לך אם תוכל לענות לי על שאלתי תודה מזל

מזל שלום ראשית האם את פונה לשירות הציבורי או לטיפול פרטי. במידה ומדובר בשירות הציבורי כדאי להתעניין בצוות בריאות הנפש בסניף קופת חולים המקומי שלך והם ימליצו לך על הדרך המתאימה. אם מדובר בטיפול פרטי ואת גרה באזור המרכז אוכל לנסות ולהפנות אותך לפסיכולוג/ית שאני מכיר, במקרה זה שלחי אלי מייל. אני פחות מכיר באזורים אחרים וצריך להתעניין עם גורמים מתאימים בקהילה. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום לך , מה קורה כאן ???? אני שם לב שרוב השואלים מציגים בעיות מורכבות ומופשטות ומצפים ממך לתשובת בזק עזרה או פתרון. איך אתה מציע לכנות אותם : תמימים או טיפשים ? מן הצד השני , בעצם הסכמתך לנהל את הפורום הזה , לדעתי , וסלח לי מראש על הביקורת , אתה משתף פעולה עם האשלייה הזאת ! לא חבל על זמנך הפנוי? אני משוכנע שגם אתה יודע , שחוץ מהתשובה : " לך לטיפול \ ייעוץ אצל אנשי מקצוע ". כל שאר התשובות יועילו כקליפת השום. אני מתנצל מראש , אבל ייתכן שחסכתי ממך למספר ימים אי אילו שואלים.

מיכאל שלום לפני שנים התנדבתי באחד מקווי החרום שפועלים בארץ. בתחילה חשבתי שאנשים פונים רק במצבי חירום נואשים אבל גיליתי שרוב הפונים מתקשרים דווקא בהתלבטויות שאין עליהן תשובות חד משמעיות. מבחינה זו הפורום הזה דומה לכל קו מידע מקצועי אחר. מי שיודע שהוא צריך עזרה מקצועית פונה וזהו. אבל פעמים רבות הספק מנקר ואין תשובה חד משמעית. פנייה לפגישה עם איש מקצוע מחייבת ודורשת תכנון. לכן אנשים מהססים ולא פונים מייד ובכל נושא. לפעמים התשובה שניתנת כאן שכדאי לפנות לייעוץ מחזקת תחושה או ספק כזה, ואגב, לא תמיד צריך להפנות לייעוץ. אנשים עושים תהליכים רבים של טיפול ושינוי עצמי במסגרת טיפול ומחוצה לו. ייעוץ מסוגים שונים, כולל בפורום הזה, אמור לתת יד מכוונת, קצה חוט, במצב שאדם מתלבט. אין כוונה לתת טיפול אינסטנט ולכן לא נעשים כאן קסמים. אני לא חושב שאנשים תמימים, הם מבינים בד"כ את מגבלות המסגרת הזו. מי שנעזר, נעזר. ובזה אני בהחלט מסתפק. בברכה ד"ר אורן קפלן

היתה לי דיעה קדומה על מקצוע הפסיכולוגיה ועל פסיכולוגים קליניים עד שנכנסתי לפורום הזה. למרות שמעולם לא טופלתי ע"י פסיכולוג ( לדעתי הם שרלטנים), פגשתי בפורום הזה את ד"ר קפלן ששינה לחלוטין את דעתי . אכן, יש פה גם עצות וגם הכוונה והרבה פעמים ( תתפלאו ) גם פתרון של בעיות. הכותבים אינם תמימים או טפשים , נהפוך הוא הם נעזרים .

אתה בכלל יודע איך עזר לי הפורם הזה

בתור אחד שנמצא בטיפול ולא יודע בדיוק על איזה נושאים לדבר בטיפול ומה בכלל מהות הטיפול.... מאוד נעזרתי בתשובות מהפורום הזה להבין מעט על מהות הטיפול הפסיכולוגי ובכלל מעשיר אותך במושגים ובחשיבה

לד" אורן קפלן שלום אני בחורה בת 28 שסובלת מחרדות כבר הרבה זמן, מאז ילדותי הייתי ילדה פחדנית הפחדים היו "נורמלים" לילדה קטנה וכיום הפחדים שלי הם יותר מוזרים קצת ,כמו להיות לבד,לנהוג מחוץ לעיר, לצאת לנופש רחוק הייתי רוצה את דעתך על פחדיי מה אתה חושב. ואיך להתמודד עם זה בצורה הכי נכונה טופלתי בעבר שיחות עם פסיכולוג, וכרגע אני מטפלת באנרגיות כמו רייקי, פרחי באך, רפלקסולוגיה. בנתיים אין שום תוצאה שמקלה משמעותית על הבעיה אני ידעת שזה גם עבודה עצמית אבל זה לפעמים נורא מפחיד, ונורא קשה מה עליי לעשות עם התלות שלי באנשים. נ.ב כל זה התחיל מיום הנישואים בגיל 22 ומאז הספקתי להתגרש ואני נורא שלמה עם ההחלטה, כיום יש לי חבר ואני גם פוחדת לחשוב על קשר שמוביל לחתונה מה לעשות אשמח לשמוע תגובה תודה רבה

מה לעשות כשאני במצב של חרדה, אני נורא נילחצת מזה ולא יכולה לנשום יש לך עיצה? תודה קרן

קרן שלום את מתארת מצב שנמשך זמן רב ובעקבותיו פנית לטיפול. אישית אני מאמין בטיפול הפסיכולוגי וחושב שהיית יכולה להיעזר בו, לפחות במקביל לטיפולים המשלימים שאת עושה. בכל מקרה, חשוב שתתייעצי עם הגורמים המטפלים, הם מכירים אותך בוודאי יותר ממני. אני מצרף בכל מקרה תקציר על השיטות המקובלות לטיפול בחרדה. בנוגע להודעה השניה, תוכלי אולי להיעזר בלימוד שיטות של הרפיה עצמית למצבי החרום. בברכה ד"ר אורן קפלן חרדה הינה תגובת חרום טבעית של הגוף כדי להתגונן מפני סכנה. במצבים מסויימים החרדה הופכת לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים. כדי לטפל בחרדה צריך להבין את ההקשרים בה היא מופיעה, ללמוד להתמודד עם תגובות החרדה, ולבסוף, גם "להתיידד" עם החרדה, כלומר, לקבל שבמצבים מסויימים החרדה מופיעה כחלק טבעי של מהלך החיים. כל אלו יכולים להיעשות בטיפול פסיכולוגי. ישנן גישות שונות להבנה ולטיפול בחרדה. ניתן להכליל באופן כללי שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום ממוקד המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. על פי צורת חשיבה זו יש צורך בטיפול פסיכולוגי דינמי ארוך טווח כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. במידה וישנה בעיה פסיכולוגית רחבה יותר ברקע רצוי לטפל בה, אבל ניתן במקביל או באופן בלתי תלוי לטפל בחרדה. גישה זו טוענת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. כמובן שהשיטות הפסיכולוגיות האמורות אינן מנוגדות וניתן לשלב ביניהן. הקריטריון העיקרי לבחירה בגישה טיפולית הוא היקף התופעות ומידת מיקודן וכן כמה זמן הן פעילות ומשפיעות על אורך ואיכות החיים. הגישה הרפואית-תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. במצבי חרדה חריפים רצוי להיעזר בתרופות בשילוב עם הטיפול הפסיכולוגי. יש להדגיש שהטיפול התרופתי אינו משנה את מקור הבעיה ולכן הפסקת התרופות תחזיר פעמים רבות את החרדה. הטיפול הפסיכולוגי נועד לעשות שינויים בנטיות ובהרגלים האישיים כדי למנוע את תופעות החרדה הפוגעות באיכות החיים לטווח הארוך. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה חריפים יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג כדי להחליט על דרך הפעולה הנכונה ביותר. ד"ר אורן קפלן, פסיכולוג קליני

אשמח לדעת היכן ניתן לקבל פרטים אודות שיטות טיפול ואחוזי הצלחה, שימוש בסרוקסאט כקטליזטור לפיתוח דפוסים חדשים , הקשר בין הסיפטום ומבנה אישיות , חתך סוציואקונומי של הלוקים בהפרעה זו וחומר עדכני נוסף .

מוש שלום אני מתאר לעצמי שחיפוש במאגרי המידע באינטרנט ובספריות האוניברסיטה יניב חומר רב. במידה ויש לך שאלה ספציפית או אישית אוכל לנסות ולייעץ. בנושא הסרוקסט כדאי לפנות לפורומים הרפואיים. בברכה ד"ר אורן קפלן

הלכתי לשיחת איבחון במרפאה לבריאות נפש בעירי ואמרו לי שאני סובלת ממשהו שנקרא עצבות ממושכת(לא זוכרת איך זה נקרא) וכן מהפרעת אישיות תלותית עם אלמנט פרנואידי ורציתי לדעת על זה קצת יותר ואם זה ניתן לטיפול

אלמונית שלום את זכאית לקבל שיחת משוב במקום בו אובחנת בה תבקשי הסבר מדוייק לגבי הבעיה שאיבחנו וסוג הטיפול המתאים. אישית אני נרתע מאבחנות אישיותיות כיוון שהן לא מדוייקות ולא נותנות באמת פתרון ברמה האישית. צריך לברר לא מה האבחנה אלא מה הבעיה שממנה את מוטרדת, ובה לטפל. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה רבה על תשובתך. ראשית אני ביקשתי ממנה לתת שם לבעיה שלי ולכן היא אמרה לי והיא אמרה לי שטיפול של שיחות יעזור. רציתי גם לדעת כמה עולה טיפול פרטי ואם פסיכולוג קליני מוסמך לטפל בכאלו דברים. ושאלה נוספת היא האם זה ניתן לטיפול ההפרעת אישיות בד"כ או שזה בלתי הפיך.

רציתי לברר מה הסיבות לתלות שמתפתחת בין אדם למישהו שהוא בערך גרם ל"הצלתו" האם זה בריא וכיצד ניתן למנוע זאת (הסבר קצר לאחר מניעה של רצון להתאבדות התפתחה מעין תלות של זה שרצה להתאבד במונע אולי ניתן להגדיר זאת צורך בקירבה לאו דוקא פיזית צורך בלשתף בכל דבר וכו')

א. שלום אני יכול להבין מצב בו אדם שהרגיש הצלה ותמיכה פיתח רגשות עזים כלפי מי שמזוהה כמציל. אין פה שאלה האם זה בריא או לא. סביר להניח שאותו אדם שרצה להתאבד נמצא גם כעת במצב רגשי מורכב וזקוק לתמיכה, הן מהסביבה והן מגורם מקצועי. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן שלום בזמן האחרון היתה לי התפרצות של עצבנות עקב אבטלה פניתי לרופא המשפחה וקיבלתי כדורי הרגעה שאני מפסיק את נטילתם בגלל שהמתח והעצבנות ירדו המתח ירד בגלל שאני מבין שצריך להסתגל לחיים ולא לתת לפאניקה לנהל את החיים כי קבלת החלטות שגויות במצב פאניקה זה מירשם בדוק להסתבכויות לאבי המנוח היו התפרצויות זעם בגלל שטויות (הזכוכית נשברה) מובן שהתפרצויות הזעם היו גובה למצב דחק יחד עם זאת למרות שלאבי היתה ביוגרפיה קשה וביקורים במחלקות אישפוז עקב אירועי לב קשים הוא הפך לאגדה ביכולת שלו להתמודד עם מצוקות וקשיים שנתייים לפני שהלך לעולמו כאשר עבר את גיל 90 הוא שבר את רגלו וכשעמדתי מולו בחדר מיון ראיתי בעיניו את הנחישות לא לוותר שנתייים היה מרותק לכיסא גלגלים צלול בדעתו בקיא בכל פרט ובמצב רוח מצויין עד שהלך לעולמו בגיל 92 איך מסבירים את החוסן הנפשי האדיר שהיה לו עם התפרצויות הזעם תודה שאול

שאול שלום אומרים שכל אדם הוא עולם ומלואו ולכן ניתן לגלות שבכל אדם יש תכונות ייחודיות והתנהגויות שהן תולדה של הסטוריה ארוכת שנים ונטיות אישיות, אולי גם מולדות. אינני רואה ניגוד בין חוסן אישי להתפרצויות זעם. חוסן אינו ביטוי לשלווה בהכרח אלא ליכולת להתגבר ולהמשיך הלאה למרות קשיים. ההתפרצויות הן ביטוי לסגנון התמודדות עם מצבים שונים וחלק משמעותי בהן זה סגנון של קשרים בין אישיים. אני שמח לשמוע שהצלחת להוריד את המתח שחשת באמצעות מודעות עצמית ומקווה שהדברים ילכו וישתפרו ככל שהזמן יחלוף. בברכה ד"ר אורן קפלן

אבקש לדעת איך מתמודדים עם מצבי דחק לאחר פיגועים ?

גל שלום דחק שאחרי פיגוע הוא תגובה טבעית של הגוף והנפש. חשוב להיעזר באנשים קרובים, לדבר על מה שקרה, ולא לפחוד מתחושות בלתי מוכרות שתוקפות במצבים כאלו. שני שליש מנפגעי טראומה יתמודדו עימה בהצלחה וימשיכו בחיי השגרה לאחר מכן גם ללא עזרה מקצועית. עם זאת, הסטטיסטיקה מורה שכשליש מנפגעי טראומה חווים ברמה כזו או אחרת תופעות דחק פוסט טראומתיות. במקרים הללו דרושה גם התערבות מקצועית, רצוי זמן קצר ככל הניתן לאחר האירוע, כלומר כבר בשבועות הראשונים, יש הטוענים שאפילו בשעות ובימים הראשונים אחרי האירוע. זו התשובה הכללית לעניין. האם יש לך שאלה אישית סביב תגובת דחק אחרי פיגוע? בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה על תשובתך אבקש לדעת איך צוות סיעודי, אמור להתמודד עם מצב דחק לאחר פיגוע - למשל אחיות בחדר מיון אליו הגיעו פצועי פיגוע

לגידי שלום. פניתי השבוע לראשונה לפסיכולוגית לטיפול, הפגישה כללה בעיקר תאור שלי את מה שאני חושבת שהבעיה שלי וכ'ו הייתי במבוכה מאד גדולה, אבל התחושה הכללית שהיתה לי בפגישה היתה שהפסיכולוגית (שדוקא נראית לי מאד מתאימה) לא כל כך מעונינת בטיפול בי. אני לא יודעת אם זה קשור לאיך שהיא התרשמה ממני או מה שהיא חושבת שהבעיה (ואולי אין לה חשק להתעסק בזה) אבל התחושה הזו לא עוזבת אותי. הסיכום היה שנפגש עוד כמה פגישות כדי להכיר אחת את השניה יותר טוב ולהחליט איך להמשיך. מרוב שהייתי מודאגת מהאם היא תתאים לי, אפילו לא שקלתי לרגע את האפשרות שאני לא אתאים לה. אני לוקחת בחשבון שזוהי רק התרשמות שלי ואני מתכננת להמשיך המפגשים בחודש הקרוב לפי המלצתה אבל בכל זאת אני רוצה לדעת מה עושה הפסיכולוג כאשר מגיע אליו מטופל שהוא ממש לא מחבב או עם בעיה שהוא ממש לא מעונין להתעסק איתה (למרות שהוא יודע איך) האם יתכן שהפסיכולוגית תחשוב שאיננה מעונינת לטפל בי ותדחה אותי או תפנה אותי למישהו אחר? (יש לי חשש גדול מדחיה ואני מאד חוששת מכך) מצד שני, אם היא איננה מעונינת, בודאי שעדיף לי לחפש מישהי אחרת. איך אני יכולה לדעת? איך בכלל מתמודדים פסיכולוגים עם מטופלים שממש לא בא להם לטפל בהם (לא משנה מה הסיבה)? אני מאד אעריך תשובה כנה.

אחת שלום "לא בא" זה ביטוי לכל מיני דברים. לפעמים המטפל מרגיש שהוא לא האדם המתאים מבחינה מקצועית ואז בד"כ יאמר זאת בצורה ישירה. כאן השיקול הוא מקצועי טהור. אבל את מדברת דווקא על התחושה המאוד אישית שאין לך חשק לפגוש אדם מסויים. ראשית צריך לבדוק אם מה שקורה לך אינו השלכה מוחלטת שאינה קשורה כלל לפסיכולוגית. בסך הכל בקושי הכרתן. היה יכול להיות מעניין וחשוב לשתף אותה בתחושותיך מאחר והן בוודאי מספרות משהו על עצמך. ולגופו של עניין. פסיכולוגים כמו אנשים אחרים בוודאי יכולים להרגיש שמטופל מסויים אינו מעורר התלהבות (ולהיפך). בחיי היום יום התגובה תהיה התרחקות וסגירה של העניין. אבל במקרה של טיפול פסיכולוגי תחושות כאלו אמורות להיות כלי עבודה וכלי אבחוני. תחושות שאנשים מעוררים בך לא מעידים רק על עצמך אלא גם על האדם שמעורר את התחושות הללו. אנשים ש"לא בא" לעבוד איתם נושאים כנראה משהו בתוכם שמקרין לאחרים משהו שלרוב לא מקבל תשומת לב והתייחסות. פסיכולוג מיומן אמור לזהות את ההשלכה הזאת ולעבוד איתה. אחת האתגרים והתפניות המשמעותיות בטיפול כזה עשויה להיות הנקודה שפתאום כן "יבוא" לעבוד עם האדם הזה, שפתאום הוא הופך למעניין מגוון ורצוי. זה ישליך מן הסתם לא רק על היחסים בתוך הטיפול אלא גם על היחסים מחוץ לטיפול. העבודה הפסיכולוגית בניגוד לרוב העיסוקים האחרים היא עירוב של קשר מקצועי עם קשר אישי. תשומת לב לאופי הקשר האישי שנוצר והתחושות סביבו הם מרכיב משמעותי בעבודה הטיפולית מאחר והם בד"כ מדגם מייצג למה שקורה גם מחוץ לחדר הטיפולים ובעולם הפנימי של המטופל. אל תוותרי על החלק הזה, קשה ככל שיהיה. אם תצליחי להתמודד עם החששות שלך מול הפסיכולוגית יקרה לך שינוי שישפיע לטובה גם בעולם החיצוני, בגללו מן הסתם פנית לטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן

לפי דעתי האישית, כדאי שתספרי לה על תחושותיך. כל ההתלבטות הזאת הרי גורמת לך המון סבל.....

שלום אורן, אני עוקבת אחר תשובותיך בפורום הזה ומרגישה חובה נעימה לפרגן על הנועם, האמפטיה והאופן הבלתי מתנשא שבו אתה משיב. שלא לדבר על הידע, כמובן. מברוק.

בתי לוקחת קפסולות של סט. ג'ון וורט שהומלץ לה ע"י הרופא . היא נוטלת קפסולה אחת ביום (500 מלג) מזה שלשה שבועות. למרות שתרופה זו נחשבת לתרופה צמחית, אינני שלמה עם נטילתה לאורך זמן ועל כן ברצוני לדעת את ההשלכות של לקיחת תרופה זו לאורך שלושה חודשים ואם יש לזה תופעות לוואי , והאם התרופה ממכרת. אודה למענה מהיר. תודה אמא

לאם שלום אני חושש שהגעת לפורום הלא מתאים. אנא נסי לפנות לפורום שמטפל בנושא תרופות. הפורום הזה עוסק רק בפסיכותרפיה, טיפול באמצעות שיחות. בברכה ד"ר אורן קפלן

התרופה הזו יותר מוכרת בארץ בשם הייפריקום (Hypericum). ניתן למצוא הרבה מידע (שיענה על שאלותייך) באתר http://www.hypericum.com - אורי

ד"ר שלום, אני חוששת שדילגת על השאלה שלי מתאריך 13.5. לתשובתך אודה.....

מירי, עניתי, אכן דילגתי בטעות.

אני מדבר זמן רב עם אדם בתוכנת ה-ICQ. יש לו שפה גבוהה, והוא מדקדק מעולה. הוא סיפר לי מהרגע הראשון ששמו הוא אנדריי בנדרס-זיטה כמובן בספרדית, בגאווה. לי ידוע מי זה שחקן זה, ומיד בהתלהבות דיברתי איתו. התחלנו להיות חברים טובים... אך הוא רוצה להזמין אותי לסט הסרט החדש שלו. מה לעשות?

יש חוזה ? מי ישלם את כרטיסי הטיסה ? ביקשת מקדמה ?

מדוע ישנה התלבטות?

ד"ר שלום. יש לי בעיה שדי מפריעה לי.. אינני מסוגל להשתין במשתנה ציבורית,או בקירבת אנשים,במקומות ציבוריים. לפעמים נוצרים מצבים שאני נאלצ להתאפק זמן רב וזה גורם לי לסבל. איני זוכר מתי זה התחיל להפריע בשיגרת היום יום,אך אני מאמין שתופעה זו מפריע לי כבר יותר מ 3 שנים.לדוגמה היום נכנסתילמשתנה ציבורית שהיתה כולה לבנה ומבריקה כבית מרקחת,(למזלי לא היה איש ולכן כן הצלחתי).אך בסיטואציה זו הרגשתי כאילו אני בתוך חלום בלעות(מטאפורה).בכדי להצליח להשתין אני צריך שיתקיימו כמה תנאים מסויימים(שלא תמיד זמינים)ואלו הם:*שרותים סגורים מהריצפה עד התיקרה עים מנעול תקין *שלא יהיו אנשים שראיתי שנכנסו למשתנה לפני\אחרי *שלא אשמע רעשים (דיבור,צחוק,דלתות,מים ,זורמים).ולא להיות מוטרד משום מחשבה אים לא ,אוכל לעמוד מול אסלה במשך מיספר דקות ללא הצלחה במסימה שהיא צורך טיבעי לכולם .לא משהו מיוחד והאבסורד הוא שבשבילי הוא דבר מאוד משמעותי ומאוד מפריע. אשמח אים תוכל לייעץ לי או לכוון אותי כיצד ליפתור את הבעיה הקטנה\גדולה שלי. תודה

ביישן שלום מדובר כנראה בסוג של מחשבות כפייתיות שעוצרות בעדך, בד"כ אלו באות מתוך דאגה בנושא ניקיון, אבל כנראה גם בהקשרים נוספים, אולי חברתיים. הלחץ שנוצר במצבים שאתה מתאר יוצר באופן טבעי התכווצות הסוגרים וקושי במתן שתן. השאלה האם הבעיה נגמרת כאן, או שיש בחייך עוד מצבים ונושאים שמטרידים אותך באופן שפוגע באיכות חייך. במידה והנושא מטריד אותך באופן שמצדיק טיפול תוכל לפנות לייעוץ פסיכולוגי כשהכיוון מתמקד כנראה בתחום של מחשבות כפייתיות. כמו כן תוכל ללמוד שיטות להרגעה עצמית והרפית שרירים שעשויות להקל על הבעיה באופן ישיר. בעיקרון תרופות אנטי חרדתיות מתאימות גם לסוג כזה של בעיות. צריך לשקול את עוצמת הקושי מול ההשקעה הנדרשת בטיפול המתאים. בברכה ד"ר אורן קפלן

לד"ר קפלן ערב טוב, אני יודעת שאולי אינני צריכה להפנות את שאלותי אלייך כפי שכבר ציינת אבל בכל זאת אני מעונינת להתייעץ איתך. אם אתה לא זוכר אז אני בחורה בת 23 שסובלת מלופוס ומדכאון ממושך שמטופל תרופתית בשלוב אם שיחות. שמתי לב שאני יכולה להיות מאוד מדוכאת עד כדי מחשבות מאוד לא חיוביות ואחרי זה שאני בסביבת אחרים מצב רוחי משתנה לחלוטין ופתאום הכל נראה לי ורוד ( אם כי לא תמיד) התופעה כשלעצמה מאוד מוזרה לי. רציתי לשאול עוד משהו אם אפשר. בעוד שלושה שבועות אני אמורה לצאת לחופש משנת הלימודים ואני מאוד חוששת למה? במקום לשמוח אני נכנסת לדיכאון, מה אני אעשה בזמני החופשי, הרי זה אבסורד. אני כל כך צריכה את החופש הזה אחרי השנה הקשה. ממה אני כל כך חוששת? אני פוחדת שזה רק יגביר את תחושת הדיכאון. אתה יכול לעזור לי?

שירה שלום יתכן שהמסגרת שומרת עליך ומעסיקה אותך ולכן החופשה מאיימת כי יוותר זמן רב פנוי למחשבות שליליות. כפי שציינתי בעבר, כדי להביא את התכנים הללו לטיפול בו את נמצאת. חופשה נעימה ד"ר אורן קפלן

שירה שלום, כתבתי לך לאי מייל ולא התייחסת. זו כמובן זכותך אם כי לדעתי זו טעות אולם אפשר לפחות לכתוב תודה.

מיכל אני החזרתי לך אימל. כנראה שזה לא הגיע אלייך. אני לא נוהגת להתעלם מאנשים. בכל אופן סליחה.

הבת שלי בת ה10 קמה כבר כ 10 ימים לילה לילה כמתוך סיוט. היא לא מתעוררת לגמרי ונראת מבוהלת מאד וסובלת. היא גם מדברת דברים לא ברורים . ומזיעה מאד. תופעות הדומות לילד הוזה מתוך חום גבוה אך היא ללא חום. רציתי לציין שללפני כן היא היתה חולה בשפעת כשבועיים. וגם שקיעת הדם היתה גבוהה אצלה. האם התופעות האלה מוכרות ? האם זו יכולה להיות בעיה פסיכולוגית ללא כל קשר למחלה? אודה לכם על תשובתכם

שני שלום אני מציע לפנות קודם כל לרופא הילדים ולבצע בדיקות. יתכן שיש עדיין תגובה למחלה שבאה לביטוי בתופעות הללו. בעיקרון יכולה להיות תגובה נפשית/רגשית למחלה. כדאי לשוחח עם הילדה ולראות איך היא מרגישה והאם יש משהו חריג גם במהלך היום. במידה ולא תתקבל תשובה לאחר הבירורים האמורים אפשר יהיה לחשוב הלאה. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום לדר' קפלן, אני בחורה בת 26. הורי פרודים מאז היותי בת שמונה. כל השנים יחסי עם אבי היו טובים מאד ובמקרים רבים אני הגנתי עליו כאשר דיברו עליו רעות. לפני כחודש וחצי ביקשתי מאבי דבר והוא סירב בטענה מסוימת. בדיעבד ולאחר שלחצתי עליו התגלה לי כי הוא שיקר בצורה מניפולטיבית ומכוערת, וכי היה לו אינטרס מסוים לשקר זה שקשור ליחסיו עם שאר המשפחה. השקר פגע בי מאד ובאמון שלי כלפיו. מאז אינני מסוגלת לדבר איתו, ולמרות שהוא מתקשר בלי הפסקה אני מאד כועסת עליו. הדבר המוזר הוא שהוא אפילו לא חסר לי, ולדעתי אני יכולה להמשיך כך חודשים. מה דעתך?

ע. שלום קשר עם הורים אינו ניתן לבחירה, וקשה לגלות שהם לא מושלמים. הורים יכולים לאכזב, אבל הם ישארו תמיד בתפקיד מאוד חשוב עבורך. אני לא מציע לך ללכת אחרי האכזבה, אלא לנסות ולפתור את העניין. אם את מרגישה שאינך יכולה לדבר איתו על כך כתבי לו מכתב והסבירי את אכזבתך ממה שקרה. כשתחזרו לדבר הדברים אולי יראו לשניכם אחרת. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני מחפשת המלצה לפסיכולוג/ית קלינית באיזור רחובות (או בסביבה הקרובה). אני כבר הרבה זמן רוצה ללכת לפסיכולוג, אבל לא יודעת לאן לפנות. תודה מראש

קרן שלום שלחי אלי מייל ואמסור לך שם מתאים בגדרה ואולי ברחובות. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני מחפשת פסיכולוג כיי אני לא רוצה לדבר אם ההורים שלי על החיים הפרטים שלי אני גיד לכם את הפרטים שלי בת\בן:בת עיר:כפר יונה שם:שני בת:13.5 עוד פלאפון נייד:055-346894 פלאפון נייד:055-951145

בוקר טוב. יש לי בעיה שממנה אני סובל המון זמןבחור מאוד עצבני כל דבר קטן יכול לעצבן אותי אין לי שליטה על הדבר וזה מאוד מציק לי וגם פוגע ביכולת התיקשור שלי אם אנשים.הייתי מעוניין לעשות כל דבר על מנת להתגבר על בעייה זו כי כבר אני לי כוח להתעצבן מכל דבר אפילו שאני אומר לעצמי לפעמים שלא צריך להתעצבן אני בכל זאת מתעצבן אין לי שליטה על זה .. מקווה שיש לבעה פתרון...

אלי שלום נשמע שמדובר בנטייה אישית שמופנמת אצלך ולכן שכנוע עצמי לא עוזר. ההתרגזות מופעלת ממשהו פנימי שלוחץ. סביר להניח שהדברים המרגיזים אינם הסיבה האמיתית אלא שזה משתלב עם נושאים לא נעימים מהעבר שלאט לאט חלחלו לאישיות ונטייה האישית. ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי בשיחות כדי לברר את מקור הזעם. אחרי שתשלים עם המקור, יהיה יותר קל להירגע. בנוסף, אפשר ללמוד שיטות להרגעה עצמית ושיפור השליטה העצמית. בברכה ד"ר אורן קפלן

לכולם שלום בקשר למושג פסיכופט או סוציפט שאורן הסביר עליו אני רוצה לומר כמה מילים צפיתי אתמול במותחן שבו בחורה ששוחררה ממוסד פסיכיאטרי רצחה בדם קר 5 אנשים כדי להינשא לרופא הבחורה עונה אולי להגדרה סוציופטית אבל לפי הסרט היא פעלה בשיקול דעת ובקור רוח יש נטיה נבזית ליחס לנזקקים לשירותי בריאות הנפש את הנטיה הזאת למרות שחלק הארי שנזקק לשירותי בריאות הנפש הם אנשים בחרדה ובדיכאון שהם בדרך כלל חסרי אונים ויש להם בקושי את האנרגיות להחזיק את הראש מעל המים בודאי שחלק גדול מהאנשים לא מסוגל לפגוע בזבוב ולשמחתנו במקרים נדירים מאוד הם מסוגלים לפגוע בעצמם האם אני לא מגזים ?

פסיכופתים לא מגיעים לטיפול נפשי- פסיכופתים לא סובלים- מי שסובל זה האנשים שמסביבם. הסבל היחידי של הפסיכופת זה התוצאה של מעשיו הנפשעים: כמו ישיבה בבית הסוהר או משהו דומה. לפסיכופת אין קונפליקטים פנימיים שיגרמו לו לרצות להשתנות ולכן הוא איננו מטופל ע"י פסיכולוגים.

ד"ר אורן שלום רב שמי דני(שם בדוי)בן 41 ויש לי מספר שאלות אליך: 1.מה זה בידיוק...........-היפנו-אנליזה- .....האם זה טיפול של היפנוזה המשלבת בתוכה (+)טיפול פסיכואנליזה???? 2.איפה בארץ עושים טיפול של"היפנו-אנליזה"????(אני מאזור נתניה-חדרה) 3.האם יש לך רשימת רופאים(פסיכאטרים???).....שעוסקים בתחום???(ותוכל להעביר לי אותם לאיימיל???) 4.במיקרה שאתה בטיפול "היפנוזה",או,טיפול "פסיכאטרי",או,טיפול "פסיכולוגי" והמטפל שלך ניפטר(מת)[ושניזכה כולנו לאריכות ימים]......באמצא טיפול ארוך ומסור של מספר שנים(מספר רב של פגישות)........ואני באופן אישי נקשרתי אליו מאוד.......מה עלי לעשות???..........זה קרה ליפני מספר שנים!!!!! תודה מראש על תשובותך...........-דני

דני שלום היפנואנליזה הוא אכן טיפול של פסיכואנליזה המשלב היפנוזה. מעט מאוד מטפלים משתמשים בגישה זו, ואינני מכיר בארץ אף אחד שעוסק בכך בצורה פורמלית. עם זאת, יש פסיכולוגים לא מעטים המשלבים היפנוזה בתהליך טיפול פסיכולוגי בגישה דינמית פסיכואנליטית. תוכל לעיין באתר האגודה הישראלית להיפנוזה, יש שם רשימה של כל המטפלים המורשים בארץ: http://www.hypno.co.il/members_list.asp מה שאתה מתאר שקרה לך עם המטפל שנפטר נשמע באמת קשה. המוות הוא חלק בלתי נפרד מחיינו ומוצא אותנו בכל מיני מקומות, צפויים או בלתי צפויים, והשאלה כיצד ממשיכים הלאה ונשארים עם זיכרון העבר מחד, אבל עם מבט לחיים ולעתיד מאידך. במידה ולא פנית מאז לטיפול פסיכולוגי אני מציע לך לפנות כעת ובין היתר יעלה בוודאי הנושא של הטיפול הקודם שנקטע בצורה טרגית. בברכה ד"ר אורן קפלן

הבעיה שלי שאני לא מסתדרת עם החברה רגילה.אני תמיג יושבת בפינה, לא מדברת עם אף אחד.אנשים כמובן חושבים עלי שאני לא בסדר שאני מהעולם אחר. עכשיו אני נמצאת בטיפול קבוצתי ושם אני מצאתי גם את עצמי וגם חברים.אני מעדיפה להיות בין אנשים "כמוני" ולא בין אנשים רגילים. בחברה רגילה אני פוחדת כי יש לי מחשבות ודעות אחרות לגמרי. אני חושבת שאנשים למבינים אותי.עוד מעט אני הולכת ללמוד ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, איך להתנהג?מה אפשר לעשות במצב שלי? איך להתגבר על הפחד הזה? תודה על טיפולך.

שלום רב, שמי אילנה ויש לי אחות בת 15 שרק לפני מס' חודשים גילינו שיש לה בעיה, אני לא יודעת אם זאת בעיה נפשית או בעיה אחרת. אחותי ב-30/05/02 קפצה מבניין 5 קומות לתוך הוואדי והיה לה מזל יותר נכון נס שהיא בחיים, אף פעם לא חשבנו שיקרה כזה דבר אצלינו. אחר חודש שלם של טיפולים רופאיים בבית חולים אחותי שוחררה מבית חולים ועכשיו היא נימצאת מעקבים טיפוליים אצל רופאים שונים, היא גם נימצאת בטיפול פסיכולוגי בבית חולים לחולי נפש טירה. מה שבאמת מדאיג אותי זאת ההתנהגות של אחותי. היא שפוט בלתי נסבלת מגעילה ללהורים שלי, חברים וגם איליי. אני מנסה בכל כוחי להסביר לה שלא מתנהגים איך שהיא מתנהגת. השאלה שלי האם ישנה אפשרות שזה אחד הסמנים שלה לעזרה???? והאם הטיפול הפסיכולוגי בטירה באמת עוזר או שהרופאים מעברים איתה סתם את הזמן??? אולי יש לך רופאים טובים אשר מטפלים במקרים שכאילה??? בבקשה אני צריכה את העזרה שלך אני נורא מפחדת לאבד את אחותי הקטנה!!!!!!!!!!!!!!!!!! תודה רבה אילנה הנואשת לעזרה.

שלום אני מאובחנת כחולת מניה דפרסיה היתה לי התקפה לפני כ10 שנים ועתה לאחר שנולדה לי בת היא בת 8 חודשים ומלחצים שונים היתה לי התמותטות עצבים אני מטופלת אצל פסיכיטר עי תרופות אך כל הסימפטומים שונים אני מרגישה מבולבלת חסרת ביטחון חוסר ריכוז והשאלה שלי האם יתכן שזה לא מהמניה דפרסיה ואולאי אני צריכה טיפול אחר מאשר כדורים תודה גייה

גייה שלום נפש האדם מורכבת וקשה לדעת האם מה שקורה לך עכשיו קשור באופן ישיר למניה דפרסיה, ולמעשה זה לא בהכרח חשוב. טוב שאת נמצאת במעקב פסיכיאטרי אבל את צריכה ללא ספק פסיכותרפיה, טיפול באמצעות שיחות. התרופות יכולות לאזן דברים כאלה או אחרים ברמה הכימית אבל הן לא עוזרות לך להתמודד עם שאלות החיים עימן את מתמודדת. בתור אמא טרייה שנמצאת כעת בתקופה רגישה בחייה חשוב שתהיה לך מסגרת טיפולית שתתמוך בך בדרך חזרה לאיזון נפשי וגופני. בברכה ד"ר אורן קפלן

גייה כתב/ה: > > שלום > אני מאובחנת כחולת מניה דפרסיה > היתה לי התקפה לפני כ10 שנים > ועתה לאחר שנולדה לי בת > היא בת 8 חודשים > ומלחצים שונים היתה לי התמותטות עצבים > אני מטופלת אצל פסיכיטר עי תרופות > אך כל הסימפטומים שונים > אני מרגישה מבולבלת חסרת ביטחון חוסר ריכוז > והשאלה שלי האם יתכן שזה לא מהמניה דפרסיה > ואולאי אני צריכה טיפול אחר מאשר כדורים > תודה גייה

גייה יש לי שאלה אלייך ובבקשה תעני לי זה מאוד חשוב... רציתי לדעת מה את מרגישה כחולת מניה דפרסיה? אני יודעת שיש מצב שבו את שמחה ומאושרת והעולם נראה נהדר ויש מצב שבו את בדיכאון עמוק. שמעתי שהשלב שביניהם הוא הכי מסוכן, את יכולה להסביר לי מה עברת אז בשלבים של בין המניה לדפרסיה, מה השפיע עלייך, וכמה זמן נמשך כל שלב? אני מאוד אשמח לקבל ממך תשובה. תודה.

שלום לד"ר אורן קפלן, מנסה לעזור לצעיר נפגע נפש, המעונין לכתוב לד"ר דיגן, אינו קורא אנגלית, האתרים שכביכול אמורים להיות שייכים לארגונים בם פעלה, אינם עולים. אשמח על כל שביב מידע בקשר לד"ר דיגן, פעילותה, ארגונים אליהם קשורה וכו'. בברכה, ליאורה כוכבי מידענית המרכז

ליאורה שלום חיפוש אינטרנט אינו מעלה חומר בעברית. יש כמה אתרים בהם שמה מופיע, למשל http://www.connix.com/~narpa/deegan.htm http://www.intentionalcare.org/pat_deegan.htm ניתן לשלוח מייל לבעלי האתר ולבקש את עזרתם. הבעיה שללא אנגלית התקשורת תהיה קשה. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום לד"ר אורן קפלן, תודה רבה על המידע המועיל. בברכה, ליאורה כוכבי מידענית המרכז הישראלי לעזרה עצמית

שלום רב, כבר שנים שאני סובלת מחרדות . היתה תקופה שנטלתי תרופות ועם השנים למדתי לזהות ולהתמודד עם החרדות. הבעיה שאצלי הכל בסדר עד שאני צריכה לעשות משהו חריג מסדר היום יום שלי כמו לנסוע לחופשה לחו"ל המרחק מהבית פשוט הורג אותי אני פשוט בחרדה שבוע לפני מה יהיה ואם יקרה לי משהו וברוב המקרים כשאני בחופשה אני כל כך נהנית שאני שוכחת מהחרדות אנא עזור לי להתמודד תאמר לי משהו מרגיע . תודה.

א. שלום אני לא יודע אם משהו מרגיע שאומר יספיק לטווח הארוך. את אומרת בעצמך שלמדת להתמודד עם החרדות שמופיעות, אבל השאלה אם ניסית לרדת לשורשן ומעבר ללקיחת תרופות לטפל בהן. אני מצרף תקציר על השיטות המקובלות לטיפול בחרדה. אני מציע שתפני לטיפול פסיכולוגי באמצעות שיחות שכן סביר להניח שיש לחרדות הללו מקור וסיבה וניתן לטפל בהן גם אם הן מוכרות זמן רב. בברכה ד"ר אורן קפלן חרדה הינה תגובת חרום טבעית של הגוף כדי להתגונן מפני סכנה. במצבים מסויימים החרדה הופכת לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים. כדי לטפל בחרדה צריך להבין את ההקשרים בה היא מופיעה, ללמוד להתמודד עם תגובות החרדה, ולבסוף, גם "להתיידד" עם החרדה, כלומר, לקבל שבמצבים מסויימים החרדה מופיעה כחלק טבעי של מהלך החיים. כל אלו יכולים להיעשות בטיפול פסיכולוגי. ישנן גישות שונות להבנה ולטיפול בחרדה. ניתן להכליל באופן כללי שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום ממוקד המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. על פי צורת חשיבה זו יש צורך בטיפול פסיכולוגי דינמי ארוך טווח כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. במידה וישנה בעיה פסיכולוגית רחבה יותר ברקע רצוי לטפל בה, אבל ניתן במקביל או באופן בלתי תלוי לטפל בחרדה. גישה זו טוענת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. כמובן שהשיטות הפסיכולוגיות האמורות אינן מנוגדות וניתן לשלב ביניהן. הקריטריון העיקרי לבחירה בגישה טיפולית הוא היקף התופעות ומידת מיקודן וכן כמה זמן הן פעילות ומשפיעות על אורך ואיכות החיים. הגישה הרפואית-תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. במצבי חרדה חריפים רצוי להיעזר בתרופות בשילוב עם הטיפול הפסיכולוגי. יש להדגיש שהטיפול התרופתי אינו משנה את מקור הבעיה ולכן הפסקת התרופות תחזיר פעמים רבות את החרדה. הטיפול הפסיכולוגי נועד לעשות שינויים בנטיות ובהרגלים האישיים כדי למנוע את תופעות החרדה הפוגעות באיכות החיים לטווח הארוך. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה חריפים יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג כדי להחליט על דרך הפעולה הנכונה ביותר. ד"ר אורן קפלן, פסיכולוג קליני

שלום לך אחת יקרה רציתי לשתף אותך בחרדות דומות לשלך. גם לי יש חרדות באופן כללי, כבר כמה שנים אני בת 28 ומאוד מודאגת מזה. כשאני צריכה לנסוע לאיזה מקום רחוק, עם החבר שלי (לא לחו"ל) לחו"ל בכלל עוד לא העזתי לינסוע מפחד שיקרה לי משהו, מה אני לא יודעת אבל זאת ההרגשה את בטח יודעת על מה אני מדברת בקיצור בסופו של דבר כשאני נוסעת בסוף הכל נחמד וכיף ואני נהנית אז למה זה מטריד כמה ימים לפני אשמח אם תשתפי אותי בעוד פרטים עלייך ואיך את מתמודדת. חשבתי שרק לי יש את ההרגשה הזאת יום טוב

מזה שנה וחצי אני מרגישה תופעות מוזרות לפעמים עצבים קשיי אכילה משהו שתקוע בגרון לקחתי כדורי הרגעה ותרופות הרגעה מסוגים שונים התופעות הולכות וחוזרת וכל פעם תופעה אחרת מה לעשות אין לי סיבה או הסבר מדוע זה בא

אני כרגע נמצאת באותה סיטואציה של קשיי בליעה וכאילו משהו תקוע בגרון. אלו הם סימפטומים של חרדה והטיפול הוא תרופתי בשליוב שיחות עם גורם מקצועי מקווה שעזרתי.

מיטל שלום מאחר שלקחת כדורי הרגעה אני מניח שאת מקשרת את התופעות למקור נפשי, כנראה סוג של חרדה. אני ממליץ לך להימנע מתרופות הרגעה שכן הן ממכרות ואינן פותרות את הבעיה בטווח הארוך. בנוגע לטפול תרופתי כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר ולנסות לקחת תרופות נוגדות חרדה שהשפעתן עשויה להיות טובה יותר לטווח הארוך, ופחות מזיקות בטווח הקצר. כמו כן תוכלי להיעזר בטיפול פסיכולוגי כדי לברר את מקור החרדה ולטפל בה. אנא קראי את תשובתי בהודעה שמעליך שם מצורף תקציר על הטיפולים המקובלים בחרדה. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום דר אורן קפלן אני סובל מ OCD ניסיתי תרופות וזה לא עזר היום אני לא לוקח כלום אני חושב שאולי תיפול קוגנטיבי יעזור לי. אני רוצה ללכת לפסיכולוג טוב שמבין בOCD וגם בישביל לדבר על בעיות כלליות בחיים. העים אתה מכיר מישהו טוב באזור ראשון- תל אביב אני מאוד אשמח. תודה.

מ. שלום שלח אלי מייל ע"י הקלקה על שמי ואשלח אליך המלצה אני לא מכיר ברשל"צ אבל כן באזור ת"א/ר"ג/גבעתיים. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, אני חוששת להידבק ממחלות (גם ממחלות ויראליות "קלות" שפעת, צינון וכו'). האם אני היפוכונדרית? אני חוששת להידבק כדי שבני בן השנתיים לא ידבק ממני ויחלה, האם יש טיפול לבעייתי? ניסיתי שיחות וטיפול בהיפנוזה שלא שיפרו את מצבי. מצב זה החל רק עם הולדת בני. מה לעשות? האם יש לך טיפים לחשיבה חיובית?

מירי שלום אני לא בטוח שחשיבה חיובית היא הפתרון במקרה הזה, צריך להגיע לשורש העניין. אינני יודע אם היפוכונדריה היא הנושא כיוון שהחשש שלך לא מתמקד בכך שאת תחלי אלא בכך שיקרה משהו לבנך, ואת מדגישה שהתופעה החלה כשהוא נולד. כראה שמדובר בסוג של חרדה המלווה במחשבות כפייתיות המתמקדות בתחום הבריאות, אבל מקורותיהם אינם דווקא בתחום המחלות. אמנם כבר פנית לטיפול פסיכולוגי ולא נעזרת אבל זה הכיוון שעדיין הייתי ממליץ לך. אינני יודע כמה זמן היית בטיפול ובאיזו גישה טיפולית התנסת, אבל לא הייתי מתייאש, זה הכיוון הנכון לדעתי. במידה ואת מרגישה שהדבר פוגע באופן משמעותי באיכות חייך כדאי גם להתייעץ עם פסיכיאטר בנוגע לטיפול תרופתי נוגד חרדה ומחשבות כפייתיות. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום רציתי לישאול עים יש פורום צט לOCD או מרכז תמיכה ב OCD . תודה

היי, יש פורום של או סי די בתפוז ויש גם קישור לצט שמגיעים אליו לפעמים ואפשר לתאם בפורום. מירב

http://www.hadassah.org.il/hebrew/PUB/obses/1.htm http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=15

היי מה נשמע אני נורא מנסה (אני חושב לעזור לעצמי) לפעמים אני אבל חושב שאני נופל ..ולא יכול עוד ונכנע אבל יש בי ניצוצ חיים ורצון לעזור לעצמי היום למשל דיקלמתי :הבית הוא אויב! העבודה יותר טובה לי זה שהרגשתי מתוסכל בעבודה רציתי לשאול אותך נגד מה הכדורים שאת לוקחת?... וממה את סובלת?.. אני בעבר לקחתי סוגים שונים של כדורים נגד חרדה ודכאון כמו סרוקס'ט ודומיו אבל הם לא עזרו אני עובד במפעל מוגן ואיין לי תקצוב לפסיכולוג פרטי! במה את עוסקת בחייך?..האם את מרגישה ממוצה בעבודה?.. ובכלל בת כמה את?.. אשמח אם תעני שלך ישראל

הי ישראל בעבר לקחתי סרוקסט אבל זה לא עזר לי. כיום אני לוקחת רמרונד ובמקרה הצורך קסנקס. אלה כדורי הרגעה וכדורים אנטי דכאוניים. אני לוקחת אותם היות ואני סובלת מהתקפי חרדה ודיכאון ממושך. אינני עובדת משום שאני סטודנטית ונכון מי כמוני יודעת עד כמה טיפול פסיכאטרי הוא יקר אך חשוב. לכן אתה יכול להעזר בקופ"ח וכדאי שתנסה את זה. בנוסף לדיכאון אני סובלת ממחלה פיזית כרונית לא קלה שמשפיעה על הדיכאון שלי ומהווה טריגר משמעותי לעניין. אני מקווה שתמצא את כוחות הנפש לעזור לעצמך. זכור, אם לא אתה אז אף אחד. שלך, שירה

שירה בת כמה את בבקשה?. אני מעוניין לדעת

בחור בן 25 אשר נסע לתיאלנד ושהה שם במשך כ - 5 חודשים וצרך סמים קשים כגון פטריות הזייה , חזר לארץ ובמשך שבוע ימים היה בדיכאון עמוק ומכונס בתוך עצמו אך עם זאת יצר קשר עם הסביבה החיצונית. הוריו החליטו לאשפזו בבית חולים לחולי נפש ושם יקבל טיפול של כשלושה ימים. שאלותיי הן: האם ניתן לטפל בדרכים אחרות ? האם שבוע זה מספיק זמן להחליט ?

סיגל שלום כל מקרה צריך להיבדק לגופו, אין הכללות. אם מצבו קשה אסור להמתין ויתכן שלא היתה ברירה. במקרים כאלה לפעמים גם שעה מספיקה כדי להבין שיש מצב חרום. מאחר ואינני מכיר את פרטי המקרה אינני יודע לומר האם ניתן היה לטפל בדרכים אחרות. כמובן שבמצבים פחות חמורים ניתן לבצע טיפול והשגחה מחוץ לבית החולים. בד"כ אישפוז מגיע במצבים שיש חשש לשלומו של המטופל או להתדרדרות במצבו אם לא יקבל טיפול והשגחה צמודים, כמו כן בבית חולים יש צוות רב תחומי שיכול לתת מענה למגוון צרכים שלא תמיד ניתן לתת מחוץ לכותלי בית החולים. אישפוז פסיכיאטרי אינו ברירת מחדל ורצוי להגיע אליו בלית ברירה או לפי בקשת המטופל שלעיתים רואה בכך דרך מהירה ויעילה להתמודד עם בעיה קשה. בברכה ד"ר אורן קפלן

מעוניינת לקבל מידע על תרופה שיכולה לעזור בטיפול במצבי חרדה. טיבעית או לא טיבעית

רותי שלום אנא פני לפורומים לרפואה, פורום זה עוסק רק בתחומי הפסיכותרפיה, כלומר טיפולים פסיכולוגיים באמצעות שיחות. בברכה ד"ר אורן קפלן

רותי אני מתעניית היות ואניסובלת מהתקפי חרדה קשים . איך זה מתבטא אצלך? אני לוקחת קסנקס שזה כדור שניתן להשיג רק עם מרשם רופא וזה כדור הרגעתי שדומה לוואבן. ישנם תרופות טיבעיות כמו ואלריאן שמכילות את החומר שיש בכדורים כמו ואבן וזה ואליום מקווה שעזרתי

ברצוני לשאול מה עושים ? יש לי אמא בת 63 שנכנסת למצבי חרדה רופאת המשפחה נתנה לאמי כדורים אבל הכדורים יותר מרדמים אותה. (אני חושבת שזה מצב חרדה זה מתבטא בכאבי בטן וכאבי צואר שעולים לראש. ברצוני לציין שאמי עשתה את כל הבדיקות והכל יצא בסדר). ברצוני לעזר לאמא ממתינה לתשובה ובתודה מראש

פלורה שלום אני מציע שתפני את אימא לייעוץ פסיכיאטרי ו פסיכולוגי. אין מדובר בנושא לטיפול רופא המשפחה. פסיכיאטר יתאים לה טיפול תרופתי מתאים שאינו גורם תופעות לוואי כאלה, ודרוש במקביל פסיכותרפיה, טיפול באמצעות שיחות. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום רב. אני בת 24 ואני ממש מבקשת עצה. אחי התחיל לעבוד בחברת אבטחה והיום הוא קיבל נשק לידיו. אני סומכת על אחי בצורה מלאה אבל הבעיה היא איתי. כרגע אין שום דבר בחיי שיכול להוציא אותי מ"שיווי משקל" אך חיי אינם שלווים במיוחד והבעיה היא שאני ממש יכולה לפגוע בעצמי כאשר אני לחוצה. בנוסף אני הולכת מתוך שינה בלילה ומבצעת פעולות שאני לא זוכרת. אני פוחדת שאני עלולה לפגוע במשפחתי או בי בצורה לא מודעת או תחת לחץ נפשי. ביקשתי מאחי שיפרק את הנשק ויחביא אותו שאני לא אמצא אותו אבל מכיוון שהייתי קצינה בצבא יש לי ידע רב בנשק ואני יכולה להרכיב בחזרה בלי בעיה. מה לעשות???

אור שלום אני מבין את דאגתך, עם זאת, תופעה של אובדן שליטה עד כדי גרימת נזק לאחרים באופן שאת מדמיינת היא תופעה כל כך נדירה, שהייתי מתייחס לעניין ככמעט בלתי אפשרי. עם זאת, העובדה שאת כל כך מוטרדת מכך היא סיבה טובה לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי לטפל בשורש העניין ובחוסר השלווה שאת חווה. זאת במיוחד אם את חווה מצבים של ביצוע פעולות אותן את לא זוכרת. למען שלוות נפשך טוב שביקשת מאחיך לפרק את הנשק. בקשי ממנו לשמור את הנוקר של הנשק במקום אליו אין לך גישה כך שגם הרכבתו לא תאפשר כל שימוש בו. בברכה ד"ר אורן קפלן

היכן אני יכול למצוא חומר באינטרנט?

ס. שלום אינני מכיר את המבחן כך שלא אוכל לכוון אליו. בברכה ד"ר אורן קפלן

זו שוב אני. 1. אם אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי מעל חצי שנה והמטפלת שלי לא מתמחה בהיפנוזה , איך בכל זאת אני יכולה לשלב את זה עם הטיפול? אני גם רוצה לציין שיש צורך בהיפנוזה בכדי לחקור דברים שמתחת לפני השטח, וגם שאני לא רוצה להחליף מטפלת. 2. האם יש אפשרות לעשות הפנוזה עצמית שתיהיה אמינה , שלא תפגע בי, ושתוכל לתרום לטיפול שלי. אם כן , כיצד?

נסי דמיון מודרך. היפנוזה ודמיון מודרך הן שטות דומות מאוד, ע"י דמיון מודרך ניתן לבצע השאה או לתמרן בנבכי הזכרון - בדיוק אותן המטרות של ההיפנוזה. אך בניגוד להיפנוזה אינך זקוקה למטפל, לאחר שלמדת ותירגלת את השיטה.

תודה רבה :)life2 אבל יש עוד בעיה. איך אני עושה\מוצאת דמיון מודרך.? דמיון יש אבל אין מי שידריך אותי.

צ'ופי שלום כדי לחקור דברים שמתחת לשטח אין צורך בהיפנוזה. שיטת הטיפול הרגילה בפסיכולוגיה אצל המטפלת שלך עשויה בהחלט להספיק. אני מציע שתתייעצי עם הפסיכולוגית שלך בעניין. במידה וגם היא תחשוב שנחוצה היפנוזה, אין כל בעיה לפנות לפסיכולוג המתמחה בהיפנוזה ובתיאום בינו לפסיכולוגית שלך יבוצע הטיפול המתאים. את המשך עיבוד החומר תוכלי לעשות אצלו או אצלה בהתאם לסיכום שביניכם. בנושא היפנוזה עצמית, יש ספרים רבים וקלטות בתחום. תוכלי לבדוק בכל חנות ספרים כולל חנויות הספרים הוירטואליות באינטרנט. אני בספק אם זה יספיק לך בשלב ההתחלתי, זה עשוי בהחלט להשתלב בשלב מאוחר יותר לאחר למידת הטכניקה. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, אני גבר בשנות החמישים, נשוי למעלה משלושים שנה לאישה שאני מאוד אוהב. בשנים האחרונות התוודעתי יותר ויותר למשיכתי לבחורים, ממשיכתי לנשים לא נותר דבר. עם רעייתי אינני מקיים יחסי מין לאחר שהרבה לפני שגיליתי את משיכתי לבחורים, היא הפסיקה את יחסי המין מיוזמתה בגלל שלמעשה לא נהנתה, ראתה זאת כחובה, אך הדגישה שהחברות בינינו יותר חשובה לה. משיכתי לבחורים צעירים אינה רק פיזית וכבר פעמיים התאהבתי קשות. לפני כחודשיים היכרתי דרך הצ'אט בחור שהתגלה כסחטן ובעצת חבר, סיפרתי לאישתי על נטיותיי המיניות. היא קיבלה את הסיפור בהבנה רבה, אך הביעה חשש מציאותי מאוד פן אתאהב שוב. אני כמעט לא מסוגל לקיים יחסי מין בלי רגש ואכן נוטה להתאהב. פניתי לטיפול, מתגלים לי דברים שלא ידעתי על עצמי, אך הבעיה של מיזוג שני העולמות לא נפתרה ואני עוצר את עצמי מכל קשר מיני פן הוא יתפתח למשהו ריגשי. האם זו בעיה הניתנת בכלל לטיפול פסיכולוגי? בטיפול אנו דנים בבעיות אחרות, הפסיכולוג מגלה הרבה אמפטיה, הוא חכם, אך נקודה זו נותרת בלא פיתרון.

משה שלום מאחר ואתה טוען בעצמך שהרגש הוא נושא משמעותי בחוויותיך, אני מעריך שהטיפול הפסיכולוגי עשוי לעזור לך להגיע להבנות חשובות לגבי עצמך והעתיד. לא ניתן לדעת מראש באילו כיוונים יוביל הטיפול, אך לאור הסיפור שתיארת טוב שאתה נמצא במסגרת טיפולית ועם אדם אותו אתה מעריך כחכם ואמפטי. אני מציע שתדון איתו בצורה הישירה ביותר בנקודה שנותרת ללא פיתרון, ותשמע מה יש לו לומר והאם הוא חושב שהטיפול יעזור. בהחלט יתכן שהשאלה המרכזית בה אתה עוסק עדיין לא יכולה לקבל פתרון מאחר והתשתית עדיין לא מוכנה אצלך מבחינה נפשית ורגשית כדי לקבל החלטות. אתה נשוי כבר 30 שנה ודברים התפתחו לאט לאט. לא סביר שהדברים יפתרו במהירות גדולה והסבלנות במקרה הזה עשויה לשרת אותך בטווח הארוך. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

לד"ר אורן שלום, תודה על התשובה המהירה. אני מעלה את הנושא כל הזמן. המטפל הולך בכיוון אחר. הנושא בו אנו דנים כרגע הוא האגוצנטריות שלי, דבר שכלל לא הייתי מודע לו, אך המטפל הורה לי לשאול את אשתי ועוד שני חברים טובים, והם אכן הסכימו שזו נטייה שלטת אצלי וכתוצאה מכמה משימות שהוא נתן לי (למשל, להקדיש זמן שיחה אך ורק לאנשים אחרים) אכן חל שיפור ניכר, גם בקשר עם אשתי. אני רואה רק שתי אלטרנטיבות ושתיהן מפחידות אותי, ולמען האמת כשקראתי את תחילת תשובתך "לא ניתן לדעת מראש באלו אכיוונים יוביל הטיפול" החרדה שלי רק התגברה. אני חושש שאו שאיאלץ להתנזר לחלוטין מקשרים עם בחורים או שאיאלץ לפרק את חיי הנישואין היקרים לי כל כך. המטפל חושב שראיית שתי האפשרויות האלה היא חלק מדפוס חשיבה נוקשה כללי יותר שישתנה במהלך הטיפול, אבל אני מאוד לחוץ בעניין ולא יכול לראות אפשרות שלישית בגלל נטייתי להתאהב בבחורים צעירים ולא להסתפק בקשר מיני בלבד איתם. אודה לך אם תוכל להתייחס לנושא. אני לא יודע עד כמה פניות חוזרות מקובלות כאן ועד כמה מקובל שתייעץ כשנמצאים בטיפול. תודה, משה

היי, אני נמצאת בפורום הזה למעלה משנה אני חושבת. אם אני לא טועה סיפרת בעבר שהיית חשופה לאלימות ושיצאת מהמעגל הזה. אני נמצאת במעגל כזה היום, שכן לפני שבועיים עברתי חוויה קשה של אלימות ואכזריות, אני לא יודעת מה לעשות כדי להתגבר על זה, אני אובדת, אין לי כוחות ואני שקועה ברחמים עצמיים. אולי יש לך עצות? שירה

אני איתך ברצון . אני לא יודעת פרטים עליך שירה . רוצה לעבור לפורום השכן תמיכה הדדית,? שלך ויוי

שירה שלום לא תיארת במה דברים בדיוק אמורים, אבל אנשים שהיו חשופים לאלימות ועוברים שחזור של האלימות בשנית חווים את הדבר באופן טראומתי מאוד וחשוב שתפני לעזרה מקצועית. לא ציינת האם את נמצאת כיום בטיפול, אך במידה ולא אני ממליץ לך לפנות. אינני חושב שעצות באינטרנט יספיקו במקרה כזה, את צריכה לפגוש איש מקצוע בצורה אישית. בברכה ד"ר אורן קפלן

שירה מי לעזזל הרביץ לך ולמה?.... ספרי לי מייד! אני חייב לדעת אולי אוכל ליעץ לך מה לעשות בבקשה אני אהיה איתך פה! אני דואג לך רק שראיתי את זה מאוד נבהלתי

אני בן 25 יש לי בעייה קשה בתיפקוד המיני (ליבידו) , חוסר ריכוז , חוסר תאבון...... הפסיכאטר נתן לי בפעם הראשונה remeron אשר גרמה לי לעייפות חזקה ולצימוק איבר המין עד כדי שהוא הכחיל. ובפעם השנייה הביא לי deprexn אשר גרמה לי כמו הקודמת אבל במקום עייפות גרמה ל עיירנות חזקה ולנשירת שיער חזקה . האם עליי שוב ללכת לפסיכאטר כי ממה שהבנתי אין תרופה בעלת תופעות לוואי שפוגעת בתיפקוד המיני ? האם יש תרופה טבעית שתחסוך ממני את תופעות הלוואי הנ"ל? מה עליי לעשות?

עופר שלום אנא פנה לפורומים לרפואה, פורום זה עוסק רק בתחומי הפסיכותרפיה, כלומר טיפולים פסיכולוגיים באמצעות שיחות. בכל מקרה מומלץ שתפנה לפסיכיאטר המטפל. בברכה ד"ר אורן קפלן

ערב טוב . ברצוני לשאות שאלה שדי מטרידה אותי, ישנם קווים כללים משותפים לחולים פסיכופתים, ודבר נוסף שרציתי לדעת,מהן ההבדלים שבין הפרעה אנטי סוציאלית, לבין אגו דיסטונית. תודה.

מבקר שלום נתחיל מהסוף. אין הפרעת אישיות "אגו דיסטונית", המונח מתייחס לתופעות שעימן האדם משלים ורואה אותן כחלק טבעי מחייו ועצמיותו. הפרעת אישיות אנטי סוציאלית ופסיכופתיה הן אותו מונח המתייחס לאנשים הפועלים למעשה ללא מצפון, כלומר, בניגוד לכללי החברה המקובלים והחוק, ואינם מרגישים רגשי אשמה בעקבות זאת. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן שלום, הייתי רוצה לקבל מידע על הקשר בין פסיכופתיה לעברינות סדרתית. האם עבריינים סדרתיים (בעיקר רוצחים ואנסים סדרתיים) הם בהגדרתם פסיכופתים? מה צריך לקרות כדי שפסיכופת יהפוך לרוצח/אנס סדרתי?

שלום רב, הרשה לי להביע את התפעלותי מהמקצועיות שלך ומהיחס שלך לשואלים. אם היו הרבה מטפלים כמוך העולם היה מקום טוב יותר. אשרי מטופליך..........

מבקרת שלום נחמד לקרוא את הודעתך, אם כי גם מביך משהו. בכל מקרה, תודה על המחמאות. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום לכולם רציתי לשתף אותכם בשיר שכתבתי ממש לפני מספר דקות. לצערי השיר אינו אופטימי כי הוא משקף את מה שאני מרגישה: השיר נקרא " צעדת המוות" בחיי, כן מותי שוב לא אהיה לאוה אחת היא נשאת בתוכי שם בחושך בלאט והעצב חודר עד עמקי הנשמה עצמותי כואבות ופני בערה בחיי, כן מותי שוב לא אהיה לאותה אחת בין הבכי וההרס היא יודעת שאת- לילותיך ימים וימייך לילות בין שברים ורסיסים רק רגלייך דורכות בין שקיעת הערביים לבין שעת חשכה צעדה ללא פחד ולחשה לעצמה להמשיך עוד ללכת, זה מספיק , לא עוד, די כי חיי הם מותי ומותי הם חיי

לשירה. אני מנסה עוד פעם אחת כי אני כבר מתייאשת. השארתי לך קודם שתי הודעות.

מיכל אני מחזירה לך הודעות תבדקי בדף הקודם שלך, שירה

שירה שלום השיר היה מאוד מזעזע ואני מבין לליבך כי היה לי בעבר אירוע דיכאוני האם פנית לאופציה של טיפול תרופתי או טיפול רפואי ? כשענית לליביבנושא החרדה צינת את האופציה של תכשירים טבעים במקרה שלי זה לא עזר תודה

שלום שאול אני נמצאת כרגע בטיפול תרופתי ובשיחות עם פסיכאטרית , מה שכרגע לא כל כך עוזר ( אני בטיפול כבר למעלה משנה). הטיפול במשהו טבעי הוא רק אלטרנטיבה. זה נכון שצריך להאמין זבה כדי שזה יעבוד. גם לי זה לא עזר אך יש כאלה שזה עושה בהם פלאים. האם אתה כבר יצאת מהדכאון? מה הביאאותך אליו? שלך, שירה

אין לי הרבה מה לומר לך, פרט לכך שלפי השיר נראה שיש לך כשרון כתיבה בכלל לא רע, וכנראה את אינטיליגנטית. נסי לחשוב מעט על מה שאת יכולה להציע לעולם- על מעלותייך.אני מאחל לך הרבה בריאות ואושר.

שלום איתי, למען האמת לא ידעי שכשרון כתיבה זה חבוי בי. בתיכון המורה בקושי העניקה לי 70 בחיבור. את השירים שאני כותבת לוקח לי פחות מ 5 דק' לרשום. הסיבה היא כי הם באים עמוק מנבכי הנשמה. אני לא חושבת שצריך להיות משכיל בשבילזה. וזה נכון מה שאומרים, שאנשים מדוכאים לרוב מתגלה כישרונותם. בכל אופן, תודה על המחמאה.

לשירה שלום אני רוצה לכתוב לך שחבל שאת מסתכלת על החיים בצורה כזאת. צריך לחשוב חיובי ואז יקרו לך דברים חיוביים והרבה אופטמיות.

שלום לך ד"ר אורן קפלן. 1.יש לי שאלה: מה הגבול בין אדם שיש לו bpd לבין אדם שרק חולה בדכאון. האם השוני הם בעיקר ההתקפים הפסיכוטיים? 2.אם אפשר לבקש ממך בקשה: אם תוכל לשלוח לי מאמרים וחומר אמין בנושא אני מאוד ישמח, אפילו אתרים שיש בהם חומר בנושא {בעברית אם אפשר}. תודה רבה ושבת שלום.

צ'ופי שלום אין קשר בין השניים ובשניהם התקפים פסיכוטיים אינם מאפיין נפוץ. הפרעת אישיות הוא מאפיין אישיות ודכאון מחלה. אפשר לפתח את שניהם, אבל אין שאלה של גבול מאחר והאבחנות בלתי תלויות. http://www.health.gov.il/units/mental/down.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה רבה על תשובתך. אם כך מדוע כשאני והפסיכולוגית שלי עברנו על הסימפטומים, הגורמים, והאיפיונים של bpd ומצאנו שכולם תואמים לי, חוץ מהתקפים פסיכוטיים, וחרדת נטישה. היא טענה שעדיין לא ניתן לקבוע כי יש לי הפרעת אשיות גבולית מכיוון שהגבול הדק בין דכאון לבין ההפרעה אלו הם ההתקפים הפסיכותיים?

שוב פעם אני. אם תוכל לשלוח לי אתרים בנושא בעברית בבקשה.

תודה רבה אורן, נכנסתי לאתר שנתת לי , פשוט בהתחלה היתה לי בעיה במחשב. אבל לא היה באתר שום דבר על ההפרעה אלא רק על דכאון. אשמח אם תתן לי אתרים בושא המדויק, או שנמצא בו הנושא,{בעברית}. תודה רבה