פורום פסיכולוגיה קלינית

ניקולט, חשבתי שאני מזקני הפורום, אבל ממך הבנתי שכנראה שאת קצת יותר מבוגרת ממני. האמת, עניין הגיל אינו משמעותי בעיני משום שהאדם שעומד (או יושב) מאחורי הדברים זה החשוב ובעיקר כשמישהו לא במצב הרוח בכי מרומם. גם אני כמוך לא הייתי בטיפול פסיכולוגי, אבל לפני מספר חודשים חשבתי על האפשרות הזו משום שהייתי מאוד לחוצה. "שוטטתי" בפורום ומצא חן בעיני שיש מישהו שאינו שופט וזה נכון הן לגבי אנשי המקצוע והן לגבי המשתתפים האחרים, וקיבלתי תגובות לדברי וזה נתן לי המון כח. ומאז, כמעט בכל יום אני נכנסת לכאן "מקשקשת" עם חברים חדשים וזה מעודד בעיקר כשלפעמים נראה לי שרק לי לחוץ וקשה. אז מה התכנון לסופשבוע? המלצה אישית - ללכת לים ולהנות מהשקט והאוויר הנקי. אז שיהיה לך סופשבוע נעים, ונהיה בקשר. ביי נעמי.

נעמי שלום, זו שנה רביעית שאני לומדת רפואה אלטרנטיבית ומאז- חיי הפנימיים השתנו מאוד. תמיד הייתי אישה רגועה ושלווה אבל מאז לימודי נוסף לי עוד משהו בחיים. מן רוגע ושלווה פנימית , בדרך כלל מצב רוח טוב ויותר סבלנות וסובלנות למשפחה הקרובה וגם לחברים או לאנשים בעבודה. אני מסתכלת על החיים בצורה חיובית יותר ויש לי המון סבלנות לדברים שונים. זה לא קל כי כמו שכבר סיפרתי אני גם עובדת במשרה מלאה אבל כשאוהבים משהו אז זה לא נורא. את החלק במרבי של השבת הקדשתי ללימודים , אני צריכה להגיש עוד שתי עבודות. וסה"כ היתה שבת רגועה שתתן כוח לשבוע הקרוב. יש באמת דברים מאוד מעניינים בפורום הזה ואפשר ללמוד המון רק מקריאה של ההתכתבויות. להתראות- ניקולט.

שינו את ה"חיפוש" בפורום. בכל מקרה, מדובר בסיפור ארוך ומייגע. כמעט טלנובלה :-) הפסיכו' התהנגה בצורה לא נאותה (צעקה עליי בטלפון בלי סיבה הגיונית)... היתה בינינו חליפת מכתבים, שהובילה לעוד 2 שיחות טלפון. לבסוף נפגשנו - פגישה שלא עלתה יפה; בגלל גורמים חיצוניים... אי-לכך החלטתי לעשות הפסקה בטיפול, עד שהמצב בשטח יחזור לקדמותו. זה הסיפור בקצרה...

הי הרה, האם לקחת " קשה" את העובדה שלא הולך בינך לבין הפסיכו' ?? אינני סבורה שנמאס לה ממך כמו שאת חושבת. לפעמים יש מצב שהמטפל מרגיש שאינו יכול להועיל למטופל שלו. אינני יודעת מה הסיבה אבל, לעיתים השיחות עם מטופל מסוים נוגעים אצל הפסיכולוג בנימה רגשית כלשהי והוא לא יכול להועיל. לפעמים המטפל צועק ויוצא מגידרו בגלל בעיות שלו עצמו שעולות אצלו בעקבות השיחות עם המטופל. רציתי להציע לך "לא להתבשל במיץ של עצמך" בעניין הזה. בוא נניח שהיתה לך חברה שאיכזבה אותך ואת ניתקת איתה את החברות, והתחלת לחפש חברה אחרת. אפשר לנסות לחפש פסיכולוגית חדשה לפי המלצות שתקבלי. למרות שזה מייגע להתחיל מהתחלה לפעמים יכולה להיפתח אפשרות להתקדמות. להת. ניקולט.

הי, התרגזתי על הקטע שהיה, אין ספק. אם לקחתי את זה קשה, זו רק אשמתי! כנראה שנתתי לכמה ציפיות להתפתח... וזה אף פעם לא נגמר טוב. האכזבה היא לא מהפסיכו' אלא מעצמי, שנתתי לעצמי להגיע ל"מצב טיפולי" כזה. כן, הרבה הציעו לי לחפש פסיכו' אחרת. אבל אני חושבת שצריך לסיים את הטיפול הזה כמו שצריך... לא לברוח, כי הדברים יצאו מאיזון. מבחינתי, היא יכולה להגיד face to face, שאין לה מה להציע לי יותר. אני פשוט מחכה שיהיה מצב של פגישה...

הרה'לה, אני לא יודעת אם את שומרת שבת אבל החלטתי בכל זאת לכתוב לך. קראתי קצת את מה שכתבת ליונת וניקולט ונראה לי שהעניין עם הפסיכולוגית הזאת לא נותן לך מנוח. אני מקווה שתפגשי איתה בקרוב ואני בטוחה שהיא לא שכחה אותך. קשה לי להאמין שאפילו אדם לא הכי אמפטי כמוה (כפי שהבנתי ממך) יכול לוותר למטופל שלו שנמצא במצב רגיש כל כך. בכל אופן יכול להיות שהיא לא רוצה שתבואי כל עוד יש לה שיפוצים בבית כי היא הבינה שזה לא מתאים לך, ואולי היא לא רוצה להכנס איתך לוויכוחים מיותרים שיהרסו לחלוטין את הקשר שבניתן. בקשר למוזיקה המרגיעה: איזה דיסקים טובים יש לך שאת יכולה להמלץ לי עליהם? אני רואה בזה פיתרון נהדר למצב שלא נרדמים. פשוט תעצמי עיניים ותדמייני מקום שהיית נורא רוצה להיות בו. אבל תני לעצמך להיכנס לעניין עד הסוף. אני עושה את זה לפעמים באמצע היום כשאני מרגישה מאוד לחוצה ומשלבת גם נשימות עמוקות. בקשר לאומנות: יש לי חברה שבדיוק כמוך לא מתקרבת לתחום הזה. אבל לאחרונה החלה לפסל בחימר ופשוט הייתי מאושרת בשבילה. אני אישית מאוד אוהבת את זה, זה כמו תרפיה בשבילי. אבל שוב כל אחד והתרפיות שלו. אז יקירתי, בתקווה שתקראי את הדברים בהקדם ושתהני מהשבת ומהמנוחה ואם יש שמש בחוץ, את כבר יודעת שהיא תרופה טובה לשיפור מצב הרוח. אז, נדבר בהקדם ותחשבי על דברים טובים ולא על הפסיכולוגית (לפחות תנוחי ממנה בסופשבוע), ביי, נעמי.

חביבה, התכוונתי לענות לך עוד אחה"צ - אבל החתולים שלי (2 מהם) הוציאו אותי לגמרי מריכוז... אז כמו שאת רואה, אני לא שומרת שבת והשבת לא שומרת אותי. חשבתי על המצב הנוכחי, כל המתח וכו'... ואז עלה לי לראש משפט משיר של יזהר אשדות: "כמה עוד אפשר לחשוב על דבר שטרם קרה?" מסקנה - המתח הזה הרי לא ירפה ממני עד שמשהו יקרה... (או לא יקרה) אז נדמה לי שחבל לבזבז פה כל-כך הרבה שורות על "דבר שטרם קרה". מחר צופים שמזג האוויר יתקדר מתישהו בצהריים... אני מקווה לתפוס קצת שמש לפני שזה יקרה (אם אתעורר בזמן :-) ).

עכשיו נזכרתי, ששאלת על אותי על מוסיקה טובה ללילה. אז ככה, בחלק מהדיסקים המוסיקה מותאמת לגלי המוח (ככה טוען היצרן...) כשהוא במצב רגיעה. חלק אחר סתם מכניס לאווירה שונה במקצת. 1. Tranquility - אוסף שמכיל שישה דיסקים. מוסיקה מרגיעה (גלי מוח וכו'). 2. Sounds of relaxation - אוסף של 8 דיסקים. משולבים בכל דיסק קולות מהטבע (כל דיסק והנושא שלו), שהתאימו להם לחנים הרמוניים. אישית, הכי מוצא חן בעיניי זה של הזאבים... יש בו משהו פראי, כזה שיכול להיות רק ביללות של זאבים. אבל זה לא אחד מאלה שאפשר להרדם איתם... :-) 3. Serenity - אוסף של 10 דיסקים. אותו עיקרון כמו מס' 2... חוץ מזה שעדיין לא האזנתי לכולו, למרות שעכשיו זו תקופה טובה ל"השלמת פערים". אז זהו. אני מניחה שזה לא ממש קשור לפורום, אבל זה טיפ שהרבה יכולים להשתמש בו... חוץ מזה, מותר גם לסטות טיפה מהנושא המרכזי של הפורום, כל זמן שאף-אחד לא נפגע...

מהם הקריטריונים לדווח על בן אדם לפסיכיאטר המחוזי ? מה קורה אם מטפל מדווח על מטופל שלו ? האם בהכרח המטופל יגיע לאשפוז או הסתכלות ? מה הנוהל במקרה כזה ? איך אפשר לעשות דבר כזה למטופל שלך ??

שלום, מטפל מדווח על מטופל שלו לפסיכיאטר המחוזי כשיש סכנת חיים (למטופל או לסביבה). הפסיכיאטר המחוזי צריך לעבור על הדיווח ולבדוק את כל הפרטים לפני שהוא חותם על צו. בפועל - זה לא תמיד עובד ככה. לפעמים מתקבלות החלטות פזיזות, וחבל שכך. אין ספק, שדיווח כזה מעורר במטופל תחושת בגידה קשה. אומנם בד"כ יש סיבה או סיבות ענייניות לדיווח, אבל זה לא מקהה את עוקץ הבגידה. HERA.

בוקר טוב! האם אוכל לשלוח אלייך אי מייל? מיטל

איזו שאלה? ודאי שאת יכולה!!!

גלית שבת שלום ! אנחנו מאוד דואגים לך ומעונינים לדעת מה קורה איתך ? ? ? תראי לנו סימן חיים וספרי מה עובר עליך ואיך מקווים שאת מרגישה יותר טוב ? ? ?

גלית, אני מצטרפת לקריאתה של יונת... מה קורה?

וגם אני מצטרפת לקריאה! לא שמענו ממך כבר שבועיים ואנחנו קצת דואגות. מקוות שהכל בסדר אצלך! נשמח נורא אם תיצרי קשר! ביי! נזבורה

אני מאד סגורה כשאני באה במגע עם אנשים רק כשאני בסביבה הטבעית שלי עם אנשים אהובים ומוכרים, יכול מישהו להתאהב בי, אחרת אנשים חושבים שאני יבשה ושאין מה לדבר איתי. לפעמים אני פוגשת אנשים שאני מתאהבת בהם מאד רק שהם לא שמים לב אלי כי אני כזו. איך אתגבר על הפחד? איך אני אעביר מסר לבחור שיש בי משהו להציע? נ.ב פעם הייתי די שמנה והיום אני רזה - ועדיין חושבת את עצמי כשמנה... זה מוקרן לאנשים אחרים?

ליאת, מצד אחד, אנשים מסתכלים עלייך ורואים מישהי רזה. מצד שני, את מקרינה את חוסר הבטחון שנובע מתחושתך, שאת עדיין שמנה. ובעצם את משדרת מסרים הפוכים. זה בהחלט יכול לבלבל אנשים. מה "סוגר" אותך בפגישות עם אנשים לא מוכרים? חשש ממה שיחשבו על דברים שאת אומרת?

הרה שלום מה שסוגר אותי זה מה שאנשים חושבים כשהם רואים אותי איך הם מסתכלים עלי כשאני אומרת את הדברים אין לי בעיה דרך טלפון - למרות שאם לא אוהבים מי שאני אז כן יש לי בעיה עם זה אני אוהבת שאוהבים אותי ומפחדת שזה לא יקרה

יקירתי - את לא יודעת כמה אני שמחה בשבילך!!!! הגיע הזמן לצאת מעבדות לחירות... :-))) שיהיה לך רק בהצלחה, והרבה!!!

ועוד דבר... http://send.greetings.yahoo.com/greet/preview#personalize

ועוד דבר... הקישור המז... מסרב לשתף פעולה... sorry... אשלח לך את זה במייל.

?????? מחכה לתשובתך:)

טוב כנראה שלא, הייתי צריכה אותך , אבל בפעם אחרת:)

מעיין, אני מקווה שהכל בסדר... בכל מקרה, אני בד"כ נמצאת כאן אחרי 23:00 או אחה"צ...

יש לי בן בן 4 חודשים,זה ילד ראשון לכן יכול להיות ששאלה שלי טיפשית.בני בגיל כזה שהוא נבהל מרעש פתאומי .לא מזמן הגיע אלי אחי עם בת בת שנה. היא כל הזמן רצה בבית וצורחת ובני נבהל ופורץ בבכי. האם יהיה השפעה כלשהי עליו? תודה

לאם המודאגת שלום ילדים בגיל הזה עלולים להבהל מרעשים לא צפויים. רעש קבוע, למשל מוסיקה, איננה מפריעה כלל, אפילו אם היא חזקה. הם יכולים לישון בלי כל בעיה גם ברעש חזק. לעומת זאת, רעש פתאומי שאיננו צפוי עלול לגרום בהלה, גם בגילאים מבוגרים יותר. אל חשש, אין כאן בעיה לטווח ארוך. חבקי אותו ואמרי לו שהכל בסדר, שזה רק..., והוא בוודאי ירגע. בברכה ד"ר אורן קפלן

מישהו יודע מה הטלפון של המרכז להפרעות אכילה נופית? האם יש שם כונחות? בתודה מראש, רוני

את מספר הטלפון תבקשי מ - 144 ויתנו לך אני חושבת שיש שם חונכות .כי זה מרכז שעובד בצורה מאוד דומה לשחף ושם יש חונכות .

הייתי במחלקה בתל השומר להפרעות אכילה- מבוגרים, אובחנתי שם ואמרו לי שבתור התחלה אני צריכה להשתתף בקבוצה פסיכוחינוכית, איזו מן קבוצה זאת? מה היא כוללת? אמרו לי להיות לבינתיים בקבוצת המתנה, וגם מה יש שם לא ממש הבנתי, למרות ששאלתי שוב ....האם המחלקה לא אמורה לתת מעקב של דיאטנית ופסיכולוגית? אני מקווה שיהיה מי שיוכל להסביר לי קצת, מנסיון/ עבודה. מיכלי

מיכלי היי היתה כאן בפורום בחורה בשם אביב שהיתה עובדת שם אבל כבר הרבה זמן שהיא לא נכנסת . מה שאני יכולה להציע לך שתיכנסי לאתר "תפוז " תעשי קליק על פורומים תגלגלי את רשימת שמות הפורומים עד למטה שם תמצאי כותרת " תמיכה " ותחתיה יש הפרעות אכילה תעשי קליק עליו ושם בפורום הבנות יתנו לך את כל הפרטים שאת רוצה לדעת על תל השומר . כדי להיכנס לפורום את צריכה לפתוח פירטי משתמש ורק אז תוכלי גם את לכתוב שם זה לא כמו כאן שנכנסים חופשי , אבל זה לא בעיה , תנסי בהצלחה

שלום רב, אבי, בן 86, חולה דמנטישמצבו החמיר לאחרונה, אושפז לאחרונה בגלל שבר באגן ,דימום חזק משלפוחית השתן ועצירת השתן. בגלל אי שקט טופל ברספרידאל יחד עם דופיקר (נגד תופעות לואי). לאחר ריסוק האבן שהייתה הגורם לדימום (בהרדמה כללית קצרה) , בהמשך הטיפול הפך אבי לאלים מאוד בלתי נשלט לחלוטין, לא ישן ולא מגיב לבונדורמין, לוריבן וזריקות פנרגאן. קראתי על התרופות האנטי פסיכוטיות ונראה לי כי שתי התרופות: רספרידל ודופיקר נוגדות ואף מפריעות אחת לשניה, ואולי יש בכך קשר להתנהגותו של אבי. מה דעתכם על כך?מה ניתן לעשות, כי המצב בלתי נסבל. עובר לאישפוז טופל אבי(שמתגורר אצלי) בציפראמיל, דופיקר וממורית(Aricept). תודה מראש, פ.ש.

פ.ש. לא ממש הבנתי איזה טפול מקבל אביך בגילו ובמצב של מחלה כל הפרעה גופנית וכל טפול תרופתי עלול להוציא אותו מאזון שיכול להתבטא בין השאר באי שקט התקוה - כמעט תמיד עם חלוף ההפרעה הגופנית - המצב הפיך יש לשגיח עליו בזמן זה כדי שלא יזיק לעצמו הפתרון - הורדת תרופות למינימום , אתור הבעיה הגופנית בבסיס וטפול בה בהצלחה עמי

שלום ד"ר שמי דור אני סובל מעצב תמידי מהיותי ילד אבל אני מתפקד רגיל אבל העצב מלווה אותי כל החיים אבל לא מונע ממני לתפקד שאלתי היא האם ניתן לצאת מזה כי ניסיתי כבר תרופות נוגדות דיכאון והם רק הרדימו אותי ושום טיפול לא עזר.

דור שלום אישית אינני מאמין שיש מצב שהוא לחלוטין עמיד בפני טיפול. איכות חיים אינה שאלה של שחור או לבן, יש הרבה גווני ביניים, ולכן סביר להניח שניתן לעזור לך לשפר את מצבך בצורה כזו או אחרת. מאחר ואינני מכיר אותך אינני יכול לומר הרבה יותר מכך. מצב שנמשך שנים רבות דורש בד"כ סבלנות וזמן רב של טיפול. אני מציע שתמצא לעצמך מסגרת טיפולית מתאימה ותנסה לשנות את מצבך. בברכה ד"ר אורן קפלן

דור, אתה חי עם העצב... זה שהוא לא מונע ממך לתפקד, לא אומר שאתה לא יכול לשפר את החיים. לא במישור התיפקודי היום-יומי, אלא במישור הרגשי. אם אתה יודע מה מקור העצב וגם אם לא, למה שלא תפנה לפסיכולוג (אם תרופות לא תרמו לך)? לפעמים רק הדיבור על העצב יכול להזיז את הגלגלים, ולפנות יותר מקום לתחושות אחרות...

דור שלום גם אני סובל מאותה בעיה. יתכן וטיפול פסכילוגי ממושך יכול אולי לעזור. האם אתה מעונין ליצור קבוצה של מספר אנשים שסובלים מאותה בעיה וינחה אותה איש מיקצוע שיבחר על ידי הקבוצה? האם יש עוד גולשים באתר הסובלים מאותה בעיה ורוצים להצטרף לקבוצה שכזו?

האם מישהו יודע על אפשרות של פורום אישי למספר מסוים של אנשים שיכול להיות תחליף לטיפול קבוצתי כאשר ברקע יהיה איש מקצוע ?

הייתי מעוניין להצטרף לקבוצה כזו

דור שלום מצטרף אנא נסה שוב טפול אין לי פרטים אבל אני בספק אם מיצית את האפשרויות לטפול בהצלחה עמי

הרה'לה, מה קורה איתך? את לא ענית למה שכתבתי לך בדף 540. אני מקווה שהכל אצלך בסדר. תהיי בקשר, נעמי.

נעמי - בדקתי עכשיו, ולא ראיתי שם הודעה שלא עניתי עליה... תנסי לבדוק שוב, ואם את לא מוצאת אני אשתדל לענות כאן שוב... בגדול אני בסדר... מכיוון שהמועד ל"פגישה המחודשת" עם הפסיכולוגית מתקרב, אני נמצאת במתח שמתבטא בעיקר בלילות - אני לא מצליחה להרדם. איך אורזים את המחשבות המציקות האלה, ושמים במקום אחר? מה לא ניסיתי... קראתי, פתרתי תשבצים... אבל ברגע שאני שוכבת בחושך ומחכה לשינה, קופצות המחשבות מכל פינה...

הרה'לה, אכן צדקת, ענית לי על כל שאלותי. נו... כנראה שרציתי לקשקש איתך באותו רגע. מתי את אמורה להיפגש עם הפסיכולוגית שלך ? אני מאמינה לך שזה מורט עצבים ומותח כי לפני כן היה בלאגן שנתן לך טעם רע (ממה שזכור לי). מה אוכל להציע לך כדי לצאת קצת מהמחשבות המציקות? אולי להסתכל בטלוויזיה בתוכנית של טבע או משהו דומה? לפעמים יש גם תכניות על אוכל שמסיחות את הדעת. ואולי איזה ספר נחמד שכייף לקרוא? (לא משהו כבד). מה עם אומנות את אוהבת? חוצמיזה אני מקווה שעד שאת מגיעה ללילה את מצליחה להרחיק ממך את המחשבות המציקות האלה ולא נתקעת בהן כל היום. דרך אגב, גם לבשל משהו (או להכין את הלחם המפורסם שלך) יכול אולי להועיל. אז יקירתי אני מקווה שהצלחתי ולו במעט לעודד את רוחך. ותרגישי חופשי בכל רגע לבקש עוד רעיונות להרחקת המחשבות המציקות. נדבר יותר מאוחר, נעמי.

נעמי'לה... אני לא יודעת מתי אפגש עם הפסיכו'... יש לי תחושה מעצבנת שהיא "תשכח" אותי... מן מחשבה שנמאס לה ממני, ושהיא לא תודיע לי כלום... ניסיתי לחשוב ולברר עם עצמי - אולי זה מה שאני רוצה שיקרה? אבל זה לא ככה... גם אם אין שום עתיד לטיפול הזה, מן הראוי הוא לסיים אותו בצורה נכונה... בקיצור, זה מה שמציק לי. עדיין לא בדקתי, אבל צריך להיות לנו ערוץ חדש בטלוויזיה - animal planet - זה יכול להיות משהו טוב להסחת הדעת... אבל אני לא יכולה להרדם כשהטלוויזיה עובדת... אני חושבת, שאני פשוט אנסה לשים לי דיסק עם מוסיקה מרגיעה, שינגן ברקע... נהגתי לעשות את זה בעבר. את האומנות אשאיר לאחותי... כל אחד והתחום שלו. יש לי כישורים אומנותיים מזעזעים למדי. רצוי שאתרחק מהתחום הזה :-))

HERA שלום ברצוני להחמיא לך על היותך מופת ליחסים בין אישיים לעצם הויכוח על יעילות טיפולים פיתחי את סיפרו החדש של יורם יובל בעמוד 26 ותגלי שכתוב שם שיש אנשים שפיתרון ההפרעות הנפשיות היעיל ביותר עבורם הוא תרופתי יש אנשים שהטיפול היעיל עבורם הוא טיפול משולב (שיחתי + תרופתי) ויש אנשים שעבורם מתאים טיפול שיחתי בלבד ההסתייגות שלי לא נובעת מטיפולים פסיכולוגים אלא מהעובדה שמשום ש "יותר מכובד" לפנות לפסיכולוג ןלא לפסיכיאטר הרי אנשים שהטיפול המתאים להם הוא תרופתי עלולים להגיע לפסיכולוג שבתום לב (האמת שלו) או חוסר תום לב (ציניות וחמדנות) ישאיר אותם עם הבעיה ובלי הכסף. לכן דעתי שההכוונה הנכונה ביותר היא לפנות לפסיכיאטר של הקופה והוא יקבע את הצורך בכימותרפיה או פסיכותרפיה תודה ורוניקה

ורוניקה שלום. אני חושבת שכולם הבינו פה את העמדה שלך, אולי מספיק? אם את לא מקבלת את דבריה של הירה את לא חייבת לקרוא את התגובות שלה. קצת חומר למחשבה. יום טוב. ולך הירה אני שמחה לראות שאת פה, ועדיין שמחה לענות לכולם. תהיי כאן בשבילנו וגם בשבילך, אומנם לא תמיד אני מגיבה אני לא מספיק מוכשרת כמוך, אבל אני פה תמיד. שיהיה לך יום טוב לי

ורוניקה שלום, הדיאלוג שלך עם הרה - תיאורטי לחלוטין. אשמח אם תשתפי אותי בבעיה שהיתה לך ואילו כדורים התאימו לך. משך כמה זמן נטלת אותם? לא היו לך תופעות לואי? תודה, נטע

ורוניקה הנכבדה ! קראתי את כל התכתבויותיך עם הרה או נגדה והן לא היו מקובלות עלי , ראיתי בהם ניסיון להיכנס בה ולהוכיח אותה על כל יעוץ או תשובה שהיא כתבה . לא ברורה לי הסיבה כי הרה נתנה ונותנת עזרה ותמיכה והרבה מידיעותיה וניסיונה בתחום הטיפול הנפשי | ופסיכיאטרי והיא לא היתיימרה לתת כאדם מיקצועי אלא כאדם שיודע הרבה בנושא ומתוך רגישות ורצון לעזור אם היא רק יכולה .אם זה לא מוסכם על דעתך רק תיכנסי ותכתבי את דעתך או תיעצי על פי דעתך אבל למה צריך לצאת נגדה ולנסות להוכיח אותה שהיא לא צודקת ואת כן . * ובהקשר לכך אני חושבת ויודעת שבכל המיקרים לא הולכים ישר לפסיכיאטר אלא מופנים אליו אחרי שכל הניסיונות לעזור לא השפיעו ואז מפנים לפסיכיאטר שהוא הקצה של ניסיונות הטיפול , ובינינו עוד אף אדם שהגיע לפסיכיאטר לא יצא ממנו בלי תרופות אז למה לא לנסות טיפול שיכול לעזור גם בלי תרופות ואם הפסיכולוג או העו"ס המטפלים רואים שהטיפול ללא תרופות לא עוזר אז הם מפנים לכיוון הפסיכיאטריה שעומדת בקצה הסולם .

לי, אני לא מבינה - את יכולה להגיב למי שנראה לך גם בלי "להיות מוכשרת" כהגדרתך. זה בכלל לא עניין של כישרון. זה לקחת את את מה שאת מאמינה בו ולשתף אחרים...

היי ורוניקה, כמו שכתבתי לך - אני צריכה למצוא איפה שמתי את הספר, ואז בשמחה אקרא אותו... :-) אישית, אני לא רואה פניה לפסיכיאטר כ"פחות מכובדת" מפניה לפסיכולוג. גם את זה עשיתי. פניתי בעברי הרחוק לפסיכיאטרית של הקופה, והיא המליצה על טיפול משולב ונתנה לי שם של פסיכולוגית. ואכן הייתי בטיפול משולב. מצד שני, יש מקרים לא נעימים של פסיכיאטרים, שעובדים עם קופות החולים - יש לי שכנה שפנתה לפסיכולוג של קופ"ח והוא המליץ על טיפול משולב. הוא היפנה אותה לפסיכיאטרית (גם של הקופה). הכל דפק כמו שעון, עד שיום אחד הפסיכיאטרית אמרה לה כך: "אני יוצאת מההסדר של הקופה. תצטרכי למצוא מישהו אחר!" ולא דאגה בפועל לעזור לאותה בחורה. פשוט "אמרה והלכה". תסכימי איתי, שיש בזה חוסר מקצועיות מסויים... זו דוגמא שלילית אחת, אני יודעת שמנגד יש המון מקרים מוצלחים.

שלום ורוניקה, קבלתי את האימייל שלך. מאחלת לך הצלחה וחיים מאושרים, נטע

ורוניקה וכל היתר, הרבה מיעילות הטיפול תלויה במטופל עצמו - לדברים אליהם הוא מגיב בצורה חיובית, ליכולת הכלכלית שלו וכו'... נקודת הפתיחה צריכה להיות נכונות ופתיחות לכל טיפול שקיים, מבלי לפסול על הסף שום דבר. ואני לא מתייחסת כאן למאחזי עיניים למיניהם, שמציעים כל מיני פתרונות קסם...

טוב, אף אחד (חוץ משלומי...)לא התייחס לשאלתי בדף הקודם בקשר לחוסר בטחון עצמי, דבר שמוריד לי עוד יותר את הבטחון העצמי...

מיכל, את גם זו שמסמיקה ? אם כן, אז עניתי לך גם לגבי ההסמקה. מה את חושבת שגורם לך לחוסר בטחון עצמי ? הנה למשל אני מחשיב את עצמי לבעל בטחון עצמי נורמלי. אולי קצת מעל לנורמה. אבל למשל לעמוד מול קהל ולדבר, בכמה הזדמנויות שנקראתי לעשות זאת, לא יכולתי. חטפתי פיק ברכיים. ומה קרה לבטחון העצמי שלי ? לא יודע .

הי שלומי, לא זאת לא אני המסמיקה, יש הרבה מיכליות מסתבר... אין לי שום בעיה לעמוד מול קהל, אני עוסקת במקצועות עם קהל . הבעיה שלי היא בהיכרות יותר אישית. בחברת אנשים חדשים אני נאלמת דום וכל הזמן חושבת איך להגיד את הדבר הנכון כדי להתקרב אבל לרוב אני לא יודעת מה להגיד ושותקת. זה כנראה מתפרש כהתנשאות, סנוביות, תואר שדבק בי עוד בב"יס ללא יכולת להעיף אותו ממני. . אבל מה, לאחר שהצד השני הראה לי שאפשר לסמוך עליו אני נפתחת די בקלות ויוצרת חברות עמוקה. הבעיה היא שלוקח לי הרבה זמן עד שאני סומכת על הצד השני. כאילו שהוא צריך להוכיח את עצמו בפני עד שאני אהיה מוכנה להיפתח. (אני לא מתכוונת לחברויות רומנטיות, יש לי בנזוג, אלא לחברות ידידותית). כמו שכתבתי בדף הקודם ניסיתי את השיטה הטכנית, שאכן הצליחה אך רק כלפי חוץ. הצלחתי להגיע ליותר אנשים אך עדיין הרגשתי את חוסר הבטחון העצמי שולט בי. אני מקנאה באלה שהתהליך הזה מתרחש אצלם בצורה הרבה יותר חופשית.

מיכל שלום בואי נתחיל במה שקרה כאן. לא קיבלת תשובה שכנראה חיכית לה. כתוצאה מכך התאכזבת וכעת השארת הודעה נוספת כתזכורת. את הודעת התזכורת היה אפשר להציג בכל מיני צורות, אבל את בחרת לומר שאת מפרשת את חוסר התשובה כפגיעה אישית ושאנו (באשר אנחנו נמצאים) אחראים לתוצאה הזו. למה אני מקדיש כל כך הרבה מילים לכך? כי אני חושב שאולי זה יוכל לומר לך משהו על הבעיה שבגללה פנית. משהו בטון הדברים גורם לסגת רגע אחורה ולחשוב איך לענות לך. להיות מאוד רגיש ולהיזהר שלא לדבר ישיר ובוטה? (כדי לא לפגוע בך). אולי לכעוס עליך על רגשי האשמה שאת מנסה לטעת בנו? בכל מקרה, יש משהו בתגובה שלך שלא גרם להתקרב ולתקן את חוויתך הקודמת של הדחיה (מהעמוד הקודם) אלא לשמור מרחק. ואולי זה בדיוק מה ששאלת בשאלה המקורית. האם יתכן שאת מרגישה חוסר ביטחון עצמי, ואנשים אחרים מפרשים את תגובותיך כהתרחקות, התנשאות או תגובה בין אישית שלילית אחרת. אני רוצה לסייג כמובן שצריך לקחת את זה בפרופורציה, זו בסך הכל הודעה בפורום, ואני מודע לזה, אבל בכל זאת, מהדברים הקטנים הללו אפשר גם לחשוב מה קורה לך במצבים חברתיים מורכבים יותר. כשמאתרים את הבעיה "בקטן" אפשר אולי להתחיל לפתור אותה לגבי המצבים המורכבים יותר. אני מציע לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי. בטיפול אולי תוכלי לבדוק את הסוגיות שמטרידות אותך, אבל לא פחות חשוב, דרך האינטראקציה עם הפסיכולוג/ית שבסך הכל גם היא סוג של אינטראקציה חברתית, תוכלי להבין משהו באופן אותנטי על האופן שבו את מתקשרת עם הסביבה. בנוסף, יש סדנאות שונות של יחסי אנוש בהם ניתן לקבל פידבק מהקבוצה. יתכן שאת לא מודעת באופן מלא למה שאת משדרת והאופן שאת מגיבה לדברים. חשוב שתקבלי תמונת מראה על האופן שבו את נתפסת, אבל בסיטואציה מוגנת של קבוצה או טיפול שבה תהיי גם מוגנת, לא כמו שאת מרגישה כנראה בסביבה הטבעית שלך. בברכה ד"ר אורן קפלן

לד"ר אורן שלום, תודה על תשובתך המפורטת. כמובן שלא רציתי לטעת באף אחד רגשי אשמה על שלא ענו לי, פשוט התפלאתי, כי הנושא נראה לי חשוב וכמו שכתבה יונת נוגע לרבים מאיתנו. יכול להיות שהייתי צריכה לעשות זאת בדרך יותר עדינה... ולעצם העניין - איך אפשר לקבל מידע על קבוצות המקיימות סדנאות ביחסי אנוש ואיך בוחרים פסיכולוג/פסיכותרפיסט(מה ההבדל?)?

אני כל הזמן חושבת שאנשים מנתחים אותי : מנתחים את המראה שלי או מה אני אומרת מה אני עושה ואיך אני מתנהגת. אני כל הזמן חושבת אחורה ומנתחת את עצמי - מה אמרתי ומה לא היתי צרכה להגיד ודברים כאלו. המחשבות האלו מתרוצצות לי בראש המון פעמים. זה לפעמים מתסכל אותי כל כך ואין לי פתרון. אני עוד סובלת מדכאונות - קור - בעיות שינה. ד"א * האם מישהו מכיר צ'ט לתמיכה נפשית ? תודה.

לפי מה שאת מתארת, זה נשמע כמו חוסר בטחון עצמי עמוק. מדוע שלא תפני לטיפול, ושם תפעלי בשדני מישורים: גילוי השורשים לבעיה והתמודדות נכונה?

יש לציין לא תמיד נתקפת בחרדות האלה ויש לי הרבה חברים שאוהבים אותי.אבל שזה קורה לי זה מאוד מציק - זה מן התקפות שכאלו.

שלום רב, יש הרבה טב ויפה בצ'טים, אבל יתכן שאותן תופעות לא רצויות, דווקא יתחזקו ויתעצמו, ולא יכחדו. מוטב לחפש סיוע מקצועי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

שלום דוקטור אני כבת 23 ומרגישה כי מידי יום אני פוגעת בעצמי יותר ויותר ללא שום דרך להפסיק. אני בולמית כבר שנתיים כאשר בזמן האחרון ההקאות הם 2-3 פעמיים ביום, אני משתמשת בלקסיקל פורטה מזה 3 שנים. בשבועיים האחרונים יש לי כאבים חזקים בבטן ודם בצואה. כשהייתי צעירה עברתי אונס וכתוצאה מכך הפלה, כך שאיני יכולה לפנות להורי לעזרה כי איני חושבת שהם יעמדו בעוד דבר כל כך קשה. אני מרגישה חסרת אונים, אני לומדת פסיכולוגיה, כך שאני מודעת למה שקורה לי ולמה מבחינה נפשית, אך איני מסוגלת לשלוט בזה, זה שולט בי. אני דועכת מידי יום, עד למחשבת התאבדות. בבקשה תפנה אותי לגורם שיוכל לעזור לי. ואם תוכל גם תמנה את הסכנות בתופעות שציינתי. אשמח להתכתב עם מישהי שנמצאת במצב דומה. תודה לי

היי לי, את כבר על דרך המלך. יופי!!!!! הדרך לא תהיה סוגה בשושנים. דעי לך כי מי שלומד פסיכולוגיה לתואר שני חייב (תואר ראשון, מומלץ) לעבור טיפול פסיכולוגי. קודם כל, ההורים שם כדי לעזור לנו!!!!! דבר שני, יש מרכז להפרעות אכילה בתל השומר. דעי לך משהו: ההורים חייבים להיות חלק מתהליך הטיפול. זה לא יהיה קל!!!!!! דבר שלישי, לבנות פה יש ניסיון, כך שהן תתרומנה לך. עדי

אני סובלת מבולמיה המלווה בדיכאון, יחסית לאט הרבה זמן, התחלתי טיפול פסיכולוגי כחודש, אבל היאוש גובר. הייתי רוצה לדעת מהם המקורות של הבולמיה ואם יש איזה שהיא שיטת טיפול יעילה.

ניקי, למרות הקושי, סבלנות היא מילת המפתח. לחודש בטיפול פסיכולוגי אין הרבה משמעות, מלבד היחסים שנוצרים בין המטפל למטופל, וגם זה רושם הדדי ראשוני.

נכון. עדי

http://processwork.co.il/

הרה יקירתי האי מייל שלי מפוצץ יקח לי בערך רבע שעה ואולי יותר לרוקן אותו @----)--- איתן

יופי!!! אני מקווה שהיום זה לא יקרה... :-))) כמעט נעלבתי... שלחתי לך מייל ולא ענית לי... :-))) האמת היא, שעכשיו גם לי יש בעיה במייל, אני צריכה להתקשר לתמיכה של החברה (אני לא עושה פרסומות חינם), ויפתרו לי את הבעיה... חסר להם שלא!!! :-)

אני סובלת מאוד מהסמקות ומחפשת נואשות פתרון לכך. אני מסמיקה במגוון מצבים ולא יכולה להצביע באופן מוחלט על הסיבה. מה עלי לעשות ?

שלום מיכל, רצוי שתפני לרופא המשפחה שלך. לפי מיטב ידיעתי יש ניתוח שאפשר לעשות כדי לשפר את המצב.

מיכל שלום יש אפשרות לטפל בהסמקה באמצעות היפנוזה. ההסמקה היא תגובה גופנית לכאורה לא רצונית. באמצעות ההיפנוזה ניתן לשפר את השליטה שלך בפעילות הגופנית הזו. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, האם אפשר לטפל בהסמקה בטכניקה של "ביו פידבק"??

הייתי רוצה לדעת מידע על הפנוזה - במה מה זה יכול לעזור להרגשה נפשית טובה יותר - מחירים - סיכונים - תהליך וכדומה. תודה.

לד"ר קפלן תודה על תשובתך. האם טיפול פסיכולוגי קליני, ללא היפנוזה, עשוי לעזור ? האם יש פסיכולוגים המתמחים בתחום זה ? האם קיים טיפול תרופתי כלשהוא אשר מפחית או מעלים את תופעת ההסמקה ?

מיכל היי, האם בדקת אם לא מדובר בבעיה רפואית? פנימית? (בעיית עור, בעייה אוטואימונית, הורמונלית). אם הדבר נובע מלחץ חרדה, אז כדאי למצוא דרך להירגע באמצעות מטפל וע"י שיטות תרפיה שונות. (זה מה שאני עשיתי...) מיטל

הי מיטל מה כוונתך ב"שיטות תרפיה שונות" ? טיפול פסיכולוגי קליני או משהו אלטרנטיבי ?

מיכל, איני מבין למה זה מפריע לך ? רק שתדעי, זה מאד חינני. גברים ימותו עלייך ! המשיכי להסמיק ולהקסים ! יום נעים.

שלומי זה כל כך מביך שזה קורה

מאיזה גיל ניתן להבחין בהפרעות באישיות או בנטיה לכך? האם גם בשנים הראשונות? תודה.

גליה שלום. מה שנקרא הפרעות אישיות ניתן לאבחון רק מעל לגיל 18 . אין ספק שזה לא מתחיל אז, אבל הסיבה לאיבחון המאוחר הינה התקווה לשינוי ומניעת הדטרמניזם הנובע מהגדרת האישיות כהפרעה. יחד עם זאת הזרעים להפרעת האישיות הבוגרת נטמנים כבר בילדות המוקדמת. באיבחון וטיפול נכון ובזמן ניתן למנוע, להקל וכד'. מדוע את שואלת? בברכה. רוית.

תודה בעד התשובה. אני סובלת מהפרעה סכיזוטיפית וראיתי אצל האחיין שלי בן השנה וחצי סימני רגישות והסתגרות. לכן רציתי לדעת.

אני לוקחת ציפרמיל 40 מ"ג במשך כמה חודשים. מאז מופיעים לי פרונקלים חוזרים בעור וכעת מצאו אצלי גם לויקופניה. האם יתכן קשר לציפרמיל? תודה.

ליאת שלום בעיות עור יתכנו לויקופניה גם יתכן ככל הנראה אם היא חמורה הייתי נועץ דחוף בהמטולוג ושוקל הפסקת הטפול בברכה עמי

לקיתי בזמן התבגרותי וכל ההשתלשלות בכלל לא מענינת ולא חשובה אפילו עבורי.ומאז כאילו הלך לי הלב כאילו התנאי לפתחו אינו בר קיום ואפילו לא נודע בלבד.שאלתי אם יש דרך לבקוע המחסום ולתת לזרמי החיים לפרוץ ולפכות. יובל

הבהרה:כונתי לרגשות ורגישות נפשית .לדוגמא אהבה לאח ולהורים ולאישה אהבה נפשית ולא גופנית .כלומר נפגעתי בלב יותר מהפגיעה במוח.

> >

הי יובל, לדעתי דרך משחק אתה יכול לחזור ולחוות רגשות. לא חייבים ללמוד באופן מקצועי. בכל מקום יש בימות נוער ומבוגרים ואתה יכול להצטרף לקבוצה וללמוד פסיכודרמה. בדרך זו אתה יכול למצוא מפתח חדש ללב. בהצלחה, נטע

יובל, המוח הוא הלב. כל מה שאתה רואה, רוצה, חש בא מהמוח. הלב הוא בסך הכל משאבת דם . שלושה יסודות שעליך לקיים: רצון, אמונה וציפייה - רצון לשנות, להיפתח, לזרום, לחיות. אמונה - שאכן הדברים קורים, וציפייה סבלנית - וכך יהיה. כל טוב

יובל, הדרך לפתוח את הלב קיימת. היא נמצאת בך! יכול להיות שאינך יכול לראות אותה בעקבות פגיעה או פגיעות שחווית. יכול להיות שבחרת, ולא בהכרח במודע, לאבד את המפתח. אבל יש מפתחות שאי-אפשר לאבד, אלא רק לשכוח את המיקום שלהם. לפעמים צריך הכוונה מקצועית כדי "לעודד" את הזכרון הנפשי, לא תמיד אפשר לעשות את זה לבד... השאלה היא האם אתה מוכן לפנות לטיפול? בהצלחה, HERA.

יש עכשיו תוכנית על תרופות נוגדות דיכאון בטלביזיה בערוץ 2 .

האם מישהו מחברי הפורום צופה כרגע בתוכנית ?זה כרגע ניגמר וחבל למי שלא ראה כי זה היה בידיוק על הויכוח בפורום על מתן תרופות פסיכיאטריות ועל מתי מאשפזים אישפוז כפוי והדרך להגיע או הגורם לאישפוז כפוי , אבל לא ניראה לי שהפסיכיאטר ראה את התוכנית בערוץ 8 על האנשים שהעידו איך ומה עשו להם ע"י אישפוז כפוי ואולי הוא תמים ולא יודע איזה אוולות ניגרמות לאנשים שבכוח הזריקו להם זריקות לשתק אותם למשך שבוע . עוד הוא ציין שאם האישפוז הכפוי נעשה ע"י המשטרה אז חבל לאותו אדם כי אז זה נעשה בכוח וללא שאלות אם אותו אחד מוכן לאבחון או לא לפני האישפוז בכוח וקשירה הוא מקבל את זריקות ההשתקה או הסמים ללא בירור הסיבה שהשוטרים החליטו לעוצרו לאישפוז . איך אפשר להסתמך על קביעה של שוטר שאדם צריך אישפוז כפוי מבלי לדבר ולאבחנו קודם כל ? שמו של הפסיכיאטר המרואיין היה שוקי.

לא ראיתי

הרה אמרה: > > תרופות בלי טיפול פסיכולוגי, זה כמו לצלול עם בלון ריק מחמצן. > נכון שיש מקרים שמומלץ במיוחד לקבל תרופות, אבל ברוב המקרים (לא > כולם) התרופות מהוות גיבוי לשיחות. כמובן שזו זכותך לא לבזבז כסף > על שיחות... אבל תרופות במקרה הזה הן פלסטר בלבד על פצע שדורש גם > ניקוז. זו צלקת שמכסה על הזיהום. > ורוניקה עונה במקרה שלי התרופות הספיקו לשחרר אותי מעבדות לחירות

ורוניקה, איזה תרופות פלא את לוקחת ?

את יודעת מה? אני באמת באמת שמחה לקרוא את זה... אני לא יודעת מה הסיבה שהתחלת לקבל טיפול תרופתי מלכתחילה, אבל אם זה עוזר - למה לא? אני לא פוסלת שימוש בתרופות. לפעמים זה באמת המוצא האחרון שנשאר.

אם התרופות עוזרות , ואין להם תופעות לוואי מיוחדות למה לעבור את הסבל של הטיפול הפסיכולוגי/ הפסיכיאטרי ? שלא לדבר על רגשי האשמה שאת מבזבזת כ"כ הרבה כסף . יש אנשים שאומרים "אני נגד תרופות באופן מוחלט" אם זה עוזר, למה לא להשתמש??? כמובן שאיני פוסלת טיפול למי שזה מתאים.

שלומי כתב/ה: > > האם את פשוט רוצה לומר שאינך מאמינה בתורת הפסיכולוגיה > ולא מאמינה שאנשים יכולים להעזר בתרפיסטים ? > האם זה מה שאת אומרת , בגדול ? ורוניקה עונה: כאשר הזדקקתי בימי חיי לשירותי בריאות הנפש הפתרון היחיד היה תרופתי ולא שיחתי במקרה שלי הטיפול התרופתי הוכיח את יעילותו ואין סימנים המעידים על צורך בטיפול אחר לגבי יעילות הפסיכותרפיה אני מכירה הרבה אנשים שלדעתי פניה לפסיכותרפיסט בנושא שינוי של דפוסי התנהגות יכול לעזור להם לגבי הפסיכואנליזה אין לי מושג לגבי יעילותה תודה ורוניקה

עכשיו נראה לי שהסברת את עצמך. את יודעת שאת יכולה להשיב ישר לאחר קריאת ההודעה. אינך צריכה כל פעם לפתוח תגובה חדשה ואז גם תחסכי לעצמך את הצורך להעתיק את התגובה הקודמת עליה את מגיבה. הבנת ?

לורוניקה ושלומי, לא התנסתי בטיפול פסיכולוגי אבל אני חשדנית מאוד לגבי יעילות הטיפול. מצד אחד אני שומעת אנשים שאומרים: "הגעתי עד הלום בזכות הטיפול הפסיכולוגי שעברתי" או : " הייתי שבר כלי עד שהגעתי לטיפול" מצד שני , אמא של חברתי הטובה היתה פסיכולוגית ( מומחית ) של ילדים, ואף כתבה ספרים בנושא. אבל ההתנהגות שלה בבית עם ילדיה ובעלה היו מתחת לכל ביקורת. חברתי טוענת שאמא שלה הפסיכולוגית הידועה השאירה אצלה צלקות ופחדים רבים. ולכן, אם הפסיכולוג לא יודע להתנהג כראוי בביתו, איך אקבל ממנו עצות???

שלום, שאלה שמציקה לי - האם חוסר בטחון עצמי שגורם לבישנות ולהסתגרות המתפרשת בטעות כהתנשאות יכול לגרום לאנשים להתרחק ממך? אם אתה מודע למגבלתך ואף יודע מה מקורותיה, האם אפשר להשתפר? מישהו פעם אמר לי שאפשר אם מתחילים לעבוד על זה בצורה טכנית. כלומר, לחייך לכולם גם אם לא ממש מתחשק, לשאול לשלומם של האנשים איתם אתה עובד\לומד וכד' גם אם ממש אין לך חשק לכל העמדת הפנים הזאת. אחרי השלב הטכני מגיע השלב האמיתי בו אתה מצליח להתגבר על נקודות החולשה שלך ובעצם לשדר יותר בטחון עצמי. אבל מה עם האני האמיתי? אם אני לא מרגישה שצברתי יותר בטחון אז מה זה שווה? יכול להיות שאם השדר שלי לחברה יהיה יותר חיובי אז החברה תשדר לי בצורה יותר חיובית ואז גם אני אהיה יותר חיובית, יענו האדם במראה וכל זה (במובנים של בטחון עצמי ולא של התנהגות חיובית או שלילית)?

האם את חשה שיש לך חוסר ביטחון עצמי או שהשאלה פילוסופית מדעית גרידא ?

מיכל, כנראה שעוד לא הגעת לשלב האמיתי בו את מרגישה שאכן צברת יותר ביטחון עצמי ואמונה ביכולותיך ובכוחך. אז אין ברירה וצריך לעבוד על זה כי עד שאת עצמך אינך משוכנעת בהרגשת הביטחון העצמי - לא תוכלי לשדר אותה לסובבים אותך. בהצלחה

הרה כתבה > > לי - תודה. :-)) > > אני לא יכולה להיפגע מורוניקה... הדברים שהיא כותבת לא יכולים > להזיק... הם נכתבים מתוך רצון לעוות מציאות מסויימת והתאמתה > לדרישות האישיות שלה... להיפך, אני נהנית מההתכתבות איתה... יש > בזה משהו שמעשיר את דעותיי על המין האנושי... :-) תשובה מורוניקה אני מבקשת הבהרה איזה דברים שכתבתי נכתבו במטרה לעוות מציאות מסויימת ולהתאים את המציאות לדרישות האישיות שלי לשמחתי אני לא רוצה ולא צריכה טיפולים פסיכולוגים ולא אתבזה בהבעת דיעה על דבר שאין לי בו כל מושג.(הכוונה לחוויה הטיפולית) ל דברייך התהליך הטיפולי שלך לוקח שנים ונע במסלול מעגלי ולא מתקדם לשום מטרה. יש לך אישיות מאוד כריזמטית ואת מנהלת ויכוחים בצורה תרבותית מיהנה ונעימה. למרות רמת האינטלגנציה הגבוהה שלך והקסם שאת מקרינה מותר לי להקיש מהעובדות שאת מציגה שאם התהליך הטיפולי שלך נע במסלול מעגלי אזי במקרה שלך התיאוריות של פרויד נכשלו אם פרויד אמר שהדחקים נפתרים בהעברת הבעיה מהלא מודע למודע המקרה שלך מפריך את התיאוריה אני שמחה שהעשרתי את דיעותייך לגבי המין האנושי אבל לדעתי יש בכך הגזמה תודה ורוניקה

האם את פשוט רוצה לומר שאינך מאמינה בתורת הפסיכולוגיה ולא מאמינה שאנשים יכולים להעזר בתרפיסטים ? האם זה מה שאת אומרת , בגדול ?

אני חושבת, שאין סיבה להמשיך ולהעכיר את האווירה, לא? בכל מקרה, כשהתכוונתי לכך שפסיכולוג מטפל בהמון סוגים של בעיות ולא את כולן הוא חווה על בשרו, לא התכוונתי לנושא התרופות - ברור שרק פסיכיאטר רשאי לרשום תרופות. מאידך, זה לא אומר שהוא נאלץ להשתמש בכולן. ההערה שלך בנושא עיוותה את הכוונות שלי, אני מניחה שלא מתוך רצון לעשות את זה, אבל ככה זה יצא. דעותיי על המין האנושי קיימות מזמן... הדיון בינינו רק מעשיר אותן, ולא בהכרח בכיוון השלילי... יש תאוריות נוספות על זו של פרויד. אבל בגדול, כדי שהלא מודע חעבור למודע צריכים להתקיים 3 דברים בסיסיים בטיפול: נכונות רגשית של המטופל, קשר יציב בין המטופל למטפל ויכולת הכלה טובה של המטפל. מכיוון שהטיפול שלי נע גם על מישור לינארי וגם במעגליות, שלושת הדברים הנ"ל לא יכולים להתקיים. מקווה שהבהרתי את דבריי, ושהאווירה תישאר טובה, HERA.

שלום לכולם, נושא האלימות במשפחה עולה מפעם לפעם ותמיד מצליח להרגיז ולדכא אותי מחדש. זה ממש נורא ואיום. תארו לכם ילדים מסכנים וחסרי ישע או אשה מסכנה אשר צריכים לחיות עם פרא אדם , פחדן שמוציא את כעסיו ותסכוליו ובעיותיו הנפשיות על משפחתו. ומה מדהים בסיפור ? זה שאותו אומלל ונבל לא נחשב כאיש רע בחברה. כלפי חוץ הוא יכול להיות אדם נחמד . רק כלפי משפחתו הוא כזה רשע. למה ?

אני אנסה לענות על זה.. יש הרבה שאלות של למה... לרובן אין תשובות. מבחינת האידיאל אם יכולתי הייתי משנה את כל העולם(הרבה עבודה..) אבל לחיים יש חוקים משלהם. מיטל

לא נראה לי שענית על זה. השאלה היא: איך יכול אדם להתנהג בסדר גמור ולפעמים אפילו מעל ומעבר בסביבת עבודתו ועם חבריו ולעומת זאת, בתוך משפחתו, כשנסגרת הדלת בתוך הבית, להיות חיה רעה, מפלצת. אם הוא אדם רע ואנוכי ומגעיל, אז איך הוא שולט על עצמו מחוץ לבית ? זאת התעלומה.

בגלל שהוא עצמו חסר ביטחון עצמי, סובל מחרדות ומפוחד. בחוץ הוא מנסה להסתגל לחוקי הג'ונגל ומכפיף את עצמו לקודי ההתנהגות המקובלים (וגם למי הוא צריך להתחנף ולהיות נחמד). אבל, בביתו הרי הוא האדון הכל יכול - ושם הוא זה שמכתיב את החוקים, הכללים והקודים. לא ככה?

לפניי כחצי שנה התגלו אצלי התקפות חרדה . אני מטופל כיום בכדורים למניעת ההתקפות במקביל אני מרגיש נפילות -כוח חדות שבגינם לפעמים אני מקבל את אותם התקפות חרדה כמו כן יש לי סימפטומים שעל פי הבנתי תואמים את הסימפטומים של cfs כגון: א. זכרון שנפגע בטווח הקצר ב. כאשר אני מרגיש חולשה אני יושן מספר שעות רב לפעמים כ18 שעות -20 שעות ולאחר מכן אני מרגיש יותר טוב אך החולשה חוזרת לעיתים קרובות ג. במשך התקופות שאני מרגיש לא טוב אני מרגיש ערפול במחשבה וערפול ויזואלי. שאלתי האם יתכן ככל שcfs יהיה מלווה בהתקפות חרדה , ואם כן איפה ואיך אני יכול לבדוק האם אני חולה במחלה זו.

אייל שלום 1. יתכן 2. פנה לפסיכאטר שלך והוועץ בו בברכה עמי

רבק, אתה לא חושב שחמש בבוקר זה קצת מוקדם מידי לענות לאנשים ? מה קורה , נדודי שינה ?

מה זה cfs?

www.cfs.co.il

hi there,well i guess i should have chosen another name apart from Lisa to use here,but what can i do,now you know it all,i hope you can forgive me,if not,then i`ll just have to live with it,yours.............Lisa

ליסה... זה מעניין... הכל בסדר?

דיברת למטה על הסרט סיפור שאינו ניגמר, יצא לך לראות את סיפור פשוט?

לא חושבת... אולי אם תכתוב לי "תקציר ארועים" זה יזכיר לי משהו...

כעקרון אני מעדיפה ספרים על סרטים... כבר שכחתי איך נראה הקולנוע מבפנים... גם מתוך מגוון הסרטים הגדול שיש היום בוידאו ובטלוויזיה אני כמעט לא רואה כלום. יותר נוח לי עם המילה הכתובה...

אני קוטעת את הדיון הספרותי הזה כי הוא מתחיל לתפוס פה הרבה מקום, וגם יש לי ספר שמחכה לי... לילה טוב לשניכם.

לילה לילה

אני בן 23 ,בעבר לקחתי סמים מסוג אקסטזי ועישנתי מריחואנה . כיום אני סובל מאד ואינני יודע למי לפנות עוד, עשיתי בדיקות מקיפות כולל סי.טי לראש ולא מצאו דבר. כששואלים אותי מה יש לי אני עונה "כאבי ראש". היום אני לא נוגע בשום סם. מה לעשות למי לפנות אני מרגיש שירדתי לגמרי מהפסים ואיבדתי את הטעם לחיים

רועי... כל הכבוד על הכוח הנפשי , על זה שאתה היום חזק בשביל לא לצרוך סמים יותר וגם על המודעות והנכונות לבקש עזרה..! אין ספק שאתה בן אדם עם חוזק נפשי (היום), אני מציעה לך לפנות במייל לאנשי המקצוע כאן ולא לחכות שהם יענו כי הם כבר בקושי פה. אתה פשוט מחפש הודעות שהם כתבו ומקליק על השם שלהם וככה מגיע למייל האישי שלהם. הרבה בהצלחה ואם אתה רוצה עוד לדבר , לשתף, או מה שבראש שלך, אני פה (ויש כאן עוד אנשים מקסימים). בהצלחה!

רועי, מכיוון שעברת הרבה בדיקות, ואין ממצא חיובי, מדוע שלא תפנה לטיפול נפשי?

רועי שלום יש 2 אפשרויות לפנות למומחה לכאבי ראש (יש כמה כאלה) לפנות ליעוץ פסיכאטרי (התרופות שניתנות הן פעמים רבות דומות ) בהצלחה עמי

רועי בוקר טוב, נשמע שאתה שרוי במצוקה מסוימת, בלחץ רב. כמה זמן עבר מאז שהפסקת לצרוך סמים? אולי איש מקצוע כמו פסיכיאטר יוכל להבין מה עובר עלייך, ממה נובע הדבר ולהמליץ בהתאם על טיפול.

שוחחתי עם רונן, אמשיך לגלגל את העינין הלאה, מאוד שמח שהמשכתי להתייעץ איתך גם היום. כי פשוט הנחת לי פתח לתקווה חדשה. אז פשוט-תודה.

מה שלומך בערב נפלא זה..?

עד שפנית אליי היה ערב ערב, עכשיו הוא גם ניפלא! ספרי מה בילבבך.

היי לכולם! עקבתי בעניין רב - וגם השתתפתי - בשיחה על ורדה רזיאל ז'קונט. ומשפט אחד מכל הויכוח הזה מכרסם בי כל הזמן: "יש אנשים שמתייחסים אל דבריה כאל דברי אלהים חיים". וכאן בדיוק מגיעה השאלה שלי, שמטרידה אותי מאז ומתמיד: מה הופך אדם מסויים לבעל השפעה גדולה, אחד כזה שיאמינו לו בלי להניד עפעף גם אם יספר שראה שמש ירוקה....((-: אני מעלה את הנושא היות ואני נתקלת בלא-מעט אנשים כאלה, ולרוע המזל הם מנצלים את כושר השכנוע שלהם לרעה, משמיצים כל מה שזז, האחרים מאמינים להם מבלי לפקפק אפילו רגע, ואחר-כך, כמו שאומרים, "לך תוכיח שאין לך אחות"... מה יש בהם שאין ברובנו? נזבורה

הי נזבורה, ורדה - אישיות שהדעות עליה נחרצות לטוב ולרע. מי שאוהב - בולע בצמא את דבריה ומי ששונא משמיץ אותה ללא רחמים. אבל זה לא הענין - יש אנשים בעלי כריזמה,יכולת מילולית גבוהה מאוד, לדוגמא: מספר חברי כנסת , ש"ימכרו קרח לאסקימואים" ויצליחו בזה. זאת תכונת אופי שיש לך או אין לך את זה. כבר בגן יש ילדים כאלה שכל הקטנטנים מחקים אותם ונגררים אחריהם. המבוגרים יותר, אנחנו, אם אנחנו טיפוסים תלותיים נסחף אחרי בעלי הכריזמה, גם אם מעשיהם או הערכים שלהם אינם תואמים לשלנו. נטע

שלום לך אלת האהבה, משחר ההיסטוריה לכל דבר שלו קיים ביקוש- יש היצע (ראי המקצוע הוותיק בעולם). כך גם מסתבר בנוגע לטימטום. חבל לפתוח עליה דיון נוסף כבר יבש הרוק.

היי, יש בה משהו... עובדה שהיא "הצליחה" לתפוס כל-כך הרבה בפורום... כנראה משהו באישיות שלה... אולי יש לה קצת (הרבה) יותר ביטחון עצמי, יכולת עמידה מול כל הביקורות שמופנות כלפיה... אני באמת לא יודעת... אבל כמו שאומרים: יש פסיכולוגיה אמיתית ופסיכולוגיה להמונים.

תודה על כל התשובות! שרק לא נאבד את כושר השיפוט מול כל "שוטפי המח" למיניהם... ((-: לילה טוב! נזבורה

לאחר ששאלתי את השאלה הבאה בכמה פורומים רפואיים אחרים ומכיוון שאף אחד עדיין לא נתן לי תשובה ( והעביר אותי מהתמחות רפואית אחת לשניה ) אני מגיעה לפורם הנ"ל עם השאלה הבאה : האם עיוורים מלידה!!! "רואים" תמונות בחלום? אם כן, כיצד הדבר ייתכן, הרי אין להם זיכרון וויזואלי של תמונות, אם לא, כיצד "נגלה לעינהם" החלום? תודה מראש, איתי. נ.ב: גם ד"ר דניאל רוזנבאום מנהל פורום רפואת עיניים מחכה לתשובה.

איתי שלום עוורים מלידה או אנשים שהתעוורו בגיל צעיר מאוד לא רואים תמונות ויזואליות בחלום. חווית החלום שלהם דומה לחווית המציאות, כלומר, מישוש, שמיעה וכדומה. תוכל לקרוא מאמר מעניין בנושא בקישור שלהלן. http://psych.ucsc.edu/dreams/Articles/hurovitz_1999a.html בברכה ד"ר אורן קפלן

איתי, היה לי איזשהו מפגש לימודי עם עיוורת מלידה. הם חולמים, אבל לא כמו אדם רואה... היא לא יכלה להגדיר את החלומות שלה, מכיוון שהם לא מבוססים על מראות יום-יומיים...

רציתי לדעת מה זה סכיזופרניה?

שרית שלום יש חומר רב בנושא, גם בעברית. תוכלי לעיין למשל באתר הבא http://www.beyachad.co.il בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום רב, אני מעונינת במידע מדעי, מחקרים מאמרים על אנורקסיה בכלל ועל הקשר ביו אנורקסיה למסרים חברתיים. בתודה מראש מירה [email protected]

מירה, תוכלי לשמוע כאן מהבנות על האנורקסיה, וכן אם תכתבי למה זה מיועד, יוכלו לעזור לך. דרך אגב: שמים לך את הסדרה "אלי מקביל" בפריים טיים, ויכולה להיות לך סיבה טובה לאנורקסיה. עדי

אני סובלת מבולמיה ומעוניינת לערוך בדיקות רפואיות על מנת לבדוק את רמת הנזק שנגרם לגופי. אני גרה באיזור המרכז (השרון או ת"א). אודה לך אם תפני אותי למקום מתאים

אדווה, תתחילי עם רופא המשפחה שלך. בכל מקרה, מרכז טוב להפרעות אכילה יש בתל השומר. דעי לך שההתמודדות עם העניין קשה מאוד!!!!! הבנות ישמחו לתרום לך. עדי

אדווה - היי יש בהוד השרון מרכז מיוחד שמטפל בהפרעות אכילה והוא נקרא : "נופית " שמעתי עליו שהוא טוב מאוד . יש עוד מרכז טיפולי כזה שנקרא " שחף " שני המרכזים האלה הם אומנם מנוהלים ע"י אנשי מיקצוע בתחום רק שהם פרטיים שזה אומר שהם יקרים אבל פשוט מעולים . כל סוגי המטפלים בהפרעות האכילה מרוכזים לך בבניין אחד , פסיכיאטר\ית , פסיכודרמה , דיאטנית , טיפול באומנות , טיפול פסיכולוגי ולווי אישי צמוד בדרך להבראה . * כמו שעדי כתבה לך יש גם את המחלקה בתל השומר אבל זה עם אישפוז ויש שם תור שצריך לחקות כ - 3 חודשים ויש כל כך הרבה בנות בהמתנה שם מה שלא קורה במרכז "נופית ו"שחף " שם זה לא אישפוז , מיד נקבע לך ימי הטיפול לנוחיותך והם גם שולחים אותך לעשות איזה בדיקות שצריך לעשות . רופא רגיל לא יכול לטפל בבעיות האלה מלבד לשלוח אותך לטיפול פסיכולוגי , ולדיאטנית ולעיתים קרובות זה לא הטיפול הנכון כי בהפרעות אכילה צריך התמחות מיוחדת שעל פי רוב אין להם . ולכן אני ממליצה לך מניסיון ארוך שנים שלי לפנות לאחד מהמרכזים האלה . בלי להתגלגל לרופאים שלא מבינים בנושא כלום ואת זוכה מהם לעיתים לתגובות מילוליות לא נעימות כמו : " מה את מתאבדת , והצאות על הרס עצמי ועוד הרבה תגובות של חוסר הבנה את המחלה .טפלי בעצמך ללא דיחוי . אני ממליצה לך מניסיון אישי וארוך של שנים שלא טופלתי נכון עד שהגעתי למרכז " שחף " שנמצא על כביש רמלה ביל"ו בכניסה לקיבוץ נען . אבל לך יש את "נופית " שנמצא בהוד השרון קרוב לבית .

שלומי, הבנתי שגם אתה מחפש לקשקש עם מישהו מדי פעם. האמת שעם הרה החיבור מבחינת ההתייחסות לשאלות שלי היה מהיר. אבל ככל שיש יותר אנשים נחמדים שמעודדים ועוזרים בימים קשים הרי זה משובח. אז מה הביא אותך לפורום הזה? וכמה זמן אתה כבר משוטט בו? אם יתחשק לך תענה. יום נעים, נעמי.

האמת, אני נמצא במקום עבודה קצת משעמם, אין הרבה מה לעשות אבל צריך להראות עסוק ! מכירה את זה ? אז אני יושב מול המחשב ומשוטט בפורומים השונים. כמובן שאת עבודתי אני עושה , כשיש לי מה לעשות אבל אני גומר מהר ונשאר פנוי. סתם נתקלתי בפורום בטעות וקראתי כמה וכמה דו שיחים. היה מעניין. כל הנושא הפסיכולוגי מרתק, לפי דעתי. ובמה את צריכה עידוד ? מה רע כל כך ?

שלומי, איזה כיף של עבודה הלוואי עלי !!!! חלק ניכר מעבודתי הוא עם קהל כך, שאין אצלי מנוח ואני מקנאה באנשים שיושבים בשקט מול המחשב בלי הטרדות ובלבולי חוח. לנעמי היקרה, מצטרפת גם אני ברצון לעודד ולהקשיב כמיטב יכולתי.

הרה'לה, אז איך התחילה השנה החדשה? לנו הישראלים יש אפשרות לחגוג פעמיים את ראש השנה ואולי אם עד ה- 1.1 המצב לא היה משהו אז לטובת כולם היום החלה שנה חדשה ואולי היא תהיה טובה וחייכנית יותר מהשנה שהחלה בתשרי. (האמת, אני הולכת לפי התאריך הלועזי אבל תמיד טוב שיש עוד אופציה לא? בכל אופן נראה לי שגם את חובבת שקט ונוף בימים מסויימים ומקווה שיפתחו את הכביש הישן שציינת ותוכלי להגיע לים ביתר קלות. ככה סתם להנות מהנוף, מהשקט, מהסביבה הנעימה. בכל אופן אני מקווה שהכל בסדר אצלך ושנדבר הערב. ספרי אם חגגת אתמול. ביי בנתיים נעמי.

נעמי'לה... איפה אני ואיפה חגיגות? כמה שפחות רעש, צפיפות או אנשים... שם תמצאי אותי. הרהור: הרבה אנשים מתייחסים לשנה החדשה כאל נקודת פתיחה למשהו חדש... כאפשרות לשינויים. על-פניו זה נחמד... כי מה יכול לסמל שינוי יותר משנה שמתחלפת? אבל כשהמחלחמות הן יומיומיות, גם לשעה שמתחלפת יש משמעות... אז מבט חטוף בשעון, שפתאום מצביע חצות ו... הופ התחלפה שנה, לא משנה הרבה... וזה גם הבדל משמעותי - לשנה לוקח 2 שניות להתחלף... לשינויים שחלים בנו לוקח המון המון זמן. לסיכום - האם האיחולים שלנה החדשה מסמלים את הצורך שלנו בשינויים פנימיים מהירים יותר? נעמי, תראי מה יצא. סתם התחיל בהרהור קטן... אני מקווה שזה לא יהרוס לאף-אחד את השנה החדשה...

הרה'לה, אל תהיי כזאת ! תנסי לראות בשנה החדשה איזו נקודת אור קטנה אחרת למה היא מתחלפת? שלא תביני אותי לא נכון, אני עבדתי כמעט עד חצות באותו יום ואז התישבתי לי בבית מול עוגה חמה עם גלידה (שדכבר שבועיים מתחשק לי לאכול) ומצאתי סיבה לחגוג את תחילתה של השנה. אני לא מהבליינים הגדולים, אבל יודעת שאנשים סביבי יכולים לעלות לי את המצב רוח בימים אפורים. טוב אני לא רוצה לזבל לך את המוח אז,,,, מה המרגש היום? יש לך איזה שהם תכנונים מיוחדים ליום סגרירי שכזה? מה עם הכביש הישן לים, יש איזו התקדמות? בכל אופן יקירתי, נדבר בהמשך היום אולי יותר מאוחר בלילה. מקווה שאת בסדר. להת' בנתיים, נעמי.

לשלומי לי ליזה ו HERA הרה ציינה את התכונה של גילוי אמפתיה מצד מטפל כיתרון בתהליך הטיפולי אני חושבת שייעוד המטפל הוא לשפר את המצב המנטלי ולא לגלות אמפתיה על פניו אין זה מוצלח להשתמש במילים " ילדה מפונקת" לצורך הויכוח אני בטוחה ב 100% שHERA מבינה את רוח הדברים ולא נעלבה מכך להוציא את השימוש במילים ילדה מפונקת הויכוח ביני ל HERA הוא על עובדות תודה ורוניקה

בקיצור , אז NO HARD FEELINGS , והכל טוב ! כמה נחמד ! יום נעעעעעעעעעעעעעעעעעעים גם לך

ורוניקה... חוק טיפולי מס' 1 - המטפל לא קיים בשביל לספק את הרצונות, דחפים, משאלות של המטופל. לכן לאמפטיה יש בטיפול ערך גדול. שיפור המצב-רוח המנטלי, כהגדרתך, צריך להיות תוצר של עבודה משותפת בין המטפל למטופל.

את התשובה הנ"ל כתבתי אחרי התשובה להודעה הקודמת... (זאת עם שיחזור ההתכתבות שלנו)... ככה שיש שם דברים, שאולי לא הייתי כותבת אם הייתי קוראת קודם את ההודעה הזו...

שלום רב!אני סובל מחרדות ומשתמש בשיטת 'הסחת הדעת'בהתחלה לא הבנתי כלל 'מה הקשר' בין השיטה ובין הרפואה אבל אחר זמן(רב) נוכחתי לדעת שלעקוף את ההר מועיל יותר מלחצוב בו.אעפ"כ ברצוני לשמוע אם אפשרמה עומד וכמה מילים על חרדה-להישאר לבד במקום עם ציבור כמו תחנה מרכזית וכן על הליכה ברחוב לבד בלי בן משפחה.תודה.'עובדי'ה'

שלום עובדיה, אתה נמצא בחברה טובה. אנשים רבים סובלים כמוך מפחדים כאשר נמצאים בתוך קהל רב, או לבד בחושך בלילה. למעשה המצבים האלו מלחיצים,בימים קשים אלו מפחיד להמצא בין הרבה אנשים וגם לא נעים בחושך בחוץ ולבד. השאלה היא האם אתה מתגבר על הפחדים, והולך כאשר אתה צריך להגיע למקומות הומי אדם, או שאתה מעדיף להשאר בבית בגלל החששות. אם אתה עושה הכל למרות שאתה פוחד, נהדר! אם הפחדים מפריעים לשגרת החיים שלך - כדאי לך לפנות ליעוץ פסיכולוגי. מאחלת לך בריאות והצלחה, נטע

עובדיה, לעקוף את ההר זו דרך שאנשים רבים, שסובלים מחרדות, בוחרים בה. אבל זו בריחה שלא יכולה להימשך לנצח... תמיד יגיע שלב של התמודדות... אני מצרפת לך קישור (בעברית, בנושא חרדה... תמצא שם עוד פרטים ותבדוק האם חרדה היא הבעיה האמיתית או שמה מדובר באגרופוביה: http://www.nefesh.co.il/anxiety.htm

שלום רב, עניין הקהיית החרדות מטופל בכמה דרכים, בהתאם לאדם ובהתאם לחרדה. טיפול בסיבות הוא כיוון אחד. מעקף הוא כיוון שני, הפגת לחץ תוך כדי התעמתות עם הגורם המעורר חרדה הוא כיוון נוסף. כל אחד מהדרכים הללו משופע בטכניקות שמסייעות להגיע למטרת הטיפול. לא כדאי להגיע לדיאגנוסטיקה סופית רק ע"י שאלות-תשבות בנוסח שכאן. כל טוב ד"ר יוסי אברהם

הרה אמרה הדכאון אומנם נפוץ מאוד, אך לא בהכרח קל לטיפול... דכאון כרוני שנמשך שנים רבות נהיה חלק מהאישיות... ולכן הטפיול קשה - לא קל לוותר על חלק מהאישיות. ורוניקה עונה עובדתית בהרבה מקרים תרופות SSRI מספיקות לשיפור דראמטי הרה אמרה : בנושא התרופות - טוב פה הדעות חלוקות... אין לי שום דבר נגד טיפול תרופתי, רק שאני אישית לא מרגישה צורך לקחת תרופות בשלב זה. ורוניקה עונה את לא קטינה ואת רשאית להחליט לגבי עצמך גם אני לא מרגישה צורך לשלם על טיפולים פסיכולוגים הרה אמרה אגב, פסיכולוג שמטפל בכל מגוון ההפרעות והמחלות גם לא חווה הכל על בשרו (או על נפשו), ובכל זאת הוא מסוגל לייעץ ולהיות אמפטי... והכי חשוב להקשיב!!! ואני לא מתיימרת להיות מה שאני לא! ורוניקה עונה : פסיכולוג לא מסוגל לטפל בכל מגוון ההפרעות והמחלות כי אסור לו לרשום תרופות מקרים רבים שהמענה שלהם תרופות פסיכולוג ודיבור לא יעזרו כאשר בתחילת הטיפול הפסיכולוג צייד אותי במכתב המבקש מהרופא לתת לי ריטאלין הרופא עשה לי זובור ולשמחתי היה מאוד לא אמפטי אולי HERA היא עדיין ילדה מפונקת שדורשת אמפתיה תודה ורוניקה

ummmmmmm,and maybe you don`t really know what you are talking about,and you shouldn`t be too quick to judge others,first judge yourself!!!!!Lisa

ורוניקה, רק שתדעי אומנם אני לא מכיאה את הירה הכרות אישית אבל אם יש מישהי שהיא לא מפונקת זו הירה, יש לי הרגשה שאת רוצה להיות חלק מהפורום והדרך שלך היא התכסחות ורצון לנצח, אז חביבתי את יכולה להיות חלק מאיתנו ולקבל תמיכה מתי שצריך, רק בבקשה בלי לפגוע באף, רובנו פה זקוקות לתמיכה של הירה. ולך הירה יקירתי תודה שאת פה בשביל מי שצריך שלך לי

ליסה... האם אין זה כך בד"כ? לאנשים קל לשפוט אחרים, אבל הם פוחדים להסתכל על עצמם במראה...

לורוניקה, את יודעת, אנחנו לא בדיוק מבינים מה את רוצה. נראה לי שיש כאן איזה קנאה קטנה בתשומת הלב שהרה מקבלת . את האמת ! צדקתי ?? תהיי אמיצה ותעני ! בכל אופן, כל אחד ואחת מאתנו צריך אמפטיה וסימפטיה (דרך אגב, מה ההבדל בין שני אלו ?), זה עדיין לא עושה אותנו מפונקים. וחוצמיזה: מי אמר לך שעדיף להיות קשוח על פני מפונק ? אז תחשבי טוב טוב על מניעייך, אם אינך מסכימה עם דעותיה של הרה, את יכולה פשוט לדלג עליהם. אני ועוד כמה כאן, מאד מאד נהנים מהערותיה החכמות והרגישות והקולעות. ואת יודעת מה ? זה בכלל לא מעניין אותי אם היא מפונקת או שמנה או זקנה או כל דבר אחר. זכותה להיות כל מה שהיא רוצה . ביי

כל מה שאמרת נכון. אך לכל אחד זכות להתבטא. ולשאלתך על ההבדל בין סימפטיה לאמפטיה - סימפטיה זה כשאתה מחבב מישהו ואמפטיה זה כשאתה ממש מזדהה עם מישהו כלומר, מנסה להיכנס לנעליים שלו. כמובן שיכולה להיות סימפטיה ללא אמפטיה ולהיפך. אגב, אפטיה היא ההיפך מאמפטיה - אדישות מוחלטת למישהו.

ואני אוהב אותה...ואם הרה תסכים מחר אני מיתחתן איתה!!

ורוניקה... כמה קל לסלף דברים... פסיכולוג שמטפל במגוון רחב של הפרעות לא צריך לתת מרשמים... נכון שפסיכיאטר נותן תרופות... אבל מי מנהל את הדו-שיח הטיפולי? אם נתייחס למגוון נרחב של הפרעות אישיות, שלא כולן מטופלות בתרופות, הרי שאין פסיכולוג שחווה את כל המגוון. ודאי שכל פסיכולוג מגיע למקצוע מתוך ניסיון חיים כזה או אחר, אבל לא של כל הבעיות בחיים. החיפוש מתחת לשטיח אחרי נקודות קטנות של קטנוניות... זה פשוט. הקבלה של דברים מסויימים מתוך פתיחות והקשבה - זה מורכב... האומנם האומנם 2 האפשרויות הנ"ל קיימות בך? תרופות בלי טיפול פסיכולוגי, זה כמו לצלול עם בלון ריק מחמצן. נכון שיש מקרים שמומלץ במיוחד לקבל תרופות, אבל ברוב המקרים (לא כולם) התרופות מהוות גיבוי לשיחות. כמובן שזו זכותך לא לבזבז כסף על שיחות... אבל תרופות במקרה הזה הן פלסטר בלבד על פצע שדורש גם ניקוז. זו צלקת שמכסה על הזיהום. ורוניקה - מפונקת או לא, תחליטי את. אמפטיה... טוב, הייתי כותבת על זה משהו גס, אבל זה לא המקום. אני לא מחפשת אמפטיה... אני לא צריכה אחת כזו. ואולי נוח לך לחשוב עליי אחרת... לעצב לך את הדמות שלי בצורה קלה להבנה... whatever...

ורוניקה היקרה, צר לי לכתוב זאת, אך מתוך דבריך הרחתי ניחוח קל של בקורתיות צרת אופק. דוקא "הסיפור הבלתי נגמר" של הרה מענין אותי מאוד, וזאת בגלל שדרך כתיבתה היא תומכת ומחזקת אנשים רבים. יש לכולם מקום בפורום, אך יש מקום רחב וגדול יותר לאנשים אנושיים, רחבי אופק ואשר מסוגלים לקבל את הזולת כמו שהוא, ללא פגיעה בו. לכל אחד דעות משלו, לטעמי הרה פתוחה ואינטליגנטית ואני רוצה שהיא תמשיך ותמשיך לכתוב עוד ועוד....... נטע

הי, הבטחת לספר לנו על עצמך ! אז ככה בקוים כלליים, הרי אנחנו נורא נורא רוצים להשאר חסויים. מה אני רוצה לדעת ? הכל ! (מה לעשות, אני כזה סקרן) בקיצור, מה שבא לך.

שלומי - אנחנו סקרנים לדעת גם עליך . למשל בן כמה אתה ? אם אתה יכול לספר ?מאיזה חלק בארץ , האם אתה בקטגוריה של סבל נפשי כל שהוא , ? ( יתכן וכבר כתבת על עצמך ואני עם הזיכרון הקצר שלי לא זוכרת .

יונתקל'ה, אני חסוי , אבא של החסויים !! לא גיל ולא משקל ולא מין ולא גזע. ולא כתבתי על עצמי כלום. ולענין הסבל הנפשי, יש מישהו בעולם הדפוק שלנו שאין לו שיג ושיח עם איזה סבל נפשי כלשהוא ?? עוד לא פגשתי באחד כזה.

שלום תודה על התשובה יש לי הרבה שאלות ודברים שהייתי רוצה לדעת אתחיל באופן כללי 1)האם כל מי שמרגיש צורך יכול להתאשפז באם חפץ בכך למשל בבית חולים ציבורי יש כלל שמי שחוזר למיון פעמיים תוך יממה מתאשפז האם גם בבית חולים פסיכיאטרי זה הכלל? 2)האם מי שהתאשפז מרצונו יכול ללכת מרצונו או שזה כבר לא בידיו 3)במידה ומי שאושפז לא רוצה לקחת את התרופות, ובוחן המציאות שלו שמור, האם כופים זאת עליו?, ואפילו מגיעים לקשירתו? תודה

נא עייני בדף הקודם , השארת שאלות בלתי מוגבות בעליל !

הי טלי, בלי שום קשר לנושא זה, איפה את בזמן האחרון יש פה כאלה שזקוקות לכן.

לכולם.................................!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! עוד שעה ו.. שנת 2002.... שתהיה לכולנו שנה טובה יותר, עם הרבה מצב רוח ואופטימיות ושנהיה בריאים ונעשה הרבה חיים!.... :-))))

שנה אזרחית טובה:))) אצלי אומנם זה לילה רגיל:))) אבל אם יש הזדמנות לשמוח אז למה לא???? יאלה ליהי תביאי את השמפניה:))) שלכולם תיהיה שנה אזרחית מעולה לכולם. סבלנו מספיק אני מקווה שהשנה תיהיה טובה לכולם @-----)----- איתן

גם אצלי זה לילה רגיל... אם ליהי תביא שמפניה - מה אתה מביא?

הסטטיסטיקה אומרת שדוקא בימי החגים או תחילת שנה, יש את הכי הרבה התאבדויות. כנראה אז אנשים יותר מרגישים את הבדידות. ואולי גם תחילת שנה זה זמן טבעי לחשבון נפש ואז מגיעים מהר מאד לדכאונות. אז בקיצור, אולי עדיף בלי כל כך הרבה חשבונות נפש. אולי עדיף שלא לחטט כל כך בעבר המעצבן והמדכא. אולי עדיף להביט קדימה בתקוה ובאופטימיות , וזהו. וכך אמרו חזלינ"ו: העבר - אין. העתיד - עדיין. ההוה - כהרף עין. אז, דאגה מנין ?

לשלומי מקסים! ובעניין דאגות מיותרות אני ממליצה לקרוא את הספר "אזורי המשגה שלך". נכון שיצא בשנות ה-70 אך תמיד רלוונטי לנו.

אני לא מבינה כל כך את חזל"ינו אבל : אין הווה בלי עבר שמעיד ומשפיע גם על העתיד שמושפע גם מההווה .

לכל אחד יש חלומות לעתיד טוב יותר נכון? אבל מה אם אני מרגישה שהחלומות שלי הם רק מקור לכאב ותסכולים, מה אם בתוכי אני לא מאמינה שאי-פעם הם יוכלו להתגשם? ואלו לא חלומות ענקיים שלהגשים אותם לוקח חיים שלמים, רק שאיפות בסיסיות שנראות כל-כך טריוויאליות לאנשים אחרים ובשבילי הן כמו הר לעבור. ומה ההבדל בין לחיות ולהתקיים אם אין את החלומות לעתיד טוב יותר? יעל

יעל שלום אני מתאר לעצמי שאם כל חלומותיך נראים לך בלתי אפשריים, אפילו אלו הפשוטים והבסיסיים, כנראה שחווית הרבה אכזבות בעברך. כדי להאמין בעתיד צריך אולי להשלים ולהתיידד קודם עם העבר. אחרי ההשלמה, אולי התקווה תוכל להתגבר על האכזבה. אינני מכיר אותך ולכן אינני יודע מהי הדרך אותה את צריכה לעבור כדי לשנות את העבר ואת העתיד. מנקודת מבטי כפסיכולוג אני יכול רק להציע לך לנסות ולפנות לייעוץ פסיכולוגי. אולי יש לך רעיונות או דרכים נוספות, אבל בוודאי שכדאי לעשות משהו כדי שתוכלי באמת לחלום עם יותר שלווה. בברכה ד"ר אורן קפלן