פורום פסיכולוגיה קלינית

מישהו כאן התרגז עלינו... כרת עץ ענק פתאום חוץ מתפוחים..מה עוד הקיבה שלך מסוגלת "להרים"? מוכנה לשינוי?

ככה לכרות עץ? זה כואב לעץ... מה, לעץ אין רגשות? הקיבה שלי מאוד לא אנינת טעם... זה המוח שיש לי העדפות... אני מסוגלת לעכל כמעט הכל (לפטריות אני אלרגית, ושוקו עושה לי כאבי בטן)... חבל, דווקא פטריות זה כלום קלוריות... :-( אני מוכנה לשינוי, אבל לא יודעת מתי המאנפפת תחליט אם גם היא בעניין, או שמא מוותרת על הרעיון.

כן גם לעצים יש רגשות וחיים (ראה ערך פרסומת ללורסטיל) ומה המוח אומר שעלייך לאכול חוץ מתפוחים? גבינה מותר? ירקות? כל סוגי הפירות? דגים? ביצים? מי צריך את המאנפפת בשביל שינוי??? את צריכה את עצמך ורצון טוב ואני פה יצאתי היום עם מישהו מחר קבעתי עם אחר ובשישי מישהו שלישי מתי הסוף??

אני בן 52,מהנדס במקצעוי,סובל מדפרסיה, שמופיע מדי בוקר. הדבר גורם לי להוסר ביטחון, אי יכולת להתרקז,פחד מהתמודדות,והחלתות שגויות.כמוחן לחץ מתמיד ובטן כבוצה. מחשבות על התאבדות. לקחתי תרופה בשם פריזמה . מבקש את עזרתכם. בתודה מראש אורי.

אורי, מכיוון שקיבלת טיפול תרופתי, הרי שהיית אצל פסיכיאטר - לא? אם את הפריזמה רשם לך רופא המשפחה, אז כדאי שתפנה לפסיכיאטר, שהידע שלו בנושאי דכאון רחב יותר. מומלץ גם, במקביל, לפנות לפסיכולוג.

שלום אורי, אינך כותב מה הייתה השפעת התרופה עליך ומדוע הפסקת לקחת אותה. מקובל לראות דיכאון המתחיל בבוקר ונחלש לקראת שעות אחה"צ כדיכאון אנדוגני, כלומר, בעל בסיס ביולוגי. עם זאת, בצד הטיפול התרופתי, אתה בהחלט יכול להיעזר בטיפול פסיכותרפויטי (שיחות). לא ברור מה הסיבה שהפסקת לקחת את התרופה ובהיעדר פסיכיאטר בפורום, אני ממליץ לך לחזור אל הפסיכיאטר שהתאים לך את הטיפול התרופתי ולהיוועץ בו שנית וכאמור, גם לשקול שילוב טיפול ע"י שיחות. תמיד יש לבחון את הדיכאון בהקשר של נסיבות חייך ודבר זה מתאפשר בפסיכותרפיה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

היפסקתי לקחת את התרופה כי לא הרגשתי שיפור. כיום אני לוקח כ 2 וליומים ליום.לא חזרתי לפסיכיאטר כי הרגשתי יחס לא רציני.

אבקש לדעת מהו הטיפול החדשני בנושא שבנדון מהו הקשר בינו לבין המצב הנפשי האם יש טיפול תרופתי (פסיכיאטרי)

http://infomed.msn.co.il/glossary/g_2770.asp

סמדר שלום רב, ככל הידוע ישנו קשר בין הופעת הפסוריאזיס לבין מצב דחק משמעותי (איזשהו מצב לחץ חריף או מתמשך), וניתן למצוא על כך מאמרים לא מעטים באתרי רפואה ובכתבי עת רפואיים (בעיקר). לגבי התרופות הפסיכיאטריות, רצוי שתשאלי פסיכיאטר, כיון שאין לי מושג בתחום זה. בברכה, טלי פרידמן

האם מישהו שמע או השתתף ב"פורום", המרכז שמציע סופשבוע מרוכז המדבר על החיים והמהות וכל השאר... אשמח לשמוע המלצות או הארות בכיוון. תודה

רותם אני השתתפתי בסדנא של I.M זה דיי דומה ובוא נגיד שזה עשה לי משהו. למדתי להסתכל על החיים בצורה שונה קיבלתי כלים להתמודד עם בעיות בחיים ולפתור אותם והשקפתי על העולם השתנתה. אני ממליץ בחום...............שיהיה בהצלחה

ממה שאני שמעתי על הסדנאות האלה, הן אמורות לתת כלים להתמודדות, דרכי הסתכלות אחרות, הגברת המודעות העצמית וכו'. מי שהיה שם סיפר על חוויות חיוביות ואיזושהי "התעלות רוחנית". מה שצריך לזכור הוא שאין תרופות פלא ואין קסמים. כשחוזרים, החיים נמשכים כפי שהיו ואף אחד לא עצר את העולם. כלומר, אחר כך יש לעבוד קשה אם רוצים להגיע לשינוי. לדעתי שווה לנסות את זה בשביל החוויה, אך אל תצפי שזה יעשה איזה נס גדול ויהפוך את החיים על פיהם....

עדיין יש החושבים שמדובר בפורום צא"ט

בת 24 - לפני כ 3 שבועות נפרד ממני בן זוגי, היה זה סיפור בן שנתיים ובאמצע פרידה בת מספר חודשים חזרנו ושוב הוא עזב אותי בתחושה שאינו יכול להכיל אותי, שקשה לו עם האישיות שלי, מאד נפגעתי ובמיוחד בשל העובדה כי קבלתי אותו בחזרה והאמנתי בו ובכוונותיו. אני מתקשה לחזור לעצמי וחשה דכאון קשה מאד. קשה לי במיוחד לקום בבוקר והאנרגיות שלי נמוכות מאד, אני חשה עצב רב שפוגע בי פיזית ונפשית, משהו נהרס בי ומקננת בי תחושת ריקנות וחוסר תקוה וספקות לגבי עצמי בגלל שהוא נטש אותי שוב. אינני יודעת איך להתמודד עם הכאב, איך לא לשאת עמי הלאה את החוסר בטחון הזה, והכי חשוב- איך להיות מסוגלת להתחיל את היום בצורה קלה יותר, בלי כל המחשבות שמציפות אותי ברגע שנפקחות לי העיניים. אודה לכל עצה

סמדר היקרה. אני כל כך מבינה אותך.... מאוד עצוב להפרד. משהו בפנים כמו מת. חור שחור. קשה מאוד לתת עצה טובה,של איך לנהוג ומה לחשוב. הרבה יאמרו כי לזמן יש את התרופה, אבל מה בינתיים? אני חושבת שלא כדאי לך להיות עסוקה במה לא בסדר אצלך, הנבירה הזו כרגע לא בעיתוי טוב. בן זוגך עשה את ההחלטה, לאחר בדיקה מחודשת שלו, וכנראה שסיבותיו עימו. חמודה, אולי אינך מתאימה לו, אבל וודאי מתאימה לאחר!! בינתיים, כשאת באבל ובחידלון, שתפי חבר/ה טוב/ה....העזרי ונסי לעבור את התקופה הקשה. אני בטוחה שאחד מהדוקטורים בפורום ייתן לך ייעוץ מקצועי, או אולי יפנה אותך הלאה. אנחנו פה עם אוזן כרוייה. תרגישי טוב ש נ ה ב

כל כך יפה כתבת את זה. עדי

תודה לכן על תשומת הלב, קצת קשה להתנתק מהקטע של ירידה בערך העצמי, כמעט בלתי אפשרי לי להבין שלא הייתי מתאימה לו, דוקא בגלל העובדה שעשיתי ה-כ-ל כדי להתאים לו ודוקא בגלל העובדה שיש בו מגרעות ומעולם לא הדגשתי אותן בפניו, פשוט אהבתי כל כך! אני מרגישה מטומטמת, בעיקר כי ויתרו עלי בצורה כזו, למרות כל מה שהייתי, קשה לי להתעלות מעל זה ולהסתכל קדימה, אני לא זוכרת כבר מי אני ומה אני רוצה, ודוקא בגלל שחזרנו לנסות שוב וזה נכשל אני מרגישה אשמה, עמוקה מדי, מתוסבכת, זה מחליש אותי כל כך.

דווקא בגלל שזה כל כך קרוב וכל כך טרי...את צריכה "לעקם" את התחושה לכיוון אחר. אל תתני לייאוש להנטע בך. לפני שזה קורה, את צריכה לחשוב על התכונות הטובות בך (ואם זה יעזור יותר - לקחת דף ועט ולעשות רשימה) ותשנני טוב טוב מה יאהב אצלך בן הזוג הבא. אם תיהי מודעת לכל המעלות שלך, לא יעבור הרבה זמן ותפגשי במישהו אחר בעל מעלות ותכונות הדומות לשלך. אם תכנסי לדיכאון ותשקעי במרה שחורה, רק תדחי ממך מחזרים פוטנציאליים. את מדגישה שהתאמת את עצמך אליו ולמרות זאת הוא לא רצה אותך. קיבלת אותו בחזרה, ושוב למרות כל מה שעשית בשבילו הוא החליט להפרד וזה כואב אני בטוחה...הרשימה הזו תעזור לך למצוא שוב מי את ומה את רוצה...ואם תקריני את זה לאחרים..רק טוב יצא לך מזה...מבטיחה!

שלום סמדר, דיכאון הוא ביטוי לאבל, במקרה זה אבל על אובדן חברך. מבחינה זו תגובתך לגמרי טבעית. עצמת התגובה, לעומת זאת, היא בעייתית ועשויה להעיד על כך שהכוח העצום ששמת בידי חברך לשעבר הוא מוגזם ונובע מתוך הערכה עצמית נמוכה שלך. הייתי ממליץ לך על טיפול תרופתי אנטי-דיכאוני כדי להתגבר על הסימפטומים הדיכאוניים (קשיי הקימה בבוקר וכד') וזאת ע"י פנייה לרופא פסיכיאטר ובמקביל - לא פחות ואולי יותר חשוב - התחלת טיפול פסיכותרפויטי (שיחות) שבו תלבני את מקורותיו של הדימוי העצמי הנמוך המשתקף מפנייתך. פרידה אף פעם אינה דבר משמח אך את עדיין צעירה וחיזוק הדימוי העצמי שלך בשלב זה של חייך בעזרת טיפול הוא בעל סיכויי הצלחה טובים ועשוי לגרום לכך שלא תתני לאנשים בכלל ולגברים בפרט כוח עצום כל כך עלייך, אלא תהיי מודעת לערכך ותשדרי זאת ביחסייך עם הזולת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

סמדר בוקר טוב לך, הייתי רוצה לומר לך מכל הלב שאני מבינה אותך, מאוד ויש לי גם תשובה בשבילך מה לעשות ואם תתעלי על עצמך, ותנסי לעשות בכל כוחך זה יעזור לך ובכן, אם תקראי בעמודים אחורה , הרבה אחורה, ותקקראי את הסיפור שלי לפרטי פרטים תביני שיש פה משהו משותף , ביני לבינך, ובלי להרחיב אני יאמר שבאיזשהי דרך גם אותי נטשו. סמדר חמודה כדי שתביני על מה אני מדברת אני יסכם לך את הנושא היה לי חבר שנתיים היינו גרים באוסטרליה שנה , ובארץ עוד שנה גם הוא היה אוהב אותי מאוד מטורף עליי, וגם אני הראתי לו אהבה עד אין סוף , גישרתי על כל החסרונות שלי (ולא חסר לו) , ותמיד עשיתי שיהיה טוב , קודם לו אח"כ לי, הוא לא היה אדם רע בכלל היה לי טוב איתו אבל......................בגלל מריבה אחת גדולה שאני לא הייתי בסדר טוב, וגם לו היה חלק בעניין ז"א הוא די הגזים , ניפח את העניין יותר , בגלל זה הוא החליט בתוך שבוע ימים שהוא נוסע ליפן , ואת חושבת שזה לא קרה ? זה קרה לפני שהספקתי לעקל את הנושא, תביני כחה פתאום באמצע החיים. נורא כאב לי, בכיתי דמעות של דם, התחננתי אליו שלא ינסע בבקשה כמו טפשה, (מי הוא בכלל ) אבל באותם רגעים לא יכולתי לחשוב בהגיון, לא יכולתי להבין שאם אני ישחרר אותו הוא יבוא , לא ידעתי הרבה דברים שעכשיו אני יודעת, סמדר את אותו שבוע שעברתי אני לא מאחלת לאף אחת , באמת, את הרגעים של לפני הטיסה אני גם לא מאחלת לאף אחת, ותקחי בחשבון , שהוא עוד אמר לי ניגמר, אני לא אומר שאני יתקשר ואני לא אומר כלום, נ י ג מ ר. הייתי שבר כלי , החבר שלי כמו בעלי היינו גרים ביחד אצלו , קמים כל בוקר יחד , לא , זה לא הגיוני, חשבתי למות סמדר אני מתכוונת לזה, הוא נסע ואני פה לבד, סמדר אני חייבת לציין כדי שתדעי שזה כן אפשרי, שאני מאוד קשה, רכושנית, ומתאהבת מכל הלב, האמת היא שלא רציתי לשכוח אותו , לא קיבלתי את זה פשוט לא רוצה לשכוח רוצה אותו וזהו נקודה. אבל משהוא מוזר קרה לאחר שהוא נסע ואני בשוק מעצמי עד היום, אבל זה גם בגלל שעבדתי על עצמי, ובגלל שכל כך כאבתי , מה שקרה הוא שבשבוע הראשון היה לי קשה, ובכיתי טוב? הוא לא התקשר ולא היתה לי תקווה שהוא כן מפני שהוא היה נראה מאוד רציני במה שהוא אמר.אבל תקשיבי טוב , ראשית חל בי שנוי , לא יודעת איך אבל התחלתי להאמין וקבל את העניין שזהו ואני חושבת שאחת הבעיות הגדולות שלנו היא קודם לקבל מפני שאת עכשיו לא מקבלת , אני מתכוונת את רוצה אותו , ולא איכפט לך שום הגיון שבעולם , אבל סמדר תדעי לך , אני למדתי בדרך הקשה , תדעי שפסיכולוגיה הפוכה , זה עובד ובדוק, בכל אופן מה שקרה הוא שאני התחלתי לקבל את העניין לאט לאט, ופשוט התנתקתי לחלוטין ז"א לא התקשרתי לאחיות שלו לא לאמא שלו שהיתה כמו אמא בשבילי, כלום נראה לי שהוא היה בהלם מזה, בכל אופן התחלתי לחיות את חיי ולעשות דברים שבעבר איתו לא עשיתי, כמו ללכת לחדר כושר אפילו שאני מאוד רזה, לקנות לעצמי כל מני תמרוקים ובגדים חדשים שיתנו לי להרגיש נפלא , חדשה, כל יום להתלבש יפה להראות מדהים ולהרגיש טוב עם עצמי, וטוב עם זה שאנשים מחמיאים לי , זה צעד ראשון , אני לא ישקר היה לי עדיין קשה ופני שהלכתי לישון הוא בראש , ודבר ראשון שקמתי בבוקר הוא בראש, אבל יום עובר , ועוד יום עובר ולאט לאט זה פחות חזק, זה נמצא עדיין אבל פחות , וסמדר תשאלי מה קרה ? אחרי בדיוק שבועיים הוא מתקשר אליי ונותן לי את המספר שלו שם החדש ומתחנן שאני יתקשר , טוב התקשרתי רק אחרי שבוע , הוא ניגנב מה? איך ? היא מתה עליי היא בטח חיכתה רק לטלפון הזה למה. למה היא לא מתקשרת . פה זה מתחיל וסמדר פעם ראשונה בחיי שהייתי כל כך חזקה , במיוחד אליו , ודיברתי אליו בקרירות בקיצור סמדר אני לא ירחיב כי יש הרבה מאוד בסיפור הזה אבל הבחור שלי מקנא בצורה חזקה , רוצה אותי בחזרה ובכה לי בטלפון שהוא רוצה אותי ואוהב רק אותי , ואם אני לא יהיה שלו הוא לא יחזור לארץ כי פה יש לו רק אותי וכל מני שטיות של אהבה , הייתי בשוק אבל אני עדיין קרה, סמדר יום הוביל ליומו הוא שם כבר חודש וחצי , לא האמנתי על עצמי ולא יודעת איך? זו לא אני אני מחכה לו , ונאמנה לו רוצה רק אותו, נכון? סמדר פגשתי בחור מקסים , חתיך , מסודר חמוד הכל , (לפחות לעת עתה) היחיד שעושה לי את זה מאז ה"X" שלי , ואני זורמת איתו זו רק ההתחלה והחבר שלי לא יודע כלום, אבל את יודעת מה , לא מגיע לו , לא מגיע לו שאני יחכה לו ושהוא יקבל אותי שוב על מגש של זהב, לא ולא , הפעם הוא הצטרך להתאמץ יותר , כן החלטתי הוא הצטרך להתאמץ והרבה ומי יודע מה אני ירגיש עד שהוא יבוא, את מבינה? עד כמה העולם עגול , תסמכי על זה שלמעלה ואת תראי, בקיצור סמדר אני יודעת כמה זה קשה , אני לא ישקר לך אני אוהבת אותו עד היום , אבל האש שהיתה כבתה לפחות לעכשיו. יש רגעים שכואב לי עליו סתם כחה , אבל לא , אני לא שוכחת באיזו נחישות דעת הוא נסע ואני, אני בכיתי מולו כמו מסכנה אז..................................סמדר מתוקה שלי , תלמדי להעריך את עצמך קצת יותר, אז מה אם הוא נפרד ממך, אז מה? אל תרגישי חוסר בטחון, להפך תתחזקי יותר , ותצאי לעולם הגדול יש לו הרבה מה להציע לך, אל תתקשרי אליו תשמעי לי אל תראי לו סימן חיים, תני לו קצת לעקל את זה (למרות שאני חושבת שמגיע לך יותר טוב , יותר יציבות) אבל אני לא שופטת אותו כי לא שמעתי אותו, סמדר קחי את עצמך בידיים , פשוט בכוח קומי ליום חדש ואת לא יודעת מה יביא לך המחר, תמיד תהיה חיובית עם הרגשה חיובית, כך שתתני לעצמך אנרגיות חיוביות , ותראי זה עובד , ואם במקרה הוא שוב התחרט , תהיה חזקה פעם אחת תהיה חזקה אל תקבלי אותו, ותראי איך הוא בא שוב כמו כלב , זה בדוק, תני לו לסבול קצת, ובנתיים אל תחפשי אותו , כלום תעלמי לו מהשטח, חמודה הוא בן אדם גם הוא יפול , אבל את צריכה לדעת להתנהג אם לא תתנהגי כראוי זה לא יקרה, תתרחקי ממנו תשמעי לי סמדר, ועד שיקרה משהו את תחיה את חייך , תצאי בכוח , תבלי תהני מהלבד שלך תשמעי לי יש בזה הרבה, תעשי משהו שאת אוהבת עם עצמך , קחי לך מנוחה מכל האהבה הזו , ותראי איך התגלגלו העניינים. מתוקה , אני מאחלת לך המון בהצלחה ותהיה חזקה, אני איתך כל מה שתצטרכי , את תראי שיהיה בסדר בי מתוקה יום טוב

שלומי היי, קראתי את ההתמרמרות שלך בקטע של הפיצויים ואני חייבת לספר לך משהו. בעלי עובד בהייטק בחברת סטרטאפ כידוע לך המצב לא מי יודע מה ואיפה שאפשר לחסוך חוסכים. בקיצור לפני כ- 4 חודשים קיצצו לו 10% מהשכר עברנו זאת... לאחר מכן פיטרו איזה מנהל מחלקה שישב על משכורת רצינית אבל מה לא יעיל במיוחד ונתנו לבעלי "צופר" לנהל את המחלקה הזו +המחלקה שלו מאז אני ה"רודפת צדק" יושבת לבעלי על הוריד הראשי שיבקש תוספת. מה לנהל שתי מחלקות בלי שום תוספת לא פייר... בשבוע שעבר בעלי סיפר לי כי עומדים לפטר 6 אנשים ובכנות אין לו מושג את מי כי באמת רק הטובים ביותר נשארו ואני כבר לא חושבת על שום תוספת ומתפללת שחלילה הוא לא יהיה בינהם כי כולנו יודעים בדיוק מה מצב השוק כרגע ... לפעמים צריך להסתפק במה שיש ולהגיד תודה אפילו אם זה לא צודק כי תמיד יכול להיות גרוע יותר... נקווה לטוב, ים

היי ים מה שלומך? באותו נושא, וכדי לחזק, גם אני עברתי משהו דומה. במשרד שלי פיטרו מספר מזכירות,ולנשארות "חילקו" את עורכי הדין "היתומים"....נוצר מצב שלכל מזכירה יש יותר עבודה, ונשארה אותה רמת שכר. קוראים לזה בעברית פשוטה- התיעלות!! אף אחת לא חלמה לפצות פה, כי הברירה האחרת היתה להיות בחוץ.... וברור מה עדיף יותר. שנשמע רק דברים טובים. ביי ש נ ה ב

היי הכי חשוב איך מתקדם הרומן??? תראי פעם לימדו אותי כשדלת אחת נסגרת נפתחות 10 דלתות אחרות כמעט תמיד זה עבד אני מאוד מקווה שזה תופס גם במצב השוק כיום... בכל מקרה אני מקווה שיהיה בסדר... יום טוב, ים

שלום רב, אני סובלת לאחרונה מהתקפי חרדה (רק מהחודש האחרון) והתחלתי לקחת קלונקס 0.5 MG פעמיים ביום (מאז עברו 15 יום). בבית החולים שאושפזתי בו פשוט החליטו בשבילי על הכדור הזה ולא טרחו אפילו להודיע לי שמדובר בכדור ממכר שייקח זמן רב, כמו שאני מבינה עכשיו, להיגמל ממנו. אני מבקשת עצה ממישהו מקצועי, כיצד כדאי להיגמל מתרופה זו והאם יש תחליף שאפשר לקחת במקום קלונקס, בתנאי שלא יהיה ממכר גם הוא!!! אודה מאוד על תשובה רצינית ומהירה.

מירי שלום, אין כרגע פסיכיאטר בפורום. מדוע שלא תעלי את אותן שאלות בפני הרופא המטפל?

מירי ערב טוב, ככלל מנסיון אישי כל כדור משפיע באופן שונה על המשתמש בו. אני השתמשתי בקלונקס הרבה חודשים (כשנתיים) במינונים של 6 מ"ג ביום. למרות שאני מוגדר כטיפוס מתמכר לא היה לי קושי של ממש להפסיק את השימוש בקלונקס. מזה מספר חודשים אני ללא הכדור ולמרות שהוא זמין לי (במגירה) אין לי צורך בו. מקוה ששורות אלו ירגיעו אותך במשהו. בכל מקרה- כל שינוי בשימוש מומלץ שיעשה ביחד עם הרופא שלך.

קלונקס היא אכן תרופה שמפתחים תלות גבוהה בה, ובאמת חבל שלא הסבירו לך טוב יותר את ההשלכות של השימוש בה. אבל לדעתי את צריכה לשאול את עצמך, אילו היו מסבירים לך - האם זה היה משנה? כלומר, האם היית נוהגת אחרת (למשל מחליטה לא לקחת את הכדור?) כמובן שקיימות תרופות נוספות לטיפול בחרדה (Favoxil, Seroxat, Vaben). אך בכל מקרה, כפי שכבר יעצו לך פה, אין לעשות כל שינוי בטיפול התרופתי ללא התייעצות עם הרופא שרשם לך אותן. תרגישי טוב!

מירי שלום. מכיוון שההחלטה לקחת קלונקס כבר התקבלה, כדאי לך להמשיך. אך לפי מה שכתבת פרישת הכדורים לאורך היום היא שגויה. עדיף לחתוך כדור של 0.5 ולקחת אותו במרווחים של כמה שעות מאשר פעמים 0.5 . התרופות האחרות שהוזכרו ע"י הסטודנטית הן בנוסף לקלונקס ולא במקום - ואותם את תקבלי בוודאות . הכי חשוב זה ללכת בהקדם לפסיכיאטר טוב! והדגש על טוב!!! שיודע איך להשתמש בבנזודיזיאפינים (משפחה שקלונקס שייך אליה) ולהחליט על המשך הדרך. שוב ,לא רצוי להפסיק כעת לקחת את הקלונקס מכיוון שאת עכשיו בתקופה "קשה" והסבירות שהגוף שלך יגיב בהתקפים קשים יותר - גבוהה. תוכלי להגמל בבוא העת. . . פרטים נוספים באתר החרדה: http://www.panicdisorder.up.co.il בהצלחה.

שלום מירי, קלונקס שייך למשפחת הבנזודיאזפינים. זו קבוצה של משככי חרדה שאכן שימוש בהם לאורך זמן גורם סבילות (צורך להעלות את המינון כדי להגיע לאותה השפעה). המינון שאת מקבלת כיום אינו גדול ובתוך קבוצת תרופות זו קלונקס הוא בין הממכרים פחות ובעל זמן מחצית החיים הארוך ביותר (לוקח לו יותר זמן להשפיע אך הוא משפיע לטווח ארוך יותר). אם את רוצה להיגמל מהתרופה, אין תרופה אחרת שפחות ממכרת, בוודאי לא תרופה אנטי-חרדתית. חלק מהתרופות האנטי-דיכאוניות פועלות גם נגד חרדה והן נחשבות כפחות ממכרות. טיפול שורשי יותר בחרדה, והפחתת ההזדקקות לתרופות, יהיה לדעתי באמצעות טיפול פסיכותרפויטי (שיחות), שיאפשר לך להתגבר על החרדה בכוחות עצמך ועם פחות עזרה מבחוץ (תרופות). שילוב של טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפויטי הוכח במחקרים ובניסיון קליני כיעיל במיוחד נגד חרדה. ייתכן שבתחילת טיפול כזה יהיה צורך להמשיך את הטיפול התרופתי, אך עם התחזקותך ניתן יהיה להפחית את המינון בהדרגה עד כדי גמילה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

האם נכון שמחקרים גילו קשר בין חיידק סטרפטוקוקוס שלא טופל כראוי לאו.סי.די?

אם קראת על כך, אז כנראה שיש לזה בסיס. לי אישית זה נשמע קצת לא שייך כיון שהחיידק קשור למערכת הפיזית - ביולוגית בעוד שהפרעת הo.c.d. הינה הפרעת אישיות אשר קשורה יותר לנפש, למח, לחשיבה וכו'. איפה קראת על זה?

קראתי על זה באתר רישמי על או סי די ומה שגרם לי לחפש את זה זו חברה טובה שלי שלומדת פסיכולוגיה תואר ראשון וקיבלה חומר קריאה על זה.

ברצוני להבהיר לכם: אני נשואה כבת 30 + ילד נשואה באושר. לבעלי יש ידיד קרוב כבן 40 נשואי דווקא באושר ובעושר. נכון, אני אשה יפה ומטופחת להפליא, לא מהמלכות היופי. אך כל פעם כשיוצא לי לפגשו כגון: סופר, ברחוב , בנוכחות קהל הומה אדם, וגם בזמן שהוא משוחח עם אנשים שונים - הוא חייב לפזול אלי. אני מרגישה מבוכה לא נורמלית, ולפתע אני מרגישה שסומק עז מציף את פני - והדבר גורם לי אי נוחות ורצון לקבור את עצמי באדמה. אני לא יודעת איך להתפתר מהסומק? אני מאד רגשנית ומעט מרגישה נחותה.בלי שום סיבה. אינני יודעת מדוע גבר שנשוי באושר, הוא ואשתו כמו זוג יונים חייב להעיף מבטו אלי כל פעם שרואה אותי. שיתפתי את שכנתי הקרובה אלי, והיא אומרת שאולי הוא מאוהב בי , חושק בי או מעוניין לקיים איתי יחסים. קשה לי להאמין, היות והוא מאושר עם אשתו (כך נראה למראית עין בכל אופן), לוא היה רוצה היה יוזם או מחזר אחרי, יתכן וישנם סיבות אחרות שגבר נשוי ובאושר מביט באשה נשואה? האם כדאי כל פעם שהוא מביט בי, לסובב את גבי לכוון שלו בכדי שירגיש שהדבר לא מוצא חן בעיני,?, השאלה אם שיטה זו תעבוד עליו. איך להתפתר מהסומק כי המבט הקבוע שידידו של בעלי גורם לי ותמיד מבוכה. אינני מסוגלת לומר לו זאת וגם לא הייתי רוצה לומר לבעלי כי הוא מסוגל לומר לו. מה הצעתכם אלי?

שלום איזה מוזר כי גם לי יש בעייה עם גבר אחד שעושה לי את אותו דבר אבל גם נוגע לי בקצוות של האצבעות שלי כל פעם כשהוא מדבר איתי ואיזה צריפות מקרים גם אני מסמיקה מזה וגם אני מרגישה שאני משתגעת. אולי הם אחים מה? זה בצחוק אבל אני מסמיקה המון ואני שמחה לשמוע שיש עוד אשה כזו יפה חכמה נשואה באושר ומה זה טוב לה שהיא מותרדת כל כך ממקרה דומה למקרה שאני סובלת ממנו כל הזמן. את יודעת חשבתי על זה שהפתרון לשתינו הנשים היפות המקסימות והנחשקוקות כל כך שבמקום ללכת ברגל פשוט ניסע באוטו שלנו וככה ניפתר מכל העניין של מבטים נגיעות הסמקות ואי נאימויות כאלה. אולי זה הפתרון מתוקה לכל הבעייה שיש לאשה יפה מושכת וסקסקסית כמו שאנחנו השתיים.. לפעמים מה זה בא לי להיות סתם אשה שלא נראית משהו כזו לא מושכת וכאלה, כי נמאס לי ממבטים למרות שזה מחמיא לאגואיסם שלי כאשה יפה ומשכילה.אני ידועה בשכונה שלי כאשה על רמה ויפה ונהדרת. בעלי לא יודע מכלום אני מפחדת שהוא יקניא לי כי הוא יודע איזה אוצר נהדר יש לו בשתיים הידיים שלו. תכתבי לי מה דעתך הרי יש לנו מחנה משותף לאותה בעיה. להתראות פה שלי

תודה לך.אך אצלי הדבר לא התבטא בשום נגיעות למזלי. רק אני לא יודעת איך להתפטר מהסומק שמציף אותי, זה גורם לי מבוכה, ורציתי לדעת אם המבטים אם רק לגבי משיכה לנשים יפות או יש סיבות אחרות לכך? אני רואה שאת עברת עוד דברים, לא הייתי מאחלת לי את מה שעברת, זה לא נעים אנו נשים נשואות ומסוכן, את יודעת...האם המבטים לא מראה על סטייה כלשהו לגבי הגבר, זה פשוט לא קרה לי וגם הסומק מעניין לא קרה ולא קורה לי עם אף אחד כי מי שמסמיק או מסמיקה זה צריך לבוא בכל מצב, נכון, אך למה דווקא אצלו, אולי בגלל שאני בתוך תוכי כועסת על צורת התנהגותו?-מי יודע? חשבתי פשוט כל פעם שהוא מביט - לסובב את התחת אליו שיראה שהוא לא מוצא חן בעיני בהתנהגותו, מה את אומרת?

תגידו, לא שמתם לב שפורים כבר עבר ??????????

תקרא את כל ההתכתבות אז תראה שזה נושא רציני מתריד ,אותנו נשים יפות. מה הקשור לפורים? אותכם הגברים לא תוקעים מבטים מסמיקים כמו לי.

שרית ערב טוב, המבוכה שלך אינה מהמבט שלו. המבוכה שלך זה מהרגשות שלך. וכל השאר- הרבה מלים של תמימות. שיהיה לך טוב בכל שתחליטי.

שלום שרית, את נתפסת לסומק ולמבוכה וזה רק סימפטום. השאלה מדוע התעניינות מינית של גבר בך גורמת לך מבוכה? האם הגבר הזה מושך אותך מבחינה מינית? מדוע אינך יכולה לקבל זאת כמחמאה? אני מבין שאותו גבר אינו מנסה להתחיל איתך, כך שאין כאן איום על הקשר שלך עם בעלך. לדעתי, תהייה זו טעות לחפש פתרון טכני-מעשי ברמה של איך להוריד את הסומק, או האם כדאי לסובב לו את הגב, אלא מומלץ לטפל בבעיה בצורה מעמיקה יותר ע"י פנייה לטיפול ע"י שיחות שאחת ממטרותיו תהייה ליבון סוגיות הנוגעות לנשיותך, מיניותך ויחסך אליהן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תחילה תודה על התייחסותך. והריני לענות לך בכינות על שאלותיך והן: ניסיתי לעשות "שיעורי-בית" ולחשוב מדוע אני מסמיקה רק ואך ורק כשאני רואה את הגבר ההוא, ויש לי תשובות אליך והן: א. מרוב התרגשות כי הגבר ההוא מושך אותי מינית כפי שמעולם גבר לא משך ולא מושך אותי כיום. ב. זה מחמיא לי כמובן. ג. ומצד שני, הסומק מלווה גם בכעס פנימי כי אולי גבר מסתכל מסיבות שליליות פנימיו שיש לו, ז"א לא במובן החיובי, יתכן , ויש לי מעט נחיתות ואין לי סיבה לכך, פשוט רגשות מעורבים אליו: כעס, כאילו בוחן אותי, וגם בתור מחמאה. לא יוצא לי לפגשו לעיתים קרובות בגלל היותו עסוק בעבודתו שגם סביב השעון. לגבר ההוא יש את כל הנתונים וכל הנתונים שאין לבעלי ותמיד חשקתי בגבר גם יפה תואר, חתיך לא נורמלי, חכם, יש לו כח דיבור אדיר, שרמנטי, ובתפקיד מכובד ביותר - מה צריכים יותר מזה?????? למרות זאת, אני נאמנה ואוהבת את בעלי, אנו חיים בזוגיות טובה מאד, יש הרמוניה, וילדים שכל אמא יכולה להתגאות בהם כי אני אמא משקיענית ביותר.מדוע אני מתלבטת עבור הגבר? - כי אומרים שגבר מביט באשה יפה בלבד.אני כשרואה גבר יפה לא ממשיכה להביט בו - כי המראה כבר מוכר לי וההתלהבות נגמרת לי מהר, אני גם יכולה להביט במשהו יוצא דופן במובן שלילי כגון: אדם מכוער מאד, אדם נכה (מבלי שהוא ישים לב כמובן) אך אם אפגוש גם את אותו האדם שאני נמשכת אליו לא אביט בו שוב, לכן רציתי לדעת מדוע הגבר כל פעם מביט בי בכל הזדמנות שרואה אותי, לא נמאס לו? הרי הוא מכיר כבר את נתוני פני, הרי דמותי לא חדשה לו.. האם גבר שונה מאשה? האם גבר שרואה אשה יפה מאד יכול להביט בה כל הזמן מבלי שאימאס לו? את זה רציתי לדעת, האם גבר שכל הזמן פוזל לאותו אשה זה רק ממשיכה מינית או סתם מביט בה כאילו תמונה יפה, האם הוא מסתכל כי הוא מפנתז שהיה רוצה בקיום יחסים איתי? מקווה שעכשיו שקיבלת תשובות בפרורוט ותמונה כללית, אשמח באם תענה לי בכינות על כל שאלותי. תודה - שרית.ולגבי הסומק אשתדל לא להביט בו ואז לא אסמיק, פשוט אעבוד על עצמי, כי זה מאד מביך אותי ואני כועסת על עצמי כשזה קורה, זה לא ניתן בשליטתי.

לכלכ מי שנמצא.. בוקר טוב ושיהיה לכם יום נפלא!

איך את מרגישה הבוקר??

מצויין דווקא :)

בוקר טוב, בטח תקראי את ההודעה רק בצהרים.... לסיכום ליל אמש: יש מורה מצוין בעיר הסמוכה למשק שלי. פרטים בהמשך.

נטע... איזו עיר זאת? קראת את ההודעה שהשארתי לך אתמול?

כן, קראתי ויש הרבה לדבר על זה...... אם בחרנו בהורנו כדי לתקן ולקבל את ההשתקפות שלנו בהווה, אז חבל על כל הכעסים, הטענות וההאשמות. העיר - סודית.....ומסתורית:-)))

ראית שמחקו אחד מהעצים שהשארנו בלילה? טרחנו עליו כל-כך הרבה ו... הופ! הוא איננו... אני מחכה לפרטים מההמשך...

בבוקר פתחתי את המחשב וראיתי עמוד זעיר ובו שאלה אחת. בדקתי ו.......העץ שלנו ז"ל. לאילו פרטים את מחכה?

שנהבוש בוקר טוב לך לגבי מה שאמרת שרשמת לשלומי, אז..............לא הבנתי כלום חוץ מ חמסה חמסה חמסה, אם בא לך לשתף אותנו או אותי אז את מוזמנת, ok? לגבי הבחורציק, אז אתמול בלילה אמרתי לו ש הוא חמוד לדעתי ושלא קורא לי כל יום שאני זורמת עם מישהו כמו שאיתו ושהוא סבבה, אז הוא אמר לי " אבל?" , וגם בתחילת השיחה הוא אמר לי שוב " היי יפה שלי" והייתי בדיוק בהליכה אז אמרתי לו בצחוק אני מלאה קצת ואז הוא אמר לי " ממש" ואח"כ הוא הוסיף" גם אם היית מלאה זה לא היה משנה אותך" אמרתי למה? והוא אמר " כי את נורא יפה" (דרך אגב אני לא מלאה בכלל) , וכל זה נראה לי גם מוגזם במיוחד לאחד כמוהו שבאמת נראה כמו הבחור האידיאלי לכל אחת , ז"א מבחינה חיצונית וחומרית יש לו הכל , יופי , כסף, עסק , הכל (שזה דבר שלא היה בכלל לחבר שלי , למרות שאני לא באה להשוות , כי אני אוהבת אותו איך שהוא ועם מה שהוא), בכל אופן אמרתי לו שלמרות הכל נראה לי שהוא קצת מגזים, ואז הוא אמר לי כך " תשמעי לא באתי לך בהצהרות , ואני גם לא מתכוון לבוא בהצהרות כלשהם , להגיד לך שאם יצא מפה משהו אני אשמח, להגיד לך שאם יהיה פה רגש חזק ? אני ישמח עוד יותר אני הכרתי אותך וזו הכוונה שלי, ואם התכוות לסתם זיון חולף אז יש לך טעות כי לא זו הכוונה שלי ויתרה מזה אני לא צריך לנסוע עד אלייך בשביל זיון פה בתל אביב לא חסר לי" ואז אמרתי לא שזו לא היתה כוונתי וכו..... ואז הוא אמר שהוא הולך לחדר כושר ואמרתי שעוד מאט אני מגיעה הביתה והוא אמר תתקשרי אליי, ואז שאלתי מתי אתה חוזר? והוא אמר בסביבות 11 וחצי ואמרתי טוב נראה אם אני לא ירדם, והוא אמר לי היי אני רוצה להירדם איתך, (כאילו בטלפון) , וכך היה רק שהוא התקשר לא אני , מה דעתך? לגבי החבר המתוק שלי אני עדיין " מתה " עליו ונראה מה יהיה , טוב שנהבוש הבוס האמריקאי שלי צריך אותי , היום זה יום התשלומים אז נדבר יום טוב לילי

בוקר טוב לילוש מה שלומך? מכל מה שסיפרת לי, מטריד אותי שבעצם הלב שלך נתון לחבר מחו"ל. בואי נתעלם לרגע מכל המשפטים שאומר לך המחזר החדש, כי כבר כתבתי לך שהמחזרים (או המחזרות) תמיד יודעים איזו מילה מדליקה להשחיל, כדי להלהיב. זה ליגיטימי ונעים לאוזן, וכשבחור מעוניין בך- תשמעי המון מחמאות, אני חוזרת לתחילת דבריי, נראה לי שהראש שלך עדיין עסוק בחברך. האם את מסוגלת בכלל לנסות לפתח משהו חדש כרגע, לפני שאת מבררת עם עצמך את "הסיפור הלא גמור"?? לי אישית, זה היה יכול להיות מאוד קשה . אני אוהבת "שטח נקי", בלב ובסביבה.... יום טוב ש נ ה ב

שלום ! בני בן 14.5 לוקח את החיים ברצינות יתרה (לדעתי) וממעט לחייך גם כשאני מספרת לו אנקדוטה שצריכה להעלות לפחות חיוך קל. הוא נורא לחוץ בגלל הלימודים האם זו יכולה להיות סיבה לא לחייך? ניסינו להסביר לו שאמנם הלימודים חשובים אבל יש דברים אחרים לא פחות חשובים כגון חוש הומור. הוא לא בדיכאון חלילה אבל בכ"ז זה לא זה . מה עושים? האם זה אופיני לנערים בגילו? במה וכיצד אוכל לסייע לו ?

אני חושב שיש דבר כזה שאדם נולד כשהוא יותר רציני מזולתו. זה לא בהכרח חסרון. אם הוא לא בדכאון, ולא אוהב לצחוק, מה איכפת לכם ? מה יקרה אם תבקשו ממנו שהוא יספר לכם בדיחות, אולי זה ישמח אותו. אבל האמת היא שבלי חוש הומור, קצת קשה לעבור את החיים . בהצלחה ביי

רווית, גם אני כזאת!!!!! עדי

שלום עדי! איך את מתמודדת עם זה ביום יום, בחברה, ובכלל? אודה לך על תשובתך (הכנה)

ההודעה המשורשרת ( הבאה) עבורך.

רוית, יצא לך לראות אותו עם חברים? גם איתם הוא כל-כך רציני? וכן, יש אנשים פחות חייכנים... זה יכול ללכת יחד עם הלחץ שתיארת, אבל לא בהכרח יש קשר. אני חושבת, שאת צריכה לפקוח עליו עין מרחוק, לא לדבר על זה יותר מדי, אבל גם לא להזניח. אם תראי, שהלחץ שבו הוא נתון משפיע עליו מאוד, אז יש אפשרות לערב גורמים בבי"ס. הרה.

לליבי אני מקווה שיהיה לך לילה חבלז

תודה שאול וכמו תמיד...היה כיף להעביר איתך משמרת לילה :-)

בא לעשות אחד להרה יש יותר מעשרה

אבל שונאת מחטים..... מכסימום אדביק מדבקה של בזוקה על השריר ביד שמאל:-))))))) אני חושבת שפירסינג בגבה זה יפה... אתה בא לעשות?

אני לא אוהב דקירה של בדיקת דם אני בטח לא יכול להחזיק חצי שעה עם מחט?? הילדים שלך רוצים לעשות???

רק מארוחות השחיתות שאת מכינה בא לי לדפוק 3 ליטר בירה עוד מעט נפסיק תרופות ואפשר יהיה לחזור לשיגרת השתיה

בוא נאכל שאול אני דווקא בעד וודקה או וויסקי מה נאכל?

במגבלות הכשרות דג פורל

סליחה שנטשתי בלי להגיד שלום בקשר למזלות מאתמול אני בתולה 17/09/1954 תודה שאול

נחמד תגיד לי - מה על האופרה הזו?

המוזיקה שלה נפלאה

שלום לשניכם...

מרגישה נורא רע לא יודעת מה יש לי.

רע על מה

אני לא יודעת, מרגישה שרוצה לבכות, כואב לי ואני לא יודעת למה. לא קרה היום שום דבר שאני יכולה לחשוב עליו שגרם לזה, מן מצברוח רע נורא כזה.

היי, אני פה. אפשר לעזור?

היי גם אני פה, לשם שינוי........ ש נ ה ב

אולי אתם יודעים איפה יש צ'ט שאפשר לדבר בו עם אנשים נורמאלים בעברית??

סתם כך במחשב: איי או אל תפוז וואלה או בהתקנה: MIRC איי סי קיו אודיגו

למה? אנחנו לא נורמאלים?

חברתי בת 29. לאחרונה היא סיפרה לי שהיא מרגישה ירידה ביכולת הזכרון שלה לטווח קצר. לדבריה, מדובר בתהליך של כמה שנים (להערכתי כ-3) שהולך ומתגבר. הדבר מתבטא בזה שהיא לא זוכרת שמות, או האם עשתה דברים במהלך היום. כדוגמה לכך היא הזכירה לי את מקרה שבו סיפרה לי על סרט עם "השחקן ההוא אתה יודע..." - ברח לה השם למרות שהוא עומד על קצה הלשון. לדבריה, בעבר היו לה יכולות גבוהות בהרבה בזכירת דברים מסוג זה והדבר מתסכל אותה מעט. היא מעריכה שהדבר נובע מדיבור בטלפון סלולרי. אם לדבר על עצמי - אני בן 31 ובתחומים מסוימים יש לי זכרון מצוין, טוב מן הממוצע ואולי אפילו צילומי. לדעתי יש לה זכרון טוב מן הממוצע והיא מפגינה זכרון מרשים של פרטים וחוויות מן העבר הרחוק. ואני חייב לציין שאם היא לא היתה מספרת לי על כך, לא הייתי שם לב. למרות שהעניין מדאיג אותי מאוד, אני נוטה לתלות את העניין בעובדה שאולי נוצרה איפשהו "תחרות" בין יכולות הזכרון שלה לשלי ואולי זה המקור הפסיכולוגי לאיזשהו אבדן זכרון אצלה. (אם להמשיך את התאוריה היא גם סיפרה על כך לידידה משותפת שלנו שגם לה זכרון מצוין). עובדה נוספת שראוי לציין היא שחברתי עברה שתי תאונות קלות לפני כשלוש שנים ולפני כשנה וחצי. בשתיהן הפגיעה בה היתה "צליפת שוט" לצוואר בעיקר ללא פגיעה של ממש בראש. האם יש סיבה אמיתית לדאגה ומה ניתן לעשות? לעזרתכם אודה. הראל

הראל שלום אין מדובר בזיכרון לטווח קצר שהוא מערכת קצרת מועד שקולטת מידע בטווח של עד 15 שניות ומעבירה אותו למערכת הזיכרון לטווח ארוך (ששומרת מידע לתקופות קצרות או ארוכות). יתכן שהבעיה אינה כלל בזיכרון אלא בריכוז. בכל מקרה, ניתן לפנות לאבחון נוירולוגי, או לאבחון פסיכולוגי. בשני המקרים ישנם פרוצדורות לבדיקת ריכוז וזיכרון. מערכת הקשב מושפעת מאוד מגורמים רגשיים. אם התאונות היו קלות ללא פגיעת ראש סביר שהן לא קשורות, לפחות פיזיולוגית, לבעיה. במידה והתאונות היו טראומתיות ברמה החוויתית זה יכול להיות קשור כמו כל גורם נפשי אחר רלוונטי. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני כאן....לסירוגין פה ושם שם ופה נהגתי לשם (ועשיתי לכמה אנשים התקף לב) אמרתי לאחת שבגלל ההיסטריה, פעם הבאה שהיא נוסעת איתנו היא תשב בתא המטען שם יהיה לה יותר כיף... את יודעת...אני כבר 5 שנים על הקו לירושלים....רק עכשיו המצב התחיל לשקוע בתת ההכרה...

ליבי שלום ברוך שובך אם את מלכת הלילה אני מחפש לעצמי תפקיד בחליל הקסם (מוצארט) תודה שאול

מה זאת אומרת?

http://www.operaheb.co.il/operas/magic_flute.html

טוב שחזרת בשלום... תמיד סיקרן אותי איך זה ליסוע בתא המטען... מצד שני, זה בד"כ מקושר אצלי להסעת גופות...

אפשר לנסות אהמ....אהמ.... תודה :-)

אם לבנאדם יש דיכאון קל והוא לא מקבל טיפול תרופתי או ייעוץ פסיכולוגי או משהו בסגנון אז הדיכאון שלו יכול להתדרדר למצב חמור יותר של דיכאון בינוני או קשה? עד לאיזה מצב הוא יכול להתדרדר אם בכלל?

מ. שלום הכל פתוח ואפשרי ואין תשובה חד משמעית לשאלתך. אפשר לצאת מהמצב לבד ואפשר להתדרדר לכל מקום אפשרי. ההחלטה לפנות לטיפול הינה אישית. כאשר מורגשת פגיעה באיכות החיים רצוי לשקול טיפול. אם הטיפול עצמו נחווה כדבר שלילי/מפחיד/מרתיע צריך לבחון את התועלת והמחיר ולהחליט מה פחות גרוע. ובאופן יותר אישי, מה מביא אותך להתלבטות הזו? בברכה ד"ר אורן קפלן

התלבטות... הקטע של הדיכאון מאוד מפחיד כי הוא בא בהתקפים כאלו לא ברורי, פיתאומיים כאלו שלי שום הזהרה מוקדמת שלפעמים ניראה שהמצב כל כך גרוע ואתה זועק לעזרה ולפעמים ניראה שהכל בסדר והכל עובר ואתה מרגיש מצויין ואז כזה אתה חושב על זה ואומר לעצמך, הנה עכשיו הכל חזר לקדמותו הכל טוב עכשיו אני לא צריך שום עזרה..עד לפעם הבאה! והקטע של הייעוץ הפסיכולוגי, עצם הידיעה שאתה הולך לפסיכולוג יושב אצלו בחדר שעה ומשלם לו בשביל לדבר איתו מרתיע אותי! והניסיון היחידי שהיה לי עם פסיכולוגית לא עשה לי טוב אז זה מאוד מבלבל המצב...

אני לוקח כדור נגד דיכאון בשם אנדרונקס כבר 3 שבועות בהתחלה לקחתי חצי כדור פעמיים ביום ועכשיו אני לוקח 2 ביום אבל עדיין לא מרגיש שום שינוי בהרגשה הכללית כמה זמן לוקח עד שארגיש שינוי בהרגשה? האם תופעות הלוואי:יובש בפה\ עצירות\ נידודי שינה. עוברים עם הזמן בתודה..

שלום יוסי, בתקופה זו אין פסיכיאטר בפורום ולכן אני מציע שתפנה את השאלות האלה לפסיכיאטר שהתאים לך את הטיפול התרופתי. מהספרות המקצועית כל נוגדי הדיכאון עשויים להשפיע השפעה חיובית רק לאחר 6 שבועות, כך שאם כבר התחלת את הטיפול וסבלת את תופעות הלוואי, הייתי מציע להמשיך בתיאום עם הפסיכיאטר שלך. תופעות הלוואי שאתה מתאר לא אמורות לחלוף כל עוד אתה משתמש בתרופה, אך אם היא תועיל לך, ייתכן שהתועלת תעלה על הסבל הנגרם לך כתוצאה מתופעות הלוואי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

האם יש קשר נפשי בין דפיקות לב חזקות (בעיקר בלילה) לבין חרדה ואם כן מה הטיפול ?

כן ! - אפילו קלאסי זהו שלב מקדים אך מוקדם!!! אם תעצור אותו בזמן תוכל תוכל לחסוך לעצמך המון. פרטים אצל הפסיכולוג הקרוב לביתך.

יריב שלום כפי שר' כותב, יתכן שזה ביטוי להתקף חרדה. כדאי לפנות לייעוץ מקצועי. בברכה ד"ר אורן קפלן

כשיש לך את הדפיקות לב האלו אז גם אתה מרגיש שקשה לך לנשום וקשה לך לעמוד על הרגליים, ז"א להשאר יציב?

לא. אין שום השפעה כזו. רק מרגיש את הלב פועם חזק וזה לא הרגשה נעימה ...

שלום, אני סובל כבר מספר שנים מבעיה שקוראים לה "מעי עצבני" אלו כאבי בטן ולחץ בבטן כמעט כרוניים שנובעים מכל הקשור ללחץ וחוסר ביטחון ופעילות בחברה. בעבר הייתי בטיפול אצל רופא שנתן לי לקחת כדורי "אפיקסור" , הכדורים עזרו בצורה ממש משמעותית, למרות שאת המצב הנפשי של חוסר רצון לעשות דברים, רק עבודה ובית זה לא פתר, בזמן האחרון הכדורים כבר כמעט לא משפיעים (אני לוקח אותם כמעט שנתיים) כמו כן ההשפעה של הכדורים היא רק לאותו היום, אם אני שוכח לקחת את הכדורים ביום מסויים, כל התופעות חוזרות ביתר שאת, השאלה שלי היא, האם ישנם היום כדורים שמיועדים לבעיה הספציפית שלי, שיותר יעילים ואולי במקרה גם מרפאים את הבעיה ולא משמשים רק כהרגעה מקומית. אשמח לקבל כל תגובה או עיצה מחפש תשובה.

שלום אין בפורום פסיכיאטר כרגע כדי לענות בנושא התרופות. ניתן לעזור לך בנושא המעי הרגיז גם באמצעים פסיכולוגים, למשל שימוש בהיפנוזה. בברכה ד"ר אורן קפלן

האם מומלץ להשתמש בכדורי רגיעון? (על בסיס יומי) האם כדורים אלו ממכרים?

לא ממכרים ולא שווים הרבה...

מירב, מניסיון אישי - עדיף לשתות כוס מים ולנשום עמוק... זה עובד הרבה יותר טוב מרגיעון. למרות שיש בטח גם כאלה, שזה תרם להם משהו. בכל מקרה, לא מדובר במשהו ממכר.

היי ערב טוב לכולם!!! מדוע טוב לשלב תרופות ביחד עם שיחות? מה היעילות של השילוב? והאם זה הגיוני שלאחר מתן תרופות לזמן מסויים הבעיה יכולה להעלם אחת ולתמיד? ומה הסבירות שזה יקרה. והשאלה החשובה ביותר: מדוע בצעם משלבים את שניהם ביחד? האם על מנת להצליח לשנות את דפוסי ההתנהגות ואת דפוסי ההתנהגות בצורה קלה וטובה יותר? ומדוע בכלל נותנים תרופות לאדם כל החיים במקום גם לעזור לו עם פסיכולוג? אני מודה על מתן ייעוץ. בברכה משה

משה, השילוב של תרופות ושיחות ניתן לאנשים שחלק מהבעיה שלהם היא גם פיזיולוגית: מקרים מסוימים של הפרעות קשב (ריטלין), מניה דיפרסיה (ליתיום)... השיחות מיועדות לשינוי התנהגותי אבל במידה וגורמים נוירולוגים מעורבים, צריך לשלב תרופות. הבעיה לא נעלמת אחת ולתמיד אך ורק בתרופות...אם הטיפול הוא תרופתי בלבד, אז הוא לא טיפול פסיכולוגי אלא טיפול נוירולוגי. כי הרי פסיכולוגיה היא מדע הנפש. כדורים אף פעם לא ניתנים "במקום" טיפול פסיכולוגי, אלא רק כעזרה לטיפול. אם אדם מקבל ריטלין ללא הוראה מתקנת וטיפול התנהגותי קוגניטיבי, אין סיכוי שהבעיה תפתר.

שלום משה, שאלתך חשובה אך כללית מאוד. יש מצבים, בעיקר חרדה, בהם השילוב של תרופות ושיחות הוכח חד-משמעית כיעיל יותר מכל אחד ממרכיבי הטיפול בנפרד. ישנם מצבים, כמו בדיכאון בינוני וקשה, שבהם לא ניתן "להגיע" אל המטופל בשיחות בטרם יתחיל לקבל טיפול תרופתי. למשל, מטופל בדיכאון בעל סף רגישות נמוך מאוד עלול לבכות מכל מה שאאמר לו כמטפל, ובמצבים כאלה מתבקש טיפול תרופתי שיעלה את סף הרגישות למצב שיתאפשר דיאלוג. ישנם, לעומת זאת, מצבים של דיכאון קל יחסית, שבהם ברגע שתושג הקלה במצב הרוח ע"י הטיפול התרופתי, אנו נאבד את המטופל, כלומר לא נשכיל להשתמש במצוקה האקוטית שלו כמנוף לטיפול בשורש הבעיה. וישנם מצבים בהם אין לטיפול תרופתי תחליף, כמו מצבים פסיכוטיים בהם המטופל מאבד קשר עם המציאות, סובל ממחשבות שווא, שרק תרופות יוכלו להן ויהפכו אותו שותף לשיח הטיפולי. אשר להסתפקות בטיפול תרופתי בלבד - שוב, תלוי מי האדם ומה הוא רוצה להשיג. אם המטרה היא להשיג אך ורק הקלה במצב הרוח, אפשר אולי להשיג זאת בעזרת טיפול תרופתי בלבד. לא הייתי מהמר שכעבור זמן מה, המצב הבעייתי לא יחזור על עצמו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מיכל כתבתי לך בעמוד 643 בקשר לאשתו דחוף תקראי אני קצת הלומה את לא תאמיני זה ממש דבר והיפוחו תכתבי לי שם בעץ שלנו .חמודה שלי

תפסיקו להשתמש ולהתחזות בשם של שלי אני מיכל מזהה מייד ולא מתייחסת אליכם רק לשלי האמיתית. תתביישו לכם.

וגם את זה אני לא כתבתי, מיכל.

בני בן 3.10 (שלוש שנים ו-10 חודשים) כ הזמן נהנה לנבל את הפה. אם משהו לא נראה לו או אם לא מרשים לו משהו הוא מייד משתמש במילים לא יפות כגון: מנייקית, מטומטמת, את זבל , וכדומה. יש לציין כי בהתחלה כששמענו אותו מנבל את הפה מאוד כעסנו ואף שטפנו לו פעם אחת את הפה כדי להראות לו שכשהפה משתמש במילים מלוכלכות צריך לשטוף אותו, אבל כל זה לא עוזר הוא פשוט ממשיך בשלו. כמו כן ברצוני לציין כי יש לו עוד אחות בת 12 ואח בן 8.5 שכנראה הוא שמע זאת ממנו כיצד להגיב???

היי סביר להניח שהבן הצעיר שלך "מעשיר" את אוצר המילים שלו בגן. ילדים כל כך צעירים לא מבינים את משמעותן של המילים הלא יפות, אבל הם קולטים בחושים שלהם שהמילים האלה מרגיזות את ההורים, אז הנה סיבה טובה לעשות בהם שימוש, ולמשוך את תשומת ליבם של ההורים המודאגים. אני זוכרת שזה קרה גם לבן שלי(היום חייל), והתופעה הזו נעלמה, בלי שנכנסתי ללחץ... שווה לשקול שיחה עם הגננת, ולברר איתה האם זו תופעה כלל-גנית. ככלל, ככל שההתעסקות סביב התופעה תפחת- ייפחת במקביל השימוש במילים הגסות. בברכה ש נ ה ב

הטקטיקה הכי טובה היא להתעלם ולא להתרגש מכך שהוא מקלל. הטעות הראשונית היא שהראתם לו שאתם מתרגשים מהקללות וזה מה שהמריץ אותו להמשיך - כך הוא משיג את התגובה העזה ביותר. ברגע שהוא ירגיש שהקללות לא עושות רושם על אף אחד -הוא יפסיק.

לאחרונה גיליתי כי ביתי, תולשת את שיערות ראשה !!! קראתי באיזה ספר שהסיבה היא כנראה קנאה בין אחים ! האם אפשר לקבל מידע בנושא או עזרה כלשהיא???

קרן שלום בת כמה בתך? התופעה מוכרת ועלולה להיות עקשנית, כדאי לטפל מוקדם ככל הניתן שכן היא יכולה להימשך שנים ארוכות. הסיבות מגוונות ולא בהכרח קנאה בין אחים, אם כי אם זו הסיבה לדעתך חשוב לבדוק את זה. כדאי לפנות לייעוץ מקצועי. הכיוון הוא או פסיכולוגי-התנהגותי (פסיכולוג קליני) או/ו תרופתי (פסיכיאטר ילדים). בברכה ד"ר אורן קפלן

היי רציתי לדעת, להבין ,למה קשה לי לדבר עם המטפל על בעיות שיש לי? לעומת כאן בפורום שאני כותבת את חלקן, לרוב בלי בעיות. (בינתים היו לי שתי שיחות עם המטפל ,אם זה קשור )

היי עדי, את עדין בראשית המהלך הטיפולי, יתכן ובגלל זה קשה לך. יש משהו במסגרת ה 50 דקות טיפול שמקשה על השיחה. גם לי לא פשוט לספר דברים לפסיכולוג. יש קושי להגיע לדברים הכואבים במילים.... זה דומה להתפשטות בפני אדם זר. עם הזמן תפתחי יותר. מאחלת לך הצלחה

היי עדי אני חושבת שבשיחה פרונטלית, כשאת משוחחת עם המטפל, את נפגשת עם פניו, עיניו. וזה מביך, קצת..... פה בפורום- את נפגשת עם המילים נ-ט-ו.. המילה הכתובה נקיה למשל מהבעות פנים,נקיה למשל מטון שיפוטי או אמפטי , (של המטפל), וכו'. אך המילה הכתובה היא לא פחות רגישה וחודרת מהמילה הנאמרת, כי את-עדי- היא זו שמוסיפה לה את המנגינה. (הטונציה)- כראות עינייך. לכן -היא יותר משחררת, ולכן גם יותר מושכת אותך לענות ולהגיב בחופשיות, וכמעט ללא עכבות.. כך אני מרגישה. אבל, קחי לך את הזמן, ייתכן ותגלי כי מתפתחת לך כימיה טובה עם המטפל שלך. בברכה ש נ ה ב

היי רציתי לדעת אם יש קשר בין מחזור לדיכאון? ואם אני כבר בדיכאון אז המחזור רק מגביר את התחושות הנוראות האלה? תודה.

עדי, יש קשר בין מחזור לדיכאון (או לתופעות נפשיות אחרות כגון עצבנות, מתח וכו'...). התופעה נקראת תסמונת קדם וסתית (PMS). היא נגרמת כתוצאה משינויים הורמונליים, ומומלץ לפנות לגניקולוג, מכיוון שיש היום גלולות שמאזנות את ההורמונים. אם את כבר בדכאון, אז יכול להיות שלקראת קבלת הוסת תחושת הדכאון גוברת. אם אני לא טועה, עךצה האפשרות שתקבלי טיפול תרופתי - לא? ואם כן, אז גם זה משפיע. הרה.

עדי בגלל שינויים הורמונלים, האשה נהיית רגישה יותר בסביבות זמן המחזור אם את סובלת מבעיה של דיכאון עוד קודם, יכול להיות שהבעיה מחמירה...

שלום לכם שנהב מתוקה מה שלמוך? שלומי טוב קראתי את מה שרשמת לי ואולי את צודקת, אני חושבת שנשאיר את זה כחה ומה שצריך לקרות יקרה אבל מה שרציתי לספר לכם זה שביום חמישי הכרתי בפאב, בחור שלא החשבתי לו משמעות מיוחדת הוא נראה טוב מאוד ובגלל זה,חשבתי שזה סתם מה הוא צריך אותי אולי רק לערב מהנה ואני לא בקטע בכלל, בכל אופן הוא התקשר אליי ביום שישי והתחנן לראות אותי ולא הפסיק להחמיא לי ואני אמרתי לו שאני לא יכולה, במוצ"ש הוא התקשר אליי שוב ונפגשנו , בקיצור הוא מדהים ,הוא יפה הוא מצחיק , הוא כיפי, הוא פשוט גבר הוא גם מסודר .................סתם זה לא כזה חשוב, אבל בכל אופן הוא מקסים פעם ראשונה אחרי החבר שלי שמישהו באמת עושה לי את זה, אבל הדבר הלא טוב הוא שהוא ניסה לנשק אותי והרגשתי שאני לא יכולה אפילו שמאוד רציתי, ואח"כ הוא חן נישק אותי ואני בהלם מעצמי, והרגשתי לא טוב עם עצמי כלפי החבר שלי , מה לעשות?

בוקר טוב לילי, השבוע שלך מתחיל יפה. ריגושים, גבר חדש ומלהיב.... תראי זאת ההתחלה ואת עוד מחוברת רגשית לחבר הקודם. תתנסי, תלכי על זה ותראי מה קורה בהמשך. את רוצה לראות אותו שוב? נמשכת אליו? אני "הפסדתי" גבר מתוק ומקסים כאשר הייתי מחוברת רגשית לחבר הקודם שלי. למרות שעדין "היפני - אוסטרלי" בראש שלך, תתחילי בקשר החדש. רק דבר חשוב - אל תספרי לו על ההוא שלא יוצא לך מהראש, זה לא בריא!!!

נטע מתוקה בוקר טוב ושבוע טוב אני כן נמשכת אליו, אני גם מופתעת מעצמי, ועכשיו הוא התקשר אליי אבל הוא דיבר איתי על עסקים, וקצת התבעסתי מזה , לא נורא, בכל אופן לא סיפרתי לו שאני מאוהבת אבל בגלל שלא רציתי להיפתח אליו גופנית, את יודעת אז הוא התחיל לשאול אותי אם היה לי חבר , נראה לי הוא חשב שאני בתולה או משהו כזה, ואז סיפרתי לו אבל אמרתי גם שהכל ניגמר, וזהו לא הרחבתי יותר מדי , את צודקת זה לא טוב לספר ברור, אני מקווה שיהיה רק טוב, אבל פתאום כואב לי על "היפני" שלי לא יודעת למה אני יודעת שהוא מאוד אוהב אותי וחושב ויודע שאני רק שלו וקשה לי להשלים עם זה שאני כביכול " עושה לו את זה" אבל חפיף נקווה שגם זה יעבור לי תודה ויום טוב מתוקה לילי

רק לנשק ? בחיאת לילי , מה זה נשיקה בין חברים ? מה רגשי האשמה האלו ? תפסיקי !! תני לקשר להתפתח. (ביננו, את חושבת שביפן החבר שלנו נהיה נזיר ???) אם ההרגשה שלך כלפי החדש , היא הרגשה שאת שמחה להיות אתו ולהרגיש קירבה אליו ולהתנשק, אז לכי על זה ! ושיהיה לך בהצלחה, אבל לילי, לאט לאט , בסדר ? שלא תתאכזבי , קודם שהחדש הזה יוכיח את עצמו. אולי הוא רק רוצה להוציא ממך את המירב והמיטב וללכת הלאה !! ביי יום טוב לך

בוקר טוב נמרה שלנו.... איזה צעד יפה צעדת קדימה.... אני גאה בך. תני לזה סיכוי אבל לאטטטט לאאטטט ובטוחחח..... זה מתחיל מנשיקה, ואל לך לייסר את עצמך, כי לחברך לשעבר אין בעלות עלייך. חממי את הקשר החדש בשכל, כשהמצפון נקי נקי!! ואל תמהרי מהר מידי ....צ'מעי בקולי... בהצלחה. נ.ב: זה סוף שבוע מאוד מאוד מעניין עם התאהבויות.......ממממממ......לא אמרתי כלום...... ביי ש נ ה ב

שנהבוש, ניסית לרמוז לנו משהו.... את יודעת האביב בפתח, הריחות, הצבעים... זמן מצויין לאהבה חדשה. בהצלחה:-) מיכל.

למה שנהב ? למה ? למה לא אמרתי כלום ? אנחנו דורשים בתוקף פרטים מלאים !!! איך נפגשתם ? מה הוא עושה ? איך הוא נראה ? איך תדעי אם מומלץ לך להמשיך אתו אם לא תתייעצי אתנו ? הא ? מה הסודיות הזו ?? רבק, סך הכל גבר , בואי לא נעשה מזה מי יודע מה . איך את יכולה להחזיק אותנו במתח ?? ילה שנהב, את יודעת שתהני לפרוק את מעטה הסודיות. אז שתפי אותנו בחוויות. או . קיי ?? מבטיחים שלא נגלה לאף אחד !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בהצלחה רבה ביי

הי לילי, לכי על זה! אבל מה, לכי עם הלב כרגע ולא עם המצפון ועזבי בצד מחשבות כמו מה הוא ידע אם . כשהוא נסע, הרי לא קבעתם ביניכם שממשיכים לשמור על המחוייבות, נכון??? אז מה זה נקיפות המצפון האלה עכשיו? זה הזמן להתנסות בחוויות חדשות ולבחור את מה שמתאים לך ביניהן. וכל זה, כדי שאם אי פעם תחליטי שאת חוזרת אליו ורק אותו את אוהבת ורוצה, אז לא תחיי בתחושת החמצה שלא היכרת מספיק אחרים. הגבר החדש נראה לי מתוק ומשקיען וזה מה שאת צריכה עכשיו. שמישהו ישקיע בך ויאהב אותך. רק תזכרי לאט לאט, ולא לחזור על טעויות העבר... חניקות למשל:-) נקודה נוספת למחשבה, כתבת שלא אמרת לגבר החדש שאת מאוהבת... אם את עדיין מאוהבת חזק בחבר הקודם, אז כל קשר חדש יתקל בבעיה. את חייבת להחליט מה את רוצה לפני שאת נכנסת לקשרים עם אחרים. אל תשחקי ברגשותיהם וגם לא ברגשותייך שלך. בהצלחה רבה, מיכל.

שלום לכולכם תודה רבה על העצות ועל ההתעניינות שנהב יש משהו חדש שאני צריכה לדעת עליו או מה? ואם לא אז מה הסקרנות של כולם אולי תשתפי גם אותי קצת אני משתפת אותך ולעניין הגבר החדש, טוב הכל טוב ויפה אבל את יודעת יש את הפחד הזה שגבר שנראה כל כךטוב ויש לו כסף והכל , למה הוא ירצה דווקה אותי עם כל הכוסיות שיש לו בתל אביב, זו גם שאלה שעולה וכן אני לאט לאט זה האופי שלי , אני רק צריכה להיות קצת קשה שלא יחשוב שאני מתלהבת ממנו כל כך , כי זה לא טוב , ונראה אם הכוונות שלו מאוד רציניות או שהוא חשב שיצא לו משהו אותו ערב , ובעצם התבעס כי לא יצא , הוא נסע נסיעה ארוכה להגיע אליי בלילה, אז כך ש............................ אולי הוא התאכזב אני לא יודעת הזמן יעשה את שלו ויגיד , עוד דבר שמפריע לי זה שכל הזמן הוא מחמיא לי, " יפה שלי" מתוקה שלי" " איזה עדינה ותמימה את משהו" וזה נראה לי מוקדם לכל המילים הללו אתם לא חושבים כך? החבר שלי לכך לו הרבה להגיד את כל זה , וזה מראה עד כמה הוא אמיתי הבחור החדש לא שומר מה שיש לו לומר או שאולי הוא סתם אומר את זה שאני התלהב או משהו כזה כי הרי מי לא אוהב שמחמיאים לו? אה ? אמרתי לו שהוא קצת חרטטן והוא אמר שזה לא נכון שהוא באמת חושב שאני כזו מקסימה ועדינה ותמימה וכל כך יפה , זה מוגזם לדעתי אני אולי נראת טוב, אבל לא להגזים יש יותר יפות אני לא איזה דוגמנית שער, לא יודעת זה היה נראה לי מוקדם מדי לומר את כל מה שהוא אמר, למה אני לא אמרתי לו עד כמה הוא מקסים? פשוט כי לא הרגשתי פתוחה מספיק, והוא אמור להרגיש אותו דבר לא? טוב אני לא יודעת תגידו לי מה דעתכם? ושנהב תספרי לי חדש אה? אני אשמח תודה לילי

שלום , בני בן שנתיים וחצי מגיל שנה ו-10 חודשים נגמל מטיטולים (חוץ מהלילה). בשבוע וחצי האחרונים בורח לו המון יותר נכון נדיר שלא בורח לו. בגן לא בורח לו פיפי, מה לעשות ואיך להגיב האם לחזור לטיטולים ? אודה על תשובה, תודה , ים

ים, לפני כמה זמן הוא נכנס לגן? עדי

היי, הוא כבר מגיל 9 חודשים באותה מסגרת, משפחתון למה? ים

לים, הי, מה איכפת לך לחזור לטיטולים ? אין שום בעיה עם זה. אנחנו עשינו זאת כמה פעמים. זה יכול להיות לתקופה מאד קצרה. בהצלחה ביי

מה שלומך, הכל בסדר ? חוץ מהלא בסדר, לדעתי, חבל לחזור לטיטולים אחרי תקופה כה ארוכה לא ? במיוחד שבגן לא בורח לו ... רק טוב ! ים

שלום. בני בן 5 וחצי, ילד שמח וחכם, אך מאוד רגיש וכל דבר שלא נעשה כמו שהוא רוצה או מנסה הוא ישר מזיל דמעות וכועס. הוא עדין מתעורר בלילה ורוצה לישון איתנו או שאני אשן איתו, גם לפני שינה לא נרדם אלא אם אני שוכבת איתו ( בטענה שמפחד מהחושך). הוא תמיד צריך לראות אותי בשדה הראיה שלו, נראה לי כמאוד חסר ביטחון גם בביתו שלו. לאחר שיחה עם הגננת הסתבר שבגן הוא מנהיג, ולא בוכה מכל דבר ומסתדר יפה עם כולם... מה עושים כדי לשפר את איכות החיים שלו ושלנו, אולי לחזק ביטחון עצמי אבל איך? תודה...

מזה 10 שנים אני סובלת מחרדות . לפני כשלוש שנים טופלתי בטיפול תרופתי +שיחות עם פסיכולוגית . הרגשתי יותר טוב, לאחר כשנה וחצי הפסקתי בהמלצת הפסיכיאטרית עם הטיפול התרופתי ושיחות עם הפסיכולוגית. למעט מקרים נדירים בהם אני נוטלת כדור הרגעה איני מקבלת שום טיפול תרופתי. אני לא מרגישה 100% כמו קודם ואף לא מתקרב לכך האם אני צריכה להסתפק במצבי הנוכחי או שיש מקום לשיפור איכות חיי שנפגעה קשה עקב החרדות (פחות עצמאית יותר תלותית). יש לציין שאני עובדת אמא לשניים על פני השטח הכל נראה בסדר אבל אני מרגישה שאני נמצאת במלחמה מתמדת יום יומית עם התקפי חרדה לא רצויים ככה צריך להיות ??? תודה

שלום אחת, בהחלט זה לא צריך להיות ככה. את מציינת שהפקת תועלת מהטיפול המשולב לפני שלוש שנים. אינני רואה מדוע לא תפיקי תועלת מטיפול כזה כעת. ההחלטה נתונה בידייך האם לפנות אל אותו מטפל או לא, אך לדעתי ההפסקה בת שלוש השנים נתנה לך איזו שהיא פרספקטיבה לבחון את הדברים אחרת וכעת תגיעי לטיפול הרבה יותר בשלה, מצויידת בתוצאות הטיפול הקודם ובמה שלמדת על עצמך בהפסקה הממושכת. העובדה שנעזרת בטיפול פעם אחת בהחלט מבשרת טובות לגבי יכולתך להיעזר מטיפול פעם נוספת. אולי החרדות לא ייעלמו לחלוטין, אך הן תתמתנה ומה שחשוב לא פחות, איכות חייך תשתפר, כפי שהיצבת כה יפה את המטרה נכון לשלב זה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מישהי, אני חושב שזכית לתשומת לב ולעיצות נבונות מכל חברי הפורום. לצערי, בחרת לפנות אליי עם קטעי אינפורמציה מהן היה קשה להרכיב תמונה שלמה. כעת, לאחר שקראתי את כל העץ, השורה התחתונה שלי היא שאם היועצת נהדרת, אז תבקשי אותה שתקבל אותך לשיחות קבועות. לא חשוב לאיזה מקצוע שייך המטפל, אם נוצר קשר טוב בין מטפל ומטופל, קשר שכל כך היה קשה לך ליצור עם יועצים אחרים, היצמדי אל היועצת הנהדרת, יש לה גם ייתרון בכך שהיא תוכל לערב גורמים נוספים לצורך התאמת תכנית הלימודים שלך לבגרות, כי היא מתוך המערכת. מה שמאוד חשוב שתתמידי בשיחות איתה פעם בשבוע. אם את רוצה, את יכולה להדפיס את תשובתי זו ולהראות ליועצת. אני יודע שלא תמיד הן מוכנות להתחייבות מעין זו, אך היועצת יכולה גם להרגיש חופשייה לפנות אליי ואסביר לה את נסיבות המקרה המיוחד שלך, שלדעתי מצדיקות זאת. (לחיצה על שמי תוביל אותך לפרטיי ואת מוזמנת למסור אותם ליועצת) בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

זאת התלבטות דיי קשה בין אם להתמודד לבד או לפנות ליועצת שעצם הפנייה אליה זה קשה. כאילו מה להגיד בשיחה, איך להתחיל ואולי באמת להדפיס את התשובה יהיה הכי פשוט ואז ככה היא תשאל את השאלות המתאימות ויהיה יותר פשוט! תודה רבה!!!

בגלל שיש לך מעל 10 קעקועים ועוד ענק בדרך זה אומר שיש לך ראש פתוח יש עוד נושא שאני רוצהלגלגל . רמז - הנושא מעניין מאוד את הגברים. לא מדובר באקסטזי בסמים או באלכוהול כי פה למח יכול להיגרם נזק הפיך את בוודאי יודעת למה אני מתכוון מבקש את אישורך תודה שאול

הנושא הנרמז מעניין את שני המינים, לא? אחרת הגברים היו נשארים מתוסכלים...

הנושא מלהיב חלק נכבד מאוד מהמין הגברי יש אומדן שיש הרבה יותר בנות שחוו אותו מבנות שמוכנות להודות בכך

לאן נעלמת ?

פה... הלכתי להביא את החוט לטעינה של המחשב אחרת המחשב היה נכבה לי ופה ושם רצה לטלוויזיה מכיר שילד קטן שם את היד על העיניים ורוצה ולא רוצה לראות מה הולך?...ככה אני כשיש "האחרים" או משהו מהסוג הזה מטורפת על סיפורי רוחות וערפדים אבל אחר כך בלילה...

מה התפריט ללילה ??

ליבי שלום אני מרגיש עצוב ומותר לי בינתיים אני גולש גם באתרים אחרים לגבי שקיעה - אני חייב לכבד את מורשתו של אבא ולכן המושג שקיעה נמצא אצלי מחוץ ללקסיקון כשהזכרת פעם מוות ביחד עם יחסים הרסניים וחויה טראומטית אחרת את מי איבדת ?? אם לא היית בחורה דתיה היית עושה גם פירסינג וקעקועים ? תודה שאול

שאול, עכשיו אני מתפרצת לעץ שאינו מיועד אליי... אבל לא כתבת מה דעתך על פירסינג וקעקועים...

הרה כשזה נמצא על גוף של בחור זה לא מעניין כשזה נמצא על גוף של בחורה זה מגניב זה עוד יותר מגניב על בחורה כשזה גדול וענק שאול

מה זאת אומרת "שקיעה"? איבדתי הרבה אנשים יקרים לי שהוקרתי והערכתי. כשכתבת על בית הקברות..אז חשבתי על עצמי בפעם הראשונה שראיתי את סבא שלי בוידאו ...10 שנים אחרי שהוא נפטר..כילדה בת 17 פתאום הרגשתי בת 7 שוב..התגעגעתי בטירוף. (בקבר שלו לא ביקרתי מעולם) ואת מה שסיפרת על בית הקברות גם עברתי עם חברה שלי כל פעם שהיא היתה הולכת לקבר של אבא שלה...כל פעם כזו זו רגרסיה וכן. הייתי עושה הרבה דברים לולא הדת

הרה שלום העליה לקבר אתמול עשתה לי רע איך היה אצל המאנפפת ?? האם הקריטריון לדיכאון קל או עמוק הוא רמת המסוכנות ?? מה דעתך על פירסינג וקעקועים ?? תודה שאול

היי שאול אמנם אני מתפרצת להודעה לא שלי אבל... מבינה שאתה עובר זמנים לא קלים כי כשחוזרים ליום יום הכל נראה קל יותר אבל בבית הקברות כשאתה עומד מול האבן ומתמודד עם מה שמתחתיה והרגשות שלך זה אחרת... שאלה...עם כל הדיבורים על דיכאון...אתה מרגיש שאתה שוקע שוב? מה שלומך בכללי?

וזה בטח עונה לך על דעתי בעניין... לילה טוב, היו לי פירסינגים, אבל הורדתי אותם בחלוף הזמן. אילו תחושות עוררה בך העלייה לקבר? עצב? צער? אצל המאנפפת היה בסדר (באופן מפתיע...), אבל אין עדיין שום סיכום. לדעתי גם לרמת המסוכנות יש השפעה על ההשוואה שבין דכאון "קל" ל"עמוק". הרבה אנשים מדוכאים חושבים על התאבדות, אבל רק מעטים עוברים לשלב המעשי... תאר לך כמה התאבדויות היו כל שנה, אם כל המדוכאים היו מנסים להתאבד ומצליחים בכך.

אבל עוד לא החלטתי בין פיקאצ'ו לפרפר כחול

כמה קעקועים איזהצורות ואיפה ?? הלב נקרע בעליה לקבר כשאמא התחילה לדבר עם אבא ונשקה את המצבה ההרגשה התה רעה כשהעירו על כך שאחת האבנים נמצאת בשיפוע ואמרתי בציניות שאבא לא יקפוץ משם שאול

ניפגעתי בתאונת דרכים מאז שנה ומטופל באלטרול וסרוקסט ירידה רצינית בזיכרון ובריכוז האם קשור לתאונה והאם הטיפול מספק אין הטבה כמו כן כדורים לכאבים אוקסיקונטין וכו... חזרתי לעבודה לכמה שעות ואיני מוצא את עצמי זקוק לעזרה תודה.

ל. שלום יש כמה סיבות אפשריות למה שאתה מתאר וחשוב שתעבור איבחון מתאים. כדאי לעשות אבחון נוירופסיכולוגי בעיקר אם היתה חבלה באזור הראש. מצב נפשי משפיע באופן משמעותי על תפקודים קוגניטיביים כמו זיכרון וריכוז ויתכן שזה המקור או אחד המקורות לבעיה. דבר נוסף, התאונה היא סוג של טראומה, ולכן בהחלט סביר שאתה סובל מתסמונת פוסט טראומתית ושוב, הליקויים הקוגינטיביים יכולים לנבוע מכך. אני מציע שתתייעץ בנושא עם הגורמים המטפלים. כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי מתאים אם אינך מצוי עדיין במסגרת טיפולית כזו. בברכה ד"ר אורן קפלן

מיכל, ערב טוב. עזרת לי בשאלתי הקודמת לגבי משמעות אחיזת ידו של הגבר אלי.... (באם את זוכרת, אם לא דפדפי אחורה), עתה, "אנצל" את נסיונך העשיר בזוגיות ויש לי שאלה נוספת אליו, ואשמח באם תעזרי לי. לפני כשנה בערך, הזמני את אשתו אלי הביתה, לא באופן רשמי אלא ברחוב... היא הבטיחה לי שתפתיע אותי ותבוא - ומאז, היא לא באה. לציין, שהיא עובדת בחוץ ובבית ומאד עסוקה. כשאני נפגשת איתה ברחוב אנו אוהבות לפטפט ועושה רושם שיש בינינו כימיה אדירה. היא מחבבת אותי ואני אותה. לפי דעתי, אדם שכל-כך רוצה לכבד מישהו ואוהב אותו עושה מאמץ ובא, אנו לא גרים כל-כך רחוק. בעלה, כשהיה בביתי אמר לי איזה יום בשבוע שהיא פנויה ושאני יתקשר אליה ואזמינה לכוס קפה ואני יראה שהיא תרוץ אלי כמו טיל והדגיש זאת פעמיים. אך, לדעתי אם לקח שנה ועדיין כף רגלה לא דרכה בביתי סימן שהיא לא מעוניינת לבוא אלי כי אחרת היתה באה ואני לא מקבלת שום תירוץ. שאלתי, האם הוא אמר לי פעמיים (כשהיה אצלי) שאם אזמין אותה בבוקר טלפונית היא תרוץ אלי בשמחה האם אני צריכה ליישם את דבריו? הרי זה מאד משפיל שצריכים להתחנן לאדם שיבוא, לוא היתה רוצה היתה באה, הבהרתי לו על-כך. הוא טען שדווקא היא אמרה לו שהיא מחבבת אותי אך היא מאד עסוקה, והוא הבהיר לי שאם אצלצל אליה ביום מסויים לכוס קפה היא תרוץ אלי. אני מאד מתלבטת לגבי זה. אולי הוא אומר כי מעוניין שאני יהיה איתה בקשר? ושאני אהיה היוזמת? אולי הוא סתם אומר לי מתוך נימוס, ואין לכם כוונה להיות איתנו בקשר? יש לי הרגשה שזה תירוץ. מדוע ברחוב לפעמים שהיא נפגשת איתי היא מראה חמימות ןמגלה התעניינות, ולבוא אלי הביתה - היא לא באה האם זוהי צביעות? שאדם רוצה קשר מוצא דרכים ובא, זה הכל עניין של רצון. אולי האשה לא מעוניינת כל-כך בקשר עמוק היות ואולי היא חוששת שאני מהווה איום לגביה (אולי בעלה אמר לה מחמאות עלי והיא לא רוצה להסתכן לגבי?) לא בא לי להזמינה למרות שיש בינינו כימיה לא נורמלית מכיון שאני מרגישה מעט פגועה שהיא לא באה מיוזמתה אלי, אני לא רוצה שהיא תבוא אלימתוך כפייה או מתוך נימוס אני רוצה שתבוא מיוזמתה, אני צריכה להסכים לדברי בעלה ולהזמינה באופן רשמי בטלפון אלי הביתה, איך לנהוג, אני פשוט מתלבטת, לא כל-כך בא לי להזמינה כי בכל זאת יש לי קצת כבוד עצמי, מה, אני צריכה להתחנן לאדם שיבוא? - איך לדעתך אני צריכה לנהוג ומדוע את חושבת שהיא לא באה אלי, כולם עסוקים ואם רוצים לבוא מוצאים את הזמן. ממתינה לתשובה מפורטת ממך - שלי, ותודה רבה.

אשמח גם לשמוע את חוות דעתכם, הייתם מקבלים תמונה כללית יותר באם קראתם את מכתבי הקודם לגבי משמעות אחיזת הידיים של הגבר ומכתב זה מתייחס לגבי אשתו. בתודה - שלי.

הי שלי, האם את מאוד רוצה להיות בקשר איתה? נראה לך שאתן יכולות להיות חברות טובות? אם כן, אז יש מקרים בהם כדאי לוותר קצת על האגו, וליזום, למרות הכל. כבודך העצמי לא יפגע אם תזמיני אותה בטלפון באופן רשמי אלייך הביתה. תקבעי יום ושעה שיהיה ברור וכך גם תוכלי לדעת בבירור אם היא מתחמקת או לא. אם הקשר הזה חשוב לך אז שווה להתאמץ בשבילו. את יודעת, כשעסוקים בענייני היומיום לא תמיד מוצאים את הזמן לביקורים שהם לא הכרחיים אלא בגדר של פנאי. תמיד יש משהו יותר חשוב ואז דוחים את הביקור לאחר כך . אבל כשקובעים מראש וההזמנה היא פורמלית אז זה הופך חשוב ואי אפשר לדחות את זה לאחר כך. אם הקשר ביניכן באמת יתגלה כחברות טובה, יבוא היום שהיא תקפוץ אלייך גם ללא הזמנה רשמית, אך דעי שגם את יכולה לקפוץ אליה לביקור. קשר הוא דו סיטרי. אי אפשר לצפות שרק אחד יעשה את העבודה לבד. דבר זה כבר מעלה לנו את הנושא הראשון שלך, והוא בעלה. אם תהיו חברות כל כך טובות איך תוכלי להיות בחברתה כשאת רוצה את בעלה? או אצלה בבית כשבעלה שם? קצת מסובך כל העניין הזה אז את חייבת להחליט מה את רוצה. האם את רוצה את הקשר איתה כדי להיות קרובה אליה או כדי להיות קרובה אל בעלה... ועוד משהו, את עובדת? יש לך חברות אחרות? יש לך ילדים קטנים? לאן את משייכת את עצמך בחברה הישראלית? מקווה שלא ניכנסתי לך יותר מדי לפרטיות, ובכל אופן שיהיה בהצלחה עם החברה החדשה, מיכל.

צהריים טובים לך! אין לך מושג איך אני מאושרת שמצאתי אחת כלבבי - וזאת את. תגידי! מה הייתי עושה בלעדייך??????. העיקר לעניין.כרגע, אני לא עובדת, ילדי גדולים. בעתיד, בתקווה שאעבוד - אני בררנית, לא הייתי כל-כך מעוניינת לפרט עוד עלי בכדי שאולי מישהי מכירה אותי ולא רציתי להסגיר... . עכשיו לעצם העניין. שמתי לב שיש לי כימיה אדירה עם האשה, אני מרגישה שזאת אחותי התאומה ממה כפיל. היא לטעמי מכל הבחינות. יש לנו אותו אופי, היא גם ציינה לביתה בנוכחותי ואמרה, אצטט את דבריה: "אני מתה על האשה הזאת, יש לנו הרבה דברים משותפים". ובכל זאת אינני יודעת מדוע היא לא עושה מאמץ לבוא אלי, אנו גרים קרוב. היא יודעת שזה עולה לי על הבריאות. לציין, שהיא טיפוס בייתי ולא מתה לרוץ לבתים. גם אני כזאת , אך לפעמים צריכים חברת נפש, ושמתי לב שיש לה את הנתונים שיש לי.יש לי חברות (לא הרבה, גם לא מעוניינת הרבה) אך חברת נפש - מעולם לא היתה לי. חברות צריך שיהיה דו-כווני ולא צד אחד בלבד. אני מעט מהססת להזמינה דרך הטלפון: א. אני לא רוצה שאהיה ללעג כלפיה. ב. שאני יראה בעיניה נודניקית. ג. יש לי הרגשה שאולי היא בכלל לא מעוניינת ואם היא תבוא שזה לא יהיה מתוך כפייה או מתוך נימוס, רציתי שאם היא תרים אלי טלפון זה יהיה מיוזמתה - ירד לי אבן מהלב ואבין שהיא מעוניינת, ברור? ד. מה דעתך, אולי היא חוששת שאני מהווה איום לגביה, היות והיא מכירה את בעלה שאוהב נשים יפות, יתכן והוא מחמיא לה עלי, לכי תדאי, ואז היא אולי מקנאה ולא רוצה שפתאום ינהל רומן וזה יהיה הרס לנישואין, מה את חושבת? ה. אני מעוניינת להיות איתה בקשר גם מהסיבה שאני רוצה מאד מאד מאד להיות קרובה אליה וגם קרובה לבעלה, אך יותר לה.אם נהיה בקשר, אדע להתגבר על הייצר הרע - אני חזקה מטבעי, אל דאגה. הבוקר, במקרה שאלתי את בעלי אם כדאי להזמינה - הוא סרב ואמר: "אל תשפילי אותך, היא לא מעוניינת בקשר"- אז כבר אני לא בטוחה מי צודק, בעלי או את ומעניין מי בסוף ינצח ואני איישם את הדעת של מי. אולי אם אשבר - אזמין אותה - על החיים ועל המוות, אך מפחדת מדחייה ואז ארגיש מושפלת כי אני טיפוס מאד מאד רגיש וחם כמובן. מדוע לדעתך בעלה אמר לי פעמיים: תזמיני אותה טלפונית ביום זה וזה והיא תרוץ אליך כמו טיל ותראי זאת- האם הוא מעוניין שאני אהיה בחברתה, האם הוא רומז שאהיה בקשר איתה והוא ירוויח מזה? או הוא סתם אמר מתוך נימוס. אשמח, באם תעני לי על כל שאלותי, וסליחה על האריכות, זה חשוב לי. - אין מילים בפי להודות לך על התייחסותך למכתבי - שלך, - שלי.

מהם המאפינים המיוחדים של ADHD בגיל ההתבגרות

לא חושבת שיש שינוי בין המתבגר למבוגר אבל בכללי: 1. חוסר שקט פיזי - היפראקטיביות 2. ריכוז נמוך - כשכל דבר קטן מסיח את הדעת 3. חוסר יכולת לסיים משימה מסוימת, וקפיצה בין משימות. 4. אימפולסיביות

היי האם חום נמוך (35.4 -34.9 בערך) יכול להיות תוצאה של משהו נפשי. בדקתי אפשרות פיזית והיה חסר לי b12 מעט מאוד כדי להגיע למקסימום לקחתי כדורים טבעים (עדין לוקחת ) ואני עדין נורא עיפה ובלי כח. יכול להיות שאולי הכדורים האלו מכניסים אותי ליותר דיכאון ממה שאני?

עדי, חום נמוך, כפי שציינת, בד"כ אינו מצביע על בעיה (גם לי יש חום נמוך...). השאלה היא, איך החום שלך בד"כ? כמה זמן את כבר לוקחת את הכדורים הטבעיים? איזה כדור זה? לבי-12 לוקח זמן להשפיע. בד"כ לקוחים אותם תקופה של 3 חודשים, ולאחר מכן עושים בדיקת דם חוזרת. אני לקחתי בי-12, וזה עובד מצויין... על איזה רקע חסר לך בי-12? ובכל מקרה, הכדורים האלה לא תורמים להרגשת הדכדוך.

שלום עדי, תנסי לקחת יחד עם B12 גם קומפלקס B. זה מגביר את היעילות. אני מקווה שאת נוטלת את כדורי ה- B12 , במציצה. בוודאי ידוע לך שמחסור בויטמיני B גורם לדכדוך.

יש לי שאלה בקשר לדיכאון החד קוטבי קראתי עכשיו את הכתבה שמדברת על זה ולא הבנתי כמה דברים בעצם. דיכאון חד קוטבי זה דבר שהרבה אנשים יכולים סתם לחלות בו (אם אפשר לומר לחלות בו)? ואם נאמר וחליתי בו אז אני לא אוכל לצאת מזה לבד בלי כל התרופות והטיפולים הפסיכולוגיים? ועוד שאלה.. אם מישהו חולה בדיכאון החד קוטבי אז זה אומר שהדיכאון וכל העולם השחור הזה שהוא רואה זה דבר שבא והולך? ז"א בנאדם יכול להיות שבוע שלם דיכאוני והכל ואז שבוע אחרי פיתאום להרגיש טוב והכל ואז בבום כזה ליפול שוב לעולם השחור שלו? ויש גם את הקטע של המשחק מבפנים הכל שחור ומבחוץ הבנאדם מראה שבעצם הכל טוב אצלו... ככה זה עובד?

שבת שלום, הגורמים לדכאון חד-קוטבי אינם חד משמעיים; קודם כל הדכאון תורשתי, אבל זה לא אומר שתמיד הוא יתפרץ. דבר שני, בד"כ לדכאון יש גורמים חיצוניים או פנימיים. דכאון חד-קוטבי מתאפיין בד"כ בשינויים כימיים במוח (גורם פנימי). ולכן קשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, לטפל בו ללא תרופות. כן, הדכאון הוא מחלה... יש מי שינסה לייפות את המינוח, ולומר שזו לא מחלה... זה יהיה עיוות של המציאות. העולם נצבע בשחור בגלל הדכאון... בד"כ, ככל שהמצב משתפר, ככה העולם מקבל בחזרה את הגוונים שלו. פתאום מתחילים להנות שוב מהנאות החיים... דכאון לא מתאפיין ב"שבוע-שבוע" זה בד"כ מצב מתמשך. יכולים להיות ימים פחות אפורים וקשים, אבל לא כשגרה של שבוע טוב או שבוע רע. היכולת "לשחק" כאילו הכל טוב לא תמיד אפשרית, זה תלוי בחומרת הדכאון. בד"כ, בדכאון חד-קוטבי קשה, אין אפשרות להעמיד פנים. HERA.

ומה אם הדיכאון הוא לא קשה, הוא קל? ואיך בנאדם יכול לדעת אם הוא חולה בדיכאון הזה?

ומה אם הדיכאון הוא לא קשה, הוא קל, במה מתבטא דיכאון קל? ואיך בנאדם יכול לדעת אם הוא חולה בדיכאון הזה?

שבת שלום, את שואלת הרבה שאלות חשובות.אכן מבין ההפרעות הנפשיות דיכאון הוא ההפרעה השכיחה ביותר. היא פחות גלויה כי אנשים הסובלים מדיכאון לא מכריזים על כך ברבים, קיימת נטייה להסתיר את הדיכאון וכמו שאת אומרת בעצמך, אצל רבים מהסובלים מדיכאון אין לכך ביטוי התנהגותי חיצוני, בין היתר בגלל הבושה והרצון להסתיר זאת. קיימת גם מודעות אצל הסובלים מדיכאון שהדיכאון עצמו מרחיק אנשים שאינם סובלים מדיכאון, התופעה כאובה וידועה, שכן אנשים דיכאוניים זקוקים יותר מכל לחברת הזולת, אך מכיוון שהתופעה כה נפוצה ולעיתים הגבול בין מצב רוח רע ודיכאון קל הוא כה דק, ישנם אנשים רבים המתרחקים מאנשים הסובלים מדיכאון. תופעת ההחלמה הספוטאנטית (ללא התערבות מקצועית כלשהי) מוכרת, אך היא לא מוחלטת, אי-אפשר לבנות על כך שהדיכאון יחלוף מעצמו, בעיקר אם הוא קשה ונמשך זמן רב ובהחלט מומלץ לפנות לטיפול. לא הייתי אומר שזה קורה ממש בצורה שאת מתארת: שבוע דיכאון קשה ושבוע שבו הדיכאון נעלם לחלוטין, אלא מדובר יותר בשינויים ברמת החומרה של הדיכאון, כמו שיש שינויים במצבי רוח אצל אנשים שאינם סובלים מדיכאון. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין

היי לפני כמה שנים 10 בערך גם הייתי בתקופה נוראה שהיום אני חושבת שאולי זה היה בעצם דיכאון וזה עבר בלי שום טיפול. עכשיו אני בדיכאון מוכח וזה באמת הולך ומחמיר עם הימים שחולפים וכשאני חושבת על זה, יכול להיות שבעצם הדיכאון עצמו נשאר בי עד היום. רק שהיום חמור יותר מאי פעם.

אני מבינה שזה לא שבוע ככה ושבוע ככה זאת היתה סתם דוגמא והשאלה אם בנאדם שהוא דיכאוני ויש לו נטייה להרס עצמי יכול לצאת מזה לבד בלי טיפולים אצל פסיכולוג ותרופות. והבנאדם מרגיש שזה משתפר, הוא הפסיק עם עניין ההרס העצמי אבל עדיין קשה לו להסתדר וכלפי חוץ הוא מראה שהכל בסדר אבל כן הוא נפגע כאשר הוא בדיכאון קל, מצב רוח לא טוב והסביבה לא מבינה. ולחצים של בי"ס ובגרויות מקשים בהחלט. מה אפשר לעשות בנידון?

ראשית אומר תודה על תשובה לשאלה ששאלתי לפני יומיים שנית ברצוני להציג בפניך מס' שאלות שכן ראוי שהפנה אותם למטפלת אך בכל זאת... 1. אני מוצאת כי יש בי דפוסים המפרעים לחיי בתחומים שונים במהלך הטיפול אני מרגישה שאני מצליחה לזהות את הדפוס ולשנות התנהגות בתחומים מסומים אך בתחומים אחרים לא והתחום המרכזי שאני לא מצליחה אפילו לדבר עליו הוא זוגיות מיניות תמיד שמגיע השלב של שיחה בנושא משהו דחוף אחר עולה על הפרק ואז הדיון על הזגיות יורד מהפרק. 2. אני נמצאת בטיפול משהו כמו שנה לא ברור לי מתי יגיע הסוף יצא לי לקרוא בפורום על אנשים שנמצאים בטיפול שנים זה מאיים עלי ונותן תחושה שאין לזה סוף האם כך הוא? 3. בעבר יצא לי לא פעם להיות בטיפול אבל אחרי 3 פגישות פרשתי ולפני 3 שנים הייתי בטיפול התנהגותי קוגנטיבי במשך שנה טיפול שאוכל להגדיר אותו כמוצלח בתוצאות מיידיות חומריות אך לא נפשיות רגשיות. שם נשארתי תקועה. בראייה שלי בדיעבד כל נפילה שהייתה והייתה משולבת או לא משולבת בשיחות מול מטפל הייתה נפילה שהובלתי את עצמי אליה מתוך מטרה לצאת מהפאסיביות לצאת מהמקום בו אני נמצאת למקום טוב יותר בד"כ זה עבד תמיד הצלחתי לקדם את עצמי בעוד כמה צעדים אבל זה היה מלווה בקשיים נפשים בדכאון קל. בפעם האחרונה זה היה היה מלווה בדיכאון נפשי עמוק שלא חוויתי כמותו בעבר מה שאילץ אותי לפנות לפסיכאטר שהמליץ על כדורים ואני אחרי שבועים החלטתי לוותר על הכדורים ולהסתפק בשיחות. האם יתכן שאצא מהרגל ומהתפיסה שכדי שיהיה טוב עלי לסבול כלכך ורק אח"כ להגיע למשהו טוב יותר איך מוחקים דפוסים כל כך מושרשים איך בכלל מגיעים לדפוסים כלכך מעוותים. אני שואלת את עצמי מאיפה זה בא לי ולא מצאת תשובות וכמובן את אותה שאלה מפנה אלי גם המטפלת אבל אין בידי תשובות האם מצד שני חשובה בכלל התשובה מאיפה זה בא לי. אני מניחה שלא הצלחתי לשים את השאלות בצורה ברורה ובהירה אך בטוח שתצליח בין השורות. עוד שאלה אחת ודי, למה בטיפול אני מוצאת את עצמי מבזבזת זמן על תיאור עובדות ופרטים קטנים כאלו שבליעדיהם לא יבינו את הסיפור כל פעם חדש שאני יוצאת משיחה אני שואלת את עצמי למה אני מבזבת זמן על שטויות ולא מצליחה להפסיק עם זה למה? תודה מראש

שבת שלום, את צודקת: אלו שאלות שלא זו בלבד שהכתובת המתאימה להן היא המטפלת שלך, אלא שהיא אף תיטיב לענות ממני בהכירה אותך אישית ולכן גם כל תשובה שאענה עלולה להזיק למהלך הטיפול. אני רק שמח שלאחר ניסיונות טיפוליים רבים, מהם פרשת מהר, את מחזיקה מעמד שנה בטיפול ואינני חושב שהפסקת הטיפול היא מטרה בפני עצמה. טוב תעשי אם תדפיסי את פנייתך זו ותגיעי איתה למטפלת שלך. אשר לסבל - יש אנשים פחות מורכבים שמסוגלים ליהנות מדברים שאינם גורמים הנאה לאנשים פחות מורכבים והנאה זו אינה כרוכה בסבל. כמה וכמה הוגים צרפתיים, פסיכואנליטיים פחות או יותר, ובתוכם ז'אן ז'אק לאקאן, פיתחו תפיסת הנאה שלמה שבבסיסה נמצאת חוויה של חסר, תסכול והיעדר. הם קראו לכך jouissance. פרופ' אורי הדר תירגם את המונחה ל"הענאה" שילוב של "הנאה", "הנעה" (=מוטיבציה) ו"עינוי". זו אינה בדיוק הנאה צרופה. נהוג לחשוב על הכתיבה של קפקא, למשל, שהיא מגלמת סבל ואומללות בלבד, אך קשה שלא לצחוק נוכח הקריאה בקפקא, וא אם את רוצה משהו יותר קליל, חנוך לווין. קשה להפוך את הסבל להנאה, אבל בהחלט אפשר להפוך את התסכול שבו להענאה, שהיא גם כוח מניע לשינוי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה, בכל זאת ישנם שאלות שאני מאמינה שגם בלי הכרות איתי יכלת לענות לי עליהם ובכל זאת בחרת שלא, אני מרשה לעצמי לנסות שוב ואולי הפעם להתמקד. 1. למה אני מוצאת את עצמי בשיחות נכנסת לפרטים שולייים האם זה אומר משהו עלי כמו חוסר ביטחון שאם לא אתן את כל הפרטייים משהו יתפספס.? 2. מה הזמן הרצוי לטיפול? 3. האם כדאי לעיתים לקחת פסקי זמן גם בגלל העלויות וגם בגלל הצורך לחיות החיים בלבד מבלי לחקור לשאול לנתח? 4. איך אדע עם המטפלת אכן טובה עבורי, אומנם עברנו יחד כברת דרך דברים בחיי השתנו אך כל הזמן יש תחושה שזה לא לתמיד ושעוד מעט תבוא הנפילה הבאה החרדה הבאה. תודה מראש, גם אם תבחר לענות לי שוב להפנות את השאלה למטפלת. דא"כ המטפלת בתחילת הדרך היתה דרך קופת חולים סטודנטית ובהמשך אחרי כ20 פגישות התחלתי להגיע אליה בתשלום והאמת שנראה לי שעצם היותה מטפלת חדשה בהתחלה הפריעה אח"כ כבר לא ועתה שוב מפריעה לי יש לי פחד שאולי אין לה מספיק נסיון. למרות שאני מאוד מעריכה אותה ומרגישה שהיא תרמה לי המון משהו לאחרונה תקוע לי.

תודה, בכל זאת ישנם שאלות שאני מאמינה שגם בלי הכרות איתי יכלת לענות לי עליהם ובכל זאת בחרת שלא, אני מרשה לעצמי לנסות שוב ואולי הפעם להתמקד. 1. למה אני מוצאת את עצמי בשיחות נכנסת לפרטים שולייים האם זה אומר משהו עלי כמו חוסר ביטחון שאם לא אתן את כל הפרטייים משהו יתפספס.? 2. מה הזמן הרצוי לטיפול? 3. האם כדאי לעיתים לקחת פסקי זמן גם בגלל העלויות וגם בגלל הצורך לחיות החיים בלבד מבלי לחקור לשאול לנתח? 4. איך אדע עם המטפלת אכן טובה עבורי, אומנם עברנו יחד כברת דרך דברים בחיי השתנו אך כל הזמן יש תחושה שזה לא לתמיד ושעוד מעט תבוא הנפילה הבאה החרדה הבאה. תודה מראש, גם אם תבחר לענות לי שוב להפנות את השאלה למטפלת. דא"כ המטפלת בתחילת הדרך היתה דרך קופת חולים סטודנטית ובהמשך אחרי כ20 פגישות התחלתי להגיע אליה בתשלום והאמת שנראה לי שעצם היותה מטפלת חדשה בהתחלה הפריעה אח"כ כבר לא ועתה שוב מפריעה לי יש לי פחד שאולי אין לה מספיק נסיון. למרות שאני מאוד מעריכה אותה ומרגישה שהיא תרמה לי המון משהו לאחרונה תקוע לי.

היי אני בחורת בת 33 שמנה מאוד שוקלת 117 ק"ג וסובלת מהפרעות אכילה כפייתית. אני מטופלת אצל פסיכיאטר בכדורי פריזמה ואנדרונקס. הייתי בתל השומר חודש ימים אבל לא עשה לי טוב המקום אלא להיפך הכניס אותי יותר ויותר לתוך הדיכאון. אני רוצה לברר איפה יש עוד מקום או עוד מישהו/מישהי שיכולים לעזור לי לטפל בבעיה שלי כי אני סובלת מדיכאון עמוק חוץ מלהיות במיטה אני לא רוצה לעשות כלום אני מאוד עצובה מרגישה נחותה והכדורים הללו לא הכי עוזרים שבעולם. אני רוצה מטפל/ת שיוכלו לעזור לי גם לצאת מהדיכאון הנורא וגם לדעת לאכול בכמויות סבירות ולא כמויות גדולות של ממתקים. ישל י בעיה קשה עם ממתקים וכל מה שקשור במתוק. אני שייכת לקופת חולים מכבי ואשמח אם תוכלו לעזור לי ולכוון אותי למקום הנכון עבורי. ממתינה לתשובתכם בהקדם העצובה והשמנה

שבת שלום, יש בהחלט קשר בין אכילה מופרזת ובין דיכאון. באכילה יש פיצוי מיידי על תחושת הכאב הפנימי המאפיינת דיכאון, אך היא גורמת להשמנה, שבתורה מחמירה את הדיכאון. נראה לי שאכן הטיפול התרופתי, שנראה לכאורה מתאים, אינו מספיק ועלייך לפנות לטיפול ע"י שיחות. אם את חברת קופ"ח מכבי, מגיעות לך כמדומני סדרה בת 36 שיחות בתעריף מסובסד מאוד אצל אנשי מקצוע מומסכים העובדים עם הקופה. פני לפסיכיאטר ממנו קיבלת את הטיפול התרופתי (בהנחה שזה פסיכיאטר העובד עם מכבי) ובקשי ממנו הפניה לטיפול פסיכותרפויטי ע"י שיחות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

לעצובה תעשי חושבים טוב טוב מה הסיבה שאת ניגשת לממתקים מלכתחילה כל פעם שבא לך לאכול משהו טעים (שוקולד למשל) - שימי לב למצב רוח שלך באותו זמן.. למה את אוכלת "כפייתית"? מרגישה שיחסר לך אחר כך? שאת חייבת לטעום את זה בו במקום? מניסיון (של ירידה יפה שעשיתי לאחרונה) - צריך המון שינוי במחשבות ואפילו אז זה לא קל להמשיך כל יום הוא התמודדות אבל כשיורדים אפילו את ה-10 ק"ג זה משנה ועוד איך!!! כבר לא מרגישים מסכנים..תנסי... 117 ק"ג זה אמנם הרבה אבל הכרתי אנשים ששקלו הרבה יותר (140 ק"ג למשל) והצליחו להוריד יפה...דווקא במשקל כזה הירידה תהיה מהירה. שימי לעצמך מטרה וקדימה לדרך! ועוד פעם...מניסיון...ימים של ירקות שווים כל רגע במראה מבטיחה לך!!!

מה עושים? כשכל מה שבא לעשות זה להסתגר בעצמך ולבכות? להילחם בהרגשה או לתת לעצמך לשקוע?

תלוי כמה זמן זה נמשך??

rainbow, מותר גם להסתגר בעצמך ולבכות... לפעמים זה חיוני יותר מכל דבר אחר... השאלה היא כמה זמן זה נמשך. ואם הבנתי נכון, מדובר באהבה נכזבת? יש פתגם שאומר: "ככל שפצעיה של האהבה פתאומיים יותר, יותר איטית היא תרופתם".

למה להלחם ולמה לשקוע אם אפשר פשוט לבכות?

ואיך מוצאים אותה?

ומה עושים כשמוצאים והוא לא רוצה אותך?

יש ישגידו שכן, ויש שיגידו שלא!!! ואולי צריך להבין לפני כן מה זו אהבה...

אני חוויתי אהבה גדולה שנגמרה.......... לדעתי, אדם יכול להיות מאושר ומסופק גם ללא אהבה גדולה.

ישנה תרופה בשם orap? למה בדיוק היא עוזרת ובאיזה מצבים לוקחים אותה? האם היא ממכרת? האם היא מזיקה לטווח ארוך ואם כן כיצד? שאלה נוספת:האם יש תופעה נאורולוגית שקשורה לטורדנות כפייתית? ואם כן האם זה קשור לתיסמונת טורט? האם יש טיפול תרופתי? ומה היא התרופה? שאלה נוספת:אני יודע שחוקרים כבר גילו מיהו הקולטן במוח שאחראי על תנועות האדם אך האם ידוע מיהו הקולטן שאחראי לקולות האדם? ברגע שאדע מי במוח אחראי לקולות ,אחפש תרופה שמשפיע על הקולטן הזה במוח במקרה שיש טיקים ווקאליים לא רצוניים כמו במקרה של הבן שלי ואולי סוף סוף הוא יפסיק לצהול,לנבוח,לילל,ליבבכמו כלב,להשמיע קולות של קוף,אוי זה בטח נשמע מצחיק... אבל זה כל כך כל כך עצוב....,יש מה לעשות?

תשובות לכל השאלות תמצא כאן (באנגלית): http://www.gatepharma.com/ORAP/orap.html

ילד בן 8 ,זוחל על ארבע כמו כלב,לפעמים נובח, מזיז את האגן כאילו יש לו זנב והוא מקשקש בזנב,משמיע קולות מעצבנים כמעט ללא הרף, מציק באופן קבוע ומעצבן לאחיו הקטן,כמעט כל מה שמבקשים ממנו לעשות הוא לא רוצה,אין לא תאבון, בקושי מסתדר להתלבש לבד, אחרי שיושבים איתו המון זמן על שעורי בית בסופו של דבר מבינים שהילד בעל אינטליגנציה מעל הממוצע לפי דעתי לעיתים מראה באופן צורת החשיבה שלו על מחוננות אך הבעיה היא שקשה לו מאד להביע את החוכמה שלו בגלל כל הבעיות שלו ,לפעמים מדבר בקול של תינוק ולא מצליח להפסיק,הולך לחוג כדור סל אבל לא כל כך מצליח להשתלב... כל מה שקשור לספורט קשה לו,הוא טוען שהוא לא מסוגל להפסיק את ההתנהגות האובססבית שלעיתים תוקפת אותו,אני כבר פקעת עצבים,לא ישנה בכלל,יש לי סיוטים וחרדות שהילד שלי לא פשוט מטורף מה אני עושה?

שלום. חשוב מאוד לפנות לקבל אבחנה פסיכיאטרית ולאחריה טיפול. האם עשיתם זאת? האם בבית הספר הוא מתפקד היטב? נשמע כי חשוב לכולכם על מנת לצאת מן היאוש לפנות ולברר מה בדיוק הבעיה. ניתן לעשות זאת דרך קופ"ח או באופן פרטי. בברכה. רוית.

אם זה מעצבן אותך אתה מתאר לעצמך מה עובר על הילד המסכן ?????????. בשום אופן אל תעיר לו ואל תנסה להפסיק את התנהגותו הוא סובל ולא מסוגל לעזור לעצמו. ילד כזה צריך לעטוף בהמון אהבה ולתת לו עידוד ותשומת לב מיוחדת. יחד עם זה לפנות מיד לרופא המשפחה שיפנה אותך לנאורולוג או לרופא מומחה להתנהגות כזאת. ושוב, לא להעיר לילד רק לאהוב אותו ולתת לו עזרה רפואית מיידית. שיהיה בהצלחה. בטוח שמהילד הזה יצא בסוף אדם מוצלח מעל הממוצע, ויביא לכם כבוד .

קודם כל הרבה כוח המלצתי החמה לעשות עיבחון כולל פסיכולוגי ודידקטי (לקויות למידה) יכול להיות שילדך סובל מתסמונת טוראט היכנסי לאתר של האמותה לפי השם טוראט בקצרה התסמונת מאופיינת מבעיות בהבנה של התנהגויות חברתיות, לקויות למידה, בעיות התנהגות, בעיות קשב והיפראקטיביות, בעיה של רגישות יתר לרעשים נגיעות וכ"ו, אובססיביות לגבי התנהגויות וסר בדברים וכן בתיקים ( תנועות לא רצוניות ) גופניים וקוליים. כדי לאבחן יש ללכת לנוירולוג או פסיכולוג המבין בדבר. בבי"ח שנידר בפתח תקווה וביה"ח מאיר בכפר סבא יש מרפאות המתמחות בעניין. אסור להזניח כיוון שהמצב יחמיר. בהצלחה שרון