פורום פסיכולוגיה קלינית

האם אדם הסובל מפסיכוזה פרנואידית (או סכיזופרניה) יכול לפתח דמיונות שווא הנוגעים לאירועים טראומטיים, כגון אונס? כלומר, האם ייתכן מצב בו הוא מדמיין שעבר אונס?

הייתי מאד מאד (מאד מאד !) נזהר מלקבוע דבר כזה בברכה עמי

שלום דפנה, אין זה מן הנמנע. מבחינה דינאמית, הדלוזיות (מחשבות השווא והיחס) משקפות משאלות (עד כמה שזה נשמע מוזר, כמו בחלומות - למשל, בחור בגיל ההתבגרות שיש לו נטיות הומוסקסואליות שהוא אינו יכול לקבלן והוא פסיכוטי יכול לפתח בצורה השלכתית דלוזיות על כך שנאנס), אך קשה להשיב על כך בלי לדעת יותר פרטים. ייתכן מאוד שאונס ממשי היווה טריגר ממשי לפריצת המחלה אצל אדם שהיה מועד לכך. ככלל, הפורום מיועד לבקשת עזרה ולשם כך רצוי ללוות את הפנייה בפרטי רקע. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין

ושוב בוקר טוב שלומי היקר מה אני אעשה...עד שממצמצים כבר 3 בבוקר והנה אני שוב פה (ואל תטעה עני עדיין לא הולכת לישון) בקשר לילדים... עכשיו אתה מדבר על עונש. עונש זה דבר מתבקש לחינוך אבל שוב - עונש שהוא מידה כנגד מידה. לא תגיד לבן שלך למשל - שבוע אין טלוויזיה, כי הוא לא הוריד את הזבל כשביקשת (לדוגמא) כי אין בין הסיבה והתוצאה שום קשר. מתי כן תגיד לו את זה? כשהוא לא יכין שיעורים בגלל טלויזיה למשל והמורה שלו תתלונן. אז זה מידה כנגד מידה = טלויזיה מנעה ממך לעשות שיעורים, אז לא תראה ותלמד להבא. המכות הן איבוד שליטה. ושוב אתה מכליל את התשובה לעצמך בתוך השאלה - שכל עוד מנסים להבליג ולהבליג ולהבליג זה מתפרץ אחר כך. אף אחד לא אמר לך להבליג ולא להביע את דעתך כאשר הבן שלך עושה משהו לא בסדר. להיפך, תדבר תחנך תגיד לו שכשכולם ילכו לדוד X הוא ילך לישון כי עכשיו הוא לא הולך. אבל לדעתי גם אתה מבין שמכות זו לא הדרך - כי עובדה שזה מייסר אותך אחרי שאתה נותן לו סטירה. אומרים שחוסך שבטו שונא בנו אבל אם הוא לא יחסוך, הוא לא מסתכן בזה שבנו ישנא אותו?

תוספת קטנה.... בקשר לחבר, כששואלים אותי אם יש לי מישהו אני עונה- יש לי הרבה ואף אחד זה לפעמים מבלבל כי רוצים לאהוב ו- 20 זה קצת יותר מדי....אבל מצד שני מפחדים מהסורגים של שגרה מחייבת...

ליבי יקרה לי יקרה, לבי יקרה לי יקרה , שיר קטן אשירה לך כי אני אוהב אותך אוהב אותך, אני לא מבין, איך את מצליחה להיות ערה עד 3:40 בלילה ואחר כך לתפקד ביום ?? איך את עושה את זה ?? דרך אגב: את יכולה לענות לי בעץ המקורי. אני הולך אחורה ובודק עצים קודמים. כך לא נהיה בפרונט כל יום ולא נעלה את חמתם של המתלוננים למיניהם. בגדול, אין בינינו ויכוח. מכות זה לא טוב, זה לא פתרון. זה ממש גרוע. מוסכם , מקובל. לא נריב על זה ולא נלך על זה מכות !! בסדר ? אבל תסכימי אתי שיש לי נסיון קצת יותר גדול משלך עם ילדים , נכון ? אז אני בהחלט לא מתנשא, ואני יודע שכולנו גם היינו ילדים וחוינו דברים ויש לנו דעה והגיון . ובכל זאת, אין חכם כבעל הנסיון . אז מנסיון אני אומר לך שכמעט ולא מצוי אבא או אמא שלא הרימו יד אף פעם על ילדם. ובעיקר בנים ! כך אני חושב. ויתכן מאד, בלי לפגוע בזכויות, שזה יקרה גם לך. ואת תמצאי את עצמך יום אחד נורא נורא מתוסכלת ומרוגזת ולא מצליחה להשתלט על ילד ומורידה לו פליק. ואז, מאוחר יותר בלילה , תספרי לבעלך מה קרה עם הילד ותגידי לו: ואתה יודע מה חמודי, פעם כשהייתי צעירה, לפני כמה שנים, השתתפתי בפורום אחד , והיה שם אחד כזה נחמד ומתוק וחכם שאמר לי שיום אחד, יכול לקרות לי דבר כזה . הבנת אותי ? רציתי לשאול אותך ליבי, האם את יכולה לדבר בחופשיות על המקרה הקשה שקרה לך או שאת מעדיפה לשכוח ממנו ולא להעלות אותו כדי שלא להיעצב ??? אם זה עדיין מכאיב לך, אני מבטיח שלא אעלה את זה אף פעם יותר , או קיי ? אבל אם לא, יש לי כמה שאלות . יום נהדר לך, אני מקוה שהצלחת במבחן. ביי

היי שלומי בקשר לניסיון עם ילדים עליי לחלוק עליך מעט.... אני לא מדברת רק מנסיוני כילדה (למרות שגם את זה אני זוכרת כי זה לא היה מזמן) יש לי אח ואחות בני 8 ו- 5. מסיבות שונות - בעיקר העבודה הקשה של ההורים שלי, הייתי אני איתם הרבה. ימים של שליחה וקבלה לבי"ס גן וחזרה, לילות של שינה לבד כשההורים שלי בנסיעות עסקים. אתה יודע מה, כשאחות אחרת היתה הולכת לקבל אותם תמיד היו צרחות וצווחות. כשאני הייתי הולכת לקבל אותם תמיד אכלו תמיד התקלחו. אני לא אומרת שלא היו מריבות כי היו גם היו...ואני לא הורה שלהם ולכן זה יותר קשה. אבל אף פעם אף פעם לא הרמתי יד. צעקתי - כן. איימתי שמי שלא אוכל אוכל ממש לא יאכל ממתקים שאני אביא - זה כן. אבל לא מכות. כי תראה מה קורה - אחר כך הם בוכים ואתה מתייסר, אז לא חבל? עניין של לספור עד 10. תגיד, אתה כילד קטן ספגת מכות? מה זה עשה לך? בקשר למה שקרה....זה חוזר לפעמים כשמישהו מתחיל לדבר בוא נגיד על "משחקי שליטה"...מחזיר לימים עברו... חוץ מזה אתה תמיד יכול לשאול שאלות - ואם קשה אני אגיד לך שקשה לי לענות יום טוב שלומי 3>

לפני שנתיים טופל בני בפרוזאק במשך ארבעה חודשים ,בעקבות דכאון .הטיפול עזר אחרי 5 שבועות ,אולם בהמשך גרם לפעילות יתר (הי). כעת בעקבות דכאון הוא מטופל בסרוקסט 20 מ"ג ליום. בהתחלה היה שיפור מסוים וכעת יש ירידה .הוא מרגיש אדיש וקשה לו לקום בבוקר.יש לציין שיש שיפור בריכוז ובחשיבה. מדווח שלא נורא אם לא ימשיך לחיות . בן 22 מהו הטיפול הממולץ לדעתך ?.

הטפול המומלץ הוא לחזור לפסיכיאטר המטפל בו אילו תרופות שיש לנטול תחת פקוח לגבי תועלת ולגבי תופועות לואי בברכה עמי

הייתי מעוניינת לדעת מהן תופעות הלוואי של SEROXAT . בנוסף, האם הוא גורם להשמנה: גם אצל אדם רגיל וגם אצל מי שיש לו נטייה להשמנה. אודה מאוד על תשובה מאיש/אשת מקצוע.

בוקר טוב ענת, אמנם אני לא פסיכיאטרית אבל יש לי נסיון בנטילת סרוקסט. הכדור לא גורם להשמנה אלא אצל חלק מהאנשים גורם לעליה בתיאבון. הוא לא גורם לעצירת נוזלים. אם תקפידי על תזונה נכונה ותעשי ספורט אין סיבה שתשמיני. לפרטים מלאים אודות הכדור פני לאתר: http://www.infomed.co.il/medIndex.asp יש לך שם את כל התשובות. בברכה, נטע

נטע, תודה רבה.

ענת שלום לפרוט מלא ראי אתר כמו http://www.infomed.co.il/default.htm השמנה יש סכון מעקב משקל שבועי וזהירות או החלפת תרופה בעת הצרוך בדרך כלל מונעים השמנה בברכה עמי

ד"ר אבני, תודה רבה.

שוב אני.. נניח שעקב נטילת הסרוקסט אשמין. במידה ואפסיק לקחת, האם אחזור למשקלי כאילו לא קרה כלום? תודה.

שאלה: מהו ההבדל בין "הפרעה" ל"מחלת" נפש. האם מדובר כאן בסמנטיקה בלבד ל"נוחיות" החולה (כדי לא לומר לו בפנים:"אתה חולה נפש"). מכיוון שאין עוד הבדלים שאני רואה בין מחלות נפש לבין הפרעות נפש - בשתיהן נעזרים בתרופות פסיכאטריות, וחומרתן יכולה להיות קשה במידה שווה מבחינת החולה,והחברה. אחד ההסברים התמוהים שכן נוקבים בהם הוא: שאם הטיפול הינו בקהילה ולא במוסד אז זו "רק" הפרעה. וספציפית :תסמונת האימה או panic disorder היא מחלה או הפרעה? האם מהשם disorder ניתן להסיק שזו הפרעה? ואם כן מדוע סכיזופרניה מוגדרת באנגלית גם כ disorder (וללא ספק היא מחלה).

רונית שלום, אני יודעת שאני לא ד"ר... אבל בכל זאת: יש הבדל בין הפרעה נפשית לבין מחלת נפש, וזה לא נאמר בצורה כזו רק בשביל לסבר את אוזני האדם. יש מחלות הנפש שנכנסות תחת ההגדרה הכללית "פסיכוזה"... כשמדובר במצבים קשים של ניתוק מהמציאות. הסכיזופרניה היא למעשה מצב פסיכוטי מתמשך (בניגוד למשבר פסיכוטי חולף), היא לא נחשבת להפרעה, אלא למחלה מובהקת. בנושא התרופות - יש תרופות שלוקחים לכל החיים, ויש כאלה שמהוות תמיכה בתקופות קשות. בדיוק כמו במחלות פיזיולוגיות. זה לא נכון, היום מאשפזים גם אנשים בעלי הפרעות חמורות, בעיקר כשמדובר בחשש לחיי החולה, משום שאדם שסובל מהפרעת אישיות בד"כ לא מהווה סכנה לסביבה. panic disorder היא הפרעה ולא מחלה. מסקרן אותי איפה נתקלת בשילוב של schyzofrenic disorder...

שלום רונית, אינני רופא, אך השאלה שאת שואלת נוגעת למינוח פורמאלי בלבד. המונח DISORDR ניתן לכל ההפרעות הנפשיות מהקלות ועד החמורות עפ"י מדריך האבחון הסטטיסטי של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי, המשמש מדריך עיקרי בקביעת אבחנות באופן רישמי. יכול להיות שיש כאן ניסיון לתת שם יותר "קל" למילה "מחלה", אך הוא לא ספציפי לתופעה מסויימות משום שכל האבחנות נקראות הפרעות, קלות כקשות, בביה"ח או בקהילה. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין

רונית שלום ההגדקה כהפרעה היא כיון שאין ידועים די על מצבים אילו כדי לסווגם כמחלות (לא יודעים עדין לתאר את הסבה ואת מנגנון המחלה ) כך למלש לא ברור אם כל החולים הקרויים סכיזופרנים סובלים מאותה מחלה או ממחלות שונות עם ביטויים דומים בברכה עמי

קראתי את מה שכתבת.. וקראתי גם את מה שהתפתח... תראי.. מניסיון.. הנורות שאת רואה הן בהחלט איתותים שמצביעים על משהו "מסריח". אני מסכימה עם מה שנטע כתבה לך. מילה במילה. גם אני מציעה לך לשכור חוקר פרטי, שיעלה כמה שיעלה.. בשביל השקט הנפשי שלך זה שווה כל שקל. רק תהיי מוכנה לראות דברים כואבים. כי זה בטח לא קל. אם את מעדיפה לדעת את האמת ולהתמודד עם התוצאות- תלכי על כל הקופה. אם הוא בוגד בך, הוא צריך לשלם את המחיר. והוא צריך לדעת שהמחיר הוא מאד מאד גבוה....

ליהי, הי, כל כך נחמד לראותך כאן. גם את עם חוקר פרטי ????? וואלק, צריך להזהר מכן הנשים!! אתה רק מסובב את הראש , ונוחת עליך חוקר פרטי. טוב, מה לעשות, לנו הגברים אין את האינטואיציה הנשית. יום נהדר לך, בהצלחה ביי

היי שלומי... אני מדברת מניסיון, ולא של הנבגדת אלא של המאהבת (לשעבר).... גברים ונשים יכולים לשקר מצויין אבל מי שבוגד כבדרך קבע סופו להיתפס בשקריו ולשלם על כך. אני הייתי עדה לשטויות ולשקרים שהיה נוהג לספר לאשתו, אז מהניסיון הזה אני מדברת. מכירה את כל הפולישטיקים. לצערי (או לשמחתי?). אכן, זה היה שיעור לכל החיים.

גם אני שמחה מאד לפגשך,,,,,,,,יקירתי. הית,,,חסרה. שלך ויוי.

אינני סבור שבעלך בוגד בך. לדעתי יש לו מאהבת וירטואלית בלבד. וזה באמת מותר. זה כמו סתם לפנטז. לפי כל מה שכתבת - זו האינטואיציה הגברית שלי.

מה שלומך בערב חמים זה? מה נסגר בסוף עם האבחון שרצית? מה בררת? מה קבעת? ד"א לא החזרת לי תשובה בקשר למסנג'רים רשמתי לך מה יש לי....תגידי את איזה מהם קיים אצלך אני הולכת עכשיו ואני אחזור בערך ב-11 אז עד אז....נשתמע ושיהיה לך רק בהצלחה ד"א - קראתי מה ד"ר קפלן כתב לך, לדעתי יש בזה קצת מן הצדק. יכול מאוד להיות שיש אצלך בעיית קשב אבל כמו שאמרת את באחת ההודעות - "99% על רקע נפשי" - זה לא בהכרח רחוק מהאמת

... כי אחרת היית רואה שעניתי לך בנושא המסנג'ר... :-)) בכל מקרה, יש לי מסנג'ר של MSN. יש לי עכשיו כמה מקומות שאני צריכה לבדוק לגבי האבחון.... היום זה כבר היה קצת מאוחר, אבל tomorrow is another day.... מה קדם למה? הפרעת קשב וריכוז או הרקע הנפשי (בתחום הזה)? האם בגלל ש(כנראה)הייתי ילדה דכאונית זה הוביל להפרעות קשב, או שמא הפרעות הקשב תרמו למצב הנפשי הנוכחי? שאלה למחשבה...

הרי בכל זאת אמרנו שיש לי ADHD...:-) דיברנו ב-2 מוקדים ואיבדתי את הצפון והדרום יחד.. פשוט שכחתי שהיתה עוד התכתבות.... גם עכשיו לקח לי 10 דקות טובות לברר איפה בדיוק ההודעה שטענת שהחזרת לי אני רואה ששאלת הביצה והתרנגולת תופסת מקום גדול אצלך בכל מצב, כאשר מתבצע אבחון של ADHD, יאמרו לך שיש 3 צעדים משמעותיים שצריך לעשות: א. הוראה מתקנת - מאחר שאת כבר בת 23 הטקטיקה שונה מילדים אבל גם שם יש מה לעשות. ב. טיפול תרופתי - בדיקה אצל נוירולוג ובדיקת EEG, לברר אפשרות לטיפול בריטלין או בכדורים אחרים. ג. טיפול פסיכולוגי - שמטפל בכל התחושות הרגשות והקשיים שנבעו ועדיין נובעים מהפרעות קשב. בכל מקרה, גם אם תאובחני ואח"כ תקבלי טיפול פסיכולוגי ובין אם תוך כדי טיפול פסיכולוגי גם תאובחני כ- ADHD, התוצאה תהיה די זהה. אם את לא ADHD, המטפל יפנה לכיוונים אחרים לברר מה המקור של הפרעת הקשב. אם את ADHD, ממילא תקבלי טיפול פסיכולוגי שיעזור לך עם כל הקשיים. בכל מקרה טיפול ואבחון הולכים יחד - ויש את הבונוס של כדורים :-) אז הרווחת.... מחר יש לי מבחן wish me luck בעצם זה היום....בעוד כמה שעות....

ד"ר אבני,שלום אני בן 17 וחצי כתבתי לך לפני מספר ימים על אפקסור וכעת יש לי עוד שאלה: אני לוקח את האפקסור מזה 17 ימים ובכן.. הכדור עוזר אבל.. לאחרונה אני מתחיל לחוש דופק מהיר ולחץ חזק מאוד באזור החזה,כמו כן טישטוש בעיינים ו... אפילו גזים התחילו להיות.. שאלתי היא :האם תופעות אלה נורמליות ? כלומר האם זה חלק מהתופעות לואי של התרופה? בעיקר הלחצים בחזה זה מאוד מאוד מעיף וכואב ברור לי שהדרך הכי טובה היא להיוועץ בפסיכיאטרית אבל היא איננה מקבלת שיחות בזמן עבודתה וקשה מאוד להשיג אותה ולכן אצטרך לחכות לתורי שנדחה בגלל שהיא חלתה אם לא אקבל תשובה עכשיו אז אשמח אם תוכל להשיב לי האם תופעות אלה עלולות להופיעה עם נטילתה של התרופה? בתודה מראש

שלום התופעות יכולות להפועי בתחילת הטפול לרוב חולפות בהמשך אם מטרידות מאד אין מנוס תצטרך להתאמץ ולאתר את הפסיכיאטרית שלך בברכה עמי

ותשמור את הגזים לרופאה

היי, שלחתי לך מייל.

קיבלתי אותו... אני חייבת לציין שיש לך אבחנה דקה.... אני מתכוונת לניחוש (הקולע), שעניתי לך עליו...

למה אחרי עשיון המירחואנה [ובזמן..] אני מרגיש מתחים,חרדות,ודכאונות עמוקים....יש לציין שעישנתי רק פעם אחת........,מה אפשר לעשות בקשר לכך???

שלום, אני מכירה מישהי עם אותו סיפור.... אצלה העניין בא על תיקונו אחרי פגישות עם פסיכולוג ופסיכיאטרית במקביל.... שווה לך לנסות, לא? HERA.

הנני בת 34 וסובלת מדימוי עצמי נמוך מאוד וכל זה נובע ממה שעבר עליי במשך כל תקופת החיים שלי מאז הילדות ועד הבגרות כמו: לימודים ,עבודה,יחסים בחברה +משפחה וקרובים ואני רוצה מאוד לשפר את אורח חיים ולקבל תדמית חיובית על עצמי ועל החיים בכלל שמעתי שיש קורסים על הערכה עצמית או סדנות על דימוי עצמי שבו עובדים עם כל המטופלים בקבוצה של כמה , וזה משפר מאוד את ערכך ודימוייך העצמי בעינייך קודם כל ואם הדימוי העצמי שלך גבוה אז יש לך סיכוי להצליח בחיים ובעבודב בכלל. אודה לך מאוד עם תוכלי לכוון אותי לסדנה או קורס כלשהוא להערכת הדימוי העצמי או להפנות אותי למי שאת מכירה ויכולה להמליץ ואם ישנם כתבות בנושא זה תודה!!!

שלום רב הסדנאות שלי, אחת לחודש, בשבוע האחרון של כל חודש, עוסקות במידה רבה בתחום שביקשת. אלו אינן סדנאות טיפוליות. בשישי בלילה המפגש הוא לפנויים/ות, והתכנים קשורים לקשרים הבינאישיים. בשבת, התחום הוא קבלת החלטות. צלצלי 04-6230937 לעוד מידע. ואצלי זו טיפה בים. השיגי את "עכבר העיר" בת"א, תעייני במדור "עניין" ותתחילי לבדוק, ע"י שיחות טלפון או הגעה למפגשי התנסות קצרים - מה שיתן לך רושם ראשוני מסקרן. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם מאיה כתב/ה: > > הנני בת 34 וסובלת מדימוי עצמי נמוך מאוד וכל זה נובע ממה שעבר > עליי במשך כל תקופת > החיים שלי מאז הילדות ועד הבגרות כמו: לימודים ,עבודה,יחסים > בחברה +משפחה וקרובים > ואני רוצה מאוד לשפר את אורח חיים ולקבל תדמית חיובית על עצמי ועל > החיים בכלל > > שמעתי שיש קורסים על הערכה עצמית או סדנות על דימוי עצמי שבו > עובדים עם כל המטופלים בקבוצה של כמה , וזה משפר מאוד את ערכך > ודימוייך העצמי בעינייך קודם כל > ואם הדימוי העצמי שלך גבוה אז יש לך סיכוי להצליח בחיים ובעבודב > בכלל. > > אודה לך מאוד עם תוכלי לכוון אותי לסדנה או קורס כלשהוא להערכת > הדימוי העצמי > או להפנות אותי למי שאת מכירה ויכולה להמליץ ואם ישנם כתבות > בנושא זה > > תודה!!! >

מאיה היקרה אני אכן גם סובלת מדימוי עצמי נמוך ונגרמו לי מכך הרבה בעיות אחרות כמו הפרעת אכילה וכ"ו... אני מציעה לך להתחיל לעבוד על עצמך, ויש כמה שיטות: את יכולה למשל להתאמן בחדר הכושר, התעמלות ואימוץ של הגוף יתנו לך הרגשה טובה עם עצמך- כך תוכלי להרגיש שאת משנה את גופך ועוזרת לו להראות חטוב. אם את נשואה, צאי לטיולים עם בעלך, פנקו אחד את השני קני שמנים וחומרים רומנטיים לשניכם וכך תרגישי סקסית ורצוייה. אם את לר נשואה, צאי ליותר בילויים בערבים, צאי עם חברות, חברים, הכירי אנשים חדשים ומענינים כאשר החיים שלך יראו מלאים ומרתקים, את תרגישי שאת גרמת לשינוי בתוכך- שינוי טוב!!! את תרגישי הרבה ביטחון וכיף ולאט לאט את תצאי מהדיכאון ומתחושת התבוסה התמידית שאת שורה בה. האמיני לי מאיה , את יכולה לגרום לשינוי בעצמך, ובחייך. בהצלחה בהמשך הדרך, מיכל

שלום רב, ביתי בת ה9 לא יכולה לסבול "קולות" של אוכל כלומר רעשים וציקצוקי לשון נורמלים שכל אדס עושה אפילו בצורה המעודנת ביותר.הדבר עד כדי כך חמור שהיא אינה יןשבת לאככול עם כולם בארוחות מישפחתיות,אלא אוכלת אחכ לבד(לא תמיד)היא תמיד מעירה לכולם,דורשת ומיתעצבנת שנפסיק.כולם מישתדלים אך זה לא פיתרון.מה לעשות?כיצד לינהוג? חשוב לציין שהיא ילדה רגילה טובה בלימודים מקובלת חברתית אך עצמאית מאוד ודעתנית אודה על תשובה מהירה.

הי, אני חושב שלכל בית ספר יש יועצת פסיכולוגית. אולי כדאי לדבר אתה על כך. זה גם לא יעלה לך כסף , והיא גם יכולה לדבר אתה בבית הספר וגם לפקוח עליה עיין. זה נשמע לי קצת חריג אבל לא מדאיג. בהצלחה ביי

הי לכולם,אני אשמח על כל תגובה ועצה אבל חשוב לי לקבל דעה מיקצועית.תודה מראשאורלי כתב/ה: > > שלום רב, > ביתי בת ה9 לא יכולה לסבול "קולות" של אוכל כלומר רעשים וציקצוקי > לשון נורמלים שכל אדס עושה אפילו בצורה המעודנת ביותר.הדבר עד כדי > כך חמור שהיא אינה יןשבת לאככול עם כולם בארוחות מישפחתיות,אלא > אוכלת אחכ לבד(לא תמיד)היא תמיד מעירה לכולם,דורשת ומיתעצבנת > שנפסיק.כולם מישתדלים אך זה לא פיתרון.מה לעשות?כיצד לינהוג? > חשוב לציין שהיא ילדה רגילה טובה בלימודים מקובלת חברתית אך > עצמאית מאוד ודעתנית > אודה על תשובה מהירה.

אורלי, אנשי המקצוע נכנסים לפורום בדרך כלל בשעות קצת יותר מאוחרות. אנא העזרי בסבלנות, היא תשתלם לך. בהצלחה, מיכל.

שלום אורלי, קשה מאוד, אולי אף בלתי-אפשרי, להתייחס לתופעה נקודתית אחת בודדת, בלי להכיר את ביתך ואת הסביבה בה היא גדלה. ביתך מפגינה סף גירוי נמוך בתגובה לקולות טבעיים של בני המשפחה. איזו משמעות יכולה להיות לכך? העובדה שבחרת לציין כפרטי רקע שהיא חברותית בקרב בני גילה, וכן עצמאית ודעתנית, הם אכן פרטים מאוד רלוונטיים להבנת סף התסכול הנמוך שלה ביחס לבני משפחתה. כאמור לא אוכל לתת תשובה, אלא רק להעלות על רקע זה שאלות, כמו: האם ניתן לה מרחב מחיה מספיק בתוך הבית? האם אתם מכבדים את הגבולות שלה ונמצאים שם בשבילה רק כשהיא צריכה אתכם? בעצם, מה שהילדה אומרת היא: "תתרחקו ממני". לא הייתי "הולך על ביצים" בקשר לעניין הקולות, משום שבכך מועבר מסר שהיא כל-יכולה, מה שיגרום בעיות בהתמודדותה עם הסביבה הרחבה יותר. כן הייתי בודק האם בתחומי חיים אחרים אתם נותנים לה את מרחב המחיה והאפשרות לעצמאות לפי צרכיה האישיים, שהם אולי גדולים יותר מהנורמות בגילה. מומלץ מאוד, אולי אף חיוני, לדבר איתה על כך, תחילה רק ביניכם ואולי בהמשך להתייעץ עם איש מקצוע באופן אישי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה רבה על התשובות המהירות. רציתי להוסיף:ביתי היא תאומה לא זהה ויש לי עוד בת בת 13.היא כאמור ילדה חזקה מאוד ("נפשית")הכח שלה בא לידי ביטוי ב"שקט פנימי" עצום ביכולת לוותר על הדברים הכי חשןבים ובלבד שהכל יעשה על פי דרכה לכן לנתינת סנקציות, למשל, אין כל משמעות לגביה.היא מנהיגה בילתי מעורערת של הבנות בכיתתה .אין "טעם" לריב איתה כיון שאז היא פשוט לא משתפת פעולה בריב ומנתקת קשר והחברות לא עומדות בזה.(אני מקבלת טלפןנים מהאימהות). גם בבית בין האחיות יש חיכוכים במיוחד על רקע פרטיות וטריטוריות(התאומות חולקות חדר לא גדול)ניראה לי שהמריבות בסדר גודל נורמלי כמו בין כל אחים. אני מישתדלת לא להיתערב יותר מידי.... אודה על טיפ לעזרה ראשונה ! לא רלוונטי לי כרגע לפנות ליעוץ בתשלום...בכל אופן גם אים כן לאיזה סוג יעוץ כדאי לי? תודה מראש על כל עזרה

אני בחורה בת 26, נראית טוב, ספורטאית, נחמדה ומשכילה אבל עדיין לא מצליחה למצוא חבר. ניסיתי דרך האינטרנט אבל לאחר תקופה ארוכה הבנתי שזה לא בשבילי. האם למישהו יש רעיון איך לצאת מהדיכאון הזה ומהמחשבה שאולי אף פעם לא אמצא?

שלום ענבל, העולם מלא גברים, וחלקם מקסימים........ יש הרבה אפשרויות לפגוש אותם, בחדר כושר, אם את אוהבת ספורט, בריקודי עם, בלימודים,סדנאות ועוד. קצרה היריעה. את מכירה טוב את עצמך: האם את רוצה באמת בן זוג? הכוונה, האם עמוק עמוק בפנים יש לך צורך ורצון בחבר? אם כן, הרי מה שנותר לך לשדר לסביבה שאת פנויה להכרויות, ולפי תיאורך הרי שגברים יגיעו אליך כמו דבורים לצוף......... בברכת הצלחה!

היי נטעעעעע יש אהבות שמחות?? חזרתי, אני בסיידר. נסתם הגולל, ממשיכים הלאה. את עירנית?. תני לי אור ירוק ביי ש נ ה ב

ענבל שלום קודם כל לא צריך לחשוב על "דיכאון" אם אין חבר. את עדיין מאוד מאוד צ-ע-י-ר-ה....אל תתני ללחץ החברתי לעבוד עליך... אני חושבת שיש מלא אפשרויות מאוד לא מכוונות, החל מפקק ברמזור בעיר גדולה, וכלה בתור לבית מרקחת, תור בסופרמרקט, ועוד. הכי חשוב- לא לשדר את הלחץ הזה, כי כשאת לחוצה, את לא טבעית, כשאת כאילו "בדיכאון ",לא נחמד לצד הגברי לשוחח איתך או לחפש את זוג העיניים שלך כדי ליצור קשר ראשוני. הרימי סנטר, זקפי קומה, שדרי בטחון (אם את יכולה) ותנסי לזרום טבעי עם העניין. יש במשרד בו אני עובדת כמה עורכי דין רווקים, האמיני לי שגם להם לא תמיד מצליח למצוא בחורה כלבבם, והם "מוצלחים", "משכילים", וכדומה. סבתא שלי ז"ל תמיד אמרה לי: "שרק יהיה לך מזל יפה". זה בדיוק העניין. מ- -ז - -ל. אני מאחלת לך מזל בבחירת בן הזוג.(אני אישית פיספסתי, אבל זו כבר אופרה אחרת....)

היי, אני כאן, השמיעי קול........

שנהב, את אישית פיספסת ??? זה יכול לבוא מחר !! מישהו מקסים ומתאים יקרה בדרכך (זה יכול להיות בכל מקום בבית מרקחת וכו') את עוד צעירה , החיים עדיין לפנייך, ואת מרתקת, מעניינת, משכילה, נבונה, רגישה , טובת לב, עוזרת לזולת, הרימי סנטר ! זקפי קומה ! בהצלחה לך, יום נעים ביי

שלום רב, לגבי ההסתברות: אני ממשיל את ענייני חיפוש בן/ת זוג למחסן עם שני חדרים, שבאחד יש המון מנעולים, ובשני המון מפתחות. הסיכויים קיימים, אבל ההתאמה אינה פשוטה בכלל. לגבי תהליך החיפוש, ואחר כך תהליך ההתאמה, ואחר כך תהליך השימור של הקשר - מדובר לא רק במתנת אלוה של מראה מושך, אלא גם בחוכמת הסיגול של תכונות שמושכות את הזולת. טוב תעשי אם תקדישי כוחות לבדוק את העניין הזה. אפשר להגיע לכך בסדנאות, ואפשר גם ביעוץ אישי עם אש/ת מקצוע. אם תרצי מידע על סדנאות כאלו, שלי או של אחרים, פני למייל האישי שלי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

קוראים למי שאני מחפשת. אותה משהי שהיתה כאן איזה לפני שבוע ודברה על בעלה שהיא מסכימה לכל דבר שהוא אומר את עדיין כאן רוצה לדבר איתך אולי תכתבי לי אימייל ממני בל

לבל את מתכוונת אליי? "זאת אני"=כוכבית

אני נשואה 7 שנים. יש לי מן הרגשה חזקה שבעלי בוגד בי, אבל אני פשוט לא מצליחה להוכיח כלום! שכאני מעלה את הענין בצחוק, הוא לפעמים נפגע קצת, לפעמים אומר שהוא האחרון שיעשה זאת , אבל יש כל מיני נוריות אדומות . מה לעשות?

את מוכנה לפרט ? מה הנורות האדומות ?

קשה לי להצביע על דבר מסוים, אבל בתור גבר תוכל לומר אם מוצדק מה שאני חושבת. הוא עובד בהייטק וחוזר הביתה כל יום בשעה אחרת. לפעמים את מתקשרת אליו בקריזה נניח ב-6 ושואלת מתי הוא חושב לבוא, אז הוא תמיד אומר שיש לו ישיבה, פעם אחת ממש צרחתי שנמאס לי מהעבודה שלו ומצידי שיפש עבודה אחרת כי באמת כבר אין לנו חיים, אחרי חמש דקות הוא התקשר ואמר שהוא כבר יוצא כי התבטלה הישיבה. בעלי הוא גולש אינטרנט לא נורמלי הוא מסוגל להכנס ב- 10 בלילה ולשאר שם עד 15:00, אני יודעת שהוא נכנס לאתרי סקס אבל כל כך הרבה שעות והוא עדיין לא בא על סיפוקו? לפני כמה ימים הוא גם גלש נכנסתי להיסטוריה וראיתי שהוא היה באתר שיש בו גם תמונות וגם צ'ט (גברים נשואים ובודדים מחפשים בחורה וכו...) נכנסתי לאתר וראיתי שם שני כתובות email שתואמות לשם שלו (שם די נפוץ) בשעות שהוא גלש , העמדתי איתו פנים והראתי לו הכל הוא נשבע שהוא נכנס רק לתמונות ולא לצ'ט ואח"כ אף התקשר וביטל את האינטנרט בבית (אמר כדי שזה ירגיע אותי) נו אני סתם משוגעת ??? יש לציין שאני לא אישה קנאית אבל נראה כבר מוגזם לא??? עוד שאלה האם הוא יכול לפתוח לו מין כתובת Email פרטית ואם כן לאן יגיעו המיילים ? תודה

לפעמים זה עדיף

שלום רב, ענייני בגידה הנם מכאיבים, ולרוב מהולים בכעס כלפי הבוגד/ת. הכל נכון, וככה צריך להיות. אבל: ענייני בגידה הנם, במקרים רבים, לא רק תוצר של הבוגד/ת, אלא תוצר של הזוגיות. בגידה, לכן, יכולה להיות התחלה של בדיקת מערכת היחסים, של שני הצדדים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

what should i write ? i dont know

אלמונית יקרה, מה שאני מציעה לך לעשות זה לקחת את בעלך לשיחה מאוד רצינית ומאוד אינטימית, ככה בארבע עיניים ולשאול אותו בעדינות בעדינות אם הוא בוגד בך. את לא חייבת להתחיל את השיחה עם השאלה את יכולה קודם לומר לו שאת אישה מאוד מבינה ומאוד ליברלית וכל דבר שהוא עושה הוא יכול לספר לך ולשתף אותך. אימרי לו שאת מזדהה עם מצבו וששניכם תוכלו לפתור את הבעיה הזו יחד. מה שתחליטי לעשות עם המידע שהוא ייתן לך במהלך השיחה נתון לשיקולך- זה כרוך בו ובך. דבר אחד אני אגיד לך בברור: את צריכה לדעת את האמת אל תתני לו לעולם לשקר לך. בהצלחה, מיכל

הי כוכבית, אתמול בצהריים היתה בינינו התכתבות קצרה . עכשיו אני לא מוצא אותה. אני לא יודע מה שקורה בפורום הזה. אחד מכניס עץ ענק של נקודה בלבד ועצים אחרים מעניינים נעלמים. בכל אופן את אמרת שביטלת את הפגישה עם המטפל בגלל שראית שאנשים בפורום לא מחזיקים מעמד ועוזבים. אז, קודם כל מעניין אותי האם באמת את לא הולכת ????? זה היה אמור להיות היום יום רביעי. אני לא קולט, זאת סיבה לא ללכת ????????????? חזרי אלינו וספרי מה קרה. בסדר ? דואגים לך ביי

היי שלומי, באמת ביטלתי ולא הלכתי..אז אין לי מה לספר, מצטערת כוכבית

אז מה התכניות שלך עכשיו ? זהו ? הרמת ידיים ונגמר ? אני בכלל לא מבין מה הרתיעה שלך והפחד מללכת לייעוץ. אולי את מפחדת ממשהו ? מה זה יכול להיות ? אולי זה לא קשור בכלל לבעלך אלא לך עצמך ? אולי את פוחדת שיעלו דברים מודחקים שמתחבאים לך בפנים ? מה את אומרת ?

היי שלומי מה שלומך? יש לי שאלה של אשה חילונית אל גבר מעולם דתי: האם במגזר הדתי/חרדי קיימים גם יועצי זוגיות?? אינני מתכוונת לסמכות הרב- שאיתו מתייעצים כמעט על כל דבר. אני מתכוונת ליועץ חרדי מיקצועי, יש? סליחה על "הנאיביות" בשאלה, אבל אינני יודעת דבר וחצי דבר על העולם החרדי, ואני מרגישה שיש לי אותך, שיענה בשמחה על שאלות "התם, שלי. ויש לי הרגשה שלא תהיה זו השאלה האחרונה שלי אליך. תודה ש נ ה ב

הי שנהב, היום המצב יותר טוב משהיה בעבר. בעבר לא היתה מספיק מודעות לנושא. אז בכל קהילה היה הרב ממלא את הפונקציה הזו , בעיקר במקרים שנקראים בעגה שלנו : "מקרי שלום בית" דהיינו, בעיות בין בני זוג. אבל ישנם המון בעיות. יש בעיות הורים ילדים, בעיות ילדים מתבגרים , בעיות אלימות במשפחה, ניצול מיני וכדומה. היום, יש קו חם חרדי, ישנם חרדים רבים שלמדו והתמחו בנושא וגם עוסקים בו. הבעיה היותר גדולה היא האי מודעות בקרב הציבור החרדי לרצות ללכת לייעוץ, להבין שזה חיוני וחשוב , ושזה גם עוזר. לאט לאט הדבר חודר ויש שיפור ניכר. אז בגדול: יש יועצי זוגיות ויועצים בכלל. לא הרבה אבל יש. ישנם גם בכל קהילה , אנשים אשר לא ממש עברו השכלה של אוניברסיטה ותואר וכו' אבל מתוך חכמת חיים, ונסיון רב של מקרים, הם ממונים בלתי רשמיים לטפל בכל מיני מקרים. חלקם אמנם מוצלחים גם בלי התואר, וחלקם עושים נזקים כי הם טמבלים. אבל זה נכון גם לגבי פסיכולוגים עם דיפלומה. יום נעים ביי

בני בן שנתיים ו-חצי גילה את איבר מינו . הוא נוהג להוריד את מכנסיו ולשחק באיבר מינו. בתי בת 5.5 מסתקרנת ומסתכלת מה לעשות? מה להגיד ? תודה

אני לא הייתי עושה מזה ענין. תגידי לו בחיוך: חמודי, תרים את המכנסיים. מורידים אותם רק בשירותים. ותלכי הלאה. הורים שעושים ענין מדברים כאלה, רק מכניסים לילדים לראש שזה משהו סודי או מכוער וכדומה. זה טבעי ונורמלי. ביי

אופס....

אמרתי משהו בסגנון, אבל הוא לא היה מוכן, הוא התעצבן ואף בכה.

"מתה עליך". תשובה כהלכה. ש נ ה ב

שלום לך אחת, אם היא לא שואלת, אל תגידי לה כלום. פשוט מאוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך אחת, אם היא לא שואלת, אל תגידי כלום. פשוט מאוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אני צריכה שם של מטפל מיני באזור השרון,עם מישהו יכול לעזור לי? תודה .

שלום רינה, איריס בר-און מכפר סבא טל.09-7439220

תודה נטה :)

אם אזור נתניה או פרדס חנה מתאימים, פני למייל האישי שלי עם מעט פרטים על מה שקורה, ואראה כיצד לכוון הלאה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, אני בת 25, ויש לי חבר בן 30 במשך שנה וחצי, מערכת היחסים שלנו טובה. לפני כמה ימים נכנסתי לצ'אט, ודיברתי עם אנשים על כל מיני נושאים. אחד האנשים שדיברתי איתם היה חבר שלי (למרות שלאף אחד לא היה מושג שזה השני), והתחלנו לדבר באופן מאוד פתוח על נושאים שונים, הוא סיפר לי שיש לו חברה שנה וחצי שהוא אוהב אותה , אבל לא נמשך אליה בכלל, והוא נשאר איתה רק מפני שהיא מקסימה. במשך השיחה נדהמתי שבעצם מדובר בחבר שלי, והבחורה שהוא מדבר עליה היא בעצם אני. לא גיליתי לו שזו אני, ואין לי שום כוונה לספר לו על השיחה המוזרה באינטרנט. אחרי שהבנתי שמדובר בי, דובבתי אותו לספר עוד פרטים עליי, ולמעשה הכל היה נכון, ובעצם חבר שלי לא נמשך אליי. מה עליי לעשות? לעזוב אותו ? לכעוס עליו? אין לי מושג , אבל מה שבטוח, שאני לא יכולה להגיד לו שאני יודעת, מאחר והדרך שבא השגתי את המידע, לא ממש מוסרית תודה רבה דנה

דנה, סיפור ממש מדהים !! אולי תוכלי לחדד לעצמך ולנו: מה הכוונה שלו כשהוא אומר שהוא אוהב אותך אבל לא נמשך אלייך ונשאר רק כי את מקסימה. לא כל כך הבנתי את המשפט הזה. אפשר לאהוב מישהו ולא להמשך אליו ? מה שנקרא אהבה אפלטונית ? ועוד הערה, מבלי להכנס לחייך הפרטיים, אבל את צריכה לדעת איך המשיכה שלו אלייך מבחינה מינית. אז מה את אומרת ? הוא לא נמשך אלייך ? בכל מקרה, אני חושב שאם באמת כך המצב ואין לו משיכה אלייך, תגידי לו יפה שלום, ותסבירי לו שאמנם את אוהבת אותו אבל, את לא נמשכת אליו !! בואי ונראה איך הוא יגיב. זו דעתי האישית בהצלחה ביי

תודה רבה לכולם על התשובות הפורטות. שלומי ביקש הבהרות לגבי העיניין שהחבר שלי לא נמשך אליי אז ככה, הוא אמר שיש לו חברה מקסימה שהוא אוהב אותה מאוד, אבל ניסה במשך שנה וחצי להמשך אליה ולא הצליח, אז הוא שיחק אותה כאילו, למעשה בזמן שאנחנו יחד הוא מרגיש אדישות מינית, אבל הוא שחקן טוב, הוא אמר שהחברה שלו נראית מצויין ואפילו יכולה להיות דוגמנית, ואין לו מושג למה הוא לו נמשך, אולי בגלל שהיא יותר גבוהה ממנו, אז הוא לא נמשך אליה, לדבריו. ששאלתי אותו למה הוא משך את זה שנה וחצי, הוא אמר כי היא בחורה מקסימה ויפה, ואני כל כך מנסה בכל הכוח להמשך אליה, אבל הוא לא מצליח. אין לי שום סיבה להאמין שהוא לא התכוון למה שאמר, כי הוא סיפר לי סודות רבים (לא עלינו), שהוא חזר עליהם בשיחה עם ה"אנונימית", וכל שאר הפרטים היו מדויקים להפליא. היום הוא התקשר אליי, והייתי מאוד קרה בטלפון, והוא שאל למה אני כועסת, אז אמרתי שאני לא, ואני צריכה לזוז. האמת שאני כבר לא מסוגלת היום לשום אקט מיני איתו, אחרי האינפורמציה שקיבלתי.

דנה, ממש משתתפת בצערך זהו גילוי מצער. בואי נבחן : מצד אחד יכול להיות שהוא דובר אמת ואז את חייבת לעזוב אותו, כי אם הוא לא נמשך אלייך בסופו של דבר הוא יבגוד בך . מצד שני : אולי הוא מחפש פרטנרית למין, ואז גם הוא יבגוד בך (אם הוא כבר לא בגד). מצד שלישי : את מוכנה להשאר עם משהו כזה ??? לא מכירה אותך אבל לדעתי מגיע לך יותר, המשיכי הלאה... (ביננו, מה את לא מרגישה אם הוא נמשך אלייך או לא ? ) סליחה על התשובה הישירה, אבל זו דעתי.

היי דנה , אני פשוט לא מאמינה איזה צרוף מקרים, את בטח בשוק..... לדעתי את צריכה לדבר איתו על היחסים שלכם, העובדה שהוא לא נמשך אליך בטח מאד מפריעה לך ואפילו מעליבה , לכן אני חושבת שאת בהחלט צריכה לדבר איתו על כך , אולי אפילו בדרך רומנטית, נרות וכו' .... לדעתי מערכת יחסיים טובה מורכבת בעיקר ממשיכה וסקס טוב,זה פשוט הבסיס לקשר מוצלח. מאד חשוב שהיו ריגושים בינכם , זה מאד תורם. דנה, לדעתי על תסתירי את המידע מהחבר שלך, תשתפי אותו ותנסו לפתור את הבעיה ביחד. מקווה שקצת עזרתי שלך, ליאת

שלום דנה, משיכה מינית היא מרכיב חשוב. אם חברך איבד את משיכתו המינית אלייך לאחר שנה וחצי, או גרוע מכך, אם הוא לא נמשך אלייך מלכתחילה, וכעת הוא כבר מחפש ריגושים בצ'אט - התחזית של הקשר אינה מעודדת במיוחד, להערכתי. מעבר לכך, השאלה היא מה את חיפשת בצ'אט? האם הוא מושך אותך ומרגש אותך מספיק? הצ'אט הוא סביבה שבה המתח המיני גבוה למדיי. בכל מקרה, הישגת מידע חשוב, לא חשוב באיזו דרך הוא הושג (כן משנה שגם את נכנסת לצ'אט) - השאלה אם לספר או לא לספר לו איך המידע הגיע אלייך היא מישנית. להערכתי, זו נורה אדומה, כאשר משיכה מינית נשחקת תוך שנה וחצי והבחור (וגם את) נמצאים בצ'אט, מקום שעל אף שמדברים בו "ככה סתם", יש בו הצהרת כוונות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

דנה שלום , אני מניח שאמ מאמינה בזוגיות ובסתר ליבך קיוית שהחבר הנוכחי אכן יהיה הפרטנר עתידי לזוגיות זו. וזאת , עד לשיחת הצ'ט אליה נקלעת לפני ימים מספר. הדבר שבראש וראשונה את חייבת לבדוק עבורך , ל ב ר י א ו ת ך ,- האם אכן אחרי האמירות ששמעת בצ'ט עומד החבר שלך ??? את חייבת לאמת זאת אתו ישירות , פנים מול פנים , היום , מחר לכל המאוחר !!! ולא - חייך יהפכו לעלבון מתמשך , סימני שאלה תמידיים , חוסר ודאות עד אין קץ. ייתכן ושיחה שכזו תוליך להכוונה , לייעוץ משותף וייתכן שתוביל להפסקת הקשר.... לא מן הנמנע שפרידה מפחידה ומאיימת עליך , אך בניית קשר על יסוד רעוע שכזה - ושוב , באם הוא האיש שאחרי הצ'ט - מאיימת פי כמה וכמה. דנה , מצאתי לנכון להיות חד וברור לאור ניסיון מקצועי של מפגש עם לא מעט בני זוג שראו "נוריות אדומות" - התעלמו , הכחישו ..עקפו ומאוחר יותר שלמו מחיר כבד , הרבה יותר כבד. ושיהיה לכולנו יותר טוב

הי לדעתי אין לך מה להפסיד אם תספרי לו את הסיפור. את המשיכה שלו אלייך כבר הפסדת אז מה יכול להיות יותר גרוע מזה? אני לא מסכימה איתך שהשגת את המידע בדרך לא מוסרית כמו שאת אומרת. מה, זה פשע לדבר בצ'ט? ומה זה אומר עליו? גם הוא דיבר שם בדיוק כמוך... ד"ר גידי צודק. אם שניכם נכנסתם לצ'ט, כנראה יש בעיתיות מסויימת במערכת היחסים שלכם ושניכם לא מסופקים ממנה וזה יכול להיות מדברים שונים. נסי לחשוב עם עצמך מה מפריע לך אצלו ודברי איתו על כך. תוך כדי השיחה, אם הוא לא יסגיר את רגשותיו, ספרי לו על הצ'ט. הרי אין לך כבר יותר מה להפסיד. הספינה טובעת... למרות זאת, זה לא אומר שזה סוף פסוק ונפרדים. אם שניכם מעוניינים להמשיך בקשר ולפתור את הבעיות, אפשר לעבוד על המשיכה המינית בטיפול זוגי עם פסיכולוג-סקסולוג. בהצלחה, וספרי לנו מה קרה, מיכל.

דנה יקרה, אני לא חושבת שיש פסול בדרך בה הישגת את המידע לעומת זאת, אני כן חושבת שאת צריכה לדבר על זה עם החבר שלך. עלול מאוד להיות שהוא רוצה לעזוב אותך, ולפי דעתי לא נעים לו לעשות את זה- אולי בגלל שאת כזו מקסימה אני גם ממליצה לך בחום רב להיפרד ממנו ראשונה (אם זה מה שהוא חפץ בו) כך את תצאי גדולה, ולא הוא. דעי לך דנה שתמיד יש עוד בחורים וגבר שנשאר איתך רק בגלל שלא נעים לו, הוא לא שווה כל כך הרבה בהצלחה, מיכל

שלומי מה שלומך היום ??? אני שמחה ששברת את קשר השתיקה! יום נעים נעים ורגוע , ים

תודה, זה לא היה קשר שתיקה. פשוט חשבתי שאם איתן רוצה לפרוש בגלל העצים שלנו, אז מדוע שהוא יעזוב ? הוא ותיק ממני , ונתתי לו את העדיפות. אולי הוא רצה לעזוב בכל מקרה. חוצמיזה: רק רציתי לסחוט מכולם קומפלמנטים ושכולם יגידו לי: שלומי, אל תעזוב אתה כל כך נפלא וכולי וכדומה. וזה עבד !! נכון שאני תינוק ? אז שיהיה לך יום נפלא, (אפשר אפילו לשחות בים היום נכון ? ) איך עברה הביקורת של בקרת האיכות ? ? ביי

לא תאמין , אחרי שבוע של קריעה ולחץ לא נורמלי - נדחתה הביקורת בשבועיים . כך שיש עכשיו זמן לכולם בעבודה להמשיך ולבלבל לי את המוח! ואני חומקת להתרעננות בפורום, המשך יום נעים!

hhhhh i just saw what you wrote and hte tree that grew from it................. wehn hera wrote - " make a list.." she didn"t meen alist of the our names for good bye... ;-) i am joining to hte rest of the people - good to see you here - and hope we"ll for along long long time.........:-) each and everyone of hte people here is important to give the right feeling , teh good advices.................. and i trully believe we feel that someone is missing - not just because we don"t see his name any more but because we miss his words....................... for axample - eitan.......:-( have a loveley day anat

ענתושקה, יום חזרתך ארצה מתקרב נכון ? את מתרגשת ? את פוחדת שיהיה לך קשה בארץ ? יש לך תוכניות של לימודים או עבודה או מה ? שתפי אותנו , ספרי לנו. אנחנו מתים לדעת את כל הפרטים. תודה על התמיכה. היי בריאה שם באל איי הרחוקה. ביי

הי אל דאגה, איתן יחזור אלינו אחרי שירגע קצת. זה ייקח לו זמן, אבל את יודעת, כל אחד והקצב שלו. הוא יודע שהוא תרם לפורום רבות ושאנחנו מרגישים בחסרונו. אני בטוחה שיחזור ותוכלי שוב להנות ממילותיו הנפלאות. ועד אז ניעזר כולנו בסבלנות ונהנה אחד מממילותיו של השני:)) יום טוב, או לילה, מה זה שם בל.א? ואל תיעלמי לנו גם את לכל כך הרבה זמן, הא?! ביי, מיכל.

מיכלי, מותר לך להגיד שלום, מה קרה , נהיינו ברוגז ?? עוברת לידי ולא אומרת כלום ?? בואי ננתח את הענין מבחינה פסיכולוגית , או. קיי ? (אחרת יצעקו עלינו שזה לא שייך לפורום) אז מיכל, מה עם קצת תמיכה לאדם בודד ? ביי יום נעים הרבה אושר להת'

היי שלומי תודה על כל המחמאות בהודעה הקודמת יש לי כמה דברים להגיד לך... קודם כל, מה עם שיטת החיבוק? תעביר לבן שלך קצת אהבה...אולי המגע ירגיע אותו אין "ילד רע", יש "מעשים רעים". ואתה בעצמך קובע בהודעה שהילד שלך הוא טוב וממושמע בדרך כלל. אתה העלית את האפשרות שמישהו בגן הרגיז אותו. אם אכן זה כך, והילד פורק את התסכול שלו בבית (בחוסר צדק רק הוא קטן ולא מודע) אז מה יעזור שתתן לו כביכול "עונש על עונש"? לא רק שהוא סבל בגן ומסיבות שאינן תלויות בו הוא לא יודע להוציא את התסכול כראוי, גם יסבול בבית. אל תתייאש מלהבטיח מתנות. סמוך עלי, השיטה הזו עבדה אצלי לא פעם מצטערת שזה קצר ומתומצת...השעה מאוחרת... אז לילה טוב, ותודיע לי מה דעתך ד"א - עונש פיזי אף פעם אינו פיתרון. עונש צריך לבוא כמידה כנגד מידה (לדוגמא: לא חזרת בזמן מהחבר, שבוע אתה לא הולך לחברים כדי שתלמד לחזור מתי שמבקשים ממך) מכה היא לא עונש - היא להראות הנה אני הבוס ואני חזק יותר ממך אני מקווה שזה לא נשמע עצבני מדי - זה הכל ברוח טובה...

ליבי יקרה מאד מאד, בשעה שתיים שלושים ותשע בלילה , יש לך את הריכוז והסבלנות והכח לדסקס ענייני חינוך העומדים ברומו של עולם ??? מה הנדודי שינה האלו ?? ולגבי הענין, את צודקת במאת האחוזים בתיאוריה. בתיאוריה תמיד עדיף בדרכים טובות ונעימות ועם פרסים וחיבוקים. אבל מתוך נסיון של כמה שנים עם ילדים, האדם הכי שליו ונינוח, מאבד את זה פה ושם. ילדים יודעים להוציא את ההורים מהכלים פה ושם. אני נחשב לאדם מאד נינוח בגדול, והיו מקרים בודדים במשך שנות הקריירה שלי כאבא שאיבדתי את הראש, צעקתי , שאגתי והתרגזתי נורא. (וגם הרבצתי לדאבוני). אחר כך ההרגשה היא איומה. איך יכולתי ככה להתנהג לילדיי. אבל זאת עובדה. אז לכן אמרתי שיש כאן סדר עדיפויות: הכי טוב זה לעולם לא להתרגז, ותמיד להשאר נינוח ולעמוד על הדרישה שלך מהילד עד שהוא יכנע. אבל מי שאומד את כוחותיו, ויודע שאם הוא ימשיך להבליג ולהבליג, בסוף תהיה התפרצות של זעם מלווה במכות רציניות, עדיף שכבר בהתחלה כאשר הוא שולט במצבו הנפשי, יתן עונש לילד וימנע את ההתפרצות הזאת. הבנת אותי ? ליבי, מה קורה אתך בשטח הרומנטי ? אין חבר באופק ? (סליחה על החיטוט , את כמובן רשאית שלא לענות ) יום נהדר, למה היית צריכה לקום כל כך מוקדם ????? ביי

שלום, איפה אפשר לעשות איבחון לליקויי למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז למבוגרים? ב"ניצן" לא ידעו לתת על-כך תשובה. תודה.

הרה לה לפני 3 שנים כשיניב היה בן 23 (כלומר מבוגר ולא ילד) עבר בניצן בת'א מיבחנים אוזה ניקרא "איבחונים דידקטיים ". נידמה לי שאת ההפניה נתנה לנו הרופאה הפסיכאטרית "בשרות הבריאות העיר" לאחר רצינו לברר אם יוכל לעמוד בלמוד חומר . תצלצלי לשם ותאמרי שאת רוצה לברר את "תפקודיך לאור הקשיים בעבר"ושזה מאד דחוף,ושאת יכולה להביא גם אישור מהפסיכאטר על מצבך . . זה עולה סכום כסף לא מבוטל קובעים לך תור רק בעוד כמה חודשים ויש אפשרות לבחור בין האיבחונים השונים שרוצים לפי הצורך. מקווה שתצליחי. שלך ויוי. ויש להם גם שלוחה בירושלים גם לשם את יכולה לברר. ושתדעי ,,,שהם לא הכי מדייקים....

תודה יקירה. אני חושבת שהמשפט האחרון שכתבת מהווה נורת אזהרה אדומה במיוחד... עד היום אני לא יודעת אם אני סתם טיפשה, או באמת סובלת מהפרעת קשב וריכוז... ככה שחשוב לי לשהאבחון יהיה מדוייק ככל האפשר... במקרה הזה לכסף אין כל-כך חשיבות... יש דברים יותר חשובים מכסף. טוב, אם לא תהיה אפשרות אחרת, אני אפנה לשם.

הרה בירושלים יש מקום שנקרא "מכון מטרה" שמתמחה באבחון הפרעות קשב וריכוז נמצא ברח' רמב"ן 11

גם למבוגרים?

שלום רב, יש פסיכולוגים חינוכיים שמתמחים בכך. אם מדובר באזור חדרה או נתניה, ניתן לקבל הפנייה ממני, באמצעות פנייה למייל האישי. לאזורים אחרים - ראו ב"דפי זהב". חוץ מזה, יש ברשויות רבות שירות כזה, שהוא כאילו"פרטי", דהיינו בתשלום שמגיע לכ 1200 ש"ח, במסגרת השירות הפסיכולוגי (למשל: לכאלו שהם אחרי צבא, ורוצים להרשם למוסד אקדמי תוך קבלת הקלות, ומתן הנחיות לדרכי ההוראה). כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

הרה, יש לי בשבילך מישהי טובה באיזור השפלה. אם תרצי - אשלח לך פרטים לאימייל.

יוסי תודה... אני נמצאת קצת הרבה יותר דרומה...

הרה שלום. אני לא ד"ר- אבל בכ"ז- בפתח תקוה קיימת מרפאה לנושא, מנוהלת ע"י ד"ר איריס מנור. טל: 9331927 . לחברי קופ"ח כללית- ע"ח הקופה. בהצלחה. רוית.

פתח תקווה זה דווקא טוב לי. אבל אני לא חברת קופ"ח כללית... טוב, אני אתקשר לברר אם הם עושים גם אבחונים פרטיים.

ביחידה להכוון תעסוקתי של אוניברסיטת ת"א.

.

הרה שלום בניצ"ן עורכים אבחונים גם למבוגרים. נסי לברר בסניף אחר שלהם. בנוסף יש גורמים פרטיים רבים שעורכים אבחונים כאלה. עם זאת, אני לא בטוח שתקבלי בהכרח תשובה לשאלתך. יתכן למשל שסבלת מהפרעת קשב בילדותך ושהיום את חווה תגובות משניות למה שהיה אז. ילד עם הפרעות קשב חווה את העולם בצורה שונה ומתפתח בהתאם. יתכן שבעית הקשב תפחת, תעלם או תשתנה עם השנים אבל שסגנון ההתמודדות עם העולם ישאר כפי שהוא. אינני רואה נזק באבחון, אולי יעלה אפילו משהו משמעותי. אבל את הפתרון אני בספק שתמצאי באבחון. אני מעריך שבמסגרת הטיפול בו היית/נמצאת/תהיי ניתן להגיע למסקנות טובות לא פחות ללא אבחון. לכן שיפור הדימוי העצמי וההתמודדות עם החיים ניתן לעשות במסגרת הטיפול גם ללא אבחון פורמלי. ה"ידיעה" היא פעמים רבות אשליה, ופעמים רבות ניתן להגיע אליה גם בלי דו"ח כתוב שחור על גבי לבן. נראה לי שאת האישור שאת לא טפשה (כפי שכתבת) את צריכה לקבל מבפנים ולא מבחוץ. בברכה ד"ר אורן קפלן

הכחול נעלם. וחזר.

תודה. במסגרת הטיפול האחרון, עלתה האפשרות של אבחון, מכיוון שהפסיכו' בעצמה לא היתה בטוחה אם יש או אין בעיה של הפרעת קשב. עד היום אני לא מסוגלת לשבת יותר מדי זמן... סרטים, לדוגמא (בלי פרסומות) משגעים אותי, גם אם אני נהנית מהעלילה... יכול להיות שזו תוצאה של הפרעת קשב בילדות? גם בקורס מסויים שלקחתי, שבו נעשתה הפסקה אחרי קצת יותר משעה, באיזשהו שלב איבדתי את הריכוז, ולא הבנתי כלום ממה שמלמדים, למרות שהנושא קרוב מאוד ללבי.

היי, אני מצטטת לך כאן משהו מתוך איזה שיר, וזה בעקבות כמה מהדברים שכתבת בימים האחורנים: "בכל פרידה יש מוות, לוחשת לעצמה האם. בכל פרידה ישנה לידה, צועק הילד החולם. ילד לא מביט לאחור; קדימה, הוא צועק, קדימה. פוחד שיהפוך לנציב של מלח, כמו אבא ואמא."

מה שלומך יקירה,,,,, מצמרר השיר הזה ,,,, הירגשת פעם כמו מכונית שמילאו לה דלק,,, מן חויה והיתחככות עם אנשים לא מוכרים ,(שתמיד הלחיצה) ותמיד הפחיד בדמיון ,, ובמציאות הצריך אומנם הרבה אומץ , וניראה פחות מפחיד ,,,להפתעתי,, ומוזר,,,,שהיצלחתי להרגיש גם את עצמי . שלך ויוי

מה נשמע אצלך ואצל הבן? יוצא לי להרגיש יותר כמו מכונית שנתקעה בלי דלק, באמצע הכביש המהיר... וכולם מסביב עוקפים וממהרים להגיע לאן שלא יהיה... אני לא אוהבת מפגשים עם אנשים לא מוכרים... בכלל אני לא אוהבת מפגשים... מה הרגשת שם, כשהרגשת את עצמך? הרה.

how r u i got your mail thanx i hope you are well

אני כאן, מקווה שאת לא ברחת...

no i`m still here,what`s up? my husband has gone away for 2 weeks i`m feeling a bit lonely,and i miss him,apart from that i`m ok

היי אני לא יודע אם את זוכרת אבל דיברנו בקשר לבנך הייתי רוצה להמשיך ולדבר אבל אולי בצ'אט אם תרצי . יש לי המון שאלות לגבי מה שהוא עובר ודרך התתמודדות שלו . ומעניין אותי לדעת אם האבחנות שלי ושלו הן אותו הדבר . מקווה גם אולי לעזור לו קצת לצאת מזה כמי שעבר משהו דומה . אקווה שתעני לבקשתי . * רק להרגיעך אני לא איזה פסיכי שמחפש להרע לכם , אני סך הכל מנסה לעזור גם ליניב-בנך וגם לי באיזשוהי דרך .. יניב

היי יניב ,,,,, תודה לך על הכוונות הטובות ומוכנה לעזור גם לך אני לא כל כך משתמשת בצ'ט גם לא בקיאה כל כך ). תודה לך,שוב ויוי

שלום שמי יונתן ואני בן 23 . הייתי אצל פסיכאטר והוא אמר שאני לא החלטי . ממה זה יכול לנבוע ? והם הפרעות כמו o.c.d או דיכאון נגרמות כתוצאה מרצונו של האדם להקל על עצמו ונצל את האחרים ? אני לומד קורס שנקרא פסיכולוגיה חברתית באוניברסיטה ושם נאמר שרק כאשר האדם במצב רוח טוב הוא מסוגל להתמודד עם מידע שלילי לגביו . ולכן אני שואל כי נדמה לי שאני מנצל את הסביבה שלי לצורך קבלת רחמים עצמיים . ושהדיכאון שלי נובע מחוסר רצון לקחת אחריות על מעשיי ולהתמודד עם ההשלכות שלהם . האם שי תופעה כזו שנקראת " שהאדם בכוונה עושה את עצמו חולה"? תודה על עזרתכם מקווה להגיע לאמת יונתן

לילה טוב יונתן אמנם אני לא פסיכולוגית אבל.... פסיכולוג אמר לך שאתה לא החלטי. הוא פרט בפניך למה? מה הביא אותו להגיד דבר כזה? חוסר החלטיות יכול לנבוע ממגוון סיבות: יכול להיות שהורגלת בילדותך שאנשים אחרים בעלי סמכות עושים החלטות עבורך וכיום נוח לך "להיתלות" בהחלטות שלהם, או שאולי אתה לא מרגיש מספיק ביטחון להחליט החלטות בעצמך, מפחד תמיד שמה שלא תחליט - היית צריך להחליט אחרת ואז היית באמת מאושר...the road not taken דיכאון הוא בעצם חוסר אונים, אין מה לעשות מכאן, שום דבר לא יעזור. בעוד OCD זו חזרה כפייתית על פעולה מסוימת שנותנת לך ביטחון כלשהו בעשייתה. אדם עם OCD בורח בד"כ לפעולה כזו כאשר הוא מרגיש לא בטוח. הסיבה בעצם, לדעתי, שאדם יכול לקבל ביקורת על מעשיו כשהוא מרגיש טוב תלויה בעובדה שאדם נעלב כאשר "פוגעים לו בנקודות רגישות", כשמשמיעים לו משהו שהוא לא בהכרח רוצה לשמוע (אבל בדיעבד חייב). כאשר הוא במצב רוח שלילי ועוד נותנים לו שלילי הוא לא מסוגל לקבל את זה. תופעה שאדם גורם לעצמו מחלה נקראת - אם אני לא טועה - "תסמונת מינכאהוזן". התסמונת הזו באה מרצון לתשומת לב. גם הרצון שלך לרחמים מצד הסביבה באה מתוך רצון לתשומת לב - "אני מסכן, תחבקו אותי". עצם זה שאתה מבקש מאחרים להחליט עבורך זה עוד נקודה שבה אתה בעצם מראה לסביבה "אני מסכן". זו דרישה לתשומת לב. אם זה ניצול אחרים? לא הייתי קוראת לזה ככה. אם לסכם את כל התורה על רגל אחת, מי שבידו האחריות היא אך ורק אתה. למרות שאתה בעצם מנסה "להלביש" על אחרים את האחריות באמצעות החלטות עבורך, ולמרות שכמו שאתה אומר אתה נמנע מלקחת אחריות על מעשיך שלך והתוצאות שלהם - בסופו של דבר תצטרך להתמודד מולם, כי אין דרך אחרת אז יונתן, קח את עצמך בידיים ותבין שביד שלך השרביט לחיים של מלך.... בהצלחה

שלום רב, ראשית, אני מתייחס לשאלתך הראשונה, על חוסר החלטנות: הורים שלא איפשרו חופש החלטה, או תכונה אישיותית של העדר ביטחון עצמי - הם הגורמים השכיחים. אפשר בהחלט לפתח דפוסי התנהגות יותר החלטניים ואסרטיביים, באמצעות יעוץ אישי מתאים והבניית דרכי התנסות מוצלחת במטלות חיים שונות. כעת אני מתייחס לשאלתך בסוף המסר שלך: אם הבנתי נכון, אתה מתייחס למה שנקרא בספרים: "חוסר ישע נלמד", דהיינו תפיסה עצמית התחלתית של תבוסתנות, שמסתמכת על ארועים קודמים, ומשפיעה על מידת האנרגייה שהפרט יפנה לארועים חדשים. כשאין לפרט תחושת סיכוי, יש תופעה של תלות או חיפוש רחמים. לפעמים יש נטייה לאפתיות, וויתור על התמודדות. גם תכונה שכזו ניתנת לשינוי, בתהליך שדיברתי עליןו למעלה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

שלום יונתן, א. לגבי חוסר ההחלטיות - תלוי באיזו רמה של התופעה מדובר: האם אינך יכול להחליט על דברים "קטנים" יחסית או על דברים משמעותיים יותר? אם, למשל, אתה מתלבט שעות איזו חולצה ללבוש כל יום מחדש והדבר גוזל חלק ניכר מהאנרגייה והזמן שלך, זה בהחלט יכול להיות OCD. לעומת זאת, דווקא גברים נוטים "לחתוך" דברים מהר מתוך לחץ חברתי, היכן שיש בהחלט מקום להתלבטות לגיטימית, שנשים למשל מרשות לעצמן. שתי התופעות אינן משקפות בהכרח חוסר ביטחון. במקרה של OCD השורשים עמוקים יותר והטיפול היעיל ביותר הוא קודם כל טיפול תרופתי ע"י תרופות מסוג SSRI. ב. לגבי דיכאון - לא הייתי אומר שאדם בדיכאון עושה את עצמו חולה (יש סינדרום כזה אך הוא אינו קשור לדיכאון), אלא שאדם יכול לצבור "רווחים מישניים" מדיכאונו, דהיינו, לזכות לחיזוקים חיוביים מישניים מסביבתו (מה שאתה קורא בגדול "רחמים") ועם הזמן, באופן מישני לדיכאון, נוצרת אסוציאציה בין החיזוק החיובי וההתנהגות הדיכאונית. מתיאוריך לגבי שתי התופעות הנ"ל ומנטייתך להאשים את עצמך, הייתי מציע להתחיל טיפול תרופתי ב-SSRI שהוא יעיל הן נגד דיכאון והן נגד OCD באופן מסודר אצל פסיכיאטר ובמקביל טיפול פסיכותרפויטי (ע"י שיחות). השילוב בין השניים יעיל במיוחד נגד דיכאון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

ערב טוב הרה חשוב לי שתקראי את תגובתי בעמוד הקודם בעניין "הפן השפוי". לילה טוב ש נ ה ב

לילה טוב... אל תדאגי, קראתי. מלכתחילה לא כעסתי... סתם התבדחתי, כי "לפי הספר" אני שפויה... אומנם מופרעת עם 1,000 בעיות אבל שפויה...

הרה 1000? את לא מתכוונת לזה, לילה טוב, אני יודעת שאת "חיית לילה", ורק מתחילה לנשום כשאני צונחת למיטה. ש נ ה ב

היי ויוי... אני שמחה שההודעות שלי עוזרות לך זה בעצם מה שאני משיגה בזה שאני בפורום עצם זה שאני עוזרת לאנשים...עצם זה שאולי מישהו ירוויח מהנסיון שלי, עצם זה שנתתי לך נקודה למחשבה ועצם זה שגררתי את הרה לחשוב קצת החוצה ממוות רגשי וממוות בכלל - עושה לי טוב בלב. וזה מה שניסיתי להסביר לאיתן...החוכמה היא לקרוא בין השורות של ההתכתבויות כדי להבין שגם התכתבות שנראית למישהו "סתמית" ולא שייכת, חשובה למישהו אחר. פשוט צריך לכבד. ואם אותו אדם הרוויח מההתכתבות - ואפילו שתהיה על הפינגווינים ממאדים - וזה עשה לו טוב, זה בעצם התפקיד של הפורום. אז הפורום עושה את תפקידו - לכל הדואגים. בקשר לטיפול - יש לי קשיי למידה, ולצערי האונס שעברתי עדיין "קיים במערכת" אז אני מניחה שהתשובה היא כן...לסירוגין ועם חשיבה חיובית מקיפה. אני אשמח לראות אותך יותר מאוחר בלילה :-)

היי חזרתי מה שלומך ליבי לה,,, היתי בכנס של חולי הקוליטיס" עם בני הגדול והיה מאד נחמד, ןכן ניסיון מוצלח ,והחלטה דיי מוצלחת ולקחתי על עצמי היום. כי היציאה מהבית , שיפרה לי זרימת האנדרנלין שהיה רדומה בשנה האחרונה (שלא יצאתי לאף ארוע שהוא). וכעת אני מרגישה שאני בכל זאת מסוגלת להיות עם אנשים לא מוכרים ,,ולא להיתרגש בכלל. אגב גם לי קים משהו כזה במערכת כמו שלך. זה היה בעלי ואני היתי בגיל 18 ונישאתי לו בעיקבות הארוע הקשה.(לצערי). שלך ויוי.

לילה טוב ויוי... אה, זו את שמתרגשת מפגישה עם אנשים חדשים? :-) אני שמחה שלקחת את עצמך ואת הבן שלך לכנס.... קוראים לו יניב ראיתי....נכון? איך הוא הרגיש? זה עשה לו טוב? לאט לאט את תראי שהוא יתגאה בעצמו...ברגע שהוא יבין שהוא עובר תהליך בהצלחה (תעודדי אותו כל פעם שהוא מסכים לצאת איתך) למה התחתנת עם בעלך במקום לדאוג שהוא יהיה בכלוב?

שלום, מדוע הפסיכיאטרים מחליפים את המרשם של הסרוקסט בפאקסט? מה ההבדל? זה בגלל המחיר שהתרופה עולה לקופה? אודה לתשובתך

שלום פקסט הוא תוצרת הארץ זול יותר, ואמור להיות זהה לכן לא אמורה להיות ברירה וזה מועיל לאבטלה בהצלחה עמי

תודה ד"ר אבני!

ערב טוב הרה כיף לראות חיוך על המסך אחרי יום ארוך....:-) קראתי קצת את ההודעות בפורום על העצים והפרחים והמזיקים...אנשים פה השתגעו...כל אחד פותח בהודעה דרמתית של עזיבה שגוררת אחריה גל של הודעות "אל תלך". בשביל מה כל הדרמה סוחטת הדמעות הזו? אפשר לפתוח דיון על הכל ולהגיע למסקנה שמניחה את דעתם של שני הצדדים. כל רגש שאת מוציאה החוצה הוא חלק ממך...כולל כעס. מותר לך להביע כעס. ובקשר לפנים מול פנים? לא חושבת שפגשת אותי, נכון? :-) הפרעות קשב וריכוז מוגדרות כ"מצב הקליני הכי לא מובן מבחינה חברתית". קשה לאנשים להבין שישנו מצב כזה וכי האדם מולם לא רק עצלן חסר אחריות וילדותי. אבל חשוב גם כן לזכור שהפרעות קשב יכולות לנבוע מתוך חוסר איזון כימי אבל גם בעיות פסיכולוגיות, ולכן יש להתייעץ עם מטפל. הפרעה נוספת שהרבה טועים ומאבחנים בה אנשים עם בעיות קשב זו מניה דיפרסיה. הפסיכולוגית שטיפלה בך, אני לא יודעת למה היא לא מצאה את המקור לבעיות אצלך ועזרה לך, אבל גם דיכאון הוא חלק מהפרעות קשב (בא כתוצאה של שנים של חוסר הבנה וייאוש שאין מה לעשות ושהכל שחור). יכול להיות שכילדה נחשבת לעצלנית וחסרת אחריות - פוטנציאל בלתי ממומש במקרה הטוב או "כלומניקית" במקרה הרע. כמובן שהדרך מכאן למריבות עם ההורים קצרה מאד. תשאלי את עצמך כמה שאלות: 1. כמה פעמים את מרגישה חוסר מנוחה פיזי/נפשי. 2. האם את חסרת סבלנות? 3. מה מסיח את דעתך? האם בקלות דעתך מוסחת ממשהו שאת באמצע לעשות? 4. מזג סוער? (נראה לי שיש לי תשובה לזה :-)) 5. כשיש לך כמה משימות לבצע...יש לך סדר בביצוע שלהן או שאת "קופצת" מאחת לאחת? האם קשה לך להשלים משימה? 6. כשאת עושה משהו, עד כמה את ממוקדת בעשייתו? 7. האם את אימפולסיבית? דברנית? נכנסת לדברי אחרים? 8. האם את נוטה לאבד ולשכוח דברים? 9. נסי לדמיין טלוויזיה עם 30 ערוצים פתוחים בו זמנית...נשמע מוכר? בהצלחה במבחן.....:-)

hey this sounds just like me......where can i go for a ivchoon? thanx Lisa

לילה טוב, לדעתי לא נפגשנו מעולם... ומבחינת הכעס - את יכולה רק לברך על זה... אני רצינית, אנשים פוחדים להכעיס אותי.... לא יודעת למה... טוב, זה הפן הגבולי שבי... עכשיו אני אשאל את עצמי את השאלות הנ"ל... אבל מה לעשות עם התשובות, להעביר לך? לא אכפת לי לענות לעצמי, ולכתוב את זה פה... אז לדרך... 1. ביום...? האמת היא, שכמעט כל הזמן. 2. זה משתנה בהתאם לאובייקט שמולי... בד"כ יש לי סבלנות, אבל יש ימים שאני חסרת סבלנות. 3. שאלה קשה... הרבה דברים מסיחים את דעתי, גם אם אני מרותקת לספר או למשהו בטלוויזיה. 4. נו, באמת... זה לא ברור??? :-)))) 5. משתדלת (בד"כ בהצלחה) לשמור על סדר מסויים. אלא אם יש באמצע דברים לא צפויים. 6. תלוי מה אני עושה.... אבל בד"כ אני "תופסת" פוקוס, בתנאי שזה משהו שמעניין אותי, ושאני במצב-רוח הולם. 7. אימפולסיבית? מאוד!!! דברנית? שוב, תלוי בסיטואציה. משתדלת שלא להיכנס לדברי אחרים, כי מרגיז אותי שעושים לי את זה. 8. לאבד? לא! לשכוח.... מה השאלה? לא, סתם... הזכרון לטווח ארוך שלי דפוק כמו שניצל וינאי. 9. לפעמים. נו, אז כמה קיבלתי...?

לילה טוב הרה אז מה? חזרה ללימודים? היתה לך חרדת מבחנים כשלמדת? הכעס שלך הוא את - אמרתי לך. אז יש אנשים שמפחדים ממי שאת. חלקם לא מתקרב וחלקם מעליב ופוגע כדי שלא תתקרבי ושהם לא יתקרבו. אני לא מפחדת ואף פעם לא פחדתי משום אדם. להפגע כן. אבל גם תלוי ממי. אני מרגישה את הבנאדם קודם, ואם יש על מה לדבר אז ממשיכים. אדם שהוא כמו צבר לא מרתיע - כי יש פרס מתוק בסוף :-) בקשר למבחן... אני קוראת את התשובות ולא כל כך חושבת שהבעיה שלך היא ADHD. כלומר, מן הסתם יש לך הפרעות בקשב, אבל השאלה היא למה. לדעתי זה יותר מדי דברים שיש לך בראש (ועל הלב) שמפריעים לך מדי פעם וגורמים לך ל"קצרים" בקשב. אני אגיד לך מה, אני על כל שאלה כזו יכולתי לענות ב"כן" נלהב. מוסחת מהכל, חסרת מנוחה, חסרת סבלנות, טלוויזיה עם 50 ערוצים פתוחה כל יום כל היום וסדר במשימות? מי שמע דבר כזה. לך לעומת זאת יש הפרעות אבל גם זמנים שבהם את יכולה להיות מרוכזת, שקולה וממוקדת.לפעמים יש לך הפרעות בקשב, אז צריך לאבחן ולדעת מתי, למה ואיך לטפל בהן. לדעתי פסיכולוג או פסיכיאטר יוכלו לעזור לך בלגלות איפה את מאבדת את הריכוז ואיך מתגברים. בהצלחה... אני עוד פה עד בערך 1:30 אז אולי עוד נתראה...

הייי תודה לכם על העזרה באמת תודה.... רק חבל שהכול קשה ורע לי מה עושים?! לא רוצה להמשיך לחשוב מה חושבים מה יחשבו ולמה חושבים? תמידד אני מרגישה שאחריי שאני מדברת לא יאהבו אותי יותר...סיוטים מהעבר... לא רוצה עוד ככה.... אנה מכם עזרו ליח....

איך קשה ,למה קשה ,מה רע? למה את עושה חשבון לאנשים? הגוף הזה שאת בתוכו הוא שלהם גם? המחשבות האלה? הם שולטים עליהם אבל לא בצדק את בטוחה ש"הם" לא יאהבו אותך אם תשמיעי להם את הדעות שלך אבל על מנת ש"הם" יקבלו אותך את צריכה קודם לקבל את עצמך את לא יכולה לצפות מ"הם" משהו שאת לא עושה בעצמך. כמה קל להאשים אחרים... זה לוקח ממך את כל האחריות. ועוד פעם....אז מה עם הם אומרים??? איך זה משפיע עלייך?

גלית - - - בבקשה ממך לכי דחוף לבקש פגישה עם הקב"ן כי רק הוא אולי יוכל לעזור לך לדעת מה לעשות .

היי, לא כתבת לי (בעמ' 592) שקבעת לך תור אצל הקב"ן? מתי את אמורה להיפגש איתו? הכול רע וקשה - גלית, את נותנת יותר מדי מקום וחשיבות בחיים שלך, למה שיגידו ו/או יחשבו עלייך. לכל אדם חשובה דעתה של הסביבה, אבל אצלך זה כבר משהו שמשפיע על כל החיים... כתבתי לך משהו על העבר (זוכרת?), ואם את לא מצליחה להשתחרר מזה, אז למה את לא פונה לייעוץ? את לא רוצה שיהיה לך יותר טוב?

היי גלית, תנסי לרגע להניח לעבר ולהתרכז בהווה (ו-כן, אני יודעת מניסיון אישי שזה לא קל): כשאת מדברת עם האנשים שאיתך בבסיס - איך הם מתיחסים אלייך? האם יש איזה ביסוס להרגשה שהם לא מקבלים אותך, מלבד העבר הלא-כל-כך-מוצלח שלך, שמפריע לך לראות את ההווה בצורה יותר מציאותית? אם תצליחי - ולו רק לרגע - להתרכז אך ורק בהווה, בוודאי תהיינה לך הפתעות נעימות. אי אפשר לצפות שכל העולם ואשתו יאהבו אותך, אבל אין ספק שמתוך כל המבחר הגדול של האנשים בבסיס, תמצאי שפה משותפת לפחות עם חלק מהם. גליתי, מניסיוני אני אומרת לך, שאין אדם שכווווווווולם מסתייגים ממנו, אלא אם כן הוא באמת בלתי נסבל בצורה קיצונית. בכל מקום, אפילו קטן וסגור, תמיד יהיו אחד או שניים ש"ישדרו על אותו גל" איתך. את צריכה רק למצוא אותם! בהצלחה! נזבורה

אני עדיין לא הבנתי אם אני יכולה לשאול איזה שאלות שאני רוצה בכל תחום אפילו בתחום רפואת השיניים? או שאני מוגבלת לנושאים שרשומים מעלה בכחול? תודה רבה אם אני אענה לתשובה.

אסתר שלום... הפורום הספציפי הזה עוסק בפסיכולוגיה ופסיכיאטריה, אבל יש פורום נפרד לכל תחום בריאותי. תגשי למעלה, לכתובת האדומה "פורומים - התייעצות עם רופאים", תלחצי וזה יוביל אותך לרשימת הפורומים...

שלום רב יש לי בעיה בעבודה השותפה שלי למשמרת אני בראשונה והיא בשניה .היא עובדת ותיקה שעושה צרות מקצועית לכולם. נטפלת אלי מיום שהגעתי לעבודה, אומרים לי היא מקנאה בך שאת טובה בעבודה ככה עברו חמש שנים ארוכות. בזמן האחרון אני לא שמה לב לדיבורים שלה אבל אני לא יכולה לסבול את ההתנהגות שלה כלפי אני אוהבת שלום ושלווה אבל תמיד היא מוצאת משהו לטפול עלי ומספרת לכל מי שרוצה לשמוע עלי אני פוחדת שיגידו שאין עשן בלי אש ויאמינו לה זמ ממש מחבל בחיים שלי. מה לעשות ואיך לצאת ממצב זה? אנא תנו לי עצות איך להתמודד איתה תודה מראש

צפיה, נסי להעמידה במקומה!!!!! עדי

שלום, אפשרות אחת היא להמשיך ולהתעלם, למרות שזה מתסכל ואת חוששת מפגיעה בשמך... מי שמכיר אותך יודע את האמת; ומי שלא, צריך להתבייש בכך שהוא מבסס דעה על שמועות. אפשרות שניה היא לנסות ולדבר איתה על כל מה שקורה בחמש שנים האחרונות. בהצלחה, הרה.

היי ציפיה אני מבינה ש5 שנים זה איום ונורא להיות בכזה לחץ,,איך החזקת מעמד. את צריכה להחליט בדחיפות ,,לדבר איתה ,,פנים אל פנים לבד,בכדי לברר מדוע היא עושה זאת , ולומר לה שתפסיק זאת כי זה מאד מפריע לך. אם היא תכחיש,,,תוכלי לזמן פגישת בירור איתה ביחד עם הבוס שלכן. לפחות אחרי זה יהיה לך שקט. אם את חושבת שתוכלי לעשות זאת , תתכנני הכל ותלכי מוכנה. ויוי.

היי צפיה, ראשית כל - בכל מקום עבודה יש מין "כבשה שחורה" כזאת שמקלקלת הכל. ולרוע המזל, לא פעם דווקא ה"כבשה השחורה" היא בעלת עמדה גבוהה ואי-אפשר לעשות הרבה בנידון. מה שאת יכולה לעשות הוא קודם כל להוכיח את עצמך - להמשיך לבצע את העבודה על הצד הטוב ביותר, ובד בבד גם לשמור על יחסי אנוש טובים עם הצוות ועם הממונים - זה חשוב!!!!!!!! שכולם יראו מה את שווה מכל הבחינות, ואז אותה עובדת בעייתית לא תוכל להזיק לך. סוף סוף הכח שלה הוא לא בלתי מוגבל! ומעבר לזה כמובן שאת יכולה לשוחח עם הממונים עלייך ולהסביר להם את המצב. אני מקווה שאפשר לדבר איתם, שהם יודעים להקשיב ובעלי כושר שיפוט טוב. בהצלחה! נזבורה

שלום רב, שיחה עם הממונה, היא פתרון טוב לתחושות חוסר נוחות. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

ראשית אני נוהגת לקחת דברים בפרופורציות, התעמלות, יוגה, תחביבים ותחומי התעניינות עוזרים לי, שנית גם במקום עבודתי יש מישהי שנהנת ללכלך על אחרים, לכן גם סביר להניח שכולם סובלים ממנה וגם רובנו לא מתייחסים אליה. מה דעתך לשוחח עם הבוס או הבוסית כדי לקבל ממנה פידבייק בעניין?

ראשית אני נוהגת לקחת דברים בפרופורציות, התעמלות, יוגה, תחביבים ותחומי התעניינות עוזרים לי, שנית גם במקום עבודתי יש מישהי שנהנת ללכלך על אחרים, לכן גם סביר להניח שכולם סובלים ממנה וגם רובנו לא מתייחסים אליה. מה דעתך לשוחח עם הבוס או הבוסית כדי לקבל ממנה פידבייק בעניין?

ראשית אני נוהגת לקחת דברים בפרופורציות, התעמלות, יוגה, תחביבים ותחומי התעניינות עוזרים לי, שנית גם במקום עבודתי יש מישהי שנהנת ללכלך על אחרים, לכן גם סביר להניח שכולם סובלים ממנה וגם רובנו לא מתייחסים אליה. מה דעתך לשוחח עם הבוס או הבוסית כדי לקבל ממנה פידבייק בעניין?

ראשית אני נוהגת לקחת דברים בפרופורציות, התעמלות, יוגה, תחביבים ותחומי התעניינות עוזרים לי, שנית גם במקום עבודתי יש מישהי שנהנת ללכלך על אחרים, לכן גם סביר להניח שכולם סובלים ממנה וגם רובנו לא מתייחסים אליה. מה דעתך לשוחח עם הבוס או הבוסית כדי לקבל ממנה פידבייק בעניין?

לכל המשיבים לי תודה כן הלכתי כבר למנהל כוח אדם שמכיר אותה כבר 30 שנה והוא אמר לי אף אחד לא שם לב אליה וגם את אל תשימי לב אליה אבל לו קל לדבר כי הוא לא במעמד של עובד שמישהוא מתנכל לו בכלל אני חושבת שאני לא רואה מוצא וכואב לי מאד תודה רבה

http://www.acri.org.il/hebrew-acri/engine/story.asp?id=343

יש מקרים מזעזעים רבים. למשל, במקרה אחד נימק הפסיכיאטר המחוזי הוראת אשפוז כפוי בכך שהמאושפזת, אשר אובחנה ע"י הרופאים כחולת נפש, קיימה יחסי מין בתדירות גבוהה מדי לטעמו של הפסיכיאטר המחוזי ומשום כך יש לראות אותה כמסוכנת לעצמה, שכן היא עלולה להדבק באיידס... במקרה אחר אושפזה אשה עולה מחבר העמים, דוברת רוסית בלבד, שהיתה נתונה בסכסוך משפחתי קשה עם בנה. הבן הזמין לביתה באופן פרטי רופאה פסיכיאטרית שאינה דוברת רוסית, ועל סמך אינפורמציה שגויה שמסר הבן, מבלי שהאשה נבדקה כלל, כתבה אותה רופאה לפסיכיאטר המחוזי כי מדובר בחולת נפש מסוכנת שיש לאשפזה. האשה אכן אושפזה, אך שוחררה לאחר זמן קצר לאחר שרופאי בית החולים הבחינו שאין כל סיבה רפואית לאשפוז. במקרה אחר, אושפזה חולה לאחר שבעת ריב בינה לבין אחיה, קיללה אותו ואמרה שהלוואי שבנותיו ימותו. הפסיכיאטר המחוזי קבע כי מדובר בסיכון פיזי מצידה של החולה העלולה לפגוע בבנות אחיה, על סמך אותה אמירה בלבד. ישנם כמובן מקרים רבים נוספים. בכל המקרים הללו, התעלם הפסיכיאטר המחוזי מדרישת החוק לפרט נסיבות ואירועים מהם יש להסיק לוגית על קיומה של מסוכנות. בכל המקרים הללו קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור אגב ביקורת נוקבת כלפי הפסיכיאטר המחוזי והועדה הפסיכיאטרית המחוזית.

מיהודי קשה יום שהתגורר ביפו. שלושה ילדים נלקחו לו לאימוץ. הטענה העיקרית היתה אי שפיותה של האשה. ולכן עקב בטלנותו הוא, בנוסף לכל הצרות, נבצר ממנו לראות ילדיו. וכתוצאה מלקיחת ילדיו אלו, הגיעו לבית הדין הרבני והתגרשו. הוא התמים, חשב להינשא מחדש עם אשה יותר "שפויה", וכך יוכל להקים ביתו מחדש, ולפחות להנות ולרוות נחת מצאצאיו שיבואו לו מאשה חדשה. כך עשה. ואכן נולדו לו ילדים חדשים. ושוב הגיעה העו"ס מהעיריה לביתו. אשתו לא משלה ברוחה כאשר העובדת סוציאלית ה"המסורה" איימה בהוצאת הילדים מרשותה של האם לאימוץ. כששמעה זאת זאת האם / האשה ונזכרה בצערו וסבלו של בעלה, תפסה כסא שעמד במקום ואמרה בקול "הסתלקי מביתי בזה הרגע" העו"ס אכן הסתלקה. וכשבוע לאחר מכן בהיות הבעל / האב עובד לילה, הגיעה ניידת למקום העבודה, הוא נתבקש ונשאל אם יהיה מוכן להצטרף כי יש צו אשפוז בכפיה על אשתו. ואז אז החלו העניינים להסתבך. כשהאשה שוחררה משם זה היה בהתחייבות שהיא תבוא מידי יום למקום. ואז כשהיא שוחררה היא היתה כבר במצב שלא הצליחה לתפוס כוס תה בידה. וההליכים המשפטיים החלו. אז עדיין לא ידעה פקידת הסעד על התינוק הקטן שנולד זה לא מכבר שהוא עם בעיה וסיבוך בריאותי, משנודע לה מכך אז הוא כבר היה מיותר לאימוץ... מה שקרה מכאן ואילך בתקופה דיי קצרה נשמע כנלקח מהסרטים. האב שמוצאו מבית דתי פנה בצר לו אל מקורותיו. העניין נסחב גם בשל סיבוכי בריאותו של הילד. ומדיון משפטי לדיון משפטי התנהל במקביל סידור מצד אחר... וממש ערב הדיון בו היה אמור השופט להחליט... המריאו שלושת הקטנים לניו יורק. שם הם מאומצים על ידי אנשים אוהבים, משפחה חמה, מקרובי משפחתו של האב, בקהילה היהודית והחמה שבמונסי. כשכבר לא היה עניין בילדים שהוברחו, ירד הלחץ הפסיכיאטרי גם מהאשה / האם המסכנה. כך ניצלה משפחה שלימה. ההורים נוסעים מאד הרבה לארה"ב נפגשים עם הילדים, ומה שניתן להציל הצילו. אבל... עוד קטע מעניין. ממש מספר שבועות אחרי יציאת הילדים לחו"ל, מקבל האב טלפון מבחור כבן 18 פלוס. בקיצור מדובר בבנו מהאשה הראשונה. שלא הצליח לפתוח את תיק האימוץ בשל היותו יחד עם אחיו ואחותו הצעירים שהם עדיין לא מלאו להם 18. הוא ניסה דרך 144 לאתר את הוריו. כי הוא זכר את שם משפחתו המקורי. משאלתו עלתה בידו למרות שם המשפחה שהוא דיי נפוץ. אז גלגולי משפחה. סיפור אחד שיחסית הסתיים בטוב.

עמותה ישראלית למאבק בתקיפה פסיכיאטריית כתבה בשנת 1995 מדריך להגנה מפני תקיפה פסיכיאטרית. על הכלוא להתייחס לעצמו כאסיר שזכויות האדם שלו מופרות. על הכלוא להמנע מדו שיח עם הצוות שכן כל דבר שיאמר יתפרש כ"סמפטום" לשגעון ולקיים את הדו שיח על מצבו המשפטי- להבהיר שכליאתו לא חוקית. בקרוב אסביר יותר ואפנה למקורות המתאימים. ערכת העזרה הראשונה חוברה על ידי חגי אביאל ואני מביאה כאן את תמציתה + תוספות שלי. על הכלוא להגיש ערר על אשפוזו הכפוי ובערר נימוקים. הכלוא יכול להרגיש חופשי להתנהג משוגע - שכן החוק קובע שיש לכלוא אותך רק אם אתה מסכן את עצמך או זולתך- מחלת נפש אינה עילה לכליאה על פי החוק. על הכלוא לנהל תרשומת של הפרות זכויות שנעשות ביידי הצוות. אם קושרים אותך- רשום- שעה ומי שביצע זאת. אם מכים אותך- רשום ותעד. תעד את תחושותיך- חוסר האונים- ההשפלה- הביזוי והחילול. יבוא יום ואולי תתבע והרשימות האילו ישמשו אותך בבית המשפט. ערער לבית המשפט המחוזי . ואל תפחד להיות אתה עצמך. אם יפרשו את התנהגותך כ"שגעון" זה יפעל נגדם- האם במדינה דמוקרטית כולאים אדם על פי התנהגותו?

היי לשניכם, רוצה לתפוש שתי צפורים במכה אחת........על עץ אחד......... שנהבוש, אני זמינה עכשיו, חיכיתי חיכיתי ונאלצתי לצאת.......... עכשיו אני בבית.....אשמח לשמוע ממך. שלומיל'ה, ברוך השב מהדממה... שמחה מכל הלב שאתה איתנו!!

היי נטע סורי, אבל הייתי עסוקה עם אבא שלי בענייני ההכנות לקראת הלוויה של סבתי שתהיה מחר. עבר עלי לילה ביעותי, כנראה קשור בעניין המוות. אני גרועה בזה. גם אם ההגיון שלי אומר שזה דרכו של עולם, קשה לי מאוד............וזה מתבטא בשינה. אנסה לתפוס אותך מחר. לילה טוב, אני פה עוד קצת............ ש נ ה ב

היי, הבנתי שלא יכולת להתפנות. בטח מחר יהיה יום קשה, מאחלת לך שתרגישי טוב, ואיכשהו ושתמצאי ניחומים בהוריך. אם תרצי מצאתי אתר מאוד יפה של מדיטציה, עם מוסיקה וצבעים וצורות מיוחדות, אוכל להעביר לך. תלכי עם העכבר לכל פינה בצורה שתראי ותקליקי , שיהיה לך לילה טוב. http://www.mezzowave.com/indexfl.htm

שלום, מזה מספר שנים אני סובלת מחרדת קהל ולעיתים חרדת דיבור לצערי אני גם סובלת מתגובות לחץ שונות שאני מנסה נורא להילחם ולהסתיר,כמדומני מדובר בתסמונת פוסט טראמתית לפחות בחלק מן הענין... טופלתי ע"י פסיכולוג קליני וע"י פסיכוטראפיסטית בעבר ותודה לאל דברים נסגרו נפשית הבעיה שגופנית עדיין לא השתחררתי כניראה... מה עושים? האים היפנוזה יכולה לעזור? HELP תודה - טלי

היי טלי, מה הכוונה שהדברים לא נסגרו גופנית, את יכולה לפרט ? ממה לא השתחררת בדיוק ? אשמח לתת תגובה בנושא שלך ליאת

הי ליאת, בילדותי עברתי טראומה שנמשכה מספר שנים ...תודה לאל והענין סגור אצלי... אבל הדימוי העצמי נשאר על הפנים, ומעבר לכך תגובות גופניות כמו סתם לחץ, חרדה, הסמקה, תחושת בהלה, אפילן נאלצתי לעזוב את לימודיי האקדמים כי פשוט לא עמדתי בלחצים היום יומיים הלכאורה פשוטים...כמו לשבת בכיתה , כמו לדבר בכיתה, להרצות הרצאות פרומטליות וכדו', יש בי בגוף תחושה של התרגשות כמעט תמידית ומאד קשה לתפקד עם זה... עשיתי ביו פידבק לא ממש עזר, ניסיתי כדורים קלים בליווי פסיכאטר לפני מספר שנים התגובות הגופניות של היו נוראיות הפסיאטר פשוט התייאש בססוף הוא אמר לי שאני לא צריכה כדורים פשוט טיפול טוב כדי לסגור את ענין הטראומה ... ואכן עשיתי טיפול ארוך ואין מה לומר אני במצב הרבה יותר, טוב אז הייתי פשוט גמורה מבחינה של חרדות, לחצות כביש לא יכולתי ...אבל הלחץ הזה כיום פשוט הורג אותי... מה עושים?...

שלום רב, לפעמים הפנוזה יכולה לסייע, וכדאי להפנות שאלה בעניין לד"ר אורן קפלן שמייעץ כאן. אבל, אם לא תלכי לכיוון הזה, עדיין יש הרבה מה להעזר בגישות התנהגותניות של הבאת הגוף להקהייה או העלמות מוחלטת של התופעות שעדיין קיימות אצלך. אם תרצי הכוון, פני למייל האישי עם פרטים יותר ברורים על התופעות שמתרחשות אצלך. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

ד"ר שלום , האם נטילת זיפרקסה במינון של 10 מ"ג יכולה לגרום לנזק כלשהו או לפגיעה במוח ? אודה לך על תשובה מפורטת ומהירה . בתודה מראש ...

התופעת לוואי האופיינית לזיפרקסה היא השמנה.

לא שידוע להפך במי שזקוק יש לעתים הטבה בתפקוד שכלי בברכה עמי

אני אדיר שותה 7וחצי מ"ג זיפרקסה רציתי להגיד שלא כדאי לך להפסיק אפילו רגע אחד לא לשכוח! אם את שוכחת בלילה אז תשתי בבוקר! מה הסיבה שאת שותה את הכדורים? תחזירי לי תשובה

שךום רב, אני אמא לתינוקת בת 13 חודשים . אני כרגע לא עובדת ובכוונתי להישאר עוד שנה בבית....(בגלל סיבות שונות) שאלתי היא בספטמבר ביתי תהיה בת שנה ושמונה חודשים הם היא תפספס משהו מבחינת התפתחות שפתית וחברתית אם לא תלך לגן? או אולי חשוב לה יותר להישאר איתי בבית בסיסבה הכי מוגנת? אשמח לעיצה מקצועית וגם מתוך ניסיון...

לסנונית שלום, אני לא עו"ס, אבל אני אמא ל3 ילדים....הכל תלוי במה שאת משקיעה בילדה... האם את תנקי ותבשלי והילדה תסתובב סתם? או שאת תעבדי איתה ותשחקי איתה? ילדים בגיל 18 חודש לא משחקים אחד עם השני אלא אחד ...ליד השני.. את יכולה לקחת אותה לגינה הציבורית ושם יש עוד ילדים וכך היא תרוויח מ2 העולמות... זאת דעתי האישית.. כוכבית

.

מה זה? הודעה בפנטומימה??

.

היי כוכבית, הודעה בפנטומימה - זה היה טוב!!!!!!!!!!!! פשוט נפלתי מצחוק!!!!!!!!!!!!!!! ((-: ביי! נזבורה

מה את לא רואה?? זה דנידין הרואה ואינו ניראה

האם תקופה ממושכת של לקיחת התרופה עלולה לגרום להתמכרות אליה? ועוד שאלה- יש לי מוגלובין 7.9 והוא לא עולה לצרות שאני לוקחת ברזל כבר 10 חודשים ואני מרגישה חלשה מה אפשר לעשות?

בל יקירתי היי אני לקחתי הרבה מאוד זמן פריזמה או פרוזאק והפסקתי בירידה איטית ולא היתה לי הרגשה של התמכרות אבל רק ד"ר אבני יוכל מיקצועי לענות לך על כך . בקשר להמוגלובין לפי ידיעתי הוא מאוד נמוך ואולי את צריכה לקבל יותר מהכדורים זה בזריקות אבל את חייבת ללכת לרופא שלך ללא דיחוי ושהוא יתן לך את הטיפול המתאים לא פלא שאת מרגישה עייפות וחולשה .

א. פריזמה היא למעשה פרוזאק. תרופות מסוג זה (SSRI) אינן גורמות להתמכרות. ב. את אנמית מאוד וצריכה לפנות בהקדם לרופא המטולוג. (אם את מדממת - פני לרופא בהתאם למקור הדמם).

עשו לי אנדוסקופיה ולא מצאו דימום

אף אחד לא צריך להרגיש אשם. כל אחד שנמצא פה זה בגלל שיש לו בעיה ואם לפעמים הוא לא מדבר עליה אלא על דברים אחרים זה לא אומר שהבעיה נפתרה ונעלמה. מחוץ לזה זה עוזר שיש פה עוד אנשים ככה יש את התמיכה המירבית לפונה לפורום והוא לא מתבייש לשאול שאלה ולהיות פתוח עם כולם. אני חושבת שזה שרשם שיש כאן אנשים שלא צריכים להיות כאן וכל מי שחושב כמוהו אז כנראה לו אין ממש בעיות אז למה הוא נכנס לפורום. גם לי יש הרבה בעיות ולפעמים אני אוהבת כדי לצאת מהבעיות לדבר קצת על דברים אחרים על אנשים אחרים. אני אוהבת את כל הנמצאים בפורום כי כולם ממש תומכים ועוזרים לי. אז שאף אחד לא יעז להעלם! במיוחד לא אתה שלומי. ממני בל נ.ב שלומי שכחת אותי:(

בל, ממי, איך יכולתי לשכוח אותך, מתוקה, את רואה כמה הייתי עצוב בבוקר ? , רק מי שעצוב יכול לשכוח מישהי חשובה כמוך ! עכשיו מצב הרוח שלי כבר השתפר. ככה זה בחיים, עליות וירידות. מה כבר אנחנו בשר ודם, כמו עלה ברוח. אז אני ממש מתנצל ששכחתי אותך, ואני מבטיח לך שכל תגובה שלך, שאני אראה, זוכה מיד לתגובת נגד. איך המצב רוח שלך היום ? הרבה הצלחה ביי

אני לא משהו המחנכת שלי עצבנה אותה אז הלכתי הביתה ונפלתי במדרגות ושברתי את היד:( אני סתם בעצבים אבל עדיין יש לי מצב רוח:)

היי מה שלומך? את זמינה ? (את מבינה באופנועים?) ביי ש נ ה ב

היי שנהב, אני זמינה ומזומנה..... מנקה את ביתי הקט בין קפיצה אחת לשניה לנבכי פורומינו המהולל.... חסר השלומי..... נעלם, מבלי להשאיר עקבות, ראיתי שהיו עוד "איומים" בעקבותיו...... ובכן, ההבנה שלי באופנועים מסתכמת במשיכה עזה לגברים לבושים במעיל עור וקסדה ענקית, המגלה רק עיניים נוצצות........... אלי נמשכים יותר גברים מזדקנים בקופת חולים.................

אימי קשישה נטלה לאורך 7 שנים פריזמה במינון נמוך.4 בשבוע היתה קצת עצבנות בשעות אחר הצהריים. הוחלט להחליפו ברסיטל מאחר וניטל יום יום. אני רואה שהיא יותר דכאונית וגם יורדת בזיכרון מה דעתך?

לפניך מידע על רסיטל:http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=293

אורנה שלום לא ברור לי למה הוחלף הפריזמה אם היה מועיל אין בעיה בהכרח לקחתו מדי יום לדעתי בכל גיל וודאי בגיל מבוגר לא אחראי לענות על שאלה כזו ללא בדיקה של אימך אנא פני לבדיקה חוזרת / לחוות דעת נוספת בברכה עמי

הי אני יודעת שאתה מת להגיב פה אבל... אז יאללה. מספיק. כולם קוראים לך אז תבוא. ואור צודק. אנחנו (עדיין) בישראל. נו, מה אתה רוצה שאני אתחנן? שאני אכרע ברך? נו תבוא כבר! מיכל.

או. קיי. בסדר ! נ ש ב ר ת י !!!!!!!!!! איך אני יכול לסרב לבקשות כאלה נחמדות. למה אתם כאלה נחמדים אלי ? כנראה שאני יותר רגיש מאשר חשבתי. מיכלוש, מה אאחל לך ? כל הטוב שבעולם, נראה לך בסדר ? חיבוק למתן ביי

האם לקיחת סרוקסט לתקופה ממושכת עלול לפגוע באברי הגוף כגון הכליות , כבד וכד' ? בתודה

מה הדין לגבי שמוש ממושך באפקסור??

"אור שלום כנ"ל - לא שידעו שיש אפקט מתמשך מעבר לתופועת לואי בזמן הנטילה עם זאת - אין לשכוח התרופה נמצאת בשמוש משך זמן מוגבל ולעולם אין לדעת עם זאת ההסתברות נמוכה בברכה עמי

שלום לא שידוע עמי

קראתי בעיון את כל התכתובת ואת העצות שכתבתם. אינני מפרט על עצמי כדי לא להחשף. אני חושש אפילו להצטרף לקבוצת תמיכה כדי לא להיות מזוהה עם הקבוצה . הבעיה שלי היא שאבי הוא אדם מפורסם ואני לא רוצה לפגוע במעמדו ובציפיותיו ממני. עד היום הלכתי בתלם פחות או יותר ואני אפילו יוצא עם בחורות.. מצד שני , לא מזמן השתחררתי מהצבא ואני סבור שהגיע הזמן לחשוב על עצמי ועל עתידי ולהפסיק עם המשחקים.... אני משער שהורי מרגישים משהו אבל לא אומרים לי כלום. הגילוי לא יהרוג אותם אבל בטוח שיבייש אותם ואת האחים שלי ואת המשפחה המורחבת.

אנונימוס שלום, לא קראתי את התכתובת הקודמת אבל אני מרשה לעצמי להצטרף. נראה לי שהגיע הזמן שתפסיק לחשוב על האחרים (אביך, אחיך, המשפחה המורחבת...) ותתחיל לחשוב על עצמך. אני לא מכירה את משפחתך, אבל היום יש פתיחות הולכת וגוברת לנושא. גם לאביך לא צריכה להיות בעיה מהבחינה הציבורית אם בנו הומוסקסואל, ואם לא תרצה, ממילא אף-אחד לא יכתוב על זה. משפחתך תצטרך לקבל את מי שאתה ואם אתה אומר שהגילוי לא יהרוג אותם, זה אומר שהם יוכלו לחיות עם זה. מה שחשוב זה שתהיה לך "קבוצת תמך" כלשהי- חברים, מישהו מהמשפחה, שתוכל לסמוך עליהם גם אם במשפחה יהיה קצת קשה.

היי אנונימוס אני בהחלט יכול להבין את השיקולים שלך ואת הקושי להגיע להחלטה . זה שהלכת בתלם מלמד רבות על אופייך . על כך שאתה מקריב לפעמים את צרכיך למען צרכי הזולת בין אם הם מדומים( מה יחשבו אם אני יעשה כך וכך ) או אמיתיים. אמרת שיצאת עם בחורות . האם הגעת איתם למגע מיני ? ואם כן האם חשת משהו בזמן המגע ? אם אתה יודע שהגילוי יבייש אותם אז אתה צודק . אבל אם אתה מרגיש שאתה ממש מתייסר מזה אז אתה חייב לעצמך לפחות או לפתור זאת אחת ולתמיד או להמשיך לחיות כמו שחיית עד עכשיו , בתקווה לעשות את הבצעד בעתיד כשיהיו לך יותר כוחות . אין תשובה פשוטה . ולא משנה מה אף אחד יאמר לך מה עליך לעשות . אתה זה שתצטרך לחיות עם ההחלטה שעשית . רק תזכור דבר חשוב . בכל החלטה שלא תעשה תמיד יהיו יתרונות או חסרונות. אבל אתה אף פעם לא תוכל לדעת אם ביצעת את ההחלטה הנכונה . רק הזמן יאמר . תהיה חזק מקווה שעזרתי יניב

בוקר טוב לכולם... קראתי....חשבתי....והפנמתי.... יש ביניכם כאלה שממש מחזקים את מה שבעלי מנסה להכניס לראש הדפוק שלי....... ולכן אני לא צריכה טיפול, אלא אני צריכה להמשיך לשבת בשקט.. בכל אופן תודה רבה לכם,(היו לי כאן ריגעי אושר), אני אמשיך לשבת ולקרא את חוכמתכם... תודה רבה, כוכבית

הי כוכבית, זה ממש לא ברור מה שאת אומרת. מי מנסה להכניס לך מה? מה בעלך מנסה להכניס לך לראש? למה את חושבת שהראש שלך דפוק? אתמול רצית טיפול, מה קרה היום? כמה פורשים ואת כבר נבהלת? היו פה הרבה לפנינו ועוד יהיו. יום בא ויום הולך והארץ לעולם עומדת(או משהו כזה...). תמשיכי להכנס לפורום ולהעזר בשירותיו. חבל להפסיד עושר שכזה. יש ימים טובים יותר וימים טובים פחות. זה לא סיבה להגיע למסקנות נמהרות. קחי לך את הזמן ושובי אלינו. מיכל.

היי בעברית פשוטה קוראים לזה חוסר יציבות, לא?? היתה לה התלהבות, היה לה עניין היה לה חידוש (=עולם ומלואו למי שספונה בבית וממתינה לרצות את בעלה שיחזור מהעבודה...) קיבלה פירגון היה לנו אכפת ממנה, הצעדנו אותה לקראת המפנה בחייה......קבעה תור, הרגישה בשמיים,כמעט רשמה גראפיטי, ופתאום- בומס טראאאאאאחחחח!!!!! היא נוטשת, כי היא מרגישה "נינטשת".... ומה איתנו? שהשתדלנו, שעודדנו ,שכמעט הצלחנו? בגדה בנו, בעצם- בגדה בעצמה, ו- - - - - - - ח ז ר ה ל ס ו ר ה. אני נשארת פה. כוכבית- אני יודעת שאת קוראה שורות אלה.... ביי ש נ ה ב

כוכבית, אם אני מבין נכון , אז את חושבת שבעלך צודק בגלל שמישהו רוצה שלא להמשיך בפורום ??? זה באמת לא מצדיק את מה שהוא טוען לך. הוא רוצה לבודד אותך. זה לא בריא לאף אחד להיות בלי חברים. הוא רוצה שלא תלכי לייעוץ. אני חושב שהוא חושש שהיועץ ירחיב לך את האופקים, את תתחילי להבין שאנחנו לא בימי הביניים , יהיו לך כל מיני דרישות, תהיי יותר עצמאית, לא תחתיו, ואת זה הוא לא אוהב. אל תחפשי לך תירוצים איך לצאת ממה שהתחלת. קבעת פגישה, אז דיר בלאק ! תלכי לפגישה. אנחנו מאחרייך בכל הכח והמרץ והתנופה והמשקל. דווחי לנו מה קרה שם. בסדר ?

שלומי החביב מאוחר מידיי ביטלתי את התור.. חוץ מזה זה לא "מישהו" עוזב את הפורום....זאת נטישה מסיבית

בוקר טוב, אני פונה אליכם מכיוון שאני נמצאת במתח רב שמשפיע על תפקודי היום יומיי. ואני אסביר, אני עובדת בעבודה שדורשת בתקופת חודשים ינואר פברואר המון השקעה ומאמץ, אני עובדת המון שעות ללא הפסקות . השנה אני אמורה להתחתן בעוד שבוע ואני לא מצליחה לארגן את הכל וזה מוסיף את את דרגת הלחץ על הנושא העבודה אני יודעת שעלי להאט את הקצב אבל לצערי אני לא מצליחה. וכאשר אני נכנסת לפניקה שלא אספיק היעילות שלי לכל מה שעוד עלי לעשות נעלמת. אני לא מצליחה לישון מספיק שעות בגלל שכל הזמן יש לי מחשבות מה יהיה . לכן אני פונה על מנת לקבל המלצ האם יש איזה תרופה מרגיעה -אפילו משהו טבעי. המליצו לי על ואלטון - וקניתי זאת אבל טרם שתיתי מכיוון שאין לי מושג מה הכמות המותרת. אודה על תשובתכם המהירה. תודה סם

סם בוקר טוב, אני לא מכירה את התרופה שקנית, ואלטון. יכולה להמליץ לך על פסיפלורה או רסקיו רמדי, שהן תרופות מרגיעות שאינן מזיקות לגוף. פסיפלורה בנוזל או כדורים, ורסקיו רמדי היא אחת מתמציות פרחי באך. לפני השינה כדאי לך לעשות מדיטציה, קימות קלטות בסטימצקי, וכן יש מדיטציה און-ליין דרך האינטרנט. ב ה צ ל ח ה

מתוך ניסיון אני רוצה לחזק את מה שנטע כתבה לך לגבי הרסקיו הוא מאוד עוזר ואין חשש שיגרום למשהו לא טוב אפשר לקחת אותו גם כמה וכמה פעמים ביום בלי חשש - זה בא בבקבוק עם מזלף ומתחילים ב - 4 , 5 טיפות מתחת הלשון ואם אינך מרגישה כל השפעה את יכולה לטפטף עוד כ- 4 טיפות כך אני עשיתי וזה מאוד עזר לי להרגע וגם לישון . יש גם רגיעון של "הדס" ויש גם קלמנרבין ויש עוד הרבה מהסוג של הצמחים לרגיעה והורדת המתח .

שלום רב, אני לא בעניין של תרופות, אלא להפך: "יותר דיבורים - פחות כדורים". אם העומס הטכני של המטלות היא הבעייה (כמות, מבחינה מספרית, ומבחינת רצף ההתרחשות) - אז חלוקת זמן אחרת, וחלוקת מטלות שונה בעבודה - היא התשובה. אבל, אני מתרשם שלא רק בזה מדובר, אלא גם בבעייה של עומס נפשי (דילמות והתלבטות): עניין החתונה אולי. כאן כדאי לשתף אחר/ים, בשיחה ובהוועצות. איש/ת מקצוע יכול לעשות "סדר" שאפילו חברים טובים אינם יכולים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם