פורום פסיכולוגיה קלינית

מכל אלה אני פוחדת. מה לעשות ד"ר???? אולי אתה יכול לתת לי תרופה??? Ablutophobia- Fear of washing or bathing. Acarophobia- Fear of itching or of the insects that cause itching. Acerophobia- Fear of sourness. Achluophobia- Fear of darkness. Acousticophobia- Fear of noise. Acrophobia- Fear of heights. Aerophobia- Fear of drafts, air swallowing, or airbourne noxioussubstances. Aeroacrophobia- Fear of open high places. Aeronausiphobia- Fear of vomiting secondary to airsickness. Agliophobia- Fear of pain. Agoraphobia- Fear of open spaces or of being in crowded, public placeslike markets. Fear of leaving asafe place. Agraphobia- Fear of sexual abuse.* Agrizoophobia- Fear of wild animals. Agyrophobia- Fear of streets or crossing the street. Aichmophobia- Fear of needles or pointed objects. Ailurophobia- Fear of cats. Albuminurophobia- Fear of kidney disease. Alektorophobia- Fear of chickens. Algophobia- Fear of pain. Alliumphobia- Fear of garlic. Allodoxaphobia- Fear of opinions.* Altophobia- Fear of heights. Amathophobia- Fear of dust. Amaxophobia- Fear of riding in a car. Ambulophobia- Fear of walking. Amnesiphobia- Fear of amnesia. Amychophobia- Fear of scratches or being scratched. Anablephobia- Fear of looking up. Ancraophobia or Anemophobia- Fear of wind. Androphobia- Fear of men. Anemophobia- Fear of air drafts or wind. Anginophobia- Fear of angina, choking or narrowness. Anglophobia- Fear of England, English culture, etc. Angrophobia - Fear of becoming angry. Ankylophobia- Fear of immobility of a joint. Anthrophobia or Anthophobia- Fear of flowers. Anthropophobia- Fear of people or society. Antlophobia- Fear of floods. Anuptaphobia- Fear of staying single. Apeirophobia- Fear of infinity. Aphenphosmphobia- Fear of being touched.(Haphephobia) Apiphobia- Fear of bees. Apotemnophobia- Fear of persons with amputations. Arachibutyrophobia- Fear of peanut butter sticking to the roof of the mouth. Arachnephobia or Arachnophobia- Fear of spiders. Arithmophobia- Fear of numbers. Arrhenphobia- Fear of men. Arsonphobia- Fear of fire. Asthenophobia- Fear of fainting or weakness. Astraphobia or Astrapophobia- Fear of thunder and lightning. Astrophobia- Fear of stars and celestial space. Asymmetriphobia- Fear of asymmetrical things. Ataxiophobia- Fear of ataxia (muscular incoordination) Ataxophobia- Fear of disorder or untidiness. Atelophobia- Fear of imperfection. Atephobia- Fear of ruin or ruins. Athazagoraphobia- Fear of being forgotton or ignored or forgetting. Atomosophobia - Fear of atomic explosions. Atychiphobia- Fear of failure. Aulophobia- Fear of flutes. Aurophobia- Fear of gold. Auroraphobia- Fear of Northern lights. Autodysomophobia- Fear of one that has a vile odor. Automatonophobia- Fear of ventriloquist's dummies, animatroniccreatures, wax statues - anything thatfalsly represents a sentient being. Automysophobia- Fear of being dirty. Autophobia- Fear of being alone or of oneself. Aviophobia or Aviatophobia- Fear of flying. B- Bacillophobia- Fear of microbes. Bacteriophobia- Fear of bacteria. Ballistophobia- Fear of missles or bullets. Bolshephobia- Fear of Bolsheviks. Barophobia- Fear of gravity. Basophobia or Basiphobia- Inability to stand. Fear of walking or falling. Bathophobia- Fear of depth. Batonophobia- Fear of plants. Batophobia- Fear of heights or being close to high buildings. Batrachophobia- Fear of amphibians, such as frogs, newts, salamanders,etc. Belonephobia- Fear of pins and needles. (Aichmophobia) Bibliophobia- Fear of books. Blennophobia- Fear of slime. Bogyphobia- Fear of bogies or the bogeyman. Bromidrosiphobia or Bromidrophobia- Fear of body smells. Brontophobia- Fear of thunder and lightning. Bufonophobia- Fear of toads. C- Cacophobia- Fear of ugliness. Cainophobia or Cainotophobia- Fear of newness, novelty. Caligynephobia- Fear of beautiful women. Cancerophobia or Carcinophobia- Fear of cancer. Cardiophobia- Fear of the heart. Carnophobia- Fear of meat. Catagelophobia- Fear of being ridiculed. Catapedaphobia- Fear of jumping from high and low places. Cathisophobia- Fear of sitting. Catoptrophobia- Fear of mirrors. Cenophobia or Centophobia- Fear of new things or ideas. Ceraunophobia- Fear of thunder. Chaetophobia- Fear of hair. Cheimaphobia or Cheimatophobia- Fear of cold. Chemophobia- Fear of chemicals or working with chemicals. Cherophobia- Fear of gaiety. Chionophobia- Fear of snow. Chiraptophobia- Fear of being touched. Cholerophobia- Fear of anger or the fear of cholera. Chorophobia- Fear of dancing. Chrometophobia or Chrematophobia- Fear of money. Chromophobia or Chromatophobia- Fear of colors. Chronophobia- Fear of time. Chronomentrophobia- Fear of clocks. Cibophobia or Sitophobia or Sitiophobia- Fear of food. Claustrophobia- Fear of confined spaces. Cleithrophobia or Cleisiophobia- Fear of being locked in an enclosed place. Cleptophobia- Fear of stealing. Climacophobia- Fear of stairs, climbing or of falling downstairs. Clinophobia- Fear of going to bed. Clithrophobia or Cleithrophobia- Fear of being enclosed. Cnidophobia- Fear of strings. Cometophobia- Fear of comets. Coimetrophobia- Fear of cemeteries. Coitophobia- Fear of coitus. Contreltophobia- Fear of sexual abuse. Coprastasophobia- Fear of constipation. Coprophobia- Fear of feces Coulrophobia- Fear of clowns. Counterphobia- The preference by a phobic for fearful situations. Cremnophobia- Fear of precipices. Cryophobia- Fear of extreme cold, ice or frost. Crystallophobia- Fear of crystals or glass. Cyberphobia- Fear of computers or working on a computer. Cyclophobia- Fear of bicycles. Cymophobia- Fear of waves or wave like motions. Cynophobia- Fear of dogs or rabies. Cypridophobia, Cypriphobia, Cyprianophobia, or Cyprinophobia - Fear ofprostitutes or venereal disease. D- Decidophobia- Fear of making decisions. Defecaloesiophobia- Fear of painful bowels movements. Deipnophobia- Fear of dining and dinner conversations. Dementophobia- Fear of insanity. Demonophobia or Daemonophobia- Fear of demons. Demophobia- Fear of crowds. (Agoraphobia) Dendrophobia- Fear of trees. Dentophobia- Fear of dentists. Dermatophobia- Fear of skin lesions. Dermatosiophobia or Dermatophobia or Dermatopathophobia- Fear of skindisease. Dextrophobia- Fear of objects at the right side of the body. Diabetophobia- Fear of diabetes. Didaskaleinophobia- Fear of going to school. Dikephobia- Fear of justice. Dinophobia- Fear of dizziness or whirlpools. Diplophobia- Fear of double vision. Dipsophobia- Fear of drinking. Dishabiliophobia- Fear of undressing in front of someone. Domatophobia or Oikophobia- Fear of houses or being in a house. Doraphobia- Fear of fur or skins of animals. Dromophobia- Fear of crossing streets. Dutchphobia- Fear of the Dutch. Dysmorphophobia- Fear of deformity. Dystychiphobia- Fear of accidents. E- Ecclesiophobia- Fear of church. Ecophobia- Fear of home. Eicophobia or Oikophobia- Fear of home surroundings. Eisoptrophobia- Fear of mirrors or of seeing oneself in a mirror. Electrophobia- Fear of electricity. Eleutherophobia- Fear of freedom. Elurophobia- Fear of cats. (Ailurophobia) Emetophobia- Fear of vomiting. Enetophobia- Fear of pins. Enochlophobia- Fear of crowds. Enosiophobia or Enissophobia- Fear of having committed an unpardonablesin or of criticism. Entomophobia- Fear of insects. Eosophobia- Fear of dawn or daylight. Epistaxiophobia- Fear of nosebleeds. Epistemophobia- Fear of knowledge. Equinophobia- Fear of horses. Eremophobia- Fear of being oneself or of lonliness. Ereuthrophobia- Fear of blushing. Ergasiophobia- 1) Fear of work or functioning. 2) Surgeon's fear ofoperating. Ergophobia- Fear of work. Erotophobia- Fear of sexual love or sexual questions. Euphobia- Fear of hearing good news. Eurotophobia- Fear of female genitalia. Erythrophobia, Erytophobia or Ereuthophobia- 1) Fear of redlights. 2)Blushing. 3) Red. F- Febriphobia, Fibriphobia or Fibriophobia- Fear of fever. Felinophobia- Fear of cats. (Ailurophobia, Elurophobia, Galeophobia,Gatophobia) Francophobia- Fear of France, French culture.(Gallophobia,Galiophobia) Frigophobia- Fear of cold, cold things. G- Galeophobia or Gatophobia- Fear of cats. Gallophobia or Galiophobia- Fear France, French culture. (Francophobia) Gamophobia- Fear of marriage. Geliophobia- Fear of laughter.Geniophobia- Fear of chins. Genophobia- Fear of sex. Genuphobia- Fear of knees. Gephyrophobia, Gephydrophobia, or Gephysrophobia- Fear of crossingbridges. Germanophobia- Fear of Germany, German culture, etc. Gerascophobia- Fear of growing old. Gerontophobia- Fear of old people or of growing old. Geumaphobia or Geumophobia- Fear of taste. Glossophobia- Fear of speaking in public or of trying to speak. Gnosiophobia- Fear of knowledge. Graphophobia- Fear of writing or handwriting. Gymnophobia- Fear of nudity. Gynephobia or Gynophobia- Fear of women. H- Hadephobia- Fear of hell. Hagiophobia- Fear of saints or holy things. Hamartophobia- Fear of sinning. Haphephobia or Haptephobia- Fear of being touched. Harpaxophobia- Fear of being robbed. Hedonophobia- Fear of feeling pleasure. Heliophobia- Fear of the sun. Hellenologophobia- Fear of Greek terms or complex scientificterminology. Helminthophobia- Fear of being infested with worms. Hemophobia or Hemaphobia or Hematophobia- Fear of blood. Heresyphobia or Hereiophobia- Fear of challenges to official doctrineor of radical deviation. Herpetophobia- Fear of reptiles or creepy, crawly things. Heterophobia- Fear of the opposite sex. (Sexophobia) Hierophobia- Fear of priests or sacred things. Hippophobia- Fear of horses. Hippopotomonstrosesquippedaliophobia- Fear of long words. Hobophobia- Fear of bums or beggars. Hodophobia- Fear of road travel. Hormephobia- Fear of shock. Homichlophobia- Fear of fog. Homilophobia- Fear of sermons. Hominophobia- Fear of men. Homophobia- Fear of sameness, monotony or of homosexuality or of becoming homosexual. Hoplophobia- Fear of firearms. Hydrargyophobia- Fear of mercurial medicines. Hydrophobia- Fear of water or of rabies. Hydrophobophobia- Fear of rabies. Hyelophobia or Hyalophobia- Fear of glass. Hygrophobia- Fear of liquids, dampness, or moisture. Hylephobia- Fear of materialism OR the fear of epilepsy. Hylophobia- Fear of forests. Hypengyophobia or Hypegiaphobia- Fear of responsibility. Hypnophobia- Fear of sleep or of being hypnotized. Hypsiphobia- Fear of height. I- Iatrophobia- Fear of going to the doctor or of doctors. Ichthyophobia- Fear of fish. Ideophobia- Fear of ideas. Illyngophobia- Fear of veritgo or feeling dizzy when looking down. Iophobia- Fear of poison. Insectophobia - Fear of insects. Isolophobia- Fear of solitude, being alone. Isopterophobia- Fear of termites, insects that eat wood. Ithyphallophobia- Fear of seeing, thinking about or having an erect penis. J- Japanophobia- Fear of Japanese. Judeophobia- Fear of Jews. K- Kainolophobia- Fear of novelty. Kainophobia- Fear of anything new, novelty. Kakorrhaphiophobia- Fear of failure or defeat. Katagelophobia- Fear of ridicule. Kathisophobia- Fear of sitting down. Kenophobia- Fear of voids or empty spaces. Keraunophobia- Fear of thunder and lightning. Kinetophobia or Kinesophobia- Fear of movement or motion. Kleptophobia- Fear of stealing. Koinoniphobia- Fear of rooms. Kol>Transfer interruptederly female. Kopophobia- Fear of fatigue. Koniophobia- Fear of dust. (Amathophobia) Kosmikophobia- Fear of cosmic phenomenon. Kymophobia- Fear of waves. Kynophobia- Fear of rabies. Kyphophobia- Fear of stooping. L- Lachanophobia- Fear of vegetables. Laliophobia or Lalophobia- Fear of speaking. Leprophobia or Lepraphobia- Fear of leprosy. Leukophobia- Fear of the color white. Levophobia- Fear of things to the left side of the body. Ligyrophobia- Fear of loud noises. Lilapsophobia- Fear of tornadoes and hurricanes. Limnophobia- Fear of lakes. Linonophobia- Fear of string. Liticaphobia- Fear of lawsuits. Lockiophobia- Fear of childbirth. Logizomechanophobia- Fear of computers. Logophobia- Fear of words. Luiphobia- Fear of lues, syphillis. Lutraphobia- Fear of otters. Lygophobia- Fear of darkness. Lyssophobia- Fear of rabies or of becoming mad. M- Macrophobia- Fear of long waits. Mageirocophobia- Fear of cooking. Maieusiophobia- Fear of childbirth. Malaxophobia- Fear of love play. (Sarmassophobia) Maniaphobia- Fear of insanity. Mastigophobia- Fear of punishment. Mechanophobia- Fear of machines. Medomalacuphobia- Fear of losing an erection. Medorthophobia- Fear of an erect penis. Megalophobia- Fear of large things. Melissophobia- Fear of bees. Melanophobia- Fear of the color black. Melophobia- Fear or hatred of music. Meningitophobia- Fear of brain disease. Menophobia- Fear of menstruation. Merinthophobia- Fear of being bound or tied up. Metallophobia- Fear of metal. Metathesiophobia- Fear of changes. Meteorophobia- Fear of meteors. Methyphobia- Fear of alcohol. Metrophobia- Fear or hatred of poetry. Microbiophobia- Fear of microbes. (Bacillophobia) Microphobia- Fear of small things. Misophobia- Fear of being contaminated with dirt of germs. Mnemophobia- Fear of memories. Molysmophobia or Molysomophobia- Fear of dirt or contamination. Monophobia- Fear of solitude or being alone. Monopathophobia- Fear of definite disease. Motorphobia- Fear of automobiles. Mottephobia- Fear of moths. Musophobia or Murophobia- Fear of mice. Mycophobia- Fear or aversion to mushrooms. Mycrophobia- Fear of small things. Myctophobia- Fear of darkness. Myrmecophobia- Fear of ants. Mysophobia- Fear of germs or contamination or dirt. Mythophobia- Fear of myths or stories or false statements. Myxophobia- Fear of slime. (Blennophobia) N- Nebulaphobia- Fear of fog. (Homichlophobia) Necrophobia- Fear of death or dead things. Nelophobia- Fear of glass. Neopharmaphobia- Fear of new drugs. Neophobia- Fear of anything new. Nephophobia- Fear of clouds. Noctiphobia- Fear of the night. Nomatophobia- Fear of names. Nosocomephobia- Fear of hospitals. Nosophobia or Nosemaphobia- Fear of becoming ill. Nostophobia- Fear of returning home. Novercaphobia- Fear of your step-mother. Nucleomituphobia- Fear of nuclear weapons. Nudophobia- Fear of nudity. Numerophobia- Fear of numbers. Nyctohylophobia- Fear of dark wooded areas, of forests at night Nyctophobia- Fear of the dark or of night. O- Obesophobia- Fear of gaining weight.(Pocrescophobia) Ochlophobia- Fear of crowds or mobs. Ochophobia- Fear of vehicles. Octophobia - Fear of the figure 8. Odontophobia- Fear of teeth or dental surgery. Odynophobia or Odynephobia- Fear of pain. (Algophobia) Oenophobia- Fear of wines. Oikophobia- Fear of home surroundings, house. Olfactophobia- Fear of smells. Ombrophobia- Fear of rain or of being rained on. Ommetaphobia or Ommatophobia- Fear of eyes. Oneirophobia- Fear of dreams. Oneirogmophobia- Fear of wet dreams. Onomatophobia- Fear of hearing a certain word or of names. Ophidiophobia- Fear of snakes. (Snakephobia) Ophthalmophobia- Fear of being stared at. Optophobia- Fear of opening one's eyes. Ornithophobia- Fear of birds. Orthophobia- Fear of property. Osmophobia or Osphresiophobia- Fear of smells or odors. Ostraconophobia- Fear of shellfish. Ouranophobia- Fear of heaven P- Pagophobia- Fear of ice or frost. Panthophobia- Fear of suffering and disease. Panophobia or Pantophobia- Fear of everything. Papaphobia- Fear of the Pope. Papyrophobia- Fear of paper. Paralipophobia- Fear of neglecting duty or responsibility. Paraphobia- Fear of sexual perversion. Parasitophobia- Fear of parasites. Paraskavedekatriaphobia- Fear of Friday the 13th. Parthenophobia- Fear of virgins or young girls. Pathophobia- Fear of disease. Patroiophobia- Fear of heredity. Parturiphobia- Fear of childbirth. Peccatophobia- Fear of sinning. (imaginary crime) Pediculophobia- Fear of lice. Pediophobia- Fear of dolls. Pedophobia- Fear of children. Peladophobia- Fear of bald people Pellagrophobia- Fear of pellagra. Peniaphobia- Fear of poverty. Pentheraphobia- Fear of mother-in-law. (Novercaphobia) Phagophobia- Fear of swallowing or of eating or of being eaten. Phalacrophobia- Fear of becoming bald. Phallophobia- Fear of a penis, esp erect. Pharmacophobia- Fear of taking medicine. Phasmophobia- Fear of ghosts. Phengophobia- Fear of daylight or sunshine. Philemaphobia or Philematophobia- Fear of kissing. Philophobia- Fear of falling in love or being in love. Philosophobia- Fear of philosophy. Phobophobia- Fear of phobias. Photoaugliaphobia- Fear of glaring lights. Photophobia- Fear of light. Phonophobia- Fear of noises or voices or one's own voice; oftelephones. Phronemophobia- Fear of thinking. Phthiriophobia- Fear of lice. (Pediculophobia) Phthisiophobia- Fear of tuberculosis. Placophobia- Fear of tombstones. Plutophobia- Fear of wealth. Pluviophobia- Fear of rain or of being rained on. Pneumatiphobia- Fear of spirits. Pnigophobia or Pnigerophobia- Fear of choking of being smothered. Pocrescophobia- Fear of gaining weight. (Obesophobia) Pogonophobia- Fear of beards. Poliosophobia- Fear of contracting poliomyelitis. Politicophobia- Fear or abnormal dislike of politicians. Polyphobia- Fear of many things. Poinephobia- Fear of punishment. Ponophobia- Fear of overworking or of pain. Porphyrophobia- Fear of the color purple. Potamophobia- Fear of rivers or running water. Potophobia- Fear of alcohol. Pharmacophobia- Fear of drugs. Proctophobia- Fear of rectum. Prosophobia- Fear of progress. Psellismophobia- Fear of stuttering. Psychophobia- Fear of mind. Psychrophobia- Fear of cold. Pteromerhanophobia- Fear of flying. Pteronophobia- Fear of being tickled by feathers. Pupaphobia - fear of puppets Pyrexiophobia- Fear of Fever. Pyrophobia- Fear of fire. Q- R- Radiophobia- Fear of radiation, x-rays. Ranidaphobia- Fear of frogs. Rectophobia- Fear of rectum or rectal diseases. Rhabdophobia- Fear of being severely punished or beaten by a rod, or ofbeing severely criticized.Also fear of magic.(wand) Rhypophobia- Fear of defecation. Rhytiphobia- Fear of getting wrinkles. Rupophobia- Fear of dirt. Russophobia- Fear of Russians. S- Samhainophobia: Fear of Halloween. Sarmassophobia- Fear of love play. (Malaxophobia) Satanophobia- Fear of Satan. Scabiophobia- Fear of scabies. Scatophobia- Fear of fecal matter. Scelerophibia- Fear of bad men, burglars. Sciophobia Sciaphobia- Fear of shadows. Scoleciphobia- Fear of worms. Scolionophobia- Fear of school. Scopophobia or Scoptophobia- Fear of being seen or stared at Scotomaphobia- Fear of blindness in visual field. Scotophobia- Fear of darkness. (Achluophobia) Scriptophobia- Fear of writing in public. Selaphobia- Fear of light flashes. Selenophobia- Fear of the moon. Seplophobia- Fear of decaying matter. Sesquipedalophobia- Fear of long words. Sexophobia- Fear of the opposite sex. (Heterophobia) Siderodromophobia- Fear of trains, railroads or train travel. Siderophobia- Fear of stars. Sinistrophobia- Fear of things to the left, left-handed. Sinophobia- Fear of Chinese, Chinese culture. Sitophobia or Sitiophobia- Fear of food or eating. (Cibophobia) Snakephobia- Fear of snakes. (Ophidiophobia) Soceraphobia- Fear of parents-in-law. Social Phobia- Fear of being evaluated negatively in social situations. Sociophobia- Fear of society or people in general. Somniphobia- Fear of sleep. Sophophobia- Fear of learning. Soteriophobia - Fear of dependence on others. Spacephobia- Fear of outer space. Spectrophobia- Fear of specters or ghosts .Spermatophobia or Spermophobia- Fear of germs. Spheksophobia- Fear of wasps. Stasibasiphobia or Stasiphobia- Fear of standing or walking.(Ambulophobia) Staurophobia- Fear of crosses or the crucifix. Stenophobia- Fear of narrow things or places. Stygiophobia or Stigiophobia- Fear of hell. Suriphobia- Fear of mice. Symbolophobia- Fear of symbolism. Symmetrophobia- Fear of symmetry. Syngenesophobia- Fear of relatives. T- Tachophobia- Fear of speed. Taeniophobia or Teniophobia- Fear of tapeworms. Taphephobia Taphophobia- Fear of being buried alive or * = Jessica & Keli have this A- Ablutophobia- Fear of washing or bathing. Acarophobia- Fear of itching or of the insects that cause itching. Acerophobia- Fear of sourness. Achluophobia- Fear of darkness. Acousticophobia- Fear of noise. Acrophobia- Fear of heights. Aerophobia- Fear of drafts, air swallowing, or airbourne noxioussubstances. Aeroacrophobia- Fear of open high places. Aeronausiphobia- Fear of vomiting secondary to airsickness. Agliophobia- Fear of pain. Agoraphobia- Fear of open spaces or of being in crowded, public placeslike markets. Fear of leaving asafe place. Agraphobia- Fear of sexual abuse.* Agrizoophobia- Fear of wild animals. Agyrophobia- Fear of streets or crossing the street. Aichmophobia- Fear of needles or pointed objects. Ailurophobia- Fear of cats. Albuminurophobia- Fear of kidney disease. Alektorophobia- Fear of chickens. Algophobia- Fear of pain. Alliumphobia- Fear of garlic. Allodoxaphobia- Fear of opinions.* Altophobia- Fear of heights. Amathophobia- Fear of dust. Amaxophobia- Fear of riding in a car. Ambulophobia- Fear of walking. Amnesiphobia- Fear of amnesia. Amychophobia- Fear of scratches or being scratched. Anablephobia- Fear of looking up. Ancraophobia or Anemophobia- Fear of wind. Androphobia- Fear of men. Anemophobia- Fear of air drafts or wind. Anginophobia- Fear of angina, choking or narrowness. Anglophobia- Fear of England, English culture, etc. Angrophobia - Fear of becoming angry. Ankylophobia- Fear of immobility of a joint. Anthrophobia or Anthophobia- Fear of flowers. Anthropophobia- Fear of people or society. Antlophobia- Fear of floods. Anuptaphobia- Fear of staying single. Apeirophobia- Fear of infinity. Aphenphosmphobia- Fear of being touched.(Haphephobia) Apiphobia- Fear of bees. Apotemnophobia- Fear of persons with amputations. Arachibutyrophobia- Fear of peanut butter sticking to the roof of the mouth. Arachnephobia or Arachnophobia- Fear of spiders. Arithmophobia- Fear of numbers. Arrhenphobia- Fear of men. Arsonphobia- Fear of fire. Asthenophobia- Fear of fainting or weakness. Astraphobia or Astrapophobia- Fear of thunder and lightning. Astrophobia- Fear of stars and celestial space. Asymmetriphobia- Fear of asymmetrical things. Ataxiophobia- Fear of ataxia (muscular incoordination) Ataxophobia- Fear of disorder or untidiness. Atelophobia- Fear of imperfection. Atephobia- Fear of ruin or ruins. Athazagoraphobia- Fear of being forgotton or ignored or forgetting. Atomosophobia - Fear of atomic explosions. Atychiphobia- Fear of failure. Aulophobia- Fear of flutes. Aurophobia- Fear of gold. Auroraphobia- Fear of Northern lights. Autodysomophobia- Fear of one that has a vile odor. Automatonophobia- Fear of ventriloquist's dummies, animatroniccreatures, wax statues - anything thatfalsly represents a sentient being. Automysophobia- Fear of being dirty. Autophobia- Fear of being alone or of oneself. Aviophobia or Aviatophobia- Fear of flying. B- Bacillophobia- Fear of microbes. Bacteriophobia- Fear of bacteria. Ballistophobia- Fear of missles or bullets. Bolshephobia- Fear of Bolsheviks. Barophobia- Fear of gravity. Basophobia or Basiphobia- Inability to stand. Fear of walking or falling. Bathophobia- Fear of depth. Batonophobia- Fear of plants. Batophobia- Fear of heights or being close to high buildings. Batrachophobia- Fear of amphibians, such as frogs, newts, salamanders,etc. Belonephobia- Fear of pins and needles. (Aichmophobia) Bibliophobia- Fear of books. Blennophobia- Fear of slime. Bogyphobia- Fear of bogies or the bogeyman. Bromidrosiphobia or Bromidrophobia- Fear of body smells. Brontophobia- Fear of thunder and lightning. Bufonophobia- Fear of toads. C- Cacophobia- Fear of ugliness. Cainophobia or Cainotophobia- Fear of newness, novelty. Caligynephobia- Fear of beautiful women. Cancerophobia or Carcinophobia- Fear of cancer. Cardiophobia- Fear of the heart. Carnophobia- Fear of meat. Catagelophobia- Fear of being ridiculed. Catapedaphobia- Fear of jumping from high and low places. Cathisophobia- Fear of sitting. Catoptrophobia- Fear of mirrors. Cenophobia or Centophobia- Fear of new things or ideas. Ceraunophobia- Fear of thunder. Chaetophobia- Fear of hair. Cheimaphobia or Cheimatophobia- Fear of cold. Chemophobia- Fear of chemicals or working with chemicals. Cherophobia- Fear of gaiety. Chionophobia- Fear of snow. Chiraptophobia- Fear of being touched. Cholerophobia- Fear of anger or the fear of cholera. Chorophobia- Fear of dancing. Chrometophobia or Chrematophobia- Fear of money. Chromophobia or Chromatophobia- Fear of colors. Chronophobia- Fear of time. Chronomentrophobia- Fear of clocks. Cibophobia or Sitophobia or Sitiophobia- Fear of food. Claustrophobia- Fear of confined spaces. Cleithrophobia or Cleisiophobia- Fear of being locked in an enclosed place. Cleptophobia- Fear of stealing. Climacophobia- Fear of stairs, climbing or of falling downstairs. Clinophobia- Fear of going to bed. Clithrophobia or Cleithrophobia- Fear of being enclosed. Cnidophobia- Fear of strings. Cometophobia- Fear of comets. Coimetrophobia- Fear of cemeteries. Coitophobia- Fear of coitus. Contreltophobia- Fear of sexual abuse. Coprastasophobia- Fear of constipation. Coprophobia- Fear of feces Coulrophobia- Fear of clowns. Counterphobia- The preference by a phobic for fearful situations. Cremnophobia- Fear of precipices. Cryophobia- Fear of extreme cold, ice or frost. Crystallophobia- Fear of crystals or glass. Cyberphobia- Fear of computers or working on a computer. Cyclophobia- Fear of bicycles. Cymophobia- Fear of waves or wave like motions. Cynophobia- Fear of dogs or rabies. Cypridophobia, Cypriphobia, Cyprianophobia, or Cyprinophobia - Fear ofprostitutes or venereal disease. D- Decidophobia- Fear of making decisions. Defecaloesiophobia- Fear of painful bowels movements. Deipnophobia- Fear of dining and dinner conversations. Dementophobia- Fear of insanity. Demonophobia or Daemonophobia- Fear of demons. Demophobia- Fear of crowds. (Agoraphobia) Dendrophobia- Fear of trees. Dentophobia- Fear of dentists. Dermatophobia- Fear of skin lesions. Dermatosiophobia or Dermatophobia or Dermatopathophobia- Fear of skindisease. Dextrophobia- Fear of objects at the right side of the body. Diabetophobia- Fear of diabetes. Didaskaleinophobia- Fear of going to school. Dikephobia- Fear of justice. Dinophobia- Fear of dizziness or whirlpools. Diplophobia- Fear of double vision. Dipsophobia- Fear of drinking. Dishabiliophobia- Fear of undressing in front of someone. Domatophobia or Oikophobia- Fear of houses or being in a house. Doraphobia- Fear of fur or skins of animals. Dromophobia- Fear of crossing streets. Dutchphobia- Fear of the Dutch. Dysmorphophobia- Fear of deformity. Dystychiphobia- Fear of accidents. E- Ecclesiophobia- Fear of church. Ecophobia- Fear of home. Eicophobia or Oikophobia- Fear of home surroundings. Eisoptrophobia- Fear of mirrors or of seeing oneself in a mirror. Electrophobia- Fear of electricity. Eleutherophobia- Fear of freedom. Elurophobia- Fear of cats. (Ailurophobia) Emetophobia- Fear of vomiting. Enetophobia- Fear of pins. Enochlophobia- Fear of crowds. Enosiophobia or Enissophobia- Fear of having committed an unpardonablesin or of criticism. Entomophobia- Fear of insects. Eosophobia- Fear of dawn or daylight. Epistaxiophobia- Fear of nosebleeds. Epistemophobia- Fear of knowledge. Equinophobia- Fear of horses. Eremophobia- Fear of being oneself or of lonliness. Ereuthrophobia- Fear of blushing. Ergasiophobia- 1) Fear of work or functioning. 2) Surgeon's fear ofoperating. Ergophobia- Fear of work. Erotophobia- Fear of sexual love or sexual questions. Euphobia- Fear of hearing good news. Eurotophobia- Fear of female genitalia. Erythrophobia, Erytophobia or Ereuthophobia- 1) Fear of redlights. 2)Blushing. 3) Red. F- Febriphobia, Fibriphobia or Fibriophobia- Fear of fever. Felinophobia- Fear of cats. (Ailurophobia, Elurophobia, Galeophobia,Gatophobia) Francophobia- Fear of France, French culture.(Gallophobia,Galiophobia) Frigophobia- Fear of cold, cold things. G- Galeophobia or Gatophobia- Fear of cats. Gallophobia or Galiophobia- Fear France, French culture. (Francophobia) Gamophobia- Fear of marriage. Geliophobia- Fear of laughter.Geniophobia- Fear of chins. Genophobia- Fear of sex. Genuphobia- Fear of knees. Gephyrophobia, Gephydrophobia, or Gephysrophobia- Fear of crossingbridges. Germanophobia- Fear of Germany, German culture, etc. Gerascophobia- Fear of growing old. Gerontophobia- Fear of old people or of growing old. Geumaphobia or Geumophobia- Fear of taste. Glossophobia- Fear of speaking in public or of trying to speak. Gnosiophobia- Fear of knowledge. Graphophobia- Fear of writing or handwriting. Gymnophobia- Fear of nudity. Gynephobia or Gynophobia- Fear of women. H- Hadephobia- Fear of hell. Hagiophobia- Fear of saints or holy things. Hamartophobia- Fear of sinning. Haphephobia or Haptephobia- Fear of being touched. Harpaxophobia- Fear of being robbed. Hedonophobia- Fear of feeling pleasure. Heliophobia- Fear of the sun. Hellenologophobia- Fear of Greek terms or complex scientificterminology. Helminthophobia- Fear of being infested with worms. Hemophobia or Hemaphobia or Hematophobia- Fear of blood. Heresyphobia or Hereiophobia- Fear of challenges to official doctrineor of radical deviation. Herpetophobia- Fear of reptiles or creepy, crawly things. Heterophobia- Fear of the opposite sex. (Sexophobia) Hierophobia- Fear of priests or sacred things. Hippophobia- Fear of horses. Hippopotomonstrosesquippedaliophobia- Fear of long words. Hobophobia- Fear of bums or beggars. Hodophobia- Fear of road travel. Hormephobia- Fear of shock. Homichlophobia- Fear of fog. Homilophobia- Fear of sermons. Hominophobia- Fear of men. Homophobia- Fear of sameness, monotony or of homosexuality or of becoming homosexual. Hoplophobia- Fear of firearms. Hydrargyophobia- Fear of mercurial medicines. Hydrophobia- Fear of water or of rabies. Hydrophobophobia- Fear of rabies. Hyelophobia or Hyalophobia- Fear of glass. Hygrophobia- Fear of liquids, dampness, or moisture. Hylephobia- Fear of materialism OR the fear of epilepsy. Hylophobia- Fear of forests. Hypengyophobia or Hypegiaphobia- Fear of responsibility. Hypnophobia- Fear of sleep or of being hypnotized. Hypsiphobia- Fear of height. I- Iatrophobia- Fear of going to the doctor or of doctors. Ichthyophobia- Fear of fish. Ideophobia- Fear of ideas. Illyngophobia- Fear of veritgo or feeling dizzy when looking down. Iophobia- Fear of poison. Insectophobia - Fear of insects. Isolophobia- Fear of solitude, being alone. Isopterophobia- Fear of termites, insects that eat wood. Ithyphallophobia- Fear of seeing, thinking about or having an erect penis. J- Japanophobia- Fear of Japanese. Judeophobia- Fear of Jews. K- Kainolophobia- Fear of novelty. Kainophobia- Fear of anything new, novelty. Kakorrhaphiophobia- Fear of failure or defeat. Katagelophobia- Fear of ridicule. Kathisophobia- Fear of sitting down. Kenophobia- Fear of voids or empty spaces. Keraunophobia- Fear of thunder and lightning. Kinetophobia or Kinesophobia- Fear of movement or motion. Kleptophobia- Fear of stealing. Koinoniphobia- Fear of rooms. Kol>Transfer interruptederly female. Kopophobia- Fear of fatigue. Koniophobia- Fear of dust. (Amathophobia) Kosmikophobia- Fear of cosmic phenomenon. Kymophobia- Fear of waves. Kynophobia- Fear of rabies. Kyphophobia- Fear of stooping. L- Lachanophobia- Fear of vegetables. Laliophobia or Lalophobia- Fear of speaking. Leprophobia or Lepraphobia- Fear of leprosy. Leukophobia- Fear of the color white. Levophobia- Fear of things to the left side of the body. Ligyrophobia- Fear of loud noises. Lilapsophobia- Fear of tornadoes and hurricanes. Limnophobia- Fear of lakes. Linonophobia- Fear of string. Liticaphobia- Fear of lawsuits. Lockiophobia- Fear of childbirth. Logizomechanophobia- Fear of computers. Logophobia- Fear of words. Luiphobia- Fear of lues, syphillis. Lutraphobia- Fear of otters. Lygophobia- Fear of darkness. Lyssophobia- Fear of rabies or of becoming mad. M- Macrophobia- Fear of long waits. Mageirocophobia- Fear of cooking. Maieusiophobia- Fear of childbirth. Malaxophobia- Fear of love play. (Sarmassophobia) Maniaphobia- Fear of insanity. Mastigophobia- Fear of punishment. Mechanophobia- Fear of machines. Medomalacuphobia- Fear of losing an erection. Medorthophobia- Fear of an erect penis. Megalophobia- Fear of large things. Melissophobia- Fear of bees. Melanophobia- Fear of the color black. Melophobia- Fear or hatred of music. Meningitophobia- Fear of brain disease. Menophobia- Fear of menstruation. Merinthophobia- Fear of being bound or tied up. Metallophobia- Fear of metal. Metathesiophobia- Fear of changes. Meteorophobia- Fear of meteors. Methyphobia- Fear of alcohol. Metrophobia- Fear or hatred of poetry. Microbiophobia- Fear of microbes. (Bacillophobia) Microphobia- Fear of small things. Misophobia- Fear of being contaminated with dirt of germs. Mnemophobia- Fear of memories. Molysmophobia or Molysomophobia- Fear of dirt or contamination. Monophobia- Fear of solitude or being alone. Monopathophobia- Fear of definite disease. Motorphobia- Fear of automobiles. Mottephobia- Fear of moths. Musophobia or Murophobia- Fear of mice. Mycophobia- Fear or aversion to mushrooms. Mycrophobia- Fear of small things. Myctophobia- Fear of darkness. Myrmecophobia- Fear of ants. Mysophobia- Fear of germs or contamination or dirt. Mythophobia- Fear of myths or stories or false statements. Myxophobia- Fear of slime. (Blennophobia) N- Nebulaphobia- Fear of fog. (Homichlophobia) Necrophobia- Fear of death or dead things. Nelophobia- Fear of glass. Neopharmaphobia- Fear of new drugs. Neophobia- Fear of anything new. Nephophobia- Fear of clouds. Noctiphobia- Fear of the night. Nomatophobia- Fear of names. Nosocomephobia- Fear of hospitals. Nosophobia or Nosemaphobia- Fear of becoming ill. Nostophobia- Fear of returning home. Novercaphobia- Fear of your step-mother. Nucleomituphobia- Fear of nuclear weapons. Nudophobia- Fear of nudity. Numerophobia- Fear of numbers. Nyctohylophobia- Fear of dark wooded areas, of forests at night Nyctophobia- Fear of the dark or of night. O- Obesophobia- Fear of gaining weight.(Pocrescophobia) Ochlophobia- Fear of crowds or mobs. Ochophobia- Fear of vehicles. Octophobia - Fear of the figure 8. Odontophobia- Fear of teeth or dental surgery. Odynophobia or Odynephobia- Fear of pain. (Algophobia) Oenophobia- Fear of wines. Oikophobia- Fear of home surroundings, house. Olfactophobia- Fear of smells. Ombrophobia- Fear of rain or of being rained on. Ommetaphobia or Ommatophobia- Fear of eyes. Oneirophobia- Fear of dreams. Oneirogmophobia- Fear of wet dreams. Onomatophobia- Fear of hearing a certain word or of names. Ophidiophobia- Fear of snakes. (Snakephobia) Ophthalmophobia- Fear of being stared at. Optophobia- Fear of opening one's eyes. Ornithophobia- Fear of birds. Orthophobia- Fear of property. Osmophobia or Osphresiophobia- Fear of smells or odors. Ostraconophobia- Fear of shellfish. Ouranophobia- Fear of heaven P- Pagophobia- Fear of ice or frost. Panthophobia- Fear of suffering and disease. Panophobia or Pantophobia- Fear of everything. Papaphobia- Fear of the Pope. Papyrophobia- Fear of paper. Paralipophobia- Fear of neglecting duty or responsibility. Paraphobia- Fear of sexual perversion. Parasitophobia- Fear of parasites. Paraskavedekatriaphobia- Fear of Friday the 13th. Parthenophobia- Fear of virgins or young girls. Pathophobia- Fear of disease. Patroiophobia- Fear of heredity. Parturiphobia- Fear of childbirth. Peccatophobia- Fear of sinning. (imaginary crime) Pediculophobia- Fear of lice. Pediophobia- Fear of dolls. Pedophobia- Fear of children. Peladophobia- Fear of bald people Pellagrophobia- Fear of pellagra. Peniaphobia- Fear of poverty. Pentheraphobia- Fear of mother-in-law. (Novercaphobia) Phagophobia- Fear of swallowing or of eating or of being eaten. Phalacrophobia- Fear of becoming bald. Phallophobia- Fear of a penis, esp erect. Pharmacophobia- Fear of taking medicine. Phasmophobia- Fear of ghosts. Phengophobia- Fear of daylight or sunshine. Philemaphobia or Philematophobia- Fear of kissing. Philophobia- Fear of falling in love or being in love. Philosophobia- Fear of philosophy. Phobophobia- Fear of phobias. Photoaugliaphobia- Fear of glaring lights. Photophobia- Fear of light. Phonophobia- Fear of noises or voices or one's own voice; oftelephones. Phronemophobia- Fear of thinking. Phthiriophobia- Fear of lice. (Pediculophobia) Phthisiophobia- Fear of tuberculosis. Placophobia- Fear of tombstones. Plutophobia- Fear of wealth. Pluviophobia- Fear of rain or of being rained on. Pneumatiphobia- Fear of spirits. Pnigophobia or Pnigerophobia- Fear of choking of being smothered. Pocrescophobia- Fear of gaining weight. (Obesophobia) Pogonophobia- Fear of beards. Poliosophobia- Fear of contracting poliomyelitis. Politicophobia- Fear or abnormal dislike of politicians. Polyphobia- Fear of many things. Poinephobia- Fear of punishment. Ponophobia- Fear of overworking or of pain. Porphyrophobia- Fear of the color purple. Potamophobia- Fear of rivers or running water. Potophobia- Fear of alcohol. Pharmacophobia- Fear of drugs. Proctophobia- Fear of rectum. Prosophobia- Fear of progress. Psellismophobia- Fear of stuttering. Psychophobia- Fear of mind. Psychrophobia- Fear of cold. Pteromerhanophobia- Fear of flying. Pteronophobia- Fear of being tickled by feathers. Pupaphobia - fear of puppets Pyrexiophobia- Fear of Fever. Pyrophobia- Fear of fire. Q- R- Radiophobia- Fear of radiation, x-rays. Ranidaphobia- Fear of frogs. Rectophobia- Fear of rectum or rectal diseases. Rhabdophobia- Fear of being severely punished or beaten by a rod, or ofbeing severely criticized.Also fear of magic.(wand) Rhypophobia- Fear of defecation. Rhytiphobia- Fear of getting wrinkles. Rupophobia- Fear of dirt. Russophobia- Fear of Russians. S- Samhainophobia: Fear of Halloween. Sarmassophobia- Fear of love play. (Malaxophobia) Satanophobia- Fear of Satan. Scabiophobia- Fear of scabies. Scatophobia- Fear of fecal matter. Scelerophibia- Fear of bad men, burglars. Sciophobia Sciaphobia- Fear of shadows. Scoleciphobia- Fear of worms. Scolionophobia- Fear of school. Scopophobia or Scoptophobia- Fear of being seen or stared at Scotomaphobia- Fear of blindness in visual field. Scotophobia- Fear of darkness. (Achluophobia) Scriptophobia- Fear of writing in public. Selaphobia- Fear of light flashes. Selenophobia- Fear of the moon. Seplophobia- Fear of decaying matter. Sesquipedalophobia- Fear of long words. Sexophobia- Fear of the opposite sex. (Heterophobia) Siderodromophobia- Fear of trains, railroads or train travel. Siderophobia- Fear of stars. Sinistrophobia- Fear of things to the left, left-handed. Sinophobia- Fear of Chinese, Chinese culture. Sitophobia or Sitiophobia- Fear of food or eating. (Cibophobia) Snakephobia- Fear of snakes. (Ophidiophobia) Soceraphobia- Fear of parents-in-law. Social Phobia- Fear of being evaluated negatively in social situations. Sociophobia- Fear of society or people in general. Somniphobia- Fear of sleep. Sophophobia- Fear of learning. Soteriophobia - Fear of dependence on others. Spacephobia- Fear of outer space. Spectrophobia- Fear of specters or ghosts .Spermatophobia or Spermophobia- Fear of germs. Spheksophobia- Fear of wasps. Stasibasiphobia or Stasiphobia- Fear of standing or walking.(Ambulophobia) Staurophobia- Fear of crosses or the crucifix. Stenophobia- Fear of narrow things or places. Stygiophobia or Stigiophobia- Fear of hell. Suriphobia- Fear of mice. Symbolophobia- Fear of symbolism. Symmetrophobia- Fear of symmetry. Syngenesophobia- Fear of relatives. T- Tachophobia- Fear of speed. Taeniophobia or Teniophobia- Fear of tapeworms. Taphephobia Taphophobia- Fear of being buried alive or

יש לך ממש בעיה נפשית

לא צריך להיות ממש חולים כדי לקבל עזרה בפורום הזה מה הבעיה שלך באמת? ואל תעתיקי שוב איזה אנציקלופדיה אני רוצה לעזור אבל את קודם צריכה להתמודד עם הבעיה האמיתית

את נשמעת בצרה צרורה, בואי נקצר את הדרך יש משהו שאת לא פוחדת ממנו???

ירדת מהפסים או מה??????? אולי תצייני ממה את לא פוחדת או שיש לך גם פחד לספר ממש שאת לא פוחדת. אנחנו לא חכמים גדולים אבל גם לא סתומים שנאמין לך!!!!!!!!!

שלום לכולם לאחרונה מזדמן לי פחות להגיע לפורום לאור זאת החלטתי על עזיבה מיום ששי זה. אני מודה לכולם משתתפים ויועצים על ההזדמנות שניתנה לי להכיר אותם אני רוצה לאחל לכלם ולפורום הצלחה אם פגעתי במישהו אני מבקש שוב סליחה ומחילה ומקווה שאולי גם הועלתי פה ושם בברכה עמי עמי

בבקשה.

אליאן,, את כאן ,,,מזמן לא פגשתיך, מה שלומך חמודה,,, ? ושלום בנך,,, ממה את פוחדת כשכתבת למעלה במכתב הארוך כל אחד והמחלה שלו,,, את יודעת משהו על אביב ,,,,, אני מקווה שהיא בסדר,,,היא חסרה , היתן קרובות. ויוי.

בוקר טוב.. ידוע מראש...בסוף כולם עוזבים...

חבל.....אבל זו החלטתך ואני מכבד זאת לדעתי אתה רופא נהדר ....ותאמין לי שעברתי הרבה אתה ישיר אמיתי....ומקצועי והכי חשוב אדם שאומר את האמת הרבה איכזבו אותי....אבל אתה יחד ומיוחד אשמח אם תשאיר כאן פרטים כולל טלפון על מנת שנוכל ליהיות איתך בקשר וגם לשלוח לך לקוחות מאחל לך הצלחה איש יקר!!!

שלום לכולם, לכל המודאגים - אני מבין את הדאגה. אינני יודע כמה זמן ד"ר אבני השתתף בפורום, כי אני חדש בו יחסית, אך תמיד פרידה היא דבר לא נעים. יחד עם זאת, הנושא בטיפול, ואני מסייע למנהל הפורומים למצוא פסיכיאטר אחר. העליתי כמה רעיונות והם נמצאים בבדיקה. סבלנות, ד"ר גידי רובינשטיין

לד"ר גידי רובינשטיין היקר. בוקר טוב. מתבבר שבעלי צודק בגדול, בסופו של דבר כולם עוזבים,ואני אשר איתו לבד!!! ואני עוד חשבתי ללכת לטיפול!!! מה חשבתי לעצמי??? אני הייתי צריכה להקשיב לו וזהו, בכבוד רב כוכבית

שלום דר'. נעזרתי בתשובותיך כמה פעמים, ועל כך התודה . הית טוב בהענות המהירה בתשובה המכובדת והמיקצועית כניזקקנו לה ביאושנו. אולי תחליט בכל זאת .לחזור פעם. בברכה ובהצלחה בדרכך ויוי.

ד"ר עמי אבני אני רוצה להודות לך באופן אישי על כל העזרה שלך במשך תקופה ארוכה לכל אנשי הפורם. ואני מאחל לך הצלחה רבה. ואני בטוח שכולם ישמחו עם תיכנס מידי פעם לבקר בהצלחה @-----)---- איתן

לד"ר עמי אבני - הרבה תודות גם אני נעזרתי בך ולשאלותי קיבלתי תשובות מכובדות גם נעזרתי בתשובותיך לאחרים . מאחלת לך יישר כוח בהמשך דרכך ובהצלחה .

דר' אבני, תודה על כל התשובות שנתת פה לכולם.... על הזמן שתרמת עבורינו... ולכולכם.... כמה אפשר ללמוד על האדם מתגובותיו על פרידה מסוג כזה או אחר... תנסו לקרוא מה כולם כתבו... כוכבית - מדוע את כל-כל חוששת מפרידות? האם זה לא משהו בלתי-נפרד מהחיים?

לדר. אבני לא הספקתי להגיד לך תודה עבור העזרה הרבה, חשבתי שאני אחזור אליך עם פרטים . בכל מקרא אני רוצה להודות לך היות ובזבזתי לך הרבה זמן , וגם כן אני מקווה שבמדה ונצתרך אותך נמצא אותך לפחות לפי שם או דואר אלקטרוני שוב תודה ובהצלחה. ריקי.

לחיות יש את ה"אני חושב" בקטע שונה לגמרי מבני האדם יש להן נשמה...זה ברור מעל לכל ספק, אבל את "כוח החושב" אין להם כמונו זה אותו דבר שתגידי שלחיות יש את כוח הדיבור...יש להן שפת תקשורת השאלה מה יותר מתקדם...אם חושבים על זה שהם משתמשים באותם סימבולים כבר עשרות אלפי שנים. נדמה לך שהכלבה שלך "מתחרטת"....היא באמת יכולה לקבל פתאום פרץ של "רגשות אשם"? לא בהכרח...אלא שהיא רואה איזו תנועה שעשית ובאינסטינקט היא הורידה את הראש...אולי כדי לא לחטוף... בקשר לאלים....לאלים לא היו בדיוק תכונות על מנת שבני האדם יראו בהם אנשים לכל דבר... בעיני היוונים הפגאנים הם עצמם היו התכונות: האהבה, הגבריות, הפוריות, הנשיות, הזעם, הברק, הרעם, הים, הרפואה, הצאן ורועיו... כל "אל" כזה ייצג משהו שאליו הדביקו היוונים את התכונות ויצרו מן עולם של "תכונות מואנשות" - ככה קל היה להם יותר להסתכל על התכונות האלה כעל דבר שיכול להתקיים. בקשר לאלה הרה - היא באמת היתה אומללה מזאוס אבל אדם או אל במקרה שלה...צריך להיות שפל ממש על מנת שיאמלל חיי אחרים אך ורק מפני שרע לו עצמו... הפינוק לא חייב לנבוע דווקא משינה...הפינוק הוא POISE - צורת עמידה ועל הטבע ויחסם של האינדיאנים אליו...השבטים האינדיאניים סגדו לטבע כי הם האמינו שהוא יוצר האדם וממנו ואליו באות הנשמות. הם האמינו ברוחות השמיים כנשמות קדושים, ולקחו את האמונה הפגאנית צעד אחד קדימה כשהם האנישו את האלים שלהם עד כדי הקרבת קרבנות אדם על מנת "לפייס" אותם...הם גם נתנו להם אוכל... בקשר ליחסים עם בני האדם אין אכזבה בלי ציפיה ואת נשמעת אחת שהתאכזבה לא פעם...

אני לא מרביצה לכלבה שלי!!!!! היא קיבלה מכה חזקה פעם אחת, וזה היה כשהיא החליטה "לטעום" שקע חשמלי... מכיוון שהיא חירשת, לא יכולתי לצעוק עליה... אני לא מרביצה לה, כי זה לא הוגן, וכי היא עברה התעללות לפני שהיא הגיעה אליי. צריך לזכור, שלא חשוב אם את מאמינה בסיפור הבריאה התנכ"י או באבולוציה - החיות היו כאן קודם!!! כלבי נחיה, לדוגמא, חייבים לדעת לחשוב... אומנם הם מאולפים לדבר מסויים, אבל לפעמים המציאות ממציאה להם דברים, שהם לא למדו... וזה מוכח שהם מתאימים את עצמם למציאות, למרות האילוף הארוך שהם עברו. ובכל זאת העמים הקדומים "הדביקו" תכונות לאלים שלהם... נכון שהיה אל לכל מטרה, ועובדה שמהסיפורים המיתולוגיים ניתן להסיק, שכל אל היה הרבה יותר מורכב ממה שהוא ייצג. כשאת מתארת חתולים כמפונקים, את מתכוונת לחתולים בכלל או רק לחתולי בית? האינדיאנים מאמינים, שאדם שמת חוזר לעולם בצורת חיה. מבחינת "האכלת" האלים... המנהג של הקרבת קורבנות נפוץ מאוד... בתנ"ך נהגו להקריב קורבנות. המצרים נהגו לקבור את המלכים שלהם עם אוכל, שיהיה להם מה לאכול בעולם הבא. הנוצרים "מאכיךים" את כל הקדושים שלהם, וניזונים מגופו ודמו של ישו... כנראה שהקשר בין אוכל ואמונה חזק ממה שנהוג לחשוב. צודקת, אכלתי הרבה חר.. בגלל אנשים.

לא תיארתי לעצמי שאת מרביצה לכלבה שלך....נראה לי שגם את ספגת כמה "מכות" יותר מדי בשביל שתוכלי להתעלל בחיה.... כמו שאמרתי - לחיה יש אנסטינקטים ולכן נראה לך שהיא "מרגישה" - כשבעצם האינסטינקט ההישרדותי שלה אומר לה לעוף ממך אם היא נשכה אותך...מה שמראה לך שהיא לא חושבת כי אם כן היא לא היתה מפחדת ממך...או שאולי אותה פעם שכן "צ'יפחת" אותה עדיין שמורה אצלה ב - LONG TERM MEMORY כי את יודעת מה אומרים...חתול שנכווה ברותחין נזהר בפושרים....ומי יודע אולי זה נכון גם על כלב... ואם בכלבים עסקינן - אז כלבי הנחיה שהזכרת אומנו לא לחשוב - אלא להעזר באינסטינקט ההישרדותי האישי שלהם לטובת אותו אדם שהם מובילים. הם אולפו להנחות את העיוור למקום מבטחים ולא לרוץ אחרי איזה פרפר שהם ראו בדרך. יש סוגים של כלבים שמיוחדים ומוכשרים בשביל נחייה אבל בכל מקרה הם לא אולפו לחשוב אלא אולפו לאחריות...אז לא צריך להיות כל כך חכם כדי להיות אחראי... העמים הקדומים היו חייבים את התכונות האלה על מנת "לסבר את האוזן" בנוגע לתכונות אנוש. ייתכן שאל אחד יהיה בעל תכונות כל כך רבות? צריכים ליצור מאזן של כוחות באולימפוס על מנת שהאדם על הארץ יוכל להיות מאוזן...זאת אומרת שאדם אחד לבדו לא יוכל להתקיים בשלמות - גם אלים היו צריכים "סביבה תומכת" שתתן פורקן לשגעונות ולכעסים ולרגשות שלהם. הרבה כעס יש במיתולוגיה, הרבה נקמה והרבה חיפוש עצמי...מה זה בא ללמד אותנו כאן ועכשיו?.... בהקשר לחתולים - החיה הזו..מזכירה לי קצת את ה"אמא הפולניה" שמנגבת נזלת מהאף של הבן שלה כי "מה יגידו השכנים...הבן של בלומה מסתובב ככה מלוכלך....אוי ויי..." תראי, אפילו חתולי רחוב הם כאלה...תמיד נקיים תמיד מסודרים... אוכל זה מה שמקיים אותנו...אוכל פיזי ואוכל רוחני...(חכמה). אני אוכל אז אני ממשיך להתקיים ואני חושב וקורא ולומד ולכן ממשיך את קיומי הרוחני. אוכל ודת - הדת היהודית משתמשת המון באוכל - כל חג והאוכל שלו. אין חג בלי אוכל ואפילו יום העצמאות שהוא לא "חג" ממש - גם הוא עם אוכל. מצד שני - גם הנצרות משתמשת הרכה באוכל. גן עדן - אוכל. החטא הקדמון קשור איך לא - לאוכל. החטא הפרטי שלי - שוקולד...שוב אוכל.... ועוד בעניין אוכל...לא טעים לאכול ח... תתחילי להתנקות מרעלים ולדרוש רק מתוק!! מגיע לך! אני מתחילה להאט כי העינים נעצמות אז לילה טוב והמלצה חמה: תקראי את "התקדשות" ספר מדהים ועם הרבה מה לחשוב...

אני הולכת לסיים איזשהו ספר (לא על חיות ו/או אלים...). לילה טוב.

.

אולי תחליפו מספר טלפון ותדברו על זה כמה אפשר לזיין את המוח ? ולמבינה בחיות כדאי שתילמדי משהו על אילוף כלבים לפני שאת מדברת !!!

מה קרה ? שכחת לקחת את הכדורים הבוקר ?

בזמן האחרון הגעתי למסקנה שההורים שלי יאשימו אותי הכל דבר גם כשהם שולחים אותי למקום מסוים ואחים שלי כועסים כי לא הייתי בבית "הם צודקים" חוץ מזה יש לי נטיה לנשוך מן צורך לביס לפעמים מישהו יכול לעזור? מה זה אומר?

דליה ,,, את יכולה לפרט יותר,,

דליה שלום, בת כמה את? זה פרט חשוב...

היי האם הצלחתם להכנס?? אפשר להתחיל מפה להשתמע ש נ ה ב

אנחנו כאן שנהב ,תודה על היוזמה.

הי שנהב וניר, שלומי התחיל עץ לותיקים בדף 600 . נתראה שם. ביי, מיכל.

בקשר לגלית.... ה"ראבק למה היא לא מסתכלת" לא היה מכוון לגלית... אלא אלייך

ליבי היי,, מה שלומך .. אני רואה שיש לך ידע עצום על חיות והקשר שלהם לבני אדם. הנה עוד אחד ,,,אני נימעת מקירבתם של אנשים לאחרונה ,,ומחיות תמיד מפחדת. אז האימרה "אוהבת בני אדם = ואוהבת חיות .וההפיך . נכונה. אוהבת לצייר חיות חזקות וטורפות , ברדלס ,נמר סיבירי,לביאה.ולהיתבונן בהם בכלובים ובנשונא'ל ג/אוגרפיק. זה בטח לא נהפך לפורום על חיות ,,,,,, רק חשבתי ,,,,,,על הרגשות שמעבירות בנו היצורים שהם לא כמונו,,,,,,,, והאם יש דימיון ברגשות האלה אליהם לרגשותינו לבני אדם הסובבים אותנו. אני מדי פעם בשיחות הטיפול כדי להבהיר את דברי או לחדדם נותנת דוגמאות מעולם החי. כמו שהעולם הוא ,,,גו'נגל, והאנשים הם חיות אחד לשני. ו"הפטיש והסדן מעולם החי ,הוא הקושי לצאת מהנישואין לאחר 20 שנים לבית הורי -הוא "מלהיות בכלוב אריות " או לכלוב נמרים". או תכונות נחשיות וארסיות ,ערמומיות ,וכו במה את עסוקה בחיי היום יום ,,ליבי. שלך ויוי.

זה מעניין מה שכתבת... כתבת על חתולים גדולים, פראיים וחזקים... בד"כ אנחנו נמשכים לחיות ש"מדברות" אל האני הפנימי שלנו... או לחיות שמהוות את ההיפך הגמור שלנו. אולי את מציירת הרבה טורפים גדולים, כי יש לך שאיפה "לקבל" משהו מהעוצמה שלהם... מה שעוד מעניין הוא, שציינת חיות ממשפחת החתוליים... מלבד האריות, כולן חיות סוליטריות... ולאחרונה גם את לא יוצאת הרבה... נכון? מאידך, אמא חתולה יכולה להיות מאוד אכזרית כשחיי הגור/ים בסכנה... גם את עושה הכל בשביל הבן שלך... אז לא הכל מקרי בכל מה שקשור לבעלי-חיים... מה דעתך?

ויוי היקרה.... לא שמעתי אמנם את האמרה הזו אבל היא באמת נשמעת לי לא נכונה - גם בגלל האמרה ההפוכה לה...לא כל מי שאוהב חיות אוהב חברה של בני אדם.... מאיזו סיבה את לא מתקרבת לאנשים? פחד? בושה? בגלל הבן שלך (ד"א כתבתי לך תשובה שיום שישי אחה"צ - על מה שכתבת לי אז...) בקשר לחיות - כמו שכתבתי להרה על ההאנשה - ישנן הרבה תכונות שנראות משותפות בין בעלי חיים ובני אדם מה שקצת מבלבל לפעמים...מי זה מי ומה זה מה... את נמשכת לחזק נכון ויוי? החיות שאת מתארת שאת אוהבת לצייר, החיות טורפות...את אוהבת לראות אותן מאחורי כלוב או מסך...לידך אבל רחוק. כל זמן שהן נוגעות בנפש אבל לא נוגעות פיזית...מה עם חיות אדם? בעלך היה סוג של חיה טורפת גם, נכון? לחיות ישנה נשמה גם כן, מה שקצת קצת מבלבל כי בעצם הן לא כמונו אבל קצת כן...הנמר למשל...החיה שאני מאד אוהבת...כשהוא מסתכל עלייך הוא מעביר בך כמו צמרמורת של "הוא קורא אותי ואני שקופה לפניו." הוא מסתכל....בוחן....מתבונן ומחשב את הזינוק שמי יודע מתי יבוא... זה מעורר וזה מרטיט...אבל לא בהכרח בטוח... זה יצור שמצד אחד יש לו זיק של נשמה ומצד שני הוא יכול לקרוע מישהו לגזרים בשביב של שניה... ישנם גם אנשים כאלה...ואני בטוחה שבחייך נתקלת בהם לא פעם אני צודקת?

מממ... טוב. אבל יש משהו במה שכתבתי, לא? כנראה שגלית ואני צריכות להסתכל ביחד... אם כי כל אחת למקום אחר...

דברים יכולים להתפרש במיליון כיוונים שונים כמו שלים יש מאות אלפי גוונים של כחול... ותמיד יש משהו בדברים שאת כותבת או שלא הייתי יכולה לענות לך :-)

דברים יכולים להתפרש במיליון כיוונים שונים כמו שלים יש מאות אלפי גוונים של כחול... ותמיד יש משהו בדברים שאת כותבת או שלא הייתי יכולה לענות לך :-)

הרה היי ! כתבתי לך בטעות למייל הישן שלך ואחרכך לחדש שנתת לי תגיבי אלי במייל איזה מהם קיבלת . את הקובץ של המכתב לא הצלחתי לקרוא פשוט לא נתן לי .

בשני המיילים... שלחתי לך שוב את הקובץ... אני מקווה שהפעם יהיה בסדר...

שלום לכולם אז ככה אני בן 24 ועד לפני 8 חודשים היו לי חיים רגילים עד "ההתקף לב" הראשון מאותו יום ארור חיי השתנו לרעה (בלשון המעטה) מיחושים גופניים נימולים קוצר נשימה סחרחורות חולשה חוסר שימחת חיים בקיצור "שישו ושימחו" את כל התופעות הללו חוויתי לאורך כל היום לקח זמן וארסנל שלם של רופאים כדי להבין שזה "הכל בראש" כיום אני יודע שזו חרדה עד היום היו לי רק מעט ממש התקפים (חמישה) אך הסטרס המטורף שהייתי נימצא בו גרם לכל התופעות הנ"ל (לפחות ככה אני רוצה לחשוב) כיום אני במצב הרבה יותר טוב ללא תרופות או פסיכולוג בעזרת אימי המדהימה שלצערי לימדה אותי "כל מה שהיא יודעת" מנסיון (סובלת מחרדה כבר 30 שנה התקף פעם בשנה נוטלת קסנקס 1 ליום) הסיבה שאני כותב פה היא שאני מעוניין להגיע ל 100% שיפור ולא רק ל80% כמו שאני היום ללא תרופות או פסיכולוגים אני יודע שזה נשמע מופרח אך יש לי כח רצון של "סוס" ומהנפילה שלי הפקתי הרבה לקחים לטובה (לכל נפילה יש גם עליה) התחלתי עבודה חדשה במקום העבודה הישנה שלי שיניתי את כל השקפת חיי היום שלא כמו פעם הכל יותר ב"איזי" הכל רגוע יותר אשמח לקבל גם מהצוות וגם מהגולשים עיצות בכדי להגיע ל 100% הכל כך חשובים האלה אשמח גם לתת עיצות תודה רבה

ס. שלום הכותרת שבחרת היא עזרה בבקשה, אבל התוכן אומר, בלי עזרה בבקשה. החרדות הן סימון כלשהו של הגוף ו/או הנפש שמשהו לא בסדר. זה דורש התייחסות וטיפול מתאים. כוח הרצון הוא כלי חשוב ביותר להצלחה. אני מתאר לעצמי שהתקפי החרדה פגעו בך לא רק בסימפטומים שאתה מתאר אלא בדימוי העצמי, כאילו שאתה לא חזק מספיק להתמודד ועכשיו אתה רוצה להתגבר על הכל בעצמך כחלק מהפתרון. בסך הכל זו יכולה להיות גישה בריאה אבל אינני רואה סיבה מדוע צריך לעשות את כל הדרך לבד. אני מצרף להלן סיכום של הטיפול המקצועי בחרדה, נושא שעולה לעיתים קרובות בפורום. קרא ושמור בצד למקרה שתחליט בכל זאת גם להיעזר בטיפול. חרדה הינה תגובת חרום טבעית של הגוף כדי להתגונן מפני סכנה. במצבים מסויימים החרדה הופכת לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים. כדי לטפל בחרדה צריך להבין את ההקשרים בה היא מופיעה, ללמוד להתמודד עם תגובות החרדה, ולבסוף, גם להתיידד עם החרדה, כלומר, לקבל שבמצבים מסויימים החרדה מופיעה כחלק טבעי של מהלך החיים. כל אלו יכולים להיעשות בטיפול פסיכולוגי. להלן השיטות הנפוצות ביותר לטיפול בחרדות. ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בחרדה. באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. במידה וישנה בעיה פסיכולוגית רחבה יותר ברקע רצוי לטפל בה, אבל ניתן במקביל או באופן בלתי תלוי לטפל בחרדה. גישה זו טוענת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. הגישה הרפואית-תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה חריפים יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. בברכה ד"ר אורן קפלן

בנוסף לדבריו המאלפים של ד"ר קפלן, ובמיוחד להבחנה הקצרה והקולעת בין הכותרת שנתת לדבריך "עזרה בבקשה" לעומת התוכן "בלי עזרה", אוסיף רק שאותה שאיפה למאה אחוז שאתה עומד עליה היא בפני עצמה מתכון בדוק להגברת החרדה. פרפקציוניזם, הערך עליו גדלנו כולנו, נמצא במחקרים מהשנים האחרונות כתופעה שקשורה ליותר ויותר הפרעות נפשיות,ובתוכן חרדה. כל קייץ, כשאני מרצה בכנס השנתי של האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי, אני מגלה מחקר נוסף שמצא קשר בין פרפקציוניזם ובין הפרעה נפשית נוספת. כך שאם כל כך חשוב לך לא ללכת לטיפול (אולי פן זה יפגע בתדמיתך ובשאיפתך לשלמות), לפחות הנח לעצמך ועשה לעצמך הנחה והסתפק בשמונים אחוז שהישגת, כי אם גם בקטע הזה תהייה שאפתן, אתה עלול לפגוע בהישגיך המרשימים עד כה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

קודם כל תודה רבה לך ולד"ר גידי על התשובה המהירה כנראה שלא פירשתם נכון את דברי אך יש מעט אמת בדברים שאמרתם באמת חלק גדול בבעיה שלי היה הפרפקציוניזם המטופש שלי אך כמו שכתבתי הכל הרבה יותר רגוע בשבילי כיום. אין יותר לחפש רק את השלמות בכל דבר אם כי אני עדיין שואף להרגיש 100% ולא מבחינה נפשית אלא מבחינה פיזית משמע להעיף את כל התופעות המוזרות כמו הכאבים והסחרחורות ..... אני עובד על זה אך כנראה שז כבר פחות בשליטתי והזמן יעשה את שלו למעשה אני יכול להגיד שאני שמח עם מה שקרה לי מפני שהייתי צריך את החשבון נפש הזה עם עצמי ואני מרגיש בר מזל שזה בא עכשיו ולא עוד 10 שנים שאני יהיה עם משפחה וילדים הצלחתי בעזרת אימי הנפלאה להפוך את החוויה המפחידה הזו לאחד הדברים הטובים ביותר שקרו לי בחיי ולכן כמו שאמרתי הבעייה היחידה שמפריעה לי היום היא התופעות "הפיזיות" אך כנראה שתידרש עוד עבודה בכדי להתגבר גם על זה לכן אשמח לקבל טיפים על דרכים להתגבר על התופעות הנ"ל תודה רבה רבה לכם ולילה טוב

אם תצליח לפתרון 100% אז תודיע לי.... חבוב...."נגעת-נסעת....

רק תשאל ידידי ואני אשמח לענות לך איך אני אגיע ל 100% האלה אם יש רק דבר אחד וחשוב שלמדתי מכל התקופה הזו זה שאם הנפש חזקה מספיק בכדי למוטט בן אדם אז היא גם חזקה מספיק כדי להרים אותו בחזרה על הרגליים !!! לילה טוב

העצים שאתם מגדלים כאן בפורום הפכו ליער עבות , סבוך ומסובך. אפשר לתעות וללכת לאיבוד בתוך כל העצים. נא להתחשב גם באחרים. בתודה מראש : אחד המשתתפים בפורום.

אז תקנה פעמון של עיזים ככה לא תלך לאיבוד

"אור היי,,,,,,,, מה יהיה גם אני כתבתי במיקרה משהו ,,דימוי לחיות ,,,, הפורום הולך ומדרדר לכוון? הרה וליבי והחתולים ההוא על ה'גונגל אתה על עיזים ואני נמרים ואריות,,, עוד מישהו?... ס,,,,ת,,ם ויוי

יער עבות מעניק הרבה יותר מחורשה דלילה... יותר ירוק, יותר חיות, יותר מקומות מסתור... בקיצור, המטרה היא לא לפגוע באף-אחד, אלא לתת את מלוא המרחב למי שצריך אותו...

לא מזמן היה ט"ו בשבט אז נטענו הרבה עצים... ((-: נזבורה

השנה לא נטעתי כלום... אפילו שתיל קטן אחד... אלא אם לשתול בחזרה את מה שהכלבה שלי עקרה נחשב...

העליתי בעיה אמיתית שקיימת בפורום בצורה תרבותית ועדינה. המשתתפים עושים צחוק במקום להתיחס ולהיות רציניים. חבל מאוד, נעלבתי.............

אין צורך להיעלב!!!!!

עשנתי גארס [כנאה יותר מדי..] וקיבלתי סוטול מאוד רע המלווה בפחדים,חרדה פאניקה,בלבוז עז,מחשבות אשר חולפות בצורה איטית...אחרי יום עדין אני מרגיש מין הרגשות חרדה כאלו לפעמים....למה זאת,ומה אפשר לעשות בקשר לזה..???

http://doctors.co.il/magazine/article-view/282. / ליואב , רצית להנות ותראה מה יצא קיבלת חרדות, מקווה שתבין משהו מהמאמר שצירפתי.

כלב חושב: "בכל פעם שאני רעב, הבעלים שלי נותן לי אוכל... הוא אלוהים!" חתול חושב: "בכל פעם שאני רעב, הבעלים שלי נותן לי אוכל... אני אלוהים!" וזה מסכם, בצורה הומוריסטית, את ההדל הבסיסי שבין כלבים וחתולים...

איזה יופי אהבתי ואימצתי....

מה שלומך ביום ראשון שמשי זה?

משפט חמוד בקשר להודעה הקודמת...(אני צריכה לעמוד יותר בקצב...) זה שרוב המשפחה שלך אסטמטיים לא מעלה או מוריד ממה שכתבתי (תבדקי את התאוריה פעם...) ההבדל בין בני האדם לחיות הוא מה שקרוי "האני החושב" ברור שאדם יכול להתנהג כמו חיה או אפילו גרוע יותר, הגרוע מתייחס לעובדה שהחיה לא מסוגלת לחשוב בעד עצמה מה שעושה אותה לא אשמה. יכול מאד להיות אדם שיגרר לצורת התנהגות אינסטינקטיבית - אבל זה לא בגלל שהוא פועל כך מראש אלא בגלל שהוא לא חשב על זה קודם. אני יכולה להעיף בעיטה למישהו עכשיו...זה אומר שאני אינסטינקטיבית? כרגע כן...כי לא חשבתי...אבל בעיקרון ההבדל הוא שלנו יש כוחות גדולים...אנחנו רק מזניחים את חלקם... מייחסים לחיות תכונות על טבעיות לפעמים...חוש שישי...מייחסים לחיות רגשות...מייחסים תכונות אנושיות...כמעט כמו שייחסו לאלים בתקופה הפגאנית הרה למשל...מלכת האלים ואשתו של זאוס, היתה קנאית שאין כדוגמתה.. "הרה היתה זו שבא לעזרת בני האדם במיוחד לקריאת הנשים, אבל היא עצמה לא היתה מאושרת מאד..:" (אינציקלופדיית מכלל) היא היתה אלה? איך יכול להיות שלאלים תכונות של בני תמותה -כמו קנאה המובילה לחוסר אושר למשל...? החיות יכולות לקבל תכונות אנושיות, כמו ב"חוות החיות"-אבל זו עדיין העתקה של התכונה עצמה שמתאימה את עצמה להתנהגות של אותו בעל חיים. החתול הוא חיה מאד מפונקת...אבל לחתול כמו לכל חיה יש את האינסטינקטים להגן על עצמו (הציפורניים) תקחי לו את זה (כמו כמה אנשים שאכן עושים עקירת ציפורניים לחתולים) ותהרסי אותו - בגלל שזה האינסטינקט שלו כשהוא בא להגן על עצמו...השאלה היא מתי חתולים שורטים שלא לצורך הגנתי ולמה זה קורה דוקא הכלב נאמן יותר...גם על פי מה שאת עצמך אמרת...אז איך את מצפה דוקא ממנו לנשוך? כשהחתול...שכל המהות שלו זה להאדיר את עצמו (כמו שאומר המסר למעלה) שורט, את דווקא מתפלאה ו"נעלבת" למה הטבע צריך להפוך את עצמו? בקשר למה שאת מצפה מבני אדם.... איך את מצפה מאחרים להתייחס אלייך? ואיך התבדית? איך את מתייחסת לעצמך?

לילה טוב... (או בוקר?) אני לא יודעת למה אנשים עדיין לא מוכנים לקבל את, שגם לחיות יש "אני חושב"... למה חיה לא יכולה לחשוב בעד עצמה...? ודאי שכן... אני לא אכתוב שכל חיה מסוגלת לכך, אבל יש המון בע"ח שעושים את זה... קחי, לדוגמא, את הכלבה שלי (או כל כלב מבויית שפוי אחר)... אם היא נושכת אותי בטעות (כשאני מכבדת אותה במשהו מעניין, והיא לא מעריכה נכון את הגודל), גם אם לא נשיכה היסטרית, היא מתביישת בעצמה... רואים עליה שהיא מתחרטת... לא לחינם סגדו - ועדיין סוגדים - לבע"ח לאורך ההיסטוריה... החתול במצרים העתיקה היה קדוש. עד היום שבטי אנדיאנים מסויימים סוגדים לטבע בכלל ולחיות בפרט. אם זה מוצדק להאליל (מלשון אלים) בע"ח? זה תלוי בתרבות... לדעתי אי-אפשר לזלזל בתכונות שמייחדות את החיות על-פני האדם... יכול להיות ש"חוש שישי" זו הגדרה לא מתאימה, אבל בהחלט חיות ניחנו ברגישות גבוהה יותר מהאדם לדברים מסויימים (כולל היכולת "לחזות רעידת אדמה, שמאפיינת חתולים)... יש לזה הסברים ביולוגיים... אבל בעוד שהאדם משתמש במכשירים, לחיות יש את זה באופן טבעי... ל"הרה" המיתולוגית לא היו סיבות רבות להיות מאושרת... זאוס לא היה בדיוק בעל נאמן... מה שהוביל למריבות ביניהם. פה צריכה להישאל שאלה - האם האלים התקיימו? לא חושבת... האלים הם דמויות פרי דימיונה של האנושות... למעשה בני-האדם האנישו את האלים בכך שהם שייכו להם גם תכונות אנושיות... כי ברגע שהאלים בהם מאמינים סובלים מאותן צרות שהאנושות סובלת, הרי שיותר קל להאמין בהם.... איך אפשר להאמין במישהו או במשהו שמעולם לא ידע סבל? שלא ידע שמחה? אני חושבת שהבנת הפוך... כתבתי, שאם כלב שלי יינשך אותי, זה יהיה מבחינתי אסון... לעומת זאת, כשחתול שלי שורט ו/או נושך אותי, אני לא מפריע לי.... למה מגדירים את החתול כמפונק? מבחינה ביולוגית חתול ישן 18 שעות ביממה (וזה כולל גם את החתוליים הגדולים שבטבע)... אז כשרואים חיה, שרוב הזמן ישנה, זה מעלה מחשבות על פינוק... בודאי שלחתולים יש גם רגעים של פינוק, אבל זה לא הופך אותם למפונקים. הטבע לא צריך להפוך את עצמו לכלום... חבל לי שרוב האנושות התרחקה כל-כך מהטבע... כי אחראי להרס הטבע? בודאי שלא בע"ח. לגבי השאלות האחרונות על ציפיה מבני-אדם... עוד לי תשובות על זה... אני בעצמי תוהה למה בעצם אני מצפה וממי.

לילה טוב... (או בוקר?) אני לא יודעת למה אנשים עדיין לא מוכנים לקבל את, שגם לחיות יש "אני חושב"... למה חיה לא יכולה לחשוב בעד עצמה...? ודאי שכן... אני לא אכתוב שכל חיה מסוגלת לכך, אבל יש המון בע"ח שעושים את זה... קחי, לדוגמא, את הכלבה שלי (או כל כלב מבויית שפוי אחר)... אם היא נושכת אותי בטעות (כשאני מכבדת אותה במשהו מעניין, והיא לא מעריכה נכון את הגודל), גם אם לא נשיכה היסטרית, היא מתביישת בעצמה... רואים עליה שהיא מתחרטת... לא לחינם סגדו - ועדיין סוגדים - לבע"ח לאורך ההיסטוריה... החתול במצרים העתיקה היה קדוש. עד היום שבטי אנדיאנים מסויימים סוגדים לטבע בכלל ולחיות בפרט. אם זה מוצדק להאליל (מלשון אלים) בע"ח? זה תלוי בתרבות... לדעתי אי-אפשר לזלזל בתכונות שמייחדות את החיות על-פני האדם... יכול להיות ש"חוש שישי" זו הגדרה לא מתאימה, אבל בהחלט חיות ניחנו ברגישות גבוהה יותר מהאדם לדברים מסויימים (כולל היכולת "לחזות רעידת אדמה, שמאפיינת חתולים)... יש לזה הסברים ביולוגיים... אבל בעוד שהאדם משתמש במכשירים, לחיות יש את זה באופן טבעי... ל"הרה" המיתולוגית לא היו סיבות רבות להיות מאושרת... זאוס לא היה בדיוק בעל נאמן... מה שהוביל למריבות ביניהם. פה צריכה להישאל שאלה - האם האלים התקיימו? לא חושבת... האלים הם דמויות פרי דימיונה של האנושות... למעשה בני-האדם האנישו את האלים בכך שהם שייכו להם גם תכונות אנושיות... כי ברגע שהאלים בהם מאמינים סובלים מאותן צרות שהאנושות סובלת, הרי שיותר קל להאמין בהם.... איך אפשר להאמין במישהו או במשהו שמעולם לא ידע סבל? שלא ידע שמחה? אני חושבת שהבנת הפוך... כתבתי, שאם כלב שלי יינשך אותי, זה יהיה מבחינתי אסון... לעומת זאת, כשחתול שלי שורט ו/או נושך אותי, זה לא מפריע לי.... למה מגדירים את החתול כמפונק? מבחינה ביולוגית חתול ישן 18 שעות ביממה (וזה כולל גם את החתוליים הגדולים שבטבע)... אז כשרואים חיה, שרוב הזמן ישנה, זה מעלה מחשבות על פינוק... בודאי שלחתולים יש גם רגעים של פינוק, אבל זה לא הופך אותם למפונקים. הטבע לא צריך להפוך את עצמו לכלום... חבל לי שרוב האנושות התרחקה כל-כך מהטבע... כי אחראי להרס הטבע? בודאי שלא בע"ח. לגבי השאלות האחרונות על ציפיה מבני-אדם... עוד לי תשובות על זה... אני בעצמי תוהה למה בעצם אני מצפה וממי.

אני לא מזניחה אתכם... :-) יש לי - שוב!!!!!!! - תקלה במייל... חלק מגיע וחלק לא... חלק נשלח וחלק לא... אז אם לא קיבלתם תשובה... אני מתנצלת... איתן - לא, בזק לא אשמה... :-))))

עכשיו הבנתי למה לא קיבלתי תגובה ממך במייל

שלחת לי מייל? טוב, מכיוון שיש לי בעיה במייל, אני רק אשאל אותך מה דעתך על המכתב?

הנני בת 34 נשואה , מה שעובר עלי אני לא מאחלת אף לאויבים שלי עברתי המון מקומות עבודה ודווקא שחשבתי שמצאתי את עצמי כמועמדת מתאימה לתפקיד אכזבו אותי המעסיקים ונאלצתי לעזוב אחרי מפלה גדולה למרות בקשותי החוזרות ונישנות שהנני מעונינת בעבודה קבועה כי הנני קניתי בית חדש ומשכנתא על הראש דוקא אז נאלצתי להתפטר בעל כורחי ותמיד זה קורה שאני כבר מחויבת לכ למיני תשלומים על הדירה החדשה ועוד... אני מאוד מיואשת שגם כיום שיש לי עבודה אני חושבת פעמיים אם הנני ראויה או מתאימה לתפקיד שלי וכן מעסיקיי מרוצים ממני . אין לי חשק ללמוד או לעבור שינויים כי התאכזבתי מאוד מכל מקומות עבודתי ואני לא מוצאת את עצמי לומדת כי אני אומרת ממילא יפטרו אותי אז מה הטעם אני חשה שקללה רובצת עלי בכל מקום אליו אפנה לא אמצא את עצמי וזה מה שגם מגלה עתידות אמרה לי אות קין חרוט על מצחך נעה ונדה כמו קין , מה עלי לעשות כדי לשנות את עצמי ולאן עלי לפנות כדי לשנות את אורח חיי שאהיה מרוצה מעצמי וממקום עבודתי ואמצא תוכן ללמוד וללמד עם המון מוטבציה תודה!!!

מאיה שלום נשמע שהדרך קצת הלכה לאיבוד. אולי בעבר היא נראתה ברורה יותר, אבל עכשיו נותרת חסרת ביטחון וחוששת שכל צעד שתבחרי יהיה שוב תחילתה של נפילה נוספת. את ממקדת את הקושי בעבודה, ויתכן שבאמת שם המוקד. בכל מקרה, במצב כזה הייתי מנסה להיות עם ראש פתוח ולראות מה קורה בכל תחומי חייך כשהעבודה הוא חלק מזה. קשה לתת עצה ממוקדת מאחר והבעיה אינה ממוקדת. זהו מצב שמתאים לפנות לייעוץ מקצועי כדי לקבל הכוונה. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני אשמח לקבל המלצה על פסיכולוג וזה כתוב בזכר כי זאת כוונתי באזור ראשל"צ- נס- ציונה -רחובות. תודה

מאיר פרס טל. 08-9463071 משדרות חן ברחובות.

יש בתל השומר פסיכיאטר ממש טוב קוראים לו ד"ר דניאל שטיין

שלום, האם את חברת קופת-חולים מסויימת?

היי,, יש בראשל'צ מירפאה פרטית של כמה פסיכולוגים ופסיכולוגית בשם " מירקם"...לפי מיטב ידיעתי זה עדיין קיים , והם טובים.תחפשי 144. בהצלחה.

לכל ההורים שבינינו, הי, יש לי ויכוח עם אשתי. היא טוענת, שבשום פנים ואופן, אין אף פעם צורך להרים יד חינוכית על ילד. אבל לפעמים, הילדים שלנו , כן אלו המתוקים לעתים, יכולים לשגע פילים ולנצל את אורך רוחנו. השכבתי ילד לישון חצי שעה לאחר זמנו. הילד לא רוצה לישון (מה הם כל כך שונאים בשינה ???) ועושה רעש. הוא עוד יעיר את אחותו הקטנה שבעמל רב הצלחתי זה עתה להשכיב אותה. וזה מה זה מלחיץ, כי אני צריך עוד מעט לעזוב את הבית לפגישה חשובה. אז בהתחלה עוד יש סבלנות, חמודי, לך כבר לישון . לאט לאט עוזבת הסבלנות והרוגז מתחיל לחלחל. בסוף זה פורץ החוצה. אז לא עדיף כבר על ההתחלה, לתת לקטנצ'יק איזה פליק קטן מתוך מעטה של רוגז אבל כאשר עדיין אנו שולטים במצב, ונגמר הסיפור. (בתקוה). זאת הדילמה. מה אתם אומרים , ידידי המלומדים ??

שלומי אני המומה......בשום פנים ואופן לא!!!!! חד משמעי!!!!!! שלא תעיז להרים יד!!!!!!! אל תוציא את התסכולים שלך על הילד!!!!!!!

בוא נראה מה רע האם את המנצל את הכוח הפיזי הרב שיש לך על פניו של הילד ? כן האם אתה מלמד אותו לתקשר בדרך חיובית מילולית ? לא האם הילד לומד מזה שכדי לקבוע הוא צריך רק להכות מישהו פליק קטן ? כן תוצאה פעם הבאה שהקטנה כן כן זאת שאתה מפחד שתתעורר תתנגד לבצע את מה שהוא חושב שהיא צריכה לעשות הוא פשוט ישתמש בשיטה המופלאה שהוא למד מאבא פליק אחד קטן ואז אתה תבוא זועם ותפליק לו ואולי הוא י הפוך ליותר מתוסכל וירביץ לילדים בבית הספר ואז המורה תקרא לך לשיחה ועוד ועוד וזה כמובן רק תסריט אופציונאלי אבל אני מקוה שהבנת פחות או יותר למה מאוד לא מומלץ להרביץ אז מה כן ? להושיב את הילד ולומר לו : אני מאוד מבואס מתוסכל מעוצבן שאתה לא הולך לישון כעת שזה הדבר שאני מבקש ממך לעשות ולכן פעם הבאה שאתה תבקש ממני דבר גם אני לא אעשה אותו. כמו כן יש לבדוק האם הילד לא מוכן לישון מסיבה מסויימת נגיד פחד או משהו כזה אבל זה כבר נושא לסרט אחר בהצלחה ביי

שלומי היי גם אני מרגישה שלהפליק מהר מידי זה לא מומלץ. ולהרביץ - בכלל נראה לי לא טוב. היום, כשאני אמא לבן גדול, שגבוה ממני כמעט בראש, אני נזכרת שהייתי תמיד,ועדיין, מאוד מאופקת, העדפתי "לשחרר צעקה", במקום "לשחרר מכה". גם את הצעקה לא שחררתי מיידית, ובוודאי שלא על כל צעד ושעל, למרות שהיו מקרים שהרגשתי שאני ממש עומדת בפני " התפוצצות מערכתית"... יש לי בן דוד- גבר בן 50- שסבל בילדותו "מאבא רגזן ", שהפליא מכותיו בילד,בחגורה. בן דודי- אב לשתי בנות, נשבע שהוא לעולם לא ירים מכה קטנה עליהן , כי כילד זוכר הוא בגופו ובמוחו את ההשפלה, את הכאב. אתה מבין שלומי? אנחנו האנשים הגדולים (בגיל ובגוף), מול הילד ,שגובהו בקושי מטר.....נראה לך הוגן? זה חלשים על חלשים יותר. כי לדעתי אנשים מרביצים לילדיהם מתוך חולשה, לא מתוך כוח..... הנפת יד נתפסת בעיניי כאקט של חוסר אונים, חוסר סבלנות. לכן- השתדל להמנע מהרמת יד, הרווח יהיה כולו שלך. שתצליח. ש נ ה ב

שלום שלומי, אם הייתי רוצה להיות ציני, הייתי אומר לך שפליק קטן או פליק גדול הוא דווקא דרך להעיר ילדים ומבוגרים כאחד ולא לגרום להם לישון. אחת מסגולותיה של הורות טובה (לעניות דעתי והרגשתי) היא היכולת להבדיל בין הצרכים שלנו כהורים ובין הצרכים של ילדינו. עוד לא נגרם שום נזק פסיכולוגי לילד שלא הלך לישון בזמן, אך לעומת זאת, נגרמו גם נגרמו נזקים פסיכולוגיים לילדים שהוכו. מדוע? משום שבהכאת ילדים אתה מפגין את כוחך הפיזי כמבוגר על חלשים והילד מפנים את המסר שעולם המבוגרים הוא עולם מאיים. מה יקרה אם ילדיך לא ישנו כשאתה תלך לפגישה החשובה? בהתייחסות שלך ניכר צורך ניכר לשלוט ולהשליט סדר. זה עניין שלך, שאינו קשור לילדיך. דמות הורית צריכה להיות, ללא ספק, דמות שמפגינה גם סמכות ויכולת להציב גבולות. אבל נדמה לי שעל ידי הכאה אתה משדר לילד בדיוק את ההפך: שאתה מאבד שליטה על עצמך, וזה מעיד בהחלט על חולשה ולא על חוזק. וכאמור, אם להיצמד לדוגמא שהבאת, פליק מעולם לא הרדים אף אחד. הנח להם והם יירדמו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

או. קיי. אני רואה שאני צריך להדוף מתקפה רבתי ! חברה, להירגע כולם. אני לא ממש זוכר מתי לאחרונה הרמתי יד על הילדים. אבל לצורך הענין, אני רוצה בכל זאת להביא את הטיעון שכנגד. כאשר ילד עושה מעשה לא טוב, למשל עושה רעש אשר עלול להעיר מישהו, והוא הוזהר כמה פעמים שמעשהו הנו רע, יש צורך בענישה. הרי הילד צריך ללמוד שכשעושים משהו לא טוב, סופגים. אי אפשר לתת לילדים לעשות ככל העולה על רוחם , נכון ? אני רוצה להבדיל בין מכה רצינית כואבת מתוך כעס אמיתי, לבין מכה חלשה יחסית שלא פוגעת פיזית, אבל יש לה את האלמנט של העברת מסר חריף של אי שביעות רצון מהילד , ובהקפדה שהדבר יעשה בלי רוגז פנימי. מתוך קור רוח. אני יודע שהדבר מסוכן כי לא תמיד אנו שולטים בעצבינו, אבל מה שאני אומר זה שעדיף אם כבר בסופו של דבר אנו אומדים את עצמנו בלי להתייפייף ורואים שבסוף נתרגז כהלכה ואז עלולה המכה גם להיות כואבת וקשה, אולי עדיף על ההתחלה כשאנו עדיין רגועים יחסית, להעניש בצורה כזו. אני מקוה שהסברתי את עצמי. ואל תרוצו כולכם להלשין עלי במועצה לשלום הילד או משהו כזה . או קי ???

לשלומי לא נישאר לי מה לומר.... אני מבקשת ממך ואפילו מתחננת על תרים עליו יד, בבקשה......

שלומי דיבר על פליק קטן,אתם עשיתם מזה מכות רצח ועוד עם חגורה. אני אנסה לתפוס את ראשו של שלומי.... שלומי אני יודע שאתה מת על הילדים אך קורה לעיתים שהם מוציאים אותנו ההורים מהכלים,ופליק קטן ואפילו שלא כואב אם ניתן אותו ברגע לא של כעס יכאב כעת לילד ולמה?כי הכל פסיכולוגי,והילד מודע שאכן הוא לא מתנהג כיאות ועל זה הוא קיבל פליק ואז הוא בוכה ולנו בתור הורים כואב הלב. לכן להימנע מכל מגע עם ילדך בתור מכה כי הפגיעה בך בתור אב יותר קשה,כי לך יכאב יותר. ואתה זה שמתייסר למרות שלעיתים זה בא הפליק הקטן שלא בשליטתך.אבל הפחד הגדול שמא הפליק הקטן לא יספיק ואז זה ייהפך לפליק יותר גדול בגלל זה רצויי להימנע מכל פליק ואפילו הקטן.

שלומי, אני לא מאמינה לכל יפי הנפש כאן שאף פעם לא הפליקו פליק קטן לילדיהם. הרי את הפליק הקטנטנן אנו מפליקים לאחר דיבורים רבים ואזהרות רבות, כמובן שבתוך תוכנו אנו לא רוצים להפליק, אבל איך תסבירו שבסוף זה עובד (נכון?), כמובן שאני כמו כולם לא בעד ואחרי הפליק אני יושבת ואומרת לילד שכואב לי בלב הפליק יותר מאשר בטוסיק של הילד . אז שלומי, עדיין בוא נשאיר את זה כאופציה אחרונה אם בכלל ונשמור כל כבוד ילדינו. יום טוב!!!

ים, את כמו משב רוח רענן ביום חם ושרבי ! סוף סוף מישהו שמדבר בשפתי. תהיי בריאה, ושהילדודס שלנו לא יעמידו אותנו בנסיון אף פעם. שנגדל אותם בכיף, בהמון סבלנות, עם המון תשומת לב, וים של אהבה !!! ביי

שלום ים, אני מודיעה לך שלי לא הפליקו אף פעם! - תקראי גם את התשובה שלי לשלומי בסוף העץ הזה. ואני מתארת לעצמי שהורי לא היו היחידים. ותאמיני לי, אני הייתי שובבה לא קטנה, והורי היו בשר ודם כמו כל האנשים. לא צריך להיות יפה נפש וגם לא מלאך כדי לא להפליק לילד, צריך להיות פשוט... בן אדם! כל טוב! נזבורה

הפליק לא יגרום לילד לרצות לישון אלא יזכה אותו בתשומת הלב לה הוא זקוק ממך. אם אנחנו מחנכים ללא לאלימות עלינו להוות דוגמא אישית. וכן, גם פליק קטן נחשב אלים ולא משיג שום תוצאה חיובית. עדיף לתאר לילד את תחושתו ואת תחושתך כלפי התנהגותו אך מבלי להאשים אותו, משום שהאשמה היא אלימות מילולית. למשל, אני מבין שאתה לא רוצה ללכת לישון עכשיו אבל הרעש שאתה עושה מאוד לא נעים לי. אני מאוד לא רוצה שמיכל תתעורר. היה לי מאוד קשה להשכיב אותה לישון ואני מאוד אכעס אם היא תתעורר שוב. ברגע שתדבר לילד בגובה העיניים הוא יזהה את רגשותיו ורגשותיך וירגיש שותף למשימה. זה על קצה המזלג מתוך הספר, "הורים משוחררים ילדים משוחררים". אצלי זה מניב תוצאות חיוביות, מקווה שגם אצלך. בהצלחה, מיכל.

שלום שלומי, אמנם אין לי ילדים, ולכן אולי אין לי בכלל זכות דיבור. אבל בכל זאת אהיה חוצפנית ואביע ישר מן הלב את מה שאני מרגישה לגבי "פליק קטן וגמרנו": N O W A Y!!!!!!!!!!! אחזור שנית: N O W A Y!!!!!!!!!!! אם נותר בי איזה ניצוץ של שפיות מהילדות הדפוקה שלי, הרי זה רק בזכות העובדה שהורי אף פעם לא הרביצו לי!!!!! אם היה משהו שהחזיק אותי ברגעים שחשבתי שאני רוצה למות, ומה שיותר מהר, הרי זה היה העובדה שידעתי שלפחות בבית מכבדים אותי כאדם, לא מרביצים לי ולא מתעללים בי כמו בבית הספר. וגם כשהורי כעסו עלי ובעידנא דריתחא, כמו שאומרים, פלטו כמה מילים לא הכי מתאימות, הרי שבזכות העובדה שאף פעם לא הרימו עלי יד, ידעתי שלמרות הכל הם אוהבים אותי. ועוד משהו: מהמילים שלהם אני היום עושה צחוק. אני בטוחה שממכות לעולם, אבל לעולם, לא הייתי יכולה לצחוק, גם לא אחרי שלושים וארבעים שנה.... אז תעניש את הילדים בכל צורה, תצעק, תקלל, אבל בבקשה, אל תרביץ! בהצלחה! נזבורה

לשלומי ולכל הכותבים האחרים בוקר טוב. חשוב להתחיל את התייחסותי מכך שהחוק במדינת ישראל אוסר על הכאת ילדים. אנשים שעושים זאת עשויים לתת את הדין לכך. ההגנה על קטינים וחסרי ישע הינה אחת מהמטרות אותם הציבה לעצמה המדינה- וקיימת חובת דיווח על כך מצד כל אדם באשר הוא. פליק קטן- הינו פתרון אלים של אדם גדול, המבטא נייצול של יתרון הכוח והגודל הפיסי. הוא גם מגלם אובדן שליטה- כפי שכבר כתבו פה לפני, דווקא במצבים בהם נידרשת שליטה והוכחה של אחריות. הסמכות ההורית הינה הכרחית וחשובה, אך אל תבלבלו בינה לבין אלימות. אלו שני מושגים שונים. ההורה הסמכותי אינו ניזקק לפתרון תוקפני, היות ויחסיו עם ילדיו מושתתים על כבוד הדדי והערכה הדדית של זכויותיו של כל צד. מתוך עמדה כזו מוצבים הגבולות ומתאפשרים דיונים לגבי מהותם, בהתאם לגיל הילד ולשלבי התפתחותו. נדרשת גמישות ופתיחות של ההורה ורצון לשמוע את דעתו של הילד. הדרך להציב גבולות, כפי שכבר נכתב פה בעבר הינה בעקביות ובנחישות. גידול ילדים, כפי שיודע כל מי שעושה זאת, הינה משימת חיים מורכבת, מאתגרת ומרגשת. היא מפגישה אותנו עם הילד שהיינו ומאפשרת תיקון ועיבוד. לפעמים אנו גם עשויים למצוא את עצמנו משחזרים במדוייק דפוסים לא טובים, באופן לא מודע. דפוסים שפגעו בנו כילדים. ניתן ורצוי לקבל עזרה והדרכה כאשר חשים זאת. הרי ילדינו הם הדבר החשוב לנו ביותר. נפשם הרכה והעדינה תלויה רבות בנו וביכולתנו היצירתית להגן עליהם, להדריכם ולחנכם. אסור לנצל זכות זו לרעתם. גם אם צרכינו באותה שנייה שונים- הילד נמצא לפנינו בסדרי העדיפויות. אתר זה מכבד את חוקי מדינת ישראל. לכן רבותי- אלימות לא תוצדק פה- להיפך. בוקר טוב לכולכם. רוית.

הי נזבורה, אני מסכימה איתך שאין להרביץ בשום דרך ואופן לילדים אך גם לא לקלל. קללה זוהי השפלה מילולית ובוודאי שלא חינוכית. וכבר אמרו חכמנו חיים ומוות ביד הלשון... ניתן לשלוט ברגשי הכעס ולא להגיע לאיבוד שליטה של אלימות או קללות. פשוט לשוחח עם הילד כמו שהיינו רוצים שישוחחו איתנו בשעת משבר. מיכל.

היי רוית! הנה אני שוב... רציתי קודם כל לעדכן אותך שה"טקס" עובד לא רע. כל ערב הבת שלי יודעת כבר מה הולך לקרות, ובמידה ולא עושים הכל בדיוק לפי הסדר אז היא מסבירה מה צריך לעשות... היא גם ישנה כבר לילה רצוף מבלי להתעורר באמצע, וזה בהחלט מהווה הקלה עצומה בשבילי ובשביל בעלי. עכשיו יש לי בעיה אחרת... הבת שלי מאז ומתמיד מצצה אצבע (במקום מוצץ). בהתחלה זה היה רק כשהיא עייפה וזקוקה למשהו שירגיע אותה, וגם אז האצבע היתה סתם מונחת בפה והיא לא הייתה מוצצת אותה חזק. לאחרונה היא התחילה למצוץ אותה בצורה מאד נחרצת (...) וכמעט בכל הזדמנות. נהייתה לה באצבע יבלת, וכל העור של האצבע נראה סדוק ופצוע. מה אני יכולה לעשות? כשאני אומרת לה להוציא את האצבע - היא בד"כ נעתרת ומוציאה, אבל מייד מכניסה אותה שוב. שקלנו למרוח לה משהו מר על הציפורן (כמו "מרה") מה דעתך?! תודה, מיקי.

מיקי שלום. שוב אני שמחה "לפגוש" אותך כאן. אני שמחה שעזרה התיכתובת שלנו. לגבי האצבע- זהו הרגל מאוד עקשן וקשה למיגור. בגלל זה עדיף להרגיל תינוקות למוצץ- כי ממנו הפרידה קלה יותר. אולי כדאי לנסות לשים תחבושת על הפצעים. היא לא תירצה למצוץ תחבושת או פלסטר. נסי זאת לפני המרה- ותסבירי לה שבגלל מציצת האצבע יש לה פצע, ולכן התחבושת. ושוב- חיזרי לספר איך הלך. בברכה. רוית.

היי רוית. הבעייה העיקרית היא בלילה - כי אז זה הופך להיות לא רצוני. במשך היום, אם אני אומרת לה להוציא את האצבע - אז היא מוציאה. אבל ברגע שהיא מתעייפת - אין לה שליטה על זה. הלילה שמנו לה מרה, והיא הקיאה בגלל זה. במשך היום זה מנע ממנה להכניס את האצבע, אבל בלילה, כשאין לה שליטה על זה - היא מצצה את האצבע עם המרה וזה גרם לה להקיא. אני בטוחה שגם תחבושת היא תמצוץ, ואם זה יפריע לה - היא פשוט תאבק בה עד שהיא תצליח להוריד אותה... מה דעתך?! מיקי.

שלום לכולכם, זוכרים את סיפור האהבה הנכזב שלי, ואיך שהתגברתי עליו, פחות או יותר, טוב יש לי דבר שקצת מציק לי, והוא שבמשך כל התקופה הקצרה הזו שאני עובדת על עצמי ובצורה די טובה , וכמה שמעניין אותי בתוך תוכי מה איתו, או כל מני דברים אנושיים כאלה שפשוט יכפט, ואני מצידי עבדתי קשה על עצמי שכבר לא יכפט לי וזה לא מעניני ואז בנ המשפחה שלו מתקשרים אליי ושואלי שאלות , כל עוד שהוא בעצמו לא מתקשר ואני גם לא מצפה שהוא יתקשר, וחברים שלו שואלים את חברות שלי אם אני בסדר וכל מני שאלות מעצבנות כאילו אני אמורה להיות לא בסדר, וזה מעיק עליי זה פשוט מוציא אותי מההרגשה הטובה שאני הכנסתי את עצמי אליה וזה קורה כל פעם מחדש מה לעשות עם זה ? אני לא יכולה לומר להם לא לשאול כי הם לא שואלים אותי ישירות ולגבי משפחתו אני לא יכולה להיות חצופה ולומר להם שלא התקשרו, די בכך שאני לא מתקשרת בכלל ושאני לא בקשר איתם כדי שהם יבינו את עצמם מה לעשות? לא רוצה ליפול לסערת רגשות הזו, ולבלבול בתוך הראש לגביו די מספיק ואני מקווה להמשיך לשלוט בעצמי, ולא לתת לדברים מסוימים כאלה להוציא אותי ההמצב הנתון שלי עכשיו, זה סתם מעיק עליי לא עושה שום דבר לטובה מה לעשות? מה לחשוב? תודה

לילי הי, למה את לא יכולה לומר לבני משפחתו , בצורה נימוסית , שאת כבר לא בקשר אתו ??? לגבי החברים שלו ששואלים את החברות שלך, תגידי לחברות שיגידו להם שאת התגברת בצורה מאד יפה , וכבר מזמן שכחת ממנו , ושאת כבר יוצאת עם אחרים , שהם הרבה יותר מעניינים, ונגמר הסיפור . מה דעתך ? יום טוב והמשך חיים עצמאיים מאושרים ללא תלות באף אחד !! ביי

הלו,,, איפה כולם?..

הי כוכבית, רק נכנסתי, כנראה שכולם עסוקים היום. מה שלום הסבתא הצעירה שלנו ? איך הולך עם הבעל המגביל שלך ? התחלת כבר לשים אותו קצת במקום ? המשך יום עליז ביי

היי שלומי, שלומי מצויין תודה לך :-) עם בעלי......הסתבכתי...חבל שהתחלתי. לא נורא, נמשיך לשרוד אין ברירה אחרת. אחלה יום, ממני כוכבית

בני בן שלוש וחצי ואני מעונינת לברר האם הוא היפר אקטיבי, אילו בדיקות רפואיות אני צריכה לבקש מהרופא? תודה מראש.

איזה סימנים את רואה אצלו ?

איזה שאלה מיתממת. הילד היפר אקטיבי ,אלו הם הסימנים.

א. שלום היפראקטיביות לא מאובחנת בבדיקות רפואיות אלא בחוות דעת של הרופא הבודק. פנו לנוירולוג או פסיכיאטר ילדים. בכל מקרה, הילד צעיר מאוד לאבחנות וכדאי להיכנס לתהליך בדיקה רציני בשיחות עם איש מקצוע שמתמחה בילדים וטיפול משפחתי כדי לבדוק מה קורה והאם זה משתלב במסגרת המשפחתית. לעיתים מספר שיחות כאלה יוכלו לתת לכם ההורים כלים לפתור את הבעיה. בברכה ד"ר אורן קפלן

הי, קראתי את התשובות לאסתר ולהרה, ואני דוקא שמעתי שהעניין הפוך כלומר, בשלם ה"רם" אנחנו דוקא איננו חולמים דבר ואף מאבדים קשר עם תת המודע (חוויה המזכירה במקצת חוויה של מוות). אני מניחה שהמידע שלי מוטעה או שלא הבנתי אותו נכון או שלא היה נהיר דיו לפני 5-6 שנים שנאמר לי (התעניינתי מסיבות פרטיות שלי בשינה וההפרעות בה). ועוד דבר, אני זוכרת המון מהחלומות שלי בצורה חזותית, קולית ואף תחושתית (פחד, עצב, בלבול... וכיו"ב), אך בכל זאת אני משתמשת בהדחקות כמנגנון הגנה . מה גם שלצערי איני מסוגלת להדחיק דוקא את הדברים שציינת: הסטטיסטיקה של תאונות הדרכים והסכנה הנובעת מהמצב הבטחוני! עכשיו, אני לא מנסה לומר שאתה לא צודק. סתם מנסה לחפש ביני לבין עצמי את הקשר בין חוסר היכולת להדחיק את הדברים האילו לבין העובדה שלשניהם לצערי יש לי קשר מר.

אני מצטרף לרז בשאלה: מאיפה לקחת (ד"ר רובינשטיין) את ההנחה הזו שמי שזוכר את חלומותיו, הוא עשיר מבחינה פסיכולוגית. זו תזה שלך או של מישהו אחר ? נדמה לי שזו היא קביעה קצת יומרנית ולכן אני מתעניין על מה היא מבוססת . יום טוב חלומות פז ביי

במקום להסתמך על מה ששמענו פה ושם, עדיף לקרוא חומר של מומחים בתחום. ספרון קטנטן בעברית של מומחה מהשורה הראשונה בארץ יבהיר את העניין: "שיחות על שינה וחלימה" של פרץ לביא בהוצאת האוניברסיטה המשודרת. אי-זכירת חלומות הוא מקרה פרטי של הדחקה - התפיסה בדבר מנגנוני הגנה בכלל היא תפיסה פסיכואנליטית שלא ניתן להפריכה או לאוששה באופן מדעי. ייתכן שאדם מדחיק בתחום אחד ולא ידחיק בתחום אחר. פרויד כינה את החלום "דרך המלך אל התת-מודע" ועל כן את הטענות בדבר עושר פסיכולוגי יש להפנות אליו. שאלה לא פחות מעניינת היא על מה המהומה, או במילים אחרות, מה תשובתי, שבסה"כ החמיאה לאסתר, הפונה המקורית, עוררה אצל מי שהיא עוררה. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין

עברתי תקופה קשה בחיי .אחרי שהתאוששתי אני מרגישה צורך למשהו אחר שעוד לא התנסיתי בו . כלומר, מתעניינת ברוחניות ובדברים " שמאחורי ". אין לי חשק ללכת לסדנאות ודברים כאלה . האם מישהו ממשתתפי הפורום יכול להמליץ לי על ספרים בנידון ? ואיפה אפשר להשיג אותם.אני גרה באזור השרון.

שלום יסמין, אני מכירה ספרים מעולים שכתבה רונית גלפו: 1. סוד הפשוט 2. כוחה של אהבה. אפשר להשיגם בחנות "העידן החדש" מול הבימה בת"א. כמו כן היא מקיימת הרצאות אחת לחודש ברמת אביב, בנושאים רוחניים, ברמה גבוהה. טל. 03-6480965 בהצלחה

אני רואה שאת ממש חסידה של רונית הלזו. תוכלי אולי בכמה משפטים להאיר את עינינו במשנתה ?

"התקדשות" - אליזבת הייך ספר מדהים להתחלה בנושא

לרופאי הפורום שלום, אני מבקשת לדעת אם יש קבוות תמיכה לאנשים מהמרים. תודה

אורנית שלום רב, ישנה קבוצה טיפולית למהמרים כפייתיים (הראשונה בארץ במסגרת ציבורית) בראשון לציון. הקבוצה מתקיימת בחסות עריית ראשל"צ, ואם אני לא טועה, תוכלי לברר פרטים אודותיה דרך לשכת הרווחה המקומית. בברכה, טלי פרידמן

אורנית שלום פנייתך אמנם מחודש פברואר, אולם ברצוני לציין כי קיים מרכז טיפולי לגמילה מהימורים כפייתיים, שבין היתר מתקיימות בו גם קבוצות תמיכה. המרכז נמצא בתל-אביב - מרכז אלדר טל. 6478022-03 בתקווה שבינתיים העיניינים הסתדרו ומצאת מסגרת בברכה נעה - ב/פנינה אלדר

שלום לך, אני סטודנטית שמחפשת חומר מהספרות על בדידות. אודה לך אם אקבל ממך הפניות לאתרים באינטרנט או לספרים בנושא, כולל הגדרות וגורמים. תודה מראש מירי

מירי שלום רב, הנושא רחב מדיי. עליך להגדיר באיזה היבט של הבדידות את מעוניינת. בברכה, טלי פרידמן

טלי שלום, העבודה שאני עושה היא התמודדות של חולים אונקולוגיים עם הבידוד. אחד מהרגשות הדומיננטיים של חולים אלה בזמן בידוד היא הבדידות. זה הקשר שלי לנושא.. מקווה שתוכלי לעזור לי. בתודה, מירי

דר' רובינשטיין שלום לאחרונה המלץ לי ע"י גורם מקצועי פסיכולוגית חינובית להתחיל טיפול פסיכולוגי עבורי. ההמלצה הזאת די העליבה אותי ובניסיוני לחלץ תשובה למה ,עדיין לא קיבלתי תשובה שהיא אמירה חד משמעית. נאמר לי כי עברתי מספר טראומות בחיים , וחוויות ייחודיות שהן לא פשוטות ולטבת ילדיי וכמובן לטובתי כדאי להתחיל בטיפול. אילו ניתן לי שם של מטפלת האם אפשר להגיע לפסיכולוג כי "אמרו לי" (יעקב שלח אותי) כשלמעשה אין לי תשובה מיתית למה באתי? אשמח לתגובתך או להוסיף פרטים במידת הצורך....

שלום חופית, קודם כל, תודה על השאלה החשובה. את נשמעת אישה אינטליגנטית ובכל זאת, מסתבר שדעות קדומות על טיפול פסיכולוגי חוצות מעמדים חברתיים ורמות השכלה גם בימינו. ייתכן מאוד שהדרך בה נאמרו הדברים לא שידרה תמיכה ואהדה, אך באופן עקרוני אני מסכים שבעיות של ילדים נוצרות - לפחות עד כמה שמדובר בהיבט הסביבתי - בגלל בעיות של הורים. אין בכך חלילה לרמוז על כוונה רעה, אך ברור שהורים אמורים לספק ביטחון לילדיהם ובמידה והם חרדים, דאגנים, שאפתנים בעצמם, יש לכך השלכות על עיצוב התפתחות אישיותו של הילד. את נוגעת בשאלה חשובה: מה לומר לפסיכולוג? באופן כללי, אני מאמין שטיפול פסיכולוגי יכול לעזור רק אם האדם פונה בעצמו ומיוזמתו. אינני מאמין גדול ב"הפניות" של גורמים שונים, יהיו צודקים ככל שיהיו. אבל, אולי נקודת מוצא טובה להתחיל ממנה את הטיפול, תהייה לתאר את ההפנייה, את סיבותיה ובעיקר את מה שהיא גרמה לך להרגיש, כלומר, להתחיל את הטיפול בליבון הקושי הרגשי שלך לפנות וההתנגדות שיצרה בך ההצעה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

הוגדרתי בסובל מהפעות אישיות קשה גמרתי 3 שנים צבא עברתי קרןב ל40 ECT ניסית את כל התרופות (פנותיאזינים טריצקלים בנזודיאזפנים) בנזודיאזפנים וליום לוריוון לא משפיעים עלי אני ב STRESS נוראי 3 שבועות רצוף-עם הקלהות של שעה שעתיים האם להפסיק את 8 MG פרפנן-הרעלת תרופות?

שלום ראובן, יש באתר פורום שנקרא: הלם קרב. אין שם רופא, אבל החברים יוכלו בוודאי לסייע. http://doctors.msn.co.il/forums/list.php?f=66 עדי

שלום עדי יש 2 סוגים של POST TRAOMATIC STRESS DUSORDER הסוג השכיח הוא הלם קרב שמאופיין כמחלת נפש - עם כל הסמפטומים של איבוד שפיות וסכיזופרניה הסוג הנדיר שיש לי הוא טראומה כמו תאונת דרכים שממנה יוצאים שפויים כמוני וכמוך אך לא נרפאים מהצלקות של הדחק העצום והSTRESS הוא קשה מאוד לא היתי במלחה ולא חויתי SHELL SHCK אז אני לא מוגדר כחולה PTSD מצוי אלא כהפרעות נפשית קשה שהיתה קודם והתפתחה בצבא

שלום עדי יש 2 סוגים של POSR TRAUMATIC STRESS DUSORDER הסוג השכיח הוא הלם קרב שמאופיין כמחלת נפש - עם כל הסמפטומים של איבוד שפיות וסכיזופרניה הסוג הנדיר שיש לי הוא טראומה כמו תאונת דרכים שממנה יוצאים שפויים כמוני וכמוך אך לא נרפאים מהצלקות של הדחק העצום והSTRESS הוא קשה מאוד לא היתי במלחה ולא חויתי SHELL SHCK אז אני לא מוגדר כחולה PTSD מצוי אלא כהפרעות נפשית קשה שהיתה קודם והתפתחה בצבאadi כתב/ה: > > שלום ראובן, > > > יש באתר פורום שנקרא: הלם קרב. אין שם רופא, אבל החברים יוכלו > בוודאי לסייע. > PTSD זאת מן ההפרעות נפש הקשות ביותר > > http://doctors.msn.co.il/forums/list.php?f=66 > > עדי

אחי אובחן ע"י פסיכיאטר פרטי כסכיזופרן גבולי הוא אינו מזיק לסביבה אולם הוא נטל כבד על הוריי,כבן 25 אינו עובד/לומד ,חסר מסגרת לחלוטין ללא חברים/חברה. את כל דחפיו המיניים הוא משליך כלפי אמי,מקנא לה ועוקב אחר יציאותיה מן הבית. הוא אינו מוכן ליטול כדורים אינו מוכן ללכת לטיפול פרטני האם אשפוז בכפייה הוא הפתרון? האם זה יהיה מוסרי לתת לו כדורים בארוחתו בסתר? אודה לתשובתך יעל

יעל שלום אישית אני לא מכיר אבחנה של סכיזופרן גבולי הקריטריון לאשפוז כפוי הוא מחלת נפש הגורמת לאדם לפגוע בעצמו או באחרים או שיש סכון קרוב לפגיעה כזו השאלה לכן היא לכן שאלה של הערכה - כמו האם אחיך מסוכן או פוגע באמך בהתנהגותו אם כן ניתן לנסות ליזום אשפוז בכפיה אם אינו עומד בקריטריונים הללו והמטרד משמעותי - הייתי שוקל פניה למשטרה לעתים זה מועיל מאד לגבי טפול בסתר אני בספק אם זה מוסרי יתרה מזה , אני אמנם מכיר מעט מקרים בהם אנשים טופלי שנים בסתר או כביכול בסתר מנסיוני ברוב הפעמים זה מתפוצץ ולא מוכיח את עצמו בסופו של חשבון הדרך הטובה היא נלעזור ליצור נכונות של האדם לטפל בעצמו בברכה עמי

אני סובלת מחרדה חברתית כבר 6 שנים ולא טיפלתי בעצמי עד היום. הפתרון שלי היה בריחה באמצעות הימנעות וכל מיני תרגילים ובנוסף אמא שלי שאיתה שוחחתי על הבעיה (אחות מוסמכת שעוסקת בפסיכיאטריה) נתנה לי כדורים שהיא משתמשת בהם לפני שהיא צריכה להרצות בפני קהל שנקראים דרלין / פרולול 10 מ"ג. לאורך השנים לקחתי 10 מ"ג בכל פעם שצפיתי מצב מעורר חרדה (חצי שעה לפני) וזה עזר כמו מטה קסמים. אבל יש מצבים שאי אפשר לצפות וגם לא רציתי לקחת יותר מפעם אחת ביום, יש לציין שההשפעה עוברת אחרי 6 שעות ומלווה בסופה בעייפות. ככה הצלחתי לצוף את החיים, ללמוד במכללה, להכיר את בעלי, להתחתן ו.... אני בהריון. כיום אני באמצע חודש 6 ולקחתי את הכדור רק פעמיים בכל ההריון (כל פעם 10 מ"ג בלבד) כי קראתי שזה מסוכן פשוט התחבאתי מהעולם. לא העזתי לשאול את הרופא נשים שלי כי אני מתביישת. כיום הגעתי למסקנה נחרצת שאני רוצה טיפול אמיתי ללא כדורים במטרה להיטיב את מצבי - אולי אפילו להחלים לגמרי כי חיי אינם חיים, נמאס לי להתחבא ולפחד כל הזמן! שאלותי בנושא הן: 1. האם מותר לקחת את הכדור בהריון וכמה? (אני אדם בריא לחלוטין, הריון תקין). 2. האם מישהו יכול להפנות אותי לרופא שמתמחה בטיפול בחרדה חברתית באזור השרון (חדרה, נתניה אפילו עד חיפה)? 3. אני מחפשת "בנרות" קבוצת טיפול בחרדה חברתית אך לשוא - מישהו יכול לעזור? 4. האם עצם כך שאני סובלת מחרדה חברתית יכול להעלות את סיכויי לדכאון אחרי לידה? בתודה מראש, רוני.

רוני בוקר טוב, לפניך קישור של אתר מעולה בעברית ובו התשובות לכל שאלותיך:http://www22.brinkster.com/zarut/misc/pills.asp לגבי פסיכיאטר המתמחה בחרדה חברתית, אני מכירה איש מקצוע מצוין מהוד השרון, אעביר לך מאוחר יותר את הפרטים. יום טוב, נטע

לרוני שלום. מזל טוב לגבי ההריון. לגבי תרופות בהריון, בכל מינון שהוא- חשוב והכרחי להתייעץ עם פסיכיאטר. לא הייתי לוקחת אף תרופה (גם בלי הריון) ללא ההתייעצות. לגבי החרדה החברתית- ישנן שיטות טיפול שונות. הייתי ממליצה על פסיכיאטר שיכול לשלב בין כמה שיטות (תרופתית ופסיכוטרפיה). שלחי לי אימייל ואשלח לך בחזרה המלצה. חשוב שבזמן ההריון תהיי בטיפול- כך תוכלי גם להתחזק נפשית לקראת הלידה והשינוי העומד בפנייך. בברכה. רוית.

אם תשאירי לי את האי-מייל שלך אני אוכל להמליץ לך על טיפול באזור השרון. אני נמצאת בקבוצת טיפול בנתניה (שדרך אגב, מאוד עוזרת לי) אז אם תרצי... ביי בינתיים

שלום, אנחנו משפחה חילונית. לביתי בת ה-18 יש מזה מספר חדשים חבר דתי בן 22. הם נפגשו באקראי והבחור נהג להתקשר אליה פעמים רבות עד שנעתרה לו. הם אוהבים מאוד, יש ביניהם קשר עמוק, נמצאים יחד שעות רבות ביום, והוא אף ישן אצלנו בחדרה. הבחור מקסים, בעל ערכים, מכבד אותה ואת שאר בני המשפחה. מידי פעם עולה ביניהם נושא החיים המשותפים, נישואים וגידול הילדים. ביתי רחוקה מהדת והוא כמובן רוצה משפחה דתית. הוא רוצה להנשא בעתיד וביתי הצעירה עומדת לפני גיוס בקיץ. הם כמעט ונפרדו בשל נושא הדת אך חזרו כי הם אוהבים. אני הצעתי פשרה מסוימת, שביתי תתקרב מעט לדת, תכיר יותר, תנסה להבין משמעות של מצוות מסוימות כמו שמירת שבת לדוגמא, ממילא הוא מתקרב אלינו, אוכל אצלנו מאכלים קלים וכו'. יש לציין שהוריו לא מתלהבים מהקשר, בלשון המעטה, אך לא פועלים לניתוקו. האם יש עתיד לקשר כזה? אשמח לשמוע דעות שונות, ואולי אתם מכירים זוגות כאלה שחיים בהרמוניה. תודה

שלום סמדר, עצתי היא להניח לעניינים להתנהל מעצמם, אלא אם כן ביתך פונה אלייך בבקשת ייעוץ. נראה שאת כה את מצליחה לעשות זאת במידה רבה. אם יש הרמוניה בין בני הזוג, וגם הוריו אינם פועלים לניתוקו, אינני רואה כל סיבה לדאגה מיוחדת. לא תמיד הדברים מתנהלים עפ"י איזו סכימה או תסריט שיש לנו בראש, בייחוד בחיי הרגש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

בוקר טוב לכולם..... נעלמתם? או שמה אתם עסוקים בעבודה?? מכוכבית המתגעגעת...

כוכבית בוקר אור, אשמח לשוחח איתך מאוחר יותר, יש לי מספר עיסוקים הבוקר. שיהיה גם לך שבוע טוב, רגוע ומלא אהבה...

לנטע :-))))))))))))) מכוכבית

אובחנתי בגיל 43 ואני מטופלת זה 7 שנים באגוניסט ( Repinerol (Requip וכן בJumex מזה כשלוש שנים הבחנתי בשינויים מפחידים באישיות שהמכנה המשותף להם - איבוד שליטה עצמית ותיאבון בלתי מסופק. כתוצאה מכך עליתי 25 ק"ג בתקופה קצרה יחסית, פיתחתי מעין התמכרות לקניות שכמעט וחיסלה אותי כלכלית והתמכרות למין שכמעט וחיסלה את חיי הנישואין שלי. אני מקבלת כיום Topamax בניסיון לטפל בתנודות מתבי רוח ובהשמנת יתר אבל ללא תוצאות שכן נעשיתי ממש חסרת מצפון ולמרות תמיכה רבה ודאגה של משפחתי אני ממשיכה לזלול בסתר, לפזר כספים ו...... אני זקוקה לעצה, לעזרה - האם יתכן שהתרופות הנוירולוגיות גורמות לכל זה? האם טיפול נפשי יכול לעזור או רק טיפול תרופתי? תודה.

שלום אכן נשמע לי שאתה זקוק לעזרה יתכן ומדובר בתגובה לתרופות , בהתפתחות של הפרעה בגלל או לא בגלל התרופות או בגלל המחלה או בגלל תגובה נפשית למחלה. כך או כך יש סכוי שתעזר בטפול וחומרת התאור מצדיקה לדעתי נסיון להעזר לסכום אנא פנה לפסיכיאטר להערכה ולטעמי, רצוי שיהיה בקשר עם הנוירולוג המטפל בך לגבי ההמשך בבברכה עמי

היי ערב טוב, את פה??? מספרך נשאר במשרדי, נסי את אותי עד חצות ביי ש נ ה ב

בוקר טוב, רק הבוקר ראיתי את הודעתך. נהיה בקשר מאוחר יותר. שיהיה לך שבוע נפלא !

אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי היו לי לראשונה בחיי לפני כשנה וחצי תסמיניים פיזיים לחרדות ולדיכאון שהתבטאו בעיקצוצים, שילשוליים, יובש בפה, ועוד. בעיקבות הטיפול בחצי שנה האחרונה חלו שינויים משמעותיים בחיי חזרתי לעבוד, אני רגועה יותר ואוהבת את עצמי והסביבה יותר תסמיני החרדה כמעט וכולם חלפו. אך עתה אני במשברון עומדת לעזוב מתוך בחירה את עבודתי והלחץ מהלא נודע באופן אוטמטי החזיר את התסמינים טעם לוואי בפה, עקצוצים ועוד. זיהתי את הקשר הישיר הרפתי והם חלפו כמעט כליל אך עצם הופעתם המחודשת הלחיצה אותי. האם עתה מאז הדיכאון שעברתי כל פעם שאחווה חרדה, לחץ, אי וודאות שהיא מנת חלקנו יופעו התסמינים? האם יש דרך להתפטר מהם לעד.

מיכל שלום מאחר ואת נמצאת במסגרת טיפולית כדאי שתעלי את הנושא בתוך הטיפול שכן שם תוכלי לקבל בוודאי את המענה הנכון ביותר על ידי מישהו שמכיר אותך באופן אישי. אני מתאר לעצמי שהיית רוצה לקבל הבטחה שאכן התקפי החרדה או הדיכאון לא יחזרו לעולם. מן הסתם אין וודאות בכך, אך אני תוהה האם עוצמת הדאגה שלך מחזרת הסימפטומים מוצדקת. יתכן שאחרי הטיפול את יודעת טוב יותר להתמודד עם מצבים כאלה ולכן גם אם יעלו סימנים מוכרים מהעבר, הם לא יגרמו לאותן תופעות. העיקרון הוא לא להעלים את הסימפטומים אלא להיות חסין יותר כלפיהם ופחות "להתרגש" מהאפשרות שהם יופיעו. כאמור, זה נושא חשוב שרצוי לעבד אותו בתוך מסגרת הטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני לוקחת כדורי clonex ו tegretol מזה כשנה וחצי . לפני שבוע עשיתי בדיקת הריון מאחר והמחזור החודשי שלי איחר והתשובה היא שאני בהריון . רק עכשיו הפסקתי את הכדורים כיוון שאני יודעת שאסור לקחת אותם בהריון . השאלה היא האם יכול להגרם נזק מכך שרק עכשיו הפסקתי את הכדורים ולא לפני שנכנסתי להריון? אני רוצה את ההריון הזה אך חוששת מההשלכות. האם זה מסוכן?

רונית שלום אני בספק אם יש סכנה אולם אנא פני דרך הרופא המטפל בך למרכז לפגיעות בעוברים (טרטולוגיה) בבית ספר לרפואה בירושליים הם מרכזים את המידע המעודכן ביותר בכל הקשור לפגיעת תרופות בעוברים כמו כן הפסקת טגרטול (לא ציינת מה הסבות) יש בה סכון רב עבורך לךכן הוועצי בפסיכיאטר איך להמשיך את הטפול בעת ההריון שיהיה בהצלחה עמי

קראתי את מה שכתבת לגלית וחייכתי....והפעם דווקא כן בגללך...כי חשבתי לי "הלוואי שהיה מצב שבו אדם היה יכול לעשות דיאלוג עם עצמו באובייקטיביות." מצב בלתי אפשרי אבל משאלת לב... כל תשובה שם כמעט מתאימה גם לך ישנם הרבה איבחונים שנעשים שלא לצורך...כדי "לדחוף תרופות". ידיד שלי קיבל ליתיום, והיה עם זה שנים...הוא משחק בזה אבל יודע שזה לא עושה לו טוב יותר ולא מסדר לו את החיים כי צריך יותר מעזרים כימיים כדי לסדר משהו בראש. אסטמה זה מצב של חנק. ועם כל מה שאת מחניקה, האמת זה לא מפליא אותי. עם טיפול מתאים תמצאי שאת בכלל לא צריכה ונטולין. ואם תפסיקי להחניק את הבכי שבפנים תמצאי שאת תרגישי טוב יותר פיזית ונפשית. פיל לא אמור להיות בחנות חרסינה ואריאל שרון יכול לרכב על אופניים (יהיה לו קשה - אבל אם הוא יוריד כמה גרמים זה אפשרי) אבל הנפש שלך אמורה להיות בפנים ולהפעיל אותך קצת משם - כי מה לעשות אנחנו לא רובוטים ללא רגשות, ולמה אנחנו כך...שאלות למערכת... ויש ליש שאלה קטנה אלייך...באחת ההודעות כתבת שאת אוהבת חתולים..מה התכונות של החתולים שאליהם את כל כך נמשכת?

היי, סליחה שאני מתחילה דווקא בזה, אבל - אריאל שרון על אופניים???? אני מנסה לדמיין אותו על תלת-אופן של ילדים קטנים... אני חושבת שדווקא כן יכול להיות מצב של דיאלוג פנימי אובייקטיבי, אבל על דברים שהמשמעות שלהם לא כל-כך חשובה... אני לא יודעת אם מה שכתבתי לגלית יכול להתאים לי, כי אני קוראת את הדברים שלה כבר תקופה ארוכה, ולא רואה את עצמי שם... כבר היו מקרים שאנשים כתבו פה דברים, ויכולתי לומר "וואלה! זה כאילו שאני כתבתי את זה...". אסטמה היא מחלה מבלבלת... יש הרבה שטוענים שהיא פסיכוסומטית... מאידך היא נחשבת למחלה תורשתית... מה שמעלה את השאלה האם מחלות פסיכוסומטיות יכולות להיות תורשתיות? ואם כן, אז הן כבר עניין גנטי ולא נפשי... בכי? אני לא יודעת מתי בכיתי בפעם האחרונה... עברו מאז כמה שנים טובות.... מה שכתבת על היותנו "לא רובוטים" מזכיר לי את התאוריה השלטת במאות קודמות - שרק לבני-אדם יש מבנה נפשי-רגשי, בעוד בע"ח הם מכונות... וזה מוביל אותי לשאלה האחרונה שלך... חתולים!!! אז קודם כל, ולמען הצדק... אני אוהבת בע"ח נקודה. פשוט יצא שיש לי המון חתולים וקצת פחות מהיתר... אז למה אני אוהבת חתולים? יש סטיגמה על חתולים שהם אנוכיים, מפונקים ולעיתים מרושעים (סטייל שרה נתניהו). אבל זה כמו להכליל את כל הכלבים, הסוסים, הציפורים ובני-האדם! נכון, היתה לי חתולה שהתאימה לסטיגמה הנ"ל... בניגוד לכלב, חתול עצמאי יותר. חתול - ביתי ככל שיהיה - שיימצא את עצמו ברחוב יסתגל וישרוד... כלבים פחות. יש בחתולים אצילות מסויימת, שכלבים לא ניחנו בה... לכלב קוראים "ידידו הטוב של האדם"... אני מכירה חתולים נאמנים לא פחות. בד"כ כלב נאמן לקבוצה של אנשים (להקה)... החתול, כחיה סוליטרית נאמן קודם כל לעצמו ואח"כ לאדם אחד בלבד... בקיצור... אין לזה סוף... צריך לחיות בין חתולים תקופה ארוכה בשביל ללמוד להבין את היצור הזה...

היי הרה אריק שרון על תלת אופן.... צחוק לחשוב על זה....אני אנסה משהו בפוטו שופ כשיהיה לי זמן ואודיע לך איך זה יצא :-) בקשר לדברים שכתבת לגלית...אני קוראת את זה וחושבת "זה בדיוק מה שהיא צריכה רבאק למה היא לא מסתכלת" יש דברים שנכתבים פה בפורום והם בגדר עזרה ויכולים לבוא ממך ממני או מכל אדם אחר, אבל הדברים שכתבת לגלית כמו ההתמודדות שצריכה להעשות היא בדיוק בשבילך. אסטמה נחשבת מחלה פסיכוסומטית והיא לא תמיד תורשתית....מאיפה מתחילה בכלל התורשה?...אבל אם חושבים על זה שאסטמה באה מחנק או החנקה, ולוקחים בחשבון שילד שבא לעולם לא מחליט על הדרך שבה הוא יסתכל על העולם, ושתפיסת עולמו מושפעת (בתחילת חייו ועד התבגרותו מתי שהיא לא תהיה) מהוריו...זה נותן בחזרה את השאלה - האם סגנון חייהם של ההורים גורם לזה שסגנון חייו של הילד יתעצב במעוות גם כן, או יותר נכון...האם עצם זה שההורה מחניק את רגשותיו מסיבה אישית או תרבותית, גורמת גם לילד ללמוד לא להראות רגשות והתוצאה של החנקה כזו ידועה. ילדים רבים מחלימים מהאסטמה כשהם גדלים...בניגוד למחלות תורשתיות רבות...השאלה היא למה... אנחנו מכניסים את החמצן דרך הריאות - את החיים בעצם....גם היפר ונטילציה היא סוג של הכחשה ולרוב המצב הזה נחשב למצב פסיכולוגי יותר מאשר פיזי. בקשר לבכי...זו פשוט הדחקה של רגשות..הדמעות הן נהר החיים. כשמישהו מנסה לעצור את הדמעות והן רוצות לפרוץ החוצה הוא פשוט....נחנק. החיות לא מתנהלות ללא מבנה רגשי. אין להם את המבנה השכלי. הן לא פועלות ממניעים "רובוטיים" אלא מאינסטינקטים. בקשר לחתולים, מה שהפליא אותי בדימוי שנתת לחתול - חיה שהבנתי שאת מאד אוהבת ...נתת דוקא את הצד הלוחם שלו...את השריטות. חתול שכמו שאמרת אי אפשר להכליל: נקי, מפונק, סולידרי, עצמאי, שורד...והכי חשוב נאמן לא פחות מכלב. כשאת דיברת על חתולים פעם שעברה, אמרת שאת אוהבת אותם מאד והם מחזירים לך בחוסר אהבה כלומר - שורטים. את מקבלת כזה משוב גם מבני אדם? בוקר טוב (כי לילה טוב כבר לא שייך) :-)

אני חולמת המון חלומות וגם זוכרת אותם, האם זה יכול להיות קשור לעייפות יתר שלי? תודה

שלום אסתר, העובדה שאת חולמת המון מבטאת את העובדה שאת ישנה היטב. במחזור השינה ישנם מספר שלבים, השלב בו אנו חולמים נקרא שנת REM = תנועות עיניים מהירות והוא השלב העמוק ביותר. לכן, אם את חולמת הרבה, פירושו של דבר שהשלב החשוב ביותר בשינה תקין ואת ישנה עמוק. מעבר לכך, אם את גם זוכרת את החלומות פירושו של דבר שאת פשוט אדם "עשיר" מבחינה פסיכולוגית, כלומר, אינך מדחיקה דברים. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום, האם המשמעות של אי-זכירת החלומות היא "עוני" פסיכולוגי = מנגנון הדחקה פעיל במיוחד? ואם כן, אז מדוע כל-כך הרבה אנשים לא זוכרים את החלומות שלהם? תודה.

אין לי ידע פורמלי בנושא, אבל לפי דברים שקראתי - בד"כ אנחנו זוכרים חלומות בעיקר אם התעוררנו במהלך שלב החלום בשינה (REM). ואז, מכיוון שמחזור השינה לא הושלם, עדיין נרגיש עייפים. "יקיצה טבעית" תקינה, לעומת זאת, היא תמיד בסוף מחזור שינה שלם, ואחריה לא נזכור כמעט בכלל את החלום. אם זה נכון, אז יכול להיות שזכירת-חלומות מעידה גם על שינה לא טובה? - אורי

אסתר שלום, שווה לגשת לבירור רפואי בנוגע לעייפות... היא יכולה להיות סימפטום להרבה דברים, ולאו דווקא לכמות החלומות...

לפי דעתי השביתה מוצדקת אבל היא עושה שירות דב לדמותו של הנכה בחברה בגלל שאתם מנסים להציג את המסכנים ואת אלה שניראים הכי רע אבל יש נכים שלא נראים רע ועדיין קשה להם למשל אני עובד לא מסכן ולא אומלל אבל קשה לי הרבה יותר אבל אני נלחם ועובד ולא מצפה שיתנו לי למרות שהקצבה היא תוספת חשובה בשבילי המאבק צריך להיות לא רק על כסף אלה על שימור מעמד חברתי ויכולת להתקדם בחברה למשל אפשרות כניסה לאונברסיטאות ביתר קלות לנכים שרוצים לילמוד גם לאלה שלא ממש עומדים בקריטריונים2 מימון חלקי למוניות לכאלה שאין להם רשיוןנהיגה למשל חוק המחייב חברות גדולות במשק לעסיק % מסויים של נכים גם עם לא בשכר מלא אז לפחות שיחבו אותם להשקיע בהכשרה ואם הנכה הוא טוב אז הוא נישאר בחברה ואם לא אז הוא הולך הביתה כמו כל אדם אחר בקיצור מה שאני מנסה לומר שהשביתה הזו מציגה את הצד החלש והאומלל של הנכה ולא את הצד התורם והמוביל ניתן ואף רצוי להציג בתקשורת אנשים שלמרות הנכות היגיעו להשיגים ספורטאים עורכי דין ועוד כל מיני אנשים נכים שהיצליחו ומרווחים כסף זה לא בושה זה רק יוכיח לעם שיש בינינו אנשים שתורמים למדינה ואם קצת התחשבות יוכלו לתרום יותר זה לא אסון להשקיע בנגישות למיבני ציבור או להקל על קבלה לאונברסיטאות הכל תלוי איך מציגים את הדברים בצורה של טפילים שבאים לקחת מהחברה או בצורה של אנשים שמעונינים לתרום להיות יצרנים ורק צרכים קצת עזרה בשביל זה תחשבו על זה שם במטה המאבק בהצלחה

http://www.iwomen.co.il/msn/Nnewopen.asp?Artcl=803

יש לי שאלה חשובה: ידיד מאוד טוב שלי חווה תאונת אופנוע לפני כמה שנים. הוא איבד את החברה שלו בתאונה זו. למרות שזו לא היתה אשמתו בכלל הוא מרגיש אשם. בזמן האחרון נראה לי שהמצב שלו יותר קשה כי יש לו התפרצויות בכי והוא לא ישן והוא לא יודע מה לעשות עם עצמו. מה זה אומר? מה יש לו? איך אני יכולה לעזור לו? מודה מראש על התשובות

היי אלמונית... לפי דעתי הכי חשוב שתקשיבי לו, שפשוט תהיי שם עבורו.... תעבירי לו שאת תמיד איתו ותמיד את מוכנה להקשיב לו.. מקווה שעזרתי. כוכבית

שבת שלום, זה הפורום המתאים... איך הידיד שלך התנהג עד התקופה האחרונה? עושה רושם שהוא ניסה להדחיק את הטראומה ואת רגשות האשם (שנגיעים בלי קשר לכך שהוא לא היה אשם...), ועכשיו משהו נשבר בתוכו והוא מתמודד שוב עם כל הצער והאשמה... זה אומר, שאת מצידך צריכה להיות שם בשבילו... ואם המצב לא משתפר, כדאי לדבר איתו על טיפול... לזמן יש נטייה משונה למחוק חלק מהזכרונות ולהשאיר אחרים... בטיפול הוא יוכל לשחזר את כל התאונה ולעבד אותה בצורה בריאה, אחרי כל השנים שהכל היה מוסתר בפנים. HERA.

העניין הוא שאני לא יודעת איך להגיע אליו . הוא אומר שהוא לא יכול לדבר על זה כל כך עם אחרים. והכי גרוע שהוא מאשים את עצמו. ניסיתי להגיד לו שזו לא אשמתו אבל זה לא עוזר. מה עוד אפשר לעשות? יש לו סיוטים בלילה ממה שקרה והוא בקושי אוכל

א. שלום ידידך חווה טראומה כפולה. הוא עבר תאונת דרכים ואיבד את חברתו. המצב שאת מתארת מאפיין מצבים פוסט טראומתיים והיה רצוי להפנות אותו לטיפול פסיכולוגי מתאים. את יכולה לעזור לו בכך שתהיי קרובה ומבינה, אבל לא פחות חשוב בהפנייתו לטיפול. בשנים האחרונות התפתח טיפול חדשני בפוסט טראומה שנקרא EMDR ויתכן שכדאי לנסותו. אני מצרף קישור לכתבה שכתבתי לפני זמן בנושא עבור האתר של דוקטורס, תוכלי לתת לו לקרוא אותה. http://www.psychologia.co.il/emdr.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

הייייי תגידו למה החיים כול כך מפחידים? תגידו למה אין צדק בעולם? תגידו למה הכול נראה קשה וסכנה? תגידו למה הכול מסובך ולא מובן? תגידו למה אין אהבה אמיתית? תגידו עד כמה החיים עוד היו קשים? תגידו האם הדשא של השכן ירוק יותר כמו המראה? תגידו ותגידו.........למה באתי לעולם כשה ככזה........!!!!!!!!!!!!!1 דייייי נמאס לי לא רוצה לחיות הכול קשה מסובך מפחיד חשוד מבלבל ... כרגע אני רק בצעד הראשון בחיים בשירות סדיר בצהל.. ופתאום אני מתחילה לראות מהצד את ההתקרבות של החיים הא\מיתיים. כמו שאני יבנה אותם כך הם היו. אבל. אצלי הכול חשוך ולא ברור.. אין לי עתיד הכול קשה לי,אם זה לימודים ש\נורא מדכא אותי לדעת שאני נמצאת כאן אבל אין לי בגרות לא 12 שנות לימוד ...לא לא לא רוצה...... גם צבא אני לא רוצה מה עושים .... הכול מפחיד אותי,האם זה מעיד על כך שבאמת היו לי חיים קשים? הרי אין לי כלום ביד,אני מתקשה גגם בלעשות ולהתחיל... .......................................................................זה בשבילכם חלק מקטע כשעצוב לי..... לפניך היום דרך חדשה שיכולה להיות קלה ויכולה להיות קשה ויכולה להיות מעניינת אבל בעצם. אם הדרך תהיה מהנה או לא תלוי רק בך איך שנביט אל העולם כך העולם יראה לנו ואם נביט אל העולם בחיוך ידידותי ואהבה נקבל בתמורה שפע מכול הטוב וברכה מכול ה ב ר י א ה !!!!!!!! ): ביייי ): העצובה):

היי, בכל חושך יש גם מעט אור.. בכל רע יש גם מעט טוב... את עוד תראי שהכל יהיה קל יותר, את פשוט צריכה לדעת להאמין בעצמך, ועם את המשא כבד לך לסחוב, אני אלך איתך ואעזור לך לצעוד... ובמיוחד בשבילך ישר מתוך הלב...... :-))))) אל תדאגי עוד הכל יסתדר.... ממני כוכבית

אופססססס, שיניתי את הכינוי......

שבת שלום, החיים מפחידים רק כשאין כלים מתאימים להתמודד איתם. צדק זה דבר יחסי... הכל נראה קשה ומסוכן כי ככה את רואה את זה... כי לפעמים צריך מישהו שינחה אותנו בתוך כל הסכנות... מה זאת אומרת מסובך ולא מובן? זה הכל תלוי באיך אנחנו רואים את הדברים... מה שנראה פשוט לאחד, מסובך בעיני השני... אותו דבר לגבי מה שמובן... אהבה אמיתית... זה תלוי, יש כאלה שמצאו אותה, ויש כאלה שלא... יש כאלה שמפחדים ממנה, ויש כאלה שלא ימצאו אותה, כי מציבים לעצמם אידאל לא הגיוני... נכון... אני מסכימה איתך... החיים קשים... אם החיים היו קלים העולם היה נראה אחרת... הכל תלוי במה עושים עם הקשיים... הדשא של השכן ירוק יותר רק כשמקנאים... אבל אם מתקרבים רואים, שגם לדשא של השכן יש כתמים צהובים של יובש... שגם בדשא של השכן יש חרקים מזיקים... שהדשא הירוק ביותר הוא בכלל דשא סינטטי... נכון! את קובעת איך החיים שלך ייראו... אבל איך את באמת רוצה שהם ייראו? מה את עושה בשביל לתת להם גוונים טובים יותר? נולדת לעולם מסויים, לחיים מסויימים, למשפחה מסויימת, אבל היום את מספיק גדולה בשביל לשפר את מה שלא בסדר... בשביל להסתכל אחורה, ללמוד מטעויות ולהמשיך קדימה... לימודים אפשר להשלים גם תוך כדי השירות הצבאי... ללמוד בערב... וזה מה שיעשה לך טוב, 12 שנות לימוד...? יש לי תעודת בגרות ממוצעת - אז מה? זה לא משנה לי שום-דבר... זה רק תירוץ למה שבאמת צריך שינוי! את לא מרגישה שאת בשום פנים ואופן לא יכולה לסיים את השירות? תגידי גם את זה לקב"ן... אבל אם תמשיכי לברוח מכל מה שקשה, לא תגיעי לשום-מקום... בסוף תמיד תחזרי לנקודת ההתחלה, שהיא התמודדות... ואף-אחד לא יכול להתמודד בשבילך... אפשר לתמוך בך, לכוון אותך, לעודד אותך, אבל לא לעשות את הצעדים שלך...

כןןןן נורא עצוב כואב ומדוכא לי אני לא מצליחה למצוא טוב בחיים, ודבר השני אני מפחדת מהמוות כאילו זה שני ניגודים. נורא רע עצוב מדוכא לי חיים מגעילים ללא טעם. אני מפחדת לעזוב תצבא מה אני יעשה בחיים שלי??? זו שאלה קשה אין כלוםן, הכול קשה הכול רק עם בגרות וכו.. נורא נורא קשה לי בלימודים. וגם נורא רע לי בצבא. הרה משהו תוכלו לקוון אותי מה אליי בדיוק לעשות ממש רע לי מחר מגיע יום ראשון ואני בדכאון שוב שבוע שכזה..... לא רוצה אין לי כוח אין לי רצון. לא רוצה עבודה לא רוצה מסגרת,אבל מסתבר שללא מסגרת קשה לי.. מה עושים יש לי בעייה רצינית. הדבר היחיד שמחזיק אותי שצבא זה לא עבודה שמתמשכת ללא זמן מוגבל או בית ספר מספר שנים רבוץת כולה שנה ו 7 וזה נגמר. זה אחד הדברים שנותנים לי כוחות להמשיך אבל בתוך כול זה מדוכא לי רוצה לצאת....

היי גליתי, אני חושבת שכולם במידה זו או אחרת שואלים את אותה השאלה - למה יש עצב בעולם, ולמה אין צדק בעולם. אבל למרבה הצער - תשובה אין, וגם לא את הכל ניתן לשנות. ניתן רק להפיק את מקסימום הטוב ממה שיש. וזה בדיוק מה שאני מנסה לעשות כרגע עם מה שכתבת: את כבר לא כותבת על אנשים ספציפיים שלא טוב לך איתם, אלא על פחד באופן כללי מהחיים, שהייתי אומרת שהוא פחד קיומי. והפחד הקיומי הזה קיים בעצם אצל כולם, רק שאצלך הוא אולי קיבל ממדים קצת יותר מדי גדולים. ועל זה את צריכה לעבוד עם הקב"ן - כלומר להקטין את הפחד לממדים סבירים, שלא יפריעו לך בחיי היום-יום. ובקשר לעובדה שכבר לא כתבת על האנשים שמשרתים איתך - האם זה אומר שזאת התקדמות, שאת כבר מתחילה להתרגל אליהם, כבר לא רואה אותם באור שלילי כל-כך? - הלוואי וכן! בכל אופן, דעתי נשארה כמו שהיתה - תני להם צ'אנס, גליתי, להם ולכל האנשים הרבים שעוד תפגשי במהלך חייך, ממש כמו שאת רוצה שגם לך יתנו צ'אנס. ואת עוד תראי שזה יהיה רק לטובה! הרבה-הרבה הצלחה! שלך, נזבורה

?

היום שבת....אולי הוא נח???

הוא דווקא השאיר פה למישהו תשובה היום, בצהריים.

היי הרה. אני המומה מהפורום .... כולם צדיקים כאן??? יום שבת היום!! והם בכל זאת מוצאים זמן לענות ולהתייחס, ממש כל הכבוד להם... גם טלי ענתה לי היום!!! שבת שלום עם המון חיוכים כוכבית

היי יקרתי ,,,,,,מיקרו קוסמוס של המציאות ",,,אמממ,,מעניין ונכון מאד . בקשר לנקודת הראות העצמית שלך שעדיין לא נימצאה,,,,כדבריך . לדעתי, ברגע שתביני כמה דברים על עצמך , העברת המסר למטפל הטוב , תהיה טיבעית וקלה יותר ,והסיכוי שהטיפול יצליח ,גדול.. (זה אגב,,מה שאני עושה גם בטיפול שלי) בכדי לבוא מוכנה לטיפול וממוקדת ,עם רוח חיובית , אשר מוכנה לרדת לעומק ,לנגוע ,ולנסות ללמוד את עצמך , שיכתבתי לך בכיף שוב מספר ,,,,,כמה דברים מאד מעמיקים , חשובים ,וקלים שאפשר לשאול את עצמך בכנות ולדעת היכן את נימצאת "ברמת הידע והמדע העצמי ." א.האם את מכירה את היחס בן המחשבות ,הרגשות והתגובות שלך . ב. האם את יודעת באם ההחלטות שלך מתקבלות ממחשבה או מהרגשה. ג.האם יש לך את היכולת לדבר עם עצמך ולהכיר במה שנימצא מאחורי ההרגשה ,( כמו הפגיעה שמתחת לזעם.( ד.האמפתיה לאחרים האם ישנה ה. התקשורת וההבחנה בן מה שהזולת אומר או עושה ובן התגובות או ההערכות שלך בקשר לכך ו.הערכת פתיחות ובניית אמון ביחסים ז.זיהוי דפוסים בחיי הרגש ובתגובות שלך ח.השלמה עצמית וראית עצמך באור חיובי ,על ידי הכרת נקודות החוזק ונקודות התורפה. ט.קבלת אחריות על תוצאות של החלטה פעולה והיצמדות למחויבות כלשהי. י.הצגת דאגותייך והרגשותייך בלי רוגז או פאסיביות כ. דינמיקה קבוצתית ל.ואיך לדעת לנהל מאבקים צודקים או להשיג פשרה . בכיף ובהערכה שלך ויוי אם תרצי עוד כמה נקודות מחשבה מענינים ,,בכדי להעשיר לשבות את הלב והשכל .,,,,

היי יקירה... האם זה העיקרון של הביצה והתרנגולת? קודם אני צריכה להבין דברים על עצמי, או קודם לפנות לטיפול? זה קצת מבלבל... כי אני לא מצליחה להבין על עצמי שום-דבר... מאידך, זה לא יתרום להצלחתו של טיפול כזה או אחר... אני קוראת את הדברים שהבאת. אני יודעת שאני פועלת בד"כ על- סמך הראש ולא הרגש, אלא אם אני מוצפת בבת-אחת בכעס גדול, ואז ההיגיון מתחבא... יש החלטות או תגובות, שלא צריכות לבוא מהראש, אבל אני מסתדרת.. מתמרנת בין מה שצריך למה שיש... אני תמיד שמחה לקרוא נקודות חדשות למחשבה... זה מעסיק את הראש בדברים שלא מזיקים... תודה, שלך, הרה.

היי יקרה,, לדעתי עדיף לדעת ,כי פתרון בעיות הוא על עיקרון של שיתוף , תיקשורת שמבוססת על כבוד ואמון הדדי,,אם תהיה לך נקודת ראות משלך על חייך , כמו למשל הידיעה מה ההבדל בן שאפשר לשנות לבן מה שאי אפשר לשנות ,הסקת מסקנות ופרושים למציאות בחיס למצב וכו'. הוא מצדו יהיה חיב ומסוגל להבין זאת , ובהמשך יצטרך להוביל אותך לשנות לגישה בונה וחיובית. אם לא תהיה לך נקודת ראות מוקדמת , תצטררכי לעבוד איתו ביחד יותר קשה. אם תרצי לדעת אפה את עומדת מבחינת הכושר האישי יש לי ספר פסיכולוגי שכתב אותו דר' למחר אירגוני בארה'ב עם המון נושאים שונים ,,בחרתי נושא אחד "כוח אישי",,יש לתאר את מידת ההיתנהגות או את הכוונות , ולתת נקודות ולסכם אותם ..אני כבר אחזור אליך עם התוצאה אני גורם לדברים להתרחש,,,,,,,,,,,,,,היטב-3 די טוב 2 קצת 1 בכלל לא0. למזל יש תפקיד נכבד בחיי,,,,,,,,,,,,,,,,היטב0 די טוב1 קצת 2 בכלל לא 3 אני סבור שאין טעם להלחם בהיררכיה הקבועה בחברה שבה אני עובד,,או בבית הורי,,,,,,,,,,היטב0 די טוב1 קצת 2 בכלל לא3 הנסיבות הן מעבר לשליטתי,,,,,,,,,,,,,היטב 0 די טוב 1 קצת 2בכלללא 3 אני זקוק להכרה מהזולת כדי לחוש כי לעבודתי יש ערך,,,,,,,,,,,,,,,,,,היטב 0 די טוב 1 קצת 2 בכלל לא 3 אני ידידותי ומתחבב בקלות ,,,,,,,,,,,,,,היטב 3 די טוב 2 קצת 1 בכלל לא 0 אני לא מסתדר עם המחמאות שאני מקבל ,,,,,,,,,,,,,,,,היטב 0 די טוב 1 קצת 2 בכלל לא 3 יש לי את היכולות להשיג מה שאני רוצה ,,,,,,,,,,,,,,,,,,היטב 3 די טוב 2 קצת 1 בכלל לא 0 אני מרגיש שאני שולט בחיי,,,,,,,,,,,,,היטב 3 די טוב 2 קצת ו בכלל לא 0 אם אהרהר על החיים אגלה שבסך הכל אני לא מאושר,,,,,,,,,,,,,,,,היטב 0 דיטוב 1 קצת 2 בכלל לא 3 אני מפוחד וחסר שליטה כשהדברים משתנים במהירות,,,,,,,,,,,,,היטב 0 די טוב 1 קצת 2 בכלל לא 3 אני נהנה שאני לוקח את העינינים בידים ,,,,,,,,,,,,,,,,,היטב 3 די טוב 2 קצת 1 בכלל לא 0 אני יודע מה אני רוצה ואני -פועל לשם כך ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,היטב 3 די טוב 2 קצת 1 בכלל לא 0 התוצאה היא רק בארבע מילים ,,או שאת במצב אופטימלי , או במצב מיומן או במצב פגיע או ,,זהירות. השאלות הם מדגם על עוצמות הביצוע האישי , בצד נקודות התורפה . זה בר ביצוע ......? או שאני סתם מכבידה. שלך באהבה ויוי

שבת שלום, אם את ערה, ופנויה, השמיעי קול......

שבת שלום אשמח להשמיע קול לקראת הערב. החייל שלי חזר מהצבא, לכן-עסוקה, כביסות, סידור הבלגן, צהריים עם ההורים, נו את מכירה את הריטואל.... השכמת קום היום?. אני רק הצצתי כעת, ברגע של הפוגה.... האמת- שבשבת אני כמעט לא גולשת. בערב, בערב....ביייייייייי ש נ ה ב נ"ב -יש לי סיפור מענייייין........

היי כמובן שקראתי את המייל שלך.... ויש לי גם על זה מה לאמר.. ביי ש נ ה ב

Shalom,i wanted to ask,how long should it take to leave a tipol of 2 years? Now i`ve decided to leave i left my tipol with only one ending session,should i have done it gradually?Thankyou

שלום ליסה, אני מקווה שאת יכולה לקרוא עברית. מעבר לפנייה האישית שלך, התשובה אמורה להיות מובנת לכלל הגולשים. אינך מוסרת כלל פרטים על עצמך ועל הטיפול, אלא מדווחת על כך שהפסקת את הטיפול ע"י שיחה אחת מסכמת, ביוזמתך, אני מבין שהמטפל/ת הציע/ה שסיום הטיפול הוא תהליך הדרגתי ואת מתייחסת לדברים בציניות מסויימת כשאת שואלת האם הפסקת הטיפול צריכה להימשך שנתיים. מה שמשתקף מהמילים הבודדות שכתבת הוא תסכול ואכזבה גדולים מהטיפול. אני לא חושב שצריך להיות בטיפול כל החיים, ובוודאי שהפסקתו אינה צריכה להימשך שנתיים. אני כן מאמין שטיפול הוא תהליך. לא הייתי מציב מטרות ברורות מדיי בתחילתו, או לפחות הייתי משאיר פתח רחב להתגמשות במטרות תוך כדי התהליך. הצורה בה את מתארת שעזבת את הטיפול, עם כל המרירות שהיא מביעה, גורמת לי להציע לך לחשוב האם את מסיימת קשרים כך בד"כ? כלומר, ע"י עשייה/עזיבה במקום ע"י בירור הדדי. אם זה היה הטיפול היחיד שעזבת כך, אינני חושב שיחסי מטפל-מטופל הם חתונה קתולית ואת זכאית כמובן לחפש מטפל אחר. אם, לעומת זאת, היית כבר בכמה טיפולים והתהליך חזר על עצמו, הייתי בהחלט מנסה לסיים את הטיפול בצורה מתוכננת יותר. אני מצטער לשמוע את התסכול והמרירות שבפנייתך הקצרה ומאחל לך הצלחה במציאת מטפל מתאים, אם וכאשר תחליטי לפנות לטיפול שוב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

היי... אני רואה שאת נתקלת בקשיים בנושא ההחלטה שלך.... נפגשת איתה עוד פעם מאז שהשארת לה את ההודעה? היא ניסתה לשכנע אותך ש... את טועה? אני לא יודעת מה תחליטי בסוף, אבל תחשבי על כל הדילמות שהיו לך לפני... אולי יש דרך אחרת לסיים את הטיפול הזה, אבל הוא צריך להסתיים... ומה שלומך באופן כללי?

מה ההבדל בין התרופה סרוקסט לפאקסט . האם מלבד העובדה שפאקסט מיוצרת בארץ יש שינוי כלשהו לרעתה . בתודה.

אין שום הבדל בין השתיים. מדובר באותו חומר בדיוק שמיוצר על ידי חברות שונות.

אין הבדל במקרה נדיר שחשים הבדל לפנות לפסיכיאטר המטפול עמי

אני מחפש מישהו בעל מקצוע שמבין בזה ויכול לעזור לי.. האם לכל אחד שיש טיקים יש סוג של תסמונת טורט? יש לי טיקים במיוחד בלילה כשאני פוחד מהחושך. כשהייתי קטן אני זוכר שהיה לי רצון לקפוץ ולקווץ את השרירים. כיום במשך היום אין לי הרבה טיקים חוץ מקצת עוויתות בפנים. בלילה אני חייב לגעת בכל דבר מלא פעמים ואת הספרות של השעון אני חייב לחבר כל פעם ולהגיע למספר. זה נורא מכביד עליי, אני מנסה להחצין את זה כמה שיותר אבל מדי פעם אנשים שמים לב. כמו כן, לפעמים אני משמיע קולות שקטים מאוד, אבל חוץ מיזה אין לי טיקים ממש חזקים כמו לחקות מישהו או לקלל בפתאומיות. מישהו אולי יכול לעזור לי? האם התסמינים האלה מצביעים על תסמונת טורט ברורה? או אולי הטיקים הם תוצאה של מתח מהפחד שלי מהחושך???

ערן שלום, לפני תשובותיהם של המומחים כדאי שתקרא באתר על תסמונת טורט: http://www.tourettesyndrome.net/

שלום ערן, תסמונת טורט היא הפרעה עצבית הכוללת אכן הופעת "טיקים" מרובים ובלתי נשלטים. הטיקים יכולם להיות תנועתיים, בצורת תנועה פתאומית, חוזרת מהירה ובלתי נשלטת של הפנים, הידיים או הרגליים, אול קוליים בצורת השמעת קול בלתי רצוני כגון כחכוח, משיכה באף, יריקה ואף השמעת מילים מגונות. מגוון התסמינים רחב, הם אינם קבועים ומתחלפים עם הזמן. גם חומרתם משתנה מחולה לחולה ומתקופה לתקופה. הטיקים מתגברים כתוצאה ממתח ולחץ ופוחתים בתקופות רגיעה. בארץ 2-3 מתוך 1000 אנשים לוקים בתסמונת ותחילתה בילדות, בד"כ לפני גיל 15. מתיאורך לא נראה לי שאתה סובל מהתסמונת, אם כי מוטב שתיבדק אצל נוירולוג. מה שאתה מתאר נשמע לי הרבה יותר כהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית המאופיינת ע"י הופעת הרהורים טורדים ומראות מעיקים לא-רצויים ופולשניים המלווים בד"כ בהתנהגויות כפייתיות המיועדות לנטרל את המחשבות או המראות הטורדים או למנוע אירוע או מצב מאיים. חלק מקבוצת התרופות מסוג SSRI כמו הפרוזאק, הפאבוקסיל והסרוקסאט, המקושרות בד"כ לטיפול בדיכאון, הוכחו כיעילות מאוד, במינונים גדולים יותר מאלה הנהוגים לטיפול בדיכאון, לטיפול בהפרעה אובססיבית-קומפולוסיבית. מומלץ מאוד לשלב את הטיפול התרופתי הנ"ל עם פסיכותרפיה הן לצורך התמודדות עם המחלה והן לשם התחקות אחר מקורותיה הסביבתיים, דבר העשוי להפחית את הצורך בתרופות בעתיד. גם עיצוב התנהגות וטיפול קוגניטיבי (ניסיון לשנות ולהגדיר מחדש את המחשבות הטורדניות) הוכחו כיעילים. יכול בהחלט להיות שטיקים מתגברים כתוצאה מפחד מחושך כמו מכל מצב לחץ אחר. בכל מקרה, הייתי ממליץ על אבחון אצל פסיכיאטר וטיפול תרופתי ב-SSRI משולב עם פסיכותרפיה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

ערן שלום השלבו של טיקים, טקסים כפייתיים וקולות מעלה חשד לתסומונת טורט ניתן להעזר בטפול אנא פנה להוועץ במפסיכאטר לגבי יתרונות וחסרונות טפול בברכה עמי

איתן=תודה לך אל נסיון העזרה אם הפסיכולוג גידי ,גם כן,לך גידי אלפי תודות על העזרה שלי ושל כולם. הרה רשמתי לך בדפים הבאים תשובה לשאלתך.. נזבורה התגעגעתי אלייך נורא .... אבל בעצם בתוכי רע לי נורא.. אני נורא מפחדת שככה ישאר תמיד הכוונה לא היה לי צאנס לעבור בסיס. באמת שרע לי.. אני צריכה תשקט משלי למשל פקידה של משהו כמו רוב הפקידות.. ולא משקית רישום אם עוד מס של אנשים בחדר.. האם לזה יכול להיות לדעתכן ממבחינתו התחשבות ביי?? מה עושים כאשר אני מפחדת לדבר אם אנשים או שאין לי כמעט ותמיד מה לדבר איתם? זה קורה לי נורא.. או הרבה פעמים המחשבות "בטח עכשיו אחרי השיחה היא תחשוב שאני סתם דפוקה..." קשה להמשיך לחיוות ככה

את יכולה לכוון אותי אל העמוד שבו ענית לי? אני לא מוצאת את זה... גלית, תנסי רגע לחשוב מה יקרה, אם לא יעבירו אותך בסיס... זה יכול לקרות... ואז מה? תעבירי עוד שנה ו - 8 בדכאון? אל תבני על העברות... תקחי את מה שיש לך עכשיו בידיים, ותעבדי עם זה. אני לא רוצה לצער אותך - אבל הצבא לא ממש מתחשב בצרכים אישיים כמו זה שתארת... לא מעניין אותם אם גלית "כן/לא יכולה לשרת כפקידה בחדר עם עוד אנשים"... שווה לנסות ולפנות לקב"ן בנושא, אבל לא לתלות בזה יותר מדי ציפיות.

מצאתי את התשובה שלך, ועניתי על זה שם (עמ' 592)...

גלית הרה ענתה לך.... תפני לקב"ן ותקשיבי לעצתו הוא יכול לעזור לך בפתרון הבעיות שציינת. תנסי ותיראי מה קורה בהצלחה איתן

אבי בן 61, סובל שנים ארוכות מדיכאון. בשנתיים האחרונות התרופות לא עוזרות המצב מחמיר. מתקשים לטפל בו. האם יש מסגרת יומית לאנשים במצבו באזור המרכז? מלבד טיפול תרופתי הוא לא מוכן להשתתף בטיפול פרטני או קבוצתי.

יפעת שלום רב, ישנם מרכזי יום לקשישים ומועדונים חברתיים פזורים בכל רחבי הארץ. עליך לחפש את סניף "העמותה למען הקשיש" באזור מגוריך, או מאידך כל מועדון חברתי (ישנם מועדונים עירוניים/של גימלאי ההסתדרות ועוד רבים אחרים). יתרה מזו, ישנם מועדוני יום מיועדים לאנשים עם בעיות נפשיות בתוך בתי חולים פסיכיאטריים. השאלה העיקרית היא מה מצבו של האדם, ועד כמה הוא מוכן לשתף פעולה. אם את מעוניינת שאעזור לך למצוא מועדון ספציפי ואינך מעוניינת לחשוף פרטים כאן, את מוזמנת לכתוב למייל שלי. שבת שלום, טלי פרידמן

יפעת שלום האם נוסו כל הטפולים האם נוסה טפול בנזעי חשמל ? אנא פני לחוות דעת נוספת אם אינו נעזר בברכה עמי

הי ´הגיע הזמן´. אתה ואדי זוכר ( כלומר מהטלוויזיה או ספרים ) את הדבר השחור. היתה שם חבורה, בימי הביניים, אשר האמינה שהליכה בטור ברחובות הערים הימי-בינימיות מוכות- הדבר והלקאה עצמית עד זוב דם תסלק את הדבר השחור. למעשה אז החלה המגפה האמיתית. באותה מידה |הגדש| ב-די-יו-ק כליאה בבית חולים פסיכיאטרי אולי לוקחת בעיה קטנה ( אם |הגדש| בכלל : הרי מרבית הכליאות נעשות הרי מבלי לבדוק כלום ) ומחמירה אותה פי כמה. ימחלו לי מי שיקראו, או בעצם לא: זה כמו שיאמרו שאונס יכול לגרום לאדם/אישה להתגבר על בישנות והססנות מינית או בעיות בתחום המין. פשוט נאנוס אותו. כך זה לאמר שכליאה ונקיטת אמצעים ברוטלים יבריאו את הנפש. אונס הרי גורם לנפש ולמיניות להשחיר, להשתופף, להסגר ולשאת טראומה לכל החיים. כך גם אשפוז ברוטאלי בכפיה: זה יוצר בעיות: תחושת החילול, תחושת הביזוי, התסכול האיום של אובדן שליטה על גופך ( אתם יודעים איך זה להיות |הגדש| קשור כאשר שתי הרגלים כבולות ברצועות לקצה האחד של המיטה ושתי הידים לקצה אחר, ומזריקים לך בזמן שאתה קשור |הגדש| ???? )- תחושת ההשפלה והביזו האיומה: במרבית המקרים אם לא בכולם כאשר כלוא קשור ו|הגדש|מתחנן שיתירו את קשריו כדי לגשת לשירותים מתעלמים ממנו בסאדיזים. אין השפלה גדולה מלעשות את הצרכים על עצמך. אני למזלי עברתי מעט מאד השפלות פסיכיאטריות וזה לא הגיע לדרגה הזאת. אני יודעת שאם זה היה מגיע ל|הגדש|שם לא הייתי רוצה לחיות יותר. מצב נפשי של כל אדם יכול להיות מדורדר מתוצאה של הברוטאליות וההשפלה שבקשירות ובכליאות, ואחר כך המערכת מיחסת את המצב הנפשי המדורדר הזה של פוסט טראומה ( כן כמו אחרי אונס כמו אחרי שבי כך גם אחרי אשפוז כפוי פוסט טראומה ! ) ל"מצבו" של הכלוא- הם אומרים "הנה אמרנו לכם הוא "משוגע" "- כאשר ה"שגעון הזה" ( קרי - מצב נפשי מדורדר בעקבות העובדה שבמשך כמה חודשים של כליאה התיחסו אליך כמו אל תת אדם )מיוחס ל"גנטיקה" ול"מחלה" של הכלוא. ענבל- מתמצתת הכי בקצרה שאפשר את הנושא הכי כאוב שאפשר

מה פירוש המילה: הגדש?

http://www.wbm.to/fali/00.html

http://www.wbm.to/index.html

קראתי... נו, אז מה ניתן להסיק מכך? שכרגיל, קולם של הלוקים בנפשם אינו נשמע? שכל רופא מרשה לעצמו לעשות ככל העולה על רוחו, כי גם ככה "אני שפוי, האובייקט שמולי לא - אז למי יאמינו?" כשחוסר האכפתיות מחלחל לכל דרג במדינה - מה אפשר לעשות? להפגין? ראינו כמה זה עוזר!!! להגיש מחאות רשמיות? למי? מה אכפת להם בכלל? לשתוק? אי-אפשר... המשמעות היא הסכמה לכל אותם מעשים "רפואיים"... אז מה? לבקש מהרופא את מלוא המידע על התרופות... מצחיק... מה גם, שלילד אין את המודעות לכך... בקיצור, כנראה שזו הדרך בה המסר צריך לעבור... בפורומים, במיילים... מיד ליד ומפה לאוזן...

http://www.wbm.to/news/Psy/index.html

פגשתי אותך היום לראשונה, במקרה, בבית מרקחת בהדר, רחובות. התפתחה שיחה מענינת ו.........איבדנו אחד את השניה. אשמח אם תיצור איתי קשר דרך הפורום.

נועה, הוא אמר לך שהוא נכנס לפורום הספציפי הזה ?

שלום, אני חשופה להתעללות נפשית שנים רבות, אני לא יכולה יותר אני מתמוטטת!!! אני נושאת את כל העולם על כתפיי אני רק אתמול הרגשתי שאני מתגברת ומתחילה לצאת מדיכאון, ההורים שלי ממררים את חיי, מקללים אותי, משתלטים על חיי, מפעילים עליי טרור, הנסיבות האלו הובילו אותי במשך שנים לפגוע בעצמי, להתחבר לאנשים שפגעו בי, הצלחתי לעזוב את הבית, אבל מצאתי את עצמי חוזרת הביתה בשל מניפולציות של אבי, אני תלותית בבית, אני סובלת מחרדות קשות, הדימוי העצמי שלי נמוך ונמאס לי. אני עובדת, אבל מבחינה כלכלית אני לא יכולה לעזוב את הבית. ההורים שלי מאוד מבוססים , יש לי אח נוסף מאוד מפונק שתמיד קיבל כל מה שהוא רוצה מבחינה חומרית. הוא בן אדם רע ואגואיסט ואנחנו לא מתקשרים. אני כל הזמן מוצאת את עצמי מחוץ לבית, ללא כלום בלי אף אחד אבודה ואין לי לאן ללכת. אני תמיד חוזרת כי אין לי מספיק אנרגיות חיים ואני לא רוצה לשקוע. אבל אני כועסת!!!ואני שונאת בני אדם!!!ונמאס לי!!!ואני לא יודעת איך לצאת מהמצב שנקלעתי אליו. יש לי פסיכולוגית שבכלל נעלמה כבר לחול לחודש, היא פסיכואנליטקאית איך היא יכולה לעזור לי. אני חיה במציאות כל כך מכוערת, אני לא רוצה למות אבל אני לא מבינה למה נולדתי למשפחה הזאת ולהורים האלו, אני כל החיים נושאת את המעמסה הזאת על כתפיי. הם אנשים טיפשים, מרושעים, בעלי רגשי נחיתות ועלובים. מישהו או משהו יכול להציל אותי?אני יכולה להציל את עצמי? מיטל

שלום מיטל, אני מבין את מצוקתך הקשה. מה שבולט מפנייתך הוא כעס ותסכול עצומים על כל הסובבים אותך ללא יוצא מן הכלל. הדברים חורגים מגבולות משפחתך ומגיעים לכדי הכללות לגבי "המין האנושי" ("אנשים הם כך וכך..."). אני בהחלט חושב שבעזרת טיפול תוכלי לעזור לעצמך, ואני מדגיש לעזור לעצמך, משום שאף מטפל לא ישנה עבורך את המציאות, לא את זו שנולדת לתוכה ולא את זו שאת נקלעת אליה ובוחרת אותה בחיי היום יום שלך בהווה. במרומז את מביעה אפילו כעס על המטפלת שעזבה אותך לחודש. ייתכן מאוד שנולדת למשפחה שלא היטיבה עמך, אך עדיין יש לך טווח בחירה פוטנציאלי רחב מאוד - לא לך אישית אלא לכולנו - ולהרגשתי, הטיפול בך צריך להתמקד באותם חלקים שלך שגורמים למצבך הנוכחי בתוך ההקשר של הבנת סיפור החיים האישי שלך. מה שברור הוא שתפיסת כל העולם כרע לא תועיל, משום שגם אם הדבר נכון, לא את ולא אף אחד אחר אינם יכולים לשנות למענך את העולם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום, תודה על תשובתך. לא הבנתי לגמרי את תשובתך.. אתה ממליץ לי על לקיחת כדורים אנטידיכאוניים? על איזה סוג של טיפול היית ממליץ לי? תודה

הרה יקירתי... את מספרת כאן על תהליך שהתעלמת ממנו ולא הבחנת בו...קצת סותר הייתי אומרת. האם אפשר להתעלם במכוון ממשהו שאת לא רואה? בחרת אולי להתעלם ממנו...ולתת לעצמך תירוץ של אי הבחנה מחשבים לא "חושבים" - הם עובדים על קלט ופלט. מה שאתה מכניס זה מה שיוצא, טעות אחת קטנה והכל יוצא הפוך. כמו מתמטיקה. אבל אם החיים שלנו היו מתמטיקה היינו רובוטים. מינון של כדורים? כדורים הם קריאה נואשת לעזרה, לא אמצעי להתאבד. לפעמים נסגרת עלינו דלת, ענקית כמו דלת של מקלט - חסינה מפלדה. אי אפשר לנשום, מחנק. לא רואים פנימה או החוצה. ואם לא רואים? זה אומר שאין שם כלום? שומעים הדים עמומים של קריאות לעזרה. אם שומעים בזמן אפשר להציל..אפשר לנסות לפתוח - בעזרתו של מי שבפנים - את הדלת הכבדה הזו. יש כבר נזקים והם הולכים וגדלים ככל שהזמן עובר והדלת נשארת נעולה. זה מירוץ נגד הזמן. הרה מתוקה, כאשר אבא שלך שכב שם בבית, וכמעט החזיר את נשמתו לבורא כמו שתיארת...את לא היית חסרת רגישות. להיפך, היית רגישה מדי. חוסר הרגישות שהפגנת כביכול (!!!) נבע ממנגנון הגנה שיש לנפש העדינה שלך שמונע ממך לאבד את השפיות באותו רגע. ואני לא אכביר במילים - אבל זה קרה לי לא פעם. כשבאה ההכרה ,כש"יורד האסימון" - באה התפרצות הרגשות. את צודקת ולא צודקת בקשר ל"מוות רגשי". אני לא שוללת מוות רגשי בכלל. אבל לדעתי לא הגעת עדיין לשלב כזה. אם היית מגיעה לשלב כזה לא היית מגיבה, לא לאנשים ולא כלפי המצב שבו את נמצאת כרגע. ההודעות שאת שולחת כאן הם בגדר צעקות "הצילו" אחרונות ועמומות. אל תתני להן לגווע ב - 3>

הצבתי שתי אפשרויות, כשרק אחת מהן נכונה... או שהתעלמתי או שלא הבחנתי... ביחד זה לא עובד... אני לא יודעת מי מהן נכונה... אני חושבת שבהתחלה לא הבחנתי בדברים שקורים, כי זה היה עמוק מכדי שאני אוכל לראות... אח"כ, כשכבר נהיה ברור וגלוי שמשהו לא בסדר ניסיתי להתעלם... אח"כ זה נעשה מאוחר מדי. כדורים... צריך לדעת מה מתאים ומה לא... באופן הגיוני אני לא אפרט כאן עם מה אפשר להתאבד ועם מה לא... את יכולה להיות סמוכה ובטוחה, שיש כדורים שלא יכולים להיות קריאה לעזרה... ונכון, יש כאלה שכן... חוששתני, שההכרה לגבי המצב של אבא שלי חדרה היטב... בכל זאת עברו מאז 9 חודשים, ואני מודעת לכל הבדיקות שהוא עובר ויצטרך לעבור... את יודעת, קראתי את מה שכתבת על ה"נפש העדינה שלי"... וחייכתי - לא בגללך, אלא כי ניסיתי לדמיין את הנפש שלי כעדינה... זה כמו לדמיין פיל בחנות חרסינה... או את אריאל שרון רוכב על אופניים... זה לא התסדר לי בכלל. את התאור של המחנק אני מכירה ממקום אחר... אסטמה... באותו רגע ל "אין אוויר" שום "הצילו" לא עוזר, אלא אם המשאף נמצא בהישג יד... וזה נעשה "משחק" - כמה זמן אפשר למשוך, עד ששואפים את הונטולין? רק בשבוע שעבר מישהי התמוטטה ומתה בגלל אסטמה... וזה לא מרתיע אותי... הרה.

היי הרה. אני כל כך מבינה אותך ואת ההרגשה של "אין אוויר" גם אני סובלת מאסתמה, וגם אני כמוך שיחקתי ושאלתי את עצמי כמה אני יכולה למשוך.....שיחקתי עם זה 4 פעמים יותר מידיי!!!! 4 פעמים שבהם הייתי צריכה לעבור החייאה... והיום אני לא אותו אדם כמו "ליפני" נידפקו לי כמה תאים המוח....לא כדי לך להמשיך במשחק המסוכן הזה.... ותאמיני לי הרה שבשעת צרה כולם ינטשו אותך....ואת תישארי לבדך...אז למה לדפוק גם את הגוף??? אני מאוד מקווה שלא תחזרי על ""המשחק"" הזה שוב.. שבת שלום וכל טוב.. כוכבית